ראיתי את זה אצל כמה שכנים שלנו: ממלאים בקבוקי פלסטיק במים ומעמידים על הגג והחלונות. היונים רואות את עצמן משתקפות בבקבוקים בצורה מעוותת, נבהלות ובורחות.

אני בעד וילונות שלא עולים 200 ש"ח..
יש בהרבה חנויות של שטויות וכלי בית, היום ראיתי אפילו בת"מ בת"א,אם עוזר לך.. כאלה ב20 ש"ח..
שאין סיבה לדעתי שלא יחזיקו.. (אני קניתי אחד כפול שמשמש ל2 חלונות ותפרתי בטנה שיהיה אטום..)

וכיסוי מיטה- אני מניחה שיש בחנויות של מצעים, כלי בית, משביר,גולף& H&O וכאלה...

בס"ד

בבית של ההורים שלי קנינו לפני איזה שנתיים או שלוש וילונות [לא יקרים, באיזור ה50 ש"ח לוילון] אבל הם נקרעו\ נבללו אחרי זמן לא רב..

לכן אני מחפשת המלצות...

כיסוי מיטה- אני תמיד מוצאת רק את האלה שנראים כמו גובלנים משנות העשרים [ויסלחו לי חובבי הגובלנים...]- מחפשת משהו יותר קליל וצעיר...

תודה! 

אפשר להדביק נחשים מפלסטיק. הן רואות את הנחשים ולא מגיעות.

וילנות את יכולה פשוט ללכת לחנות בדים ולתפור אני שומעת על הרבה שעושים את זה לפעמיים זה הרבה יותר חסכוני.

יונים- להשקיע סכום על ריסוס זה שווה. ובפרט לא לתת להם ליצור קנים שם פשוט לזרוק כל פעם אין ברירה!

פרגולה- רעיון מעולה השאלה כמה זה יעזור ובטח הם יעשו לך על זה, ואתם הולכים להשיקע ולך בא לך שזה יהיה מקור הסירחון כי לא תוכלי לנקות את זה, ואז שתסגרי את זה כל הצואה תיפול וזה יכול להיות להם מקום לשבת עליו הם מחפשים את זה! פשוט לראות איפה המקור של הבעיה היכן הן מתיישבות ולעשות ריסוס רציני שם!

ויש פרגולות שמתקפלות שוב להיכנס לאינטרנט לרשום ולראות או ללכת לראות ברשתות הגדולות שמוכרות  את כל הכלי בית!

בהצלחה ענקית! 

הוא יודע מה שהוא אומר

כל מעבר למקום חדש- הוא קשה, ולא צריך להלחץ מזה אם תישהו במקום מסוים תקופה לא מבוטלת ובכל זאת תרגישי שלא טוב לך שם באמת כדאי לעזוב, כי כשאחד הצדדים לא מרגיש בטוב זה משפיע על האוירה בכללותה..

מהרושם שלי- אולי כדאי שתמתינו עוד קצת, ותראו איך אתם מסתגלים. את לא צריכה להתחבר לאברכים אגב, אולי נסי להתחבר לנשותיהן  עוד נקודה- בכלל בכלל לא בטוח שבאיזור הקרוב להורייך וחברותייך תרגישי בטוב, לפעמים עוברים תהליכים אחרים בחיים וישנו רצון להכיר עוד ועוד אנשים חדשים דווקא . מה גם שקירבה להורים לא מומלצת - אבל זה עניינכם בלבד..

קחי דברים בנחת וקלות! בהצלחה! 

כמה שזה ימשיך בשלב ההתחלה - יתרום בעז"ה לכל ההמשך.

קל וחומר אם גם את  מרוצה במקום לימודייך הנוכחי.

תבדקי, האם את יכולה לחזק את עצמך בכך שאחרי הכל זה לא לנצח - ותמורת ההשקעה עכשיו, תהיו יותר מרוצים אח"כ, אחרי ששניכם למדתם בראש שקט.

ומי אומר שעם כל הנתונים שמנית - באמת תהיו "מאושרים" בלעבור?

יש המצאה חשובה שנקראת טלפון; מאד שימושית לנשים...

תדברי עם החברות בטלפון. אולי אפילו תקבעי זמנים לשיחות עם כל מיני חברות.  אבל - לא בלי-סוף, ולדבר - לא לקטר...

