שרשור חדש
איך זה אצלכם, ומה אתם אומרים?תאנה.
יש לכל אחד תפקיד מוגדר, או ששניכם יחד בכל התחומים?
למשל -
הוא אחראי על כל התחום הכלכלי, היא אחראית על קביעת תורים,
הוא תמיד זה שמרים את הטלפונים הלא נעימים, היא הורגת את הג'וקים...

איך זה אצלכם? מה טוב בזה? מה קשה בזה?
מה אתם ממליצים?
יאללה, להתפרע...
אצלנו:אני ירושלמית
1. הוא אחראי על כל התשלומים- היא בלחץ אם פעם היא חייבת ללכת לבנק בעצמה...
2. הוא הורג את הג'וקים (בלעדית...) או לוכד אותם ומשחרר לחופשי (מחוץ לבית!!!!) היא צורחת בהסטריה אם ראתה בדל ג'וק
3. הוא אוכל ומשאיר את הכלים/שאריות בכל מקום היא מפנה לפח/לכיור
4. הוא מוריד גרבים כנ"ל היא מלקטת ושמה בסל הכביסה
5. הוא והיא והם לובשים בגדים-היא מכבסת
6. הוא אוכל-היא מבשלת
7. דגים הם אוכלים והוא מכין
8.הוא אוהב עוגות (בעיקר שמרים) היא אופה
9. היא מבשלת לשבת ומבלגנת את המטבח עם אלף פריטים-הוא מסדר אחריה טיפ טופ
10. הוא מתלונן:"אין מה לאכול" היא מתרגזת...
11. היא מצוברחת- הוא משעשע אותה...
12. הוא והיא מנסים לעשות לביתם- הוא הקניין הראשי...
13. הם לבושים ונעולים-היא קונה...
14. אם הם לובשים בגדים מגוהצים.. אז היא גיהצה...
15. הוא מחכה לה- היא מאחרת...
16. הם מפזרים והם מסדרים (בעיקר היא אבל נו, שיהיה...)
17. היא מאכילה את הטף- הוא מתחרפן אם הוא פעם חייב לעשות זאת... או שהם נשארים רעבים/אוכלים  בורקס/ממתקים...
18. היא אומרת "חייבים סוודר" הוא-תפסיקי בכלל לא קר...
אצלנואנונימי (פותח)
היא מבלגנת והוא מסדר
היא זורקת את הפדים בשירותים והוא זורק לפח
וואו! בדיוק כמו אצלנו...veredd
אני ירושלמית- קלעת בול!
D: זוג יונים! חמסה-חמסה!יוקטנה
בזוגיות טובהאלעד
כל אחד מבני הזוג יודע את מעלותיו של השני ומוקיר אותם, וכך הזוג יודע לנצל ולשלב את כל היכולות העומדות לרשותו.
זו בוודאי ובוודאי המטרה ולהגיע אליה לוקח זמן..~א.ל
אבל האם בכ"ז צריכה להיות "חלוקת תפקידים"?
האם זה המצב הבריא והנכון?
ליטל-נווה מדבר
כל אחד צריך לתת את המקסימום שהוא יכול, ובמה שהוא טוב (בדר"כ כל אחד טוב ומעדיף משהו אחר).
 
והכי חשוב ובריא - כל אחד צריך לתת בלי לחשב ולעשות השוואות .
 
משקיעים הרבה פחות אנרגיה ותיסכולים אם כל אחד עושה ולא מסתכל ומשווה לשני...
כן. בהחלטאלעד
הואיל ושני בני הזוג שונים זה מזה, אז מתוך הנחה שכל אחד מהם התברך ביכולות שונות, כדאי מאוד לנצל אותם, וכך במקום ששניהם יעבדו ויטפלו באותם נושאים עדיף לחלק את המטלות ולהגדיר מה המשימות של כל אחד.
בגדולאנונימי (פותח)
לכל אחד יש תפקידים בתחומים שונים, אבל אם לאחד מאיתנו קשה/ אין זמן וכו' אז השני עושה. 
 
דוגמאות:
- בשנה הראשונה אני בישלתי ובעלי שטף את הכלים, בעיקר ה"גדולים" של אחרי הבישולים. כיום, מי שמאיתנו פנוי יותר שוטף את הכלים, לפעמים אנחנו עושים שכל אחד שוטף כיור ( ושוב, תלוי בזמן של כל אחד מאיתנו).
- בעיקרון בעלי שוטף את הרצפה לפני שבת, אבל אם אנחנו נוסעים לשבת ויש לי זמן יותר, אני שוטפת.
- תחום כלכלי- ברור שבעלי- הוא הכלכלן שבינינו (סטודנט לראיית חשבון).
- בעלי לא מסתדר עם כל הדברים ה"טכניים", אז בד"כ אני זו שעושה אותם (לשנות גובה במיטת תינוק, אם יש דברים מורכבים יותר, כמו לקדוח בקיר, בד"כ הוא מבקש מאחד השכנים), למרות שזה "תפקיד" גברי, אני אוהבת את זה...
 
מה טוב בזה?
אני עובדת, ולא יכולה להסתדר לבד עם כל הטיפול השוטף של הבית+ לטפל בילדים+ לעבוד (משרה חלקית 3 ימים בשבוע). אז גם אם יש "תפקיד" נשי יותר או גברי יותר, אנחנו לא מתייחסים אל זה כך- זה התפקיד של הבעל או זה התפקיד של האישה (ביחס למה שמקובל בעולם), אלא מה מתאים לנו במצב הקיים.
 
וכמו שכתבתי למעלה, זה מאוד דינמי, משתנה בהתאם למצב באותה תקופה ואפילו באותו רגע. כשבעלי בתקופת מבחנים, אני פחות מבקשת ממנו לעשות דברים בבית והוא עושה כמיטב הזמן שעומד לרשותו. ואף פעם אנחנו לא אומרים אחד לשני, זה התפקיד שלך אז אני לא עושה, חוץ ממה שקשור לכסף
הערה בנושא שוויון - בקשר לשאלהאנונימי (פותח)
אצלנו יש חלוקה יחסית ברורה, שהתקבעה במשך הזמן. אבל אהבתי שכתבת ש"היא הורגת את הג'וקים" בגלל שחשוב שכל יבחר באמת את התחום שטוב ולא ולא מה שמקובל מגדרית. יש הרבה זוגות שהיא אחראית על הכסף והוא מוציא את הילדים בצהרים וכד' וכד'
אצלינו...אנונימי (פותח)
הוא אחראי על ההכנסות
ואני אחראית על ההוצאות
ובשאר הדברים שנינו עושים יחד את הכל .
חוץ מהנקה שזה רק אני.
ואצלינו..אמא קטנה
הוא עושה כל מה שקשור למחוץ לבית[קניות,עבודה,בנק-ושאר האחראויות הכספיות.ולהוציא את הפח,ללכת לשכנים וכו'...]
ואני כל מה שבתוך הבית...[כביסה ,אוכל,טיפול בגברת הקטנה,ניקייון...ועובדת מהבית..]
וגם זה מתחלף ומשתנה הרבה...ב"ה.
אצלינו--- (לא מומלץ לחיקוי)מקווה לטוב
אני אחראית על ה----כל (כמעט)...
הוא עובד (דוקטורנט) ומתלונן שאני לא עוזרת לו בזה...
יש לנו גדוד בבית... 6... 2 מתוכם בבית "נון-סטופ" איתי (חיסכון של כ-3000 ש"ח אצלנו)...
אני עושה קניות-ריצות-טלפונים-תשלומים-שליחויות-אסיפות הורים-בישול-כביסות-ארגון-פרגון- ועוד הרשימה ארוכה...
אני אחראית על הסנדוויצ'ים שלו כל יום---
אני שרת הפנים והחוץ-
אני אחראית על העלאת המורל בבית--- והוא על ההורדה...
הוא אחראי על ההערות-- ואני על ההארות---
הוא 20-30%  (מפחית והולך כדעת בית שמאי...)מהזמן מכין בבוקר סנדביצ'ים לילדים...
אה! כן- הוא מגהץ בימי שישי בגדי שבת.

אולי שווה לך לתת לו לראות את השרשור הזה,תאנה.אחרונה
בלי להגיד לו מה הניק שלך.
ולתת לו לענו מה קורה אצלכם.
יכול מאד להיות שהוא יענה משהו אחר לגמרי,
ואז דברים ילובנו ויהיו הרבה יותר טובים...

חיבוק.
על כלכלה נכונה או איך לא קנינו לוקשיםשיקמה
הפרטים שונו כדי למנוע זיהוי.
אז ככה: קבלנו ממקור ששמו אינו משנה חוברת מבצעים. היה שם מקטע "מבצעים" לדברים לא שימושיים שעלו הון (במבצע, רק 5000 ש"ח למייבש מגבות אוטומטי, רק 300 למגרד גב מקצועי) ועוד שתי מתנות נחמדות מאד בדמי משלוח בלבד. החלטנו שאחת המתנות האחרונות מתאימה לנו, ואצנו בחדווה לטלפן ולהזמין.
נציגת שרות אדיבה ענתה לנו. פירטנו את מבוקשנו, ואז היא יידעה אותנו, שעלינו להזמין אחד מהמוצרים ש"במבצע", על מנת להיות זכאים למתנה בדמי משלוח. ענינו שאנחנו לא צריכים, תודה, היא נסתה לשכנע בכה ובכה. 
בחסות מלל שוטף שלה חזרנו וקראנו את האותיות הקטנות, והוברר לנו שלהד"ם - קבלת המתנות אינה מותנית בשום רכישה אחרת.
הבאנו את הענין לתשומת ליבה. היא הייתה מופתעת מאד: מה, היא שאלה, אתם באמת מצפים שהכל יהיה רשום?? 
כן, ענינו בתמימות. אחרת זה לא ממש חוקי.
טוב, נכנעה הנציגה. תנו את מספר כרטיס האשראי, לאן לשלוח את המתנה?
זהו. כך השארנו את הלוקשים אצלה.
תגידו את האמת: חברת אשראימשה
הפסקתי מזמן לקבל מהם את הזבל הזה...
ניחוש רע. גם אנחנו לא מקבלים אותו.שיקמה
מקור ראשוןvereddאחרונה
הי הי... מכריה את העיתון הזה ישר והפוך וגם כל מה שבא איתו.
מה הפרוצדורה..אנונימי (פותח)
לרישום לנישואין?
 צריך להוציא קודם תעודת רווקות, נכון? מישהי יכולה לכתוב פה בפירוט את כל הפרטים.. (אם משהי יודעת איפה עושים את זה בירושלים- אשמח לתגובה)
 
תודה!
כל הפרטים רשומים באתר של משרד הדתות...יונתן782
מאיפה אתם?משה
אם אפשר לא לעשות בי-ם - עדיף. הרבנות שם אנטיפטית.
הכי קל והכי פשוטמושיקואחרונה
להוציא תעודת רווקות ולהרשם לנישואין בעדה החרדית בירושלים.
בלי פרוצדורות מיותרות וכאבי ראש וטירטורים.
 
