פורום אולפניסטיות (עמוד 133)

כנסי לשם, זה www.ulpanakp.org

אין לי מושג מה עם האולפנות האחרות, חפשי אולי בגוגל?

מוזמנת לאישי, אין לי כח כל כך לפרט פה...

 

יש לך חברות שלומדות שם??

אולי כדאי לך ללכת לבדוק יום יומיים איך זה ואם זה מתאים לך תעברי!!

בהצלחה!!!

אין סיכוי שאת הולכת לבדוק ליום לימודים??

כי אני יודעת שלא תמיד זה נראה מבפנים כמו שזה נראה מהצד!!

גם חברה שלי ממש רצתה לעבור ועכשיו היא שמחה שהיא לא עברה ועוד חברה עברה ושנה שעברה היו לה דילמות אם להישאר שם או לא

אבל יש לנו השבוע שבת אולפנה אז אני לא יודעת מתי אני אהיה פה בפעם הבאה... בכל מקרה מוזמנת

אמנה זה בכפר-סבא. וחן המדבר זה בבאר שבע

אהבתי ממש...

אולפנה מושלממת תמקדי מה את רוצה לדעת עליה?

הפנימייה, כמה ימים זה, ואיך הבנות מבחינה דתית?

לא של האולפנה נראלי זה מה שחברה שלי עושה אני יבדוק ..

כמו שיש אפשרות לשמוע שירים לא דוסים וסרטים לא דוסים במחשב!!! לאו דווקא בפלאפון

אבל אי אפשר לראות משם סרטונים באינטרנט, וגם אם כן-פשוט תחסמי תאינטרנט..

יאללה כשר!!

רק אם יש לך אינטרנט על הפלאפון(אין wifi ) ואת בוחרת עם לראות או לא!!

לרוב האולפניסטיות היה את זה עד שיצא נוקיה 208;) 

סתםםם, תתחדשוו!

אבל מה שבא לכם 

 

אנחנו נשרוץ שם

אל תתחילי עכשיו לעשות עליו פוזות ליד חברות והכל כדי להראות לו שאת שווה וכו..פשות להיות עצמך...

להתקבל אבל עדיין לא בבהרן אני יכולה להיות 

אבל אני בטוחה בתשעים אחוז שאני יהיה בבהרן בגלל שאם אני לא יתקבל סבא שלי ידבר עם הרב נוימן ואני יתקבל בעזרת ה'

אבל בהרניסטי"ת - תודיעי כשיהיה, סבבה?!

כשיפתח

משועממות רצח אז בכיף...

ולא ממש חושבת כמוך. אבל כל אחד והרגשתו.

 

אם את שואלת מה דעתי. 

אם יש בך את הכוחות לעבור אולפנא ולהתחיל הכל מחדש-אז לכי על זה.

אבל כעיקרון החיים לא צריכים להיות מלאי ריגושים.

כן. מה לעשות. שגרה זה דבר בנאלי.

 

תשמחי שאת במקום איכותי ותנסי להוציא את הכי טוב שלך.

כעיקרון נשמע שהמצב שלך פחות או יותר נחמד.

אז תעשי "חושבים" פעם שנייה אם המצב באמת כ"כ נוראי כמו שאת מתארת..

קודם כל, ברור שיש בנות שלא מרגישות כמוני..

דבר שני, לא התכוונתי להציג ת'מציאות כ"כ נוראית.......... פשוט מציאות לא הכי כיפית שאני לא הכי שלימה איתה..

אני רוצה להתנצל כי בתגובה הראשונה שרציתי לכתוב ממש כמעט נכנסתי בך..לא הבנתי מה הקטע של השרשור זה, להוציא שם רע לאולפנה?לגרום לבנות שטוב להם שפתאום יסתכלו גם על הצדדים הרעים ויהיה להם לא טוב, להפחיד חמשויות\תרמחיות?!  ועוד כל  מני דוגמאות..

אבל אז המשכתי לקרוא- השאלה ששאלת היא למה לך להישאר באולפנה כי האולפנה שלנו כל כך דומה לשאר האולפנות..ואני אומרת שבכל אולפנה שתיהיה בה אחרי שירד לך ממנה פתאום תשימי לב כמה לא טוב לך שם, כמה היא דומה לשאר האולפנות, וכמה עדיף לך לעבור..