ותתחזקו בשמחה אחד בשני ובבנין הקשר ביניכם.

ואשה ש"בוכה כבר כמה ימים" זה מצער באמת; בל בכל זאת - צריך לחכות עוד כמה ימים. אולי זה יתהפך והיא תתחיל לחייך..

תצליחו.

חיפשתי ומצאתי כמה שירשורים עתיקים בנושאים קרובים למצב שאת מתארת. מציעה לך לקרוא ואולי תמצאי רעיונות לפיתרון או לפחות שיפור המצב. בהצלחה, חיזקי ואימצי. יש לך זכות עצומה וחלק בלימוד תורה של בעלך בשנים הכי פוריות שלו בזה.

"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ" (עבודה זרה יט', א')

נשואה בודדה בחו"ל

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352474#4305523

אברכית שקשה לה לבד

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t321964#4013532

קשה כשעוברים דירה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t99577#954661

ב"ה יתברך אחרי שיחה עם המחנכת שלי שהורידה אותי על הקרקע, החלטנו שהגיע הזמן לא לבכות ולהתעסק בעיקר אז פשוט יש לנו עוד שנה בע"ה לסיום ההסדר והלימודים שלי.

ב"ה אתמול יצאנו לטיול בערב כדי להשתחרר ופגשנו זוג שהם לא בדיוק אברכים (הבת של ראש הישיבה) הם זוג מקסימים הם הזמינו אותנו אליהם פנימה (כהרגלם- הכנסת אורחים מספר 1). ובכלל איתה דיברנו על כך שנבנה עשייה פה בעיר משהו שאני ממש רוצה, ושזה יגרום לי תעסוקה ובכלל אם אמצא עבודה אז זה יהיה מושלם בע"ה יתברך!

וננסה לפתוח גרעין ונתחיל לעשות דברים שאני הכי אוהבת וזה לתרום!

תודה רבה לכם על העצות האמיתיות המיישבות תזכו לרוב נחת ופאר,תמשיכו להדיר בעמנו!

תודה רבה ושבת שלום שקטה ונעימה.

אני מאמינה שגם התופעות שלי זה בגלל היותי בהריון חדש דנש ממש ב"ה יתברך!

הילד יבוא נקנה רכב יהיה יותר מעניין!

ההורים ביינתים עושים צרות...

ה' יעזור...

בס"ד

אדם לדוגמא מאוד מאוד לא זולה [אין קראוונים- יח"ד 2 חדרים מתחיל ב2000 ש"ח...]

אלון מורה, רחלים ויצהר לא כ"כ קרובים לירושלים..

את האיזור של הר חברון אני לא כ"כ מכירה- אולי אפשר להתעניין בקרית 4 או מעלה חבר וכאלה...

מזל טוב!

באמת התכוונתי מי שמכיר מקום זול....

אין לנו כסף...

תודה ביצה...

אומנם אני מכירה את היישוב ממבט של בת שירות אבל בהחלט מקום נעים עם קהילה חמה ותומכת ומגוון גדול של משפחות. תלוי אם יישוב חילוני-דתי מתאים לכם...למיטב זכרוני יש שם קבוצה גדולה של זוגות צעירים ככה שאין בעיה למצוא חברים, מכלות יש, מעון יש, מקווה יש..

וגם וועדת הקבלה שם נהייתה סיפור רציני (ויקר!)
אני ממליצה לחפש קרוואן בפסגות, כוכב השחר, בית אל, עפרה... זה די קרוב לירושלים (הפקקים קצת מעצבנים אבל לפחות יש טרמפים). גם עלי זו אופציה (קצת יותר רחוק אבל אני מכירה זוגות שעושים את זה..)

קצת קשה למצוא והכי גרוע גם יחידות דיור זולות אפשר למצוא שם (1000 וקצת)

יותר קרוב לי-ם, תחבורה נוחה, אבל יותר יקר- מעלה אדומים, מבשרת, אפרת, אלעזר, גבעת זאב, אדם.

קצת יותר רחוק ויותר זול- בית אל, עופרה, שילה, מכמש, כפר אדומים, מצפה יריחו, בית שמש, בית חורון, מבוא חורון, נוף אילון, תקוע. 

בכללי- פשוט תפתחו מפה. תראו שם את כל היישובים שיש באיזור, ואז תפתחו ביד2 ותראו את המחירים..

