שרשור חדש
סקר דעת קהל-מה לדעתכם האבני יסוד שצריך בבית ?אמא קטנה
מבחינת בית טהור,קדוש,שמח ובריא?..
תנו דעתכם....
אמון ואמונה בה' יתברך.חילא דמשכנא
אבני יסוד בביתנחמה
בס"ד,
שבוע טוב ומבורך
מסורות נפש,
להקריב, להקריב ולהקריב,
ויתורים, לפי הצורך
והרבה לגשר...
וכל זה, לפי הקודם לי,
מתוך אמון ואמונה בה' יתברך
>>>בין השמשות
בס"ד
 
אבן ה-יסוד (בה"א הידיעה) שצריכה להיות בבית,
זה קודם כל יראת שמיים!!
 
כי בלי יראת שמיים, אין אמון בין בני הזוג
ואם אין אמון, אין מסירות נפש,
ואם אין מסירות נפש, לא ניתן להקריב ולוותר לפי הצורך, כפי שכתבה נחמה,
 
ואם אין את כל זה, אין אהבה.
ואם אין אהבה - אין בית.
שכינת הקב"ה בין בני הזוגבנימינה הקטנה
אמון,אמון,אמון ממש חשוב הרבה אהבה פירגו ןויתור הקרבה בין בני הזוג אחד לשני
קדושה......יהודי מרמ"ג
יהיו כאלה שיגידו שזה כללי מידי,
אבל אני חושב, שצריך שהבית יהיה מושתת על זה שהכל למען שמו יתברך....
נמוך יותר מכל התשובות אבל המון הקשבה ושיחה בין הזודרדוסית
חום, הקשבה, אמפטיהמאמע צאדיקהאחרונה
היי חדשים כאן מוזר שלא הצטרפנו לפני..חחח.צ.גנט
ברוכים הבאים!אלעדאחרונה
איפה אתם משליכים את הפסולת של מכונת הגילוח?אנונימי (פותח)
בס"ד
 
מפריע לאשתי שאני משליך את השערות הקטנות לאסלה ומוריד את המים. היא טוענת שחבל על המים וגם תמיד נשארות שערות צפות... לאיפה הכי מהר לרוקן את המכונה אם לא לשירותים?
 
 
 
לפח... בתוך שקית.בילי
ביננואלעדאחרונה
עבר עריכה על ידי אלעדי בתאריך ח' חשון תש"ע 21:46
את רוב השערות אפשר לאסוף בשקית, ואת המעט שנותרו לשטוף בכיור
אוף!טל תלתל
ביתנו הבכורה היא ילדה מאוד יפה, ב"ה. (ואני יודעת שאני משוחדת, אבל לא נראה לי שגם אותם האנשים העוצרים אותנו ברחוב כדי להגיד את זה, משוחדים גם הם...) היה לה שיער ארוך, בלונדיני וגולש. רק מה, המלחמות סביב הסירוק עלו לי בלא מעט שלוות נפש. הם התישו אותי מראש, עוד לפני שקמתי בכלל מהמיטה. שנאתי את זה עוד יותר מביתי בעצמה. (ראוי לציין שהשיער שלה היה חלק ובלי קשרים מסובכים. זה לא באמת היה סיפור לסרק אותה, אבל היא הפכה את זה לכזה.) מכיוון שאני אחרי לידה ומוצפת רגשית והורמונלית, ומכיוון שמאותה הסיבה בדיוק הבת בודקת גבולות ללא הרף, ורף התקלים עולה מיום ליום, החלטתי לשאול אותה אם היא רוצה לגזור את השיער. השאלה עצמה, אתם יכולים לתאר לעצמכם, עלתה לי בלא מעט בריאות. השיער שלה פשוט מהמם! (ועוד שאני מתאבלת על שיערי שנאלץ להתכסות ונידון לכליה, אפשר להגיד שאני משליכה עליה את חלומותי) אבל הגעתי למסקנה שעדיף למזער את האופציות להתקלויות הלא נעימות בין שתינו, למרות החלומות. היא הביעה רצון להסתפר וניגשנו למלאכה.
אלא כשהלכנו לאבא להראות לו את ההפתעה, עיניו כבו. על מחמאות אין מה לדבר, לא לה ולא לי (ובאמת יצא יפה). ממש כעס בלי להגיד.
ואני שואלת- באיזה זכות? במקום לתמוך בי על הצעד שהיה כה קשה עבורי שעשיתי למרות זאת, משום שלום בית, הוא כועס. ועוד דווקא בתקופה שכל כך קשה לי רגשית ממילא! אני מרגישה כאילו הוא נטש אותי ברגע מאוד חשוב.
מה שרציתי, בעצם, זה קצת תמיכה מכם, משום שאינני מקבלת אותה ממי שאמור לתת לי אותה. וגם, אם תוכלו, להאיר את עיני באשר לצד שלו בסיפור, כדי שאני אוכל ללמד עליו זכות. כרגע מאוד קשה לי לעשות את זה בעצמי.
את דיברת איתו על זה?נווה מדבר
הצגת בפניו את הסיפור בדיוק כפי שהצגת אותו כרגע בפנינו?
אוף. התקופות אחרי לידה כ"כ קשותשלה שוב
תמיד אלו תקופות בעייתיות בבית, זה ממש לא משנה מה יהיה הנושא, תמיד יעלה איזה משהו שיצית את הכל, בגלל כל הקשיים שמלווים ללידה...
כמו בכל סיפור אפשר להבין כאן את שני הצדדים, רק צריך להביא איכשהו להבנה מה קרה כאן וכמה קשה היה גם לך.
כדאי מאוד, למרות שזה לפעמים לא אפשרי, כי לילדים יש חיישנים, אבל למנוע מהילדה את עוגמת הנפש ולהקרין לה את האכזבה, מסכנה- הרי בטוח היא גם יפה עם שיער קצר. וסה"כ שיער גדל...
אני מציעה לך כדי למנוע מריבות- להשתמש במעט מרכך, זה פותר פלאים את הכאב, או במעט קרם לחות לשיער, זה עוזר להקל בסירוק. לא חייבים לסרק כל יום בשיער חלק, זה לא נראה לעין.
חוץ מזה, תדאגי גם לעצמך, נשמעת תקופה קשה (בררר...איזה פחד,אני עוד מעט שם) לדאוג למלא מצברים כדי שיהיה כוחות להתמודד עם כל העולם- במזון, בשינה, בהתרעננות, בהפוגות מהבית ובשמחות קטנות שפשוט עושות לך את זה...
בהצלחה...לא כל כך הארתי את עיניך בצד שלו- מפאת חוסר זמן קצר, אולי לך בעצמך יש רעיונות (אנחנו מכירות את הסחורה שלנו בבית...)
זה בטח קשה!אני זוכרת שכשל פעם שעשינו 'חלקה' לילדיםאני ירושלמית
שלנו (2 לעת עתה...) היה לי קשה ל'היפרד' מהשיער שלהם- למרות שהוא לא היה יפה במיוחד... אז בטח על אחת כמה וכמה כשזה שיער של בת, ושיער יפה במיוחד! זה בטוח קשה ובטח את מרגישה שלא מספיק ש'נפרדת' מהשיער שלה גם כועסים עליך בעניין...
שולחת חיבוק!
מתוקות אתן!טל תלתל
תודה על ההבנה. זה בעיקר מה שהייתי צריכה. רוב הטראומה עברה, ב"ה, ומובן שהשתדלתי לשדר לילדונת שהיא מתוקה וחמודה ודומה ל... ול... בלי למהול בזה את אכזבתי. נדמה לי שדי הצלחתי בכך. גם לבעלי הסברתי את הנזק שהתגובה שלו יכולה לגרום לה, והוא תיקן את זה מיד. ב"ה, גם כשאנחנו כועסים אנחנו מקשיבים אחד לשני.
ודרך אגב, שלה- מאז המצאת המסרק אצלנו השתמשתי במרכך. כבר אז הבנתי את הבעיות והשתדלתי למנוע אותן מראש... וגם שה' יתן לך את כל הכוחות שתזדקקי להם. בע"ה שיהיה בטוב ובשמחה ובנחת ובאהבה!
מהצד שלו...veredd
נראה לי שברור מאוד למה את כועסת, אז תני לי להראות לך את הצד שלו...
יש לו ילדה יפה בבית (חולשה של כל אבא...) ופתאום, יום אחד, בלי אזהרה, בלי שידע שזה קורה, התכונה הכי יפה שלה נגדעת (לאבות יש משהו עם שיער ארוך לבנות שלהם- אין לי מושג למה. רעיון שווה לדוקטורט...) ע"י לא אחרת מאמא שלה! זו שיצרה לה את השיער המדהים שלה (לשעבר!)
אולי זה עוזר קצת...
אני איתך, אגב, אבל נראה לי שלמסתכל מהצד יש גם מקום לראות למה הוא כעס.
סתם בכללי, נראה לי די מבאס לגלות שלא התייעצו איתךשיקמהאחרונה
ועוד בענין כל כך חשוב (כן, זה חשוב)
ולא שאני לא מבינה אותך
כאחת שמדי יום מאיימת ב"או שתפסיקי לצעוק, או שאנחנו עושים שיער כמו ל..." ומתפללת בכל ליבי שהיא לא תאמר: "כן, רוצה שיער כמו ל..."
לפניכם ערך מענין מויקפדיה:ט'

ביורוקרטיה.

וזה המשפט הראשון שמופיע בויקיפדיה על הנ"ל: "הביורוקרטיה, שמשמעותה תאום רציונלי במערכת..."

בבקשה תסבירו לנו, זוג נשואים טריים, את הקשר בין ביורוקרטיה לבין 'תאום רציונלי במערכת'

 

 

ומה? איך אתם מסתדרים עם תשלומי חשמל/מים/ארנונה/שכירות/שאר גנבים?

 

 

 

אז ככה... קודם כל כל "הגנבים" מספקים שרות..חמסה עלינו
שמה לעשות ואיאפשר בלעדיו. עכשיו- שיטת הרישום היא בעיני השיטה הכי טובה שיש. כבר כמעט כ- 8 שנים (עוד לפני פעמונים) אנחנו פעלנו בשיטה הזו כי ככה אין הפתעות בסוף כל חודש.
 
רושמים כמה מוציאים על חשמל, ארנונה, בזק, פלאפונים- כל דבר אפילו 5 ש"ח במכולת.
יש הוצאות שהן קבועות תמיד כמו שכירות, חשמל, מעון  וכו'. רושמים כמה מוציאים. רושמים מה ההכנסות (כן ירבו..)
לפי זה רואים כמה נשאר לי להוצאות שאפשר לחסוך בהם כמו אוכל, ביגוד, נסיעות (דלק) וכל חודש "סוגרים חודש" בודקים אם עמדנו בתשלומים ולא חרגנו בכלום. ואם חרגנו בודקים- איפה אפשר לצמצם: אולי בחשמל, דלק וכו'. אין ברירה!
 
חייבת לציין שמיום החתונה כך אנחנו פועלים- אין הפתעות אין מינוס(!!) ואפילו הצלחנו לחסוך כל חודש כמה שקלים.
(ולא אף אחד לא עזר לנו בקניות או הכניס לנו צ'ק עם סכום כסף לחשבון והסתדרנו אפילו בימנו הסטודנאליים עם הכנסות של 3000 ש"ח בחודש ואפילו פחות)
 
בהצלחה
ולעוד עצות- חצי שלי יש לו רעיונות...
כמה נקודותמשה
חשמל - החלפת הנורות מליבון לפלורסנט חוסכות כ-50-70% מעלות החשמל, ובעיקר את כאב הלב של לחזור הביתה לכבות את האור אם שוכחים.
אצלנו בבית למשל אין שעון שבת (יש, אבל הוא מחובר לשקעים ובגלל המחשב הוא לא שמיש), ולמרות שהאור (ועוד) דולק כל השבת צריכת החשמל סבירה.
חיסכון בחימום - ללבוש סוודר, ועל הדרך להאריך חיים של ציוד שחימום הורס אותו (מחשבים).
בעת רכישת מכשירי חשמל - בירור צריכת החשמל שלהם בפעולה.
מכשירים אלקטרוניים צורכים בדרך כלל כמות חשמל זניחה למדיי. כיבוי המחשב בלילה לא יועיל משמעותית לחשבון החשמל ויעלה את רף העצבים, אבל את המסכים אפשר ורצוי לכבות אוטו', וכנ"ל גם רכיבים נלווים כמו רמקולים וכו'.
 
נתון שלא כ"כ מתייחסים אליו בחתימת החוזה - עלות החימום של דירה נמוכה משמעותית (במאות שקלים בחודש) מחימום קראוון, שלא לדבר על העובדה שהמבנים הניידים הללו הופכים לגיהנום בקיץ, מה שגורם גם לקיצור חייו של ציוד כמו מחשבים. בעוד שלרוב המוחלט של הדירות בבית אל אין מזגן, כמעט לכל הקראוונים יש מזגנים, פשוט כי אי אפשר לחיות.
 
מים - שימוש חוזר במים שנאספים בכל מיני הזדמנויות, למשל בזמן בו מחכים עד שהמים החמים מגיעים מהדוד. את המים הנאספים אפשר לנצל כדי להשקות גינה, או (כמונו) פשוט לשפוך בניאגרה. חוסך עשרות ליטרים של מים ואגרת ביוב.
למי שרוצה להשקיע אפשר גם להציע לעשות שימוש חוזר במים היוצאים ממכונת הכביסה, אבל זה מורכב יותר.
 
ארנונה - חיילים בסדיר פטורים מארנונה עד שטח דירה מסויים. לעיתים ניתן להשיג פטור באמצעים אחרים (אברך, דירה השייכת לעמותה).
אינטרנט - אפשר לשים נתב אלחוטי או קווי ולהשתתף בהוצאות עם השכנים. חיסכון של עוד כמה עשרות שקלים בחודש, בתלות בשותפים ואופי השימוש שלהם ברשת.
 
סלולר - חפשו חבילות עסקיות בהם ניתן לדבר חינם לאישה. לחל"פ של בית אל (/ערוץ 7) יש אחת כזו ומן הסתם לעוד מקומות עבודה יש.
לשאר העולם - דברו בזק.
 
יש עוד הרבה רעיונות שאפשר לאסוף, בהצלחה.
ועוד הערה לגבי כ. אשראימשהאחרונה
בדרך כלל הוא נחשב רעיון רע בגלל שהוא מעודד לבזבז. אני חושב הפוך - כל הוצאה באשראי נרשמת ומתועדת. חשוב לציין שהאשראי אצלנו יורד לפני המשכורת, מה שמכריח אותנו לבנות את האשראי על החודש הנוכחי ולא  על חשבון משכורת החודש הבא.
שלא יווצר מצב שהמשכורת נכנסת לחשבון וישר נעלמת.
נושא חםאנונימי (פותח)
מחפשת להבין האם רק אני כזו...

למה אני לא מצליחה להסתדר עם חמי?!
כשמדובר על זמן יחסית קצר אז הכל בסדר, אבל ברגע שאנחנו צריכים להיות ביחד יותר מכמה שעות אני פשוט מתחילה להתחרפן ממנו! וכן, אני יודעת שהכל נעשה מתוך רצון טוב וכו', אבל לפעמים מה זה בא לי להתפרץ עליו! ואז אני מרגישה את עצמי כ"כ מגעילה, הרי סה"כ הוא רוצה לעזור! למה זה תמיד מקפיץ לי ת'פיוז?!
ואני באמת רוצה לשמור על יחסים טובים, לפחות בשביל בעלי והילדים. אוף!

אשמח ללמוד מהנסיון שלכם...