אז כן את יכולה לעבור..לחברות שלך זה בטח יהיה קשה, ולך אולי גם קצת כי בכל זאת להתחיל שנה במקום חדש אחרי שיש כבר כיתה מגובשת זה לא הכי פשוט...

אבל זה ממש תלוי בך! את יכולה להחליט שדי מספיק עם הדברים הרעים! עכשיו נתמקד בדברים הטובים! בחברות המדהימות! בצוות שמשקיע בנו עד מעל הראש, בשיחות הכל כך תורמות, ברמת הלימודים שכן אולי יש באולפנה אחרת אבל כמו שהרב נוימן אומר לא תמיד צריך להשוות לדברים אחרים..תחשבי על הדברים הטובים שלך בלי לחשוב למה לך רע ולה טוב..תחשבי פשוט למה רק לך טוב איפה שאת נימצאת ולא וואו איך אני יכולה להנות במקום אחר..את לא נמצאת במקום אחר אז פשוט תהני איפה שאת..חבל להעביר את השנה הזאת בבאסה..

 אז פשוט כמו שאמרתי  תחשבי עם עצמך על הדברים הטובים והכיפים שקוראים לך רק באולפנה שאת לומדת בה!

ובקשר למרחק..כן זה יכול ליהיות קשה אבל תחשבי שזה גם שיעור חשוב לחיים..לא ניראה לי אני מגזימה כי זה לא כל כך רחוק ממך..השרות הלאומי..את מתכננת לעשות אותו איפה שאת גרה?ותאמיני לי שבשרות את תיהיה פחות בבית..(תלוי איפה תעשי) ואם עוד יותר נסתכל קדימה..באיזה שהו שלב את תעזבי את הבית ותקימי בית משלך..את לא חושבת שהשנים עכשיו עוזרות לך להתמודד עם מה שיהיה לך עוד כמה שנים? יכול ליהיות שגם עוד כמה שנים יהיה לך קשה אבל לפחות תדעי איך להתמודד עם זה

ואם זה לא עוזר אז תחשבי על בנות שגרות יותר רחוק ממך..<צ>

בהצלחה! וניראה לי את יודעת איפה ואיך למצוא אותי אם באלך לדבר..

אוקיי אז כמה דברים:

*הרמה התורנית בבהרן היא רמה תורנית שאין אותה בהרבה אולפנות!!

זה נדיר למצוא בנות שמתגאות ובאמת גאות שהם דוסות,

אני חושבת שבכל אולפנא יש דוסות ולא .. זה כבר בחירה שלך מה להיות. אם תסתכלי על זה 

פחות או יותר בשכבה הרוב דוסות דוסות!! ב"ה

*הרמה הלימודית- מאיפה את כ"כ בטוחה ש5.5 את היית עושה בקלות באולפנות אחרות??

5.5 זה לא כזה פשוט, וגם תחשבי שבסופו של דבר הבגרות היא אותה בגרות בכל מקום בארץ

לא משנה  איפה תילמדי, ויכול להיות מאוד שהרמה הלימודית שדווקא גבוהה תעזור לך בבגרות!!

*המרחק מהבית- אני ממש ממש מבינה (גם אני גרה רחוק), זה משו שלוקחים אותו בחשבון שבאים לאולפנא

שזה גם אחד מהמינוסים, אם זה ממש משמעותי לך להיות בבית היית צריכה לקחת את זה בחשבון מראש,

ואולי המרחק מהבית משפיע עלזה שפתאום קשה לך לימודית? כי ללמוד בבית ובאולפנא זה לא אותו דבר!!

 

בקיצור כל מקום יש בו ת'מינוס והפלוס שלו צריך להסתכל על הדברים הטובים והחשובים באמת

אז בהצלחה

 

נ.ב:

"אולפנת בהרן אולפנת בהרן קייטנה נהדרת לא נחליף אותה בשום קייטנה אחרת.."

 

אני גם מה-שכבה... 

אני בקושי נכנסת לפורום, אז אם מישי לא יודעת מי אנוכי מוזמנת לראות בקבוצה של השכבה 

אתן פשוט חמוודוות על התגובות...!!

אני לא כ"כ רוצה להגיב, כי ניראלי שכל אחת והמקום שלה, ולכו תדעו מה הביא את אותה בת לכתוב את מה שהיא כתבה.. אולי זה סתם עזר לה, אולי היא הרגישה שהיא פרקה, או אולי סתם רצתה לשמוע את דעתכן-דעתנו בנושא..

