מקובל שמשלמים 12 צ'קים מראש.

זה מה שאני מכירה.

ואם הם דורשים את הכסף הזה, אז שהם ישלמו את העמלה..

במקומות בהם חוששים שהשוכר יזיק לדירה ו/או לא יפנה אותה.

ביישובים לא מקובל, בערים מקובל מאוד.

אני לא מבין בזה כ"כ אבל צריך לברר היכנשהו מה זה דרישה של ערבות לגיטימית. אולי מספיק פחות כסף.

העמלה על זה היא כ- 2000 ש"ח (כשמדובר על שנה - אם זה תקופה ארוכה יותר העמלה עולה בהתאם.)

יש בעלי בתים המוכנים לשאת בחלק מהעלות של העמלה בשביל לקבל את הביטחון.

אנחנו משכירים דירה (בשומרון) והשוכרים נתנו לנו צ'ק ביטחון של 2000 ש"ח.

חמי וחמותי משכירים דירה די גדולה בעיר במקום מאוד מרכזי והם לקחו צ'ק ביטחון של כמעט 100,000 ש"ח(!)

אני לא יודעת אם צ'ק ביטחון וערבות בנקאית זה אותו הדבר...

א. צ'ק ביטחון לא עולה לך כלום לעומת הערבות הבנקאית שעולה הון תועפות.

ב. בשביל שהבנק יסכים לתת ערבות צריך בטחונות מלאים כלומר פיקדון שיהיה סגור לכל תקופת הערבות.

למה זה כ"כ יקר העמלה של הערבות הזאת?

נבדוק אם המשכיר יהיה מוכן לשלם את זה

הוא לא רצה ערבות בנקאית אלא שטר ביטחון. אז הכל בסדר - אין עמלה

היי

זה מקובל, אבל כשביקשו את זה ממני היה לי פתרון. אמרתי לבעלת הדירה שאני אתן לה את הכסף עצמו במקום ערבות והיא תכניס תכסף לחסכון מתחדש חודשי שכל חודש אפשר להוציא. ככה לא רק שלא תשלם תעמלה אלה סוף תקופה תרוויח משהו מהכסף הזה. ולבעל הדירה אין סיבה לא להסכים כי הכסף אצלו. כמובן חשוב להחתים אותו בהסכם על זה שלא יגנבו לך את הכסף.

בהצלחה

קודם כל הייעוץ הוא בחינם אז כדאי ללכת לשמוע, אין מה להפסיד...

חוץ מזה שלבנקים יש תוכניות חיסכון מעולות!

אני לא יודעת כמה חסכתם אבל שמעתי על פיקדון בריבית קבועה של בנק מזרחי ל19 חודשים...

מדובר על פיקדון שסכום ההפקדה הראשונה שלו במינימום 50,000 ₪.  בסופו של דבר יש ריבית כוללת של 3.99% שזה ממש מעולה!!! אם הסכום הזה גבוה מדי שמעתי גם על פיקדון עתיד מובטח ל10 שנים, סכום ההפקדה המינימלי עומד על  10,000 ₪ .

בחיסכון הזה ניתן לדעת בוודאות מהו הסכום שיתקבל במועד הפירעון וליהנות מיציבות וחסכון לטווח ארוך ללא הפתעות... מקווה שקצת עזרתי ובלי שום קשר תלכי ליועץ השקעות בבנק!! אם אלה לא מתאימים לכם בטוח תמצאו פיקדון אחר שיתאים...

תודה שירוש. עדיין לא ממש יצא לי לברר בבנקים אחרים את העניין, אני לא מוצאת את הזמן, וגם השעות פעילות של הבנקים לא מאפשרות לי באמת להגיע לשיחות ייעוץ. אפשר קישור כלשהו ליצירת קשר וכדי לראות את הפרטים? אני מעוניינת להראות לבעלי. אני מקווה שזה לא יהפוך לאחד מהדברים שאני צריכה לעשות ולא אעשה כי בסוף לא משנה מה וכמה מדובר בחסכון...

ובכל זאת, מי שלא רוצה סיכונים מיותרים שישקיע באפיקים סולידיים.

מי שמוכן להמר על הכסף שלו מוזמן לרכוש מניות.

וניראה לי שזה עדיף מכלום. למי שלא רוצה להסתכן במניות..עדיף להרוויח עוד קצת מאשר שהכסף סתם ישכב שם...לא?!

הרבה שנים הציבור בישראל התרגל שהוא שם כסף בפק"מ ומקבל ריביות של 5% ומעלה לשנה (והיו תקופות שאפילו הרבה יותר מזה)

ופתאום בבוקר בהיר הוא מגלה שנותנים לו בקושי אחוז לשנה וגם מזה לוקחים לו מס אז כדאיות ההשקעה יורדת.

