פורום אולפניסטיות (עמוד 102)

באות בנות מכל הארץ (יש לנו בנות מצפת ומאילת אז באמת יש מכל הארץ)

יש יחסית הרבה בחירה אבל עדין לא הגעתי לשלב הזה אז אני לא באמת יודעת

אחרי הלימודים יש מלא פעיליות ודברים יש שבועות שאין לי זמן לנשום ויש תקופות שיש פחות לחץ ופחות פעיליות ...

באולפנא יש פירקא אחד הדברים השווים ... ומלא פעיליות.

הרמה לימודית גבוהה וזה קצת קשה לפעמים אבל צריך להתרגל לענין . 

יש שבתות הכרות וזה כתוב באתר של האולפנא

אם יש עוד שאלות אפשר בפרטי

לי ספציפית יש בת בשכבה מאילת ויש בת מצפת ויש בנות מירושלים. ויש בנות מנתניה. אוקיי? מכככ-ללל מקום!

מגמות- ת'אמת- איןלימושג. לא ביררתי עדיין (את מזכירה לי שכבר אני צריכה לברר), אני רק חמשושית.

אוקיי. לא משעמם אחה"צ!! אם אין ש"ב/ מבחנים אז יש פעילויות ושיחות. ואם אין גם את זה (חס וחלילה) אז פשוט יושבים בסטלה ומתפננים...

ולגבי האולפנה עצמה. כתבתי כאן כבר המממווןןן על האולפנה. אין כ"כ כוח לכתוב שוב. אז את יכולה פשוט לחפש/ להסתכל בהיס' שלי. סליחה.

מקווה שעזרתי

בהצלחה בלהתקבל לאולפנה! ואולי אי-פעם ניפגשה... 

באים מכל מקום בארץ - מכל מקום זה באמת מכל מקום.

מגמות - ביולוגיה מחשבים כימיה ארץ תקשורת(קולנוע) והיסטוריה ספרות.

לא משעמם אחרי הצהרים אז אין ממש מה לענות על זה אבל - יש מלא פעילויות אחהצ (שיחות, הצגות, פעולות ערבי כיתה) וכשאין - מיצרים וכעיקרון יש גם לימודים שהם פרט שולי אבל גם זה לוקח קצת זמן אבל תכלס כל הזמן יש מה לעשות כמעט... נמצאים עם חברות, בעיקר יוצאים לקניות יש גם מלא התנדבויות, מכינים אוכל. אין איך להסביר את זה למי שלא מכיר פנימיות אבל לא משעמם לרגע

האוכל סבבה, ברור שיש מפונקות יותר ויש פחות אבל בסוף מסתדרים ויחסית לפנימיות ואוכל תעשיתי האוכל שם ממש ממש טוב

משוכפלת זה ענין של גישה ונקודת מבט אבל- לא. נכון שיש תסטיגמות על המראה והכל אבל ממש לא משוכפלת ובטח לא בדעות ובאופי. רק אשכנזיות - זה סטיגמה נחמדה אבל ממש לא נכון.. יש מכל העדות

פעיליות בערב - יש המון שיחות והפעלות למינהן עם אנשים מבחוץ, פעילויות עם המחנכות והמדריכות, וכמובן כל כיתה מייצרת לעצמה את הערבי כיתה וכו וממש שלא חסר

אבל מישי הביאה לי קישור שאני לא הצלחתי להכנס ממנו אבל תנסי

ואיפה שכתוב בית ספר תכתבי את המייל שלך.

בהצלחה!

www.raaya.org.il

אני אשמח שתגידי לי אם את מצליחה..

הצלחתי להיכנס לאתר אבל לא בדיוק להירשם (בעיה קטנה באינטרנט שלנו....)

תודה רבה!!!!!

אם אניט לא מבית אל, איזור גב ההר, ירושלים והסביבה לאן להרשם??

תודה על הקישור, באמת חיפשתי איך להרשם, ולא צריך לכתוב ב"בי"ס" את האמייל כמו שאל יאוש כתבה, אם כותבים ככה הוא לא מקבל את זה.

בע"ה

יותר קל לי להגיע לבנייני האומה בשביל ההסעה. תעשי את זה גם.. ניפגש!!

הם כ"כ מייבשים ביום הכרות!!

מי שמגיעה תראה אותי... ומי שנרשמת אני אהיה שמינסטית שלהה... |מתלהב|

לא רוצה לחשוף את הניק.....|

וההרשמה היא עד יום חמישי..