וטיפ קטן- בי-ם יש תחלופה גבוהה. במיוחד בתקופת הקיץ. תתחילו לחפש יותר קרוב לחנוכה- ואז גם המחירים יותר נמוכים.

ב"הצלחה!

גם טרמפים, גם קרוב יחסית לי-ם, גם טרמפים סבבה,

ואפשר להשיג שם קראון במחירים יחסית שפויים למה שקורה עכשיו בשאר בנימין..

כשמבררים על קראוון ביישוב, לבדוק כמה מיסי יישוב\ארנונה וכו' יש. יש יישובים שזה מגיע למאות שקלים בחודש!

כך שלפעמים עדיף בית יותר יקר באיזור עם פחות מיסים. 

יש סיבה שמקומות מסויימים זולים יותר- תחבורה, איכות חיים, גודל הבית, מזג אויר (תנסו לגור בקראון בחום אימים\קור כלבים) לקחת את זה בחשבון. 

נסיעות= כסף וזמן.

מרחב בבית= פחות בלאגן, יותר נעים, שלום בית.

כשלא טוב לאדם במקום המגורים שלו, זה ישפיע על כל ההתנהלות שלו. זה יכול לגרום להרבה בעיות..

לא להסתכל על מחיר וזהו. לקחת בחשבון את כל האופציות וכל קריטריונים האפשריים. ולבדוק את הדירה ביסודיות. 

כל היישובים שאמרו+ישובים בגוש עציון

(למה אפחד לא כתב עליהם?)

יישוב, עם מכולת מצויינת במרחק 20 דקות מירושלים, יש טרמפים וגם אוטובוס. ויש דיור זמני יחסית בזול. רק מאוד חם..קחו בחשבון.. אנחנו גרים שם מאז שאנחנו קטנים.

לא כ"כ יכולה לעזור במידע לגבי ישובים סביב לירושלים, כי אני לא כ"כ מכירה

אבל ממליצה בחום- להתפלל על זה, יש את הבית שלכם, הבית שהקב"ה מייעד עבורכם ויוביל אתכם אליו, ולכן תתפללו שתגיעו אליו, לבית במחיר זול שתהיו מרוצים ממנו.

כן, יש ניסים גם בתחום הזה, יש כל מיני מציאות, גם בירושלים (בתור אחת שרצתה לגור בישוב בגלל המחירים, ובסוף הקב"ה המציא לה מציאה בירושלים).

מאחלת הצלחה והרבה מזל טוב!

שזה משהו שאתם צריכים להחליט ביניכם.

גם אם לדעתי זה בסדר- זה לא אומר שזה בסדר שאת תעשי זאת אם בעלך לא חש בנח עם זה...

אפשר מזגן ,חצאית אוורירית לרכב ושניכם מרוצים

יותר מהצד שלנו הנשם (עם בעלי אסתדר). האם זה נראה לכם לא בסדר להרים חצאית מעל לברך באוטו  שלי? האם אתם מרגישות נוח עם זה?

בכל אופן אני אישית ממש הייתי מרגישה עם זה לא בנוח.

אולי תנסי לנהוג עם חצאית רחבה אורירית מבד דק?

במיוחד לא לעיני כל עמ"י....

אם לא נוח לי לא ארים באוטו שלי ועלייך זה לא ישפיע ואם כן נוח לי אני ארים באוטו שלי ושוב זה לא ישפיע עלייך!

אם היא שאלה אז כנראה כן משנה לה!! וזה ממש לא לעיני כל עם ישראל.. פחח חצי לא..

והיא כתבה שזה לבנות-

אם גבר להודעה שלה זה בעיה שלו בלבד, וזה כי הוא רצה להכנס!

יה.

אני בעצמי מאוד משתדלת ושואפת במצוות, אבל ההתחסדות פה בפורום נראית לי יותר מדי מציקה.

בשביל זה גם קיים הפורום! במיפגש כיתתי עם כל השיכבה שלה היא לא תעלה את הבעיה הזאת, נכון?!?! אז כן, האנומיות פה נוצרה גם בשביל זה, וגם, כמובן, בשביל שירשורי מהו השוקולד האהוב על כל אחת..

