אין אין אין התאהבתי באולפנא הזאת!!!!
היה יומיים של שבוע אדר מ-ט-ו-ר-ף!! ושימישיך ככה שבוע הבא!!רבנית מגניבה וחמשושיות עפות אבל מתוקות!!
כל היום בפנאן אולפנת בהר"ןן!!!!
רעיונות מקוריים לתחפושת דחוף דחוף דחוף!!!!!!!!!!
את יכולה להיתחפס לילדה חננה
מתחפשים שלוש בנות להר/שד והולכים ברכבת.. 
למה לא לאהוב?
תבואו לפה אתם, תאהבו גם 

אוהבי ה'
מתנחלת איפשהואאני מאוד מאוד אוהבת את האולפנא שלי. יש שם אוירה מדהימה! אוירה של יחד! המנהל עומד בשער כל בוקר כולו מחוייך מקבל את פננינו בוקר טוב "בוקר מלבלב" - {הוא לא עומד שם לבדוק צניעות!!!} מקבל כל אחת במאור פנים! מכיר את כולן! וככה מהבוקר מתחילים בטוב!
ככה זוכרים את האולפנא לטובה! זו בכל זאת תחנה בחיים שלנו...
ותמיד נראה לי שלכולם טוב אבל זה רק הרגשה שלי
וודאי שלא אמרתי למישהי שכביכול גנבה
תהיי חברה של מי שבא לך
ותגידי להן שחברות לא קונים בחנות,
אז אין פה לגנוב
חברות זו סה"כ חברות
אתן לא בעל ואישה שיש לכן אמון ומחוייבות.
לי אישית הייתה חברה ממש טובה כבר כמה שנים,
וכשהגעתי לאולפנה היו שתי בנות ש"גנבו" לי אותה.
היינו עוד קצת בקשר בכתה ז (עכשיו אני בח') אבל עכשיו כבר אין ממש קשר.
לי זה היה ממש קשה, תנסי להבין אותי, היא הייתה כל עולמי, אף פעם לא הייתי ממש חברותית,
והיא הייתה החברה היחידה שלי. אני לא יודעת אם זה המקרה של הבנות ש"גנבת" מהם את החברה שלהם,
אבל תבדקי ממה זה מניע.
בנוסף על כך, החברה הכי טובה שלי (לשעבר) הייתה קודם ממש נחמה ומתחשבת והכל,
והבנות שהיא התחברה איתם בכיתה ז' פשוט מקלקלות אותה, ואישית, זה יותר קשה לי לראות את חברה שלי מתקלקלת מאשר שהיא עם בנות אחרות.
שלא תביני אותי לא נכון, אני לא מקנאה, אני פשוט לבד עכשיו.
מקווה שעזרתי 
מישהי=)אחרונהוהזמן יעשה את שלו..
כי הבחורה לא תסלח לך כל כך מהר על שלקחת לה את החברה שלה- גם אם את צודקת- ואת צודקת.
פשוט תתני לה זמן להשלים עם זה ולמצוא לה חברות אחרות, והיא מן הסתם תסתדר.
אולי תעשי איתה שיחה בשניים-שלושה משפטים שיבהירו מה דעתך על זה- בעדינות ובכיף, כי זה באמת לא פשוט שחברה עוזבת אותך. אח"כ פשוט תתני לה את הזמן, ואולי יום אחד תופתעו לגלות שהפכתם לחברות בעצמכם דרכה
אני ממש לחוצה! אצלנו זה די כאילו לא רגיל ללכת לפנימיה אבל פתאום ממש באלי!! ואני יודעת שאמא שלי לא סובלת פנימיות (טראומת ילדות
אבל, פתאום חשבתי על זה וו...
אמרו לי שמבהרן רק עוד שבועיים
היי=)אחרונהאני יודעת, זה מלחיץ ממש לבוא לבד למקום חדש.... אבל תחשבי, רוב הבנות שיהיו איתך בשכבה יהיו בדיוק כמוך. כולן מתחילות מחדש במקום חדש ואפילו אם יבואו בנות קבוצה גדולה מאותו מקום, זה מהר מאד כבר מתפרק (מנסיון). וגם לדעתי, מי שבאה לבד יש לה יתרון בזה שהיא לא נמצאת עם איזה קבוצה של בנות שהיא מכירה מלא זמן.... אני באתי (כמעט) לבד בתחילת שנה לכפר פינס, וכן, בהתחלה כן היה לי קשה כי בכל זאת זה מקום חדש ואני לא ממש מכירה אף אחת. אבל יחסית מהר זה כבר נהיה אחרת. לא יודעת להגיד לך בדיוק כמה זמן, זה שונה כל כיתה/שכבה.
את מוזמנת לאישי בשמחה אם את רוצה עוד משהו... 
) אז מתגבשים די מהר... אבל זה תלוי גם בבנות....
והכרתי 2 בנות מהיסודי (שלא הייתי איתן בכלל בכלל בקשר) ועוד משהי מהישוב שכמעט ולא הייתי חברה שלה.
בהתחלה היה קשה, אבל בסופו של דבר נכנסים. אמרו לי שהשתלבתי ממש מהר. ותחשבי שבחמישית- כולן ככה! בחמישי הרבה יותר קל.
משהיא יודעת איפה אפשר לקנות פליז?
חייבת ממש ואין לי מושג איפה.![]()
באזור הדרום....
צריכה רעיונות להתנדבות דחוף דחוף בירושלים
בעיקר עם ילדים קטנים או עם ילדים חינוך מיוחד ...יש למישי רעיון איפה אני יכולה להתנדב??שעתיים בערך פעמיים בשבוע....
יש לך את המספר שלהם??