למשל בשביל להוציא תעודת רווקות מספיק להביא מסמך מהישיבה שאתה לומד בה - שאתה רווק (וכנ"ל לכלה)
אותם מחירים. אותה תעודה.
והרבה פחות תורים וכאבי ראש.
 
ו... לא אוכלים שם אף אחד
 
מזל טוב!!!!
בירושלים יש את אגף הנישואיןהביצה שהתחפשה
בס"ד

הרחוב החבצלת [יש עליה מרחוב יפו... מכיוון כיכר ספר לעיר- יש שם פניה ימינה לחבצלת]

בעיקרון את צריכה להביא איתך כתובּות של ההורים [אלא-אם-כן הם נרשמו באותה רבנות שאת נרשמת (ירושלים) ואז יש להם עותק]
את צריכה להביא ת"ז [ארוסי היה כ"כ מסכן... הוא בא מהצבא ולא היה עליו ת"ז... אז הוא היה צריך לטוס למשרד הפנים כדי להוציא תמצית רישום... לא כדי לנסות...]

אנחנו הוצאנו תעודת רווקות אחרי שפתחנו תיק ברבנות.

המממ.. מה עוד...

עדים..

טוב, יסבירו לכם.

שיהיה הרבה הצלחה, מזל טוב, ובניין עדי עד בעז"ה!
איך שכחתי..הביצה שהתחפשה
בס"ד

צריך להביא גם 3 תמונות פספורט וכסף... כמובן... [אם אחד מכם חייל\ סטודנט יש לכם הנחה...]
סקר השידוכים הגדול!יוקטנה
1. אם שודכתם והסיפור נחמד - ספרו את סיפורכם.
2. האם זכיתם לשדך שידוך מוצלח? ספרו!
3. אם אתם מכירים סיפור שידוך נחמד - שתפו! (אבל רק מהיכרות אישית! רק סיפורים בוודאות אמיתיים!)
יקטנה, את והרעיונות המגניבים שלך.. :9תאנה.
הממאלעד
שידכתי את בן דודי לחברה של אשתי לשעבר
מה שתפס אותי והעלה לי את הרעיון זה ששם משפחתה זהה לשם משפחתו של בעלה, ככה שלא תסבול מהחלפת השם, שכידוע גורם להרבה צרות ומתח בין בני הזוג הטריים.. (אח"כ התברר לי שהיא דווקא די התבאסה מזה כי היא כן רצתה להחליף את השם..לא נורא) חוצמזה היתה לי הרגשה טובה שהם מתאימים- וזהו.
התקשרתי לבחור כדי לעניין אותו אבל הוא לא רצה בכלל לשמוע פרטים עליה, וסמך עלי שאם אני מציע לו אז אין מה לברר והוא יכול לסמוך עלי בעצימת עיניים.
מאותה סיבה הוא מיאן להתקשר אליה קודם או לברר עליה פרטים, הוא היה בטוח שאיתה הוא הולך להתחתן.
למעשה, מבחנתו הוא הלך להפגש איתה כדי להכיר את אשתו! הייתי בטוח שזה לא יעבוד והבחורה תזרוק אותו מכל המדרגות..
 
היום הם נשואים באושר עם ילד וחצי
מה שנקרא - אמונה עיוורת D:יוקטנה
הסיפורים שליאנונימי (פותח)
הסיפורים לא מסעירים, מקווה שנחמדים:
1 ו-2 קשורים אחד לשני ותכף תבינו למה.
 
1. אחת מהחברות ללימודים התארסה, באירוסין שלה הייתה חברה נוספת מהלימודים (אני לא הייתי באירוסין). מישהי שמכירה את בעלי (לא אישית ולא הבנתי איך בדיוק- תנועת נוער/ גרים באותה עיר/ מכירה אותו דרך חבר שלו) ראתה את אותה חברה (הם לא מכירות) והחליטה שהם מתאימים.
בדייט הראשון שניהם לא הבינו מה הקשר?!  הם כ"כ לא מתאימים, ואז בסוף הדייט חברה שלי (שהיא ישירה מאוד ומחפשת את מי לשדך- צדיקה שכמוה) שאלה אותו אם הוא מוכן לשמוע ממנה על מישהי אחרת (אני... ).
הוא אמר שכן.
באותו זמן יצאתי עם מישהו אחר, וכשנפרדנו, מיד התקשרתי אליה להגיד לה שאני פנויה ומוכנה לשמוע מה יש לה להציע.
בהתחלה הסתייגתי מאוד (הוא תימני וכל הזמן פינטזתי על אשכנזי..), אבל בכל זאת ביררתי (בכל זאת, לא אמרתי לא לשידוך בגלל מוצא) והיה נראה לי שמתאים, אז יאללה.
יצאנו בערך 3-4 שבועות ואז באחד הדייטים פשוט דיברנו על... כמובן חתונה.
 
ואגב, למרות שבעלי ממוצא תימני, הוא יותר אשכנזי ממני (ואני חצי פולניה...)
נשואים באושר ובשמחה 3 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים.
 
ואיך זה מתקשר ל-2?
 
החברה ששידכה בינינו מאוד רצתה שנבקר אותה, כשהיינו מאורסים. בהתחלה תכננו להביא לה ביחד את ההזמנה לחתונה, אבל אז בעלי (שהיה אז ארוסי) התגייס בצו 8 במלחמת לבנון השניה, השתחרר רק סמוך לחתונה ולא היה לנו זמן להגיע ביחד אל החברה. 
 
הביקור נדחה עד לחג סוכות שהיה כחודש וחצי אחרי החתונה. ביקרנו אותה ובאותו זמן הייתה אצלה חברה אחרת מהלימודים.
כשיצאנו, בעלי שאל אותי- מה החברה הנוספת מחפשת?
היה לו רעיון- אחד החברים שלו, שראיתי כמה פעמים, אבל עדיין לא הצלחתי לעמוד על טיבו..
אמרתי לו שאני לא מכירה אותה כ"כ אישית ולא יודעת מה היא רוצה ואני עוד יותר לא מכירה את החבר שלו לדעת אם זה מתאים והכי טוב לדבר עם מי ששידכה בינינו.
באותו יום, מאוחר יותר או כמה ימים אח"כ דיברנו עם החברה ששידכה בינינו, על החברה הנוספת והיה נשמע שמתאים.
 
התקשרנו אליה, הצענו לה, בהתחלה היא קצת היססה, אבל אח"כ היא חזרה אילנו ואמרה שהיא מוכנה לנסות.
הם יצאו ו... איך לא..  התחתנו  
 
כשבעלי חשב על השידוך הזה (שידוכים זה בדם שלו..), עוד לפני שזה יצא לפועל הוא אמר לי, רק בשביל זה- לראות חברה נוספת שלי ולחפש לה שידוך, היה שווה לדחות את הביקור. כמה הוא צדק. אין עליך!!
 
3. לא מכירה
אין על זה...תאנה.
חבר של בעלי נכנס לחנות משקפיים, המוכרת (החילוניה) אומרת לו:
"בואנה, יש לי משהי בול בשבילך" (היא כמובן לא הכירה אותו)
אז חבר של בעלי אומר לה: "אני תפוס, אבל אני מבין למה את מתכוונת,
ויש לי משהו שמתאים לה בדיוק".

בקיצור, יצאו החבר של חבר, והחברה של המוכרת,
והתחתנו!
אוי זה סיפור מהסרטים! מדליק ביותר!יוקטנה
ה-icq שידך ביני לבין בעליgrossi
בעוונותינו..
ערוץ שבע..... (תדמיינו את המנגינה...)מאמע צאדיקה
ואני רק הצטרכתי עזרה טכנית...
פעם היו נפגשים ליד הבאר השכונתית עם הגמליםיוקטנה
היום זה במקומות הומי אדם ברשת  מקסים! עוד! עוד!
גם אני זכיתי להכיר את אשתי פה בפורוםאלעד
סיפור מעניין..אבל יש אזניים לכותל ואני מעדיף להשאיר חסוי
שיהיה לכם הכי טוב שבעולםנחמה
בס"ד,
לבל אלעדי,
אני דווקא אוהבת סיפורים יפים ובמיוחד כאשר הם אמיתיים
כאשר הם טובים
קצת הזויטוזי
1. אמא של בעלי שחיינית, ובת דודה של אמא שלי גם כן. האמא סיפרה לבת דודה שיש לה בן והבת דודה אמרה אני מכירה בת... זה ממש מסיפורי ה- זה בן וזו בת אז הם מתאימים... אז לכל המהססים לשדך כי "לא מכירים" אין מה לדאוג....
 
2. לצערי עדיין אין ובעלי למרות ההצלחה ב"בן ובת אז זה מתאים" אצלינו בכל זאת לא כל כך מאמין בעניין... אני עוד מנסה לשכנע אותו.
 
