האם מישהי מכירה את אולפנת אלקנה שבשומרון?
איזה סוג האולפנה הזאת?
וכל מיני פרטים!
אשמח לפרטים...
האם מישהי מכירה את אולפנת אלקנה שבשומרון?
איזה סוג האולפנה הזאת?
וכל מיני פרטים!
אשמח לפרטים...
לכיתות א"-ב",
לשבת הקרובה בעז"ה!
אני צריכה פעילות כפית מהנה וקלילה לבנות קטנות,
למשך 3/4 שעה, שעה משהו כזה !!
תודה מראש!
מה חסר בגננו הנחמד,זרם,פנטומימות,אקוואקה דלאומה(אתה שם לב כי קיבלת כיף לא כי אמרו לך להעביר) וכמעט כל משחק אחר אפשר לקשר...
תודה רבה ממש !
הרב יצחק שליט"א ממש שוווה עכשיו ממש ניגונים !http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=20928
למישהי יש רעיון לפעולה/פעילות לשבת הקרובה ?
לכיתות א", ב"
משהו נחמד כליל וכפי למשם חצי שעה עד שעה !
אני ממש ישמח , תודה רבה !!!
תודה רבה ליאורוש!
למישהי יש משהו יותר ממוקד לתת נגיד דוגמה למישחק או משהו כזה !
כל ענף יש תמונה קטנה של בת [השמיניסטית] ורשמו לו משו על זה שהם גדלו ופרחו מהאולפנא עם איזה ציטוט..
ויש גם מלא מלא מלא תמונות שלכן שמרכיבות נגיד את התמונה של הרב..
דמות חינוכית, כמעט כמו מורה:
-שתלשין לרב האולפנה אם מפריעים ביחידה בסמינריון.
-שלא תחשוב שצריך להחזיר לך ת'פלאפון אחרי שהחרימו לך אותו.
וכו'...
או מישי יותר כיפית וזורמת, שכן, ברור שהיא קצת תעיר על דברים ממש ממש לא פסדר,
אבל תזרום עם הבנות, ולא תיתן להן להרגיש שהיא בדיוק כמו המורה,
ואם הבנות יספרו לה על הברזה או שמו היא תלך ותגיד אתזה למישו בהנהלה.
מישהי שקורובה לבנות אבל כמו מורה כיפית זורמת וכ'![]()
ברור שלא אחת שמלשינה!
מורות יש באולפנא מספיק, מדריכה היא אחת שתזרום, לצחוקי, ממש לא להלשין וכאלה...
התפקיד שלה הוא להיות *מדריכה*, לא מורה.
היא לא באה לחנך וכל זה מתוך מקום של מורה, אלא מתוך מקום של מדריכה-חברה, שרוצה לעזור וכולן אוהבות אותה ומרגישות בנוח לפנות אליה.
מדריכה היא דמות חינוכית באולפנא!!!אם היא הייתה רק לכיף היא לא הייתה צריכה להיות שם!!!ובשביל זה יש סניף
אם המדריכה שלך היא כזאת כדאי לבדוק גם את הבנות מה הם עושות...ולמה זה קורה להם כל הדברים האלה ועל דברים כאלה הם צריכות לקבל עונש או החרמות כי יש כללים לאולפנא ששומרים של מסגרת.
למדריכה אין טעם לדפוק את הבנות ולגרום שיהיה ללהם רע באולפנא, אלא לגרום להם לחינוך טוב וערכי שילווה אותם לכל חייהם.
אני לא יודעת אם את בפנימיה, כי אם היית בפנימיה היית רואה מה זה באמת מדריכה שהולכת ו"מלשינה" כיביכול על חניכות.
חניכה שלא עשתה משהוא בסדר ועברה על הכללים צריכה לקבל על זה עונש והמדריכה שהיא הדמות החינוכית צריכה להיות מעורבת בזה. ותדעי לך שאת המדריכה ששמה גבולות ברורים ומראה מה הדרך הנכונה הכי זוכרים והכי מעריכים, הכי הרבה זמן.
ומדריכה שאת רואה שלא עושה את זה כי: א. את לא באמת יודעת מה היא עושה ב.זה מאוד תלוי בבנות שנמצאות בשכבה.
תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר.
אחותי היא מדריכה באולפנא והיא סיפרה שכשעשו לה את הראיון להדרכה נתנו לה סיטואציה איך היא יכולה לשמור על המקום שלה מבחינת הבנות, ועל העמידה שלה מול הבנות גם במצבים לא נעימים.
לפעמים קשה לחניכות לראות גם את הדמות החינוכית של המדריכה.
ודבר אחרון למדריכה חשוב מאוד שיהיה לה יראת שמים מול הקב"ה שלא לשקר כששואלים אותה דברים חשובים.
מקווה שלא חפרתי יותר מידי אך זה מה שאני יכולה להגיד בתור אחות של מדריכה באולפנא.
היא אמורה ליהיות כיפית, זורמת, שלא תלך לשטנקר על הבנות להנהלה על כל שטות
היא לא צריכה ליהיות כמו מורה
אחת שאפשר לשוחח ולהתיעץ איתה
בד'כ לא כותבת פה אבל ראיתי את השירשור וקשה לי לא להגיב.
בואו נוציא מהלקסיקון את המילה 'להלשין' או 'להשתנקר'. זה עושה לי אסוציאציות שליליות כאלה ואני לא חושבת שזה העניין פה.
מדריכה היא בחורה נחמדה שבאה לבלות ביחד איתכן את השנה, בשבילכן 
וכל רצונה הוא להיות בשבילכן, בשביל החניכות שלה,
מה שדורש ממנה את השילוב הזה שכמה בנות כתבו פה-
אבל חשוב לי שנבין, שהמדריכות הן בשבילנו.
וגם אם הן עוזרות לנו לעמוד על הכללים/ מכניסות אותנו לשיעורים/מעירות לנו כשאנחנו מפריעות בשיחות וכו' וכו',
זה בשבילכן וכל פעם זה משיקול אחר- לעזור לנו לכבד אותנו, שבאמת נלמד(כי זה התפקיד שלנו כרגע, באולפנה..)-שלא ידפק לנו המגן וכו' וכו', ובאמת שזה בשבילנו.
וחוצמזה, ברור שהיא גם זורמת, וכיפית, ומישי שאפשר לדבר איתה,
אבל אהבתי את מה שאחת האנומיות כתבה- שמדריכה היא דמות חינוכית, אחרת בשביל מה את צכה את חברה?!..
תחשבו על זה..
הדבר שאנחנו עושות כמו להבריז וזה אבל הם כן יעירו לנו עם אנחנו לא מתנהגות כמו שצריך בשיעור שלהם,הם כן יעירו כנדבר וכ'ו... אבל לא בקטע הרע בקטע שאנחנו רוצות את טובתכם וכ'ו...
מדריכה צריכה להיות אחת שסומכים עליה, מכירה את הבנות היטב, יודעת לפרגן ויודעת מתי להגיד את מה שצריך גם אם זה לא נעים אבל יש לה דרך להגיד את זה כך שמקשבים לה. היא מכבדת את הבנות והבנות מכבדות אותה.
אמון זה דבר הדדי וצריך לרכוש אותו ועובדים על זה קשה. לאבד אמון לוקח כמה שניות בלבד...
אלו הם הדברים שמדריכה צריכה לדעת ואם יש לה את זה אז אני לא חושבת שתהיה לה בעיה בין אם היא תתנהג כאחת מהחברה ובין אם היא תתנהג כמורה סמכותית (שמעתן בנות....) ![]()
פעם אמרו שהיה מורה לחיים כמו שכולנו גודלים על מישהו שאנחנו אוהבים, מעריצים, רוצים להיות כמוהו/כמוה - כך לדעתי צריכה להיות מדריכה.
יאללה בכיף לכולם
לדעתי.. היא צריכה להיות מדריכה- לא מורה ולא חברה.
היא לא אמורה לעשות לך פרצופים כשאת מבריזה וגם לא לעשות איתך שטויות שלא מתאימות למקום שבו את לומדת...
היא אמורה להיות המדריכה שלך- להיות שם בשבילך כשאת צריכה, לדבר איתך על כלמיני דברים שלא באלך לדבר עליהם עם חברות\הורים\מורות.....
קיצורר... אני יודעת שזה ממש קשה ותמיד יהיו תמדריכות שיטו לצד מסויים אבל זה העיקרון לדעתי....
=]
בהצלחה!!!!
בנות לא ירצו לספר לה דברים ולשתף בבעיות אם היא תהיה קשוחה וקפדנית!
את צריכה להגיד להם ש"לא נכון .אכפת לי, אבל אני מנסה ולא מצליחה" תגרמי להם את שישנו את התדמית שיש להם עליך.. קודם תנסי כמה שיותר להיות מסודרת (יש לי חברה שהיא הייתה הכי בלגניסטית בכיתה וכל היום איבדה דברים ואז שנה אחת היא החליטה שהשנה התא שלה ישאר מסודר כל השנה...והוא באמת נשאר מסודר כל השנה.. נכון מידי פעם היא איבדה דברים פה ושם והמקום שלה לא היה כ"כ מסודר אבל היא הצליחה והראתה לכולם שהיא מסוגלת לשנות את התדמית שהיה עליה..
אל תחשבי מה אנשים אחרים חושבים עליך.. תאמיני בעצמך ובעזרת ה' תצליחי..
מאמינה בך..
ב"הצלחה 
בס"ד
לפני שבוע בערך היא סידרה את התא שלה ואת המקום בכיתה ואנחנו מזה התלהבנו בשבילה.
וגם אם אחרי כמה זמן זה שוב התבלגן אנחנו לא נאמר לה כלום..... כי האמת היא שאנחנו גם קצת בלגניסטיות..(אנחנו כזה חבורה של 6 בנות בערך)
מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לומר למי שאומרת שלא אכפת לך שכן אכפת לך ושזה באמת היה בטעות. ואם את יודעת שהיא אחת שלא תבין או תקשיב אז את יכולה להזכיר לה פעם אחת שהיא שכחה משהו בוא נראהמה היא תגיב.....
כדי שהבנות בכיתה יראו שאת באמת מנסה,
נתנו לך רעיונות למעלה
יש לי עצה מועילה ממש בישבילך:
כאשר מישהי נותנת לך חפץ מסויים ליד או אפילו שמה אותו על השולחן קחי אותו ושימי ישר במקום!
למשל אמא שלך שמה לך על השידה את הכביסה ישר תכניסי לארון זה לאקח מקסימום 5 דקות,
כדי לך זה ממש פיתרון, אני לא רוצה לתאר את המדף שלך ואת הזמן שיקח לך לסדר אותו אם את לא תעשי את זה !!!
שיהיה הרבה בהצלחה ,
אין לי מה להגיד על החברות כי אני לא יודעת ממש מה התגובה שלהם ואיך אצלכם מיתייחסים לזה.
ריות במדעים!!
ובגרות במדעים בכיתה י' זה לא חובה. זה מגמת ביולוגיה.
יש לנו מבחן ע-נ-ק במדעים על חומר ממש משעמם ומסובך שפשוט אין כח ללמוד אליו!!
אההה וטוב לדעת שאין בגרות במדעים!!
ב"ה!
מקום בעולם
מעפר אני באההשאלה מה את יותר אוהבת..
זה תלוי מה את אוהבת.דרוומית גאאה!(יואוו!! כמה זמן לקח לי להקליד את זה..)
סתם כי זה נשמע יותר מעניין..
להתעסק עם אנשים ולא עם משוואות 
סוציולוגיה פסיכולוגיה..
חברות שלי נהנות שם ממש! ושיא האוהבות את זה..
אבל קחי בחשבון שאת צריכה לקרוא מלא..
יואו שיא ההההההההה לגאונים!
פיזיקה זה אשכרה להוסיף לעצמך עוד איזה 6 שעות מ"מ בשבוע.. כאילו זה מה שחסר לי עכשיו..:/
יש אצלינו מלא בנות שלא הכי גאונות ובפיזיקה,וזה כי יש להם זיקה לזה,זה מעניין אותן..
מגניב להם,
זה שווה עם מרוצים, מתעניינים ואוהבים!
מרימוש!וזה ממש סבבה...
אם מעניין אותך הנושא תלכי אם לא זה ממש ישעמם אותך.... וזה ממש תלוי במורה שמלמדת!!!
שלום,
התקבלתי לבהר"ן ב"ה.
אני ממש מתלבטת אם להישאר באולפנא שאני שם כרגע-או לעבור.
מצד אחד: באולפנא שלי-טוב לי, רק שאני לא כ"כ מרוצה מהבחינה הדתית-שקצת מחפפת בכיתות היותר גבוהות.
מצד שני: בבהר"ן יש מגמת מחשבים ופיתוח קול (מה שאין באולפנא שלי), וגם שם יש רמה דתית טובה.
בכיתה שלי אומרים לי שתפור לי בהר"ן-חוץ מהפנימייה....
בקיצור הפנימייה זה הדילמה כאן.
אני לא כ"כ מסתדרת בפנימייה, אני אחת כזאת שאוהבת ללמוד לבד למבחנים, וגם מבחינת פרטיות.
אני חברותית-אבל לא נראה לי שאסתדר עם בנות שבוע שלם באותו החדר...
מספיקות לי 3 שבתות שכבה בשנה...
אני לא יודעת מה להחליט!,
אשמח לעצות ענייניות.
בעזרתך יתברך
למדתי באולפנת צביה והרמה הדתית שם של הבנות הייתה ממש גרועה ובגלל זה עברתי. ואני ממש מרוצה שעברתי, עכשיו יש לי הרבה יותר חברות והרבה יותר אפשרויות לחברות, מכירים סגנונות שונים.
גם אני הייתי כזאת שאוהבת ללמוד לבד
ואם את אחת שאוהבת ללמוד לבד את יכולה לעשות את זה גם באולפנה
מבחינת פנימייה-באולפנה נותנים המון שחרוריםואפשר גם לדבר על זה עם המחנכות והמדריכות שיתנו לך הרבה שחרורים.
האולפנה גם מאוד משפחתית.... קיצור אני ממש ממליצה על האולפנה
ומניסיון- עדיף לעבור מאשר להישאר עם חברות שהרמה הרוחנית שלהם לא הכי.... באמתת....
בהצלחה....
ומה שידוע לי אין מגמת פיתוח קול- יש חוג, אבל יש מגמת מוזיקה בתור מגמה נוספת...
אם את רוצה את יכולה לדבר איתי באישי..
אספתי פעם מכל מה שכתבו פה בשירשור דומה:
דממה זה לא חוסר במילים אלא עודף במחשבות.
-
מי שלא חופר לא מגיע לעומק
להתעצבן פירושו להעניש את עצמך על טעויות של אחרים
חבר אמיתי הוא זה שרואה את העצב בעיניך בזמן שכולם מאמינים לחיוך שעל פניך
חבר אמיתי הוא זה שיודע עליך הכל, ובכל זאת חבר שלך
אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות
טעות לעולם חוזרת, אבל כשהמחק נגמר לפני העיפרון- סימן שהגזמת
-
לא כל מה שה' עושה הוא טוב- אבל ה-כ-ל לטובה!
אל תדרוך על אנשים בדרך למעלה, כי תפגוש אותם בדרך למטה
אל תלך בדרך הרעה. צפוף שם
מה שלא הורג אותי, מחשל אותי
-
אנשים אומרים "מחר יהיה טוב יותר". משונה- הם אינם יודעים שהיום הוא המחר של אתמול
אל תשאף יותר מדי- בסוף תחנק
אל תתנו לי עצות- אני יכולה לטעות לבד
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה!!
דברים לא יקרו מעצמם, הם צריכים את עזרתך בכך
כשאתה מפסיד בקרב אתה לומד איך לנצח במלחמה
-
לא די בלכוון היטב - צריך גם לדעת מתי ללחוץ על ההדק
מי שלא עושה - לא טועה, ומי שלא טועה- לא יודע כלום
אל תתכחש לשיגעונות שלך - זה מה שעושה אותך נורמאלי..
-
בבית ספר - אתה לומד את הלקח ואחר כך נבחן עליו. בחיים - אתה נבחן ואחר כך לומד את הלקח.
אם תשאל - תהיה טיפש לשניה.. אם לא תשאל - תהיה טיפש לנצח
תשעה מתוך עשרה אנשים אוהבים שוקולד. העשירי משקר!
לראות רק את מה שבפנים. את הפנימיות.
-
ולא לשפוט לפי המראה החיצוני. להסתכל לתוך הלב, עמוק בפנים.
-
תעשה חיים בחיים, כי בחיים לא תצא מהחיים בחיים..!! :]
-
שיחיו הקנאים וי-ס-ב-ל-ו!! D:
-
דממה זה לא חוסר במילים אלא עודף במחשבות.
-
ד
-לא בריא לחיות. בסוף מתים מזה
-מי שלא חופר לא מגיע לעומק
-
שוקולד לא משמין, אבל מי שאוכל אותו...
-
האדם נוצר לפני האישה, כי לכל יצירת מופת צריך טיוטה
-
החיים הם כמו קפה- אם זה לא שחור ולא בוץ אז זה נס
-
האמת היא ודאית יותר מכל ספק
-
החיים הם כמו מראה- אם תחייך אליהם הם יחייכו אליך בחזרה
-
אומרים שבסוף יהיה טוב, אז אם טוב- תדע שזה הסוף...
-
להתעצבן פירושו להעניש את עצמך על טעויות של אחרים
-
לפעמים צדק הוא רק כוכב.
-
חברים הם כמו כוכבים- גם אם לא רואים אותם, יודעים שהם שם
-
אני לא סובלת משיגעון- אני דווקא נהנית ממנו
-
עקב קיצוצים בתקציב, האור בקצה המנהרה כבה.
-
האור שבקצה המנהרה הוא פנס הרכבת שבאה ממול
-
פסימי הוא אופטימי עם ניסיון
-
יש קו דק בין גאונות ושיגעון. אני מחקתי את הקו הזה
-
-
חבר אמיתי הוא זה שיודע עליך הכל, ובכל זאת חבר שלך
-
חבר אמיתי הוא זה שרואה את העצב בעיניך בזמן שכולם מאמינים לחיוך שעל פניך
-
מי שאמר "אין יאוש בעולם כלל" לא למד מתמטיקה
-
אני לא מאמין במתמטיקה" [אלברט איינשטיין[
-
טעות לעולם חוזרת, אבל כשהמחק נגמר לפני העיפרון- סימן שהגזמת
-
בן אדם בלי אמונה הוא כמו דג בלי אופניים.
-
אני לא סנוב, אני פשוט יותר טוב ממך
-
לא מפריע לי שאת מדברת כל כך הרבה, כל עוד לא מפריע לך שאני לא מקשיבה
-
אם קל לך סימן שאתה בירידה
-
אם אתה לא זז אתה נופל
-
בנים הם כמו דשא- אם לא מכסחים אותם הם תופסים גובה
-
לא כל מה שה' עושה הוא טוב- אבל ה-כ-ל לטובה!
-
אל תדרוך על אנשים בדרך למעלה, כי תפגוש אותם בדרך למטה
-
אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות (אלברט איינשטיין)
-
נחמד להיות חשוב, אבל חשוב להיות נחמד
-
כולם הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח... ממש מגעיל מצדם!!! בכלל נפלתי ממאדים!!!!
-
יש שלושה סוגי אנשים בעולם, אלה שיודעים לספור ואלה שלא
-
האנשים בעולם מתחלקים לשני חלקים- אלה שחוצים באור אדום ואלה שלא. האנשים
שחוצים באור אדום מתחלקים לשני חלקים...
