בס"ד,
אחרי שחבר של בני היקר, ביקר אצלינו בבית, וסיפר לנו שבישיבת נועם בנים עשו סלקציה, ומשאירים את כל הנערים התורניים בהחלט.
הצוות אחר, שונה, החברה תורנית ורצינית יותר,
ואחרי שלא קיבלו אותנו באף מקום , וזה ממש מזכיר לי את "המכתב" כתבה שהופיעה בעלון לשבת "באהבה ואמונה" - של מכון מאיר, על אותו נער שקיבל תשובה שלילית לישיבה אליה רצה להתקבל, והמזכירה "הוסיפה משלה" - המצב ממש לא נעים.
קשה לי לקבל את הנימוקים של ראשי הישיבות.
תבינו, קשה לקבל, אנו לא מעונינים בכיתות גדולות, רוצים לתת יחס אישי, הכל שטויות, ראיתי, אפילו לבנות באולפנות יש הרבה בעיות קבלה וחבל, ואתם כולכם יודעים, שאין זה ענין בעלמה, ושהבעיות האלה לא הופיעו כך לפתע פתאם היום, וח ב ל,
לא יודעים איך הרבנים האלה ישנים טוב בלילה, כאשר אם מרגישים, במקום לקבל את הנער, לתת לו יחס אישי, לקדם אותו, להקשר אליו, (ויש לו דוגמה אישית לכך), לא, כל הרבנים רוצים שהבנים יבואו מבתים טובים, שהאבות ילמדו את הבנים והם יתנו את הציונים.
כבר קראתי הרבה כתבות, גם בעלון "עולם קטן" - על נערה, שיצאה מבית לא דתי, ולמדה, ולמדה, ועשתה השתדלות, מה לא עשתה, שינתה מלבושה, שנתה מידותיה, ואפילו בכתה התפללה, למדה, וכל האולפנות דחו אותה, מה היה בסוף, חזרה בשאלה, והיא יושבת על המדרכה. נו, זה טוב? וכך אתם ישנים טוב בלילה.??
ואתם שואלים אותי למה אני כותבת כך ???
כי הרם של הישיבה רצה להעניש את הבן , כי ההורים חיפשו עבורו מקום תורני יותר, "מה , חיפשתם מקום יותר טוב "? - "אם כך אין לכם מקום אצלי".... אבל אחרי שהפעלנו את כל הלחצים , בכל המקומות, ואחרי שבעלי ואני חולים, ממש תודה, הבן התקבל.
תבינו, זה לא ילד מופרע, לא ילד עם בעיות קשב וריכוז, לא עף אף פעם מבית הספר, לא נעדר, אלא בשל מחלה, תמיד היינו בקשר ודאגנו שיהיה בסדר, מסודרים, בסה"כ בעיה אישית בבית שלא בגללו, ילד כזה עדין, בא מבית דתי בהחלט, נעים עדין נפש.
רק שגיאה אחת גדולה עשינו, שלא רשמנו אותו בנועם חוץ מממקומות אחרים.
אז חברה,
ממש תודה על הדאגה, לכולכם, לד', לאחותי מתוקה, אלעדי, ועוד אחרים שלא הזכרתי אותם, סליחה מראש.
כתבתי כבר? בתור אמא, אוהבת את כולכם, אתם פשוט ניפלאים.
ד', תמשיך במשימתך, (כתבת לי במה אתה עוסק) יישר כוחך,
מודים אנו לך בורא עולם על הסייתא דישמייא מרובה, אבא שבשמיים, אפילו שהכאבתה לנו הרבה במיוחד לי ולבניי בזמן האחרון, בכל מיני גזרות קשות ורעות וטראומות נוראות. אבא.... אני אוהבת אותך.
רוצה לחזור אליך בגדול, תעזור לי.
תודה אחים ואחיות.
תודה על התמיכה, על הפירגון,
על הכל בעצם
ולערוץ 7 על הפורום הניפלא (גם הפורומים האחרים שאני לא בדיוק מכירה אותם)
שבוע טוב ומבורך
אמא
דואגת ואוהבת