3. חברה שלי גאונה וקצת היפרית יצאה עם בחור בדיוק הפוך. כל הדייט הוא ישב מכווץ והקשיב והיא רק הפריחה את הדממה. היה לה ברור שזה לא ילך אבל היא הייתה בתקופת מבחנים אז היא סיננה אותו ו"נדבר אחר כך" במשך שבועיים ואז לא נעים לחתוך אז הם יצאו שוב, ואז היא החליטה שאולי הוא מתאים לחברה אחרת שלי (שתי החברות מאוד מאוד דומות בצורה חיצונית - כל אחת מהן חברה מאוד מאוד טובה שלי אבל הן לא ממש מכירות). הוא קצת נפגע ובהתחלה לא הסכים אז החברה האחרת גם לחצה. בדייט הראשון הוא נלחץ מזה שהיא דומה לשדכנית אבל ב"ה היום נשואים באושר!
"זו בת וזה בן..." D: גדול!!!יוקטנה
לי יש סיפור חמוד...אי''ה
חברה שלי שנקרא לה X שיחקה בהכתרה בחור בשם Y.
ואשה אחת שישבה בקהל פתאום עלה לה רעיון מזה, על מישו שגם קוראים לו Y.
 
היום הם נשואים באושר פלוס שניים...
יש לי כל מיניאמא, ברוך ה'
אספר את שלי ועוד אחד נחמד.
הייתי עוד לא בת תשע עשרה. והרבה זמן התלבטתי אם לצאת כבר או לא. לילה אחד, בשעה 12 בלילה, אני עומדת מול המראה ואומרת לקב"ה, זהו, עכשיו מתאים לי שתשלח לי מישהו. פחות מחצי דקה אחר כך, הפלאפון מצלצל. זו היתה מישהי שלא מכירה אותי כל כך טוב (מה היא מתקשרת ב-12 בלילה?!) ומציעה לי מישהו 8 שנים מעלי... טיפה התלבטתי, בחור ראשון, 8 שנים מעלי? אבל כמובן שהרגשתי שזה ממש מה' ששלח אותה בדיוק כשרציתי. יצאנו 3 חודשים וזהו. הוא זרק אותי... אבל אל תדאגו, הוא היה השדכן...
 
עוד אחד שממש התלהבתי. זוג חברים שלנו התארסו. שאלנו, מי השדכן? אז הם ענו, השרברב. מה זאת אומרת? היתה נזילה בדירה של הבחורה, והגיע שרברב, הוא ראה אותה ואמר לה שהוא בדיוק תיקן לא מזמן בדירה של משפחה, שהבן שלהם נראה ממש מתאים לה. יצאו, וזהו. אבל מה יפה? שזה השידוך החמישי של השרברב הזה, אם אני לא טועה...
מעולה!! [סיפור השרברב]אם הבנים12
באמת מדהים!קרן2
דייייי!!! סיפורים מעולים! D:יוקטנה
מזכיר לי מורה לנהיגה מהדר גנים, פ"תמשה
קודם הוא מורה לנהיגה, משדך את התלמידים שלו, ואחר כך מסתבר שהוא גם מוהל...
said teacherפרת משה רבינו
גם מלמד נערים לבר-מצוה, מדריך חתנים ושוחט. ופסיכולוג לעת מצוא.
 
תותח על!
אהה, אז הוא מסודר מבחינת פרנסה...משה
(גם את למדת אצלו?)
אני יודעת שאני רק בת 15..עין שלישית
אבל שידכתי את הזוג הכי מדהים בעולם.
הלו! רוצים את הסיפור המלא!!!יוקטנה
רעיון חמוד לשרשור.אנונימי (פותח)
כשאחי הגדול היה בכיתה ח' , הוא למד עם חברותא שמבוגר ממנו ב6 שנים. החברותא בא אלינו לשבת. התלהב מהמשפחה ומאז כמעט כל שבת הוא בא והביא חברים . אחד החברים  (...כן , בעלי...) התלהב ממני ורצה להיתחתן.
 רק כשהוא בירר בת כמה אני ... הוא ירד מיזה .(הייתי בת 17)
בסוף שירות לאומי הבחור( המתוק) היה מיואש מהסיכוי למצוא אישה והחליט לנסות אותי  כי אין לו מה להפסיד.
הוא היתקשר ושאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו...
שאלתי אותו בחזרה אם הוא צוחק עלי..
ועד היום הוא צוחק עלי ועל כל הילדים המההמים שיש לנו!!
 
בשבת אחת ישבנו ליד השולחן כל האחים גם הנשואים ןאחי (בן 18) הודיע שהוא רוצה להיתחתן.
זרקנו שמות של בנות שהוא מכיר. על אחת מהם הוא אמר -יאללה, למה לא.
וכיום הם נשואים באושר ואושר!
בשעה טובהטריכו
ב"ה אני מתחתנת בקרוב עם ארוסי היקר
 
הכרנו דרך שידוך ,תמיד ידעתי שאתחתן דרך היכרות ולא סתם במקרה
 
אמא של חברה שלי שתהיה בריאה הכירה ביננו
 
יש לכם רעיון למתנה פרקטית ומכובדת?
סופשבוע זוגי במלון בצפתאנונימי (פותח)
וואי, רעיון מעולה!תאנה.
סיפור נוטף דבש...יוקטנה
ענק!! שני הסיפורים.בילי
שתי חברות מאותה כיתה שידכו את האחים שלהם..חילא דמשכנא
הכללות....אנונימי (פותח)
אני חושבת שזה אחד מהעניינים שאין בו חוקים!
 
אתם מדברים בהכללות וזה אחד העניינים הכי אינדיווידואלים.
 
כל אחד צריך לבדוק את זה לגופו ולעצמו.
 
מה ש/מתאים לאחד לא מתאים לשני!
 
דבר נוסף נראלי שאין בכלל עניין להשוות בין הערכים מה יותר חשוב, אלו ערכים שלא ניתנים להשוואה, שניהם
 
חשובים וכל אחד צריך לראות איך הוא עצמו מסתדר בחייו עם ערכים אלו, והשילוב בניהם.
 
שה' יברך אתכם.... 
התכוונתי להגיב לשרשור אחר וזה קפץ לי לפה, סליחה...אנונימי (פותח)
ואם אתם רוצים סיפור מעניין אז.....אנונימי (פותח)
חברה שלי בחורה מיוחד במינה (באמת מהסוג המיוחד) בת 25 כבר מחנכת דגולה וכו' עדין לא מצאה את בחיר ליבה.
 
אמא שלה הייתה אצל קרובי משפחה וראתה איזה בחור מאותו מושב, שאלה את בן דודה מה הוא אומר הם הם מתאימים? הוא אמר שלא (הוא היה במצב רוח של לא...)
 
אחרי כמה זמן שאלה אותו שוב הוא אמר אולי? תשאלי בן דוד אחר שאשתו היא דודה של אותו בחור...(אז הם גם קרובי משפחה...)
 
הזוג יצא ואחרי כחודש התארס....
 
איזה שווה שאמא היא גם שדכנית.....
סיפור אמיתי שני סבים נפגשו אצל הרופאאנונימי (פותח)
בהמתנה לתור מדברים ביניהם ומסתבר שהכל טוב חוץ מזה שלאחד יש נכד רווק ולא נשוי ולשני נכדה רווקה ולא נשואה. שידכו בינהם ו...חתונה
חברה צלצלה למרכז שידוכים....אנונימי (פותח)
 ובין יתר התנאים נימסר לה את הסכום לתשלום .
התווכחה ולא הסכימה לשלם. רק אים יצא שידוך מוכנה לשלם.
 הויכוח היה די עקרוני וכך ניסגרה השיחה.
אחה"צ הגיע שיחת טלפון לאמא מאותו מרכז שידוכים וזו מעבר לשפורפרת הציעה את
הבן שלה. כן מזל טוב נשואים בכיף.
סיפור עם אינטואיציה... לא אצל כל אחדאנונימי (פותח)
שכנה של חברה שלי יצאה עם הרבה בחורים (בשידוכים)
והיא היתה מאוד בררנית. יום אחד הציע לה השדכן בחור, וגם הביא לה תמונה של הבחור
היא ראתה את התמונה ואמרה: איתו אני אתחתן. וכך היה! והם נשואים באושר.
תגובה ליוקטנהאנונימי (פותח)אחרונה