לרגע חשבתי שאת גיסתי...שלה שוב
שממש מגיבה ככה לחמי. אני? קשה לי עם שניהם, אבל עם חמותי יותר.
בהתחלת הנישואים כשאת שומעת על צרות של אחרים, אז את בטוחה- אצלי? זה לא יקרה! מה כבר יכול להיות גרוע כ"כ?
אבל אז, לאט לאט עם הזמן, את מגלה את כל הכביסה המלוכלכת של המשפחה (פתאום את קולטת מאיפה מגיעות חצי מהמריבות עם בעלך...) ואז מאוד קשה לקבל ולהסתדר כמו עם ההורים שלנו עצמנו שאליהם הורגלנו, למדנו, קיבלנו ובסוף הערכנו במשך יותר מ20 שנה עד שהתחתנו.
ועם כל זה ששנים חונכנו ל'כיבוד הורים' פתאום שני אנשים זרים צריכים להכנס לקטגוריה הזו.
זה בכלל לא פשוט. זה תהליך שעוברים. ואל תחמירי עם עצמך.
אף אחד לא אוהב להתעצבן ולכעוס, קבלי את זה כשלב בחיים,
ועם הזמן תוכלי להתקדם קדימה ולקבל אותם ביותר סלחנות וקירבה (בתנאי שלא שוכחים להמשיך לעבוד על עצמנו בנושא. בדיוק לפני יוה"כפ שמעתי שיעור נחמד על תשובה כשינוי -  שאי אפשר לשנות מצב נפשי בבום אחד - וגם אסור להתייאש, זה לא ממש אמיתי, הרי אנחנו כן מתקדמים,
פשוט צריך לבחור נושא אחד קטן להתקדם בו וזה כמו משחק עם חיילים, תזיז חייל אחד, ישנה את כל המערכה, פה נקודה קטנה תדחוף נקודה אחרת בלי ששמת לב בכלל, ולאט לאט מתקדמים)
בהצלחה.
ואני כותבת לך ממש מהלב, כי אני ממש תקועה באותה נקודה. של בכלל לשמור את הפיוזים שלי.
מזדהה קשות...veredd
לצערי, לחמי יש מחלה שגורמת לו להתנהג פשוט זוועתית כשהוא לא מרגיש טוב... זאת פשוט תופעת לוואי של התרופות... משום מה, ההתקפות שלו יוצאות בד"כ עלי או על בעלי או על חמותי הצדיקה, שתמיד שותקת. וזה קשה חבל על הזמן.
ובקשר לזה- יש ספר, ששכחתי איך קוראים לו, שמדבר על זה שצריך לפעמים לראות בדרך שאנשים מתנהגים בה כסוג של "נכות". כשאני מתאמצת לזכור שחמי הוא דווקא אדם מקסים ושהוא לא התכוון לצעוק עלינו ככה, הרבה יותר קל לי לקבל את זה. אז ב"ה, חמיך בריא ושלם ולהבדיל, אבל תנסי לראות את ההתנהגות שלו כ"נכות" שהוא לא יכול לשלוט עליה. מעין דרך תגובה שהוא הורגל בה מינקות (לכי תדעי, אולי הוא מתנהג ככה כי הוריו התנהגו אליו ככה?) וככה זה. כשמתייחסים לזה ככה יותר קל להתמודד.
זה מזכיר לי משל- אם אדם ישוט בספינה שלו, ופתאום ייתקל במשהו שיפיל את הספינה- אם הוא יסתובב ויראה שזה דייג שלא שם לב לאיפה הוא שט- הוא ייכעס וישתולל וירצה לחנוק את הדייג הזה... אבל אם הוא יראה שזה סתם בול עץ שהוא לא ראה קודם, הוא אולי יכעס קצת, אבל אין על מי לצעוק- אז הוא ימשיך בדרך בקלות.
זה רק מחמיר עם הזמן...אנונימי (פותח)
חמותי נפטרה לפני כשנתיים אחרי מחלה קשה וממושכת, והוא זה שטיפל בה, אז אני מניחה שגם זה קשור. באמת שאני מעריצה אותו על דרך הטיפול בה, אני לא חושבת שאני הייתי מסוגלת לכזה דבר. אבל ברגע שהוא מתחיל להדחף עם העצות שלו, אני מתחילה להתרתח.
בכולופן, נחמד לדעת שאני לא היחידה.
כשאנחנו מתקשרים רק פעם בשבוע למשך שעתיים אז היחסים מצוינים...

תודה לכולן!
מזדההשיקמה
בולעת...בולעת...בולעת...ואז מתפרצת - על בעלי. (ואז מבקשת סליחה, כי באמת הוא לא אשם שלא חינך את אבא שלו)
צהרים טוביםאלעד
במקום לבלוע כדאי לדבר על זה וכך אולי לא תגיעי לידי התפרצות.
חשוב לזכור שאנחנו לא מחנכים של בן\ת הזוג ולא של ההורים שלו\ה. הם אנשים בוגרים ואחראים לעצמם ומה שלא נעשה עד היום לא נוכל אנחנו לעשות ברגע אחד, וודאי שלא בעיתות כעס. זה עשוי להקל עלינו להתייחס אליהם ביותר חמלה ופחות זעם.
לא כל כך הבנתי עם מי לדבר...שיקמה
עם חמי אין מה לדבר- הוא לא ישתנה. הוא מסכן מאד ומודע למסכנותו, וכולנו נורא מרחמים עליו, אבל בקרות מקרים מסוימים מאד, עם כל הרחמים אפשר להתפוצץ. ומכיון שאני לא מתפוצצת עליו, אני מתפוצצת על בעלי.
בעלי מודע בהחלט לבעיות של אבא שלו, וזה מעצבן גם אותו, אז אין לי מה לדבר איתו, חוץ מלבקש סליחה אחרי ההתפרצות
 אפשר לפרק את זה ביחדטלי10
אם גם בעלך מודע לקושי של אביו, אתם יכולים להעלות את הדברים על השולחן מתוך תחושה של אתגר משותף. ברגע שאת משתפת אותו ולא בקטע של האשמה, אלא בקטע של רצון לפרוק, תרגישי יותר טוב, והוא לא יצטרך לסבול..
אלעדי, מאוד 'הגיוני' להגיב ב'שכל'שלה שוב
על רגשות וקשיים פנימיים, וכי מה מועילה אמירתך? כולנו לא יודעות שצריך לחמול, שכדאי להביט בעיניים טובות, שההורים בוגרים ואחראיים ולא נוכל לשנות אותם... ? שאף פעם לא כדאי להגיב בכעס? מי נהנית מהכעס שלה?
כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים הכל..אלעד
החוכמה לממש את הידיעות הללו ולהעזר בהן עוד לפני ההתפרצות.
שלוםאנונימי (פותח)
צריך לזכור כשאת מדברת על זה עם בעלך
לא לתת לו תחושה לא טובה
לא להאשים חלילה,
אלא שבעלך ירגיש שאת מקבלת אותו איך שהוא
בלי שום קשר לאביו
 
וכך ממילא יהיה לשניכם יותר קל לדבר על זה
וכשמתמודדים יחד - הכל יותר קל.
 
עוד נקודה שאני נעזרת בה הרבה
בכלל בחיים -
לצחוק על זה!!
תתיחסי לזה כאילו את רואה סרט,
הרי אם מישהו יתנהג ככה בסרט
מה את יכולה לעשות?
כלום,
את לא יכולה לשנות את הסרט/לחנך את השחקן וכו'
אז רק נותר לך לקחת את זה "בראש טוב"
לחייך, לא לתת לזה להשתלט על המחשבות/המצב רוח
לא להעצים את זה מעבר למה שזה באמת.
 
בהצלחה!
קצת קשה לי לצחוק על אבא של בעלישיקמה
בכל אופן, הוא אבא של בעלי! אני חייבת בכבודו
(מה גם שבד"כ הוא נורא נורא לא מצחיק ) אבל אני מקבלת את זה שאסור לתת לזה להשתלט על חיינו. זה פשוט מתעצם אחרי שאנחנו פוגשים אותם (חגים וכאלה)
כוונתיאנונימי (פותח)
הכוונה לא היתה לצחוק עליו חלילה!!
אלא לקחת את הסיטואציה למקום אחר,יותר קליל
ולנסות לא להכנס לזה רגשית.
בשונה מכל התגובות הנ"לאנונימי (פותח)
אני חושבת שכל דבר תלוי בנו. איך אנחנו מסתכלים על המציאות! זאת אומרת - אם אני החלטתי שיהיה לי יום נהדר- אז יהיה לי יום נהדר ואם לא יקרה ח"ו משהו טראגי אז אני אשלוט במציאות. אנחנו בחיריים. ואם חמי אומר לי משהו מעצבן במיוחד ואולי אפילו הרבה אז אני בוחרת איך לקבל את הדברים- להתרתח לצאת מכלי- או לצחוק, או אולי אפילו לקחת את זה כנקודה למחשבה- מתאים לוקחת לא מתאים- שלום-לא חייבת לקבל.
=זה מה שנקרא- עבודה על המידות, וגם חבל שזה יצא אח"כ על בעלך חבל לו וחבל לך!!!.
 ועוד משהו:תלוי איך אני מגדירה אותו : אם מבחינתי אנחנו באותו סטאטוס או אולי הוא זקן וטיפש וברור שאני מבינה הרבה יותר ממנו             או ש:                           הוא בעצם אדם גדול(לפחות בגיל!) יותר שאולי אם הוא אפילו לא משכיל/ חכם / וכיו"ב יש לו מעלות עלי שמהן אוכל לקבל=במילים אחרות=לכבד אותו=את יוצאת מורווחת מהקטע - לא מתעצבנת, ואולי אפילו לומדת משהו, ואם לא לומדת אז שווה את זה שלא התעצבנת. ואני לא מדברת על חם עם מחלה שגורמת לא להתפרץ אלא על מקרה רגיל. 
ואם זה גולש על הילדים שלנו?אנונימי (פותח)
באמת, תילתן, תגובותינו תלויות בנו. אנו צריכים לבחור איך להגיב.
אבל מה עושים כשמכל הנכדים הוא תמיד מחפש איך לצעוק על הילדים שלי? אני למדתי לדבר איתו (או לא)בשפה שלו, אך זה ניראה שמה שלא נעשה וכמה שלא נבוא לקראתו, הוא תמיד ימצא על מה לרדת עליהם. (ואציין ששתי גיסותי גורסות שהילדים שלי הכי מנומסים, אוכלים יפה בשולחן, אוכלים הכל, עוזרים לפני ואחרי הסעודה) לפעמים נדמה לי שאם אאיים עליהם (או אצעק עליהם, כמו שעשתה הבת שלהם), ואפסיק להשתדל, אולי אז הם יפסיקו לזלזל בנו (אני אפילו לא חושבת על זה שאולי יכבדו אתונו).
בשונה מכל התגובותשלה שוב
אני ממש מושלמת. תמיד כשאני מחליטה לא לכעוס, לא אכעס. כשאראה משהו שאני מקנאה בו, לא אקנא, כשאהיה עצובה, אשלוט ברגשותיי ואשמח מאוד...
נו, באמת. סליחה על הציניות.
אבל אדם שעובד באמת על מידותיו, יודע שזו עבודה, עמל, קושי, כאב.
לספר לך על רבנים גדולים שלקח להם שנים לעבוד על מידה אחת קטנה?
עבודה על הנפש היא העבודה הכי עמוקה שיש, שבע יפול צדיק וקם- אז אני???
אני יכולה להחליט אלף פעם לא לכעוס ובכל זאת, זה יקרה לי באופן זה או אחר- לפעמים אפול ולא אצליח לשלוט ולפעמים אתקדם מעט ובמקום לצרוח על ילדי, אצליח לדבר בצורה רגועה.
אלו החיים האמיתיים.
ויש דברים שהם מעבר לנו. גם אם אני אחליט משהו החיים והקב"ה הם אינסוף והם יקבעו לי איך יהיו חיי ועם מה יהיה עלי להתמודד היום. לפעמים אצליח לעמוד באתגרים שהחיים מזמנים, כי אני מאמינה בטוב הפנימי של המציאות, ובכך שאנו מתקדמים ולפעמים לא. והעבודה האמיתית- זה לקבל גם את זה.
שלה שוב- ממש חיזקת!אנונימי (פותח)
תודה רבה, כ"כ התחברתי...

אני תמיד מחליטה מראש שאני אהיה רגועה ולא אתפרץ, וזה אפילו מחזיק מעמד כמה שעות. אבל אח"כ, כשיכולת הספיגה שלי מלאה (ולא, אני לא יכולה להתלונן לבעלי כי אבא שלו בסביבה)...
הקטע הוא שאני די יזמתי ועודדתי את הנסיעה שלנו איתו ליום שלם לטיול, ואח""כ אני זאת שהתפרצתי. כנראה פשוט שכחתי איך זה, וזה לא ממש רעיון טוב לפעם הבאה. איך אני שונאת את זה.

שלה שוב - המון תודה!שיקמה
זה היה כמו זריקת עידוד - להשתדל יותר בנסיון הבא.
בנות...כותבת מליבישלה שוב
כמו ששכחו אותי בבית כתבה- להשתדל יותר בפעם הבאה...
אין מה לעשות.
אנחנו משתדלות, מתאמצות, זה גם לנו כואב, ואנחנו משתפרות לאט לאט.
להציב לעצמנו רף הגיוני,
בסוף אנחנו גם עובדות על הצניעות שלנו...
האם אין מצב....Curiousאחרונה
מכל אותן סיטואציות לא נעימות, לנסות לנפות את אלה שכן יש מה לעשות איתן? שאפשר אולי לומר בעדינות (כשמקבלים עצה לא שייכת) "זה בסדר... ניסינו ומצאנו שהכי טוב לנו זה.... (הדרך שלנו)"
במילים אחרות, במקום לקחת את כל החבילה בתור "זהו, אין מה לעשות" ואח"כ להתפרץ על מי שלא אשם, לבדוק מה כן יש לעשות, לעשות את זה, וזה עשוי לעזור להתמודד עם השאר....
ואחד מאלף לא מצאתיאנונימי (פותח)
 כל המריבות במשפחה מתחיל מהנשים הם פשוט מומחיות בלעשות מהומות תחילתם מתוקות מדבש ואריתם מר כלענה
יונשרשאלעד
כל המריבות בפורום מתחיל מכמה גברים מטומטמים הם פשוט מומחים בלעשות מהומות תחילתם בטעויות כתיב  ואריתם מר כלענה
בוקר טוב, רוצה לתקן את שניכם או את זה או זו...נחמה
בס"ד,
כל המריבות בכל מתחילות בשניאת חינם, או בתופעות של מחלות, ואו בקינאה שזלא גם נחשבת כמחלה, מחלה כמעט הקשה ביותר,
לא רציתי להגיב כאן, כי יש לי כבר יבלת מבעיות משפחתיות,
אצלי זה התחיל, בכך שיש לי חם יוצא מרוקו, מזה פרימיטיבי, ה' ישמור, והוא רצה שבעלי יתחתן רק עם בת משפחה, כמו בכל המשפחה, כולם התחתנו שם עם בת אחות בת דודה, הבת של הסבתא הבן של האח , סמטוחה, בקיצור, בעלי התגייס לצבא כמו כל יהודי דאז, ואז הכיר אותי תוך כדי, אני לא התגייסתי, הכרנו, וכאשר חמי, נו חמי, נניח, הכיר אותי, מזה ילדה טובה, שקטה, עדינה, ביישנית, דרך ארץ, החליט, זאת מהרחוב, למה כי לבשתי מכנסים, צורה לו, הקיצור, הסיט את כל המשפחה נגדי,
אבל כאשר הקב"ה רוצה , הכל הולך לפי מה שהוא רוצה, איזה צרות עברתי איתם, רק אלוקים יודע, יש לי יבלות וצלקות ממהם על הלב, לא יכולה להעביר, טראומה. חמותי, א\עוד אכשהו רצתה אותי, ראתה שטוב לבנה איתי, אבל אחרי הנישואין, היא החליטה שרק הבן הזה, אחד משמונת ילדיה יכול הכי לעזור לה, שהם היו במשבר גירושין, , אותו משבר לקח 12 שנים, אתם יודעים מה ??? גהינום בחיים, אתם יודעים מזה מלחמה בן שני בני זוג? שלא תדעו, יותר גרוע מלאהוב ולתת, זה לשנוא וכל הזמן לעשות רע איש לרעהו ולרעותו עד כמה שאפשר, ואנו באמצע,עד שיום אחד הרמתי ידיים לשמים, וצעקתי לבורא עולם די, ושבועיים אחרי הם התגרשו,
ואז חמי שונא אותי מאז, את החתונה לא נקף אמצע, כלום, הוא חשב שאם לא יעזור לנו, לא נוכל לבד, ונתגרש, נפטרה לי בת ראשונה, ואז הוא אמר לכולם שזה הזדמנות לבת להתגרש ממני, הוא היה גנן באיזור עבודתי, והיה נוהג להציק לי גם שם, אוי... אדם לאדם זאב, מה אגיד לכם??
נכון להיום, התקדמנו בע"ה , בערת הורי, אח,,, איזה הורים יש לי, היו היוו גם הורים לבעלי, מאד קשורים אליו ותומכים בו, ואוהבים אותו,
אז אתם מבינים, משפ' זאב, אריה, על הפנים, ועוד הרבה צרות בדרך, ואח"כצריך להתמודד איתם ועם גיסים וגיסות מוסטים, ושחלקם נתנו להורים על הראש, וחלקם הלכו אחריהם. בקיצור בילבול מוח. וזה סלחו לי , ומם דפוק, דפוק זה לא מילה,
ואני בלי נדר, הבטחתי לעצמי, שלכלותי ולחתני, אנהג כמו ילדי, אבל יחד עם זאת, העמוד עם אמצע על הדופק, הם יהיו כמו ילדי , וכך אני עושה עם חתני, שבגלל החוצפה שלהדור הזה, גם איתו לא דיברתי 3 שנים, הוא היה הולך לכל רב לספר כמה אני רעה, וכולם אמרו לו, חמה כזו לא תימצא באף מקום, לבסוף הוא חזר אלי, ואתם חושבים שניצלתי את זה ??? בכלל לא, אני אוהבת אותו כמו אחד מהילדים שלי, חברה טוב, אבל קודם כל אמא וחמה.
אז, עם חמי וחמותי, הולכת לבקר אבל מדי פעם, רחוקים, זוהי התרופה,
כולם יודעים למה וכולם בשקט.
ה' יעזור.
בהצלחה לכולם
יונשרש - תודה!!!שיקמה
עשית לי את זה, מאז שקראתי את הערתך אני לא מפסיקה לצחוק.
 
