תראו מגיל קטן, אני מה שנקרא בחורה רגישה,
עברתי מסלול של מצפון מתייסר על דברים קטנים שלא הבנתי,
ונהגתי בגללם בחוסר רגישות.
על שנייה שיצאתי לא רגישה ועל האמת שלי.
כן חוץ מרגישות אני בחורה שהערך של אמת חשוב לה
והמצפון שלה תמיד עושה לה שעות נוספות על הדקויות התנהגות
הכי מובנות מאליהן בעולם.שזה היה כבר לא נורמלי.
תמיד אמרו לי שאני רגישה מידי ואני צריכה לאזן,
זה תמיד שמה, בזכות זה אני מתחברת מאוד לעולם,
ויש דברים שקשה לי איתן בעולם,
ואנשים לעולם לא יבינו.
אני רוצה להבין,
רגישות זה משהו שאנחנו אמורים להתנהל איתו בתור חברה?
רגישות אומרה להגדיר אותי בתור אדם? לקבוע את מעשיי?
האם אנחנו בתור בני אדם, יכולים להגיד
שהערך הזה עומד מולנו?
תראו תמיד הרגשתי חריגה בגל שאני רגישה מידי,
תמיד אמרו לי לאזן, ותמיד חשבתי שאין בחור בשבילי
כי אי אפשר להתמודד עם כאלה דרגות רגישות
ואין לצפות לקבל כזה דבר חזרה.
אני רוצה להבין אחת ולתמיד,
יש דבר גס במילה רגישות?
אני מרגישה כל כך שונה לפעמים מהעולם הזה
בגלל שאני מקפידה להתנהל בתשומת לב
וכשאני עושה טעות מזכירים לי שלא מתאים לי.
רגישות זה רע? רגישות זה טוב?
עד כמה אתם נותנים לרגישות לנהל אותכם
בכלל בעולם ובחברה?
אני יודעת שזה שאלות קשות,
אשמח שתנסו לענות.