עדיף שתתקשרו לאולפנא (02-9974159 ) ותדברו עם המזכירה הכי מאמי שיש!! ותגידו לה לאיזה יום אתן רוצות..

או תשלחו מייל(raayaul@gmail.com) עם הפרטים שלכן ואת היום שאתן רוצות..

האנונימי ששאלה שאם היא לא גרה בבית אזור גב ההר וירושלים והסביבה אז למה להרשם?!

תדעי שירושלים והסביבה זה אומר כ-ל הארץ! אז תרשמי לירושלים והסביבה

והיום הכרות. זה המון תלוי בשמינסטיות שיהיו לכן

שנה שעברה הן באמת הפציצו וגם לפני שנתיים השנה נחייה ונראה..

ונכון. ב"ה יש לאולפנא מאות בנות שמנסות להרשם אז זה ממש לא הקטע שלהם לעשות לכן כיף ביום הכרות..

אבל תכלס האלפנא מטורפת!!! למי שמתאים לה

בהצלחה טרמחיותת

אז זה אומר שמי שתלמד באולפנה, אני אהיה שמינסטית שלה!!!!!!!1

ומי שבאה ליום עיון מן הסתם תראה אותי...

אבל היא לא תדע שזאת אני... כי אני מאנונימי כותבת....

ו...את, שלהודעה שלך אני מגיבה - משנים קצת את היום עיון.... בדיוק הרב חיים דיבר עם השכבה על זה...

בנוה צוף

אצלנו את כ-ל השביעיסטיות. אבל אותה קיבלו.

בבהר"ן ד"א...

יש די הרבה בנות שרוצות להיבחן בשביעית לכן בסופשנה של השישית כל מי שרוצה מתקשרת לאולפנה ומדברת עם הרב נוימן וזה וגם אמא שלך מדברת,הם רוצים קצת לשמוע ממך,איזה אולפנה למדת למה את רוצה לעזוב וזה.. ואז מתוך כל הבנות שהתקשרו הם מחליטים מי הם חושבים בכלל בכללי מהטלפון הזה מתאימה זה כאילו שלב מקדים ומי שהם מחליטים לקבל אותה לראיון הם מתקשרים אליה לזימון לראיון תאריך וכולי...

ואז את באה לראיון והם מודיעים לך אחרי בערך שבועיים...

אני פשוט מכירה מישהי אישית שבאה בשביעית ולכן אני יודעת את כל זה אני חמשושית שם...

זה התהליך לבנות שבאות בשישית,שיא המצטערתת

אבל את תמיד יכולה ללכת יום אחד סתם לבדוק את האולפנא

מי שרוצה יכולה לבוא בסתם יום לבוא לבדוק... לדבר עם בנות, מורות וכו'... ההורים שלי לדוגמא גם קבעו פגישה עם הרב נוימן כי הם רצו גם לדבר איתו באופן אישי על האולפנה... 

אה- אני שישיסטית באולפנה... 

בקצור- שיהיה פול בהצלחה לכולכן בבחירת אולפנה..

נ.ב. כבר אי אפשר להרשם לשבת טרמחיות--- נגמר הזמן

בס"ד

אני חושבת שקודם כל להגיד מילה ליועצת
להגיד שלאחרונה המצב רוח שלה רע ולבקש שישימו עליה יותר עין
דבר שני להיות שם בשבילה שתוכל לדבר עם מישי
אם זה מקצין לאיומים שנשמעים לך ממש רצינים
גם את זה תגידי ליועצת

(אם היועצת גרועה דברי עם המחנכת או ההורים)

או שאת רואה\יודעת\מרגישה שהיא תפגע בעצמה 

תפני ליועצת\מחנכת ותבקשי שידברו איתה. תדגישי את זה שלא יגידו מי אמר (מניסיון, סיוט אם לא עושים את זה).

וכמובן, תהיי שם בשבילה.

היא צריכה תמיכה ממבוגרים

מורה, יועצת, שכנה  מישהו.יכול להיות מאד שזה סתם שטות. יכול להיות שהיא לא מתכוונת להתאבד אבל צריכה עזרה. אבל יכול להיות שיש בעיה רצינית והאמירות שלה הם זעקה לעזרה. חשוב מאד להתייעץ, אפילו אם את חוששת שהחברות ביניכן עלולה להיפגע.

מה רמת הדאגה?מה זה 'דיכאון'?מה רמת הקשר שלכן?