תשמעי ספור עצוב אבל טיפה מצחיק אני התחתנתי והתגרשתי לפני כמה חודשים הכל תיקונים
אני כל השנים היה לי קשה להתחתן ומשום מה נכנס לי טרוף הדעת שאני רוצה בחור מישיבה מסויימת
בקצור שנה שעברה אחרי תהליך מסויים מתקשרת משהי בהפתעה והציעה לי בחור מסויים מאותה ישיבה קצת התלבטתי אבל הלכתי לפגישה בסך הכל לראות אישהוא הלכתי שבי אחרי היופי החצוני והייתי מעוניינת, ההורים שלי לא רצו והבחור היה מעוניין בטירוף ומה הוא אומר לי בחור חרדי שחור, כל השנים תמיד רציתי את הפרופסורית של המדינה אחת שהיא מלומדת וכולם המשפחה שלה מלומדים ואני כזו בחור חרדי וחוזרת בתשובה יחסית,  בקיצור התחתנו ואחרי חודש וחצי נגמר
 מה נשאר להגיד אין עיצה ואין תבונה לנגד ה לא הייה שייך להתחתן אבל זה תיקון וה סגר את העיניים ולקח את השכל
והכל לטובה!
שרשור טיפים לחיסכון בזמןאם6
הנה הרציונל-כולנו כאן זוגות צעירים (מה,לא?) ומנסים ללמוד איך לנהל בית. אני בטוחה שלכל אחד יש רעיון גאוני לניהול יעיל יותר (לא כלכלי-נראה לי בשרשור אחר לא?) שחוסך זמן וכוחות.
אז אציע את הראשון-מגבות מכבסים בערב,אחרי המקלחות,מיבשים ותולים למחרת,ככה חוסכים את הקיפול שלהן.
יאללה-זרימה מוצלחת לכולם
=]אמא קטנה
רעיון נחמד..
ויש לי עוד אחד להוסיף-
להקפיא בתבנית של קרח או כל רעיון אחר של כלים קטנים,מיץ לימון סחוט טיבעי ,שום כתוש,עלים ירוקים קצוצים
וכו'..ואז חסכנו זמן בבישול...
לא להיות כל היום בפורוםתאנה.
וגם, שתהיה תמיד במקרר קופסא עם קמח מנופה,
ככה לא צריך להוציא נפה וללכלך בשביל כוס קמח לעוגיות.
לקנות עוגיותשיקמה
כך לא צריך ללכלך מערכת של כלי אפיה בשביל עוגיות...
אבל הרעיון מצוין וגם אני מיישמת אותו
טיפ לכביסות:נווה מדבר
כדי לחסוך את הזמן של מיון הכביסה, אצלנו יש 3 סלי כביסה (בשלושה  צבעים) וגם כאשר הילדים מחליפים בגדים, הם "זורקים" את הכביסה לסל של ה"כהה"  או ה"בהיר".
אח"כ אני עוברת מידי פעם וממיינת את מה שהם שמו לסל השלישי: בהירה-עדינה ובהירה-הרתחה.
 
כך אני מכבסת לפי הסלים שמתמלאים, וגם חוסכת זמן  של מיון הכביסה...
 
(אגב, הסלים מתקפלים, כך שאם הם לא בשימוש, הם לא תופסים מקום- אבל, כמעט אין מצב שהם לא בשימוש...     )
לכבס כל ערב מגבות?!?!שירק
וזה עוד בא כטיפ לחסכון בזמן?
במקום זה שיהיה לכל אחד מגבת משלו ושיתלה אותה אחרי האמבטיה במקום מאוורר.
 
 
נראה לי שהיא התכוונהנווה מדבר
שאם כבר את רוצה לכבס את המגבות, תעשי את זה בערב (לא כל ערב...)
בדיוק ככה ושיגידואם6
קפץאם6
שיגידו תודה שאני מכבסת אותן מידי פעם...
להמנע מטיגוןאנונימי (פותח)
חוסך ה-מ-ו-ן זמן. את רב הדברים אפשר לעשות בתנור- לא זמן שלך...
אני גם נמנעת מעוגיות מאותה הסיבה.

אשמח לטיפים לגבי גיהוץ- בקושי יש לי זמן ואני כמעט לא מגהצת, וזה לא טוב...
לגבי גיהוץ-נווה מדבר
פשוט להכניס למייבש כביסה (לא הרבה בגדים בבת אחת) עוד כשהבגד רטוב/לח.
חלק מסוגי הבדים לא מתגהצים במייבש, אז פשוט לא לובשים אותם... 
או לתלות לייבוש על קולבמאמע צאדיקה
מגבונים!!!veredd
אוי איזה חיסכון... הכיסא אוכל של הקטנטן מטונף מקוסקוס ומרק?! מגבונים! ואחרי זה שטיפה קלילה בסמרטוט לח! יש אורחים עוד דקותיים והשירותים לא מבריקים- מגבונים!!! הילד השפריץ חלב על הרצפה- אתן כבר יודעות את התשובה...
ורד את חמודה!תאנה.
להכפילאנונימי (פותח)אחרונה
במיוחד לזוגות צעירים שלא צריכים כמויות גדולות של אוכל- להכין כמות כפולה ולהקפיא חצי. כשהמיקסר , הקמח הסוכר וכו'  לאפות שתי עובות - לא לוקח פי שניים מזמן שלוקח לאפות עוגה אחת. כנ"ל עם טיגון שניצלים, הכנת קציצות וכו'. . מקפיאים בכלי סגור, עטוף היטב בניילון, חצי מהכמות וחוסכים בזה הרבה זמן.
הצעה חשובה מאוד...!אנונימי (פותח)

ב"ה


ידועה הסגולה הגדולה: כל שמתפלל על השני והוא צריך גם כן לאותו הדבר- הוא נענה תחילה.
מתארגנת קבוצה חדשה שכל יום תזכיר רשימת שמות בתפילה שיזכו לזרע חי וקיים.
המעונינים להוסיף את שמם- בכתובת אי מייל :tanyakadisha@walla.com
יש לרשום את השם + שם האמא.
הרשימה מתעדכנת פעם בחודש, שכן ישנן גם "בשורות טובות"...

לימוד זכותאנונימי (פותח)
אני צריכה את עזרתכם בלימוד זכות על ההורים שלי...

אנחנו גרים באותו ישוב, כך שסעודה אחת בשבת אנחנו בד"כ הולכים אליהם. שמנו לב שזה לוקח לנו די הרבה זמן מהביחד שלנו בשבת (ממש אין לנו הרבה במהלך השבוע...) ואנחנו שוברים את הראש על איך לקצר את הזמן אצל ההורים שלי ושזה עדיין יראה יפה ומכובד.
בקיצור- לפני שבוע ההורים שלי הודיעו שהם נוסעים השבת. די שמחנו שיש לנו שבת שלימה להיות רק לבד. ואז לפני יומיים אמא שלי הודיעה לי שהיא משאירה לנו את אח שלי בן ה14. הוא אמנם גדול, אבל מה שהוא רוצה זה להיות אצלינו ממש כ-ל השבת, לא רק סעודות. היום התברר שהוא בכלל מתכוון לישון אצלינו...

עכשיו- היחסים שלנו עם ההורים שלי הם ממש טובים, הם מאוד עוזרים לנו עם הילדים, אני נורא אוהבת את אחים שלי, שלא לדבר על האהבה וההערצה הגדולה של הילדים שלי לדודים שלהם...
א-ב-ל זה ממש מרגיז אותי! עד שחשבנו שיש לנו יותר זמן ביחד מאשר בשבת רגילה, התברר שאין לנו אותו בכלל! וזה גם לא היה בצורה של שאלה, אלא של קביעה! אני מנסה עכשיו לחשוב איך לרמוז בעדינות לאח שלי שיישן בבית. טקט אין לו, זה בטוח...
הקטע הוא שככל שזה מתקרב אני מעוצבנת על זה ומבואסת מזה יותר ויותר





אין מצב לדבר עם ההורים?יוקטנה
הם יודעים איך אתם מרגישים? שאין לכם זמן ביחד לבד? אולי יהיה להם רעיון טוב? לא לגבי האח שלך - לגבי השבתות האחרות. גם לגבי האח - נראה לי שהם פשוט לא יודעים איך אתם מרגישים. לא נשמע לי הגיוני שהם עושים לכם דווקא...
לגבי השבת הקרובהheh
השבת הקרובה- קבלי אותה כך שהאח אצלכם.
ובמשך השבוע "תתיעצי" עם אמך מה לעשות. תתארי לה את המצב של משך השבוע. ותשאלי אותה איך אפשר לדעתה להוסיף זמן למערכת הזוגית...
לא טוב לישון בבית ריק, במיוחד בשבתנחשונית
כך על פי הקבלה. תציעי לו לישון אצל חבר וגם לאכול אצלו סעודה אחת. לו יהיה כייף ולכם יהיה קצת זמן לבד ביחד....
תגובהאנונימי (פותח)
בעקרון דיברתי עם אמא שלי על הנושאים האלו, באופן תיאורטי והיא מבינה את הנקודה. היא כנראה לא ממש משליכה את זה עלינו... ברור שזה לא בכוונה, אבל זה מאוד מרגיז! הבעיה היא שאני לא רוצה להגיד את זה ישירות, כי אז ההורים שלי יפגעו, ואין לי מושג איך לרמוז להם בעדינות. באמת שאני לא רוצה לקלקל איתם יחסים, אבל יש דברים שממש מקשים לפעמים על התקשורת.

לגבי השבת אני מבינה שאין מה לעשות, לכן ביקשתי עזרה בלימוד זכות... אין לאח שלי חברים בישוב, אז זה לא בא בחשבון. וזה לא שהוא יהיה לבד בבית- זה בית דו משפחתי והשכנים נשארים, רק שהוא עצמו רוצה להיות אצלינו.
חשבתי שאולי נשאיר אותו עם הילדים באיזשהו שלב בשבת, ואז נצא לטייל קצת ביחד. מקווה מאוד שזה לא יצור מתחים שליליים איתו או עם ההורים...