ברמת המאקרו הריבית הנמוכה באמת נועדה לגרום לאנשים להשתמש בכסף ולא לחסוך אותו על מנת להניע את גלגלי המשק ולהגביר צמיחה.

כל אחד לעצמו צריך לעשות את שיקוליו הפרטיים. ובהנחה שרובנו רוצים לדאוג גם לעתיד ילדינו כדאי וצריך לחסוך גם אם לא מקבלים הרבה ריבית פשוט בשביל שהכסף לא יתבזבז ויישמר לצורך העתיד.

כאשר אנו רוצים לשמור על ערך הכסף לתקופה ארוכה כדאי להצמיד אותו למדד. רוב תוכניות החיסכון לתקופה ארוכה אכן צמודות למדד.

על שתי תוכניות שונות שהוצעו לי:

האחת- נקראת ליצ'י מדד, פיקדון לחמש שנים, ריבית כוללת של 7.19 צמודה למדד כשזה עובד ככה שהריבית עולה ככל שהזמן עובר.

והשנייה פקדון עתיד מובטח לעשר שנים, ריבית אפקטיבית שנתית של 4.9%, ריבית כוללת של61.34%

מה דעתך? אשמח אם תפרט מה אתה חושב? ואם יש לך טיפים לתת לי בנושא, תודה!

וגם אם כן לא חתמת לי על הסכם ייעוץ

אז קחי את דבריי בעירבון מוגבל.

אשוב ואומר שלדעתי כדאי להצמיד למדד על מנת לשמור על ערך הכסף ולכן כדאי לך לעניות דעתי ללכת על האופציה הראשונה.

אם יש לך כוח וזמן לבדוק הצעות של בנקים אחרים ייתכן שתצליחי להשיג הצעות יותר טובות ממה שכתבת. אם מדובר על סכום נמוך ההבדל לא יהיה כ"כ גדול ולא כדאי להשקיע את המאמץ אם מדובר בסכום גדול אז כדאי לעשות סקר שוק.

אוקי תודה על העצה...

מה למשל יכולה לדעתך להיות הצעה יותר טובה? 
אשמח לשמוע...

מצרפת לך לפה קישורים לשני הפיקדונות שהסברתי לך עליהם...

https://www.mizrahi-tefahot.co.il/cgi-bin/bvisapi.dll/Mizrahi/navigate/product.jsp?cid=-10381&id=305735425 ---פיקדון מובטח ל10 שנים

https://www.mizrahi-tefahot.co.il/cgi-bin/bvisapi.dll/Mizrahi/navigate/product.jsp?cid=-10381&id=563831209 ----פיקדון בריבית קבועה ל19 חודשים

השקעתי בשבילך! העיקר שתצליחו!!!!

שבת שלום. ותעדכני מה בחרת!

היום, אחרי שהתעמקתי קצת בנושא, הצלחתי לעשות סדר בכל הקרנות שלי.

 אז ככה: קודם לגבי המצב הנוכחי שלך, בו אומרים לך לבחור קרן חדשה - אני מבין שיש לך קרן פנסיה של מגדל (מקפת?) מהתקופה שעבדת במשה"ח. אם אין באפשרותך לקבל דמי ניהול מופחתים בקרן אחרת, כדאי להמשיך להפריש לקרן הקיימת, והמעביד חייב, על פי חוק, לאפשר לך לבחור לאיזו קרן את רוצה להפריש. באותו ענין, כדאי למקסם (MAXIMIZE) את ההפרשה לקרן הפנסיה לפני שמפרישים לביטוח מנהלים(כיום, תקרת השכר ממנה ניתן להפריש לקרן פנסיה היא קצת פחות מ18000 ש"ח) משתי סיבות:

1.   דמי הניהול בביטוחי המנהלים החדשים יקרים בטירוף לעומת קרנות הפנסיה. בתמורה, ביטוח המנהלים מבטיח "מקדם קצבה" קבוע, מה שקרנות הפנסיה לא יכולות לעשות, אך ההבטחות הללו לא שוות הרבה (אם תרצי, אוכל להסביר למה).
2. בקרנות הפנסיה, על 30% מהכסף יש תשואה מובטחת של אג"ח מדינה מיועדות של בערך 4% (ולכן יש תקרת שכר להפרשות לקרן הפנסיה), מה שאין בביטוח מנהלים.