-
אל תלך בדרך הרעה. צפוף שם
-
אני לא פרנואיד, זה לא אשמתי שרודפים אחרי אפרסקים!!!
-
זה לא שאני מפחד למות, אני פשוט לא רוצה להיות שם כשזה קורה
-
החיוך- קו עקום שמיישר הכל
-
מה שלא הורג אותי, מחשל אותי
-
אנשים אומרים "מחר יהיה טוב יותר". משונה- הם אינם יודעים שהיום הוא המחר של אתמול
-
אל תשאף יותר מדי- בסוף תחנק
-
עדיף לשתוק ושיחשבו שאתה טיפש, מאשר לדבר ולהוכיח זאת
-
אם דבר מה עלול להשתבש, הוא אכן ישתבש
-
כאשר הכל תקין, משהו חייב להשתבש
-
אם נדמה לך שאתה עומד להתמוטט- תזכור שרק נדמה לך
-
אל תתנו לי עצות- אני יכולה לטעות לבד
-
החיים הם כמו קרמבו, גם כשהם מעוכים אפשר לאכול אותם (והם עדיין טעימים(
-
עדיף כלב חבר מאשר חבר כלב
-
תן חיוך הכל לפייסבוק!
-
אל תחפש את הדרך אל האושר, חפש את האושר שבדרך
-
אין שכל אין דאגות
-
אל תפתח ציפיות- אתה לא כרית!!
-
אין בן אדם הגומר לימודים יש לימודים הגומרים בן אדם!!
-
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה!!
-
"אין תקווה למלשינים"!!
-
החיים הם כמו מראה - אם תחייך אליהם יחייכו בחזרה
-
דברים לא יקרו מעצמם, הם צריכים את עזרתך בכך
-
כשאתה מפסיד בקרב אתה לומד איך לנצח במלחמה
-
לא די בלכוון היטב - צריך גם לדעת מתי ללחוץ על ההדק
-
אל תתכחש לשיגעונות שלך - זה מה שעושה אותך נורמאלי..
-
מי שלא עושה - לא טועה, ומי שלא טועה- לא יודע כלום
-
בבית ספר - אתה לומד את הלקח ואחר כך נבחן עליו. בחיים - אתה נבחן ואחר כך לומד את
הלקח.
-
לא בשקיעה ולא בזריחה ולא במראה הים הזוהר, היופי הוא בליבנו פנימה ולא בשום מקום
אחר!
-
אם תשאל - תהיה טיפש לשניה.. אם לא תשאל - תהיה טיפש לנצח
-
חירש שמע שאילם אמר שעיוור ראה נכה רץ אחרי קרח ומושך לא בקוקו
-
בשביל כל העולם אתה סתמישו- בסביל סתם מישו אתה כל העולם
-
עדיף להיות משוגע שמח מאשר נורמאלי עצוב...
כולכם צוחקים עלי כי אני שונה, אני צוחקת על כולכם כי כולכם אותו דבר..
בניתי בית חולים לכל אלה שחולים עליי.. בניתי בית קברות לכל אלא שמתים עליי.. עכשיו נשאר לי לקנות שטח אדמה לכל אלה שחופרים לי..
קשה יש גם בלחם, וגם אותו אוכלים.
- קשה יש גם בלחם וגם עליו מברכים (בסיגנון הדתי..)
- החיים זה כמו אופניים, אם קשה סימן שאתה בעליה.
- חיוך הוא קו עקום שמישר הכל- אז תן חיוך! הכל לטובה!
- אם רכילות היתה מים, חדר מורים היה המוביל הארצי.
- אל תפתח ציפיות, אתה לא כרית!
- תשעה מתוך עשרה אנשים אוהבים שוקולד, העשירי משקר!
אם אתם אוהבים מים אתם אוהבים כבר 70% ממני..
זכרי O
זכרי T
העיקר, זכרי OT
לעולם אל תשכח שאתה מיוחד ממש כמו שאר האנשים-אבל שאר האנשים לא מיוחדים כמך![]()
מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה - הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבַּטֵּא בַּבּוּשָׁה הַטְּבוּעָה בְּכָל בַּעַל שֵׂכֶל, לְעֻמַּת הַבְּהֵמָה חַסְרַת הַשֵּׂכֶל, וּמִמֵּילָא חַסְרַת הַבּוּשָׁה. הֲרֵי שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב בּוּשָׁה, וְהַבּוּשָׁה מְסַמֶּלֶת אֶת הַשֵּׂכֶל.
וּמוּבָן שֶׁמִּדַּת הַבּוּשָׁה כּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה פְּרָטִים, מֵהֶם חִיּוּבִיִּים הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח, וּמֵהֶם שְׁלִילִיִּים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְשֶׁבַח, וּכְגוֹן: "לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד", כִּי אָז הַבּוּשָׁה מְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׂכֶל. וּלְכָךְ נִצְטַוִּינוּ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַשֵּׂכֶל. אוּלָם לְעִנְיַן הַמַּלְבּוּשׁ וְהַצְּנִיעוּת, וַדַּאי הַבּוּשָׁה חִיּוּבִית בְּיוֹתֵר, וּבָזֶה נִבְדָּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, חַסְרַת הַצְּנִיעוּת וְהַלְּבוּשׁ.
אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן מָצִינוּ, כְּשֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְנִפְקְחוּ עֵינָיו לִהְיוֹת מַבְדִּיל בֵּין רַע לְטוֹב, נֶאֱמַר: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵרֻמִּים הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה" וְגוֹ' - הֲרֵי שֶׁהַדַּעַת מְחַיֶּבֶת לְבוּשׁ וּצְנִיעוּת.
וּכְכָל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר דַּעְתָּן - הֲרֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר צָנוּעַ בִּלְבוּשׁוֹ וְהַנְהָגָתוֹ, וּכְכָל שֶׁהוּא פָּחוֹת דַּעְתָּן וְנוֹטֶה הוּא יוֹתֵר לְבַהֲמִיּוּת - הֲרֵי שֶׁהַנְהָגָתוֹ וּלְבוּשׁוֹ פָּחוֹת צָנוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַף אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים דַּת יְהוּדִית, וּלְהַבְדִּיל אַף אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם - הָאֲצִילוֹת שֶׁבָּהֶם, בַּעֲלוֹת הַהַשְׂכָּלָה, לְבוּשָׁן צָנוּעַ וְהַנְהָגָתָן צְנוּעָה, לְכָל הַפָּחוֹת כְּלַפֵּי חוּץ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַלְּבוּשׁ הַפָּרוּץ נוֹהֲגוֹת בּוֹ נָשִׁים זוֹלוֹת בַּעֲלוֹת נֶפֶשׁ נְמוּכָה וְרוּחַ שְׁפָלָה.
כָּתַב בְּ"אָרְחוֹת צַדִּיקִים": "לֹא רָאִיתִי בַּיְשָׁן חֲסַר דַּעַת, וְלֹא דַּעְתָּן בְּלִי בּוּשָׁה". מִדַּת הַבּוּשָׁה הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה סִימָנִים שֶׁנִּצְטַיְּנוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל: בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְהַפָּרוּץ בְּאֶחָד מֵהֶם הִנּוֹ פָּרוּץ בְּכֻלָּם.
אָמְרוּ רַזַ"ל: "עַז פָּנִים - לַגֵּיהִנָּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים - לְגַן עֵדֶן".
עוֹד בְּחַיֵּי אָדָם נָתְנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ סִימָן לֵידַע מִי סוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם, וּמִי הוּא שֶׁסּוֹפוֹ לְגַן עֵדֶן. הַמִּבְחָן הוּא כְּפִי בוּשָׁתוֹ אוֹ עַזּוּתוֹ. עַל פִּי זֶה יְבֹאֲרוּ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: עַד כָּאן?! [כְּלוֹמַר, אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת יִרְאֵי ה' יוֹתֵר מִבָּשָׂר וָדָם, וְלָמָּה אַתָּה מְקַצֵּר בְּבִרְכָתְךָ]. אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי, הָרְאָיָה - הָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאוֹמֵר: רַק שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי שׁוּם אָדָם. עַד כָּאן.
וְלִכְאוֹרָה מֶה עָנָה לָהֶם - הֲרֵי הֵם בִּקְשׁוּ בְּרָכָה שֶׁתְּהֵא לָהֶם יִרְאַת ה' יוֹתֵר מִבָּשָׂר וָדָם? וְהַתְּשׁוּבָה - שֶׁהוּא בֵּרְכָם שֶׁיְּהֵא לָהֶם מִדַּת "הַבּוּשָׁה", שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵי מָה יָרֵא אָדָם לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת בַּגָּלוּי? - מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְתַלְמִידָיו הֵבִינוּ שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֵּרְכָם שֶׁיְּהוּ יְרֵאִים מֵה', דְּהַיְנוּ מְפַחֲדִים מֵעֹנֶשׁ ה' כְּמוֹ שֶׁמְּפַחֲדִים מֵעָנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהֵם בָּשָׂר וָדָם. וְעַל כֵּן אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן? - אָנוּ רוֹצִים לְפַחֵד מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם יוֹתֵר מֵעָנְשֵׁי בָּשָׂר וָדָם. וְהוּא עָנָה לָהֶם: לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי לְבָרְכְכֵם עַל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם - וְהוּא שֶׁתִּזְכּוּ לְמִדַּת הַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּזְכּוּ לֹא לְיִרְאַת הָעֹנֶשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁתִּתְבַּיְּשׁוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָחוֹת כְּמוֹ שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים מִבָּשָׂר וָדָם, וְזוֹ מִדָּה נִפְלָאָה וַחֲשׁוּבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְהַטַּעַם פָּשׁוּט - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אֲזַי כְּשֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ מֵאֵיזֶה סִבָּה מְסֻיֶּמֶת, אֵינוֹ נִמְנָע מִלַּחֲטֹא, אֲבָל הַבַּיְשָׁן, אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוּתוֹ הַנֶּאֱצָלִים לֹא מַרְשִׁים לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּתַאֲוַת חֶפְצוֹ אַף בַּסֵּתֶר, וְגַם כְּשֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵעֹנֶשׁ, וְזֶה אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוֹתוֹ הָעַצְמִית שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עַוְלָה מִפְּאַת הַבּוּשָׁה הַטְּבוּעָה בּוֹ, וְלֹא כֵן יִרְאָה חִיצוֹנִית שֶׁיְּכוֹלָה שֶׁלֹּא לְעָצְרוֹ בָּאֳפָנִים מְסֻיָּמִים.
וְעַל כֵּן עַז פָּנִים - לַגֵּיהִנָּם. הָעַז פָּנִים, שֶׁאֵין מִצַּד אִישִׁיּוּתוֹ מַעֲצוֹרִים מִלַּעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לִבּוֹ, הֲרֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּכָל רְצוֹנוֹ וְיֶחֱטָא לָרֹב, וְלָכֵן לַגֵּיהִנָּם, אוּלָם בּשֶׁת פָּנִים - לְגַן עֵדֶן, כִּי זֶהוּ אָדָם שֶׁלֹּא בְּנָקֵל יָבֹא לִידֵי חֵטְא, כִּי אֵינוֹ יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ גְּרֵידָא, אֶלָּא אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוֹתוֹ לֹא מַרְשִׁים לוֹ לַחֲטֹא.
וַחֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הִזְהִירוּנוּ עַל מִדַּת הַצְּנִיעוּת וְהַבּוּשָׁה, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן ב): "לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶּה". סָעִיף זֶה מְדַבֵּר בְּיָשֵׁן עָרֹם לְלֹא בְּגָדִים, שֶׁלֹּא יָקוּם כְּמוֹת שֶׁהוּא עָרֹם, אֶלָּא בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב יַעֲשֶׂה כַּנַּ"ל מִתַּחַת כְּסוּתוֹ.
עוֹד שָׁם: "אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְקַמָּן בְּסִימָן ג' (סעיף ב): "יְהֵא צָנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא, וְלֹא יְגַלֶּה עַצְמוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב", וְעוֹד סְעִיפִים דּוֹמִים לְאֵלּוּ נִצְטַוִּינוּ כְּדֵי לְהַחְדִּיר בָּנוּ מִדַּת הַבּוּשָׁה. הֲרֵי שֶׁהַלְּהֵפֶךְ - גִּלּוּי בָשָׂר - מַרְאֶה עַל עַזּוּת וַחֲצִיפוּת.
וְאִם דִּינֵי צְנִיעוּת הַנַּ"ל נֶאֶמְרוּ לִגְבָרִים - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְנָשִׁים, שֶׁהַצְּנִיעוּת וְהַבּוּשָׁה יָפָה לָהֶם וּמְחֻיֶּבֶת אֶצְלָם בְּיוֹתֵר.
הָבָה נִתְבּוֹנֵן! אֵיזֶה דָת כְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה עַל צְנִיעוּת יְתֵרָה אַף אֵצֶל גְּבָרִים - אֵין כְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הַדּוֹרֶשֶׁת מִן הָאָדָם לִהְיוֹת "אָדָם" וּלְהִבָּדֵל כְּכָל הַיּוֹתֵר מִבְּהֵמָה. הַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת הֲלֹא הֵם הַהֶבְדֵּלִים הַמַּהוּתִיִּים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה. כַּמָּה שֶׁאָדָם יוֹתֵר צָנוּעַ, כַּמָּה שֶׁמַּקְפִּיד אִישׁ, וְכָל שֶׁכֵּן אִשָּׁה, עַל פְּרָט נוֹסָף בַּצְּנִיעוּת בַּהַנְהָגָה וּבַלְּבוּשׁ - הֲרֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר נִכְלָל וּמִתְקָרֵב לִשְׁלֵמוּת הָאָדָם, וְהַמַּדְרֵגוֹת בָּזֶה הֵן רַבּוֹת מְאֹד.
הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מִן הָאָדָם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר לִהְיוֹת תּוֹאֵם לְמַהוּת אָדָם, וְלָכֵן אֵין קִיצוֹנִיּוּת בַּצְּנִיעוּת, אֵין שַׁיָּךְ בָּזֶה לוֹמַר חֻמְרָא אוֹ חֲסִידוּת, לְהֵפֶךְ - כָּל הַמַּרְבָּה הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת, כָּל הַמְמַעֶטֶת בְּהַבְלָטָתָהּ וּמַצְנִיעָה עַצְמָהּ - עוֹלָה לְדַרְגַּת בַּת מֶלֶךְ, וְכַנֶּאֱמַר: "כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ - פְּנִימָה". כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר "פְּנִימָה" - יוֹתֵר "בַּת מֶלֶךְ".
אַל נָא נִשְׁכַּח: "יִשְׂרָאֵל - בְּנֵי מְלָכִים הֵם", נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַכְתִּיב לְעַצְמֵנוּ שֵׁמוֹת שְׁפָלִים וּלְהִתְנַהֵג כִּשְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁאֵין רְשׁוּת לְבֶן מֶלֶךְ לְהַכְתִּיב לְעַצְמוֹ תֹּאַר אַחֵר מֵאֲשֶׁר בֶּן מֶלֶךְ וּלְהִתְנַהֵג בַּהֶתְאֵם. בֶּן מֶלֶךְ - הֲגַם שֶׁגֹּרַשׁ מִבֵּית מַלְכוּתוֹ וְנִמְצָא בְּשִׁפְלוּת - אָסוּר לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת מַעֲמָדוֹ. הֲגַם שֶׁנִּמְצָאִים בְּשִׁפְלוּת, אֲשֶׁר סִבָּה זֹאת בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַגּוֹרֶמֶת לְפִרְצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת - בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבָּזֶה יִתְאַפְשֵׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּעֲמָד אוֹ אֶת הַמַּטָּרָה - זוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה. אִשָּׁה הַנּוֹהֶגֶת בְּחֹסֶר צְנִיעוּת בְּכַוָּנָה שֶׁבָּזֶה תִּמְצָא חֵן וְכַדּוֹמֶה, הִיא מַכְתִּיבָה לְעַצְמָהּ אִישִׁיּוּת שְׁפָלָה וְזוֹלָה, וּתְנֻצַּל לְפוֹרְצֵי גָדֵר בִּלְבַד, וּלְעוֹלָם לֹא תַשִּׂיג מַעֲמָד מְכֻבָּד בַּחֶבְרָה, וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתָהּ.
בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל פָּנִים בְּפָנִים, וְנֶאֱמַר שֶׁהָיָה זֹאת "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" - זוֹ הַבּוּשָׁה.
הַבּוּשָׁה מַרְאָה עַל אֱמוּנָה, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט: אָדָם בּוֹשׁ מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מֵחֲבֵרָיו - מַדּוּעַ? כִּי הוּא רוֹאֶה אוֹתָם וְהֵם לְפָנָיו, וְאִלּוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּחוֹת הוּא בּוֹשׁ - מַדּוּעַ? כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ. הַמַּאֲמִין, שֶׁבֶּאֱמוּנָתוֹ יוֹדֵעַ וּבָרוּר לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁחֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ - הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֵהוּ וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ. אִם כֵּן, הַבּוּשָׁה תְּלוּיָה כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרָמָ"א: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" הוּא כְּלָל גָּדוֹל בְּמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו, וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כִּישִׁיבָתוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. כָּל שֶׁכֵּן, כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם עַל לִבּוֹ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְרוֹאֵהוּ תָּמִיד וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָיו, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד.
הֲרֵי שֶׁהַיּוֹתֵר מַאֲמִין, הִנּוֹ יוֹתֵר בַּיְשָׁן. וְהַבּוּשָׁה הִיא הַמְּשַׁקֶּפֶת אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָדָם.
תּוֹפָעָה מְשֻׁנָּה רוֹאִים אָנוּ אֵצֶל הַרְבֵּה נָשִׁים וְגַם אֲנָשִׁים. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶצְלָם חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּכָל תְּחוּמֵי הַתּוֹרָה, כְּגוֹן חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּחַג הַפֶּסַח: מַצּוֹת מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר, נִקְיוֹן הַבַּיִת מֵחֲשַׁשׁ כָּל שֶׁהוּא חָמֵץ, וְיִהְיוּ הַחֲשָׁשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּיוֹתֵר. וְכֵן בְּיֶתֶר הַדְּבָרִים - כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר סָפֵק בְּכַשְׁרוּת הַבָּשָׂר, אוֹ בְּתַעֲרֹבֶת בָּשָׂר וְחָלָב וְכַדּוֹ' - אַף מִסָּפֵק נוֹהֲגִים לְהַחֲמִיר. וּמִכָּאן יֵשׁ לִתְמוֹהַּ: מַדּוּעַ כְּשֶׁאִשָּׁה הוֹלֶכֶת לִקְנוֹת בֶּגֶד אוֹ פֵּאָה מְפֻקְפָּקִים לַהֲלָכָה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת, וַאֲפִלּוּ לֹא לְפוֹסְקִים רַבִּים הַמַּחֲמִירִים, אֶלָּא נֶאֱחֶזֶת בְּאֵיזֶה פּוֹסֵק יָחִיד שֶׁאוּלַי מַתִּיר?!