תודה לכולן!
שבת שלום...
נראה לי רעיון מצויןveredd
להשאיר אותו קצת עם הילדים, או לפחות הגדולים, ולצאת רק אתם או רק אתם ותינוק.
קודם כל- את בישלת, ניקית אפית וטרחת בשביל שהוא יאכל ויהנה בשבת- ושיבין שזה לא מובן מאליו! הוא בן 14, וצריך להבין את זה. וגם ההורים שלך. ככה הרגת שתי ציפורים במכה אחת- גם הרווחת שלום עם ההורים שלך- כי לא תכעסי עליהם כי יהיה לך זמן עם בעלך, וגם הרווחת את הזמן איתו.... איזה כיף! רעיון ענק.
את לא יכולה...שלה שוב
א. נשמע היה לי ממש מעצבן, לרצות להיות לבד והאח בא לישון...זה ממש לא מובן מאליו.
ב.פיספסתי לענות לך לפני שבת, אבל  את לא יכולה להשליך את העניין על בעלך? כלומר משה ממש רצה שנהיה לבד השבת ולא נעים לי ממנו. אולי אפשר למצוא פתרון אחר או שבת אחרת- ברמז עבה...
ג. הרעיון להשאיר אותו קצת עם הילדים, זה מעולה...אבל קצת לא פתר את הבעיה.
נשמה טובה...נחמה
בס"ד,
קראתי את הכיתוב שלך,
אני מאד מבינה לליבך,
אבל... אבל...
כנראה שהתשובה שלי אחרי השבת,
חבל להרוס יחסים כה יפים בשביל שבת, שחשבת שתהיו לבד,
ואומנם הלבד הזה ממש חשוב לבנית מערכת יחסים בן בני זוג
הענין הוא,
שאת צריכה שוב ושוב לשוחח עם אימך,
ש.. אמא, אולי השבת הזאת אנו ניהיה לבד,
אנו מרגישים שזה נצרך עבור הזוגיות שלנו,
ולמי אפשר לומר בצורה יפה אם לא לאמא ???
שוחחי עימה יפה
היא בטח תבין,
שבת לבד ושבת עם ההורים,
זה חשוב, זה בריא,
תנסי, נשמה
והרבה ברכה והצלחה
 
סוף סיפוראנונימי (פותח)אחרונה
זה לא היה כזה נורא, בעיקר כי הקטן עשה לנו לילה שמח, אז ממילא היינו סחוטים מעייפות...
גם אח שלי לא ישן טוב, אז להוציא אותו עם הילדים לא יצא...
אני לא רוצה לפתוח את הנושא מול אמא שלי, כי נראה לי שהיא תיקח את זה די קשה (למי אין קטעים כאלה?) והדבר האחרון שאני רוצה זה לקלקל איתם יחסים. להשליך על בעלי לא יעזור- ההורים שלי ישר יעלו על זה שזה ממני. מה לעשות, הם מכירים אותי ממש טוב
כרגע יש לנו פתרון כלשהו לשבתות בכלל, כזה שיצמצם את הזמן איתם ואפילו תירוץ טוב, אז אני מקווה שזה יעבוד.
ואני מאוד מקווה שהם לא יסעו בלי מישהו בזמן הקרוב...

תודה לכולן על התמיכה!



טעות לעולם חוזרת!יוקטנה
הדבר שהכי מעצבןןןןן עותי, הכי מרגיזזזז אותי, הכי משגעעעעע אותי, הכי מוציא אותי מדעתייייי, זה כשבעלי לא מגיע בשעה שחשבתי שהוא אמור להגיע בה. גשדכםטןשדףודךיעחגהזזהס.ץ!!!!!!!!!1 (זו היתה פריקת תיסכול וכעס)
אוף!!!!! כמה זמן לוקח להפנים דבר כזה?! אוף!!!!!

אבל הפעם - מגיע לי פרס נובל לשלום. עשיתי כמה דברים חדשים, ואני מקווה שהטעות-לעולם-חוזרת השו, לא תחזור שוב. 
1. התקשרתי אליו, ושאלתי איפה הוא ומה קורה (עד היום כשזה היה קורה, פשוט הייתי נאלמת דום - כולל כשהוא היה מגיע הביתה).
2. אמרתי לו: "אנחנו כל פעם חוזרים על הטעות הזו" (רוצה לומר - גם לי חלק בבעיה. אני מניחה מראש באיזו שעה הוא אמור להיות פה, במקום לשאול).
3. אמרתי לו שממש קשה לי כשזה קורה (הבעיה היא אצלי, גם אם הפתרון לבעיה בעיקר בידיו).

ועכשיו טיפ לגברים!!! בעל שרוצה לזכות בהערצת אשתו צריך לעשות את הדבר הפשוט הבא:
לומר לאשתו שהוא אמור לחזור הביתה, בשעה שמאוחרת ב-15 דקות מהזמן בו הוא באמת יגיע.

נסו ותהנו! 
אין עליך יוקטנה!D:אני ירושלמית
במיוחד אהבתי את פריקת הכעס האולטימטיבית...
יפה יפה לך!אלעד
סחטיין על הביצוע
אנחנו מנסים לתכנן את ההעדרויות ביחדמשה
למשל כשחסרות לי שעות בעבודה, להשלים אותם בימים שהיא חוזרת מאוחר הביתה, וכשאני מתכנן נסיעות רחוקות וכו' - לנסות לסדר גם לה תעסוקה מתאימה.
 
מצמצם את נקודות החיכוך פה.
אבל אני יודעת שמינחה ב- 13:00מאמע צאדיקה
אם אתה מאחר לאורז- וגם לי- סימן שאתה גם מאחר לאלוקים
משהאחרונה
ואו ,אהבתי!!אמא קטנה
מזכיר לי את עצמי..
רק שבעלי לרוב מגיע בזמן...
>>>בין השמשות
בס"ד
 
פעם שאלתי את בעלי: "מתי אתה מגיע"? הוא ענה: "בעוד 20 דקות".
כעבור שעה וחצי, אני מתקשרת שוב: "מתי אתה מגיע"? והתשובה: "בעוד 20 דקות".
כעבור שעה וחצי נוספות, טלפון נוסף: "נו, מה קורה, מתי אתה מגיע?"
והתשובה, כמו בפעם הראשונה  : "בעוד עשרים דקות".
אמרתי לו: "זאת הפעם השלישית במשך 3 שעות, שאתה אומר לי בעוד 20 דקות!"
אז הוא אמר: "טוב, בסדר, אז עוד 5 דקות אני מגיע".
 
כעבור 20 דקות בדיוק, הוא בא...
יוקטנה...שלה שוב
באמת פרס נובל לשלום, גם אני יכולה לפוצץ ולהתפוצץ במקרים כאלו....
את ממש חמודה ושמחתי שבמקרה נכנסתי גם לפורום הזה, כי אני כל כך שקועה בהריון האימתני ובציפיה/בפחד מהלידה ששום דבר אחר לא מעניין אותי, אז נחמד להרים את הראש מהמים (אולי שירדו כבר סוף סוף??)
רק רציתי להעיר הערה בונה, אם כבר הודעת לגברים קבל עם ועדה, במקרה אם בעלי יקרא את זה (למרות שאין שום סיכוי בעולם שיכנס לכאן) שאני בכלל מעדיפה הפוך...
בעלי עובד הרבה שעות ברצף- בלי זמן קבוע, אם הוא היה אומר לי מראש זה יקח עוד 6 שעות, הייתי מתאבדת...
כך כשהוא לא יודע מתי הוא חוזר (עוד שעתיים בערך. אחרי שעתיים- רק עוד חצי שעה וכו') גורם לי לא להתייאש מחיי.
אז לברר עם מי יש לכם עסק...
 קטע חמוד - חזרה בזמןטלי10
לא ברור מה היא המניעה החוסמת את אפשרות החזרה בזמן.
הסיבות הפיזיקליות למניעה זו לא משכנעות – הטכנולוגיה השתפרה, כלי הרכב מהירים יותר. תיאורטית אין שום מניעה לחזור בזמן ועדיין נראה שלא התקרבנו באמת לעבר החזרה בזמן.
לא מעט אנשים עומדים תמהים מול עובדה זו.
בעיקר נשים.
מחקרים מראים שככל הנראה סיבת אי האפשרות לחזור בזמן באמת אינה פיזיקלית, או במילים אחרות זו אינה בעיה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית.
זה תלוי באדם עצמו.
יש אנשים שמסוגלים יותר להתקרב לגבול החזרה בזמן מאחרים וזו עובדה.
בין אם אלו גורמים גנטיים, תכונות אופי או אולי חינוך אחר.
ישנם המאפיינים את הבעייתיות שבחזרה בזמן בכלל כבעיה אתית.
הטיעון הוא בערך כך "אם יהיה אדם שיוכל לחזור בזמן יצפו מכולם שיוכלו לחזור בזמן"
בעיקר הנשים יצפו.

)
האמת שפעם שמעתי שישנו טיעון פילוסופי כנגד החזרה בזמן, פרדוקס, אם תחזור בזמן אז תוכל להרוג את סבא שלך.
אבל אף פעם לא הבנתי אותו. מה אתה מניאק? סבא שלך??? חוץ מזה מה הקשר? ואם לא תחזור בזמן לא תוכל להרוג את סבא שלך(?

לא צריך לצפות לגדולות ונצורות מהחזרה בזמן, מה כבר ישתנה?
לא ממש ברור איך החזרה בזמן היתה משנה את חיינו.
אולי קצת היינו רגועים יותר.
בעיקר הנשים.
רק אתמול כשחזרתי הביתה מהעבודה אשתי שאלה אותי בכעס "תגיד לי - זה כ"כ קשה לחזור בזמן?".
יאללה, כולה רבע שעה איחור
מה הסיפור ?
עצום!!אנונימי (פותח)
עכשיו אני מתפוצצת מצחוק
בפעם הראשונה קראתי ולא הבנתי מי ה"חכם" שהכניס את הקטע הזה כאן
ומה הקשר בכלל
ואז שהגעתי לסוף קלטתי סוף סוף
וקראתי שוב מההתחלה
פשוט עצום!!
גדול!!! מאיפה זה? D: שלחתי לכולם!יוקטנה
למדתי על כך בחוג לאבולוציה של הזמן.אנונימי (פותח)
אם אתה נע על מסלול במהירות האור, אז לעולם לא תזדקן, ואם תנוע מהר יותר אתה עשוי להצעיר את עצמך. אצל נשים זה הרבה יותר משמעותי.
לללאאאאא!!!! גברים, אל תעשו את זה!!!קרן2
אתם עלולים לתפוס את נשותיכם מתענגות בסתר על קטעי "סיינפלד" ביוטיוב, ואז איך נוכל להתלונן ולהתבכיין על יום מתיש ללא דקה פנויה??
סיינפלד?!יוקטנה
"חברים" 
אז את מהאסכולה הזאת...קרן2
את יודעת, זה כמו בית הלל ובית שמאי
אני איתך יוקטנה!!!veredd
מכורה קשות לחברים...
בעלי אומר שאם יגידו לי עונה ופרק וילחצו פליי- אני יכולה פשוט לדקלם את הסידרה...
חחח גנובה קרןאחתעם_בטן
אצלי זה x factor, כוכב נולד בבריטניה. ממכר
מזדהההההההההההההההההההההההאשתו-של-בעלי
זה מעצבן כל כך!
 