אם זה מה שנוח לך וטוב לך וזה בימים שאתם מותרים- אין בעיה שהוא יראה את החלק קצת מעל הברך-מעולה.

אני חושבת שאין בעיה, ויכול להיות שהוא לא אוהב את זה בימים שאתם אסורים... תשאלי אותו.

באוטו שלמתקרר לאט כשאני גם עם טייץ מתחת לחצאית למניעת שפשפת אני ב- ה-ח-ל-ט מרימה את החצאית. מי שסבלה פעם מחום כזה יודעת מה זה.

אבל גם לי יש דעה..

לדעתי אם אין אפחד אתכם באוטו אז אין עם זה שום בעיה!

ויש לי עוד משו להגיד אבל אני לא אכתוב את זה כאן... את יכולה באישי אם זה מעניין אותך

הדברים האלה בפורום שפתוח לעיני כל.

וזה ממש לא התחסדות!!!

יש פורום סגור לשאלות שעוסקות בצניעות. לדעתי לפחות.

מהאוטובוס (כשיושבים..) אפשר לראות כל כמה שקורה בתוך האוטו..

כן.

גם אם אף אחד אחר לא רואה..

אבל אם את יושבת באוטו שלך

והאוטובוס עובר לידך,

אני רואה הכל..

פטיש- לפעמין מכה אחת עושה את ההבדל - לפעמים מעשה אח מושקע עושה את ההבדל בלה בלה בלה...

מברג- תמיד צריך לחזק דברים ככה גם בחיים הזוגיים תמיד צריך לחזק דברים.

זהו בנתייים...

יש הרבה סוגי מברגים... אז...

הרעיון הזה ממש מעולה למתנה לבעלי ליום הולדת בעוד שבועיים.

תודה

מעניין שכל כמה חודשים עולה כאן בפורומים שאלה כזאת. וזה תמיד בא מכלה. אף פעם לא מחתן. אין מצב. זה נראה כאילו מצד החתנים, אין שום צורך לתת משהו לכלה בשבוע שלפני החתונה, או בחדר ייחוד וגם אין שום צורך מצידם לקבל. הם פשוט לא מבינים את הצורך הזה.   ואולי באמת לא צריך? אולי...  עדיף לשמור את ההתמרחויות הקטנות הדביקות והמתוקות האלה של הכלות החמודות לזמן שאחרי החתונה? ואולי אז גם החתנים ירגישו בנוח לשתף פעולה ולזרום עם זה?   

מעניין שדווקא אחרי החתונה המנוע והזרז לעשות את כל המתנות והמחוות הקטנות ומתוקות האלה הולך ופוחת. חבל, זה צריך להיות בדיוק ההפך. דווקא אחרי החתונה ובמשך השנה הראשונה והשנים הבאות צריך את זה הרבה יותר. זה הזמן לתת זה לזו וזו לזה כח להתמודד עם מירוץ החיים, כשכבר לא הכל ורוד זרחני. ודווקא אז אנשים פחות משקיעים בזה. אצל החרדים מקפידים לשמור את כל גילויי החיבה, המתנות והפוצי מוצי לאחרי החתונה. יש לזה סיבה טובה מאוד.

הירהורים אלה נכתבו בחיבה ובהערכה אין קץ לכל הכלים והחתנות. זו לא ביקורת אישית על אף אחד. רק מחשבות.

העלית נקודות טובות..

אני כן חושבת שאמרת דברים נכונים, אבל באמת תלוי מה סוג המתנה, מה היא משדרת יחד עם המביא שלה וכך הלאה. לכותבת השאלה- אולי תחשבי עם עצמך: לאיזו מטרה את רוצה לתת את המתנה הזו? אני חושבת שברגע שתצליחי למקד את עצמך, המתנה (כל שתהיה) שתחליטי לתת תהיה מדודה וזהירה יותר..

אולי כדאי לחשוב בקטן הרבה יותר בשלב הזה: שוקולדים נחמדים עם ברכה מקורית, צרור מכתבים( זהירים. חשוב לציין..) בערב שבת, בבוקר, ולצאת שבת- בשבת שלפני החתונה, לשלוח הודעה מושקעת כל בוקר..

בהצלחה. מזל טוב!!

וזה שלא רואים פה זה לא אומר שזה לא קורא בפועל אני מכיר המון בחורים שמפנקים את הארוסות שלהםוקונים בלי סוף... ולא כל הבנים נמצאים בפורום פה בשביל לכתוב את זה....