הַפִּתְרוֹן לְכָךְ הֵם דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא הוּא עַל עֲרָיָין". תַּרְגּוּם: עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל עֲרָיוֹת. כְּלוֹמַר, מוּכָן הַיֵּצֶר לְהָנִיחַ לָאָדָם לְהַחֲמִיר בְּכָל חֻמְרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא לַעֲמֹד אִתּוֹ בְּפִתּוּי גָּדוֹל כָּל כָּךְ. אוּלָם בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת, כָּאן מַשְׁקִיעַ וְלוֹחֵם הַיֵּצֶר בְּכָל כּוֹחוֹ, בְּיָדְעוֹ שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יְסוֹד וּבִנְיַן הַיַּהֲדוּת, וְאִם מַצְלִיחַ - הֲרֵי הוּא מְקַעְקֵעַ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ. וּמַה לּוֹ לַעֲבֹד חָזָק בְּיֶתֶר הַדְּבָרִים - מְלַאכְתּוֹ תֵּעָשֶׂה מֵאֵלֶיהָ. וּבְיָדְעוֹ שֶׁכָּל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְסִלּוּקָהּ תְּלוּיִים בָּזֶה, וּבְסִלּוּק הַשְּׁכִינָה אָז הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ, וּבְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה - הֲרֵי שֶׁבָּזֶה תָּלוּי סִלּוּקוֹ וְגַם חִסּוּלוֹ לָנֶצַח, לָכֵן עַל זֶה נוֹתֵן כָּל כּוֹחוֹ.
וְהַמֻּטָּל עָלֵינוּ - לְקַיֵּם הַנֶּאֱמַר: "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים", וּלְהִלָּחֵם בְּנוֹשֵׂא זֶה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. וַאֲפִלּוּ כָּל שִׁנּוּי בִּפְרָט קָטָן, הוּא דָּבָר גָּדוֹל לְאֵין עָרוֹךְ, כִּי מַה שֶּׁהָיָה פָּשׁוּט בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים - בְּדוֹרֵנוּ הוּא, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, "מְסִירוּת נֶפֶשׁ", וּבָזֶה אָנוּ נוֹתְנִים כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וּמְתַקְּנִים אֶת הַ"יְסוֹד" שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.
בכחן של נשים צדקניות להביא גאלה לעולם
מַאֲמַר חֲזַ"ל הַנַּ"ל נִרְאֶה לַנָּשִׁים כְּמַחֲמָאָה, וּלְכָבוֹד רַב נֶחְשָׁב לָהֶן - וְאָמְנָם כֵּן. אוּלָם זֹאת רַק לְאוֹתָהּ הַמְּמַלֵּאת תַּפְקִידָהּ בִּמְלוֹאָהּ.
הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לָכֶן, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהָבִין דָּבָר פָּשׁוּט: חֲכָמֵינוּ זַ"ל וְתָלוּ אֶת גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת, בָּזֶה בָּאוּ חֲכָמֵינוּ גַּם לוֹמַר לָנוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה בְּכֹחָן אָז שֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּזְכוּתָן, כֵּן לֶעָתִיד יֵשׁ בְּכֹחָם לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה. הֲרֵי שֶׁבָּזֶה רוֹבֶצֶת עֲלֵיכֶן הָאַחֲרָיוּת, וּבְיֶדְכֶן תָּלוּי סִיּוּם הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה, וּבְיֶדְכֶן תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה הַמְיֻחֶלֶת, שֶׁלָּהּ אָנוּ מְצַפִּים זֶה כְּ-2000 שָׁנָה.
בְּהַקְפָּדַתְכֶן עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַטָּהֳרָה, הֲרֵי שֶׁבָּזֶה אַתֶּן נוֹתְנוֹת קֵץ וָסוֹף לְגָלוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן, מַפְתְּחוֹת הַגְּאֻלָּה נְתוּנוֹת בְּיֶדְכֶן.
וּבִפְרָט שֶׁבָּזֶה נִתְקָן עֲוֹן חֵטְא בְּנוֹת צִיּוֹן שֶׁחָטְאוּ בִּזְמַן הַחֻרְבָּן בְּחֹסֶר צְנִיעוּת, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא, וְכַיָּדוּעַ בַּחֲזַ"ל שֶׁכָּל תְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל - שֶׁבַּמֶּה שֶׁחָטְאוּ - בָּזֶה יְתַקְּנוּ.
וְנָבִיא כָּאן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (ס"ב ע"ב), דָּרַשׁ רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרַב עִלָּאי עַל הַפָּסוּק (ישעיה ג) "וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן" - שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" - פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת בִּצְעָדִים קְטַנִּים, עָקֵב בְּצַד גּוּדָל, לְמַעֵט בְּהִלּוּכָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם, וְלָכֵן הָיוּ שׁוֹהוֹת וּמִתְעַכְּבוֹת בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא מְמַהֲרוֹת. "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם" - שֶׁהָיוּ מְמַלֹּאת עֵינֵיהֶם בְּאִפּוּר וּבְצֶבַע, וְקוֹרְצוֹת לְבַחוּרִים בְּעֵינֵיהֶם. "הָלוֹךְ וְטָפוֹף" - שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אִשָּׁה גְּבוֹהָה עִם אִשָּׁה נְמוּכָה כְּדֵי לְהַבְלִיט אֶת גָּבְהָהּ. "וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה" - אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמִינֵי בְשָׂמִים בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּכְשֶׁהָיוּ מַגִּיעוֹת לְיַד בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶן מִמִּינֵי הַבְּשָׂמִים, וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרָע כְּמוֹ אֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ.
וּמֶה הָיָה עָנְשָׁן? דָּרַשׁ רַבָּה בַּר עוּלָא: "וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם - מַק יִהְיֶה" - מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת בּוֹ נַעֲשָׂה נְמָקִים נְמָקִים, מִין צָרַעַת וְרִקָּבוֹן פָּרְחָה בָּהֶן. "וְתַחַת חֲגוֹרָה - נִקְפָּה" - מָקוֹם שֶׁהָיוּ חֲגוּרוֹת בְּצִלְצוּל - מִין קִשּׁוּט נָאֶה, נַעֲשָׂה נְקָפִים נְקָפִים, כְּלוֹמַר חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת. "וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה - קָרְחָה" - מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ, נַעֲשָׂה קְרָחִים קְרָחִים. "וְתַחַת פְּתִיגִיל - מַחֲגֹרֶת שָׂק" - פְּתָחִים הַמְּבִיאִים לִידֵי גִילָה, יִהְיוּ לְמַחֲגֹרֶת שַׂק.
וְעוֹד שָׁם: "וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן" - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת.
נוֹרָא עֹנֶשׁ בְּנוֹת צִיּוֹן עַל חֵטְא חֹסֶר הַצְּנִיעוּת שֶׁהָיָה בִּזְמַן חֻרְבַּן הַבַּיִת. וּכְדֵי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, עָלֵינוּ לְתַקֵּן בִּתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל אֶת פְּגָמֵינוּ.
וְנַחֲזֹר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַחְנוּ בּוֹ, וְהוּא אֲשֶׁר מַפְתֵּחַ הַגְּאֻלָּה מִצַּד אֶחָד, וְהַחֻרְבָּן מִצַּד שֵׁנִי, נָתוּן בִּידֵי נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וּלְכָךְ מַה הַפֶּלֶא כִּי רָאָה הַיֵּצֶר הָרָע בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בִּפְרָט, לְהַפְעִיל כָּל כֹּחוֹתָיו בַּעֲוֹן הַפְּרִיצוּת וּלְבוּשׁ הַשַּׁחַץ וְהַמּוֹדָה - הֲלֹא מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ שֶׁבָּזֶה תָּלוּי קִיּוּמוֹ אוֹ בִּטּוּלוֹ.
וִידוּעִים דִּבְרֵי הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצַ"ל שֶׁאָמַר, כַּאֲשֶׁר ב' מְדִינוֹת לוֹחֲמוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְאֵין זוֹ מִלְחֶמֶת הַכְרָעָה, אֲזַי הַמִּלְחָמָה אֵינָהּ קָשָׁה כָּל כָּךְ, אָמְנָם כַּאֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה הִיא מִלְחֶמֶת הַכְרָעָה, כְּלוֹמַר שֶׁהַמְנַצֵּחַ הֲרֵי הוּא מוֹלֵךְ, וְהַמְנֻצָּח עֶבֶד לוֹ, אֲזַי הַמִּלְחָמָה בֵּינֵיהֶם קָשָׁה, וְכָל צַד נוֹתֵן כָּל כּוֹחוֹתָיו בְּכָל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַנִּתָּנוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת מֶלֶךְ וְלֹא עֶבֶד. כֵּן הוּא עַתָּה בְּדוֹרֵנוּ - דּוֹר עִקְּבְתָא דִמְשִׁיחָא - נִלְחָמִים כּוֹחוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּכָל הַכּוֹחוֹת, לְפִי שֶׁעַתָּה הוּא קֹדֶם זְמַן בִּטּוּלָם, וְלָכֵן מִתְאַמְּצִים בְּכָל כֹּחָם לְהַמְשִׁיךְ אֶת חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַתָּלוּי בְּהַחֲטָאַת יִשְׂרָאֵל בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁבָּזֶה מֻבְטָחִים שֶׁתֵּאָרֵךְ גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה יֵאָרֵךְ זְמַן קִיּוּמָם, כִּי סוֹד הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הוּא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל לְ"שָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". וּבִזְכוּת הַצְּנִיעוּת יָשׁוּב ה' לִגְאֹל עַמּוֹ כַּאֲשֶׁר גְּאָלָם מִמִּצְרַיִם, בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ עַל עַצְמָן מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים בְּמַצָּבִים קָשִׁים, קְשָׁיֵי גוּף וָנֶפֶשׁ, וְלֹא טִמְּאוּ עַצְמָן כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל.
וְהַפְּרָט הַשֵּׁנִי שֶׁפָּתַחְנוּ בּוֹ - אֲשֶׁר עֶצֶם אֲרִיכוּת הַגָּלוּת עַל כָּל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת וְהֶחֳלָיִים הַתְּלוּיִים בּוֹ הֵם בַּעֲוֹן פְּרִיצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לִזְכֹּר: שֶׁאֵין שָׂנְאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מֵעָוֹן זֶה שֶׁל זִמָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר הַגּוֹרֵם פֻּרְעָנוּת וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל כֶּעָוֹן הַמַּר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ לְקַמָּן בְּפֶרֶק א' מֵעִנְיַן חֵטְא בְּנוֹת מוֹאָב שֶׁגָּרְמָה גְּזֵרַת כְּלָיָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶרְגוּ 24,000 מִיִּשְׂרָאֵל בַּמַּגֵּפָה, וְלוּלֵי פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא לַה', הָיוּ כָּלִים לְגַמְרֵי - נַבִּיט וְנִרְאֶה: הַיּוֹם בְּיָמֵינוּ אֵין מַגֵּפָה? אֵין גְּזֵרַת כְּלָיָה? וּכְמוֹ שֶׁתֵּאֵר חָכָם מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר אֶת מַצָּבֵנוּ הַיּוֹם:
אָנוּ נִמְצָאִים בִּזְמַן שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה כְּבוּשָׁה, וַחֲדָשִׁים לַבְּקָרִים מִתְחַדְּשִׁים עָלֵינוּ אֲסוֹנוֹת וּטְרָגֶדְיוֹת. בָּתֵּי הַחוֹלִים מְלֵאִים אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף. בְּ"בֶּלִינְסוֹן" יֶשְׁנָם מֵעַל 500 יְלָדִים חוֹלֵי סַרְטָן, רַחֲמָנָא לִצְלַן. בְּ"תֵל הַשּׁוֹמֵר" מֵעַל 340 יְלָדִים, וְעוֹד כָּהֵנָּה. כָּל שָׁנָה מִתְוַסְּפִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף חוֹלֵי סַרְטָן, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וַהֲגַם שֶׁרַבִּים מֵהֶם נִפְטָרִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, בְּכָל זֹאת אַף פַּעַם אֵין מִטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה שֶׁנִּפְטַר נִשְׁאֶרֶת רֵיקָה, תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁמְּאַיֵּשׁ אוֹתָהּ, וְאַדְּרַבָּא, עוֹד חֲסֵרִים מְקוֹמוֹת, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. אִם כֵּן, הָבָה נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה אֵיפֹה נִמְצֵאת הַתְּשׁוּבָה לַמַּצָּב. נְעַיֵּן מֶה הָיָה מַצַּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן "בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם", שֶׁזָּכוּ לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּזְכוּת צְנִיעוּתָן וְלֹא שִׁנּוּ לְבוּשָׁן, וּמֶה הָיָה מַצָּבָם בִּזְמַן "בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלַיִם", שֶׁגָּלוּ וְנֶחֱרַב הַבַּיִת, וְאָז הָיוּ, כָּאָמוּר, בַּעֲוֹן חֹסֶר הַצְּנִיעוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה עַל חֵטְא בְּנוֹת צִיּוֹן.
וְאִם כֵּן, מַה הַפֶּלֶא לְכָל הֶחֳלָיִים וּלְכָל הַמִּיתוֹת הַמְשֻׁנּוֹת הָרַבּוֹת הַמִּתְחַדְּשׁוֹת עָלֵינוּ מִיּוֹם לְיוֹם, הֲלֹא אֵין לְךָ דָּבָר הַגּוֹרֵם מִיתָה בָּעוֹלָם כְּעָוֹן זֶה, וְזֶהוּ מִלְּבַד מִיתַת נַפְשׁוֹת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲבַדּוֹן לְנִשְׁמָתָם בָּרוּחָנִיּוּת, אֲשֶׁר קָשָׁה הִיא יוֹתֵר מִמִּיתַת גּוּפָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: גָּדוֹל הַמַּחֲטִיאוֹ יוֹתֵר מִן הַהוֹרְגוֹ.
וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ "הַקָּנֶה": "וְאִם תָּשִׂים בְּדַעְתְּךָ שֶׁסִּבַּת הַמִּיתָה בָּעוֹלָם בַּעֲבוּר חִלּוּל הַקְּדֻשָּׁה", אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁכָּל הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְאוֹתָן שֶׁאֵינָן שׁוֹמְרוֹת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת אַחֲרָיוּת מְלֵאָה.
וּרְאֵה עוֹד בְּסֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ" הַמְיַחֵס אֶת צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְּקוּפַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה עַד לְהַיּוֹם בַּעֲוֹן הַפְּרִיצוּת:
...וְעַל זֶה לִבֵּנוּ דַּוַּי, שֶׁנִּשְׁכַּח מֵהַרְבֶּה בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן גִּדְרֵי צְנִיעוּת אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ. הַאִם תּוֹרָה חֲדָשָׁה יָצְאָה, חַס וְחָלִילָה? אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ שֶׁהִגַּעְנוּ לְמַיִם רַבִּים הָאַדִּירִים הַלָּלוּ, וְאוֹי לְעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת - חֻרְבַּן כָּל הַקְּדֻשָּׁה, חֻרְבַּן צְנִיעוּת זֶרַע עַם קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר בָּזֶה נִכְתְּרוּ וְנִתְקַדְּשׁוּ מֵעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם - שֶׁלֹּא שִׁנּוּ מַלְבּוּשֵׁיהֶם. וְעַכְשָׁו יָרַדְנוּ לְסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, כִּי זֶה הָיָה בְּעָכְרֵנוּ, וְזֶה הָיָה הַגּוֹרֵם לַהֶרֶס וְלַאֲבַדּוֹן - מִדַּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק אֲשֶׁר זֶה קִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּמּוּבָא בִּפְנִים אֲשֶׁר מִדַּת יְסוֹד הוּא הַמַּעֲמִיד לְכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּדִכְתִיב: "אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקֹּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי". עַד שֶׁנִּתְרַבּוּ פּוֹשְׁעִים וּמוֹרְדִים הַמַּשְׁחִיתִים זַרְעָם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים אֲחֵרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
אוֹי וַאֲבוֹי! כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לִכְתֹּב וְגַם לִצְעֹק וּלְדַבֵּר, כִּי שָׁמַיִם וָאֶרֶץ בּוֹכִים וּמְבַכִּים עַל זֶה, וְכָל צָבָא דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא בּוֹכִים וּמְבַכִּים עַל זֶה, עַד שֶׁעָלָה קִטְרוּג הַגָּדוֹל, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד שֶׁפָּעַל רַב הַחוֹבֵל וְהִרְתִּיחַ וְהִרְעִיד וְהִרְתִּיעַ וְשָׁבַר הַסְּפִינָה וְרֹב חֲלָקֶיהָ צָלַל בְּמַיִם עַזִּים וְאַדִּירִים בְּחֻרְבָּנוֹ שֶׁל עוֹלָם [הַכַּוָּנָה לְחֻרְבַּן יַהֲדוּת אֵרוֹפָּה בַּשּׁוֹאָה הַמַּחֲרִידָה] וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת לְרִבּוֹא רְבָבָן מִזֶּרַע עַם הַקֹּדֶשׁ הָעֲמוּסִים מִנִּי בָטֶן, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבַעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, זְקֵנִים עִם נְעָרִים, בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, עֶדְרֵי צֹאן קָדָשִׁים, תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, בָּנִים קְדוֹשִׁים וַחֲבִיבִים יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, אֲשֶׁר אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים, נִמְסְרוּ לְיַד אֲרוּר הָעֲמָלֵק, יִמַּח שְׁמוֹ, וְחֵילוֹתָיו, תִּמַּח זִכְרָם, לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד טַף וְנָשִׁים בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה וְלֹא נִשְׁמָע כָּזֹאת, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, וְלָכֵן נֶהֱרָגִים וְנִסְפִּים גַּם צַדִּיקִים בִּזְמַן שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְתוּחָה, וְזֹאת מִשּׁוּם הָעַרְבוּת - שֶׁעֲרֵבִים כָּל יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה, וּבְעֵת הַגְּזֵרָה יָצְאָה, אָז אָכְלָה אֵשׁ סְבִיבוֹתָיו וּתְלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, גַּם כֵּן בְּכָל הַגְּזֵרוֹת הַקּוֹדְמוֹת, בִּפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁאֵין מוֹחִים כַּדָּת וְכָרָאוּי. כִּי בְּאִם יֵשׁ צַדִּיק מוֹחֶה כָּרָאוּי עַל הַבְּרִית, יָכוֹל לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רל"ח ע"ב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּגִין דְּכַד עָלְמָא אִיהוּ בְּדֹחֲקָא וְאִית צַדִּיק בְּעָלְמָא מְקָנֵי עַל בְּרִית - אַבָּהָן אִשְׁתַּתְּפוּ בֵּיהּ, וּבְגִינַיְהוּ אָמַר משֶׁה בְּדֹחֲקָא דְּיִשְׂרָאֵל (שמות ל"ב): "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמּוֹחֶה עַל עֲוֹן הַזִּמָּה - הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּזְכוּת הָאָבוֹת מְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּפִנְחָס שֶׁקִּנֵּא לַה' וְעָצַר אֶת הַמַּגֵּפָה.