 אני מניח שהקרן השניה שיש לך היא קרן השתלמות. גם כאן, כדאי להמשיך להפריש לאותה הקרן אלא אם כן מוצאים קרן עם דמי ניהול יותר נמוכים,. אחרת, קשה מאד לעקוב אחרי הכסף כשמחלייפים מקומות עבודה.

 לגבי איחוד קרנות -  ניתן לאחד קרן פנסיה עם קרן פנסיה וביטוח מנהלים עם ביטוח מנהלים, אבל לא פנסיה עם ביטוח מנהלים.

  האם יש סוכן ביטוח שהמעביד שלך עובד איתו? הוא אמור לעשות את מה שתחליטי, רק תיזהרי מהעצות שלו, מכיון שהוא אינו יועץ פנסיוני בלתי תלוי, אלא בעל אינטרס ברור לנגוס לך בכספי הפנסיה.

    מקוה שעזרתי.

נדמה שאין פתרון אמיתי ומסלול משתלם לאנשים שלא מדברים יותר מ500 דקות לחודש

[חוץ מהסלולאריים הכשרים, כמובן]

ולא לאלו שמחזיקים את הפלאפון למקרי חרום וכד', ומחוייבים בתשלום קבוע שגבוה מערך השיחות שלהם.

אצלי למשל, הועברה חבילת גלישה ממכשיר אחר (שבוטל) כדי "לנפח" את העלות הכספית של החבילה, ע"מ לקבל דיל כלשהו.

ב-20 אגורות לדקה, אדם שמדבר קצת גם ישלם קצת. 

התשלום החודשי יהיה קשור לסוג המכשיר שלקח. 

במידה וייקח מכשיר זול ויקדבר מעט - הוא גם ישלם מעט. 

פעם גבו עבור שיחה רגילה פי שלוש מזה. 

שימו לב, לפני שאתם חותמים על עיסקה כלשהי באמצעות הטלפון/אינטרנט, לדרוש את הפרטים עליהם שוחחו אתכם בכתב. 

שימו לב שאפשר להתמקח עם הספק/התשתית על המחיר, לפני שחתמתם על חוזה.

כדאי מאד לרשום בלוח השנה (אפילו בסוף השנה הנוכחית ולהעתיק בתחילת השנה הבאה, תזכורת מתי עומד להסתיים החוזה, כי הם מחדשים אוטומטית ולא תמיד שולחים אזהרה קודם (כך קרה לי עם בזק. התלוננתי שהמחיר עלה לאחר שנה בלי שהודיעו לי שהחוזה הסתיים).

שימו לב שגם אם מצאתם פרסום מסויים על מבצע, תמיד להתקשר ולבדוק לפני החתימה, כי לפעמים יש הפתעות, אפילו לטובה (בפרסום היה כתוב 3 חודשים ראשונים אפשר להגדיל מהירות גלישה באותו מחיר ואילו בפועל, לאחר שיחה קצת תקיפה על כך שלא הודיעו לי, קיבלתי את התוספת לשנה שלימה באותו מחיר- דרשתי הודעה בכתב עם פרטי העיסקה ובע"ה אקבל אותה).

אחיין שלי הגיע לשם ליעוץ והתרשם מאד לטובה. המחיר קצת גבוה, אבל, יחסית למכוני יעוץ בתחום, סביר בהחלט. הם מנתחים את האיבחון שלך ואז נותנים יעוץ. תוך שנה את יכולה לבוא שוב ליעוץ אם את עדיין מרגישה תקועה. האחיין חזר אליהם לאחר כמה חודשים כי הוא ניסה בכל זאת ללכת בכיוון אחר ממה שיעצו וחזר בו.

לעומת זאת, שמעתי על בחור שקיבל יעוץ במקום אחר וביזבז שנת לימודים על תחום שלא התאים לו, ואחרי שפנה למכון רום (מאמץ שכרוך ביציאה מוקדמת מהבית כדי להגיע בשעות הבוקר לרמת גן), הוא קיבל יעוץ מתאים ושינה את כיוון הלימודים למשהו שמאד התאים לו.

המכון ברמת גן, רח' ז'בוטינסקי 33 (בניין התאומים1), מקום נגיש במרחק הליכה מאוטובוס מת"א. שווה להשקיע חד פעמי כדי לקבל איבחון מדוייק.

היתרון הוא שאפשר לקבל גם אבחון של ליקויי למידה או בעיות קשב וריכוז.  המכון מוכר, כך שאם יש לך אפשרות להחזר כלשהו, אפשר לעשות דרכם. בהצלחה!