ממליצה לך להעלות את הנושא הזה בפורום לנ"ו.

זה שאת לא רואה שירשורים כאלו- זה לא אומר שאין חתנים כאלו, רק שהם פחות משתפים את כולם!

אין מה לעשות- בנים פחות אוהבים לקבל עיצות, ובנים פחות מסתובבים בפורומים. 

ואוטוטו-- המתנה מוכנה,

מקסימום היא מחליפה.

והיא מה תקנה?

עוד ספר? עוד גרב? עוד כיפה?

לא מדוייק. אצל החרדים הקלאסיים, לפני החתונה הכלה מקבלת מתנה תכשיטים. המתנות שלפני החתונה עולות הרבה מאד מאד. זהב ממש, בלי פשרות!

ודרך אגב, אצל ה"מרכזניקים" יש מחברת שעוברת מבחור מאורס אחד לשני ובין יתר העצות שניתנות שם, יש עצה שהחתן יתן לכלה מתנה ב.. חדר יחוד. אז, גם בציבור שלנו זה קיים.

ואת יכולה לתת לו 7 טבליות שוקולד מחוברות (בנוסף למתנה) שיאכל אחת בכל יום עד החתונה בשבוע שבו לא מתראים (שמעתי פעם כך שזה לא רעיון מקורי שלי)

אני אף פעם לא מגיב למה שהולך בפורום, ועוד מעט גם תבינו למה, אלא סתם מציץ לפעמים לדעת מה הלך הרוח אצל החבר'ה אבל עכשיו לא אתאפק כי כבר אי אפשר לידום.

אני גבר משקיען. נותן מתנות לאשתי. כותב לה צ'ופרים. מבין את הצורך בזה, הן את הצורך שלה בלקבל והן את הצורך שלי לתת. וואני מכיר המון המון גברים כאלה וכן בחורים רווקים כאלה.

אלא מה? אני אף פעם לא מספר את זה לחברים ובטח שלא כותב על זה בפורומים באינטרנט. זה אישי, זה אינטימי ושמור ביני לבין אישתי. 

לפעמיםם אני ממש נגעל ממה שהולך כאן בפורום. ממש בא לי להקיא. ולרוב, זה בפניות של בנות:

איך לעצב את הצימר?

מה לתת ליום נישואים, אם כבר קניתי לו את זה ואת זה וכו'...

בנוסף לזה תעשו כאן סקר ותיראו שרוב גורף של המשתתפים הפעילים בפורום הן נקבות. אתן נהנות יותר להתעסק בדיונים האלה. אני מבין את זה, זה חלק מהאופי הנשי, כמו שהאופי הנשי אוהב שמשקיעים בו, וגם את זה אנחנו יודעים. אז העצם הבעיה לא שהגברים לא מבינים את הנשים אלא שהנשים לא מבינות את הגברים שהעיסוק בדיונים האלה באינטרנט לא מתאים לאופי שלהם!

לסיכום, אני מבין שיש אנשים שאינם מקוריים והם צריכים עזרה ברעיונות, אבל שידעו שזה שבנים לא כותבים זה לא בגלל חוסר הבנה אלא בגלל עודף אינטימיות על פני החטטנות הנשית שלפעמים צצה פה!

הוצאת לי את המילים מהפה, לא כולל ההערות הבוטות על הנשים כאן.

הנים פחות משתפים, ומעדיפים להתייעץ עם ידיד קרוב או עם עצמם בלבד. ככה זה.

בס"ד

אמיתית, עניינית, מנוסחת יפה ולא באופן פוגע.

יישר כוח.

אגב, יש משהו שונה בין לכתוב בצורה אנונימית ברשת לבין לספר לחברים, לענ"ד.

בנות קונות מתנה לארוסן- וחושבות שגם הוא יהנה מכל הפתקים והשטויות שבנות נהנות,

לפעמים זה סתם מביך אותו,

והוא לא מבין את הקטע.......

אל תסתכלו על הארוסים/ בעלים בעיניים שלכן.

סביר להניח שאם תחשבו מה ישמח אותו באמת- זה קצת יהיה שונה ממה שחשבתן......

זה תלוי בבן.