רק תסבירי לי מה כל כך יצחיק אותך ???נחמה
בס"ד,
הסיפור שלי או הפריטימביות של חמי ???\
רק תדעי לך
צריך לב של ברזל
עור של פיל
ודם של קרנף בשביל אנשים כאלה
 
לשלה שובאנונימי (פותח)
אני כתבתי קודם כל מה האידיאל ולמה כדאי לשאוף. לא אמרתי שאני הגעתי למקום הזה. אני גם בהתמודדיות כל הזמן אבל גם יודעת שיש גם אנשים גדולים וחכמים ממני. אני רואה שזה לא כ"כ אופנתי לחשוב מה שאני חושבת. אבל אני עדיין בדעה שזה הכי טוב בשביל הכלה ובשביל החם ובשביל כולם.אני גם חושבת שאל תכניסי את עצמך להתמודדות אם מאוד קשה לך- כמו שנחמה עושה- לא מרבה לבקר. אבל אני לא אוהבת את כל הביחבושים בנושא שמתחילים לקטר על החם והחמות- ואז זה יבוא לך בהפוכה- גם את תהי פעם חמה בעז"ה וכמה שתנסי להיות הכי מושלמת- את לא תהיי- וזה מאוד תלוי באיך הכלה שלך תסתכל עליך- באיזה עין!!! זה שאת יודעת מה האידיאל את כל הזמן חותרת אליו, ולא נותנת לעצמך לשקוע ולהגיד מה זאת אומרת ברור שאכעס- או דיבורים הרבה יותר מזעזעים שאני שומעת על חם/ חמות- ואני חושבת שכל דבר אדם גונב- אם נלך כמו שאת הולכת- טוב תמיד כשצריך לגנוב לא אגנוב, שאני צריך להתגבר על לא תחמוד- לא אחמוד-!!!כן כן כן! את בנושא הזה בוודאי יודעת שזה אפשרי- וגם אני- בלי עין הרע - יודעת שאפשר לכבד הורים- גם חם וחמות!כן! זה קשה אז מה?זה פוטר אותך? יש לך הקלה מיוחדת? לא אמרתי שלא נופלים - אבל אמרתי שצריך לדעת לאן לשאוף ולא להישאר בביצה! ואני לא מדברת מתוך עליונות- אלא מתוך כאב- חבל בשבילך!
לא קלטת בכלל...שלה שוב
את לא הבנת את כוונתי בכללללל...אני כתבתי שאיני מכבדת אותם? שאני לא מכבדת אנשים מבוגרים?
כדאי שתנסי לקרוא שוב.
לא אמרתי שאי אפשר, אמרתי שזה חלק מתהליך ארוך של התפתחות- או כמו שקראת לזה- עבודה על המידות.
להיפך, כתבתי שם על הרבה שאיפות שיש לי.
רק ביקשתי  להסתכל על העבודה בצורה אחרת.יותר מקדמת ובונה מלחיות ברגשות אשם ובבניה לא נכונה של הנפש. 
חס ושלום, נחמה, ברור שלא את הצחקת אותישיקמה
את התגובות שלך אני קוראת, כואבת המון ולומדת המון. הצחיקה אותי התגובה של יונשרש שמשום מה, ובלי שום קשר, מצא הזדמנות לסגור חשבון עם כל הנשים בבת אחת...אותי זה הצחיק
אתם פשוט מקסימים ומקסימותנחמה
בס"ד,
אני מגיבה איפה שאני רואה צורך פנימי להגיב,
אינני מתכננת שום דבר, הכל מלמעלה.
אבל עברתי המון,
יש ילדים שמרוב שהם עוברים הם מבוגרים נפשית
ויש מבוגרים,  שהם בורחים מהמציאות, ואז אינם מתבגרים,
יש כאלהמפונקים שכל החיים שלהם רוצים שיהיה רק מה שהם רוצים
ובאיזה שהוא שלב הם מקבלים את הנוק, סליחה, אבל ממש סליחה, כמו חמי, מרוב שרצה לתת פקודות לפקוד שלו,
נשאר לבד, אוי... יש לי כל כך הרבה סיפורים, אני יכולה לכתוב ספר, רציתי לקרוא לו "חשבון נפש" - כאשר אנשים עושה רע איש לרעהו, שיחשבו מה זה מעולל גם לדורות הבאים... אינני יודעת מאיפה להתחיל,
הדברים נוראים, והצלקות נמצאות על הלב, והם כואבות נורא,
ה' יעזור לכל החברה כאן,
אני אוהבת אותכם כל כך,
שאני רוצה שיהיה לכולכם טוב,
אבל צריך להחשל בחיים,
ה' ישמור את כל עם ישראל
יהי רצון
דווקא נראה לי שקלטתיאנונימי (פותח)
רק שאני לא מסכימה בכלל שמשהי שיודעת מה האידיאל חיה ברגשות אשם, וזה אמור לדכא אותה. זה דווקא אמור לדרבן אותה לדחוף אותה לאן לשאוף. וזה לא סותר את זה שהחיים אמיתיים , הם אמיתיים אם זוכרים את השאיפות ולא שוקעים בביצה של קיטורים על החם/החמה- זה ממש חיי אמת=חיי תורה.
את יודעת מה האמת?שלה שוב
האמת היא להכיר בקושי שיש בחיים ועוזר לנו לצמוח ולגדול לחיים אמיתיים של תורה, בלי להדחיק כאבים וקשיים שיש לנו.
והאמת הכי גדולה, היא האמונה האמיתית בטוב ליבו של האדם, שגם אם האדם כרגע נמצא בקושי להגיב כמו המגמה המרוממת והאידיאלית, אנחנו מאמינים בטובו הפנימי, שיש מקומות שצריכים לבוא לידי ביטוי, והם כואבים וקשים וצריכים לפתור/לפטור אותם ועם הזמן וההתקדמות יצליח להגיע להתנהגות רצויה יותר.
אני כותבת לך מנסיון אישי של התנהגות שלי עם קרובי שהיתה מאוד קשה לי, ויום אחד החלטתי שדי, אני לא יכולה להכיל יותר את הענין, והתייעצתי עם מישהו גדול באמת, שחייך ואמר שיהיה בסדר, ובמשך כמה זמן היתה התכנסות מצידי והפסקה של הקשר וב"ה היום אני ממקום יותר בריא ומכיל. והיום אחרי תהליך שעברתי אני יודעת להגיב ממקום יותר אמיתי.
ואז היה לי קשה לקבל שאותו אדם סמך ידיו על התרחקות למרות שזה נגד 'ואהבת לרעך' נגד 'כיבוד הורים ומשפחה' וכו' והוא צדק, כי באמת הטוב שבנו יותר חזק, ויש תקופות של בירורים וקושי, אבל אנחנו מאמינים בטובם של האנשים וביכולות שלהם. צריך רק לפתח עיניים טובות...וזו עבודה קשה לכל החיים.
פורום נשואותאנונימי (פותח)
איך נכנסים לפורום הסגור?
פונים למנהלת הפורום: נחשונית דרך מסר אישי.בין השמשותאחרונה
פורופ נשואותאנונימי (פותח)
בעלי חוזר בשאלהאודם
שלום. אני חדשה כאן. אני לא בטוחה אם כאן המקום אבל רציתי לשתף. אני נשואה שנה וחצי +1 ויש לי זוגיות בסדר ב"ה. בעלי חזר בשאלה לפני יותר מחצי שנה ואני ממש לא יודעת כבר איך להתמודד עם זה. כל כך קשה!! מה עושים? איך ממשיכים? אני ממש לא רוצה להתגרש ממנו אנחנו אוהבים, אבל יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא ונראה לי שאנחנו רבים יותר מהרגיל בגלל העניין הזה. התחתנתי עם בחור דתי, ירא שמיים, לומד תורה, ועכשיו יש לי בעל שלא מתפלל, רואה סרטים ולא שומר כשרות כל כך. והוא גם האבא של הילדה שלנו!! אני ממש ממש מיואשת. סיפרתי לאחיותיי וזה ממש שבר להן את הלב, אני מפחדת לספר לשאר המשפחה שלא יקחו את זה קשה.
אני כל היום מוטרדת מהעניין הזה. אני צעירה  (27) ואני רוצה עוד ילדים אבל לא יכולה כרגע להביא עוד ילדים איתו. אשמח אם משהו יוכל לעזור או להפנות אותי לעזרה
תודה
כבר דיברתי עם רבנים גדוליםאודם

מסגרות תורניות לבנים - בפרט ירושליםנחמה
בס"ד,
 
אנני יודעת אם זה המקום, אבל זה חייב התייחסות, "משפחה"...
ובכן,
אנו הורים לבן שסיים בשנה קודמת חטיבת ביניים בירושלים, אנו , כלומר ההורים והבן, שאנו מעונינים במסגרת תורנית, הרבה יותר, ולכן החלטנו, או ישלץ, או מורשה, או הישיבה הקטנה ליד "הר המור" - נו... שכחתי את שמה, הבעיה' של הבחור שלנו, שהוא מאד עדין ורגיש, וחברה לא טובה, או חברה מחוספסת מאד משפיעה עליו,
ובכן, החלטנו, לוקחים אברך או בחור ישיבה לתיגבור, יעלה אשר יעלה, הבחור חייב לפרוח. לפרוח גם נפשית וגם לימודית, אח"כ יחליט, בגרות, מקום, העיקר לבנות את האישיות כעת.
ובכן,
פנינו ממש מוקדם לישלץ, ואכן, הוא עבר את המבחנים ובהצלחה, אבל, כאשר עבר את הראיון, הוחלט, שהוא מאד עדין, והמעמסה של הלימודים תקשה עליו, "לא מקבלים" תנסו מקום אחר, "חברה, נקח תגבור" - "לא בא בחשבון", אפילו המכתב כבר נשלח.
טוב, מה נעשה ???
פנינו למקום אחר, ישיבת ... נו... שכחתי, הישיבה של הרב טאו, ליד הר המור, היינו שם, הילד התרשם מאד, מהחברה', מהמקום, מקום מרוחק מכל היצר הרע, ילדים מתוקים מהישובים, חומר תורני. אבא, אמא, ממש מתאים לי, אני מתפלל להתקבל.
טוב בן, הוא קיבל שעורי בית ללמוד, אבל... כאשר אבא, התקשר לישיבה לשאול אם אפשר לבחון אותו בחלקים, העיקר שיתחיל עם המבחן, השיבו לנו, "חברה, חבל עליו, הוא לא יעמוד בזה, המסגרת מתחילה לקבל אופי חזק יותר, הקיצר, לא מקבלים אותו.
האופציה האחרונה, מורשה, אבל כאן היה משהו שהיקשה עלינו, ועד שהגענו ובקשנו, "חברה אין מקום"....
יש לנו בעיה במשפחה (אחיו של הנער שלנו עבר טראומה של התעללות, וביננו היקר צריך תמיכה בבית, כלומר צריך להיות קרוב ללא פנימיה) ולכן הוא צריך מסגרת תורנית קרובה.
א    י    ן......
המסגרות התורניות מלאות עד אפס מקום.
יש רק רחוק מהבית.
פנינו לרבנים רבים - וכולם ככולם, אמרו בפרוש,
א. יש באמת בעיה בנושא, אין ישיבות , יש חוסר.
ב. ישנם הרבה נעים כמוהו שיושבים בבית.
 
ובכן, כאן אני פונה אל ההורים שבניהם יושבים בבית, והיו רוצים מסגרת תורנית:
חברה, תגיבו כאן, צריך לעשות משהו בנושא.
אני לא רואה את הבן שלי יושב בביית, כי אם לא אדבר, ולא אעשה כלום, הוא ימשיך לשבת בבית. לאף אחד לא יהיה אכפת.
 
ועוד משהו,
ישנה ישיבה חדשה שפתח אדם צדיק ממרכז הרב, הרב הלל רייניס, הבעיה היא שהמסגרת שלו נפתחת במבשרת בתוך ישיבת "קול מבשר" - מסגרת ממ"ד. שלא מתאים לנו, אנו מבקשים מסגרת תורנית נטו, מסגרת שתתן לבן להתקדם מממ"ד, בלי לתת לו הרגשה של "חוסר" - או משהו כזה.
 
אני מבקשת מהורים נוספים הנמצאים בבעיה שלנו, להגיב כאן, או לומר לי איפה בדיוק ומה לעשות הלאה. ניסינו הכל, תאמינו לי, ועוד משהו, יש לי הרושם שהמסגרות מפסידות את הבן שלי ולא הוא אותן, אבל מה לעשות שהוא צריך מסגרת תורנית, חברים תורניים ממשפ' תורניות, ורבנים עדינים ועם לב זהב, שבאים לתת ולא רק לקבל משכורת ??? (סליחה על הביטוי, כי אם הרבנים יודעים שהבן בבית ואף אחד לא עושה כלום, אז איזה מן רבנים אלה ???)
 
ובכל אופן תודה על ההקשבה, ועכשיו לעשיה.
הורים מודאגים
בברכת אהבת ה' ישראל והארץ
שאלהנחשונית
אני לא יכולה לעזור, אבל יש לי שאלה חשובה כדי להבין את המצב: הרי הלימודים בישוביות כבר התחילו בר"ח אלול, לפני שבוע. אז איפה הוא נמצא ומה הוא עושה בשבוע האחרון?
מרתון של התקשרויותנחמה
בס,ד,
כל הזמן אנו בהתקשרויות עם גורמים שמתקשרים איכשהו במסגרות החינוך
הבחור נמצא בבית,
בינתיים לומד עם חברים ועם עביו
אבל כעקרון בלי מסגרת
ואין משפיע
ואין איכפתיות מצד אף גורים
ולא יהיה פלא שלא יהיה בקצב למודיו עם בניגילו
למי עוד אפשר לפנות ????
הורים כואבים מאד
עוד שאלהנחשונית
מי הרב שלכם? הוא יודע מה המצב כרגע, שהילד בבית? אולי תלכו לבקש ברכה ועצה מרב גדול, אחד מגדולי הדור. תעשו לכם רשימת מקומות שעדיין באים בחשבון, וטבלה: בצד אחד רשימת עקרונות עליהם אתם לא מוכנים להתפשר בשום אופן, ובצד שני, על מה אתם כן מוכנים להתפשר. ואולי מתוך זה יעלה ויצוץ משהו. אם יהיה לו הסעה / טרמפ קבוע כל יום הלוך חזור לישיבה מחוץ לירושלים אבל עדיין קרוב מאוד, אולי זה יתאים? מה עם ישיבות קטנות בהתנחלויות?
רחוק מדי - תנאי פנימיהנחמה
בס"ד
 