אוֹי לְדוֹר שֶׁהִגִּיעַ לְכָךְ! וְאֶל מִי תִדְמִי וְתִמְשְׁלִי חָלְיֵךְ בַּת יִשְׂרָאֵל, וּבַמֶּה תִּנָּחֵם עַל הֲרִיגַת גְּדוֹלַיִךְ. נִפְשְׁטָה חֶמְדָּתֵךְ בַּהֲרִיגַת מוֹרַיִךְ וְצַדִּיקַיִךְ. הֲלֹא אִם תִּשְׁאֲלִי, בַּת יִשְׂרָאֵל, עַל מָה עָשָׂה לִי ה' כָּכָה - לָכֵן דְּעִי לָךְ, בַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי תִּתְבּוֹנְנִי בְּנַפְשֵׁךְ שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל פְּגַם הַפְּרִיצוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ פְּגַם הַיְסוֹד, אֲשֶׁר חָדָא מִלְּתָא הִיא, כִּי זֶה הַפְּגָם הִתְחִיל וְהִתְפַּשֵּׁט מֵעֲוֹן הַהֶפְקֵרוּת וְהַפְּרִיצוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
כִּי בְּאִם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים נוֹטְרִין מִדַּת הַיְסוֹד [כְּלוֹמַר, שׁוֹמְרִים עַל קְדֻשָּׁתָם וּצְנִיעוּתָם], אֵין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נח ס"ו ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל זִמְנָא דִּבְנֵי נָשָׁא יִתְאַחֲדוּן בִּבְרִית דָּא וְלָא יִשְׁבְּקוּן לֵיהּ לֵית עַם וְלִישָׁן בְּעָלְמָא דְּיָכוֹל לְאַבְאָשָׁא לוֹן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּפְגַם הַבְּרִית אִקְּרֵי חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, חַס וְחָלִילָה. הֲגַם כִּי סוֹף כָּל סוֹף הָיָה בָּזֶה חֶסֶד גָּדוֹל [בִּגְזֵרַת הַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה] לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִצְטָרְכוּ לְהִתַּקֵּן מִכַּמָּה דוֹרוֹת מִקֹּדֶם.
וְכֵן יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת מִדִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁכָּל הַהֶרֶס וְחֻרְבַּן עַם יִשְׂרָאֵל הוּא בֶּעָוֹן הַנּוֹרָא שֶׁל הַזְּנוּת כַּמּוּבָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (פי"ח): פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה שֶׁבְּבָּבֶל, וְנִכְנַסְתִּי לְעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמָצָאתִי שָׁם מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת אֶחָד, וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו מָאתַיִם נְעָרִים שֶׁרֻבָּן בְּנֵי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת חָזַרְתִּי לְשָׁם וְלֹא מָצָאתִי אֶת הַתַּלְמִידִים, וְאֵין רַבָּן בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא בֵּן אֶחָד בִּלְבַד שֶׁהוּא הָיָה בֶּן בֶּן בְּנוֹ. שֶׁבִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂיהֶם הַמְקֻלְקָלִים שֶׁל אוֹתָן נְעָרִים מֵת רַבָּן, וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּמֵת בֶּן בְּנוֹ, וּמֵתוּ כָּל הַנְּעָרִים שֶׁרֻבָּם בְּנֵי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְנֵי עֶשְׂרִים, וְלֹא נִשְׁתַּיְּרוּ רַק הַקְּטַנִּים, וְהָיִיתִי בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לִי: מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ, אָמַרְתִּי לוֹ: וְכִי לֹא אֶבְכֶּה וְאֶתְאַנַּח עַל אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ לִידֵי מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְעַכְשָׁו הָלְכוּ לָהֶם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ? וְאָמַר לִי: לֹא יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל וּמִתְאַנֵּחַ עֲלֵיהֶם. אָמַרְתִּי לוֹ מִפְּנֵי מָה, וְאָמַר לִי שֶׁהֵן הָיוּ עוֹשִׂין דְּבָרִים מְכֹעָרִין וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים וּמְקֻלְקָלִים בְּעַצְמָן וְהָיוּ מוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע חִנָּם, וְהֵן לֹא הָיוּ יוֹדְעִין בְּעַצְמָן שֶׁהַמִּיתָה מַשַּׂגְתָּן.
וּנְסַיֵּם בְּדִבְרֵי הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק "אָסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" (ויחי מט, יא): כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמְנָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה הַזָּכָר כֹּחוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר, אַךְ בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינוֹת הַנְּקֵבָה קָשִׁים וַחֲזָקִים יוֹתֵר. וּפֵרֵשׁ עַל פִּי זֶה שֶׁלֶּעָתִיד מֻבְטָחִים יִשְׂרָאֵל שֶׁתְּבֻטַּל כֹּחַ הַטֻּמְאָה לְגַמְרֵי, כּוֹלֵל כֹּחוֹת הַנּוּקְבִיִּים, שֶׁהֵמָּה כֹּחוֹת חֲזָקִים מְאֹד. וּלְפִי פֵרוּשׁוֹ יֵשׁ לָנוּ גַּם לְהָבִין, שֶׁבְּכֹחַ הַנָּשִׁים, בִּשְׁמִירַת קְדֻשָּׁתָן וּצְנִיעוּתָן, הֲרֵי שֶׁהֵם מְבַטְּלוֹת כּוֹחוֹת הַטֻּמְאָה הַנּוּקְבִיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה קָשִׁים יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהַזְּכָרִים. כִּי כְּשֵׁם שֶׁכָּל עָצְמַת הַטֻּמְאָה הֵמָּה כֹּחוֹת הַנְּקֵבָה שֶׁבַּטֻּמְאָה - אִם כֵּן, דַּוְקָא מִין אֶת מִינוֹ יָבֹא וִיבַטֵּל וְיַכְחִישׁ כֹּחָם, שֶׁהֵמָּה הַנָּשִׁים, בִּמְסִירוּת נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁבָּזֶה נִלְחֲמוֹת בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה הַנּוּקְבִיִּים וּמְקָרְבִים גְּאֻלָּתָן וִישׁוּעָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
א - בפריצת גדרי הצניעות ראוי העולם לכליה
הֶאֱרַכְנוּ בַּהַקְדָּמָה לְבָאֵר שֶׁאַחֲרָיוּת מַצַּב הָעוֹלָם מֻטָּל עַל הַנָּשִׁים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בְּצִדְקוּתָן וּצְנִיעוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים, וְשֶׁמָּא נִדְמֶה לָכֶן כִּי מֻגְזָם הוּא לְהַטִּיל עַל בַּת יִשְׂרָאֵל אֶת אַחֲרָיוּת הַגָּלוּת, וּבְוַדַּאי מֻקְשֶׁה לָכֶם זֹאת, וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ לָכֶם גַּם לִטְעֹן: הֲלֹא רֹב מִצְוֹת הַתּוֹרָה נִתְּנוּ לַגְּבָרִים וְלֹא לַנָּשִׁים, וְאִם כֵּן, לָמָּה עָלֵינוּ תְּלוּנַתְכֶם לִתְלִיַּת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארֵנוּ?
הָבָה נְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לָכֶן זֹאת בְּטוּב טַעַם בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.
יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם הַנֶּאֱמַר בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל רְצוֹן בִּלְעָם הָרָשָׁע לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נְתָנוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, וְכַנֶּאֱמַר: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ". וּכְשֶׁרָאָה בִּלְעָם שֶׁתּוֹחַלְתּוֹ נִכְזְבָה מִלְּקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, קָרָא בִּלְעָם לְבָלָק וְאָמַר לוֹ: "וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (במדבר כד, יב), וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: לְכָה אִיעָצְךָ - אֵיזֶה עֵצָה נָתַן לוֹ כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה, וְלֹא תוּכַל לְהַאֲבִידָן מִן הָעוֹלָם אֶלָּא אִם כֵּן יִכָּשְׁלוּ בְּחֵטְא גִּלּוּי עֲרָיוֹת. וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְדֶרֶךְ פִּתּוּי, כַּמְבֹאָר בִּגְמָרָא סַנְהֶדְרִין (קו) אֵיזוֹ עֵצָה מְתֻחְכֶּמֶת נָתַן לוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְשִׁילָן, וַעֲצָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע הִצְלִיחָה. וּמַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ בִּקְלָלוֹתָיו הוּא וּבָלָק עִם כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָם, הִצְלִיחוּ בְּ"גָדוֹל" - לְאַבֵּד מֵעַם יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף! וְאִלּוּלֵי פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה' בְּדָקְרוֹ אֶת זִמְרִי בֶּן סָלוּא וְכָזְבִּי בַת צוּר, לֹא הָיְתָה הַמַּגֵּפָה נֶעֱצֶרֶת, וְהָיְתָה כְּלָיָה נֶחֱרֶצֶת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְכַנֶּאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (פנחס כה, יא).
נִתְבּוֹנֵן! גּוֹי, רָשָׁע, בִּלְעָם הָרָשָׁע יָדַע אֶת סוֹד תַּכְלִית שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְהוּא עֲוֹן הַזְּנוּת, וְיָדַע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי קִיּוּם יִשְׂרָאֵל, וְעַד כִּלְיוֹנוֹ הַמֻּחְלָט, חַס וְחָלִילָה, לְלֹא רַחֵם.
גּוֹי רָשָׁע נוֹסָף מָצִינוּ שֶׁיָּדַע גַּם כֵּן סוֹד זֶה, וְהוּא נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. כַּאֲשֶׁר הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה; גּוֹלִים מֵאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם הֵם וּנְשֵׁיהֶם וְטַפָּם לְאֶרֶץ זָרָה, מובא במדרש צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזָרָאדָן שַׂר צְבָאוֹ וּלְכָל חַיָּלָיו: כְּדֵי שֶׁיֻּצְלַח בְּיָדֵינוּ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַגְלוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתָם, הִזָּהֲרוּ מִלִּנְגֹּעַ בַּנְּשׂוּאוֹת שֶׁבָּהֶם. כִּי אִם תַּחְטְאוּ בָּהֶם, לֹא יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ, כִּי אֱלֹקֵיהֶם שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, וְאִם תַּחְטְאוּ בְּזִמָּה, לֹא יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ, כִּי יִקְצֹף עָלֵינוּ מְאֹד. וְלָכֵן הִזָּהֲרוּ מֵחֵטְא זֶה לְמַעַן יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ.
וַהֲרֵי אִם גּוֹיִם אֵלּוּ יָדְעוּ מַהוּ סוֹד קִיּוּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵפֶךְ - מַהוּ כִּלְיוֹן הָאֻמָּה - שֶׁכֻּלּוֹ תָּלוּי בְּחֵטְא הַזִּמָּה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיאַךְ אָנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא נָבִין זֹאת וְנִהְיֶה אָחֳרָאִים לְכָךְ בִּמְלֹא הָאַחֲרָיוּת.
ב - עון הפריצות מסלק שכינה מישראל, ולכך נחשפים לכל פרעניות שבעולם
כָּל שְׁמִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה כְּשֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּלְמַעֲשֶׂה, זֶה כָּל תַּכְלִית הָרָצוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח), וְזֶהוּ כָּל רְצוֹן ה' בְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה - לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל. וַחֲזַ"ל אוֹמְרִים, כְּשֶׁשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁהֵם מֻשְׁפָּעִים בְּשֶׁפַע גָּדוֹל שֶׁל בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. וְאֵין לְךָ שׁוֹמֵר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה מְסוֹכֶכֶת עֲלֵיהֶם כְּאִמָּא עַל בָּנֶיהָ, וּמַצִּילָתָן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
אוּלָם אֵין לְךָ דָּבָר הַמְסַלֵּק שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל כַּעֲוֹן הַזִּמָּה, וְכַנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק (דברים כג, טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" - שֶׁבַּעֲוֹן עֶרְוַת דָּבָר - שָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, סִלּוּק הַשְּׁכִינָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָז, הֲרֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל חָשׂוּף לְכָל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת וְהֶחֳלָיִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַחֲסִינוּת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם.
הֲלֹא לָכֶן, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהָבִין בְּשָׁמְעֲכֶן פְּלוֹנִי נִרְצַח, פְּלוֹנִי נֶחֱלָה בְּמַחֲלָה אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵא, אֶזְרָחִים נִסְפּוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי מְחַבְּלִים, תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, עֲנִיּוּת, וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, תֵּכֶף עַל כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ אִם אֵין יָדָהּ בַּמַּעַל וּבַפֻּרְעָנוּת הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה), וְאָמְרוּ חַזַ"ל : אֵין אַנְדְּרָלָמוּסְיָה וּפֻרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. כְּלוֹמַר, פִּרְצָה בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת.
וּבַמִּשְׁנָה (פה מ"ב) בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה מוּבָא: "ומתקנין שם תיקון גדול: וּמְפָרֶשֶׁת הַגְּמָרָא, מַהוּ הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל שֶׁעָשׂוּ בְּהַר הַבַּיִת - עֶזְרַת נָשִׁים, מְחִיצָה נִפְרֶדֶת לִמְנֹעַ תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְקוֹרֵאת לָזֶה הַגְּמָרָא "תִּקּוּן גָּדוֹל", לְהַרְאוֹתְךָ חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן גַּם בְּמָקוֹם נוֹרָא וְקָדוֹשׁ כְּהַר הַבַּיִת, שֶׁכָּל הַבָּאִים שָׁם הֲלֹא בָּאִים בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְכֹחַ הַיֵּצֶר חַלָּשׁ לִכְאוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן תִּקּוּן גָּדוֹל הָיָה גַּם שָׁם - לִבְנוֹת עֶזְרַת נָשִׁים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ צְחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, כַּמָּה שֶׁהַתַּעֲרֹבֶת גּוֹרֶמֶת חָלִילָה חֻרְבָּן וְהֶרֶס.
ג - מסירות נפש של נשים צדקניות במצרים
הָבָה וְנִרְאֶה מֶה הָיְתָה צְנִיעוּתָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בַּתְּקוּפָה הַקָּשָׁה שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁכֹּה מַגְדִּירִים אוֹתָן חֲזַ"ל: "נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמְּיַחֲסִים אֶת כָּל הַגְּאֻלָּה לִזְכוּתָן.
מְסַפְּרִים לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאוֹת לַחוּץ, הָיוּ מְכַעֲרוֹת עַצְמָן בְּפֶחָם, וּכְשֶׁהָיָה הַמִּצְרִי רוֹצֶה לְהִתְעַסֵּק עִמָּן, הָיָה רוֹאֶה מַרְאֵיהֶן הַמְכֹעָר וּפוֹרֵשׁ מֵהֶם. וּכְשֶׁהָיוּ בְּבָתֵּיהֶן הָיוּ מְקַשְּׁטוֹת עַצְמָן בְּיוֹתֵר לְבַעְלֵיהֶן, וּבִזְכוּתָן פָּרוּ וְרָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְאֹד מְאֹד.
וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לַעֲמֹד יוֹתֵר בְּעֹמֶק עַל גַּדְלוּתָן שֶׁל נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה;
עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה בִּזְמַן שֶׁל הַסְתָּרַת פָּנִים, שִׁעְבּוּד גּוּף וָנֶפֶשׁ קָשֶׁה, עֲבוֹדַת פָּרֶךְ לְלֹא לֵאוּת, וְכַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם בַּתּוֹרָה וּבְמִדְרְשֵׁי רַזַ"ל.
אֵיזוֹ תִּקְוָה וּשְׁאִיפָה הָיְתָה אָז לְבַת יִשְׂרָאֵל לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן וְצָנוּעַ אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ אֶת בַּעְלָהּ שָׁבוּר וְרָצוּץ אַחַר יוֹם עֲבוֹדָה מְפָרֵךְ? אֵיזוֹ תִּקְוָה וּשְׁאִיפָה הָיָה לָהֶן לְהָבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם אַחֲרֵי הַגְּזֵרָה שֶׁל "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ"? אֵיזֶה עִנְיָן בִּכְלָל נִשְׁאַר לְאוֹתָן נָשִׁים לִשְׁמֹר אֱמוּנִים לַבַּעַל כְּשֶׁאֵין שׁוּם תֹּכֶן שֶׁל מִשְׁפָּחָה מְסֻדֶּרֶת? הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַרְבֵּה גָּרְמָה הַגָּלוּת לְיִשְׂרָאֵל לִטָּמַע בֵּין הַגּוֹיִם, אוֹ כְּדֵי לְהַחֲנִיף לָהֶם, אוֹ סְתָם לְהַחֲלִיף סִגְנוֹן-חַיִּים גּוֹיִי יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר בָּטוּחַ, לִכְאוֹרָה.
וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת וְהַצִּדְקָנִיּוֹת שָׁמְרוּ עַל צְנִיעוּתָן וְלֹא הֵפֵרוּ אֱמוּנָתָן לְבַעְלֵיהֶן, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא הָלְכוּ לִשְׂדוֹת זָרִים, אֶלָּא עָשׂוּ פְּעֻלּוֹת הַדּוֹחוֹת אֶת הַזָּרִים מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶן.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (ומובא ברש"י במדבר כו, ה) עַל הַמִּלִּים "הַחֲנֹכִי" "הַפַּלֻּאִי" - ה' בַּתְּחִלָּה וְי' בַּסּוֹף - שֵׁם הַשֵּׁם מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא נִכְשְׁלָה שׁוּם אַחַת מֵהֶן, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְלֹא שׁוּם הִתְבּוֹלְלוּת.
וְעוֹד יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת כַּמָּה חֲבִיבָה וַחֲשׁוּבָה שְׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה כְּדֵי לְהָגֵן עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
אוֹמְרִים חֲזַ"ל "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" - מָה רָאָה? רָאָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה", כְּלוֹמַר, רָאָה הַיָּם זְכוּת עֲמִידָתוֹ בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וּבָזֶה נִקְרַע הַיָּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי עוֹד רֶמֶז שֶׁגְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בַּעֲמִידָה אֵיתָנָה וּבִשְׁמִירָה קַפְּדָנִית עַל גִּדְרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְשֶׁרַק בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף עַל קְדֻשָּׁתוֹ, זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיעַת יַם סוּף.
וְעָלֵינוּ לָדַעַת, דִּכְמוֹ שֶׁחָמוּר לִמְאֹד גּוּפָן שֶׁל עֲרָיוֹת, הוּא הַדִּין לַאֲבִיזָרַיְהוּ שֶׁל עֲרָיוֹת הַכּוֹלְלִים פְּרָטִים רַבִּים: שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, הִסְתַּכְּלוּת, לֵיצָנוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ, הִרְהוּר וְכַדּוֹמֶה. וּכְמוֹ שֶׁשָּׂנְאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַב הַטֻּמְאָה - כֵּן שְׂנוּאִים לְפָנָיו תּוֹלְדוֹתָיו.
ד - אשה הפרוצה בגדרי הצניעות - בכלל "מחטיאי הרבים"
וּנְבָאֵר זֹאת.
יָדוּעַ חֹמֶר עֲוֹן הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֲשֶׁר נֶאֱמַר עָלָיו: "שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה", וּתְשׁוּבָתוֹ קָשָׁה וַאֲרֻכָּה. כִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ", הַיְנוּ שֶׁאֵין נוֹתְנִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא לָשׁוּב, אֲבָל יִתָּכֵן וְיִזְכֶּה עַל יְדֵי מַאֲמַצִּים רַבִּים לָשׁוּב, וּזְכֻיּוֹת רַבּוֹת צָרִיךְ בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ.
הָבָה וְנִרְאֶה אִם לִהְיוֹת מִמַּחֲטִיאֵי הָרַבִּים, חֵטְא מָצוּי הוּא אוֹ לֹא.