בן רגיש, יאהב מאוד פתקים חמודים עם 'אני אוהבת אותך' נחמד וקליל.

זה לא אמור להביך,

ואם זה מביך אותו-

אז פה הבעיה.

ובן לא רגיש-

נכון. לא יאהב.

וזה מבאס.

כי זה אומר שהמחוות הקטנות של פתק חמוד בבוקר לא ישמח אותו, של הודעה sms מאוהבת... וכו'-לא יעשה לו כלום בלב, וזה שוב, זה מבאס.

עברי-1

יש משהו בדברייך..

ועוד משהו ליושבי הפורום-

לפני כמה ימים נכנסתי לפה והיה פה שירשור הזוי ולדעתי אדיוטי וחסר רמה-על שוקולד, על מי אוהב שוקולד וכו', בחייאת!!!

רציתי לכתוב פה בעיה שהיתה לי וישר אמרתי לעצמי 'ואוו, זאת הרמה?'

מותר לכתוב שטויות בפורום, כן, זה נחמד,

אבל לא שירשור שלם על זה!!!

יאללה

היו שלום

ורוצים השקעה. השקעה.

אז זה מתבטא גם בהפתעות הקטנות..

אנשים לאו דווקא נכנסים לפורום כדי להחכים ולקרוא דברי פילוספיה. אם זה מה שאתה מחפש יש כאן המון שרשורים אחרים על זה.

אני דווקא מאוד אהבתי את השרשור על השוקולד וממש לא אהבתי את איך שאתה כותב ומזלזל בשרשורים אחרים.

יש הבדל בין דברי פלוסופיה לבין... תת רמה.

כן, שירשור על שוקולד הוא תת רמה..

שאני גם אפתח שירשור על המאכל האהוב?

ואם השרשור על השוקולד הוא תת רמה, אז אני נהנת להכנס לפורום ולקרוא שרשורים שהם תת רמה

טוב.. בסדר... תכנסי לפה.. תהני.. תחכימי או לא..

אכן יש הבדל מסויים.

אמנם גם הודעה אנונימית זה חלק ממחלת הדור שלנו שאנחנו מאבדים את האינטינמיות ו'חייבים לספר' ולהוציא החוצה. ודווקא בגלל האנונימיות התופעה הזו גודלת וגודלת.

נכון, יש בזה דברים טובים, אבל אני מאחל בכל ליבי לכל אחד מכם שיהי לו עולם עשיר, מלא וגדוש ששמור לו לעצמו וכן לו ולאשתו (שהיא כגופו) בלי שיצות לו הצורך הזה להוציא את זה החוצה, גם בצורה אנונימית.

לגבי עבירות כבר פסק הרמב"ם שאין להתוודות ברבים (עיי"ש בהלכות תשובה בפרטים) אבל  אני אישית לורח את גבריו גם לדברים חיוביים: לפעמים אני חווה חוויות או עושה מצוות ואני אומר לעצמי, את החוויה הזו, או את המצווה הזו שעשיתי אני שומר רק לי, איזה סוד  כמוס ביני לבין הקב"ה ולעולם לא אספר לאף אחד. כן, יש לי עולם פנימי!  לעומת זאת עולם הפורומים הזה הופך את כל החיים שלנו לרשות הרבים אחת גדולה ופרוצה [באסוציאציה המקורית של המילה] שרק רחמים אני יכול לשלוח לכל אלה שעולם הפורומים מעסיק את זמנם כל כך הרבה, ולצערי כאחד שנכנס לכאן לעתים רחוקות אני רואה כאן המון שמות שתדירות הכתיבה שלהם כנראה מאוד גבוהה ואני ממש מתפלל לרפואתם מההתמכרות הנוראה הזו, ושיזכו במהרה לבנות לעצמם את קירות הבית של רשות היחיד שלהם. (ואם כבר ברמב"ם עסקינן, הוא ממליץ למי שרוצה לתקן מידה ללכת לקיצוניות השנייה עד שיתאזן.  לכן אסיים בברכת שלום, ולא בברכת 'להתראות' כי איני מעוניין להתראות איתכם בפורום לעיתים קרובות, משום שצריך לקרוא לילד בשמו: זו מחלה.

אין לי עכשיו זמן לכתוב באריכות את דעתי, רק תשים לב (אם אתה במקרה כן מציץ פה שוב, ה' ישמור..)