ומתסכל
 
ומבאס
 
ומאכזב
 
ומדכא
להנאתכם..בת מלך
מעניין מה עולה יותר יקר...וופל אמריקאי
להתחתן או לקנות ת'אנציקלופדיה...????
אנציקלופדיהאלעד
אצל אשה התשלומים מתחילים אח"כ..
כמו רכב זול עם עלויות אחזקה גבוהות.
‏;)
האים זה אמת לגבי הכלל?אנונימי (פותח)
ז,א שהנשים צריכות תשובה ומהר?
ישן, אבל יפה...משהאחרונה
גרוע מכך, גם אם היא לא יודעת - אסור להגיד לה שהיא לא יודעת. היא תעלב.
~סקר~אלעד
כמה זמן אתם מבלים יחד כל יום? (לא כולל שינה כמובן)
כנראה כולם יחד עכשיו לכן אף אחד לא עונה..אנונימי (פותח)
בוקר 5-10 דקות
צהריים 5-10 דקות
ערב-
יום ראשון, שלישי- כשעה
יום שני כשעתיים
יום רביעי - לפעמים כרבע שעה
יום חמישי כשעתיים
שישי שבת כל הזמן
פחות ממה שאנחנו רוציםheh
יום חול: בבוקר 10 דק' התארגנות והוצאת ילדים.
           צהרים: ארחה"צ
           ערב: א. ערב משותפת חצי שעה (אי של שפיות של היום)
           לילה: אם אני שורדת עד שהוא חוזר... אז כמה שרק יש כח עד שאחד/אחת נרדם/ת
 
שבת: כל הזמן חוצמי זמני תפילות (תפילות ישיבתיות..) זמני לימוד (צריך ללמוד גם עם הבן...)
מצש"ק: מהשניה שהילדים ישנים עד אור הבוקר.
תלוימאמע צאדיקה
אם אני לומדת \נוסעת\ ישנה מאוחר\\\
אם הוא עובד\משחק בעבודה\ מתקן תקלות\נוסע\\\\
לצערי לא הרבה...veredd
הוא לומד, אז הוא יוצא לפני, וחוזר לפני שהמתוק הולך לישון, ואז הוא לומד... בד"ככ אוכלים ארוחת ערב ביחד שלושתנו- אז אולי חצי שעה בלילה, כי אחרי זה הוא לומד...
בשבת הוא ישן או בתפילה או לומד...
שבעלי לא יראה את השירשור הזה...שלה שוב
לבעלי אין לו"ז קבוע, אז יכול להיות שיהיה המון בבית, ויכול להיות עמוס. מה שבטוח, שכשהוא נמצא אז אנחנו עושים הכל ביחד, והוא תמיד טוען שאנחנו המשפחה היחידה שאפילו עושים קניות ביחד.
אבל האמת, שלהיות ביחד- זה בלי הילדים. וזה כמעט לא יוצא לנו, אפילו להיפך- כל היום אנחנו ביחד, אז שבערב, כשגמורים מעייפות עוד ניקח בייביסיטר ונצא? וזו טעות...כי חייבים להשקיע גם בזוגיות, ואין כמו להיות לבד.
ביחד....נחמהאחרונה
בס"ד,
אנו ביחד, כי אנו פנסיונרים
פנסיונרים כפיייתיים, כאילו שלפני הזמן שלא באשמתינו
ובכל אופן,
כף לנו ביחד,
משתדלים אפילו קניות לעשות ביחד,
המון עם הילדים, כך שרק כאשר הם במסגרת, אנו לבד
לגמרי לא הרבה זמן,
אבל, לדעתי, ולצערי,
זה לא מוצא חן בעיני הסביבה
כי יש כאלה, ששואלים, או תומהים,
שמהזה ביחד כל הזמן ?
צריך להיות קצת לבד
מה זה מפריעה להם ?
ריבון העולמים...
חשבתי שלא מכניסים כאן בפורום פרסומותשלה שוב
אחרי כל הטענות המרובות שלך על צנזורות, אז מה שאתם מרוויחים ממנו כסף- אז מותר??? (ראה כנס בנושא חינוך
שמחקו את התגובה שלי אליו...)
אשריך,מסכימה איתך.אכן קצת מוזר.אמא קטנה
ברגע שאתפנה אתייעץ אם למחוק או לאאלעדאחרונה
לגבי תגובתך, היא לא נמחקה. השרשור ננעל מהסיבה שהעלית ולכן תגובתך לא נתקבלה
מה לדעתכם צריכה להיות רמת הפתיחות בין בני זוג לגביאנונימי (פותח)
נושאים שמפריעים אצל הצד השני?
מצד אחד חשוב לשתף ואם מפריע לך משהו כדאי ליידע את הצד השני שזה מפריע כדי שיתנהג בהתאם וישתפר,
מצד שני אולי לפעמים צריך להבליג ולספוג כי הביקורת יכולה לפגוע,
ושוב מהצד הראשון - אומרים שלא טוב לשמור בבטן אז אולי בכל זאת כדי לדבר על זה
לענ"דד.
קודם כל - להיות בטוחים כמה שאפשר שזה לא יפגע. תלוי בנושא בעיתוי, באופן, ביכולת לתקן.
ב. לבדוק, האם זה באמת דבר שהשני צריך לתקן, או שאני צריך לתקן את יכולת ההכלה שלי, כי זה לא משהו גרוע אובייקטיבית.
ג. אם אכן זה דבר שדורש תיקון, ומפריע, והשני יכול לתקנו - אז מתוך אוירה של עדינות, וחיבה, והדגשת החיוב שבשני; גם בהסתכלות הפנימית והיחס הפנימי שלי, וגם באופן האמירה. ואז יתקיים בו, בעז"ה, "את אשר איהב - יוכיח".
נחמהנחמה
בס"ד,
ראשית,
לדעתי, צריך לסכם , סיכום זוגי, שנומר ונשוחח על כל מה שמפריע,
כי אם חשוב לבין הזוג וחצי השני שלו, אזי יהיה לו חשוב לא לפגוע בו,
בהחלט, לא לשמור בבטן, גורם לסיבוכים, השלכות עתידיות מאד לא נעימות ולא בריאות
וזה משליך גל על הילדים, וחבל, הם אמורים ליצב את דור המחר
לדבר בלשון יפה, לא פוגעת, ולומר מה שכואב לי, ולעשות בירור עם הצד השני, כי לעיתיםאנו עושים משהו כשגרה מבלי להרגיש מה זה עשה לצד השני.
ואם נומר, הצד השני אולי יוכל להביע שמעשינו הם אלה שאולי גרמי לכך, או הסח הדעת...
כדי להיות "נקיים" - כלפי הצד השני, ואז הרבה יותר נוח, "בבטן ובנפש" - ויוצאים בזה עם זוגיות בריאה ושלווה יותר,
וכמובן, להיות לדעתי במצב של פשרות, לקראת בן הזוג, ושבן הזוג יראה זאת לחיובי, ולא לשלילי - אין מולי "פרייר" יש מולי חציו שרוצה בשלום, ובחיים נעימים...
מי אמר שבכלל צריך להציע נישואים?אנונימי (פותח)אחרונה
סקר הצעות נשואים "שוות" ששמעתם עליהםיוקטנה
ספרו על הצעת נישואין "שווה" במיוחד ששמעתם עליה (או חוויתם?).
אבל משהו אמיתי! לא משהו שסתם קראתם עליו איפשהו...
לא, לא, להיפךדבורי
קשה להחלטה... הייתי קצת פחדנית - בסך הכל יצאנו שלושה חדשים, וחשבתי שאכיר את גבר חלומותי לפחות שנתיים לפני שנתחתן. אבל למעלה - כרגיל - החליטו אחרת!
 
איזה נס שהתחתנו שנינו, בכל בוקר אני מודה לה' על השידוך הזה.
 
נמצא באשכול סמוך - איך מצליחים להביא הרבה ילדים?אנונימי (פותח)
ייתכן שזה מתאים יותר לנשואים טריים. למרותשזה נושא לכולם.
 
כמובן שהשם מעניק חיים וקוצב הכול. אני שואלת לגבי אלו שכן יכולים ולוקחים מניעה, כי הן מרגישות שאינן מסוגלות.
ומאידך יש כאלו שיולדות בכל שנה ויש להן 12-15 ילדים. איך זה אפשרי. במשך שנים שאני מנסה לפצח את הסוד האיך הם יכולים.
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר?
האם יש להן יותר עזרה בבית?
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר?
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה?
האם הן יותר חזקות פיזית?
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית?
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר?
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי?
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים?
 
אנא, רק תשובות ענייניות לשאלה שמסקרנת אותי יותר מכול במשך שנים ולא מצאתי מענה עד עתה.
 
ראוי לציין כי זאת המצוה הגדולה והחשובה ביותר מכל לנו לנשים. אולם, אין צורך לציין כי רק המיעוט מצליח לעמוד בכך, גם כאשר אין סיבות בריאותיות רפואיות לקחת מניעה. אלא צורך נפשי שגם הוא בריאותי.
 
נ.ב. (באם המערכת חושבת שראוי להעביר הדיון למקום אחר, או לחילופין לתת כותרת יותר מתאימה, אולבצע שינויים בטקסט, הם מוזמנים לעשות זאת כהבנתם. ובלבד שיישאר הדיון באשכול אשר לדעתי האישית היא חשובה מאוד ורואי למצות אותה לטובת כולנו)
- בעזרתו של זה שברא אותנו. ובהשתדלותינו.ט'
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר? לא תמיד.
האם יש להן יותר עזרה בבית? לא.
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר? לא.
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה? לא.
האם הן יותר חזקות פיזית? ממש לא.
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית? לאו דווקא.
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר? בד"כ כן.
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי? ממש לא.
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים? ממש ממש לא.
 