בְּהִתְבּוֹנְנוּת פְּשׁוּטָה נִרְאֶה שֶׁאֵין מָצוּי כְּלָל לְאָדָם מִן הַשּׁוּרָה לִהְיוֹת מִכְּלַל מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל רֹב הַחֲטָאִים הֵם בֵּין אָדָם עַצְמוֹ לַמָּקוֹם, אוֹ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל לִהְיוֹת מְפַתֶּה וּמַחֲטִיא רַבִּים זֶה מָצוּי בְּאָדָם מַנְהִיג, אָדָם צִבּוּרִי הַסּוֹחֵף רַבִּים אַחֲרָיו וּמַחֲטִיאָם לִדְבַר עֲבֵרָה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין מָצוּי חֵטְא זֶה. וְגַם בְּאָדָם צִבּוּרִי צָרִיךְ לִפְעֹל בְּשִׁטּוֹת וּפְעֻלּוֹת הַסְבָּרָה, וְאֶפְשָׁר יַעֲלֶה בְּיָדוֹ וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא, כִּי שֶׁמָּא לֹא יִשְׁמְעוּ לוֹ.
וְהַבִּיטוּ וּרְאוּ!!
אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת בְּבֶגֶד לֹא צָנוּעַ וּמִסְתּוֹבֶבֶת לָהּ כָּךְ בָּרְחוֹב, הֲרֵי הִיא מַכְשִׁילָה אֶת הָרַבִּים, רֶגַע רֶגַע, הַכְשָׁלָה בְּטוּחָה, בְּלֹא טֹרַח שֶׁל עֲשִׂיָּה, אֶלָּא בַּהֲלִיכָה בִּלְבַד, לְלֹא שׁוּם מַאֲמָץ וַאֲפִלּוּ בְּלֹא יְדִיעָתָהּ, כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת - וְרַבִּים רַבִּים נִכְשָׁלִים בָּהּ. וַהֲרֵי צוֹבֶרֶת לְעַצְמָהּ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל חֲטָאִים, וַהֲרֵי הִיא נִכְלֶלֶת בִּכְלַל "מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים" שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
בָּחוּר טָהוֹר בֶּן תּוֹרָה אוֹ בַּעַל הַבַּיִת יְרֵא שָׁמַיִם, הַמִּשְׁתַּדֵּל לִסְפֹּג לְעַצְמוֹ תּוֹרָה וְיִרְאָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, יוֹצֵא לָרְחוֹב אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאָה, הֲלֹא יָכוֹל לְאַבֵּד הַכֹּל בִּרְאִיַּת עַיִן אַחַת בִּגְלַל לְבוּשׁ לֹא צָנוּעַ אוֹ בִּגְלַל שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הֲלֹא אִשָּׁה זוֹ הֵמִיתָה אוֹתוֹ, אִבְּדָה לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה, אִבְּדָה לוֹ אֶת כָּל רוּחָנִיּוּתוֹ, וּמִי עָרֵב לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לְעוֹלָם לְאוֹתָהּ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁהָיְתָה לוֹ? וְאָמְרוּ רַזַ"ל (שבת לג): בַּעֲוֹן נִבּוּל פֶּה בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וְצָרוֹת וּגְזֵרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. וְאִם כֵּן כַּמָּה פִּרְצָה שֶׁל נִבְלוּת פֶּה בִּלְבַד גּוֹרֶמֶת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה פִּרְצַת הַלְּבוּשׁ וּשְׁאָר אֲבִיזְרֵי עֲרָיוֹת, כַּמָּה מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים בִּגְלָלָהּ בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ. וְהָרַב "פֶּלֶא יוֹעֵץ" כָּתַב () עַל הַמְנַבֵּל פִּיו בַּעֲרָיוֹת, שֶׁ-40 מַלְאָכִים מְנַדִּים אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכָל שֶׁכֵּן עַל שְׁאָר אֲבִיזְרֵי עֲרָיוֹת הַחֲמוּרִים.
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מוּבָא בִּגְמָרָא (סוטה כב.) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לָמַדְנוּ יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה. וּמְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע בְּתוּלָה אַחַת שֶׁנָּפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהִתְפַּלְּלָה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרָאתָ גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים וּבָרָאתָ גֵּיהִנָּם לָרְשָׁעִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִּי בְּנֵי אָדָם וְיַפְסִידוּ חֶלְקָם בְּגַן עֵדֶן וְיִירְשׁוּ גֵיהִנָּם.
וּמְפָרֵשׁ הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁהִתְפַּלְּלָה שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם וְיֵעָנְשׁוּ, מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם הִיא תֵּעָנֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "כֹּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא" (שבת קמט).
וּמַפְלִיא מְאֹד שֶׁבָּא ר' יוֹחָנָן לוֹמַר "לָמַדְנוּ", כְּלוֹמַר - אָנוּ הָאֲמוֹרָאִים וְכָל יִשְׂרָאֵל - יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד "יִרְאַת חֵטְא", וְיָדוּעַ שֶׁיִּרְאַת חֵטְא הִיא מֵהַמַּדְרֵגוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה', וּמִמִּי לִלְמֹד זֹאת? מִבְּתוּלָה! וְזֶה לְפִי שֶׁהֵבִינָה הֵיטֵב כַּמָּה אַחֲרָיוּת מֻטָּל עַל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה. (מלבושי כבוד)
בְּסִפּוּר זֶה בָּאוּ חֲזַ"ל לְלַמֵּד עַד כַּמָּה צְרִיכָה כָּל אִשָּׁה וּבַת לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגֵּל חוֹב עַל יָדָהּ.
וּכְמוֹ כֵן אִשָּׁה הַמְּשׂוֹחַחַת עִם גֶּבֶר, וְכָל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר הַשִּׂיחָה בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וּמְבִיאָתוֹ לָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, שֶׁיָּכוֹל לְהִסְתַּיֵּם בְּגוּפָן שֶׁל עֲרָיוֹת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁגִּדְרָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ - "מַחֲטִיאַת הָרַבִּים", וְעָלֶיהָ מַמָּשׁ אֶפְשָׁר לוֹמַר הַפָּסוּק (משלי ז) "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ". וּלְעֻמָּתָהּ - אִשָּׁה הַזּוֹכָה, נוֹטֶלֶת חֶלְקָהּ וְחֵלֶק אֲחֵרִים בְּגַן עֵדֶן. אִשָּׁה, שֶׁבִּזְמַן פָּרוּץ כְּיָמֵינוּ עוֹמֶדֶת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לִשְׁמֹר עַל צְנִיעוּתָהּ - אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא עוֹלֶה לָהּ זֶה בְּקַלּוּת - נוֹטֶלֶת שְׂכַר כֻּלָּם.
וְעוֹד אֶפְשָׁר לְבָאֵר דְּמַה הָיְתָה הִתְפַּעֲלוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן כָּל-כָּךְ מֵאוֹתָהּ נַעֲרָה עַד שֶׁאָמַר שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפְשָׁר לִלְמֹד "יִרְאַת חֵטְא" - הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּיִּרְאָה, שֶׁכֵּן בְּהֶכְרֵחַ נַעֲרָה זוֹ הָיְתָה עוֹשָׂה כָּל אֲשֶׁר בְּאֶפְשָׁרוּתָהּ לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ, דְּאִם לֹא כֵן מַה מָּקוֹם יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁהִיא מַכְשִׁילָה, וְעִם כָּל זֶה לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּכָךְ שֶׁמִּשְׁתַּדֶּלֶת הִיא בְּכָל כֹּחָהּ לְהִשָּׁמֵר, אֶלָּא אַף הוֹסִיפָה תְּפִלָּה לַה' שֶׁיִּשְׁמְרֶהָ אַף מִכִּשָּׁלוֹן שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וּמִכָּךְ הִתְפַּעֵל רַבִּי יוֹחָנָן, וְדָרַשׁ, שֶׁאֵין דַּי לְאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, אֶלָּא אַף זֶה הַמִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ עוֹד עָלָיו לְהוֹסִיף תְּפִלָּה לַה' לְבַל יִכָּשֵׁל וּלְבַל יִכָּשְׁלוּ אַף בְּשׁוֹגֵג אוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּשׁוּם אֹפֶן תַּקָּלָה מִתַּחַת יָדוֹ, וְזֶה הַמּוֹרֶה עַל "יִרְאַת חֵטְא אֲמִתִּית.
ו - התבוננות - להתיש את מרץ היצר לפריצות
כָּל הַנָּשִׁים הַמִּתְיַפּוֹת בְּמַלְבּוּשִׁים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הָעַיִן, וּבְבֹשֶׂם וּבִשְׁסָעִים וּבַחֲלוּקִים מוֹשְׁכִים, וּבְגַרְבַּיִם מוֹשְׁכִים - אֶפְשָׁר לְהוֹרִיד לָהֶן קְצָת אֶת הַמֶּרֶץ לְכָל זֶה עַל יְדֵי סִיּוּר קַל בְּ"בֶּלִינְסוֹן" וּבְ"תֵל הַשּׁוֹמֵר". כַּמָּה יְלָדִים חוֹלֵי סַרְטָן, לֹא עָלֵינוּ, שֶׁהַהוֹרִים צְמוּדִים אֲלֵיהֶם יוֹם וָלַיְלָה?! כַּמָּה נָשִׁים חוֹלוֹת? וְכַמָּה גְּבָרִים חוֹלִים?! וְאָז, כְּשֶׁשּׁוֹכְבִים בְּבֵית הַחוֹלִים, מִי מִסְתַּכֵּל בִּכְלָל בָּרְאִי?! מִישֶׁהוּ מְדַבֵּר עַל אֹדֶם וְצֶבַע בָּעֵינַיִם, בֹּשֶׂם וּלְהִתְלַבֵּשׁ?! מִי מְדַבֵּר עַל זֶה?! רוֹצִים רַק דָּבָר אֶחָד: בְּרִיאוּת. לָצֵאת מִבֵּית הַחוֹלִים. לֹא מִסְתַּכְּלִים עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים.
יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר: אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא "וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ". לָמָּה כָּתוּב "לֶחֶם לֶאֱכֹל?" וַהֲלֹא אֵין מִלָּה יְתֵרָה בַּתּוֹרָה! וְכִי מִישֶׁהוּ חָשַׁב: לֶחֶם לִלְבּשׁ וּבֶגֶד לֶאֱכֹל?! אִם לֶחֶם - אָז זֶה פָּשׁוּט שֶׁבִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל! אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹכֵב בְּבֵית הַחוֹלִים, חַס וְחָלִילָה, לְיַד כָּל מִטָּה יֵשׁ כּוֹנָנִית מְלֵאָה בְּפֵרוֹת כְּדוּכָן בְּשׁוּק וּמְלֵאָה בְּעוּגוֹת כְּקוֹנְדִיטוּרְיָה, אַךְ הַחוֹלֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לִטְעֹם מִכָּל זֶה. הוּא סוֹבֵל מִמַּחֲלוֹת שׁוֹנוֹת, מִסֻּכֶּרֶת, מֵאִי־תֵאָבוֹן. וְלָכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי רַק לֶחֶם, אֲבָל לֶאֱכֹל - בִּבְרִיאוּת. וְכֵן אָדָם - אֲרוֹנוֹתָיו מְלֵאִים בְּגָדִים: בִּגְדֵי חוֹל וּבִגְדֵי שַׁבָּת, בִּגְדֵי חֹרֶף וּבִגְדֵי קַיִץ, אַךְ חָלִילָה, בְּשָׁכְבוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם בֶּגֶד פְּרָט לְחָלוּק אֶחָד. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ רַק בֶּגֶד אֶחָד, אֲבָל לִלְבּשׁ - בִּבְרִיאוּת.
"כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה" - מֵחוֹבָתָהּ שֶׁל כָּל אִשָּׁה לְהָעִיר לַחֲבֶרְתָּהּ עַל כָּל פִּרְצָה בְּחֹסֶר צְנִיעוּת, כַּמּוּבָן בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת, מִבְּלִי לְבַיֵּשׁ, כְּדִכְתִיב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" אֲבָל "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" - לֹא לְבַיֵּשׁ אוֹתָהּ, אֶלָּא לְהַסְבִּיר לָהּ שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְטוֹבָתָהּ, כִּי, חַס וְחָלִילָה, בְּחֹסֶר צְנִיעוּת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת, כְּדִכְתִיב: "וְלֹא יֵרָאֶה בְּךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". וְאִם, חָלִילָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵינוּ - אוֹיָה לָנוּ. וְכָךְ מוּבָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נָשׂא: אִם אִשָּׁה צְנוּעָה כָּרָאוּי וְלֹא מִתְגַּלֶּה כְּלוּם מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, הִיא גּוֹרֶמֶת בְּרָכָה לְבַעְלָהּ וּלְבָנֶיהָ, שָׁלוֹם בַּבַּיִת, אשֶׁר וְעשֶׁר. אַךְ אִם אֵין צְנִיעוּת, הִיא גּוֹרֶמֶת, חַס וְחָלִילָה, הַהֵפֶךְ.
אִשָּׁה הַמַּחֲטִיאָה אֶת הָרַבִּים צְרִיכָה לְהִתְבּוֹנֵן: אִם בְּכֹחַ פְּרִיצָתָהּ בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת לְהָבִיא פֻּרְעָנוּת עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהִיא עַצְמָהּ בַּ"כַּוֶּנֶת" שֶׁל הַפֻּרְעָנוּת, וְאִם לֹא בָא הַיּוֹם פֻּרְעָנוּתָהּ - יָבֹא מָחָר. תִּתְבּוֹנֵן, שֶׁהֲלֹא הִיא בְּאִי־ שְׁלִיטָתָהּ עַל יֵצֶר הַהִתְבַּלְּטוּת, וּבִרְצוֹנָהּ לָצֵאת וּלְהֵרָאוֹת, יְכוֹלָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לְהֵעָנֵשׁ, שֶׁכָּל בִּגְדֵי הִתְבַּלְּטוּתָהּ יִהְיוּ רַק בָּאָרוֹן לְלֹא יְכֹלֶת לְלָבְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי אָמְנָם בְּגָדֶיהָ מֻבְטָחִים, אֲבָל גּוּפָהּ אֵינוֹ בָּטוּחַ בִּשְׁמִירָתוֹ. וּלְעֻמָּתָהּ - הַצְּנוּעָה הַמְּהַלֶּכֶת בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ וְכָרָאוּי - גּוּפָהּ מֻבְטָח לִבְרִיאוּת אַף שֶׁלְּבוּשָׁהּ אֵינוֹ כָּל כָּךְ "בָּטוּחַ".
הַנָּבִיא מִיכָה אוֹמֵר: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" - זֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאֵנוּ - "צְנִיעוּת". וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. וּבִזְכוּת הַצְּנִיעוּת נִזְכֶּה לְבָנִים וּלְבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת.
ז - אשה המוסרת נפשה לצניעות - עושה רעש ושמחה גדולה בשמים
וַאֲלֵיכֶן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֵידַע!
שֶׁכְּכָל שֶׁקָּשֶׁה קִיּוּם הַמִּצְוָה עַל הָאָדָם, וּכְכָל שֶׁדָּרוּשׁ לְקִיּוּמָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ רַבָּה - כֵּן גָּדוֹל שְׂכָרָהּ, וּמְאֻשָּׁר הַמְקַיְּמָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
אִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת צָנוּעַ כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וּבְלֵית בְּרֵרָה יֵשׁ לָהּ צֹרֶךְ לַעֲבֹד בְּמִשְׂרָד אוֹ בַּחֲנוּת עִם צֶוֶת עוֹבְדִים וְעוֹבְדוֹת שֶׁאֵינָם חֲרֵדִים, כַּמָּה מְסִירוּת נֶפֶשׁ דָּרוּשׁ לָהּ כְּדֵי לִהְיוֹת יוֹצֵאת יְדֵי חוֹבַת מִלּוּי תַפְקִידָהּ כְּבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה.
הֲלֹא צְרִיכָה לִשְׁמֹר עַל עֲדִינוּת בַּדִּבּוּר; הִתְרַחֲקוּת מִשְּׂחוֹק וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים מִצֶּוֶת הָעוֹבְדִים וְאַף מֵהַמְנַהֵל, וְיֵצֶר הָרָע מַעֲלֶה לָהּ מִדֵּי פַעַם פַּחַד שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ לְפִטּוּרָהּ אִם לֹא תִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם לְחֶבְרָתָהּ. כַּמָּה אַמִּיצָה וּבַעֲלַת דֵּעָה נְחוּשָׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְלֹא רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל וּלְהַכְשִׁיל בִּלְבַד, אֶלָּא חַיֶּבֶת הִיא לִהְיוֹת גֵּאָה בִּצְנִיעוּתָהּ וְלֹא לְהַרְאוֹת שׁוּם נְחִיתוּת. לְהֵפֶךְ - עָלֶיהָ לִרְאוֹת עַצְמָהּ כִּמְיַצֶּגֶת אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, בְּנוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, בְּגַאֲוָה וָעֹז, אַמִּיצָה שֶׁלֹּא סָרָה מִדֶּרֶךְ אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת.
כַּמָּה רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם וְשִׂמְחָה וְנַחַת רוּחַ נַעֲשָׂה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאוֹמְרִים לוֹ: רְאֵה אֵיזֶה בְּרִיָּה נִפְלָאָה יֵשׁ לְךָ בְּעוֹלָמְךָ, בְּרִיָּה קַלָּה מִבָּשָׂר וָדָם עוֹמֶדֶת, מְיַצֶּגֶת אֶת דַּת קָדְשְׁךָ לְלֹא בּוּשָׁה, אֶלָּא בְּגַאֲוָה. אֵינָה נִסְחֶפֶת בַּזֶּרֶם הַקְּלוֹקֵל, שׁוֹמֶרֶת עַל דֶּרֶךְ אִמּוֹתֶיהָ הַקְּדוֹשׁוֹת.
כַּמָּה רַב שְׂכָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ!
וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, הַחוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהָיְתָה עַד כֹּה בְּחֶבְרָה קְלוֹקֶלֶת, בִּלְבוּשׁ שֶׁלֹּא צָנוּעַ וּפָרוּץ כְּחַבְרוֹתֶיהָ, וּפִתְאוֹם מַחֲלִיטָה: עַד כָּאן! אֲנִי מְשַׁנָּה אֶת דַּרְכִּי וּמֵהַיּוֹם מוֹפִיעָה בָּרְחוֹב, בָּעֲבוֹדָה, בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ בִּלְבַד. וְאֵינָהּ שָׂמָה לֵב לְלַעַג, לְקִפּוּחַ פַּרְנָסָה, לִתְמִיהַת הָעוֹלָם עַל שִׁנּוּי דַרְכָּהּ, וַהֲרֵי מֵהַיּוֹם הֲרֵי הִיא שִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת - כַּמָּה רַעַשׁ זֶה עוֹשֶׂה בַּשָּׁמַיִם, אֵין לְשַׁעֵר וְאֵין לְתָאֵר.
וּמוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא וּמַחֲטִיא, בּוֹרֵא מַלְאָכִים רַבִּים וְרָעִים, וְכֻלָּם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הָעוֹמְדִים לִפָּרַע מִמֶּנּוּ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וּשְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים עַל הַצְלָחָתָם לְהַכְשִׁילוֹ וּמְחַכִּים לָרֶגַע לִפָּרַע מִמֶּנּוּ.