אוי נחשונית, את כל כך מתוקה, וטובת לב, הרבה רבנים שמעו אותנו, והתשובה שקיבלנו היא, שיש בעיה רצינית בנושא זה, ושהבן שלנו לא היחיד. (אולי הייחיד עם הבעיה הנתונה, שצריך את התמיכה של הבית בגלל....) כל הרבנים בשכונה יודעים. גם הציעו לנו למרות הכל רחוק מהבית וזאת מחוסר ברירה, שפשוט יהיה מה להציע. אבל מאחר ושמעתי שיש הרבה נערים עם הבעיה הנתונה, חשבתי שכאן יגיבו הורים נוספים, ויחדיו נחשוב איך לפעול ולהפעיל לחץ.
אבל כולם משום מה שותקים או מוותרים.
לנו קשה לוותר על מה שאנו חושבים.
כי רחוק, הוא צריך להיות רחוק מתמיכה ביתית, ואנו רוצים שיפרח נפשית, לא שייך לבזבז זמן על נסיעות, גם כך הוא ודאי יהיה עייף מהלימודים, וזמן הנסיעות זה זמן למנוחה וחזרה על הלימודים.
מצד שני,
רק תורני, יפרח אותו.
תארי לך, שהוא מאד אוהב חברה, ומרוב שלא היה לא טוב, הוא מוצא לו את הזמן למנוחה מחברה.
ה' יעזור לנו.
אין ברירה נחמה..לפעמים חייבים להתפשראלעד
הבן יושב כבר שבוע בבית ללא מסגרת ועם הורים דואגים, וזה ודאי לא מוסיף לו בטחון עצמי. לכן אני מעיז להציע כן לשלוח אותו למוסד מרוחק ולשמור איתו על קשר דרך ביקורים ושיחות טלפון. אני משוכנע שכך יקל עליו להתפתח מבחינה חברתית ואישיותית.
בהצלחה (ואני מחכה לשמוע גם תגובות של אנשי חינוך)
אלעדי צודק, מניסיוני חייבים להתפשרחיל'ה
לי יש ניסיון בענין. גם אנחנו גרים באיזור ירושלים. הבן שלי ישב בבית חצי שנה בגלל שלא היתה לו מסגרת, ואני עובדת במוסד חינוכי וידעתי שאפילו שפנינו לאנשי חינוך, רבנים וכו' וכו', שאנחנו, בעלי ואני צריכים לטפל בזה ואף אחד לא יפתור לנו את הבעיה. והיינו חייבים להתפשר, כי החלטנו שלשבת בבית זה ממש גרוע. אז חשבנו (עם הבן) מה האופציות, והלכנו מישיבה לישיבה, לפעמים ממש בתחנונים, ובסוף הצלחנו בסייעתא דשמיא להכניס אותו לישיבה שיש לי הכרת הטוב גדולה שקלטו אותו, ובפירוש התפשרנו על הרמה הדתית והלימודית. אבל החלטנו שב"ה הבית חזק, ואנחנו נעזור לו, ונחזק אותו, וזה עדיף על לשבת בבית.  וראינו ממש שזה היה בידי שמים, כי משם ר"מ מיוחד כיוון אותו הלאה למקום המתאים לו אחרי תיכון.
נראה לי, שאם צריך להתפשר, עדיף שלא פנימיה, כי יש השפעה גדולה יותר של הבית על הבן כאשר הוא יום יום בבית. ויש באיזור ירושלים, מוסדות רבים שהם פחות תורניים, ויום הלימודים שם פחות ארוך, ואפשר למצוא לו חברותא בישיבה בערב.
בהצלחה גדולה לכם, ה' יעזור , ותפילות על הבנים תמיד עוזרים, ובמיוחד בחודש אלול ששערי שמים פתוחים!
אכן, אבל עם הבעיה האישית שלנו, מלאי חששות.נחמה
בס,ד,
 
ראשית, תודה על התגובות שלכם,
עושה מאד טוב שיש אנשים שמגיבים, למרות שאנו כמעט לבד, כי התגובות של הרבנים "אנו מודעים לבעיה, אתם לא היחידים"... התשובה הזאת לא עוזרת לנו בכלל.
 
אומנם כמעט התפשרנו על ריחוק.
אבל....
מאחר והבן הגדול עבר התעללויות, טראומה נוראה, שגם כך אנו לבד,
יש לנו חששות מכולם, כי אם רב ראה מה שהבן עבר והעלים את הדבר ועדיין מעלים אותו, ומסביר לכולם שבסה"כ לא היה "כלום"... איך אפשר לסמוך על בעלי סמכות ??? או על מדריכים ?? או על חברה ??? כאשר אתה שולח את הבן רחוק מהבית ???
תבינו אותנו... קשה לנו לתת אימון... וברור שלא כולם אותם הדבר, ומובן הוא שיש לנו הרבה, והרבה מאד "יהלומים" - בתוך העם הקדוש הזה, ובתוך הזרם שלנו... אבל "פסו אמונים מבני אדם" - להבטיח שהבן יפול עם כאלה או אחרים.
 
למשל, בביה"ס שלנו, לפני שנה היה לו רב צעיר - "מתנה מבורא עולם" - שהעלה אותו על דרך המלך, וגרם לו להכיר את עצמו ואת הפוטנציאל הגדול הטמון בנפשו ובנישמתו.
בשנה האחרונה, נתנו להם להם רב, בעל פוטנציאל אחר, שבפרוש "הפיל אותם ובמיוחד אותו" -לשפל.
אין לנו יותר כח נפשי במיוחד לעמוד בכך.
 
אנו וגם הוא מעונינים שישן בבית ולא לעביר לילות בחששות מה קורה עם הבן עכשיו שאין השגחה...
אביו חולה מכל המצב, (שלא לדבר עלי כאם..)
אבל לדעתי,
למיטב ידיעתי, יש עוד הרבה כאלה, מדוע שותקים ???
זה נורא, נורא זו מילה קטנה, מפריעה לנו, אבל אין לנו כוחות נפש נוספים לדאגה.
אז אולי אם יש איזה רב, או אישיות בעלת סמכות , שאולי יפריעה לה קצת המצב, ושיש לה גם מעט יראת שמים, לעשות מעשה....
אנו עדיין במגעים עם אנשים, אבל אין לי אמונים בכלום,
נוכחתי לדעת, שלאף אחד לא איכפת מה שלא נוגע לו אישית, וחבל.....
תסליחי לי שאני מתערבתמאמע צאדיקה
כי אני לא אמא ולא מבינה כלום בחינוך...
אבל נראה לי שאתם -כהורים- בטראומה מפרשיה של ילד אחד
ולכן משליכים את כל החששות שלכם על ילד אחר- וחונקים אותו מדאגה.
 
כתבת שהוא ילד חברתי -הוא יפרח בפנימיה!!!
את רוצה לדעת מה קורה איתו? תקדישי זמן בשבת הצהריים לשמוע ממנו סיפורים פשוטים מהווי הפנימיה....
את רוצה שהוא יהיה בבית כל לילה?
אז תארגני לו הסעה. שלושת רבעי שעה נסיעה זה לא נורא ואיום... זה עדיף על פני ישיבה בבית- זה בטוח.
ותתני לו לגדול, ולהתחזק, ולתפוס עמוד שידרה-- החיים הגדולים לא יעטפו אותו בצמר גפן- כמוכם.
 
 
לגבי מצוקת הישיבות-
את לא צריכה רבנים כרגע.
את צריכה תורם. כבד. רציני. שיהיה מעוניין להשקיע הרבה כסף בפתיחת ישיבה חדשה.
ואז לא יהיה קשה למצוא מנהל וצוות שיתאימו לרוחך.... (רק אל תשלחי לשם את ילדייך- אל תחללי את כל המוסד לפי החליל של הילד שלך....)
לדעתי יש פה 2 בעיות.moson
  1. מי שמחפש מסגרת תורנית מחפש חממה שלא תיתן לגורמים לא מתאימים להיכנס - הבעיה מתחילה מה קורה כאשר אתה מוגדר (לעיתים שלא בצדק) כגורם כזה. לדעתי אולי כדאי לשקול אם מסגרות שלכאורה נחשבות "לא תורניות" כמו ישיבה בתוך ממ"ד יכולות להתאים - אולי גם הקרטריונים שלפיהם גם הם לא איכותים ולא ברמה מתאימה שגוים.
  2. ילד צריך להתמודד עם קשיים - למעט מקרים קיצונים (כמו שהזכרת שהיה עם ילד אחר שלך) - ילד צריך לדעת להתמודד ולא שיעטפו אותו בצמר גפן. בסופו של דבר אי אפשר להגן על ילד כל החיים וחוץ ממקרים קיצוניים ילד בד"כ ניבנה מהתמדדות עם קשיים. שנה שעברה הבן שלי היה בגן עם מספר ילדים אלימים כשלצוות לא כ"כ היתה אפשרות להתמודד (במסגרת ציבורית אם ההורים לא תומכים בצוות קשה מאוד להתמודד) - הילד שלי למד איך להתמודד איתם ותאמיני לי שבסופו של דבר לעמוד על שלך מול ילד כזה בסופו של דבר זה רק מחזק את הבטחון העצמי.
רציתי להגיב, לכם, אבל לא זו היתה הכוונה...נחמה
בס"ד,
ל"צדיקה אחותך" - אמרת אמת, אנו בטראומה, ובמיוחד אני כאם, ולצערי יש על מה, ולא הייתי מאחלת לאף אמא שבנה או ביתה יעברו מה שבני הגדול עבר, ולדעתי כמה שאני בטראומה, כך הוא גיבור ששרד את הכאבים.
ונכון, אני לא רק בטראומה, אני כואבת, כועסת, מאוכזבת, ויותר מכל איבדתי אימון בהכל..
אינני צריכה להצטדק, אבל למרות הכל אנו מחפשת את המסגרת התורנית לבן הקטן, כי למרות הכל, כאשר יש דרך ארץ ומידות ויראת שמים, אין או כמעט שואף לאפס בעיות חבריות. להפך יש אינטגרציה. ואולי זה הופך ל"חממה" - אבל לא זו כוונתינו, לצערי או לשמחתי , אנו משפחה מאד רגישה ועדינה, ולדעתי לפני שעל בני לעבור התמודדיות "רגילות" במדינותינו המחוספסת, עליהם לפרוח ולעבור התחזקות נפשית ורוחנית כאחד. וזאת אנו מחפשים.
לא יודעת אם לזה יקרא "עטיפת צמר גפן" - אבל לזה אולי יקרה חיזוק וטיפוח לפני הכניסה לחיים באמת, ועוד, יש לנו גם בת נשואה הגדולה מהם, ואומנם היתה במסגרת מחשלת לפני שיצאה למשימות חייה'.
לא ניראה לי שאם אנו מחפשים מסגרת תורנית, אני מחפשים חממה. אני מחפשים את הלימוד הקדוש, את המוסר, את יראת השמים את המידות הטרומיות.
ובעזרת ה' , מקווה אני שנעבור את הנסיון הזה בהצלחה, ובורא עולם יזמן לנו את אשר מתאים לבנינו, אבל התקופה שאינו בלימודים כואבת מאד, ואינני חושבת שנוסף לכאב, ששואף למוסר, ניתן להטיף לנו מוסר על כך שאנו שואפים להעניק לבנינו את הטוב ביותר.
ההפך הוא הנכון, אם זו בעיה כללית, לדעתי יש לפתוח מסגרות נוספות בכדי לספק את הצורך הנכון לאותם נערים הזקוקים לזה.
הבעיה כאובהד.
א. אני מסכים איתך שצריך מאד להיזהר מהאמירה שהתמודדויות מחשלות. הרבה פעמים התמודדויות בשלבים מוקדמים מדי - כולל גן - מותירות צלקות או חוסר ביטחון בהמשך וכד'. כמובן, תמיד אפשר לעבוד ולתקן.  גם צמח רך מגדלים בחממה. רק כשהוא גדל וחסון - מסירים את הניילונים.
ב. הנושא של ישיבות קטנות חיוני מאד. אני עצמי ניסיתי לעורר השנה לפתיחת מוסד חדש כזה עם רמה תורנית גבוהה מאד מצד אחד - שמצטיינים ירצו להתקבל אליו - ומאידך, עם קליטה של כל מי שחשקה נפשו בתורה ואינו במצב של לקלקל את האחרים.  בשביל זה צריך כחות עזר לסייע לנצרכים לכך בתחומים השונים, לימודיים ורגשיים, וכמובן - צריך כסף...
ג. לגבי בנכם - לא פירטת אם הוא לכיתה ט' או י'.  אם הוא ל-ט', יש מקום להתעניין בשומריה, יוצאי עצמונה של גוש קטיף. הרב ראובן נתנאל, ראש הישיבה, יהודי חם יקר ומבין ענין. חבר'ה טובים - רק כיתה ט' - ולא כ"כ הרבה.  אפשר לדאוג שהבן יחזור כל שבת הביתה, ובנוסף - לקחת פעם באמצע השבוע ולהחזיר בבקר. אמנם מאמץ. אפשר לבדוק גם בשעלבים (הרב שמואל אריאל). חבר'ה - ילדים טובים, אוירה טובה, התחשבות בסדר היום בעומס. צריך לברר סדר כנ"ל.
לענ"ד, אם יהיה מדובר בחזרה בשלב זה כל שבת+ פעם באמצע השבוע, וכמו כן - פלפון צמוד, ולהגיד לילד שאם רוצה לדבר על משהו יתקשר חופשי או ישלח ס.מ.ס (תסדרו תכנית מתאימה עם חברת הסלולרי), כך שסה"כ לא ישהה יותר משני לילות רצוף בישיבה, יש סיכוי שדבר זה יעזור גם לכם להירפא מהטראומה.
ד. לגבי הגדול - אינני יודע לפני כמה זמן היה הענין.  יש מקום לשקול להודיע למוסד בו היה שאם לא תהיה הודאה מפורשת בחטא, בירור ותיקון בכל צורה שאפשר - אתם תוציאו את זה החוצה (אתם לא חייבים להתכוין באמת שזה מוחלט אצלכם...).
לפעמים זו הדרך היחידה שמאלצת לפעול. גם פעולה חד משמעית כזו, עשיית הצדק וטיפול ראוי במופרעים שהתעללו - יכולה לתרום ל(קצת יותר) ריפוי אצלכם ואצל בינכם.  חיזקו ואימצו.
נ.ב. הרב מוטי טאו יהודי מאד עדין ויקר. יתכן שאם תסבירו לו אישית במה מדובר, את הרקע והנסיבות המיוחדות, יסכים לקלוט אותו בעומס פחות. למשל, שני סדרים, וסדר ערב ישלים בבית (אגב, חלק מהחבר'ה שם בהחלט "אנרגטיים").
תודה ד' , רב תודות על הלב המבין....נחמה
בס"ד,
 
א. הבן הקטן צריך כיתה ט', ואנו מאד לא מפונקים, וממש תודה על ההצעות, השאלה היא אם יש לך רעיון מי יכול פרט לנו לשוחח עם הרב מוטי טאו, כי כולם רוצים רמה גבוהה, אבל אם יש ילד שהוא בעל רמה טובה, אבל ממש טובה, אבל צריך להדביק הספיק ??? אף אחד לא מעונין לקחת סיכון להשקעה, אם בכלל נזכיר את המילה "סיכון" - כי הבן הקטן מאד מוכשר, וחכם (לא פחות לאחיו הגדול) אבל תבין, הדימוי העצמי קובע כאן מאד, (אמרו לנו הרבה מומחים, אף אחד לא יבין אותכם...)
ב. לגבי הגדול, הענין היה במשך 7 חודשים לערך, לבחור שעבר כבר התעללויות נפשיות, צחקו עליו, בהיותו קטן, חטפו מידיו מבלי לבקש ממנו, כאשר רצו לצחוק עליו, להרביץ לו,לקחו אותו לשרותים (כמו בכל המצבים) ואותו ממ"ד אגב נסגר, וב"ה שכך...
בישיבה שעבר התעללות נפשית מינית ועוד, שאינני רוצה להזכיר, עבר שבעה עד 8 או תשעה חודשים קשים מאד, לא חשבנו בחלומות הקשים ביותר שלנו על דבר כזה, מי העלה על דעתו כאלו דברים ??? (בחיים, אבל בחיים לא) בעוד בישיבה ? בירושלים ?? אויי.... אויי.... רצינו לעשות "עשיית צדק" עם האשמים (בחור עם בעיה נפשית, וכולם שם כולל הרב, אומרים בפרוש שהם יודעים ולא מעונינים לשתף פעולה)
 
אבל לגבי מסגרות, הבן שלנו לא היחיד, אבל לצערי, כולם יושבים בשקט ושותקים אולי, לנו זה כואב, לנו זה מפריע, ואנו לא רוצים שימשיך הפער, ואנו רוצים שיהיה קרוב אלינו בכדי להיות במעקב צמוד, כי אנו לא מאמינים יותר באף אחד ובשום דבר.
(ותאמין לי, גם אני כאם צריכה רב חזק שיתן לי שעורים באמונה ובטחון, שגם את זה אבדתי בגלל זה..)
 