אני לא כ"כ מצליחה להיכנס לראש שלה, אבל חושבת שאם מישי שוקלת לעבור אולפנה מכל כיוון שהוא, זה נושא שצריך לשקול קצת יותר ונושא קצת יותר עמוק ואישי מעוד הודעה בפורום!!

מוזמנת באישי, או סתם ככה באולפנה.. 

שיהיה מלא מלא ב"הצלחה!! נשיקות 

 

ניראלי שהיה יותר חכם לרשום את זה בפורום של חבלז בהרן וככה היו יותר מגיבות אבל סבבה..

רחל, אני חושבת שלא כדאי שתעתיקו את זה..

אם זאת שפתחה את השירשור היתה רוצה, היא היתה כותבת את זה שם...

אוראל!!!

מה נראלך שאת מחמיאה לי??!!!??!!??!! 

בסה"כ כתבתי שני לא רוצה להגיב.. 

אוהבת אותך, רעות.

(ולכל מי שחשבה.. לא אני כתבתי את השירשור!!!!!! י'מלחיצות.......)

אני גם מהשכבה.

ומה שאת מתארת פה זה ההרגשה הכי הכי טבעית ונורמלית בעולם!!!

כמו שאת אומרת, באמת בחמישית יש את ההתלהבות הראשונית, ההרגשה של השיחרור מהבית (גם לבנות שקשה להם המרחק), של העצמאות. כל היום עם חברות, הלימודים בסבבה, בכל מקרה כולם יודעות שהלימודים בחמישית לא מזיזים לכלום (וגם מי שלא ידעה - האווירה יותר בנחת כי לכולם יש בגרויות ולחמישית לא).

בקיצור, בחמישית האולפנה נראית המקום הכי כיף בעולם! צחוקים, בלגנים, חופש מההורים, מהמשפחה.

 

ואז נגמרת השנה, וחוזרים הביתה, ומתרגלים לבית, וכבר לא תמיד כ"כ רוצים לחזור.. רוצים שקט, רוצים רוגע, רוצים את המיטה שלי, את הבית, את החדר הפרטי\עם האחיות שאפשר לצרוח עליהם, רוצים את המשפחה, רוצים לבחור מה לאכול כל ארוחה, רוצים להכין לעצמך את האוכל, רוצים לאכול בנחת בלי רעש של 200 בנות מפטפטות או עושות מורלים.

ונגמר החופש, וחוזרים, וכבר חוזרים בלי יותר מידי התלהבות כי רוצים לחזור הביתה ואין לך כוח לחברות ולרעש שהם עושות, וכל הזמן צריך להיות נחמד (לא באמת אבל..) ו-יאללה, אין לי כוח! בא לי את הבית, את השקט וכו. או שמגיעים לשבוע הראשון כן קצת בהתלהבות של לפגוש תחברות וזה אחרי החופש, אבל עובר שבוע וזהו, די, נמאס. 

 

הרמה הלימודית - היא יחסית גבוהה, אבל - תכלס זה עוזר לרוב הבנות, אח"כ בבגרות תוציאי טוב. אל תיהי בטוחה שבאולפנות אחרות היית עושה 5.5 בקלות, כי פשוט היה לך את הקושי הזה בשביעית ולא בשישית. סה"כ זה אותו חומר.

באנגלית - אם את בקבוצה של הדוברות - אולי כדאי לך לשקול לרדת, גם אצל רותי תצאי בסוף עם חמש יחידות ולא תלמדי את כל ה"העשרה לחיים". לא שווה להרוג את עצמך בשביל להגיד שאת בהקבצה הכי גבוהה. לא טוב לך - אז לא. זה לא משנה ליחידות. לא יהיה כתוב לך בתעודת בגרות "למדה העשרה כללית ובקצב מהיר".

ואם את צריכה להרוג את עצמך בשביל 100 - אולי זה הצורת למידה שלך לא נכונה? תבדקי, תשני. תנסי ללמוד עם חברות, בלי. תבדקי מה יותר נוח לך. אול את סתם נלחצת ומוציא תנשמה למרות שהיית יכולה להוצים 100 גם ברבע זמן לימוד.