שתי אופציות שעולות לי לאחר קריאת התגובות פה:
1)לשתף אותה בדאגה שלך אליה ולשמוע ממנה כמה זה חמור, כמובן שבדרך הזו יש סבירות שתצטרכי להיות שם בשבילה גם אחרי השאלה ולעזור לה. אם הקשר שלכן לא חזק זה גם עלול לגרום לה להינעל.
2)לשתף מישהי אחרת(מורה, יועצת, מדריכה וכו') בדאגה שלך. 
לדעתי לא כדאי לעקוף אותה אלא שהיא תהיה מודעת ואולי אפילו מסכימה עם הוצאה החוצה של הנושא.זה תלוי גם באיזה 'פורומים' זה נאמר, אם זה רק לאנשים מיוחדים (וכד', מהלכות לה"ר ורכילות, אבל אולי כאן זה בעצם לתועלת.)

ממש כל הכבוד על האכפתיות ,הדאגה והרצון להטיב! ישר כחך!

אותה.

פעם המורה שלי אמרה לנו שבגיל הזה הכל קיצוני, זה או שחור או לבן .

החיים הם כמו מחברת חשבון, יש מלא משבצות,

ואם יש משבצת אחת שחורה אז אנחנו הופכים הכל לשחור

ואם יש משבצת אחת לבנה הופכים הכל ללבן..

תדברי איתה, תראי לה שאת נמצאת בשבילה ומוכנה לעזור לה.

אל תרוצי ישר למבוגר כי כשזה מגיע אליהם קשה מאוד להחזיר את זה .. [מנסיון כואב]

אם באמת את רואה שהמצב רציני - כמו שאמרו פה אז תלכי לדבר אם היועצת ..

אבל בדכ זה רק אמירות , כמו שכתבת בהתחלה , והיא בעצם מנסה להגיד שהיא רוצה שיקשיבו לה ..

ואולי כדאי לנסות להפחית את האמירה הזאת , כי בתכלס זה אמירה קשה .

בהצלחה (:

אם זה רציני אז זה רציני!!

חובה לדווח על אמירות כאלה. לא חייבים לדווח לראש האולפנה אבל למישהו מבוגר כן.

כמובן שלא סתם על כל אמירה, אבל נשמע שזה קצת יותר מאמירה בעלמא..

לא יכולתי שלא להיכנס...

עברו כמה שנים מאז שהייתי אולפניסטית, אבל כשהייתי - הייתי כמוה. וכן, הייתי צריכה עזרה. אז כמובן שעלו לי כמה דברים...

א. בלי לחץ. הכי חשוב. גם כי אין סיבה להילחץ - כמו שציינו כאן - זה גיל קיצוני. חוץ מזה, עצם העובדה שהיא מוציאה את זה החוצה ומדברת ככה, גם אם זה בדרך של צחוק, מעיד על איזשהו אמון בעולם שיעשה משהו עם המידע הזה - והנה, את באמת שם ורוצה לעזור לה. וגם כי לחץ מהסביבה רק עושה את המצב גרוע יותר (או הרבה יותר). 

זה לא מפחית מהעובדה שהחברה שלך מרגישה את הרגשות הקיצוניים האלה, ויכולה מאוד להיעזר במישהו מבוגר שיעזור לה להבין את מה שהיא מרגישה. וזה חשוב מאוד ויכול לשנות מאוד מאוד. 

ב. כן יש טעם להיזהר - למרות מה שאמרתי, ואני מאמינה שנכון מאוד ברוב המקרים, תמיד יש אחוז זעיר שלא, ולא כדאי להקל ראש. וגם לכן אני חושבת שכן צריכה להיות פנייה למבוגר(ת). אבל יש פה שני נושאים מהותיים: מי הפונה ומי המבוגר...

 חשוב שזו תהיה מישהי שאת סומכת על הרגישות והטקט שלה, והכי טוב מישהי שכבר באיזשהו קשר עם החברה/נראה לך שיש סיכוי שיהיה. 

אבל יותר חשוב זה מי הפונה. אם לספר על עצמי, מה שגרם לי להתחיל לשחרר, להתחיל התחלה של הבנה שאני צריכה/יכולה לקבל עזרה - וכל פעם מחדש בתהליך  הארוך הזה -  היו חברות שאמרו לי לפנות. שהראו לי שלשתף זה עוזר ושאם הדברים מכבידים מאוד, מישהו מבוגר עם ניסיון ויכולת להכיל יכול לעזור, ושכדאי מאוד שמשהו יעזור... 