אבל שווה בדיקה מה שהצעת...
תודה לך
 
דבר אחד כן, אני חוזרת שוב, אם יש משהו שיכול לדבר עם הרב מוטי טאו, לדעתך, תוכל לרשום לי במייל הפרטי, שמופיע...
יישר כח
מבינים ומזועזעיםד.
א. לא נכון ש"אף אחד לא יבין אתכם". מבינים לגמרי. וודאי הדימוי העצמי קובע, וזו כמעט העבודה העיקרית בחינוך. וגם אתם צריכים להאמין בעצמכם וביכולתכם, אע"פ שאפשר מאד להבין את משבר האמון שפקד אותך כתוצאה מהיתקלות בדברים כאלו.
אנו חייבים תמיד לשנן לעצמנו שהאמת הפנימית שאנו מכירים בה היא העיקר. ולא לתת לאף חריגות - בין בגלל אילוצים, בין בגלל מופרעויות - לערער אותה.  להיפך, לכם יש את היסוד העיקרי. אתם מבינים ומרגישים מה נורמלי, מה ראוי להיות. מכם צריכים ללמוד. ולא שאתם , חלילה, תחלשו בגלל היתקלות בדברים שאינם עולים בקנה אחד עם האמת שאתם חיים אותה בתוככם, ואשריכם שכך.
ב. להדביק הספק אין שום בעיה עם חברותא לבבי וסבלני. זה פשוט הבל הבלים.
ג. לגבי הגדול - מזעזע. מזעזע. מזעזע. נורא ואיום. ראשית - צריך לרפא אותו. אני מציע לכם לפנות (עכשיו!) לחיים ולדר מבני ברק, מטפל בדברים כאלה בלב מבין ועוזר. תלכו איתו. אל תזניחו.
אין דבר כזה שהמוסד "לא מעוניינים לשתף פעולה". את זה אתם תחליטו. אם אתם חושבים שטובת הבן היא לא "לעשות צדק" אז לא; ואם אתם כן רוצים - תודיעו לאנשי המוסד הרלוונטיים שאתם נותנים להם שבועיים לפני העלאת הענין בפני גורמים מוועדת החינוך של הכנסת (שוב - אין לכם שוב מחוייבות באמת לעשות דווקא כך. אתם יכולים למשל לשלוח ס.מ.ס לאורלב להסביר בקצרה ולומר שהמוסד לא מוכן לשתף פעולה... תוך יומיים כולם ישתפו..  אם תרצו - אתן לכם את מס' הסלולרי שלו לדוא"ל).
מופרעים יכולים להגיע גם "לישיבה" "בירושלים", לצערנו. וזה מזעזע אתכם בצדק. אם כי גם המופרע יתכן שיתרפא. עכשיו העיקר זה הילד שלכם.
התעללות נפשית בביה"ס בגיל הרך היא דבר מחריד.  במוסד שאני מנחה אותו - שלחתי מכתב לכל הילדים בחופשה, שאם מישהו חושב שאולי הצוות לא מסתכלים עליו נכון, לא רואים את מעלותיו - אקדיש לכך זמן בתחילת שנה"ל שכל הרוצה יבוא ויאמר. שלא "יפול" לנו ילד שמרגיש שלא מתייחסים אליו בחיוב הראוי.  קל וחומר שצריך פקיחת עין מתמידה על מה שבין הילדים.  ככלל, מורה צריך לדעת שאין דבר כזה "הילד לא צודק" כאשר הרבים נגדו. צריך גם לעודד את הילדים לספר לאבא ואמא על כל בעיה. וההורים, אין ברירה, צריכים להיות עקשנים בתביעת הטיפול אם הם חושבים שלא נעשה מה שצריך להיעשות.
ד. מעקב צמוד - אפשר גם ע"י סלולרי במקום בו סבירות גבוהה מתוך היכרות קרובה, לאוירה נורמלית. לעקוב בערנות אך ב"חכמה" שלא להכניס לילד חרדות בגלל חרדתכם המאד מאד מובנת.
 
בקשו פגישה עם הר' מוטי. תסבירו לו את מה שכתבתם כאן. אולי תציעו נסיון לשלושה חודשים לראות אם הילד מצליח "לעלות על הגל" בלימוד מצד אחד, ומצד שני בתנאים של עומס לא מוגזם, כפי שכבר הצעתי. תגידו לו שהנסיון יהיה הדדי, שהרי אם הילד יראה שאינו מסתדר עם הרמה והעומס - ממילא לא ירצה.  העיקר בנסיון כזה הוא לא ללחוץ את הילד בכלל אלא להגיד גם לו "בא ננסה".
בלי נדר, כיוון שאני מכיר את ר' מוטי, אנסה להשיגו ולדבר עמו. מן הסתם יזהה במי מדובר. בהצלחה ובהשתתפות.
 
תשובה לד'נחמה
בס,ד,
 
תודה לך ד' על ההצעה לעזרה.
ובכן,
רציתי לשאול, מה קורה לא רק אם אין שיתוף פעולה עם הישיבה שבינתיים התפרקה, לראה שהתפרקה רק חודש לאחר שהוצאנו את הבן היקר שלנו.
השאלה דרך איפה איפשר להתלונן נגד המשפטרה, שלדעתינו לא עשתה די, ושהפושע מסתובב חופשי בשכונתו, וזה מפריע ביותר...
 
שנית, אולי באמת, ננסה התקשרות עם הרב מוטי טאו, כאשר אנו כבר מוכנים לתת לבן תיגבור מהישיבה הסמוכה, הר המור.
 
נראה לי שמתוך התמחותך במקצועך, יש לך טיפים טובים להעביר לנו, אשמח לשמוע עוד, כאשר הטיפים הללו כבר נראים.
 
ושוב תודה לך.
 
ואנו מצידנו היינו גם היום אצל רב גדול ומוכר, אבל לא נראה שיהיה לעזר כמו הרצון הטוב שלו.
 
ובכן,
על שעלבים חשבנו, אבל מאחר ויש לנו את הבעיה של הבן הגדול, יקשה עלינו הדבר לשלוח את הבן רחוק מהבית. גם עבור הבן וגם לנו.
 
ובכן, בכל מקרה, אשרייך ויישר כוחך על ההצעות והטיפים ועל הרצון לעזור לאנשים שאינך מכיר כלל.
ה' ישלם שכרך,
וימלואו משאלות ליבך לטובה, בשנה הקרובה, יהי רצון
ההורים מערכים כל הטוב
וכואבים
תשובה.ד.
תלונה על המשטרה: נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. תתקשרו, תסבירו במה מדובר, ואח"כ תכתבו להם עם פירוט הזמן בו התלוננתם, אצל מי התלוננתם וכו'. בשביל כבוד שמו ית' כדאי שתציינו שמדובר בנער חריג בהתנהגות זו במוסד שם, ושהמוסד התפרק חודש אחרי שהוצאתם את הבן (קשה לא לראות בכך יד ה'. כדאי להגיד גם לבן שכאשר מקום מטפל ומנער מקרבו את הרע, המקום יכול להישאר נקי מזה. אך אם המקום לא מקיא, אז הנה הוא "התפוצץ" מבפנים. הקב"ה פירק אותו. אולי זה יעזור לו קצת). 
ב. כרגע חשבתי להתקשר לר' מוטי והסתכלתי רק כדי לרענן אצלי את פרטי המקרה.  כיוון שאתם מתכוונים לגשת - יתכן שזה יצא טוב יותר מאשר טלפון שלי על "מקרה" אך לא על מישהו שאני מכיר אישית.  אם תחשבו שאני יכול לעזור בכך - הודיעוני ואעביר לכם מס' טל. שלי.
ג. "אנשים שאיני מכיר" - כל ישראל אחים. ואת מצבו של הילד אני מרגיש. גם אני הייתי עסוק עד לפני לא הרבה זמן במציאת ישיבה קטנה עבור בני.
ה' יצליח דרככם. אשמח לעזור במה שאוכל ביכולתי הדלה.
שלום ושבוע טוב ומבורךנחמה
בס"ד,
קראתי בעיון את כתבך,
אכן, ביחס לישיבה, הסברנו לבחור שלנו, שהישיבה, וגם הממ"ד ששם קרו לו המקרים ה"לא נעימים" בלשון המעטה, ניסגרו. אנו מקוים שגם הוא יראה יד ה' בכך.
ברכותינו לכך שאכן מצאתם ישיבה קטנה לבנכם, יהי רצון שיצליח בכל.
האמת היא, שיש לנו קשר כלשהו עם מקורב לרב טאו - האבא, אבל מכיון שהוא מתוך המערכת, הוא לא מעט מזדהה עימה, וזה קשה. בעלי שוחח עימו והציעה לו שישוחח עימי, כדי לשכנע אותי שאם רבנים אמרו שלבן יהיה קשה, סימן שיש דברים בגו', תחילה, לא רציתי לשוחח עימו, אבל לאחר מחשבה שניה', יש לי רצון להסביר לו "שאין דבר העומד בפני הרצון" - פתגם ידוע, שכאשר רוצים לקבל נער נעים הליכות, וזאת רק בכדי שלא ילך ל"איבוד" - יש אפשרות להתגמש, בע"ה, צעד לפנינו,
אבל בינתיים, אנו חושבים על חיפוש אלטרנטיבות נוספות, משהו בדומה לזה, ואם אני לא טועה, אומנם יש מסגרת בתוך הרובע, אולי מוכר לך ??
ובכל אופן, תרשה לנו להודות לך על הרצון לסייע, כי באמת, ממש אמת, אנו צריכים הרבה פרוטקציה, כאשר לא מכירים רבנים שמוכנים לסייע, הולכים לאיבוד במדינה זו.
וחבל על כל יום שהבן שלנו בלי מסגרת.
הוא אומנם נמצא במכון מאיר, ששם מבקר הבן הגדול עם חברותא, אבל אין בזה פתרון,
כך שאם תשמע על משהו כמו שלום בניך, חשוב שזה יהיה קרוב כאן בירושלים, תורני חרדלי.
נודה לך על הרצון לסייע, ממש כך, כה יתן לכם ה' וכה יוסיף לכם על הרצון.
בברכת שבוע טוב ומבורך
מה קורה? תעדכנו אותנו אם יש משהו חדש? גם אם לאאנונימי (פותח)
גם אם לא כולנו הגבנו כולנו עם המשפחה..דואגים ומקווים לטוב..
לרוחלה והשאר...נחמה
בס"ד,
 
לא נשמות יקרות ,
מצאנו משהו בירושלים, אבל לא בזרם שלנו, שחורים, חוזרים בתשובה, אומנם הרבה יותר זול, הרבה יותר מצומצם, עובדים לפי הנפש של הנער ולא לפי הספק, ואפילו נראה לנו שהבן הרשים אותם.
אבל אולי בלית ברירה.
 
קשה לנו מאד, אנו מרגישים ש"הקהילה פלטה אותנו"...
הרגשה נורא לא נעימה ולא טובה.
 
הבן מאד מתוח ו... לא רגוע, אבל אנו נותנים לו את ההרגשה שזה לא אשמתו, אלא אשמת המסגרות, שמחפשים את העילוי, ולא מוכנים להשקיע בבנים.
 
רוצים בנים על מוכן, שהאבות ילמדו אותם והרב יתן את הציון.
מצער , כואב,
ראיתי אפילו כתב על כך בעיתון בשבע,
חבל שהרבנים לגמרי לא מתרגשים מהמצב
 
לדאבון לבינו...
 
אם משהו יודע משהו או יכול לסייע..?????
 
אנו כאן לקבל סיוע, כולל פרוטקציות, זה לבנות ולהציל נפשות.
ממילא קשה לנו עם הבן הגדול
הוא אומנם מתקדם תהומות, מקסים, אבל קשה לו, ולנו
 
תודה לכולם על הדאגה
 
בברכת אהבת ה' ישראל והארץ
נחמה יקרה!בדולח
כל הכבוד לכם על עצם העלאת הנושא לגבי הבן הבכור יש לי הרגשה שאתם משליכים את מה שקרה לו לבן השני מסיפורך הבנתי ותקני אותי בשמחה שהתעללות נעשתה על ידי נער בעל בעיה נפשית ומכאן שבנך נפל קרבן לבעית הבחור אני מניחה כי היו עוד נערים שסבלו וברור לי שהנהלת הישיבה מדחיקה כי לא נעים לה שהם צירפו תלמיד כזה דבר ראשון אתם צריכים לרוקן את הנשמה לא להזכיר לילד הקטן כלום ממה שקרה לאח שלו אחרת אתם סתם מחדירים פחד לבן הקטן וחבל
אכן, בדולח,נחמה
בס"ד,
איננו מזכירים כמעט דבר, כי הבן הכואב מזכיר, הוא גם ניזכר עקב זאת את אשר עוללו לו גם בבית ספר יסודי, שגם הוא ניסגר, וגם שם עשו לבן הגדול דברים מגונים פרט לאונס.
 
אבל הבן הגדול שבור, עם התנהגות כפייתית ומרגיזה. אנו בד"כ מרגיעים אותו, מעשירים אותו עם כל מיני העשרות,ו זאת פרט לאהבה מורעפת עליו.
 
אבל זה משליך על הבן הקטן, הוא כועס, לפעמים מאוכזב, לפני שנתיים היה לו מורה מקסים, שנתן גם לו וליתר הכיתה פידבק חיובי, וזה מאד עזר לבן הקטן לעבודת המידות, אבל היום גם עקב כך שהוא עדיין לא במסגרת, זה גם מתסכל אותו, למרות שאנו מרגיעים ומסבירים לו שהבעיה לא אצלו, אלא במערכת.
יפהבדולח
בן כמה הבן הגדול? והאם יש מצב שתשלחו אותו להוציא את זה לא מספיק האהבה והאפתיה שלכם כי הורה זה לא איש מקצוע אחרי זה הוא יגדל למבוגר פחדן ולמה? מה הוא חטא? בקשר לבן הקטן תחפשו לו חונך שילמד איתו וילמד אותו לא רק בישיבה והרבה חום אהבה ואמפתיה מתי זה קרה לבן הגדול?
נו ומה עם ישיבה חרדית.יוני ע
אם זה עונה לצרכים של הילד אז מה הבעיה?
אלא אולי גם אתם מהסוג הממוגזר שאומרים הכל רק לא אחיי מהמגזר השני????
נשמה, לא הכל מתאיםנחמה
בס"ד,
ראה, כאשר ראינו ישיבות אחרות, קודם ביקשו להחליף בגדים,
שהאבא יחבוש מגבעת,
שהאמא תשנה את ליבושה.
לא הלכנו להתחפש, הלכנו לגבש לבנינו מסגרת,
מסגרת היום זה דעה, זה השקפת עולם
 
מצאנו מסגרת עם אנשים מקסימים,
מסגרת של חוזרים בתשובה, ולאו דווקא ספרדים,
גם אמריקאים, גם ספרדים, גם ... הכל
אבל,,, חוזרים בתשובה,
חברה נחמדים, שלא מבקשים לשנות בגד, אבל איננו יודעים איך הילד יצליח שם עם חברה כאלה,
אי אפשר לבלבל את הילד בכל מיני השקפות,
לשנות ליבוש בכדי למצוא מסגרת,
כך, מוצאים לבן את המסגרת עם השפקת חיו, ואז הוא לומד, ופורח...
ומוצא את התמיכה בבית, בדעותיו, בעמדותיו, וגם בתורתו.
אינך יודע מה קורה היום בחוץ,
 
אבל לעניות דעתי, לפי מה שבדקנו,
המגזר שלנו קשה מאד,
אף אחד אינו מוכן להשקיע למען השני,
כמה שפנינו לרבנים, למסגרות, בקשנו, הבטחנו תיגבור, דבר מובן מואליו,
כולם "קירות" - התשובה במאה ה- מאה אי אפשר, קשה, כאילו מדובר באנשים עם איזו מחלה,
 
והרבה רבנים אמרו לנו - יש עוד הרבה נערים במצב שלכם - תעודת עניות למגזר שלנו,
מצד אחד אנו אא', באמת אוכלוסיה יוצאת מן הכלל, טובים, גומלי חסדים, עדינים, אצילים, ומה לא ???
מצד שני, אם אתה לא ממש מכיר אותו, מצידך שייטבע, מה איפכת לך ???
איפה...
לפעמים בעלי היקר מאחר מביה"כ, איפה אתה, אני שואלת
הלכתי לעשות חסד
הלכתי להיות מתווך לשלום, עם מי עם אחיך ??
לא,שכן,
כך משלים בין שכנים הרבה,
זוהי הגמילות חסדים האמיתית,
לעזור לאנשים, ולישון בלילה בהרגשה טובה, שגם הוא יושן טוב, שנפתרה לו בעיה סבוכה,
 
איך בכלל רבנים יכולים לישון, לא לשון טוב, לישון בלילה כאשר יש נערים מחוץ למסגרות ??
וממשיכים את השיגרה כאילו כלום לא היה ??
או בעיות, של שלום בין שכנים, או בעיות אחרות דומות,
לא לכתוב ספר, לא ללמוד, לא להעביר הרצאות, להשכין שלום, זה קודם קול...
את יודעת מה דעתי האישית...כךיוני ע
תמיד אני נמצא בשני המגזרים וממש כיף לי ממש אז צריך לשים כיפה שחורה אז מה . וכי זה עושה אותי פחות ציוני? ואשתי מתלבשת ממש רגיל .
כל הבעיות הללו בד"כ אצל אחינו החרדים האשכנזים , הספרדים בד"כ באמצע עם נטיה לכאן או לכאן לכן אני בטוח שתוכלי למצוא לבניך ישיבה ספרדית טובה גם בלי שינוי כללי לכל המשפחה.
יתכן שרק בעבורו יהיה שינוי לבוש דבר שמצדיק את המטרה , כמו בצבא שכולם מסודרים עם מדים ואגב זה טוב ישנה פחות תחרות. ב ה  צ  ל  ח  ה .
ראשית, תודה על התמיכה..נחמה
בס"ד,
 