ואולי, אולי באמת כדאי לרדת. אל תמותי רק בשביל 5.5. מסוגלת - מעולה. לא מסוגלת - אז 4. ניסית, רצית, עשית את שלך.

 

הרמה התורנית - אין עוד הרבה אולפנות עם רמה תורנית כזאת. זה נכון שהבנות משולבות, אבל יש הבדל ענק בין אולפנה דוסית שמשולבות בה גם פחות דוסות, לאולפנה לא דוסית שמשולבות בה גם דוסות. אין מה לומר - הרמה התורנית באולפנה היא משהו די יחודי לבהרן. (לא לשלוף סכינים - יש עוד אולפנות דוסות. אבל אין מה לומר - בהר"ן זה משהו מיוחד בקטע הזה.) יש המון שיעורים, המון שיחות, והאווירה היא כן לבוא וכן לשמוע וכן ללמוד. בלי לעוף או משהו, אבל בהרן בנושא הזה זה ליגה.

 

חברתית - אמרת שטוב לך, אז אני לא אוסיף יותר מידי, אבל רק שתדעי - בלי פנימיה זה עולם אחר. זה קשר הרבה פחות חזק, בטח שאין אותו עם כולם, אולי עם ה-2,3 בנות הקרובות אליך אבל עם שלושת רבעי כיתה בטח לא. הכיתה פחות מגובשת, אין כולם עם כולם - ברור שתלוי איפה, אבל פנימיה ולא פנימיה זה שונה בטירוף. אל תצפי לכזה קשר עם חברות ולכאילו כיתות מגובשות.

 

הצוות - מה שהיה שנה שעברה היה. אם החליפו לך גם מחנכת וגם מדריכה - אז לכי איתם, זה התחלה חדשה, פתיחה חדשה - אל תישארי תקועה בשנה שעברה. זה היה ונגמר. בין אם אמרו להם ובין אם לא - הם נותנות את האופציה להתחדש, גם מה שהעבירו להם הם לא לגמרי יודעות את כל הסיפור אלא רק קטעים והם רק ינסו לשים לב אם גם השנה זה ככה. שכחי מזה - זה נסגר.

אם נשארת עם המחנכת, אז זה אומנם פחות נעים, אבל אם מבחינתך זה נסגר - זה נסגר. היה ועבר. שכחי מזה, תראי לה שהשנה זה לא ככה, וזה יגמר. קצת לא נעים וזהו. הם כן נותנות פתח להשתנות, למרות שהם יודעות. עברו חודשים, אנשים משתנים - הם יודעות את זה. זה נכון שזה לא נעים בהתחלה, אבל זה ממש לא סיבה לעבור.

 

הבית - זה די מתקשר לפסקה הראשונה, כי אם היה לך טוב באולפנה - היית פחות מתגעגעת. אז אני אתייחס לשניהם ביחד. המשפחה - זה נכון, את לא איתם כל השבוע, אבל תדאגי לדבר איתם, להתעניין בהם. את חלק מהבית גם אם את לא נמצאת שם במהלך השבוע. אין כ"כ מה לעשות - את בפנימיה, לא בבית. ההרגשה של הריחוק זה עניין שתלוי בך - נכון שאם היית בבית זה לא היה, אבל את יכולה לדאוג שזה לא יהיה גם אם את באולפנה. לדבר איתם כל יום, איך היה, מה עשית היום בגן, מה אתה אוכל. דברים קטנים, לא חשובים.

עם אמא - גם, פשוט לשתף אותה במה שהיה, אפילו להתעניין במה שהיה לה - נכון שהיא אמא, אבל גם לה יש חיים. לשתף אותה, לספר לה מה למדתם ואיזה מבחן יש מחר וכמה קיבלת בהכתבה.. לא חייב דברים גדולים. זה יוצר קרבה, גם השטויות האילו.

 

ועכשיו אני טיפה חוזרת להתחלה.

כמו שאמרת, בשישית כבר תוספים תמקום באולפנה. כבר נרגעת ההתלהבות וכבר נכנסים לשגרה.

יש שתי סוגים של אנשים. אין לי מושג מי את, אז אני אכתוב על שניהם ותלכי על פי מי שאת. הרבה פעמים גם כדאי לשלב.