וּלְעֻמָּתָם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכָל כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּצַעַר וּבְאֵבֶל וּבְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל שֶׁנֶּאֶבְדָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וְהָלְכָה שֶׁבִי לִפְנֵי כּוֹחוֹת הַסִּטְרָא אָחֳרָא.
וּכְשֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וּמְשַׁנֶּה דַּרְכּוֹ, עוֹשֶׂה הוּא רַעַשׁ וּמַהְפָּךְ נוֹרָא לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, וְאוֹתָם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תֵּכֶף מוֹרְטִים עַצְמָם, וְנֶהְפַּךְ כָּל שְׂשׂוֹנָם לְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל שֶׁבָּרְחָה מֵהֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּשְׁבְּתָה וְחִכּוּ מְאֹד לִפָּרַע מִמֶּנָּה. וּלְעֻמָּתָם שִׂמְחָה עֲצוּמָה - אֵבֶל וְיָגוֹן הַנֶּהְפַּךְ לְשָׂשׂוֹן אֵצֶל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכוֹחוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַל שֶׁשָּׁבָה לָהּ הַנְּשָׁמָה הַיְקָרָה לִמְקוֹר מַחֲצַבְתָּהּ.
וּבִגְלַל מַהְפָּךְ גָּדוֹל זֶה הַנַּעֲשָׂה אֵצֶל בַּעֲלַת תְּשׁוּבָה, נֶאֱמַר: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כִּי הַצַּדִּיק מֵעִקָּרוֹ הֲרֵי הוּא צַדִּיק מֵעִקָּרוֹ, אֲבָל יְצִירַת מַהְפָּךְ כָּזֶה הַהוֹפֵךְ אֶת הָאֲבֵלִים לִשְׂמֵחִים, וְאֶת הַשְּׂמֵחִים - כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אָחֳרָא - לַאֲבֵלִים, זֶה עוֹשֶׂה רַק בַּעַל תְּשׁוּבָה.
ח - העדיף שתמות בתו ולא יכשלו בה בני אדם
וּמַעֲשֶׂה נוֹרָא מִגֹּדֶל מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל עִנְיַן הַצְּנִיעוּת מְסֻפָּר בִּגְמָרָא תַּעֲנִית (כד ע"א) דָּבָר נוֹרָא עַל רַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יָקְרָת, שֶׁרָאָה פַּעַם שֶׁאֶחָד סוֹתֵר אֶת גֶּדֶר הַדְּקָלִים שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּבַּיִת וְעָשָׂה בָּהּ חוֹר. נִגַּשׁ אֶל הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה סוֹתֵר אֶת גֶּדֶר הַדְּקָלִים שֶׁלִּי? מֶה עָשִׂיתִי לְךָ? מַדּוּעַ אַתָּה עוֹשֶׂה בָּהּ חוֹר? אוֹמֵר לוֹ אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת הָאֱמֶת: רַבִּי, יֵשׁ לְךָ בַּת, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. נִכְנַס ר' יוֹסֵי הַבַּיְתָה וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי, אַתְּ מְצַעֶרֶת אֶת הָאֲנָשִׁים. שׁוּבִי לַעֲפָרֵךְ, וְאַל יִכָּשְׁלוּ בָּךְ בְּנֵי אָדָם! וְכָךְ הָיָה וּמֵתָה בִּתּוֹ.
וְזֶה מַבְהִיל! זֶה נוֹתֵן לָנוּ תְּמוּנָה עַד כַּמָּה הֶעָוֹן הַזֶּה חָמוּר. הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, אָז מַה הַטַּעֲנָה עָלֶיהָ?! וְכִי אִם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ הַבַּיִת וְלִרְאוֹת אוֹתָהּ אָז הִיא אֲשֵׁמָה?! אֶלָּא נָכוֹן, הִיא לֹא אֲשֵׁמָה, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת הִיא מַכְשִׁילָה בְּנֵי אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵיפֹה הִיא מַכְשִׁילָה? - אֶצְלָהּ בַּבַּיִת! וְאִם כֵּן, שֶׁהָאִישׁ יֵלֵךְ! מַה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנָּה?! כֵּן, אֲבָל זֶה הַמַּצָּב: בְּנֵי אָדָם נִכְשָׁלִים, וְאָז אוֹמֵר לָהּ רַבִּי יוֹסֵי: בִּתִּי, שׁוּבִי לַעֲפָרֵךְ וְאַל יִכָּשְׁלוּ בָּךְ בְּנֵי אָדָם.
וְאֶפְשָׁר עוֹד לְהַסְבִּיר שֶׁלֹּא קִלֵּל רַבִּי יוֹסֵי לְבִתּוֹ, אֶלָּא תָּבַע וּבִקֵּשׁ מֵאֵת ה' אֶת מוֹתָהּ מִתּוֹךְ שֶׁכָּךְ עָדִיף אַחַר שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲשֵׁמָה בְּכָךְ.
ט - התפללה לה' שינטל יפיה ממנה כדי שלא יכשלו בה
מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה סוֹפֵר זַצַ"ל, שֶׁאָדָם אֶחָד הִתְפַּעֵל מִיָּפְיָהּ וְעָקַב אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכָה, וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר, הָלְכָה לְבֵיתָהּ, נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ וּפָרְצָה בִּבְכִי וּתְפִלָּה. כְּשֶׁהִבְחִין אָבִיהָ הַדָּגוּל בַּדָּבָר, שְׁאָלָהּ לְסִבַּת בִּכְיָהּ.
עָנְתָה לוֹ בִּתּוֹ, שֶׁהִיא בּוֹכָה וּמִתְחַנֶּנֶת לַבּוֹרֵא שֶׁיִּקַּח מִמֶּנָּה אֶת יָפְיָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהַוֶּה מִכְשׁוֹל לִבְנֵי אָדָם. וּבֵרְכָהּ אָבִיהָ שֶׁבִּזְכוּת זֶה תֵּלֵד בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הָיָה, שֶׁהַיֹּפִי נִלְקַח מִמֶּנָּה, וְזָכְתָה לָלֶדֶת בֵּן גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל... (מצות הנשים)
י - "ילדת הפלא" - מופת לצניעות
(מחוברת לע"נ, מובא בספר "מצוות הנשים")
בְּתַאֲרִיךְ ט"ז מַר חֶשְׁוָן התשנ"ה נִלְקְחָה לְבֵית עוֹלָמָהּ יַלְדָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ בְּצִדְקָתָהּ, בֶּאֱמוּנָתָהּ וּבִצְנִיעוּתָהּ, וְהִיא בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּלְבַד (שְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַ"בַּת מִצְוָה"), הֲלֹא הִיא רְוִיטָל מַזָּל מְהֻדָּר ע"ה.
הֱיוֹת וְהַיַּלְדָּה הַנַּ"ל הָיְתָה בָּהּ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאֹד, וְהָיְתָה בָּהּ מִדַּת צְנִיעוּת לְהַפְלִיא (בְּנוֹסָף לִשְׁאָר מִדּוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת וְהַזְּהָבִיּוֹת), עַל כֵּן נְצַטֵּט קְטָעִים מְסֻיָּמִים עַל מִדַּת הַצְּנִיעוּת שֶׁבָּהּ מִתּוֹךְ חוֹבֶרֶת שֶׁיָּצְאָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ.
*
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה רְוִיטָל ע"ה לְגִיל אַחַד עֶשְׂרֵה, חָשָׁה כְּאֵבִים עַזִּים בְּגוּפָהּ. עָרְכוּ לָהּ בְּדִיקוֹת, וְאָז הִגִּיעוּ הַתּוֹצָאוֹת הַמַּחֲרִידוֹת שֶׁחָלְתָה הִיא בְּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. בֵּין יֶתֶר הַטִּפּוּלִים הָיָה צֹרֶךְ חִיּוּנִי לַעֲשׂוֹת פִיזִיוֹטְרַפְּיָה. הַהוֹרִים הִגִּיעוּ עִם רְוִיטָל לְבֵית חוֹלִים אָלִי"ן. רְוִיטָל נִכְנְסָה בְּחִיּוּךְ לַמָּקוֹם, אַךְ לְפֶתַע הַבָּעַת רְצִינוּת חָלְפָה עַל פָּנֶיהָ: "אִמָּא, לֹא," לָחֲשָׁה לְהוֹרֶיהָ הַיְקָרִים.
"אֲבָל מַדּוּעַ?" לֹא הֵבִינָה הָאֵם מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת רַע בְּטִפּוּל פִיזִיוֹטְרַפִּי?
"רְאִי" - הִסְבִּירָה רְוִיטָל - "רֵאשִׁית יֵשׁ כָּאן קְבוּצָה מְעֹרֶבֶת, אֲנִי לֹא מִתְעַמֶּלֶת בִּקְבוּצָה שֶׁל בָּנִים וּבָנוֹת" - הוֹדִיעָה נֶחֱרָצוֹת. "וְשֵׁנִית" - הוֹסִיפָה בְּטוֹן לֹא מִתְפַּשֵּׁר - "אֵינֶנִּי מוּכָנָה לְהִתְעַמֵּל עִם מִכְנָסַיִם, רַק עִם חֲצָאִית".
הַהוֹרִים נִצְּבוּ הֲמוּמִים, מִתְקַשִּׁים לְעַכֵּל אֶת בַּקָּשָׁתָהּ. רְגָעִים חָלְפוּ, הֵם רָאוּ אֶת רְוִיטָל, הֵם הִבְחִינוּ בְּהַבָּעַת פָּנֶיהָ הָרְצִינִיּוֹת וְתָמְהוּ מִנַּיִן לָמְדָה דְּבָרִים אֵלּוּ? מִי הוֹרָה לָהּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה זוֹ חַסְרַת פְּשָׁרוֹת? אֲבָל, אֲבָל... נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ. אַךְ רְוִיטָל נִצְּבָה נֶחְרֶצֶת: "אַתֶּם רוֹצִים בְּטוֹבָתִי - נָכוֹן?" "בְּוַדַּאי" - עָנוּ לָהּ הוֹרֶיהָ בְּלִי קוֹל, בְּלִי מִלִּים, רַק הַבָּעַת פְּנֵיהֶם הַכְּאוּבִים הִבִּיעָה אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם.
"לְטוֹבָתִי, לִבְרִיאוּתִי, טוֹבָה הִיא הַצְּנִיעוּת מִכָּל טִפּוּל" - עָנְתָה בְּקוֹלָהּ הַנָּעִים - "צְנִיעוּת זֶה יְסוֹד שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת הַקְפָּדָה יְתֵרָה זוֹכִים..." הִיא חָשָׁה הִזְדַּהוּת עִם רִגְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹרֶיהָ, אַךְ הִיא יָדְעָה: זֶהוּ אֶחָד מֵאוֹתָן מִלְחָמוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִי.
דַּקּוֹת עָבְרוּ, הָאַבָּא רָץ לַמִּשְׂרָד לְהַסְבִּיר אֶת חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן. הוּא מִהֵר לְבַקֵּשׁ, לְהִתְחַנֵּן, לְסַדֵּר לְבִתּוֹ טִפּוּל עַל פִּי בַּקָּשָׁתָהּ. וְאָכֵן, לְאַחַר דַּקּוֹת שֶׁל הִתְרוֹצְצֻיּוֹת רַבּוֹת, סֻדַּר חֶדֶר אֶחָד צְדָדִי, וְעַל הַמַּנְעוּל שִׁכְבוֹת אָבָק.
"לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ הַרְבֵּה זְמַן בַּחֶדֶר" - הִסְבִּיר הַפִּיזִיוֹטְרָפִיסְט. הֵם רָאוּ לִפְנֵיהֶם יַלְדָּה נְחוּשָׁה וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לְקַבֵּל אֶת דַּעְתָּהּ. בְּנוֹסָף הִסְכִּימוּ כִּי תִּלְבַּשׁ חֲצָאִית מֵעַל הַמִּכְנָסַיִם. הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל צְנִיעוּת בַּת יִשְׂרָאֵל.
*
וְעוֹד מְסֻפָּר עַל רְוִיטָל ע"ה, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאָה לְטִפּוּל רְפוּאִי עֵקֶב מַחֲלָתָהּ, צִוָּה עָלֶיהָ הָרוֹפֵא לְהוֹרִיד אֶת הַגַּרְבַּיִם. רְוִיטָל הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה. וְאָז הָרוֹפֵא הֵנִיעַ יָדוֹ בְּבִטּוּל: סְתָם מַכְבִּיד, אֵין צֹרֶךְ בְּגַרְבַּיִם, הֵן מְיֻתָּרוֹת.
אַךְ רְוִיטָל נִשְׁאֲרָה הֶחְלֵטִית, לֹא לְהוֹרִיד אֶת הַגַּרְבַּיִם. הַכֹּל הָיוּ הֲמוּמִים. גַּם בִּרְגָּעִים שֶׁל כְּאֵב, בִּרְגָעִים בָּהֶם הַדָּבָר הָיָה קָשֶׁה עָלֶיהָ, גַּם בִּרְגָעִים בָּהֶם גּוּפָהּ כִּמְעַט לֹא תִפְקֵד, הִיא לֹא הֵסִירָה אֶת הַגַּרְבַּיִם.
*
וּמְסַפֶּרֶת אַחַת מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ: הִבַּטְתִּי בָּהּ בִּמְסִבַּת הַ"בַּת מִצְוָה" שֶׁלָּהּ שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּאוּלָם "לֵב יְרוּשָׁלַיִם"; הַכֹּל הָיָה מְפֹאָר וְעָרוּךְ כָּרָאוּי. בְּשֻׁלְחַן הַכָּבוֹד שָׁכְבָה לָהּ יַלְדָּה שֶׁזֶּה עַתָּה מָלְאוּ לָהּ 12 שָׁנִים, עֵינֶיהָ לֹא רָאוּ אֶת הַסּוֹבֵב, הַדִּבּוּר הָיָה קָשֶׁה עָלֶיהָ, יָדָהּ הָאַחַת הָיְתָה מְשֻׁתֶּקֶת, וְאִלּוּ אֶת יָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הִיא נִצְּלָה לִשְׁמֹר עַל שִׂמְלָתָהּ שֶׁתְּכַסֶּה אֶת בִּרְכֶּיהָ... עֵינַיִם שֶׁרָאוּ תְּנוּעָה זוֹ הִתְמַלְּאוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁל הַעֲרָכָה, שֶׁל הַעֲרָצָה, הַעֲרָכָה לְיַלְדָּה קְטַנָּה הַמַּקְפִּידָה עַל מִצְווֹת לְלֹא פְּשָׁרוֹת, לְלֹא חִפּוּשׂ הֶתֵּרִים. בַּזְּמַנִּים הַקָּשִׁים, בְּכָל הַמַּצָּבִים, נִשְׁאֲרָה צְנוּעָה כְּבַת מֶלֶךְ. אָכֵן - מְסַפְּרוֹת בָּנוֹת אֲחָדוֹת - לֹא הִקְפַּדְנוּ עַל שַׁרְווּלִים שֶׁיְּכַסּוּ אֶת הַמַּרְפֵּקִים - אַךְ הָיְתָה אַחַת - רְוִיטָל ע"ה, אֲשֶׁר בִּקְשָׁה, תָּבְעָה, הִסְבִּירָה בְּמֶתֶק לָשׁוֹן אֶת יָפְיָהּ שֶׁל הַצְּנִיעוּת. הִיא אַף חִלְּקָה מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת לְבָנוֹת אֲשֶׁר הִקְפִּידוּ עַל לְבוּשׁ צָנוּעַ.
*
מְסֻפָּר כִּי כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּת חָמֵשׁ שָׁנִים, פָּנְתָה אֵלֶיהָ הָאֵם שֶׁתִּלְבַּשׁ אֶת הַסָּרָפָן. הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה בַּבֶּגֶד שֶׁבִּידֵי אִמָּהּ, עֵינֶיהָ סָקְרוּ אֶת הַבֶּגֶד, לְבַסּוֹף הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ לִשְׁלִילָה: "לֹא, אִמָּא," אָמְרָה. "מַדּוּעַ?" - הֻפְתְּעָה הָאֵם לְמַרְאֵה הַהֶחְלֵטִיּוּת בָּהּ שָׁלְלָה אֶת הַבֶּגֶד. "זֶה לֹא מַתְאִים, זֶה לֹא יָפֶה" - הִסְבִּירָה רְוִיטָל הַקְּטַנָּה - "זֶה פָּתוּחַ בַּצַּוָּאר. אִם תָּבִיאִי לִי חֻלְצָה לָשִׂים תַּחַת הַבֶּגֶד - אֶלְבַּשׁ זֹאת". הָאִמָּא עָמְדָה מֻפְתַּעַת: הֲזֹאת יַלְדָּה בַּת חָמֵשׁ? כְּבָר אָז הִתְגַּלּוּ בָּהּ נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁל צְנִיעוּת. יַלְדָּה בַּת חָמֵשׁ, אַךְ בַּעֲלַת נֶפֶשׁ גְּבוֹהָהּ...
יא - באיזה פנים תתראי עם האמהות הקדושות בתחית המתים?!
הִתְבּוֹנְנִי עֲמֻקּוֹת, בַּת יִשְׂרָאֵל.
הֲלֹא חַיֵּי הָאָדָם לֹא לְעוֹלָם. סוֹף כָּל אָדָם לְמִיתָה, וְעָתִיד הוּא לַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַחוֹלֵף הַזֶּה לְעוֹלָם נִצְחִי, וְעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כִּי שָׁם הַשָּׂכָר הָאֲמִתִּי לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, וְשָׁם הָעֹנֶשׁ הָאֲמִתִּי וְהַקָּשֶׁה לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַד שֶׁכָּל יִסּוּרֵי וּקְשָׁיֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵינָם נֶחְשָׁבִים לִמְאוּמָה נֶגֶד יִסּוּרֵי עוֹלָם הַבָּא. וְעַל זֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" - בִּזְכוּת עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, דְּהַיְנוּ שְׁמִירַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בְּעֹז וּבִגְבוּרָה - לְלֹא הִתְחַשְּׁבוּת הַסְּבִיבָה, וְכֵן "הָדָר" - שֶׁדֶּרֶג הַצְּנִיעוּת יְהֵא בְּגֶדֶר "מְהַדְרִין" וְשֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק בְּצִמְצוּם הַהֲלָכָה, אֵלּוּ הֵמָּה הַתְּנָאִים שֶׁמְּזַכִּים אֶת לוֹבַשְׁתָּם בַּהַבְטָחָה שֶׁל וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן - אִשָּׁה זוֹ הִיא שֶׁתִּזְכֶּה לִשְׂחֹק וְלִשְׂמֹחַ בְּיוֹם אַחֲרוֹן עַל הֱיוֹתָהּ יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם מְנַצַּחַת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
נִתְיַחֵס כָּעֵת לִנְקֻדָּה נוֹסֶפֶת.
הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן מִתְעַנְּגִים עֹנֶג רַב שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר וּמִשְׁתַּלְּמִים שָׁם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מִמַּעֲשֶׂה טוֹב, צְנִיעוּת, קְדֻשָּׁה, שֶׁשָּׁמְרוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכָל אָדָם מְחַכֶּה וּמְיַחֵל לַטּוֹב הַזֶּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, וּבְיוֹתֵר יִזְכֶּה לוֹ לֶעָתִיד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁיָּקוּמוּ כָּל הַמֵּתִים מִקִּבְרָם וְיִתְעַנְּגוּ עֹנֶג שֶׁלֹּא נִגְלָה אַף לַנְּבִיאִים. וַהֲרֵי שֶׁאָנוּ, דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, נִפָּגֵשׁ עִם דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עַד לַאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְעַד לְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְכֵן עִם כָּל הַצִּדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
- הָבָה וְנִשְׁאַל בְּאֵיזֶה פָּנִים נִפָּגֵשׁ עִם אִמּוֹתֵינוּ;
כַּמָּה עֹנֶג, כָּבוֹד וְשִׂמְחָה יֵחָשֵׁב לְאוֹתָן נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת, שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלָלֵי הַצְּנִיעוּת, הַפְּגִישָׁה הַמְרַתֶּקֶת הַזֹּאת עִם אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת, הַיְשִׁיבָה בִּמְחִיצָתָן, הַהִתְעַנְּגוּת מִקְּדֻשָּׁתָן וּמֵאוֹר הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר יַעֲטֶה עֲלֵיהֶן.
וּלְעֻמָּתָן - כַּמָּה חֶרְפָּה וּבוּשָׁה לְאוֹתָן נָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת כָּרָאוּי, כֵּיצַד יַעַמְדוּ בְּתוֹכַחְתָּן שֶׁל סַבְתוֹתֵיהֶן הַצְּנוּעוֹת עַד אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁן עַל קְדֻשָּׁתָן, וְזֶה מִלְּבַד הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא הַמְעֻתָּד לָהֶן בֶּעָוֹן הֶחָמוּר - "מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים".
יב - עקר סבת סלוק השכינה מהבית וקשי הפרנסה - מעון חסר צניעות
וְעוֹד מֵעֹנֶשׁ הַנִּגְרָם מֵהֶעְדֵּר צְנִיעוּת:
בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כָּתַב (מתורגם ללשון הקודש מזוהר פרשת נשא): אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה: תָּבוֹא מְאֵרָה [וּבָרָמָ"ק פֵּרֵשׁ, שֶׁכָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים מְקַלְלִים אוֹתוֹ] עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁמֵּנִיחַ לְאִשְׁתּוֹ לְהִתְרָאוֹת מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַחוּצָה. וְזֶהוּ אֶחָד מֵעִנְיְנֵי הַצְּנִיעוּת שֶׁבַּבַּיִת.וְהָאִשָּׁה שֶׁמּוֹצִיאָה מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַחוּצָה לְהִתְקַשֵּׁט בָּהֶן, גּוֹרֶמֶת עֲנִיּוּת לַבַּיִת, וְגוֹרֶמֶת לְבָנֶיהָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ חֲשׁוּבִים בְּדוֹרָם, וְגוֹרֶמֶת לְרוּחַ טֻמְאָה שֶׁתִּשְׁרֶה בַּבַּיִת... וְאִם בְּבֵיתָהּ כֵּן - כָּל שֶׁכֵּן בַּשּׁוּק, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הִיא מַרְאָה חֲצִיפוּת אַחֶרֶת. צֵא וּרְאֵה, כַּמָּה פְּגָם גּוֹרֵם שְׂעַר הָאִשָּׁה: גּוֹרֵם לְמַעְלָה, גּוֹרֵם לְמַטָּה, גּוֹרֵם קְלָלָה לְבַעְלָהּ, גּוֹרֵם עֲנִיּוּת, גּוֹרֵם דָּבָר אַחֵר בַּבַּיִת [צָרַעַת], גּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַחֲשִׁיבוּת מִבָּנֶיהָ. ה' יִשְׁמְרֵנוּ מֵהַחֻצְפָּה שֶׁלָּהֶן. עַד כָּאן.
יג - עקר הצלחת הבנים בתורה ויראת שמים - בזכות צניעות האם
וּבְ"פֶלֶא יוֹעֵץ" כָּתַב: "אֲבָל צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תָקֵל רֹאשׁ וְלֹא תַרְבֶּה בְּשִׁיחָה וּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר קְרֵבוּת דַּעַת עִם קְרוֹבֵי בַעְלָהּ. אֶלָּא תִּהְיֶה בְּבֵית חָמִיהָ כְּבוּדָה וּצְנוּעָה מִבַּיִת וּמִחוּץ, וְלֹא תַחֲטִיא לְשׁוּם אָדָם, כִּי עַל עֲבֵרוֹת כָּאֵלֶּה נָשִׁים מֵתוֹת, אוֹ יוֹלְדוֹת בָּנִים מַשְׁחִיתִים, אוֹ בָּנִים אוֹ בָּנוֹת מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. אֲבָל הַנִּזְהָרִים, זוֹכִים לְזֶרַע אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּקְדוֹשִׁים, וְיַגִּיעוּ לִהְיוֹת יְשִׁישִׁים וּשְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים".
יד - עקר התקשטות האשה בבית ולא בחוץ
רְאֵה בְּאָרְחוֹת צַדִּיקִים שֶׁכָּתַב (בשער הגאוה): "הָאִשָּׁה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים... עָנְשָׁהּ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת מִכְשׁוֹל לִפְנֵי רַבִּים. הֲלֹא אָסְרוּ חֲכָמִים (כ"ז כ, ב) לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים שֶׁל נָשִׁים הַשְּׁטוּחִים בַּכֹּתֶל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינָהּ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהֶם. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ גָּדוֹל לְאִשָּׁה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִפְנֵי אֲנָשִׁים הַמִּסְתַּכְּלִים בָּהּ".
וּבְרַבֵּנוּ יוֹנָה כָּתַב (אגרת התשובה): "וּצְרִיכָה הָאִשָּׁה שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וְנִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם חוּץ מִבַּעְלָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּסְתַּכְּלִים בְּפָנֶיהָ אוֹ בְּיָדֶיהָ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנָּם, וְהִיא עֲנוּשָׁה בְּעֹנֶשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתָם וְלֹא נָהֲגָה צְנִיעוּת בְּעַצְמָהּ וְנִכְשְׁלוּ בָּהּ".
וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה כָּתַב הָרַב יוֹסֵפִי, אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר (מחוברת כנס הצניעות):
אִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה בַּבַּיִת לְבַעְלָהּ, וְאֶת זֶה זוֹנְחִים. רוֹאִים שֶׁדַּוְקָא בַּבַּיִת, כְּשֶׁאִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְסֻדֶּרֶת וְיָפָה לְבַעְלָהּ, אָז - ה' יִשְׁמֹר, הִיא הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַסְּמַרְטוּטִים, כְּמוֹ מְנַקֵּה אֲרֻבּוֹת, אַךְ כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לָרְחוֹב וּצְרִיכָה מְאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְלֹט, דַּוְקָא אָז הִיא עִם בֹּשֶׂם וְעִם בְּגָדִים וְעִם צְבָעִים.
הַיּוֹם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוֹרִידִים אֶת הָעֵינַיִם לְמַטָּה, נִכְשָׁלִים בִּגְלַל בִּגְדֵי הָאִשָּׁה לְמַטָּה - שֶׁסַע וְכוּ'! אִשָּׁה כָּזוֹ תּוֹלָה עַל עַצְמָהּ שֶׁלֶט: "אֲנִי בַּת בִּתּוֹ שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים", וְגֵיהִנָּם מֻבְטָח לָהּ. מַה יּוֹצֵא לָאִשָּׁה מִזֶּה?! הֲרֵי הִיא לֹא רוֹאָה אֶת הַשֶּׁסַע! אָז זֶה מַמָּשׁ רַק עַל מְנָת לְהַחֲטִיא! כְּשֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב, הַגֵּיהִנָּם שֶׁלָּהּ הוּא לֹא כְּמוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְחָטָא עַל יָדָהּ וְיֵעָנֵשׁ, אֶלָּא עָלוּל לִקְרוֹת שֶׁמֵּאָה אֲנָשִׁים יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְעַד שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה, הִיא שָׁלְחָה 100 אֲנָשִׁים לַגֵּיהִנָּם, וְהִיא תֵּעָנֵשׁ בְּעֹנֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתָם בְּזֶה שֶׁלֹּא נָהֲגָה צְנִיעוּת בְּעַצְמָהּ וְנִכְשְׁלוּ בָּהּ. אִשָּׁה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת בְּאֹפֶן בּוֹלֵט כְּשֶׁיּוֹצֵאת, עוֹשָׂה הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁהִיא צְרִיכָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָצֵאת בִּצְנִיעוּת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְהִיא עוֹשָׂה הִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁכֵּן יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ.
טו - פרצה גדולה בצניעות לקרות אנשים לנשים ונשים לאנשים בשמם הפרטי
עוֹד שָׁם מִדִּבְרֵי הָרַב יוֹסֵפִי: וְהַצְּנִיעוּת כּוֹלֶלֶת פִּרְצוֹת רַבּוֹת. יֵשׁ בַּחֲנֻיּוֹת, בַּמַּכֹּלֶת, בְּצַרְכָנִיּוֹת, בַּחֲנוּת יְרָקוֹת. הַנָּשִׁים מִתְנַהֲגוֹת כַּחֲבֵרוֹת שֶׁל הַמּוֹכֵר, פּוֹנוֹת אֵלָיו בְּשֵׁם פְּרָטִי: "משֶׁה, כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?" מַה זֶּה "משֶׁה"? זֶה אָח שֶׁלָּךְ? מָה פִּתְאֹם לִפְנוֹת אֵלָיו בְּשֵׁם פְּרָטִי?
יֵשׁ לִפְעָמִים, ה' יִשְׁמְרֵנוּ, בֵּין שְׁכֵנִים לִשְׁכֵנוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בְּשֵׁם פְּרָטִי זֶה לָזֶה. זֶה נוֹרָא וְאָיֹם! וְכֵן בְּבִקּוּרִים שֶׁל זוּגוֹת צְעִירִים, יוֹשְׁבִים בְּיַחַד וּמְבַלִּים. פְּעָמִים שְׁנֵי זוּגוֹת, וּפְעָמִים שְׁלשָׁה זוּגוֹת, יוֹשְׁבִים לְבַלּוֹת, אוֹכְלִים, מְדַבְּרִים וּמְחַיְּכִים - "אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוּס לָעֲרָיוֹת"...
וּמַה נִּפְלֵאת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר זַצַ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר אִשָּׁה עוֹבֶדֶת אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת לֹא יִקְרָא לָהּ בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי, אֶלָּא רַק בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ. וּמְקַבֵּל הַהוֹרָאָה אָמַר, שֶׁבֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה נִצָּל מִכָּל מִכְשׁוֹל, חַס וְחָלִילָה. וְכַמּוּבָן שֶׁכֵּן הוּא לְהֵפֶךְ - שֶׁהִיא לֹא תִקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי. וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידִים וּפְקִידוֹת, אֲפִלּוּ אִם זֶה בְּאֹפֶן צָנוּעַ וּבְלִי חֲשַׁשׁ אִסּוּר יִחוּד. מִכָּל מָקוֹם יִזָּהֲרוּ בְּעִנְיַן קְרִיאַת שֵׁמוֹת, שֶׁיְּהֵא רַק עַל יְדֵי שֵׁם מִשְׁפָּחָה, וּבָזֶה יִגְדְּרוּ גָּדֵר לִמְנֹעַ קַלּוּת רֹאשׁ בֵּינֵיהֶם. וְזוֹ הֶעָרָה נְכוֹנָה לְעִנְיַן קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, שֶׁאָז לִפְעָמִים נִתְקָלִים בְּקשִׁי זֶה לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, אַךְ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לָדַעַת אֵיךְ לְהִזָּהֵר וְלִמְנֹעַ בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם הַפְּרָטִי. וְהֵטִיבוּ לִמְאֹד רַבָּנִים וְדַרְשָׁנִים בַּאֲסֵפָה לְחִזּוּק צְנִיעוּת שֶׁהֵעִירוּ כָּזֹאת לְעִנְיַן כְּשֶׁנָּשִׁים קוֹנוֹת בַּחֲנוּת, שֶׁלֹּא תִקְרָאנָה לְבַעַל הַחֲנוּת בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי - וְכֵן שֶׁהוּא לֹא יִקְרָא לַלָּקוֹחוֹת בִּשְׁמָן הַפְּרָטִי. וְכֵן הַדָּבָר נוֹגֵעַ כְּשֶׁיֵּשׁ פּוֹעֲלֵי נִקָּיוֹן בְּבִנְיָנִים מְשֻׁתָּפִים, אוֹ כַּאֲשֶׁר שׂוֹכְרִים פּוֹעֲלִים בַּבַּיִת אוֹ בַּבִּנְיָן הַמְשֻׁתָּף, וְכָל זֶה לְעִנְיַן "דִּיעֲבַד", וְגַם כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּאֹפֶן צָנוּעַ וּבְלִי חֲשַׁשׁ "יִחוּד", אֲבָל "לְכַתְּחִלָּה" יֵשׁ לִבְרֹחַ כְּמוֹ אֵשׁ וְלֹא לַעֲבֹד אֵצֶל גְּבָרִים זָרִים, אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידִים אוֹ פְּקִידוֹת. וְגַם בְּדִיעֲבַד רָאוּי לְטַכֵּס עֵצָה לְהֵחָלֵץ וְלַעֲבֹד רַק עִם נָשִׁים וְאֵצֶל נָשִׁים, וַאֲפִלּוּ אִם עַל יְדֵי כֵן יַפְסִידוּ מֵעֵרֶךְ גֹּדֶל הָרֶוַח, וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף זְהִירוּת לְמִשְׁמֶרֶת, יִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יְסַיְּעֵהוּ וְיִשְׁמְרֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וְרָאוּי לְהַדְגִּישׁ שֶׁבִּמְיֻחָד צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִלַּעֲבֹד בִּמְקוֹמוֹת סְגוּרִים, כְּגוֹן בּוּרְסָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹתֵר מְכֹעָר הַדָּבָר.
לְפִיכָךְ "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" - שֶׁצְּרִיכָה הָאִשָּׁה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ בְּזָוִית בֵּיתָהּ. וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן, מַה כָּתוּב: "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ". מַהוּ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים? מַה זַיִת זֶה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ, אֵינוֹ מַשְׁלִיךְ הֶעָלִים שֶׁלּוֹ, וְתָמִיד נִמְצָא בּוֹ חֲשִׁיבוּת עַל שְׁאָר הָאִילָנוֹת - כָּךְ בָּנֶיהָ יַעֲלוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבַּעְלָהּ מִתְבָּרֵךְ בַּכֹּל: בִּבְרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּבִבְרָכוֹת שֶׁלְּמַטָּה; בְּעשֶׁר, בְּבָנִים וּבִבְנֵי בָנִים. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'", וּכְתִיב: "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל".
*
כָּל כַּלָּה שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ, זוֹכָה וְיוֹצְאִין מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. (מגילה י)
*
בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁבְּרָחֵל יָצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל, וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁבְּשָׁאוּל יָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר. (מגילה יג)
*
כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא מַצְנַעַת אֶת עַצְמָהּ, אֲפִלּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל, רְאוּיָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ". (מדרש תנחומא במדבר ג)
*
בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב: "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים". (מדרש רבה נשא פ"ח)
*
וּרְאֵה בְּפֵרוּשׁ הַ"כְּלִי יָקָר" (בראשית יח, ט) שֶׁמְּפָרֵשׁ קֻשְׁיַת הַמַּלְאָכִים "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתְּךָ" - בְּאֵיזוֹ זְכוּת רְאוּיָה עֲקָרָה בַּת תִּשְׁעִים לְהוֹלִיד בֵּן כְּיִצְחָק אָבִינוּ. וְהֵשִׁיב לָהֶם אַבְרָהָם: "הִנֵּה בָּאֹהֶל" - בִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת רְאוּיָה הִיא שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ הַיִּעוּד שֶׁהִבְטִיחַנִי ה' - "וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית יז, ו).
*
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה - "אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ". כִּי לִהְיוֹת אִמּוֹ צַדֶּקֶת וְאִשָּׁה יִרְאַת ה', הִיא גָּרְמָה לִהְיוֹת הַבֵּן הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה כְּמוֹתָהּ. (מדרש שמואל אבות פ"ה)
*
וְרַבֵּנוּ בַּחְיֵי כָּתַב: "כִּי כְּשֶׁהָאָדָם צַדִּיק וּבַעַל עֲנָוָה וְאִישׁ מִדּוֹת, הִנֵּה זֶה מוֹפֵת עַל אִמּוֹ שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה וּבַעֲלַת מַחֲשֶׁבֶת טוֹבָה, וְעַל כֵּן זָכְתָה אֵלָיו, כִּי הֶעָנָף הַטּוֹב יָעִיד עַל מַעֲלַת הַשֹּׁרֶשׁ". (פרשת אמור בד"ה "ושם אמו")
יז - האשר הגדול ביותר או ההפסד הגדול ביותר
מַהוּ הָאשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְאָדָם אִם לֹא לִרְאוֹת בֵּן אוֹ בַּת שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ טוֹבָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּצְנִיעוּת, וּבִפְרָט אִם הִגִּיעוּ לְמַעֲמָד נִכְבָּד וְהַכֹּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתָם, כַּמָּה מִן הָעֹנֶג וְהָאשֶׁר נִמְשָׁךְ לְהוֹרֵיהֶם.
וּלְעֻמַּת זֹאת - מַה יֵּשׁ צַעַר גָּדוֹל יוֹתֵר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ לְהוֹרִים שֶׁבְּנָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' וּמְחַלֵּל אֶת ה', אוֹ אֲפִלּוּ רַק יֶלֶד לֹא מֻצְלָח - הֲלֹא שְׁנָתָם לֹא שֵׁנָה, מַאֲכָלָם לֹא אֹכֶל, וַעֲמַל חַיֵּיהֶם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא לָרִיק וְלָהֶבֶל.