אני רוצה לספר לך משהו,
יש לי בת נשואה, ויש לה ב"ה 3 בנים, הגדול בן 7, ובאמת לומד בת"ת ספרדי, והם רצו מסגרת יותר דתית, בו נומר חרדית, ש"ס , מצאו מסגרת, חתני, חובש כיפה כחולה גדולה שמכסה את ראשו כמו הברסלבים, וזקן שלו שתבין, לא נגע סכין.
וכאשר רצה לרשום את הבן לישיבה חרדית ספרית זו, אמרו שלא מוכנים לקבל את הבן, כי אביו בלי מגבעת, מדובר על האבא.
אנו לא רוצים להיות מחופשים, אנו כמו שאנו,
רוצים שכבדו את רצוננו, כאשר נפשינו ונשמותינו כמו כל עם ישראל.
יש ישיבה שצריכים לתת לנו תשובה, ובע"ה , נתפשר, גם על הרמה נתפשר, מה נעשה
עדיף כך מאשר לשבת בבית
בברכת שנה טובה
ותודה שוב על התמיכה
מקור חיים, אורות יהודה, נווה שמואלאנונימי (פותח)
שלום, וסליחה על תגובה מאוחרת..נחמה
בס,ד,
כל פעם שראיתי את התגובה של זברה, רציתי לענות, וממש לא יכולתי, לחץ, ראש נפוח,
לא יודעת עוד מה,
הפעם, אחרי בירכת כוהנים, יותר קל לי,
ובכן, מקור חיים בירושלים, באי המסגרת, כבר לא כל כך דתיים כמו שבגוש, הרבה יותר בני עקיבא, אנו חרדים ממש, בקטע הזה, הבן עם פיאות, וכיפה שהלוואי שתגדל יותר.
בגוש, הלחץ חזק, והוא שוב, אינו רוצה פנימיה, מקסימום לחלק את השבוע חלק בית וחלק פנימיה,
אורות יהודה, נוווה שמואל, שוב, רחוק,
בשבועות אלה, חזרנו לנועם שוב, כי שמענו שעשו סלקציה,
אבל כנראה שהם חפצים להעניש אותנו, ולא מעונינים לקבלינו חזרה.
מצד שני, יש עוד מסגרת ירושלמית,
שהלוואי שיענו ללחץ מסויים,
יהי רצון שנתבשר ונבשר בשורות טובות בזכות הימים הקדושים הללו
כנראה שאנו עוברים ניסיון לגמרי לא קל.
ה' יעזור, כי אחרי הכל, השינוי הוא למענו שמו באהבה.
התכוונתי למקו"ח בכפר עציון...  ויש גם את סוסיאנונימי (פותח)
ישל"צ,חורב, קרית ארבע..
בהצליה!
תודה לכם על הדאגה,נחמה
בס"ד,
ערבנו את משרד החינוך
ועירית ירושלים
עכשיו זה רצון ה'
בע"ה, אשמח לבשר לכם כאן בשורות טובות
אתם יקירים מאד
ותודה על הגיבוי....
נחמה- משו התעדכן?מאמע צאדיקה
יש דיונים - הנושא נמצא בטיפול העיריה ומשרד החינוךנחמהאחרונה
בס,ד,
פנינו חזרה לבי"ס נועם, המנהל רוצה להעניש אותנו שחיפשנו מסגרת תורנית יותר, וממש לא רוצה לקבל את הבן חזרה.
עשינו טעות שלא רשמנו אותו גם לנועם ולעוד מקומות.
 
בע"ה הבטיחו לנו שעות תיגבור , אני מקווה שלפחות זאת יקבל בינתיים, שאנשים מקצועיים ילמדו את הבן בינתיים.
 
כנראה שגם האנשים הנוגעים בדבר, היו עושים הרבה יותר עם המקורבים להם, עבירונו, כאנשים שבאים דרך הצונורות המקובלים, עושים הכל בעצלתיים,
 
הבן בינתיים הולך עם אחיו למכון מאיר,
מהחברה הוא נשבר, כלומר, הוא אומר, עדיף לי ללמוד כך לבד עם מורים, וחברים ? אמא ממש לא צריך, מספיק לי את החברים שלי כאן בקהילה,
זה נורא כואב לי לשמוע זאת, אבל אנו תומכים , מפרגנים, וממשיכים לנדנד לנוגעים בדבר,
 
אבל אני כבר דואגת לשנה הבאה.
ומחפשת עם אישי היקר פרוטקציה...
בפירוש..
יש לכם משהו שיכול להשפיע על ישיבות בירושים ?
במיוחד במורשה ???
אשמח לשמוע.
ובכן,,,
תודה על ההתעניינות "צדיקה אחותך",.
עבודה/התמכרות בשעות הערב והלילהמשה
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך א' חשון תש"ע 14:01
לאלו מכם שלעיתים או קבוע עובדים בערבים ולעיתים עד מאוחר - איך האישה (או הבעל) מקבלת את זה? איך זה משפיע?
 
לאלו העובדים בבית בשעות האלה - איך האישה מקבלת (או הבעל מקבל, למרות שזה פחות נפוץ) את זה שאתם בבית אבל בעצם לא שם אלא בעבודה?
 
אני אמנם נשוי טרי ממש, אבל משחק עם כל הכיוונים של הנושא הזה וזה לגמרי לא פשוט, מה גם שאצלי אישית (כידוע) זו לא רק עבודה אלא התמכרות.
להורים שלה למשל לקח זמן להבין שאני לוקח את הנייד שלי לכל מקום, וגם (למען האמת, במיוחד) אליהם.
גם לה לקח זמן והיו מצבים קיצוניים שהיא פשוט החרימה את הפלאפון ו/או השתיקה אותו כשנמאס לה.
 
איפה אתם בכל הסיפור הזה?
פורום נשואים טריים הגיע למקום ראשוןאלעד
בהודעות פרסומיות..
הגעתי למצב בו אני נאלץ למחוק 2 עד 3 פרסומות ליום, וזה ממש מוגזם.
כבר בשלב ההרשמה לאתר מתחייב הגולש לא לפרסם, ולצערינו רבים לא מקפידים על הוראה זו.
לכן בקשתי שטוחה בפניכם, גולשים יקרים, לא לפרסם כאן, ולהתריע בפניי אם נתקלתם בהודעה כזאת.
"האשה אשר נתת עמדי..."אנונימי (פותח)
משהו ממש יפה שקיבלתי (מתאים גם לנשויים ותיקים אבל אין כאן פורום כזה...): 20091016135242.pdf
ממש יפה! תודה רבה.einyeush
און ממש מיוחד...נראה לי גינזבורגי
יישר כח!אלעדאחרונה
תודה. קטע מעמיק וחשוב.
סקר סרטים וספרים רומנטיים!!!יוקטנה
1. ספר שאהבתם את סיפור האהבה שמתואר בו.
2. סרט שאהבתם את סיפור האהבה שמתואר בו.
אפשר גם קיטשים!!!
לדעתי, כלל לא מתאים לאתר בערוץ 7.ד.
נושאים שהצינעה והעדינות יפה להם. ורוב הספרים - ובוודאי הסרטים האלה - אינם כך. אהבתם לא אהבה והתוצאות המרות של ה"תרבות" הזו - על כל צעד ושעל. ובכלל, אהבת אמת היא דבר פנימי שאינו הצגה לחלון ראוה. ובין איש לאשה - בעומק בנין ביתם, בנישואין.
נההה... בחייך! הנה - מה עם "האושפיזין"? ;)יוקטנה
מ-א-מם! כמה יפה רואים את האהבה הגדולה! ואיזו אהבה גדולה! נוכח כל הקשיים!
ועוד סרט - "הנסיכה הקסומה" "מוות לא יכול לעצור אהבת אמת. כל מה שהוא יכול לעשות זה לעכב אותה מעט."

בספרים אני יותר בעניין מדע בדיוני, אבל אם אני אזכר אני אכתוב.
א. לא "בחיי", הנושא לא שווה את זה.ד.
ב. אושפיזין הוא חריג גמור וצנוע. וזה גם לאר עיקר עניינו.  ואני חושב שאפשר ללא כל מאמץ להבין מה שכתבתי. 
אולי ישמע קיטשיאלעד
אבל לדעתי, ספר האהבה והרומנטיקה הגדול מכולם, עם הכי הרבה גילויי חיבה ואהבה- זה שיר השירים.
ממליץ בחום!
גם קיטשי לגמריקיווי
אבל ספר זה אן שרלי
סרט - צלילי המוזיקה
אוח נכון צלילי המוזיקה!יוקטנה
וגם אני מאוד אהבתי את אן שרלי למרות שהיא באמת שונה מאוד ממני באופי הרומנטי שלה יש לזה גם המשכים שיש לה ילדים! לא נעים - נודע לי רק לאחרונה...
באמת ?!veredd
קראתי את כללללללללל הספרים שלה... יש המון...דווקא לדעתי הכי רומנטי זה כשהיא וגילברט כבר בשנות הארבעים.. כ"כ יפה.
הספר הכי רומנטי שקראתי היה ללא ספק "היומן" של ניקולס ספארקס. מומלץ כ"כ כ"כ בחום. לעשות חושבים על הרבה דברים... וגם ההמשך שלו "החתונה", שהוא פשוט מדהים. אגב- גם למדתי משניהם המון על חינוך ילדים.
סרט רומנטי... המממם... נראה לי שהסרט שהכי התרגשתי ממנו היה "עכשיו ולתמיד" (ever after). או אולי גאווה ודעה קדומה. אוו! זה גם רעיון טוב לספר רומנטי...
איזה כיף!יוקטנה
לא הכרתי אף אחד ממה שכתבת, אז אני הולכת לחפש את כולם
נזכרתי גם שהתרגשתי מסיפור האהבה של אורי ועפרה בספר "אורי" של אסתר שטרייט וורצל.
נכון! והזכרת לי את שחר!!!קיווי
הוריד לי דמעות הספר הזה
סרט יפהבוזי נוזי
"אמן האשליות" לא צנוע במיוחד. אבל ממש רומנטי וחכם. ועוד סרט " המתנה המושלמת" - על אהבה בכלל בין בני אדם.
אמן האשליותשלה שוב
תמיד לא ברור מה זה לא צנוע, לאנשים יש הגדרות שונות. אז מי שזה מענין אותו- אז אין שם שום קטע לא צנוע של יחסים, אולי מה שמתכוונת בוזי נוזי זה שיש שם שחקנית ראשית יפה שמאוהב בה מישהו. נראה לי סרט ממש סביל עם הבעל ביחס לכל הסרטים הקיימים היום.
מה זה המתנה המושלמת?
באנגלית the ultimate giftבוזי נוזי
על סבא עשיר שנישל את צאצאיו מהירושה פרט לנכד אחד מפונק מאוד שצריך לעבוד קשה על הירושה.
סרט מאוד יפה (אני בכיתי)
סה"כ נקי פרט ל2 נשיקות שראוי היה בלעדיהן.
יש מלא צפיות ישירות ברשת.
תהנו
יש שם ועוד איך קטע של יחסים , עדיף להוריד מהאימיולבוזי נוזי
ולחתוך לפני הצפייה או במהלכה.
חוץ מזה שאת באמת צודקת- כל הסרט הוא על סיפור אהבה ואולי באמת לא ראוי לראות סרטים כאלה.
ומצד הנפש הבהמית- סרט מהמם!
יוקטנה- עוד ספרים "לטיפולך"veredd
קודם כל, כל הספרים של ניקולאס ספארקס טובים. במיוחד אלה שהמלצתי וגם "לילות ברודנטה" שהוא יפהפה. ו"מכתב בבקבוק" פשוט מדהים! (הסרטים של אלו הם על הפנים- אפילו לא לנסות...)
אגב- ספר מדהים מדהים מדהים שאני קוראת עכשיו (אני תולעת ספרים- באנגלית ועברית, של כל סוגי הספרים, אז אם את צריכה גם סתם המלצות לספרים- בשמחה) "הסיפור השלושה עשר" של דיאן סטרפילד. הוא כתוב מדהים והוא ממש ממש יפה... קצת כמו "פרחים בעליית הגג" של א.ס אנדרוס. רק יותר נורמלי.
עוד ספר רומנטי יפהפה- "האי של סופיה". והוא מדהים וממש נקי.
איזה כיף אני לא מאמינה שישבנימינה הקטנה
עוד אנשים חוץ ממני ומאחיות שלי שראה את הסרט עכשיו ולתמיד חרשנו אותו בלי סוף וגם גאווה ודיעה קדומה יפה ואהבתי מומלץ
ל-היומן יש גם סרט שעשוי די טוברולי
וסרט שאני אהבתי- סיפור אהבה בלתי נשכח, מדהים!
גם אן שרליילדה זיגזג
1. וגם" מישהו לרוץ איתו" למרות שזה לא ממש עיקר הסיפור אלא יותר התהליך של כל אחד בפני עצמו
 
2. צלילי המוסיקה, ו"זמר חתונות ,"
ספרים וסרטים...נחמה
בס"ד,
אם אתם מדברים על סרטים וספרים,
יש ספר יפה מאד, על רומן בימי החשמונאים "בודדה במערכה" רומנתי, מה זה רומנתי ??
בלי כל התיאורים הלא צנועים,
אבל ספר מקסים, כדאי , מומלץ בחום,
ואם סרטים ??
אכן, צלילי המוסיקה,
עוד סרטים יהודים מקסימים
סלומוניקו, על הוי חיים נוסח לדינו סלומוניקו, ישן מאד, 1.ו - 2.
הבוסטן הספרדי,
סרטים של יהורם גאון,
מטולדו באהבה,
אני ירושלמי,
ויש עוד הרבה מאד ספרים,
יש גם תיק חברון, אבל יש שם מספר קטן של קטעים קטנים לא כ"כ צנועים, אבל עיקרו של הספר מאד יפה ומענין, על אישה שנמצא כתינוקת נטושה בידי ערבי במאורעות תרפט,
והוא,,, ניצל מידי הגרמנים ימ"ח, ויחדיו בנו בית, כאשר חלק מילידהם באמת לאומיים,
אצלי, כאשר אני צריכה לנפוש לנפשי, קונה ספרים,
ובאמת יש לי הרבה מאד, ירושה לדורות הבאים.
אחשוב על עוד ספרים וסרטים יפים
האמת ?
בהתחלה לא רציתי ממש לחשף , ולחשוף את פנימיות תחביבי, אבל אתם רואים מה עשיתם לי?...
אורחת בפורום הזה (בינתיים...)טל תלתל
שלום לכולם. שוטטתי והגעתי במקרה. אהבתי את השרשור, אז אוסיף כמה משלי.
ספרים: הקפות ביער, הילד של פילה- שניהם של דלין מתיה. ויש לה גם את יום הסנונית, קצת פחות טוב. סופרת מדהימה! גם תיאום כוונות כמובן... משאלה אחת ימינה גם יפה ופרפרים בגשם- ספר חובה!
סרטים: יש לך הודעה (קיצ'י ומהמם!), חתונה על תנאי (יש מה לצנזר), חתונה יוונית שלי (קיצ'י ונחמד) ולא קשור בעליל לתחום הרומנטיקה, אבל יפה מאוד- גראן טורינו.
אם כבר מדברים על סרטים...veredd
"הנסיך ואני" סרט מהמם ויפה... "קייט ולאופולד", כנ"ל. שניהם יחסית ממש נקיים. "הדייט שלי לחתונה"- אומנם לא ממש נקי, אבל סרט כ"כ יפה ומתוק...
אה, ועוד כמה ספריםטל תלתל
אמנם של נוער, אבל יפיפה- לפסוע שני ירחים, אחד מאלף של מירה קידר, ולחובבי הפנטזיה משהו נחמד- הטרילוגיה (שניים בינתיים, עוד לא יצא השלישי)- הלוייתן מבבל של הגר ינאי.
הסרט ה-כ-י רומנטיקרן2
עצוב ומרגש עד דמעות (אני בכל אופן הייתי בוכה בכל פעם שראיתי)  "רוח רפאים"
 
יש את הקטע שהיא על גלגל האובניים והוא גם איתה, אבל בתור רוח.... אאאחח, כבר יש לי צמרמורות...
 
אגב, פטריק סוויזי נפתר לפני פחות מחודש מסרטן
 
שלא נדע...
ביקשו להפיץ: סרטיםאנונימי (פותח)

למה אנשים אוהבים לראות סרטים? והאם זה טוב? ואיך זה טוב?