האתר שלהם: http://www.rom-lemida.co.il 

03-7517806

למרות הסקפטיות שהייתה לי בהתחלה בייחוד לאחר פרומו של חבר שלי מהעבודה ולמרות אי אלו אמירות דמגוגיות שהוא שרבב בהרצאתו (בעיקר בהתחלה) אני נאלץ להסכים עם 98% מדבריו.

לצערי, כפי שהוא עצמו אמר הממשלה מושפעת ישירות מבעלי ההון (קשר הון - שלטון) ולכן כנראה שהמלצותיו לא ייושמו בעתיד הנראה לעין.

מעבר לזאת, הוא מרצה מצויין והצליח להשאיר אותי בריכוז לאורך כל ההרצאה למרות השעה המאוחרת.

לתועלת מי שאין לו כוח לשמוע את כל ההרצאה, הנק' העיקריות:

1. להגדיל את התחרות הפיננסית והכללית ע"י חקיקה מתאימה.

2. לשנות את שיטת ההפרטה כך שהמניות יימכרו לציבור ולא לטייקונים (נק' שנראה לי קצת קשה לביצוע בטווח הארוך)

3. לא לעשות טעויות מקרו כלכליות - נק' שהוא בעצמו הודה שאין לו מתכון מוצלח לגביה.

זה נראה שהוא עלה על הרבה מבעיות השיטה הקיימת, אבל חושב רק שאם יהיו אנשים ישרים כמוהו המצב יהיה טוב יותר.

טעות - אנשים ישרים ומצליחים עובדים בד"כ בשוק הפרטי כדי לעשות שם דברים מועילים. למשרדי ממשלה מגיעים הרבה מדי פעמים אנשים מסוגים אחרים.

ככל שהממשלה תנהל פחות, יהיו פחות קומבינות ופחות מה לגנוב.

כרטיס אשראי מקומי (ויזה / דיינרס / ישרכארט וכו') - כרטיס אשראי רגיל לשימוש בישראל עם מסגרת אשראי נמוכה יחסית.

כרטיס אשראי בינ"ל - מאפשר שימוש גם בחו"ל בד"כ המסגרת שלו גבוהה יותר ודמי השימוש יקרים יותר.

פלטינום / זהב וכו' - מסגרות גדולות יותר. דמי שימוש גבוהים יותר בד"כ נלווים הטבות נוספות ביחד עם הכרטיס.

זה הכרטיסים העיקריים. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות.

יש שני סוגי כרטיסים:

1.  כרטיס אשראי - שזה אומר שאת מקבלת אשראי בגודל מסויים (לפי נתונים כלכליים שלך), ואז את יכולה לקנות, ויגבו את הכסף רק בהמשך (סוף חודש).  (תראי את הפירוט של "עקיבא ויעל" בתגובה מעליי)

2. יש כרטיס דביט  -שזה אומר שאם את קונה - מוציאים את הכסף מיידי מהחשבון. 

ההבדל הוא - שבדביט אי אפשר להיכנס לחובות, אם נגמר הכסף, אי אפשר לקנות ואילו בכרטיס אשראי את יכולה לקנות יותר ממש שיש לך ולא להרגיש את זה עד התשלום בפועל. אולם בד"כ יש תקרות לכרטיסי אשראי. 

יש גם כרטיסים של רשתות מזון ודומה שמשמשים ככרטיסי אשראי ברשת עצמו ודברים מהסוג הזה. 

מהסכנות הבולטות - קל מידי לבזבז כסף, לא לעקוב, ולמצוא את עצמך עם המון חובות. 

כולם מבטיחים שיהיה בהמשך ובינתיים אין.

אם אני טועה אשמח אם תתקן אותי.

חסרון נוסף לכרטיס החוץ בנקאי (של רשתות המזון וכו') זו העובדה שהבנק יכול להחזיר את הוראת הקבע של הכרטיס.

מה ההבדל בין הכרטיסים האלו?

אני העתקתי מהאתר של מזרחי..

ישראכרט מקומי (כולל לייף סטייל בנקאי) - ליהנות מהחיים. לשימוש בארץ בלבד.

ויזה מקומי - מיועד ללקוחות מעל גיל 18, לשימוש בארץ בלבד.

ויזה בייסיק - מיועד ללקוחות מעל גיל 18, לשימוש בארץ בלבד.

ויזה וישראכרט מקומי זה אותו דבר. כפי שציינתי מסגרת אשראי בסיסית (בד"כ 5א')

ויזה בייסיק כרטיס פחות מבחינת המסגרת (כ-2000) ואין עליו את הבלטת המספריים דבר שמצמצם את אפשרויות השימוש בכרטיס.