לרוב, אלו נשים ש"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מנחה אותן בחיים. וכל עוד אפשר, וכל עוד אין קושי שבאמת לא ניתן לפיתרון בנושא הזה, הן ילדו למרות הכל וישמחו בזה ולא תרגשנה מסכנות ואומללות וכד' אלא ככאלה שמקיימות את הייעוד שלהן בצורה השלימה והמושלמת כשזה לא סותר קרירה מצליחה וילדים מטופחים.
 
היום, אני מסכימה מאוד עם המשפט ש"עם הנסיון בא הכח לעמוד בו". רק צריך למצוא את הכח.
 
ואם אישה משתמשת באמצעי מניעה בהתיעצות עם רופא ורב היא צריכה להיות שלימה עם זה.
לרב יש את כח התורה והפסיקה לקבוע מציאות בעולם.
 
 
 
 
לענ"ד בלבד.
 
 
 
 
לדעתיאלעדאחרונה
כשזורמים עם ההלכה/צורך/חיוב אחר בפשטות ובטבעיות חשים הרבה פחות קושי. בכל דבר ובכל נושא, וכך גם כאן
לא מצאתי פורום יותר מתאים-קיווי
יש לנו בעיה ממש רצינית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני כותבת בשיא הרצינות ואשמח לקבל עצות. יש לנו כבר חודש וחצי עכבר בבית. בעצם אולי זה עכברוש משהו ענננננננק ושעיר שגורם אפילו לבעלי (איש צבא) לקפץ ממקומו בבהלה....
בחיים לא ראיתם עכבר כזה תחמן הוא התנחל במטבח כל פעם בארון אחר (משאיר עקבות מגעילים... אלוקים כמה אקונומיקה שפכתי) נוגס מהפירות  מהבסקוויטים (קורע עטיפות) ואפילו כירסם בספרי הבישול שלי החצוף!!!!
מה לא ניסינו כל סוגי המלכודות והדבקים והפתיונות וכלום!!!!!!!!
הוא לא נלכד!
רעיון?
לחבר גבינה בקופסה ממתכת. כשעכבר בפנים להטביע בתוךאנונימי (פותח)
דלי מים. גבינה טריה ולא מיובשת.
תודה לכל אלה שהיה "אכפת להם"נחמה
בס"ד,
 
אחרי שחבר של בני היקר, ביקר אצלינו בבית, וסיפר לנו שבישיבת נועם בנים עשו סלקציה, ומשאירים את כל הנערים התורניים בהחלט.
הצוות אחר, שונה, החברה תורנית ורצינית יותר,
ואחרי שלא קיבלו אותנו באף מקום , וזה ממש מזכיר לי את "המכתב" כתבה שהופיעה בעלון לשבת "באהבה ואמונה" - של מכון מאיר, על אותו נער שקיבל תשובה שלילית לישיבה אליה רצה להתקבל, והמזכירה "הוסיפה משלה" - המצב ממש לא נעים.
קשה לי לקבל את הנימוקים של ראשי הישיבות.
תבינו, קשה לקבל, אנו לא מעונינים בכיתות גדולות, רוצים לתת יחס אישי, הכל שטויות, ראיתי, אפילו לבנות באולפנות יש הרבה בעיות קבלה וחבל, ואתם כולכם יודעים, שאין זה ענין בעלמה, ושהבעיות האלה לא הופיעו כך לפתע פתאם היום, וח ב ל,
לא יודעים איך הרבנים האלה ישנים טוב בלילה, כאשר אם מרגישים, במקום לקבל את הנער, לתת לו יחס אישי, לקדם אותו, להקשר אליו, (ויש לו דוגמה אישית לכך), לא, כל הרבנים רוצים שהבנים יבואו מבתים טובים, שהאבות ילמדו את הבנים והם יתנו את הציונים.
כבר קראתי הרבה כתבות, גם בעלון "עולם קטן" - על נערה, שיצאה מבית לא דתי, ולמדה, ולמדה, ועשתה השתדלות, מה לא עשתה, שינתה מלבושה, שנתה מידותיה, ואפילו בכתה התפללה, למדה, וכל האולפנות דחו אותה, מה היה בסוף, חזרה בשאלה, והיא יושבת על המדרכה. נו, זה טוב? וכך אתם ישנים טוב בלילה.??
ואתם שואלים אותי למה אני כותבת כך ???
כי הרם של הישיבה רצה להעניש את הבן , כי ההורים חיפשו עבורו מקום תורני יותר, "מה , חיפשתם מקום יותר טוב "?  - "אם כך אין לכם מקום אצלי".... אבל אחרי שהפעלנו את כל הלחצים , בכל המקומות, ואחרי שבעלי ואני חולים, ממש תודה, הבן התקבל.
תבינו, זה לא ילד מופרע, לא ילד עם בעיות קשב וריכוז, לא עף אף פעם מבית הספר, לא נעדר, אלא בשל מחלה, תמיד היינו בקשר ודאגנו שיהיה בסדר, מסודרים, בסה"כ בעיה אישית בבית שלא בגללו, ילד כזה עדין, בא מבית דתי בהחלט, נעים עדין נפש.
רק שגיאה אחת גדולה עשינו, שלא רשמנו אותו בנועם חוץ מממקומות אחרים.
אז חברה,
ממש תודה על הדאגה, לכולכם, לד', לאחותי מתוקה, אלעדי, ועוד אחרים שלא הזכרתי אותם, סליחה מראש.
כתבתי כבר? בתור אמא, אוהבת את כולכם, אתם פשוט ניפלאים.
ד', תמשיך במשימתך, (כתבת לי במה אתה עוסק) יישר כוחך,
מודים אנו לך בורא עולם על הסייתא דישמייא מרובה, אבא שבשמיים, אפילו שהכאבתה לנו הרבה במיוחד לי ולבניי בזמן האחרון, בכל מיני גזרות קשות ורעות וטראומות נוראות. אבא.... אני אוהבת אותך.
רוצה לחזור אליך בגדול, תעזור לי.
תודה אחים ואחיות.
תודה על התמיכה, על הפירגון,
על הכל בעצם
ולערוץ 7 על הפורום הניפלא (גם הפורומים האחרים שאני לא בדיוק מכירה אותם)
שבוע טוב ומבורך
אמא
דואגת ואוהבת
 
ברוך ה' איזה יופי!אמא קטנה
אמנם לא הגבתי אף פעם,אך עקבתי באדיקותץ רבה אחר השתלשלות הענינים!
כייף שיש פיתרון...
שה' ישלח לכם ברכה עד בלי די,ושבנכם יפרח ויתעלה בלימוד!
שימחתבדולח
"שתזכו לגדלם לתורה"מאמע צאדיקה
ושבעז"ה החופה והמעשים-טובים יבואו הרבה יותר בקלות ובנחת....
 
הזכרת לי שיעור מהאולפנה-אי אז...
הרב אמר שכל שנה הוא משריין מס' מקומות לקבל לרולפנה בנות שלא היו מתקבלות לשום מקום אחר...
 
ב"ה - אני מה זה שמחה בשבילך!Curious
ג"כ לא כתבתי כאן, אבל עקבתי, ושמעכשיו יהיה רק טוב!!!!!!!!
ברוך ה', העיקר שהתקבל. נשמנו לרווחה.ד.אחרונה
תובנהאנונימי (פותח)
(שלום. חדשה כאן. עוקבת כבר מזה זמן מה אחר השרשורים, עד שהחלטתי לפתוח את פי.)
יש דברים שלא אומרים לבן/ת הזוג. גם לא את המשפט הזה, כי אז הוא ישדל לומר מתוך מחשבה שיעמוד מול כל דבר, אבל זה ממש לא בטוח...
לפעמים משתוקקת לספר לבעלי דבר מה, אך יודעת שלא יעשה לו טוב ואין שום תועלת בלספר. כמו- משו לא נעים שההורים שלי אמרו עליו ומאוד מטריד אותי.
הוא היחיד בעולם שהייתי רוצה לדבר איתו על זה.
יפה מאד. כיוונת בדיוק להלכות שמירת הלשון.ד.
מיטליקה שלוםאנונימי (פותח)אחרונה
אמון בין בני זוג הוא אחד הדברים החשובים ביותרבקשר הזוגי  נוסף לכך אם יש משהו שמטריד אותך
הדבר יורגש ויכול לגרום למתח בינך לבין בעלך לכן כדאי לחשוב איך את משתפת את בעלך במה שמטריד אותך
מדבריך ניכר כי אכן זו שאפתך והרגשתך כלפי הקשר עם בעלך
בהצלחה עדי 
כנשואים טריים, מה דעתכם?אנונימי (פותח)
בס"ד

1. כדי לצאת עם מישהו/מישהי, כמה פרטים עליו תרצו לדעת מראש?
איזה פרטים לדעתכם הכרחיים?
איזה פרטיים הם בונוס?

2. איזה פרטים תסכימו על עצמכם למסור לצורך הזה?

האם התשובות תלויות בגיל שלכם? במצב שבו אתם נמצאים בחיפושים?


תודה רבה מראש!!
האמת שכמעט כל ידע "מראש" הוא חסר ערךמשה
למעט רמה דתית וכמה פרטים כאלה.
 
אין לי (ולא היה לי) מה להסתיר, אבל לא ראיתי יותר מדי ערך בכל מיני מידע מדוייק של מי היא ומה היא עשתה. עובדה שאני נשוי למי שבהרבה מובנים היא הפוכה ממני.
אין בזה חוקיםאלעד
ככלל, כדאי לברר מה העדה, מספר בני המשפחה, איך הוא/יא רואה את עתידו/ה, השקפה כללית וכד'
לא להסתבך יותר מידי אבל חשוב שיהיה רקע בסיסי כתנאי קודם לפגישה.
 