 

קודם כל צריך לראות מאיפה נובעת המשיכה  לסרטים,

אנשים אוהבים רגשות, כל אחד והרגשות שלו, אחד אוהב לחוות רגשות של רצח, כגון השנאה, או הרצון לנקמה וכ'ו, ולכן הוא אוהב לראות סרטים של רצח ואקשן, יש אחר שאוהב לחוות רגשי אהבה, ולכן הוא אוהב לראות סרטי אהבה, וכ'ו, ובעקרון אין לאדם כל הזמן זמנים של רגשות, ולכן בגרע שאדם רואה סרט אז אלה שעשו את הסרט דואגים להכניס בזה הרבה רגשות כביכול, ואז זה כביכול מספק אותו, אבל הבעיה היא שכיון שהמייצרים של הסרט עושים את זה כל כך טוב אז הרושם של הרגשות נשאר על האדם, אבל אחרי שהוא רואה את הסרט, אז הוא לא יודע על מה להוציא את הרגשות האלה, ולכן אחרי שרואים סרט, אז האדם מבואס שאין המשך, כי הוא רוצה עוד רגשות, וזה לא נגמר, ולכן ברגע ששמים דגש על מטרה כלשהי, כלומר איזה מידה שמכניסים בסרט שהגיבור עובד עליה, אז כשאדם יוצא מהסרט, יש לו על מה להוציא את הרגשות, כגון אם אדם ראה סרט על איזה שנאה בין שני אנשים, ואחרי זה רואים בסרט כמה זה לא טוב וכ'ו, והיוצרים מכניסים בזה הרב רגש, אז האדם ירצה לעבוד על זה אחרי זה.

ולכן בסרטים גויים, שיש שם הרבה רגשות, אז כיון שהמטרות שם בדרך כלל, הם לא טובות, (לרוח התורה), כגון אם רואים סרט אהבה, ורואים שם איך זוג מתנשקים וכ'ו, אז מה שיוצא לאדם מזה זה,זה שיש לו מטען רגשות כבד עכשיו, וזה גורם לו לרצות להוציא את זה, (וכל זה יכול להיות גם בתת מודע), ואז יכול לצאת כאן קילקול אדיר ולכן יש בעיה מאוד גדולה בסרטים גויים, אבל אם אנשים יצליחו לעשות אותו דבר גם בסרטים יהודיים, (מאחל בהצלחה לתורת החיים, ומצטרף לפרסומת,) ויצליחו לנתב את הרגשות למקומות שצריכים תיקון אז זה יכול להועיל הרבה מאוד בעבוד ה'.

(דרך אגב לאלה שלא אהבו את העניין שיש בתורת החיים ביה"ס לקולנוע, אז זה חלק מהעניין שלהם, שכיון שהערב רב משתלט עלינו דרך התקשורת, וזה ברור כי יש הרבה אנשים למשל שחשבו שגוש קטיף, זה כמה קראוונים מסכנים, כי זה מה שהחדירו דרך התקשורת, וחוץ מזה דיברתי עם איזה חייל והוא אומר לי שהמתנחלים, הם עם של תינוקים שאוהבים לריב עם הערבים וכ'ו, וזה עוד היה חייל דתי, כי הם מחדירים את זה חזק, ויש שם את המיקצוענים שעוזרים להם בזה, לכן תורת החיים מנסים לעבוד בשיטה שלהם, וככה להחחזיר את השפיות לעם, (דרך אגב אני נגנב כשאני רואה סרטים של הרצאות של הרב כהנא, רואים שם המון אדיר של אנשים, וכולם תמכו בו, ועוד חזו לו עשרים מנדטים, אז לאיפה כל זה נעלם, רואים שהכל מגיע מהתקשורת. החדירו לאנשים שהוא היה סתם גזען משועמם וכ'ו) וככה ע"י זה שהעם יחזור לדעות האמיתיות שלו, ולא למה שמחדירים לו לשכל.)

 

                                            בהצלחה (אם אפשר להפיץ!? זה יכול להועיל.)

 

לא קראתי הכלveredd
אבל אני יכולה להבין על מה את כותבת מהכותרת...
תני לי להגיד לך, שכמישהי שאוטוטו יש לה תואר ראשון בתקשורת ועתונאות מהעברית, אני יכולה להגיד לך שאת צודקת. ועכשיו כבת אני יכולה להגיד לך שכיף לראות סרטים, במיוחד כשלוקחים אותם בערבון מוגבל...
תגובה ראשונה בפורום הנוכחי...יונתן782אחרונה
ספר טוב- A Civil Campaign. זהו ספר שמתאר סיפור אהבה עדין בין שני אנשים בוגרים ומפוכחים, והוא מאד מציאותי בהתחשב בעובדה שמדובר בסדרת מד"ב... 
 
סרט טוב- חשיבותה של רצינות. קומדיה משעשעת, פרועה ושנונה של אוסקר ווילד.
מי יודעקיווי
איך מנקים אבנית מקומקום??????? (לא חומץ זה ממש לא עזר)
סליחה שזה לא ממש קשור לפורום - אולי אי מי מהזוגות הצעירים יידע....
קיבלתי פעם רעיוןבין השמשות
בס"ד
 
על מלח לימון! כן, זה שנמכר במכולת, לצד התבלינים.
שופכים שיכבה דקה של מלח לימון על גוף החימום, וממלאים במים מהברז עד לכיסוי גוף החימום.
ממתינים כמה דקות, שופכים ושוטפים היטב במים.
 
היתרון הוא, שלא צריך להרתיח שוב מים בקומקום, מכיון שמלח לימון לא רעיל ולא מזיק
רק רצוי לשטוף היטב, כדי להוציא את הטעם והריח.
 
בהצלחה!
אנטי קאלק של סנושיקמה
אותו ניסיתי ונהדר (יש מיוחד לקומקומים)
אבל בשימוש שוטף, נגיד, אחת לשבוע - חומץ הוא נהדר.
אצלנו קבוע משתמשים במלח לימוןנווה מדבר
אני מרתיחה מים+מלח לימון (2-3-4 כפיות, תלוי בכמות האבנית) ואז שופכת את המים ואפשר למלא קומקום מחדש, כמו חדש.
לפעמים אם יש כמות גדולה מאוד של אבנית אז או שחוזרים על הפעולה של הרתחה+מלח לימון פעמיים או שאפשר בשבת כשהקומקום נשאר עצוב ובודד לשמח אותו ולמלא מים+מלח לימון, להשאיר את זה כך כל השבת (לא חייב להרתיח לפני).
(כך אפשר לעשות גם למיחם במשך השבוע...)
וכרגיל,הפרצוף הבוכה לא קשור...נווה מדבר
יות מדויק- מנסיון!אנונימי (פותח)
מרתיחים מים ולפני שזה רותח לגמרי להוסיף את המלח לימון ולהמשיך להרתיח
ככל שהקומקום מלא יותר באבנית יש לחכות יותר זמן (לפעמים כדאי כמה שעות)
בהצלחה! 
מלח לימון מצויין מניסיון ניראה כמו אבקה לבנהבנימינה הקטנה
מסכימה עם בין הערבייםאנונימי (פותח)
אבל אם יש המון אבנית הייתי מרתיחה את הקומקום עם מעט מים
תודה לכולם אני ינסהקיווי
אשתי משתמשת במלח לימוןמשה
כשהיא זוכרת להשתמש בו....מאמע צאדיקה
העיצה הכי חשובה באבנית- לנקות באופן תדיר.
אחרת- האבנית תצא לתוך המים שאת שותה.
מסיר אבנית... לא?אור77
אפשר לקנות את זה בכל חנות או סופר. זה מה שאני מכירה. בהצלחה?
חומץ סינטתי - אבל תרתיחי אותו!אנונימי (פותח)אחרונה
להרתיח את החומץ (קצת מסריח אבל זה מה יש) ותשאירי כל הלילה בקומקום. בוקר לשטוף טוב טוב (אם לא יהיה לך גבינה בנס קפה...)
סוף סוף אני מתחילה ללמוד!!אביוס
ועכשיו זה רשמי-התשלום הראשון שולם וגם המערכת סודרה.
 
ברוך ה'!!
 
 
איזה יופי, המון הצלחה, שמחה וכףנחמה
בהצלחה בהצלחה!אנונימי (פותח)
גמאני באותה הסירה....
בהצלחה !משהאחרונה
תראו לבעל המתוק וה - "חדש". ד"ת מתוק ומחאח..
אהלן לכווווולם.
 
 
---- יש סיכום למטה! ---- 
 
 
 
אז מה שלום הלחוצים שלנו?
כבר בנית על ההוא שרוקד טוב בהקפות שניות...?
את יודעת כבר מה תלבשי בחתונה שלך - איזו שמלה "מ-ה-מ-מ-ת".
מעזרת נשים את "מציצה" , לראות איך החתן שלך פותח ת'היכל.
ו...את השם לתינוק שלכם , כבר החלטת שהיית בת 8...
איי. עם ישראל חושב "צעד אחד" קדימה.
 
 
 
פרשת "בראשית".
נשמעת פרשה כזו ש...
מה?! שוב פעם - הכל מהתחלה?!
 
 
"לא טוב היות האדם לבדו , אעשה לו עזר כנגדו".
וכבר הקשו חכמים - תחליט: האשה היא עזר לבעל או כנגדו? ו - ישנם כמה תירוצים על הקושיה.
אבל , תמיד שאני שומע ת'צמד מילים האלו - עולה לי הפירוש ששמעתי.
ת'אמת שעם הגודל שלו הוא כבר היה אמור להאבד לי בכיס , אבל...הוא ע-נ-ק. ממש.
עזר - כנגדו.
כן , האישה היא עזר של האדם כשהיא נגדו. ו...לא , לא התכוונתי שצריך לפתוח כאן מלחמת עולם שלישית בין בני הזוג , ו...נסביר ת'דברים:
 
בא איש , ובאה אישה - "שני לבבות חצויים".
הם אמורים להשלים זה את זה. ו...כמו שלמדנו [או שלא ] בשיעור "פיזיקה" [עאלק] -
שני דברים מתחברים כאשר הם שונים זה מזה. פאזל , איך עובד?
לוקחים שני חלקים שהם הפכים אחד לשני ו...מחברים אותם. ו - הופ! הם מתחברים.
פססט. אבל החלקים לא דומים! כן , דוקא כי הם לא דומים , הם משלימים אחד את השני.
 
אותו הדבר באישה וגבר. הם לא אמורים להיות דומים. הם אמורים שיהיה כל אחד הוא עצמו.
ו - אז , כשיתחתנו - יתחילו לבנות את הפאזל של חייהם. כל אחד יתן את חלקו שהוא שונה משל השני ו...הופ! הנה לנו פאזל מוכן. ו...איך זה קשור למה שאמרנו?
עזר - האישה יכול להשלים את האדם , כאשר היא - כנגדו. בזמן שהם מגיעים שניהם מנקודות מבט שונות. כן - אפילו - או יותר נכון , בגלל שהם שונים , זו השלמות.
 
יש כאלה שחושבים ש - "אסור להתוכח".
בואנה , למה לא? מה קרה?
מותר להתוכח , ו...לפעמים זו גם חובה. כי - מתוך שמתוכחים , יוצאת הדעה הכי חדה. הכי אמיתית. הכי נכונה לשני הצדדים. כל אחד בא ומאיר מהצד שלו ו...אז - אין אור גדול יותר מזה.
 
רק , דבר אחד לסיום. להגדיר דבר - זה עוזר להתחבר אליו. זה הנה:
להתוכח = לדון > מותר. בודאי. דבר בונה עולמות. במיוחד בין בני זוג "טריים".
לריב = "להשליט את דעתי" > אסור. דבר המקלקל והורס את החיים.
 
 
עד כאן ל - "לחוצי חתונה" - "נשואים טריים" וכדו'. נאחל להם > בהצלחה!
מה הקשר אלינו - נערים ונערות [אפילו ב"רוח"] , צעירים וצעירות? 
אם נדע שמותר להתוכח עם החברים שלנו - אז זה יהיה מצוין. יהיו פחות מריבות , יותר הבנות , ו...כך - החברות תהיה יותר טובה. אך - נזכור תמיד , ברגע שזה מגיע ל"מריבה" - בואו נעצור רגע ונגדיר ת'דברים - "וואלה אחי , אני לא רוצה לריב. אני רוצה להתוכח , ככה בטוב".
ו...זה עוזר. הרבה. מאוד.
 
 
 
לסיכום:
"עזר - כנגדו" - נראה סותר , או שהאשה עזר לבעל , או שהיא נגדו?
האשה היא עזר - ע"י שהיא נגדו. שמתוכחים [לא רבים - אלא דנים] , כך יוצאת הדעה הכי אמיתית וטובה , וכך בעצם בעלי הזוג עוזרים אחד לשני בצורה הכי מושלמת שיש.
 
 
 
 
תודו [זוכרים ת'ד"ת של שבוע שעבר? קפיץ - קפוץ ] לרב שלי שאמר לי את זה.
ו...כמובן , לבורא העולם שנותן לנו את כל הכוחות.
 
 
מה אברך לו במה יבורך?
שבעז"ה , נזכה כולנו - כל עם ישראל , להקים בתים של אהבה בישראל. המושתתים על יסודות היהדות והאחדות. [אם את לא עונה "אמן" חזק - כנראה שאת לא בלחי"ת אמיתית...]
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל.
א--מ--ן
 
אחוד לכם חידהמאמע צאדיקה
נגיד שיש איש שממש לא אוהב הרבה סוגי אוכל (אבל רק ה"נגיד ש....")
ונגיד שגיליתי שהוא אוהב כדורי פלאפל (שהכנו בבית...)
אבל הוא טוען בתוקף שהוא לא אוהב קציצות (אבל לא מסגיר מתי לאחרונה אכל, ואיזה סוג....)
החידה- איך אני מנצלת את המיד הזה כדי לבשל משו?
אצלי בבית אכלו קציצות מטוגנותיוקטנה
במקום ברוטב - לטגן. אולי?
אל תעשי לו את זה...שלה שוב
מי שלא אוהב בשר של קציצות פשוט לא אוהב...אז אל תנסי לעבוד עליו כמו שאמא שלי נסתה וזה תמיד הסתיים בעוגמת נפש לשנינו...
לא כ"כ הבנתי...veredd
אם הוא אוהב פלאפל- למה שלא תכיני פלאפל וזהו...?
אז אני יסביר---מאמע צאדיקה
בעלי צמחוני.
הוא ל---א!! אוכל קציצות בשריות.
 
למה לא לטוחון חומוס כל החיים? כי צריך לגוון....
עדיין לא הבנתי...שלה שוב
אז מה את רוצה לעשות לו?
גם אני צמחונית באופן כללי, השאלה מה גבולות הגזרה שלו. אפשר לגוון מאוד עם ביצים, מוצרי חלב, ירקות, מרקים וגם...טבעולים...דגים הוא אוכל? (אני לא ומסתדרת מצוין)
טבעולים הם לא אוכלמאמע צאדיקה
וגם דגים לא אופציה
נכוןשלה שוב
אבל לארוחה אחת בשבוע+תוספת וסלט זה גם לא כ"כ נורא.
ווי ווי איזה אתגר!יוקטנה
עכשיו כשמגיע החורף - מרקי קטניות שונים? אני אוהבת מרק עגבניות עם שעועית חומה ואורז, ויש גם מרק עדשים ירוקים עם מליון עלים (כוסברה, פטרוזיליה, סלרי...), ומרק גריסי פנינה (שעורה) על בסיס כרישה ובצל... אה, ומרק אפונה (קשה - אין צורך להשרות) ושום טחון...
צריך לצאת מהקופסהאבא שמואל
תגווני את הסלט החי שאת מכינה..
לבריאות!


בעיהבדולחאחרונה
סקר כמה זמן אתם נשואים? ומתי?בדולח
הממאלעד
עבר עריכה על ידי אלעדי בתאריך י"ג תשרי תש"ע 14:56
אצלי זה קצת מסובך
נישואין ראשונים החלו בקול תרועה לפני קצת יותר מ4 שנים ונסתיימו בקול ענות חלושה לפני כחצי שנה יחד עם ילדון מתוק, ונישואין שניים ומאושרים שהחלו לפני כחודש וחצי..
ט"ו סיוון, כמעט 4 חודשים.אביוס
3 חודשיםמשה
ותאריך? וגם אתה אלעד?בדולח
שנתיים וחצי. ח'  טבת.veredd
אז אני טרייה או לא?
אני מציעה לצרף תאריך תפוגה לטריות הנישואיןאדמונית החורש
הבהרה לחסרי חוש ההומור: זה נכתב בציניות.
 