זה כרטיס של ישראכרט משווק ע"י מס' בנקים.

ויש גם כרטיס של בנק הדואר שדומה במהותו לכרטיס הזה.

חוץ ממה שכבר ענו לך בקשר לכרטיסי אשראי יש למזרחי גם הטבות נחמדות, עשינו בר-מצווה לבן שלי שיוודה לחיים ארוכים ובשביל זה היינו צריכים כסף, פתחנו חשבון וקיבלנו הלוואה של 15 אלף ש"ח בלי ריבית, זה בדיוק כיסה לנו את העלות של האולם אירועים וכל מה שכרוך בזה. יש עוד הטבות בשביל זה את כבר צריכה לברר עם הבנק

הורד עכשיו ללא תשלום TheMarker iPhone

"שרת החקלאות לא תחתום על צו ליבוא מקביל של מוצרי חלב, כפי ששר האוצר הצהיר שבכוונתו לעשות", כך מסר גורם בסביבתה של השרה אורית נוקד. כדי לאשר יבוא מוצרי חלב המיוצרים בארץ מחייב חוק החלב, שנחקק לאחרונה, את חתימתם של שרי החקלאות והאוצר גם יחד. לפי הגורם, לשרת החקלאות אין כל כוונה לחתום על צו כזה. בנוסף לכך, החוק מחייב את השר להתייעץ עם גורמים שונים בענף, בהם יצרני החלב. "אם יעשה זאת - הוא צפוי להתקל בהתנגדות נחרצת. עדיף לשטייניץ להפסיק לפרסם הודעות מפוברקות, שאין לו כל יכולת לבצע, שכל מטרתן להשיג פופוליזם זול בציבור", אמר הגורם.

מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, יעקב בכר, מתח ביקורת נוקבת על הודעת שר האוצר שבכוונתו לשקול יבוא מקביל של מוצרי חלב כדי לייצור תחרות בענף המחלבות בתחום מוצרי החלב שאינם בפיקוח: "לפני שלוש שנים הסירה ממשלת הליכוד את הפיקוח ממוצרי החלב הבסיסיים, כמו גבינת קוטג' ופגעה בכך בשכבות החלשות ביותר שהם המאגר הגדול של מצביעי הליכוד לדורותיהם.

אורית נוקד

צילום: אפלבאום תומר

"עכשיו שר האוצר מתכוון לייבא את המוצרים הללו במקום להחזיר אותם לפיקוח לפגוע בנוסף לפגיעה בשכבות החלשות גם באלפי יצרני חלב ובעשרות אלפי המשפחות המתפרנסות משירותים לענף החלב. עדיף להסיר את הפיקוח מהמוצרים המיוצרים בארץ מלייבא מוצרים ממדינות שייצור החלב בהן מסובסד לעומק, בעת שיצרני החלב בישראל לא נהנים מסבסוד של אגורה אחת במחיר החלב", אמר בכר.

^^^ אז בואו נראה

1. צריך להגן על אלו שעושים את הציבור במשום להגן על הציבור. 

2. עדיף לקנות ישראלי ביוקר מאשר זול של מדינה אחרת

3. במקום לקנות מוצר אירופאי מסובסד - בואו נסבסד את הישראלים מכספי המיסים ואז זה יהיה זול יותר?

אם הציבור הישראלי רוצה ליהנות ממחירים הוגנים ונמוכים של אוכל - הגיע הזמן לסגור את החלאות הישראלית לאלתר, צריך פיצוי נדיב לכל החקלאים וזה ישתלם לכולם. 

כמות המיסים, הסבסודים, האיסורים על ייבוא, מיסי ההגנה, הלובי החקלאי, העלות של גידול דברים שלא מתאימים לאקלים, הבזבוז של המים והקרקע, ומי יודע עוד מה. 

1. מה רע בדירות להשקעה? למה להילחם בזה?

הצפה של השוק בדירות כאלה משמעותה פשוטה - הורדת מכירי השכירות. שהרי דירה בלי שוכר היא נטל ולא נכס.

2. איך אם אומים ש"עליית שכר הדירה" זה דבר רע, בעוד הם חוסמים את נושא הדירות להשקעה. מה הם חושבים בדיוק?

וגם

3. מסכים עם ברוך לגבי המנגנון הביוקרטי שמקשה למשל, על פיצול דירות או פעולות דומות.

כאשר יש התערבות ממשלתית גבוהה מידי או לחילופין כאשר אין מספיק התערבות ממשלתית במקום  שבו צריך נוצרים עיוותים.

צריך למצוא תמיד את שביל הזהב לפיקוח נכון ללא התערבות בוטה.