יבנוסף, מומלץ לברר אצל החברים הנלהבים אם יש לו/ה גם חסרונות. זה עשוי לעזור לקבל פרופורציות נכונות וראיה בוגרת יותר.
הרב משה פיינשטיין זצ"ל:אלעד
הרב נשאל ע"י בחור משודך אם כדאי לו לבקש מארוסתו לבשל לו, בכדי לדעת אם היא "בקיאה במלאכת הבישול" (-כלשונו), וזו תשובת הרב:
"אין כדאי לעשות, כי אין להתחכם הרבה. האשה שמוצאת חן במראיה ובמשפחתה ושמועתה טובה שהיא שומרת דת, יש לישא אותה בתקווה שהיא המזומנת לו מן השמים. ואין צריך לבחון אותה מתחילה. וגם שלא יועיל, כי אין הבחנה זו כלום. ותמים תהיה עם ה' כתיב"
(שו"ת אגרות משה יו"ד א, סי' ד עמ' קנב)
אוווח... השאלה......................ט'
פטיש בראש, חוט חשמל בידמשה
עונש מוות מגיע רק על השאלה...
^^^^^^^^^^^ט'אחרונה
פורום לגברים בלבד?arale44
מי מכם (הגברים), חושב שיש צורך בפורום מקביל לפורום הנשים?

שבוע טוב ורוב גשמים
יש כזהעדיאל
היכן הוא מסתתר?יונתן782
גם אני שאלתי את עצמי...arale44
פשוט מאודיוקטנה
אחד מכם, חברים, צריך לקחת יוזמה ולפנות למנהל הפורומים (אדון Admin) במסר אישי, ולקבל את ברכת הדרך!  קדימה! בהצלחה!
הייתי פונה אליו ממזמןאלעד
אם היה סיכוי שיצא משו מפורום כזה
הפורום נקרא מאחורי המחיצהעדיאל
משהו כזה וזה פורום סגור ונראה לי שמי שמסתובב שם זה בעיקר צעירים
admin אמר ש"מאחורי המחיצה" זה בנות- לא בניםמאמע צאדיקה
וגם אני תהיתי לנפשי מתי נשמתם הפטפטנית של הגברים הרבים מאוד מאוד בפורום תצא לפורום סגור..
 
לתפארת השיוויון בין המינים
זה פורום של בנות...משהאחרונה
התיעצות.אנונימי (פותח)
עברנו לגור ליד ההורים (5 דק' הליכה) לפני חודש. ואחת האחיות שלי לא מקפידה לדפוק בדלת לפני שהיא נכנסת...
מה אני אמורה לעשות? לא בא לי להעיר לה באופן מגעיל כי היא עוזרת לנו מלא!!! אני לא יודעת אם זה כי היא יודעת שבעלי לא בבית או שהיא סתם לא שמה לב? אני ממש עצבנית עכשיו! כי היא הביאה לי את הילדה ונכנסה (בלי לדפוק..) היא ידעה שבעלי לא בבית.אבל עדין אני מרגישה שזה לא שייך. שאלתי אותה כדרך אגב אם היא דפקה ואני לא שמעתי? והיא אמרה שלא. יש מצב שהיא הבינה?
יש מצב שאת פשוט מקפידה לנעול עד שהיא תתרגל לדפוק?ruthi
רעיונותנחשונית
1. תתלי שלט בולט על הדלת: "נא לדפוק על הדלת לפני שנכנסים, תודה." אומנם לרוב האנשים זה ברור מאליו ואולי יראה להם מוזר, אבל כדאי לנסות את זה ולצאת טיפה מוזרה לפני שתפני אליה ישירות.

2. יש הלכה מפורשת שאומרת שאסור לבעל, כן אפילו לבעל, להיכנס בבת אחת לביתו, כדי שלא להבהיל את משפחתו. אלא יחכה בכניסה, ישתעל בכוונה או משהו, ידפוק בדלת ממש כאורח, כדי לתת לאשתו ומשפחתו שהות לדעת שהגיע ולהתכונן לקראתו. אז אם האיש חייב לנהוג כך ולהתחשב באשתו, קל וחומר שגם כל אחד אחר. לא הצלחתי למצוא את המקור להלכה הזו, ואשמח אם מישהו כן ימצא. אבל העיקר בצ1, ספרי והראי לאחותך את ההלכה הזו, ואם היא לא נרמזת, אז תגידי לה בנעימות, על קפה ועוגה אם אפשר, אבל בקול ברור וצלול, ברחל בתך הקטנה: "בבית שלנו יש כלל: מי שמגיע דופק בדלת."

3. כמוצא אחרון: יש מצב לנעול תמיד? אז היא תהיה חייבת לדפוק בדלת.
תודה צדיקות.אנונימי (פותח)
נראה לי שאני יתחיל לנעול..
להעיר זה לא חייב להיות מגעיל תאנה.
משהו כמו: "מאד מפריע לנו כשנכנסים בלי לדפוק, מקשה על הפרטיות שלנו,
בבקשה תדפקי לפני שאת נכנסת".

כתבת שהיא עוזרת לכם מלא, אז היא בטח תבין ותשנה...


מסכימה, ומציעה את הנוסח...Curious
"את מקסימה שאת באה לעזור, וממש תודה, אבל בבקשה בבקשה תדפקי לפני שאת נכנסת, כי נמאד מאד קשה לי שנכנסים בלי לדפוק"
 
מסכימה שאפשר להועיל בצורה יפהביצת עין
מה גם שאפשר לומר," בבקשה, אחותי, הבהלת אותי, תדפקי לפני שאת באה שאני אדע שזאת את ולא יבהל".
או שאפשר לומר שתדפוק כדי שלא יהיה לך פדיחה עם כיסוי ראש.
בכל מקרה....Curious
גם אחרי שתבהירי לאחותך בצורה יפה שתדפוק - אני מציעה שגם תנעלי את הדלת.
אינני מכירה את אחותך אבל יש אנשים שדופקים ומיד נכנסים מבלי לחכות שישאלו מי זה ו/או יגידו להם להיכנס, ואז לא הועלנו...
מאוד דוגלת באמירת האמתיהודית פוגל
בצורה יפה: במקום לפתוח משפט במילה "למה..." שמשדרת מעין התקפה הביעי את צרכיך ורגשותיך ואימרי חשוב לי ואשמח אם תדפקי בדלת לפני שאת נכנסת. אגב, זה בהלכה: אל יכנס אדם לתוך ביתו פתאום. גם בעל הבית אמור לנקוש קלות ואז להכנס.
מלכתחילה הייתי נועלת .אני12345
ואם אי אפשר, הייתי אומרת שתדפוק ומסבירה, אני נבהלת אם לא דופקים קודם וככה סתם נכנסים. אולי זה סתם מישהו מבחוץ. ויש בכך אמת.
 
מצטרף לאחרים - לנעולמשהאחרונה
סקר- מה אתם/ן הכי אוהבים/ות בבן/ת זוגכם/ן?אני ירושלמית
קודם כל תשאלי אם יש משהו שאוהבים בו/בה בכלל...אנונימי (פותח)
מתוך הנחה כמובן, שבחרתם/ן את בן/ת זוגכם/ן ולאאני ירושלמית
הכריחו אתכם/ן להתחתן
את האמת!נווה מדבר
סליחה,אבל נראה לי לא לעניין הסקר!!אמא קטנה
אנחנו לא בתחרות!
כל אחת ובחיר ליבה בביתה.
דברים כאלה יוצרים לפעמים ציפיות אצל האשה..."הבעל של...עושה כך וכך ורק הבעל שלי לא..."
חבל.
וחוצמיזה נראה לי קצת אינטימי לא??

סליחה על ההתקפה, זה פשוט  זעק לי..
תשובות לאמא קטנה:אני ירושלמית
1. קודם כל התכונתי לתכונות- לכל אדם יש תכונות טובות!לא שייך ל'השוות' בין אופי של אנשים מצד אחד ומצד שני לומר איזו תכונה טובה יש לבן/ת הזוג שלו כל אחד צריך להיות מסוגל לזה! (ואם לא אז הבעיה אצלו ולא אצל בן הזוג). 
2. לאחר הרבה שרשורים של טענות על בני הזוג- לא נראה לך שפיירי לאזן את המצב עם שרשור נגד?לדעתי עצם החשיבה מה אני אוהב אצל בן זוגי היא חיובית ומביאה להתרכזות במעלות בן/ת הזוג, וממילא מה שכתבת על תחרות הופך להיות לא רלוונטי, לדעתי.
"אדרבה... שנראה כל אחד מעלת חברנו, ולא חסרונם..."
אגב,לגבי האינטימיות:אני ירושלמית
לדעתי  להתלונן על בן/ת הזוג בפורומים זה הרבה יותר אינטמי... ואת זה ראיתי שעושים פה לא מעט...
בא ננסה להמשיך אותו...veredd
את היופי הפנימיאלעד
את הסבלנות והענווהטל תלתל
המסירות למשפחהיוקטנה
האמת והאומץשיקמה
את הכנות הבלתי מתפשרתאחתעם_בטן
ו.. כמובן את היופי החיצוני 
את חוש ההומור המקורי ואת הלב זהבאני ירושלמית
השלם את החסר ביצת עין
כל מה שחסר בי, מצאתי בו.
השלם - שניים שהם אחד.
המתיקות וההערצה שלו אליי...veredd
חייבים רק אחד? את העבודת ה' שלו, ושלנו יחד.תאנה.
אבל יש עוד ככ הרבה דברים, שזה בכלל לא ממצה.
את הלב הנשפךאשתו-של-בעלי
את התמימות
את הפינוק
את החיוך...
הי את!!בין השמשות
בס"ד
 
ברוכה השבה אלינו לאחר חופשת הלידה!!
 
                   
 
 
"מותר לך- את בת אדם". לב טוב.מאמע צאדיקה
את עצמינו...אבא שמואלאחרונה