אבל ברצינות, נראה לי שזה מאוד תלוי בהרגשה האישית.  מבחינות מסויימות גם אנחנו טריים - נשואים רק 14 שנים.  זה כלום יחסית ל50+ של ההורים שלי...
שלוש שניםarale44
3.5 שנים - 3 ילדיםmp4
 
6.5 שנים, סיוון, 3 ילדים, כ"יבוזי נוזי
18 שנים ולא ממש מתים אחד על  השני. בלשון המעטה...אנונימי (פותח)
מצטערת בשבילכם. שה' יעזור לכם.בוזי נוזי
מצטער בשבילכם, שתעזרו לעצמכם קודם.אלעד
אני ושאר המשתתפים פנויים במסר אישי, אתה מוזמן לפנות
למה להמציא שטויות?טריכו
איזה מבאס לא לאהוב את אשת נעורך ולחיות עמה יום יוםבנימינה הקטנה
8 ימים 3>אנונימי (פותח)
מזל טוב!!!!!הביצה שהתחפשה
ב"האנונימי (פותח)
ב"ה עוד מעט חמש שנים כן ירבו
11 וחצי שנים ב"ה +5 (השישי בדרך)...אנונימי (פותח)
וב"ה מאושרים מאוד.
טיפ-להשקיע בזוגיות כוווווווווווווווווווווווווווול הזמן. לא לוותר על זמן פנוי יחד אפילו כשיש ילדים. לצאת יחד לחופשות או סתם להליכה, קפה וכד'..... ו-לדעת לוותר וללמוד מטעויות.
בהצלחה לכולם ושנה טובה.
5.5 שנים, סיון, 3 ילדיםילדה זיגזג
7 שנים + 4 , מאושרים ושמחיםאנונימי (פותח)
3 וחצי שנים. שמחה גדולה!!!!!!!!!!!1חבילת טישו
חודש ושבועיים כ"ג מנחם אב התשס"ט ויש לי אינטרבדולח
1+1...שנה עם ילדה..ב"ה!אמא קטנה
ובדולח,תתחדשו!
5 שניםשיקמה
איזה כיף, אני מרגישה ממש טריה: 7 שנים+חודשיים!דבורי
שנתיים וחודשייםאנונימי (פותח)
כבר אמרתי ???נחמה
בס"ד,
אני כנראה מזקני העדה,
נישיאין, בן פורת יוסף - 32 שנים,
3 ב"ה, - היינו רוצים יותר...
ראשונה נשואה, סבתוש ל- 3 , מתוכם תאומים
בן, בגיל שידוכים, 24, אם יש לכם משהי מתאימה
והבן בגיל 13, זהו שירשור תחתון, ישיבה,
 
אגב,
עדיין לא שובץ...
הלוואי סבתא שלי היתה גולשתטריכו
עבדתי ליד מחשב, 28 שניםנחמהאחרונה
בס"ד,
חשבתי שעלי לעשות הסבה מקצועית,
להיות גננת או מטפלת, את האמת ?
אין לי סבלנות,
בלבד לצאצאי..
אבל אני משתלבת יפה, בפורומים,
בפרוייקטים של סירטונים, אם יש מסיבה לנכדים התאומים, או שאנו מסרטים סרטונים בטיולים,
פרוייקטים של מצגות,
כף לי, מענין אותי,
לדעתי, בשביל ההתחלה, נעשה בטוב טעם,
אז אלו הם גלישותי במחשב,
פרט לכך,
היום שאינני עובדת, הקשר עם העולם הרחב עבורי הוא דרך המחשב,
במיוחד עם באי ערוץ 7, האהובים עלי מאד
במיוחד נוער הגבוהות... אח,,, איזה כף, של חברה..
חג שמח לכל עם ישראל
למגורשי קטיף, נשמות טהורות
לנוער הגבוהות,
לעם ישראל
לבורא עולם, יהי רצון שנצליח לשאוב את מרב השמחה והקדושה בימים אלו.
העתקתי מפורום אחר,לעיונכםאנונימי (פותח)
מה דעתכם? יש הרבה מאוד יתרונות בכך,חלקם מפורטים לקראת הסוף.נא לא לשלול ישר,קודם לקרוא.
 לא יודע איך לאכול את זה ואיזה חברים מוזרים יש לי ששלחו את המייל הבא שאני לא יודע איך לאכול אותו אבל מעתיק אותו במלואו - תהנו...

בס"ד

הפסק של הראשל"צ מו"ר הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א-לקרוב הגאולה!!!

בעניין נשיאת אשה שניה בדורינו. בהסתמך על הגאון מוילנא ועל הראי"ה קוק בספרו עזרת כהן ועוד...



משו"ת יביע אומר חלק ח - אה"ע סימן ב

"בשומעי כי יש בתי דין שפוסקים להחמיר גם על הספרדים ועדות המזרח בענין זה, בהחילם חרם דרבינו גרשום גם על עדות המזרח בפסקיהם, ושגגה היא בידם, שכבר כתב מהרשד"ם (בחיו"ד סי´ קמ), שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. ע"ש. גם הרדב"ז בתשובה שהובאה בשו"ת מהר"י בי רב (סוף סי´ סא) כתב, שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה. ע"ש. וכ"כ המהר"ם אלשקר (סוף סימן צה), שרוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה לא אז ולא היום. ע"ש. ועוד. ואין ספק שהחומרא בזה בזמנינו גורמת לתקלות רבות, שאם הבעל לא דתי, הולך ולוקח לו פילגש הידועה בצבור, ומה הועילו חכמים בתקנתם, ואם הוא דתי בודאי שלא ניצול מהרהורי עבירה הקשים מעבירה, ואולי גם מעשה ח"ו. וכמבואר בפוסקים. וכן האריך בזה הגאון רבי בצלאל זאב שפראן בשו"ת הרב"ז (חאה"ע סי´ כו), והביא גם מהחתם סופר (סי´ ג) שהרבנים המחמירים בחדר"ג רבים חללים הפילו, ויודע הוא בשלשה שיצאו לגמרי מן הדת. עש"ב. וע"ע בשו"ת דברי חיים מצאנז ח"ב (חאה"ע סי´ יד´). ע"ש. וכרגע נראה לי ספר בית יוסף חדש שהביא בשם הגאון בעל פאת השלחן, רבי ישראל משקלוב, שאמר בשם הגר"א זצ"ל, שאילו היה עולה הדבר בידו, היה מוכן לבטל תורה ותפלה ולכתת רגליו מעיר לעיר וממדינה למדינה להשפיע על רבני המקומות לבטל לגמרי החרם דרגמ"ה שלא לישא שתי נשים. ע"ש. וגם הלום ראיתי בספר תולדות הגר"א מאת רבי בצלאל לנדא (עמוד קז) שהביא נוסח המכתב שכתב הרה"ג רבי שמואל העליר מצפת ביום י"ד טבת תרל"ו, אל הרה"ג רבי עקיבא יוסף שלזינגר, הנ"ל, וז"ל: והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מוילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר´ גרשום בענין איסור לשאת שתי נשים, כי ע"י ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה. וגם להשפיע שהכהנים ישאו כפיהם לברך ברכת כהנים בכל יום. ע"כ. (וע"ע בשו"ת בית אבי ח"ב סי´ קכ). והנה אע"פ שלא יצאה לפועל מחשבתו הטובה של רבינו הגאון מוילנא, מכל מקום הבו דלא להוסיף עלה, להחמיר חומרת החדר"ג גם על הספרדים ועדות המזרח, אשר לא קבלוה מעולם ועד עתה. וכן מתבאר בשו"ת עזרת כהן (סי´ קג אות יח דף שעט ע"ב) שיש להקל בזה לספרדים."

גם לאשכנזים מותר... תקנת ר´ גרשום- המחלוקת שהסעירה אז את העיר צפת וסביבותיה .
הבעיה התעוררה בצפת, שבה לא נהגו על פי תקנה זו. באחד המקרים האלו התיר מרן הרב יוסף קארו ליהודי אשכנזי שנשא שתי נשים להמשיך ולחיות עימן. לדעתו המוצא האשכנזי אינו מחייב את האדם לשמור על תקנה זו - וממילא לגרש את אשתו גם אם כבר עבר ונשאה בדיעבד - כל עוד הוא חי בתחומה ההלכתי של יהדות ספרד המתירה נישואים אלו גם לכתחילה. הוראה זו עוררה פולמוס רבני גדול מצד חכמי האשכנזים, ואחד מגדוליהם, איש צפת, הרב יחיאל אשכנזי, אף איים להטיל גזירת חרם ונידוי על האיש שעשה כזאת, תוך התנגדות גלויה ובוטה להוראתו של מרן. כמה מחכמי צפת הגדולים, ובתוכם גם הרב המבי"ט – בן מחלוקתו הקבוע של מרן – הצטרפו במקרה זה לדעתו של מרן ויצאו להגן על הפגיעה בכבודו מצד החכם האשכנזי, שביקש לנדות את מי שהורה לעצמו היתר בעקבות פסיקת מרן, ראש בית הדין הגדול שבצפת. לדעת מרן, חרם דרבנו גרשום תוקן רק עד לסוף האלף החמישי – שוב בטל כוח התקנה אף מן האשכנזים, ואף שאנו רואים כי הם ממשיכים להחזיק בתקנה כבימים מקדם, הרי זה רק משום הכבוד שהם רוחשים למנהג אבותיהם הראשונים, אף שעצם כוחה של התקנה כבר בטל מן העולם אף לדעתם.וכידוע אף גדולי הפוסקים האשכנזים התנגדו לתקנה בזמן שהיא היתה בתוקף ובהם הגר"א מוילנא שאמר שאם היה יכול היה מבטלה מיד! וכמו כן היעב"ץ כתב שתקנה זו מקלקלת וצריך לבטלה. לצערנו אנו עדים כיום למקרים רבים וקשים שהרסו משפחות שלמות וטובי בנינו הידרדרו ונכשלו בכריתות וכו´ ועל זה נאמר: " עדיף להיות כל ימי שוטה בעיני הבריות ולא רשע שעה אחת בעיני המקום..." תמצית יתרונות התוכנית: 1. קידום הגאולה 2. התקדשות והתעלות 3. פריה ורביה 4. מתן מענה לרווקות רבות בארץ ובתפוצות 5 . מניעת "נפילות" והתדרדרות רוחנית 6.זירוז רווקים ורווקות להנשא והורדת גיל הנישואין 7. מניעת מציאות בעייתית של נשים גרושות או אלמנות ללא מסגרת נישואין 8. מניעת והפחתת גירושין 9. פתרון לבעיה הדמוגראפית 10.האשה יכולה למצוא חתן ראוי ולא ברירת מחדל ואף לראות כיצד מתנהג עם אשתו הראשונה וילדיו 11. לאשה זמן איכות פנוי למנוחה ולהעצמה.. ועוד... הבית היהודי השלם

מתוך אחריות וערבות הדדית לכל יהודי ובברכת גדולי הרבנים והמקובלים הקמנו את ארגון "הבית היהודי השלם " מטרות הארגון להחזיר עטרה ליושנה , ללמוד מדרכי אבות האומה ואף הצדיקים בדורות האחרונים כגון רי עקיבא ,אור החיים הקדוש,הבבא סאלי ועוד...לקדש את התא המשפחתי ולתת תמיכה רוחנית, יעוץ וליווי אישי וסיוע בהליך החוקי ע"י היתר בית הדין(עפ"י החוק, ההיתר ניתן ע"י בית דין או באישור הרב הראשי לא"י )ואפשרות לכל משפחה שיש להם צורך בכך להוסיף עוד אישה ,ולמצוא את הדרך והאיזון לחיים משותפים עפ"י ההלכה . למעוניינים בנשיאת אישה נוספת, נא לפנות לאיימל של הרב דב יהודה רובין ,מרכז הארגון dovrubin@inn.co.il)) ניתן גם מענה לנשים פנויות המעוניינות להכיר מתאימים (התוכנית אינה מיועדת לכל אחד וינתן מענה רק למתאימים עפ"י הקריטריונים שמופיעים בשו"ע) כדי שנוכל להקים ולתחזק אתר באינטרנט העוסק בעניין ומביא בהרחבה את דברי הפוסקים ואת יתרונות המהלך המתבקש בדורינו עם אפשרות להיכרויות און ליין ועם הסרטון על "דויד הכי טוב " מאתר יוטיוב .נזדקק לתרומותיכם ,לתרומות בנק הדואר י"ם סניף 001 בנק 09 מ"ח 8264200 קרן נאמנות ע"י י.ד.א. סופר . הדברים טעונים גניזה! המען למכתבים: הבית היהודי השלם קניון האחים ישראל תלפיות ירושלים ת.ד. 2555 לפניות 054-2651998 או בפקס : 0577961651

אם את/ה רוצה שנקרא- תקצר/יבוזי נוזי
חה יוקטנה
איזה קטע! בדיוק העלתי את הנושא לפני כמה שבועות בפורום "פמיניזם"!  D:
בבקשה לקצר ולתרגם לחילונית ;) תודה!
נשמע שטויות, מפוברק לאללהשלה שוב
הבית היהודי השלם יושב בקניון ישראל? מענין איזה רב נכנס לקניון הזה...
ממש שטויות! נשמע כמו אירגון מסיונריאנונימי (פותח)
אין שום מצב שההלכה מתירה לקחת אישה שנייה.
זה רק במקרים מאוד נדרים ובטח לא בצורה המונית.
אני הייתי מחלק את הנושא לשניים: הלכה, ומעשה. >אלעד
כי מבחינה תיאורתית, גם אם ישנה אפשרות גם היום לשאת שתי נשים (בעבר דשתי היטב בנושא ומסתבר שאכן יש אפשרות כזאת לא רק במקרים נדירים של עגינות וכד') עדיין לא מצאתי את האשה שתסכים להיות אחת משתיים של אותו אדם. לנשים של היום יש אישיות חזקה ועצמיות ברורה ומגובשת כך שודאי שלא יסכימו לאפשרות כזאת, ולכן ההצעה/הלכה הזאת יורדת מהפרק עוד לפני שמגיעים לדיון ההלכתי גופא.
ומישהו מכיר גבר שמסוגל להחזיק שתי נשים?? (מתחלחל)שיקמה
רוב הגברים שאני מכירה מסתדרים רק בקושי עם אחת...
אולי זה כמו מה שאומרים על ילד שני שמעסיק את הראשוןruthi
הן תהינה עסוקות בעצמן ולא איתו...
<צ>
D:יוקטנה
ושתי חמיות???
כשאין צורך להתמודד עם הנשים אפשר להתמודד איתן..ruthi
יוקטנה - את היחידה בארץדבורי
שיודעת איך אומרים "חמות" ברבים.
 
אותך לאבשלום קור!
זה בגלל שרב האנשים בקושי מסתדרים עם אחתאדמונית החורש
אז לחשוב על שתיים ביחד???
 
סתאאאם, לא נראה לי שהמיתוס הזה כ"כ נכון אבל לא יכלתי להתאפק.
סליחה מכל החמיות
זה בסדר למדתי רק השנה! D:יוקטנה
הם יהיו עסוקות בלהציק ולקנא אחת בשניהבנימינה הקטנה
ה' ישמור ויציל, כאילו שכל הבעלים היום הם יעקב אבינאנונימי (פותח)אחרונה
מאיר שלו כותב על אהבה ועל דתיוקטנה
ציטוט שאני מאוד אוהבת של מאיר שלו, מתוך הספר "כימים אחדים".
מאוד מדבר אלי, ואימצתי לי!
מקווה שתאהבו.


20091001134436.jpg
קשה, כל כך קשה לי עם מאיר שלודבורי
הוא כל כך מוכשר, אבל מנתץ המון דברים בספרים שלו.
 
לא משאיר אבן על אבן.
 
גם בקטע הזה - יש געגוע למה שהיה יכול להיות, למה שרוצים שיהיה, ולמרות שמחליטים שעכשיו זאת אהבה - בכל זאת כל הקטע הוא החמצה, ולא אהבה באמת. חבל עליו... הוא כל כך מוכשר, למה תמיד יש לי את הטעם הרע הזה אחרי שאני קוראת אותו?
מסכימה בעניי ןהטעם הרע..אמא קטנה
לא ממש הצלחתי לרדת לסוף דעתו...
 
אני כל כך אוהבת את הספרים שלו!יוקטנה
אני תמיד חשבתי שהוא היה יכול להיות ימני נהדר

חחח... יוקטנה קרעת אותי...vereddאחרונה
אכן הוא היה יכול להיות ימני נהדר לולא הוא היה שמאלני נהדר....
לא נראה לי שיש טעם לפסול את הספרים שלו רק כי הוא מדבר שטויות. אני אישית לא מתחברת, אבל נראה לי שלהרבה דתיים יש משהו נגדו רק כי הוא שמאלני. לא יודעת אם זה מוצדק...
מצד שני, כמה ספרים של אורי אורבך יש בבית של שמאלנים מושבעים? וגם שמעתי שאת מאיר עוזיאל הם כבר מחרימים...