שיחות לנייד לא משנות כי התעריף שלהן אחיד במסלולים האלה

מ106 דקות לבזק עדיף קו מוזל

מ298 דקות לבזק עדיף קו אחיד

כל עוד מדובר בהגדרות המקובלות - לפי מה שאני מכיר.

1. ריבית רגילה - ריבית שאתה "אמור" לקבל על הקרן. למשל אם הלוואת 100 ש"ח וחתמת על ריבית של 10%, אז אתה אמור לקבל 110 שח בסוף התקופה. (לפני מס ועמלות וכו..)

ריבית מתואמת (אפקטיבית) - זו ריבית שלוקחת בחשבון את כל ההוצאות כולל מיסים, ומחשבת את הרווח בלבד כריבית. 

ריבית מתואמת של 10% על 100 ש"ח, תשאיר לך 110 ש"ח בסוף.

ואילו לא מתואם באותו מקרה, יוריד מה10 ש"ח רווח (ריבית) עמלות, מיסים, וכו.. מה שישאיר ריבית נמוכה מהריבית התיאורטית. 

2. במידה והתכוונת לאופי הריבית  - הווי אומר צמוד למדד מסויים או ריבית קבועה מראש. 

ישנם פרמטרים שונים שכדאי לבדוק כמו אורך התקופה ותחזיות לביצועים השונים של המשק ודומה, אך אענה ספציפית לשאלתך על השינויים בריבית בחודשים האחרונים.

להלן קישור מבנק ישראל לריביות החודשיות בעשור האחרון. מומלץ לשים לב להורדה המאסיבית של הריבית מרמה של 4.25% בתחילת 2008 לפני המשבר, ל0.5% בשיא המשבר 08.09, ומאז במשך 20 החודשים האחרונים הריבית הועלתה בממוצע כ0.125% כל חודש, לרמה של 3% היום.

התחזית לריבית לשנה מהיום עומד על 4.4% לפי בנק ישראל , להלן קישור. 

בשרשור שפתחה sid ישנם עצות רבות בעניין.

צחקן, העלית שאלה מורכבת, ואני לא מרגיש שאני יכול לענות עליה בשלב זה.

ישנם שאלות רבות שצריך לשאול, הן מהצד הפיסקאלי-סוציאליסטי, מוסרית, בהתייחסות למגזרים ומיעוטים שבעיקר יהנו ממנה, לעתיד הילדים שיוולדו, ליכולות של החברה והמשפחה לדאוג לעתידם (בנושא התרבותי, חינוכי, חברתי), ולמקום שהם ימצאו בתוך במדינה עצמה, מצד מקצוע, דיור, ודומה. ועוד.

יש לי תחושה שרבים האנשים שמביטים על העניין כנושא טבעי, כזה שאינו נתון לשיקולי מקרו, ותלוי ברצון והקרבה של ההורים. אולם כמדינה וחברה ישנה אחריות כללית. וצריך לעיין חקור מלבד במהות ובעקרונות, גם בניסיון של מדינות בצמצום הילודה כמו בסין, ובעידודה כמו שהיה בישראל בשנים הראשונות או בצרפת ודומה. 

אני מביא קישור לכתבה שהופיעה בבשבע לפני כ7 שנים בדיוק בנושא הזה, משום שחלק גדול מהנקודות הועלו ונדונו שם, ובנוסף הוצעו פתרונות חשובים: http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2699

כלכלה של עידוד ילודה

עריכה

כיום הוא ממומש יפה על אמהות עובדות, אבל אם האמא רוצה להישאר בבית (או להרוויח שכר נמוך) - האב לא יכול לנצל את ההטבות הללו, על אף שמדובר באותה משפחה...

עובדת או לא

אחרי מלחמת העולם השניה הם עשו אותו דבר, בגלל כל האבדות שהיו להם במלחמה ונתנו פרס למי שהיה לו באופן יחסי הרבה ילדים (באופן טבעי זה היה החסידים)

הרבה נשים שאני מכירה (וכמעט כל עובדות ההוראה אימהות למשפחות ברוכות)- לא מגרדות את סף המס.

הבעלים, לעומת זאת, לא מקבלים אפילו זיכוי מינימלי על היותם אבות למשפחה כזו.

במקרה שלי- 7 ילדים אינם מזכים אותנו בשום הקלה במס, אני עובדת, הרחוקה מאוד מסף המס,  ולבעלי , העובד בשני מקומות עבודה- שיעור מס גבוה ביותר יחסית להשתכרות, מה שבאמת אינו מעודד יציאה לעבודה,  וד"ל....... 