יש אנשים שצריכים כל הזמן ריגושים - הם לא יכולים בשגרה. הם צריכים כל הזמן משהו מיוחד. אז כדאי, פעם בשבוע לדאוג לעשות משהו נחמד, שישבור את השיגרה. לצאת לבארקה, לצאת לקאפ שופ, סתם לצאת להליכה, לשחק מחניים, ערב חדר, לעשות משהו לכיתה, סרט, להכין משהו בכלכלה וכו.

אבל צריל לדאוג שזה לא יהפך לשיגרה.

 

יש את הסוג השני, שע"פ מה שכתבת נראה לי את נכללת בו - שצריכים שיגרה ושקט. הם צריכים משהו, קבוע, מסודר, בלי יותר מידי ריגושים, בלי יותר מידי בלגן. זה די קשה באולפנה, כשפתאום מודיעים לך בצהרים שיש שיחה בחמש אחרי שתיכננת כבר את כל היום וכל התיכנון משתבש, או שלא מודיעים לך ואז פתאום המדריכות עוברות ו-אוי, יש שיחה ואני באמצע משהו.. ואפילו בלי זה - יש חברות, וצחוקים, ומדברים, ודוחים את זה לעוד מעט, והחברה שרצית ללמוד איתה התעכבה עם הש.ב. עם מישהי אחרת והכל מתבלגן.

אז קודם כל - כן כדאי שיהיה סדר יום. בדף, בראש - איך שנוח לך. אבל לדעת שהוא נתון לשינויים.. לדעתי (אבל אני יודעת שיש בנות שזה לא נוח להם אז תבדקי עם עצמך) לעשות סדר יום באולפנה עם שעות וכו יוצר בלגן. פתאום התעכבת פה עם הש.ב, ושם מישהי ביקשה ליווי לשמיני.. אני פשוט רושם לעצמי את הדברים שאני רוצה לעשות היום, בלי שעות. רק מה יש. זה גם מסדר בראש את כל הדברים, וגם לא מקבע אותי לזמן. אני יודעת שיש משימות, אבל אני לא בלחץ כל הזמן כי פתאום היה לי משהו ואני לא עומדת בזמנים..

וכדאי למצוא לעצמך כמה זמן ביום בשקט. לבד. זה פנימיה וחברות זה כיף ונחמד והכל.. אבל קצת שקט, להיות עם עצמך. במיטה לפני שהולכים לישון (אם יש שקט בבנין.. אם לא אני לפחות לא מצליחה), סתם לעשות משהו במהלך היום לבד - ש.ב., ללמוד למבחן, לקרוא ספר, הליכה - כל דבר.

זה ממש עוזר.

 

לא כדאי לעבור כ"כ מהר לדעתי. קודם תבדקי מה קורה אחרי החגים, אחרי שנכנסים לשיגרה. כי עד אחרי סוכות אין שגרה. זה אלול, וכל הזמן יש שיחות, וזה תחילת שנה, ואף אחד לא מנסה בכלל להיכנס לשגרה כי זה רק לקצת זמן.. 

 

ואם את רוצה לדבר באישי.. מוזמנת לומר ונמצא את הדרך.

 

מועדים לשמחה

 

 

 

איזה נסיכה אתת!!! וואוו איזה טוב לב!! וואי כל הכבוד עננקקקקק!!!!

ברור שאני גם משכבה... 

רציתי להגיד ממש ממש התחברתי לשאלה של פותחת השירשור

ובאמת התלבטתי להעלות את הדבר הזה גם...

 

תודה רבה לכל העונות נתתם לי עוד דברים לחשוב עליהם,מקווה לחזור לאולפנא בהרגשה יותר טובה 

ומי שהגיבה ארוך-את שפיצית על!!.טוב לדעת שיש כאלה בשכבה

ותדעו שאין על השכבה שלנו!!תותחיות שגולשות בפורמים כל החיים 

 

 

את מדהימה! והסכמתי כמעט עם כל מילה...שזה הרבה (חחח סתם אבל איך שבא לך)

קודם כל, אתן פשוט מאמיות!!! אין עליכן..

ואין על השכבה שלנו!!!!

את האמת כתבתי את זה כפריקה ברגע של עצבים על האולפנה.....

זאת שכתבה ארוך, כתבת מילה במילה את מה שאני מרגישה!!!!

פשוט נתתן כח להמשיך ולהיות יותר שלמה עם עצמי...