שיש כאלה שכותבות פה המון- כי הן מייעצות!! מתוך טוב לב שיש להן!!

ותודה להן...

יש לי עולם עשיר, מלא וגדוש ואני עדיין נהנת להכנס לפורומים וב"ה,לא ממש נראה לי שצריך להתפלל לרפואתי, אבל אם זה מה שאתה רוצה, תתפלל. זה אף פעם לא מזיק

סידור יפה שחרוט עליו השם שלה והשם משפחה החדש שיהיה לה

באירוסין או בחתונה

מחזיק מפתחות שכתוב עליו "תיכף אשוב"

כמו מה שתולים על חנויות

ולכל יום הייתי שולחת דרך מישהו איזה משהו מיוחד.

אנחנו חיכינו שבועיים בלי להתראות, אז יש מגוון של רעיונות.

http://www.source-israel.co.il/backpacking-gear/faq

העברת מוצר לתיקון:

1. מטעמי היגיינה לא יתקבלו סנדלים שאינם נקיים ויבשים, אם המוצר אינו נקי לחלוטין יש לכבסו לפני העברתו לתיקון או בדיקה.

...

הוראות טיפול ואחסנה:

1. על מנת להימנע מריחות הזעה רצוי לכבס את הסנדלים במכונת כביסה או ביד במים קרים  עד   30 (מלבד דגמי סיטי, פוארטו וגובי עור).
2. מומלץ לכבס את הסנדלים  כשהסקוצ'ים סגורים על מנת לשמור על אורך חייהם.
3. יש ליבש את המוצר באוויר הפתוח ובצל.
4. יש להימנע מחשיפת המוצר לחום  גבוה, לרבות השארתו ברכב סגור החונה בשמש זמן ממושך.

זה בגלל ברכת שהחיינו.

אם זה ארון שאת "לא מתלהבת" השאלה בכלל אם תברכו עליו...

וגם אם תברכו, אך לא יהיה מצוי כבר לקניה אחרי ט' באב - מותר גם לברך.

הבעיה של קניה מצד עצמה (ממעטין במשא ומתן) זה רק בתשעת הימים.

באש ובמים 

לא להלחץ מחוסר תגובה של 6 דקות..

טיפים- משחק כיפי לדרך, פינוקים לאכול

עיתונים וספרים

שאף פעם לא נסעו לצימר, אז אין להם מה להגיד.....

את לא חייבת לענות.

זה דבר שכדאי לבדוק שהוא באמת נוח לכם. ועוד המלצה לא מזרון קפיצים. שבוע טוב!

מגיעים לחנות,

מרגישים וממששים, ומומלץ אפילו לשבת עליו

ורק אז להחליט

ותקפוץ ותשב וכו עליו, זה לא יתן לך כלום!

מזרון צריך לנסות בשינה!

אנחנו קנינו מזרון באינטרנט של קינג דיויד (שזו חברה ידועה כך שזה לא חתול בשק),כמובן בהתייעצות לפי הגיל והמשקל וצורת השינה, למרות שגם בזה יש הרבה גישות.

והיום רוב החברות שמכבדות את עצמן נותנות אפשרות לנסות את המזרון עד שבועיים או חודש ואם זה לא נוח אז להחליף (באריזתו המקורית כמובן, שזה ניילון)

זה מחולק אצל היצרנים לכמה רמות קושי

מניסיון כולם מתרככים עם הזמן, לכן לבחור את הקשים יותר

וכדאי שתהיה אחריות (בד"כ 10 שנים)

מרתיחים פעמיים את הזיתים (כדי להוציא מהם את המליחות)

מטגנים בצל

מוסיפים שום

מוסיפים רסק עגבניות

את הזיתים

מים שיכסו אותם

ומבשלים עד שהמים מתאדים ויוצא יותר רוטב סמיך .

בהצלחה.

צריך להיות בתחתית של המכונה איזה פתח קטן שפותחים אותו ואז מבריגים משהו החוצה, שם נמצא המסנן. אם נתקע שם משהו זה סותם אותו והמים לא יכולים לצאת.

תסתכלי בחוברת הוראות של המכונה אם יש לך, צריך להיות כתוב איפה זה בדיוק ואיך לפתוח

עדיף להזמין טכנאי

אבל אני אנסה. תודה על העיצה!