טובי =][=
...עטרת33תודה על העזרה!!אני אברר על ההתנדבות....
למשהיא יש רעיון
טובי =][=למשהיאי?
"מקרה סוציאלי נחמד" [סאלח שבתי]
אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך...
יש בו הכל!!!!
ronibזה פשוט שהיה לי תחושה של סגירה עצמית ואי פתיחות- לא להיות עצמי כשאותו בנאדם היה בסביבה... אבל נראלי זה היה כי אותם אנשים האלו ריחמו עליי והרגשתי את זה אז פתאום הפכתי את עצמי לכזאת... אז כדי שתנסי להבין מאיפה זה בא זה יכול להיות הדבר הכי קטן בעולם אבל רגשית הוא עשה לך משהו....
שושנת העמקיםבהצלחה מתוקית!
רק רוצה להגיד שגם לי יש כאלה אנשים ובאמת לא כיף, הרגשה כבולה כזאתי, אבל המון זה עניין אישי עם עצמי, נראה לי...
לא נעים לך להיות לידה?
אל תהיי.
לי היה ככה עם המדריכה שלי בתחילת השנה, לא היה לי נעים להיות לידה ולדבר איתה וכשהייתי צריכה ממנה משהו פשוט ביקשתי ממישהי אחרת שתשאל במקומי.
זה יעבור מתישהו.
ועוד דבר- בד"כ תחושה כזאת של אי-נעימות להיות ליד מישהו אחר נובעת מזה שאת מרגישה שהוא מתנשא עלייך.
יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא, אבל כדאי שהיא תדע מזה בכל אופן. אולי זה יעזור.
בהצלחה!! ותזכרי שאת לא חייבת כלום לאף אחד.
אני חושבת שזה תמיד היה שם .
הדחף הזה .
לכתוב .
לכתוב כמה שיותר ,וכל הזמן . לפרוק את הכל הדף .
וכשמסיימים , תמיד יש שני צדדים .
מצד אחד , הרצון שזה יישאר סודי . אישי . חסוי
מצד שני , להראות . לפחות למישהו אחד . לקבל עצה , עידוד , אפילו סתם אוזן קשבת .
ועכשיו ? עכשיו אני כבר לא יודעת . אני מפחדת לכתוב . מפחדת שזה לא עוזר . מפחדת שאנשים יראו , יצחקו .
לא יודעת מה לעשות עם עצמי ...



זה לא מאה, כי זה ווירטואלי וקר אבל יש כאן בערןץ פורמים מקסימים שאת יכולה לשתף בהם דברים שכתבת.
לדעת מה את כותבת ומראה לאנשים כדי לקבל קצת פידבקים חיוביים להמשך וגם לדעת מה את לא מראה לאף אחד.
כתיבה זה כלי, זאת מוכשרות, תנצלי את זה לטובה, לך לבד זה יעזור כשאת רוצה לפרוק עם עצמך דברים וגם לאנשים- זה יכול לתת השפעה טובה וחיובית!
את כותבת ממש יפה...
שושנת העמקיםתדעי שממש ממש מבינה. ומכירה את הפחד הזה- מצד אחד, ומצד שני את הסוג של ההקלה שיש ואת הרצון העז הזה שמישהו יבא ויקרא והלוואי ויצליח לעזור.
תמשיכי לכתוב, למרות הפחד הזה. זה דרך התמודדות מ ד ה י מ ה.
זה עוזר ברמה מסויימת, בטוח. זה קצת מקל. זה מוריד קצת מהלב. אפילו עם זה טיפה טיפה זה שווה!!
תבטחי בה' שבעז"ה זה לא יגיע לאף אחד. ועם זה יגיע למישהו זה יגיע למישהו הנכון שיהיה שליח טוב ורק יעזור וח"ו לא יצחק או יזלזל.
ומאמי, כמה שקשה לא לחשוב מה אנשים חושבים עלייך, שתדלי כמה שיכולה לא לחשוב על זה. זה ישחרר אותך כ"כ.
תיהיה את עצמך. תאמיני בעצמך. ותשמחי במי שאת. אין לך במה להתבייש. זה טוב בשבילך לכתוב?! יופי. לא אכפת לך מה הוא אומר וחושב!!
אל תפחדי אף פעם, מכלום. ותחשבי אולי גם מאיפה הפחד הזה נובע. [יכולה להגיד על עצמי שהפחד הזה בא- שמחוסר אמון בסביבה... אולי גם אצלך?]
נשמה,
שיהיה לך המון בהצלחה! ורק שמחה תמיד!
ממש כאן בשמחה לקרוא, להקשיב והלוואי לעזור בעז"ה. 
תזכרי שאת הכי טובה בעולם!!
קטנה, חמודה, משפחה,
ופווול ביקוש....
ממליצה לך לבדוק את אולפנת עטרת רחל בירושלים!!!!!!!!!!!!!!!!!
אולפנה קטנטונת וחמודהההה
יש לי אולפנה מהממת להמליץ עליה!!!!!!!
דבריאיתי באישי
שלום לכן, אני כרגע בכיתה יא ואני רוצה לעבור למעלה לבונה
ממש לא טוב לי בבית ספר שלי בעיקר מבחינה דתית ולימודית
התקשרתי ליועצת של לבונה והיא אמרה לי שהיא צריכה קודם לדבר עם המחנכת שלי קודם...
זה היה לפני שלושה שבועות ועדיין היא לא דיברה איתה ואני חייבת לדעת כי אני על תנאי (זה או שאני עוברת או שאני עפה)
אזז, מה כדאי לעשות ? האם לחפור לה ?? ואיך ? וכו
שעשית את כל האפשרויות כדי להנות ולהתאים לבית ספר ולא מצליחה אז לכי על זה בגדול!! תחפרי לה!! כמה שיותר מהר...