ושוב, זאת שכתבה ארוך, אם יש משו שאני רוצה לומר לך באישי, זה-תודה! פשוט תודה.........

מסכימה עם מיכל

תודה לכולכן

אני יגיד לכם את האמת שהתחושות שלכן רק מתעצמות בשביעית,עוד חופש עוד ריח של בית וכניראה שמשנה לשנה הנפילה לשנת הלימודים יותר כואבת..

גם יש תחושה כזאת של "מה אני מפסידה במקום אחר" במיוחד לבנות שיש להן חברות בהרבה אולפנות שונות.

יש תחושה כזאת של "אני לא מתגעגעת לאולפנה ולא בא לי לחזור בחיים".

החוכמה זה ללמוד איך לנווט את הרגשות והתחושות שלנו...

אני מבינה למה ילדה לא מתגעגעת לאולפנה כשהיא לא אוהבת את הלימודים הרמה הדתית והפנימיה.גם אני ככה.

אבל למדתי לתלות את הגעגוע שלי בדברים אחרים,בחברות,בחוויות,בפעילויות ובכל נק' טובה.

ואז כבר את מרגישה שיש לך באמת סיבה ללמוד באולפנה.

להגיד לך שלא יהיה לך יותר טוב במקום אחר? אני לא יכולה!

אבל אני יכולה להגיד לך שמה שהיה לך שנה שעברה זה מה שגרם לך להיות את!

בהצלחה!

בשמחה

 

וממש שימחתם עם כל הפירגונים! אתם ממש חמודות

כנראה זה משהו שקורה להרבה בנות..

 

 

תודה שהעלת. בהזדמנות אקרא את התגובה הארוכה,יש מצב שהיא תעזור גם לי

זאת אני, פותחת השירשור...

וואי, קודם כל עזרת לי ממש עם העצה של למצוא בכל דבר נקודה טובה..

ודבר שני, אין יותר כיף מלדעת שאני לא היחידה ושמתרגלים לזה בהמשך.

תודה!

ניראלי שכדאי לפתוח פורום של האולפנה..!!

כי למשל שירשורים כאלה, אם היו בפורום של האולפנה יותר בנות היו מגיבות..

הנה, תראי.. בשירשור הזה, שביעיסטית אחת הגיבה והיה עוד איזה שירשוש שחמשושיות פתחו על האולפנה ומכל השכבות הגיבו להן.. (גם מהשמינית)

סתם מעניין אותי.. מאיזה י' את?

אז תדעי לך שניחשתי שאולי זאת את

ואני גיליתי שהוא הפסיק לכתוב לי מאנונימי - אני היחידה?!

 

ולמה חשבת שזאת אני? שאני אדע להבא להיזהר

 

 

משקיעה בתגובות ומפרטת וזה.. קבלי את זה כמחמאה

כי אחרת לא יתנו לי לפתוח.....

לא ענה לי....

זה שרשורים על בהר"ן. וגם לדעתי יהיה לכן נחמד פורום כל האולפנה....

לאולפנת בהר"ן בראבקקקקק
והוא אמר שכבר יש מליונים.....

וד"א אני מהחמישית

אבל לא מבהר"ן....

 

כפר פינס !!!!!!

הוא לא כזה פעיל.. 

נבחנתי לצביה מעלה אדומים התרבלתי ואפילו נרשמתי.. בסוף ביטלתי כי התקבלתי לאולפן. שיותר רציתי..
אבל יחסית קל להתקבל לשם והבנות שם ממש ממש מגוונות! ישם מכל הסוגים..בהצלחה

אם זה יעזור לך כי אמרו לי שזה שונה מאוד בין החטיבה לתיכון...

ולא אהבתי!

האוכל- זוועה!

החדר- צפוף, אין מקום לנשום!

וגם הרמה התורנית לא משהו..

נכנסים לכרטיס אישי/לוחצים על מי שאת רוצה להוסיף ואז בצד כתוב הוסף כחבר ואתמלוחצת על זה וזה מוסיף לך... ואם את רוצה לדבר אם מישי באישי תפתחי איתה שיחה אישית או מסר לי אין בעיה אם את רוצה לדבר איתי מוזמנת...

שהיא רוצה

וזה ניראלי פחות מ-60 ש"ח 

יש גם באופנת המדרחוב המון חצאיות 

כל האורכים ובכל הצבעים

ויש גם צמודות וגם נפנף