ביקור טכנאי זה לא מעט כסף

זה באמת לא מסובך כ"כ, רק שאני לא מכירה את המכונה שלך בשביל לדעת איפה זה בדיוק נמצא

אבל זה איזה מכסה בחלק התחתון של המכונה, שמתחתיו מכסה שמתברג (כמו של בקבוק)

כשפותחים יוצא המון מים, תכונני...

כפתור סחיטה או ציור של סחיטה פשוט תכווני והפעילי המים יתרוקנו.

לפעמים הרגשה טובה שניתנת ל10 דקות גדולה יותר מחופשה ארוכה וסתמית

תודה!!

לפעמים פרוסות אבטיח רק

ומרפסת בשעת ערב-

זה רומנטי ומגניב!

העיקר לא מה עושים מסביב- אלא שנעשה.

שגרה אלה כדי לבנות זוגיות עם השנים הזוגיות נשחקת ומתקלקלת וחייבים לשפר אותה כל הזמן וללטש אותה כדי שתיהיה יותר טובה ממה שהיא הייתה !

נשמע רעיון טוב. (עם הטיות לכיוון המתאים לנו)

(שאלה קטנונית: זה 10 דק' לחתוך את כל  הפירות האלה?)

וואי, הלוואי שגם אני אדע לעשות כאלה דברים ולא לתת לנו להשחק...

אם יש לכם רעיונות לעוד דברים קטנים כאלה, שוברים שגרה - אשמח לשמוע!

שיהיו רק בשורות טובות!

לכו לטייל, לכו לסרט (אם האחרון הולם את עולם הערכים שלכם), לכו לדאבל-דייט עם חברים נשואים, כמדומני שלאחרים פה יהיו רעיונות יפים לא פחות.

תעשו דברים בגרסא מצומצמת יותר, אך עם זאת איכותית יותר. כלומר שונה ממה שעשיתם עד כה..

נשמע שפשוט הגעתם למצב של דריכה במקום: על הכל סוג של דיברתם ועוד ועוד.. אולי הגיע הזמן לעלות שלב

משמע- כנראה שאתם מוכנים

בהצלחה!

ולא צריך להיבהל מזה.

ותמיד בהתחלה יש "היי" שנרגע.

השאלה פה היא לא כמה אתם מתלהבים אחד מהשניה, אלא כמה טוב לכם הביחד. 

נניח ועכשיו תקחו שבוע הפסקה, כמה היא תחסר לך? 

וכמו שאמרו פה- תגוונו. 

תחפשו לעשות דברים חדשים, שעוד לא ניסיתם. לכו לאנשים, לחברים\ משפחה רחוקה (או קרובה). תטיילו, לכו למסעדה, בית קפה כיפי.

ועוד משהו- תנסה להביא לה מתנה קטנה. משהו שאתה יודע שישמח אותה. נתינה תמיד מחזקת את הקשר.

ב"הצלחה!

מה פירוש "כבר לא יודעים אם אנחנו באמת בעל ואשה, או סתם חברים"? איזה בעל ואישה? ישבתם כמה פעמים על ספסל ביחד אז אתם אמורים להרגיש כמו בעל ואישה?!

אל תמשכו את זה יותר. חבל. אני בטוחה שאם אחרי הוורט תחליטו למעט בפגישות ובטלפונים, אתה תגיע לחתונה בהחלט בהתלהבות ואדרנלין של חתן. אל לך לדאוג.

אה, ואם נדמה לך שאתה יכול למצוא מישהי שבתור אשתך תדבר איתך שעות אחרי שעות ותחפור בהתלבטויות שלה, ולא תהיה לך תחושת רוויה - אל תשכח לקבל הדרכה ארוכה ומושקעת לפני החתונה!

אתם מתחילים לחפור, תקלילו תגוונו ותתקדמו בעז"ה

או באזור המרכז..

או בירושלים, תלוי איפה אתרגן

שיכולה להגיע גם לאפרת

היא כתבה "מאפרת"- מקצוע, לא מהיישוב אפרת...

(ת'אמת שבקריאה ראשונה מהירה גם אני חשבתי כמוך...).

[אבל אם היא יכולה להגיע לאפרת- בטח היא יכולה להגיע גם לירושלים/איזור המרכז.]