באפריל 1994 הצליחה ש"ס, בקומבינה עם מפלגת העבודה שהיתה אז בשלטון, להעביר באישון לילה את "חוק הכשרות". לא שבמפלגת העבודה אהבו את חוק הזה, אבל פחות מזה אהבו להיות באופוזיציה, ונכנעו לחרדים שהציגו את האולטימטום המקובל עליהם: חוק - או פירוק הממשלה. אחד הסעיפים המרכזיים בחוק הכשרות קבע כי ישראל תייבא רק בשר משחיטה כשרה, ולשם כך שיגרו יבואני הבשר למשחטות ומפעלי הבשר בחו"ל מאות שוחטים ומשגיחים, אותם ואת בני משפחותיהם הענפות, לקיים מצוות שחיטה כשרה.
במקביל לאישור החוק אישרה הממשלה ליבואני הבשר הפלסטינים לייבא לשטחי הרשות בשר (בכשרות מוסלמית) דרך נמלי ישראל. מבקר המדינה מצא בדו"ח הביקורת שפירסם באחרונה, כי עלות יבוא בשר מצונן (בשר טרי בקירור) ליבואן הפלסטיני היא כ-10% מעלות יבוא הבשר המצונן ליבואן הישראלי. לפער הענק הזה, קובע המבקר, שתי סיבות עיקריות: העלות הגבוהה של השחיטה הכשרה בחו"ל ומכס בשיעור 190% המוטל בישראל על יבוא בשר מצונן - מכס שאינו מוטל על בשר מצונן המיועד לרש"פ, המיובא באמצעות מכסות יבוא פטורות ממכס. לדוגמה: המחיר שמשלם היבואן הפלסטיני לק"ג בשר (מצונן) מסוג "פילה" הוא 1.55 דולר, בעוד שהיבואן הישראלי משלם לק"ג בשר מאותו סוג 11.8 דולר, פי 7.6.
פערי עלות אלה מתורגמים בדו"ח מבקר המדינה למספרים מאלפים: מ-35 אלף טונה בשר (מצונן) שנפרק בנמלי ישראל בשנים 2007-2009 ונועד למכירה ברש"פ, רק 15,600 טונה הגיעו ליעדם. 19,400 טונה, 56% מהבשר הזה, "זלג" בדרך. לאן הוא "זלג" לא קשה לנחש: "קיים חשש שיתרת הבשר הוברח לישראל ונמכר לציבור ללא פיקוח וטרינרי ופגיעה בהכנסות המדינה בשל אי תשלום מכס, העלמת הכנסות מרשויות המס ופגיעה בציבור שומרי הכשרות", כותב המבקר.
הגברת הפיקוח עשויה להקטין את ההברחה הזו אך לא לחסלה. כשיש פיתוי כלכלי ענק כזה, שום פיקוח לא יעזור ושיטות ההברחה רק הולכות ומשתכללות. הבשר עובר ממשאית למשאית באמצע הדרך, נהגי המשאיות מתחלפים, תעודות המשלוח ליעדי הבשר מוחלפות בתעודות מזויפות והבשר מוצא את דרכו למחסני הקירור של המבריחים הישראלים באשדוד, טירת הכרמל, עתלית ואתרים נוספים בקרבת הנמלים. במחסנים מדביקים על האריזות תוויות כשרות, מהדרין שבמהדרין. לעתים הן תוויות אותנטיות שנרכשו על ידי המבריחים ממשגיחי כשרות, או שהן מזויפות והבשר ה"כשר" מוצא את דרכו לאיטליזים ברחבי הארץ.
את מחיר החקיקה שהובילו עסקני ש"ס, משלמים בעיקר צרכני הבשר הכשר, רובם בציבור החרדי, ציבור המקפיד מאוד בדיני כשרות ואינו נוהג לצרוך בשר קפוא מיבוא, אלא רק בשר טרי משחיטה מקומית, או בשר טרי (מצונן) מיבוא. צרכנים אלה לא יכולים להיות בטוחים שהבשר הכשר שרכשו הוא באמת כשר. בדרך כלל גם בעלי האטליז לא יודעים.