אבל זה מאוד מאוד תלוי בקשר שלכן. אם את לא חושבת שאת בעמדה לדבר איתה על זה, או אם את די בטוחה שהיא לא תפנה, אז כן. תפני בעצמך. לגבי התחושה שלה על פנייה כזו - אני יכולה להגיד על עצמי, שכשזה היו אנשים קרובים שפנו "מאחורי הגב שלי", זה כאב לי מאוד, וכן, כעסתי - אבל גם בפנים הרגשתי שזה מה שרציתי בעצם כשדיברתי ככה, וסוג של שמחתי שיש אנשים שמספיק אכפת להם ממני. (וחוץ מזה, שככל שזה אנשים יותר רחוקים, זה דווקא פחות כואב ומכעיס. בשבילי לפחות)

אולי כתבתי ארוך מדי, אז אני רוצה להדגיש: זה גיל שמרגישים הרבה ובקיצוניות, ולפעמים מדברים ביותר קיצוניות. זה גם גיל שקשה מאוד לראות שאתה לא היחיד שמרגיש ככה וקל מאוד להילכד בעצמך, ולכן זה גיל ששיתוף ועזרה מבחוץ יכולים מאוד מאוד לעזור בו.

תודה אבל זה נראה לי ממש רחוק מגוש עציון ואם זה לא פנימייה אז זה מסובך ללכת כל פעם

1. שמור במערכת

2.טליה. גבעת מרדכי.

3.אממ.... צריך חולצה עד חצי מרפק וחצאית בברך אבל לא באמת מקפידים. (חוץ ממורה אחת שמקפידה ולפעמים גם לחמשושות...)

4. איך שבא לך- יום אחד בשבוע חובה.

1. זה לא כ"כ משנה

2. אולפנת מירון במירון

3. תלוי מה: הדרך של האולפנה מאוד דוסית אבל בנות יש מכל הסוגים 
(אפילו שזאת אולפנה יחסית קטנה)

4. חצי פנימיה (אם אפשרות למלאה)

מאוד מומלץ!

בבית אל

וואלה רמה דוסית זה תלוי בשכבה.. אבל בערך 7

בלי פנימיה

באמת אחלה אולפנה.. ואם את צריכה עוד פרטים שאלי בכיף (;

בהצלחההה

בסוף לא סוגרים

2. ביד בנימין

3. 10!!

4. חצי פנמיה

1- אולפנת בהרןןןן

2-גדרה

3- בין 8 ל10...

4-פנימיה מלאה(:

נחשי מי אני מהחדר המורחבב

2. נווה חנה

3. הכי קצת זה 1? אם כן אז 2

4. פעם בחודש יש יום אחד..

י2+י4 מקום שני

ט1+ט3 מקום שלישי

ממש עזרת לי!

קוראים לה הבירה...

תבקשי מהם חצאית בגזרה ארוכה וזה כעיקרון באורך אמצע כזהה

לפחות לי קצת יותר ארוך מברוגז

אולפנא של מגמות מוסיקה ומחול, זה השנה עכשיו השניה אבל יש 17 שביעיסטיות בערך, ועוד כזה שישים שיסיסטיות ושישים חמשושיות.... זה בנוה צוף.   מה עוד?

תתענייני באולפנת ערד !!

חמה , קטנה , משפחתית , לימודים בנות וצוות ברמה

אולפנא מעולה

ועד חנוכה החמשושיות משתחררות בשלישי (מי שרוצה)

כפר פינס, הרב בהר"ן, גילה קצרין, מירון, עפרה,

אני לומדת במירון ואין עליה! אולפנה קטנה יחסית עם אווירה חמה ומשפחתית וצוות חם ואוהב, חצי פנימיה עם אפשרות למלאה. אולפנה מעולה! כמובן שיש בנות שקצת קשה להם ופחות מתחברות לכללים- בחטיבה יותר קשה כי הם לא באמת מכירות את הרב ומרגישות שהוא יותר מידי קשוח אבל בתיכון מכירים אותו יותר ובאמת שאין עליו! קיצר.. שווה לנסות! ממליצה בחום!

הכי חמה שיש!!!!!! 

www.ulpanakp.org

תרשמי ותנסי אני גם הולכת לשם!

זה הכי נשמע הגיוני

ישלי חבברה שלומדת שם ואני מכירה קצת....יש לך שאלות ? אשמח לענות מה שאני יודעת..