ישנם חברות שמטפלות במשכנתא מול הבנק באופן שההון העצמי הנדרש הו רק 5 אחוז (הם מספקות לבנק ביטוח על שאר הכסף).

הבעיה היא ששיטה זו גורמת לתשלומי המשכנתא להיות גבוהים מאוד (ריבית גבוהה יותר - מקדם סיכון) וגם הבנקים באופן כללי לא והבים את הרעיון.

לצערנו, המצב כיום הוא שזוג אפילו כזה שמרוויח לא רע מתקשה להגיע ליעד של 30 אחוז הון עצמי ללא עזרת ההורים ולכן לא יוכל לקבל משכנתא.

לשמוע הצעות שונות מהמוסדות הפיננסים השונים, ולעשות חושבים במה אתם יכולים לעמוד, ומה מתאים לכם. 

ולפני שאתם לוקחים על עצמכם מחוייבות כה כבדה וכואבת (לכיס), כדאי לגשת לארגון כמו פעמונים, ולדאוג שאתם מנהלים את התקציב החודשי שלכם בצורה מתאימה. 

בסה"כ מדובר בהחלטה קשה מאוד מבחינה כלכלית, ובמידה והחלטתם ללכת על זה. 

צריך לקחת את האופציה הטובה ביותר. 

ושזה יבוא מתוך תקציב הבית הבריא ביותר שיכול לתמוך בזה. 

שיהיה בהצלחה!!

שכירות הרבה יותר פשוטה מאשר משכנתא, בעיקר בגלל הגמישות. אפשר לסיים חוזה ולעבור למקום אחר (בעל הבית בד"כ לא מתנגד אם מוצאים לו דייר חדש).

משכנתא - זה עניין הרבה יותר מורכב, במיוחד אם ההחזר החודשי יהיה גבוה (ותסמכו על מצבכם הנוכחי שהוא יהיה גבוה)

אם מחר מי מכם יפוטר. אפילו אם ימצא עבודה אחרי חודשיים - אתם תוכלו בקלות להידרדר למצבים לא נעימים בכלל.  קצת מסוכן לחתום על ניירות כאלה בלי "ריפוד" למקרה שמשהו ישתבש.

הפיתרון הנדרש הוא כנראה להתחיל לצבור הון עצמי. במחירי הדירות כיום (בגלל הצפת השוק ב"משקיעים", כלומר במשכירי דירות - כלומר הגדלת ההיצע) לכאורה במקרים רבים משתלם יותר לשכור דירה מאשר לקנות אותה ולשלם משכנתא, כך שלא ברור בכלל מה הצעד הנכון עבורכים ובמצבכם הכלכלי.

כדי לתת עיצה טובה יש לראות את התמונה המלאה.

אני רק אעלה נקודות..

כאשר משלמים שכירות, בדרך כלל כסף זה נעלם ואת תמורתו ממשנו בעצם היותנו במושכר.

כאשר משלמים משכנתא על בית שאנו רוכשים, אמנם משלמים לעיתים יותר, אבל אחרי תקופת מה (כ 25 שנה) הנכס בבעלותינו.

יש לקחת בחשבון שכאשר אתם רוכשים נכס, מעבר למקום אחר יכול שיהיה מורכב יותר מאשר אם אתם מתגוררים בשכירות. (כמובן תלוי גם בחוזה שכירות)

עדיף לקנות ולשלם משכנתא ואז יש משהו בידים.

ולכן כדי לעשות כה שיותר מהר

(חשבון פשוט טם כדי לשלם 1500-3000 ש"ח לחודש כפול שנתיים שלוש מינמום זה מגיע לעשרות אלפי שקלים (בממוצע של 2500 ש"ח לשכירות זה מגיע בתקופה של 3 שנים לכמעט מאה אלף ש"ח!!!)

יש לזכור שבמשכנתא אפשר לשלם 50% ויותר מגודל ההלוואה. 

אם לקחת מליון, לאורך שנות המשכנתא אתה עלול למצוא את עצמך משלם מליון וחצי ודומה. 

כך שמשכנתא זה לא כסף טהור שהולך לדירה. 

במיוחד אם שוכרים דירה קטנה יחסית, בעוד שבקניית דירה - הזוג (לרוב האישה) חולמת על עוד חדר ועוד חדר ועל עוד שיפוצים ועל "זה הבית שלנו אז נשקיע במטבח החלומות" ועוד חלומות שמתגשמים בתשלום קבוע וגדול במיוחד שצריך לשלם מדי חודש.

במשכנתא של (נניח) 3000 שקל לחודש לעשרים שנה, אפשר להניח בממוצע שכ-2000 מהם הם הקרן ולעיתים עוד 1000 הם הריבית.

שכירות ב(נניח) 2000 שקל, במקרה כזה, משאירה עוד 1000 שקלים פנויים להשקעה מדי חודש, ואם גרים בינתיים במקום זול במיוחד (למשל קראוון על מגרעותיו ועלויותיו האחרות - למשל אנרגיה) -  לכאורה השכירות אינה עסקה רעה בכל כך.

כל זה - בהתעלם ממחירי הדירות שזינקו בגלל אנשים הקונים דירה להשקעה (כלומר להשכרה לאחרים) וה"היצף" שנוצר במקומות מסויימים בדירות כאלה, שעלות השכ"ד בהן נמוכה משמעותית מעלות משכנתא.

קודם כל ברוכים הבאים. 

מעבר לרצון להרוויח כסף, זהו עולם מרתק ומלהיב ומלא בסכנות להפסדים, והזדמנויות לרווחים. 

אשתדל לענות בקצרה על השאלות, ובסוף אביא כמה קישורים. 

אין לקחת דבר שמופיע פה (ובפורום) כעצה שיש להסתמך עליה, אלא האחריות לכל מעשה הינה על האדם עצמו. 

כולם מוזמנים להוסיף ולתקן ולהעשיר את השרשור. 

למי זה מתאים?

באופן כללי, כולם מושקעים בצורה כזו או אחרת בבורסה. כל מי שיש לו קופת גמל או פנסיה משקיע בעקיפין בבורסה.

אבל בכללי, גם האזרח הממוצע והרגיל לרוב מחזיק בהשקעות כאלו או אחרות, מחסכונות בבנק (כמו פק"מ), ועד להשקעות במניות של חברות. 

הסכום?

בעיקרון, ניתן להשקיע בכל סכום שרוצים. 

אבל צריך לזכור שזה צריך להיות משתלם. יש עמלות קניה ומכירה, יש מיסים על רווח, ואם למשל אדם קנה מניה ב100 ש"ח, והמניה עלתה 10%, והוא מכר, ועשה רווח של 10 ש"ח. אבל המיסים לוקחים לו 2 ש"ח (20%), והעמלות קניה ומכירה הם 30 ש"ח. אז האדם יוצא בהפסד.

 ולכן לדעתי כדאי להתחיל מכ1500 ש"ח.

הסיכון?

הסיכון הוא כזה שאדם יכול להפסיד את כל הכסף שהוא השקיע. 

אדם שקנה מניה בשווי 100 ש"ח, יכול לצפות בשווי של המניה יורד עד ל-0.

וזה חשוב לדעת ולהכיר את הסיכון הזה. 

לאחר שאמרנו את זה, יש סייגים.

להשקעות יש רמות סיכון שונות. לא דומה הסיכון של אדם ששם את הכסף בתוכנית חיסכון בבנק, לבין אדם שקנה מניה בחברה מסוכנת. 

בנוסף, פעמים רבות יש קשר בין רמת הסיכון, לפוטנציאל הרווח - והאדם צריך להחליט על היחס סיכון-סיכוי שמתאים לו. כזה שיאפשר לו לישון בשקט בלילה. 

זמן ואנרגיה?

בעיקרון, אתה יכול להשקיע 20 דקות אצל יועץ השקעות (אפשר בבנק), או אצל הפקיד בבנק, ואז לשכוח מזה לתקופה שסגרת את הכסף (למשל 2-3 שנים), ומומלץ מידי כמה חודשים להתעדכן ולעקוב.

ומאידך, אתה יכול לשבת על המחשב, ודרך האינטרנט לקנות ולמכור כל היום (מה שמכונה "סוחרי יום").

ידע וניסיון?

כאשר אדם משקיע - אף אחד לא יבקש ממנו תעודה. 

ונדמה לי שרוב האנשים שמשקיעים אינם בעלי שום רקע לימודי פיננסי רשמי.  

ואולם, לדעתי, צריך הבנה בסיסית, אך יותר מזה, ישנם כלים רבים לצד לימוד וחקר שיעזרו לאדם להחליט החלטות נבונות שגם מתאימות לו. 

1. הבורסה למתחילים

2. מושגי יסוד

3. האתר הממשלתי "כסף" 

הסכום המינימלי איתו אפשר "לשחק" - הוא כ-6000 שקלים. פחות מזה - לא שווה הכאב ראש.

אני חושב שאין כמו "שכר לימוד" ומעקב אחרי סכום קטן יחסית בכדי להבין איך כל זה עובד...