וּבַמֶּה תָּלוּי הָאשֶׁר הַגָּדוֹל, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, הַצַּעַר הַגָּדוֹל, בְּהַצְלָחַת אוֹ בְּאִי הַצְלָחַת הַבָּנִים, מְגַלִּים לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּצְנִיעוּת הָאִשָּׁה. וּנְצַטֵּט כָּאן דִּבְרֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" ע"ה בָּזֶה:
"גַּם צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, דִּכְשֶׁהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי צְנִיעוּת, אָז הִיא זוֹכָה לְהוֹלִיד בָּנִים צַדִּיקִים, בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמְּאִירִים לָעוֹלָם בְּתוֹרָתָם וּבְצִדְקָתָם, וְכִדְאִיתָא בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי: כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ - אִשָּׁה צְנוּעָה, רְאוּיָה לָצֵאת מִמֶּנָּה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים הַמְלֻבָּשִׁים מִשְׁבְּצוֹת זָהָב. וְאָמְרוּ בִּמְגִלָּה דַּף י"ג: בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל, זָכְתָה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל, וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּשָׁאוּל, זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר, עַיֵּן שָׁם. וְעַל יְדֵי זֶה יִיטַב לָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם בְּאַחֲרִיתָהּ תִּזְכֶּה לֵישֵׁב בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּהֵיכַל ה' בְּרֹב הוֹד וְהָדָר, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי עַל הַפָּסוּק 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ', דְּקַאי אַף לְאַחַר מִיתָה. אִם הוֹלֵךְ הַבֵּן בְּאֹרַח מִישׁוֹר וְיִשֵּׁר מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי - כִּבֵּד בָּזֶה אֶת אָבִיו, כִּבְּדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם, וְכִבְּדוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹטֶה לוֹ חֶסֶד וּמוֹשִׁיבוֹ בְּכִסֵּא כְבוֹדוֹ, שֶׁכֵּן הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת זוֹכִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים וְזוֹכִים לְבָנִים קְדוֹשִׁים וְזֶרַע קֹדֶשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "כֹּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'". וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם - אִם הִיא הוֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי פְרִיצוּת, אָז תֵּלֵד בָּנִים אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְיִהְיֶה לָהּ עַל יְדֵי זֶה לְבַסּוֹף קָלוֹן וּכְלִמָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמָה דִּכְתִיב: "וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ", וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא בִּזָּיוֹן גָּדוֹל לְאָבִיו וְאִמּוֹ כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם בֵּן מַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה", שֶׁאַף אִם יַדְרִיךְ תָּמִיד בְּנוֹ בְּמוּסָר וְלֹא יְקַבֵּל - אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְהַצַּעַר וְהַבִּזָּיוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהַרְגִּיל עַצְמָהּ בְּמִדַּת הַצְּנִיעוּת וְיִיטַב לָהּ עַל יְדֵי זֶה בָּזֶה וּבַבָּא.
וְהִנֵּה מִכָּל זֶה נוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן כַּמָּה צְרִיכָה הָאִשָּׁה לִהְיוֹת זְהִירָה בְּעִנְיַן שַׂעֲרוֹתֶיהָ אוֹ זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יֵרָאוּ הַחוּצָה.
וּבְהֶמְשֵׁךְ נוֹשֵׂא זֶה, מִתְפַּלְלִים אָנוּ לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יְהֵא טִרְחָתֵנוּ וִיגִיעָתֵנוּ לָרִיק וְלַשָּׁוְא.
הָבָה נִתְבּוֹנֵן, כַּמָּה מַשְׁקִיעִים הוֹרִים בְּיַלְדֵיהֶם: אוֹתָהּ אִשָּׁה נוֹשֵׂאת פְּרִי בִטְנָהּ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּצַעַר וּבְחֹלִי [וּכְפִי שֶׁנִּקְבַּע לַהֲלָכָה, כִּי אִשָּׁה הִיא בְּגֶדֶר חוֹלֶה לְכַמָּה דִּינִים, כְּגוֹן פְּטוּרָה מִלְּהִתְעַנּוֹת בְּחֵלֶק מֵהַצּוֹמוֹת וְעוֹד], וְכַמָּה מִחוּשִׁים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לֵילֵךְ לָרוֹפֵא, אוֹ שְׁמִירָה, אֲשֶׁר כָּל יִסּוּרִים אֵלֶּה לֹא מְבֻטָּלִים;
אַחַר כָּךְ בָּא צַעַר הַלֵּדָה עִם הַצִּירִים וְכוּ';
אַחַר כָּךְ הַהַחְלָמָה מֵהַלֵּדָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּיוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא: כ"ד חֹדֶשׁ לְאַחַר הַלֵּדָה, אֵבָרֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה מְפֹרָקִים;
לְאַחַר מִכֵּן גִּדּוּל הַתִּינוֹק, הַהַחְלָפוֹת הָרַבּוֹת וְנִקְיוֹנוֹ הַיּוֹם-יוֹמִי הַדָּרוּשׁ לוֹ, וְאֹפֶן הַהַאֲכָלָה הַמְיֻחֶדֶת וְהַמְּתוּנָה הַנִּדְרֶשֶׁת לוֹ;
הַקִּימָה בַּלֵּילוֹת עַל כָּל בְּכִי אוֹ קוֹל מְשֻׁנֶּה הַנִּשְׁמָע מִמֶּנּוּ, כַּמָּה שֵׁנָה צְרִיכָה הָאֵם לְנַדֵּד בִּשְׁבִילוֹ; וּכְשֶׁגָּדֵל יוֹתֵר, כַּמָּה אַחֲרָיוּת עָלָיו - פַּחַד בַּיּוֹם וּפַחַד בַּלַּיְלָה שֶׁרַק לֹא יֶאֱרַע לוֹ מְאוּמָה;
וּכְשֶׁחַס וְחָלִילָה נֶחֱלָה, לֹא תָזוּז מִמִּטָּתוֹ יוֹם וָלַיְלָה בְּצַעַר גָּדוֹל;
וּכְשֶׁגָּדֵל עוֹד יוֹתֵר, אִם מְאַחֵר שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם, פָּג לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ וַיְהִי לְאֶבֶן, וְעוֹד וְעוֹד קָצָר הַנְּיָר מִלִּכְתֹּב כָּל הַיְגִיעוֹת וְהֶעָמָל...
וְאָנוּ מִתְפַּלְלִים: "שֶׁלֹּא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה", וּמַהִי הַכְּפִילוּת? אֶלָּא לָרִיק - הַיְנוּ לְחִנָּם, לֹא לְתוֹעֶלֶת וְלֹא לְהֶפְסֵד, אוּלָם לַבֶּהָלָה - הַיְנוּ לְקִלְקוּל וּלְעִוּוּת.
כְּשֶׁחַס וְחָלִילָה סוֹטֶה הַבֵּן אוֹ הַבַּת מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, כָּל הַחְלָפַת טִטּוּל, כָּל הֲכָנַת אֹכֶל, כָּל קִימָה בַּלַּיְלָה, כָּל הַהֵרָיוֹן וְהַלֵּדָה - הַכֹּל נִהְיָה לָרִיק וְלַשָּׁוְא, מַאֲמָץ וְהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלֹּא תְשֹׁעַר לְלֹא תּוֹעֶלֶת.
וְיוֹתֵר גָּרוּעַ - לֹא רַק לְלֹא תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא לַבֶּהָלָה, לְקִלְקוּל וְעִוּוּת. כָּל הַטֹּרַח הָיָה לְגַדֵּל, חַס וְחָלִילָה, בֵּן אוֹ בַּת שֶׁיַּרְשִׁיעוּ, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִם כֵּן, הַיְגִיעָה לֹא רַק שֶׁהִיא לָרִיק, אֶלָּא יוֹתֵר מִזֶּה - אַף לַבֶּהָלָה.
וּבַמֶּה תָּלוּי הֲנִקְצֹר פֵּרוֹתֵנוּ טוֹבִים וְיָפִים, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, נִקְצְרֵם בְּאוּשִׁים - זֹאת כָּאָמוּר בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: הַכֹּל תָּלוּי בִּצְנִיעוּת הָאֵם!
וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם עַל הַפָּסוּק "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" - "בֵּית יַעֲקֹב" אֵלּוּ הַנָּשִׁים. צִוָּה ה' לְמשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁיַּקְדִּים שִׂיחָתוֹ עִם הַנָּשִׁים - "בֵּית יַעֲקֹב", וְאַחַר כָּךְ עִם הַגְּבָרִים - "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הֱיוֹת וְכָל הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְלָחַת הַבַּיִת תָּלוּי בָּאִשָּׁה. בְּאִם הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל קְדֻשָּׁתָהּ וּקְדֻשַּׁת בְּנוֹתֶיהָ, בְּכָךְ שׁוֹמֶרֶת עַל בִּנְיַן הַבַּיִת, וְאִידָךְ זִיל גְּמֹר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִם, חַס וְחָלִילָה, יֵשׁ קִלְקוּל בַּעֲקֶרֶת הַבַּיִת - נֶהֱרָס כָּל הַבִּנְיָן. וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" - כְּשֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת כַּעֲקֶרֶת בַּיִת, וְכָל עֲסָקֶיהָ רַק בַּבַּיִת וְלֹא בַּחוּץ, אֲזַי תִּזְכֶּה לְ"אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָה".
יח - גלוי שגלה הבעל-שם-טוב על אברכי קדש "איסטמבול"
בְּשׁוּ"ת הגרש"א אַלֶּפַנְדְּרִי סוֹף ח"ב נֶאֱמַר: "אֲצַיֵּן מַה שֶּׁגִּלָּה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ עַל אַנְשֵׁי קֻשְׁטָא. כְּשֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּקֵּר בְּאִסְטַמְבּוּל, וְרָאָה אַבְרֵכִים שֶׁהָיוּ לָהֶם נְשָׁמוֹת שֶׁל תַּנָּאִים, וְאָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁלִּנְשָׁמוֹת אֵלּוּ זָכוּ אִמּוֹתֵיהֶן בִּגְלַל הַצְּנִיעוּת שֶׁבָּהֶן. וּכְשֶׁרָאָה זֹאת הַסַּבָּא קַדִּישָׁא מַהַרְשָׁ"א אַלֶּפַנְדְּרִי נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: הֵן הֵן, לֹא אוּכַל לְתָאֵר לְךָ גֹּדֶל הַצְּנִיעוּת אֲשֶׁר אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיָה שָׁם בְּאִיסְטַמְבּוּל, יעו"ש. וְלָכֵן צָמְחוּ שָׁם אַדִּירֵי הַלְּבָנוֹן כְּמוֹ ר' חַיִּים פָּלָאגִ'י וּבְנוֹ ר' אַבְרָהָם זַצַ"ל.
יט - האשה בצניעות מלבושיה זוכה לבנים הראוים להיות כהנים גדולים
הִנֵּה בְּעִנְיְנֵי הַצְּנִיעוּת בְּמַלְבּוּשִׁים, יִהְיֶה לָנוּ לְאוֹר דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים עַל הַפָּסוּק "כָּל כְּבוּדָּה וְכוּ' פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת וְכוּ'" - שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁנִּזְהֶרֶת בִּצְנִיעוּת כִּסּוּי גוּפָהּ, וּלְעוֹלָם הִיא "פְּנִימָה" - זוֹכָה לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים הַלְּבוּשִׁים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב שֶׁל בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה, אַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַק כֹּהֵן גָּדוֹל אֶחָד, וְגַם כֵּן לְוִיִּם וְיִשְׁרְאֵלִים, הֲרֵי לֹא שַׁיָּךְ שֶׁבְּנֵיהֶם יִהְיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, רַק הָעִקָּר הוּא בַּמֶּה שֶׁזּוֹכִים לְבָנִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים שֶׁמִּצַּד מַעֲלַת נִשְׁמָתָם וְטָהֳרַת גּוּפָם רְאוּיִם לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּא גְּדוֹל עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוֹהִי הַמַּעֲלָה הַנִּכְסֶפֶת וְהָרְצוּיָה לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁזַּרְעָם יִהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. וְאָמְנָם יִתָּכֵן לְבָאֵר בָּזֶה רַעְיוֹן עָמֹק, כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן מַהוּ הָעִנְיָן וְהַקֶּשֶׁר בָּזֶה שֶׁל שְׂכַר "מִשְׁבְּצוֹת זָהָב" שֶׁל בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲשֶׁר נִרְאֶה בָּזֶה שֶׁהִשְׁווּ בִּגְדֵי הַצְּנִיעוּת שֶׁל הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית לְבִגְדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - כִּי כַּאֲשֶׁר הִיא נִזְהֶרֶת בְּבִגְדֵי קְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת, שֶׁזּוֹהִי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲמִתִּית בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, עַל כֵּן זוֹכָה שֶׁזַּרְעָהּ הֵם מֻכְשָׁרִים לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁל לְבִישַׁת בִּגְדֵי גְּדוֹל עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אֲשֶׁר עַל כֵּן בְּהִתְבּוֹנֵן בָּזֹאת, לֹא יִפֹּל הַדָּבָר לְטֹרַח וּלְמַשָּׂא לְדַקְדֵּק בְּדִקְדּוּקֵי דִּינֵי הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּנוּעָה, כִּי הֲרֵי הִיא כִּמְדַקְדֶּקֶת בָּזֶה בְּדִינֵי לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְכַיָּדוּעַ, בִּגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיוּ מֻגְדָּרִים בְּדִינִים רַבִּים שֶׁל צוּרָתָם; אָרְכָּם, רָחְבָּם, וַאֲשֶׁר בְּאִי-קִיּוּם דִּינִים שׁוֹנִים, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁחַס וְחָלִילָה יַפְסִיד אֶת כָּל מַעֲלָתוֹ. וּמֵאִידָךְ - כְּשֶׁשָּׁמַר עַל כָּל דִּינֵיהֶם - הָיָה עַל יָדוֹ הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבֵין עַם יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הָאוּרִים וְתֻמִּים.
כֵּן גַּם כֵּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית - בְּיָדָהּ הַטּוֹב וְהַחַיִּים, וְהַהֵפֶךְ, חַס וְחָלִילָה - אִם בְּגָדֶיהָ שֶׁלֹּא כַּדָּ"ת, הֲרֵי הִיא מַפְסִידָה, חַס וְחָלִילָה, אֶת מַעֲלָתָהּ וּמַעֲלַת צֶאֱצָאֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר מְשַׁמֶּרֶת כַּדָּת וְכַהֲלָכָה אֶת דִּקְדּוּקֵי דִּינֵי הַמַּלְבּוּשִׁים, הֲרֵי הִיא זוֹכָה בְּעַצְמָהּ שֶׁעוֹבֶדֶת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, וְזוֹכָה לְזַרְעָהּ לְדוֹרוֹת עוֹלָם שֶׁיִּזְכּוּ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת.
כ - כיצד זכתה אמו של מרן ה"חזון איש" לבן שכזה
עוֹד שָׁם: יָדוּעַ הַמּוּבָא בַּ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיַן הַזְּהִירוּת, שֶׁלֹּא יִתְרָאֶה שׁוּם שֵׂעָר מֵהָאִשָּׁה אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן בָּרְחוֹב וּבַשּׁוּק, כִּי עַל יְדֵי זֶה גּוֹרֶמֶת עֲנִיּוּת לְבֵיתָהּ וְגוֹרֶמֶת לְבָנֶיהָ שֶׁלֹּא יִתְחַשְּׁבוּ בַּדּוֹר, וְשֶׁכֹּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוֹרָה בַּבַּיִת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהִזָּהֵר שֶׁאֲפִלּוּ קוֹרוֹת בֵּיתָהּ לֹא יִרְאוּ שֵׂעָר אֶחָד מֵרֹאשָׁהּ, וְאִם נִזְהֶרֶת וְעוֹשָׂה כֵן, מִתְקַיֵּם בָּהּ מַאֲמַר הַכָּתוּב: "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים", שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַזַּיִת - שֶׁמֶן הַזַּיִת - חָשׁוּב, כָּךְ בָּנֶיהָ יַעֲלוּ בַּחֲשִׁיבוּת עַל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ מִתְבָּרֵךְ בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה, בְּעשֶׁר, בְּבָנִים וּבְנֵי בָנִים.
וַחֲזַ"ל סִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַיָּדוּעַ בְּקִמְחִית אֲשֶׁר בִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת הַיְּתֵרָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ - שֶׁלֹּא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתָהּ אֶת אִמְרֵי חֲלוּקָהּ - דְּהַיְנוּ, שֶׁגַּם כְּשֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַחֲלִיף בְּגָדֶיהָ, הָיְתָה מִתְכַּסָּה, וּבִזְכוּת זֶה יָצְאוּ מִמֶּנָּה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. וּמְסַפְּרִים שֶׁשָּׁאֲלוּ לְאִמּוֹ שֶׁל מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל בַּמֶּה זָכְתָה לְבֵן גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ כְּמוֹתוֹ, וְעָנְתָה שֶׁהָיְתָה נִזְהֶרֶת שֶׁאֲפִלּוּ בַּחֲפִיפַת רֹאשָׁהּ הָיוּ נָשִׁים מַחֲזִיקוֹת סָדִין עַל גַּבֵּי רֹאשָׁהּ, וְתַחַת הַסָּדִין חָפְפָה רֹאשָׁהּ. וְכֵן אוֹמְרִים בְּשֵׁם מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל, שֶׁאִלּוּ הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹדְעוֹת כַּמָּה מַפְרִיעוֹת בְּזֶה שֶׁאֵינָן מִתְכַּסּוֹת כַּדָּ"ת לְהַצְלָחַת זַרְעָם בְּתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְזַלְזְלוֹת בָּזֶה, אֶלָּא הָיוּ מְדַקְדְּקוֹת לִשְׁמֹר כַּדָּת וְכַהֲלָכָה.
כא - צניעות המלבושים לאשה היא עבודת ה' שלה, כמו לבישת ציצית ותפלין לאיש
עוֹד שָׁם: עַל-כֵּן, כַּמָּה נָכוֹן הָרַעְיוֹן הַנַּ"ל לְהִתְלַהֲבוּת שְׁמִירַת הַדִּקְדּוּק בְּבִגְדֵי צְנִיעוּת - כְּמוֹ הַדִּקְדּוּק בְּדִינֵי לְבִישַׁת בִּגְדֵי כְהֻנָּה, כִּי, בֶּאֱמֶת, בִּגְדֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם הֵם הַבְּגָדִים הָרְאוּיִים וְהָרְצוּיִים כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמַה לִּי אִם זֶה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בִּגְדֵי אִשָּׁה צְנוּעָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר הֵן בְּזֶה וְהֵן בְּזֶה, הַבְּגָדִים הֵם בִּגְדֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְכֵן נוּכַל לְהַמְשִׁיל הַדִּקְדּוּק בָּזֶה כְּמוֹ הַגְּבָרִים הַלּוֹבְשִׁים "תְּפִלִּין" וְ"צִיצִית" וּמְדַקְדְּקִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי הַדִּינִים וּמַקְפִּידִים מְאֹד מְאֹד עַל מְקוֹמָם הָרָאוּי שֶׁל הַתְּפִלִּין, וּכְפִי הַדִּין - שֶׁתְּפִלִּין שֶׁהֵם לֹא בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי אוֹ שֶׁלֹּא כְּדִינָם הָרָאוּי, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁלֹּא לָבַשׁ תְּפִלִּין, וּמֵעִקַּר הַדִּין הָיוּ צְרִיכִים לֵילֵךְ בִּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם וּלְדַקְדֵּק בְּדִין מְקוֹמָם כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁחוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִשָּׁמְרוּ בְּטָהֳרָה כָּרָאוּי, הוֹלְכִים בָּהֶם רַק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְהַנָּשִׁים זוֹכוֹת לִלְבּשׁ מַלְבּוּשֵׁי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַיּוֹם, וּצְרִיכוֹת לְהַקְפִּיד עַל מְקוֹם וּמִדַּת הַמַּלְבּוּשִׁים כַּאֲשֶׁר יְדַקְדְּקוּ הַגְּבָרִים בְּדִינֵי הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין.
כב - כבוד האדם - מלבושו (חז"ל)
וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה עֶרֶךְ לְאָדָם זוֹל אִם יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד, וְכִי אָז יֵחָשֵׁב לִמְכֻבָּד, וַהֲלֹא הוּא נִשְׁאָר אוֹתוֹ הָאָדָם? וְכֵן, מַדּוּעַ יֵרֵד עֶרֶךְ הָאָדָם הַנַּעֲלֶה כְּשֶׁיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, וַהֲלֹא כְּבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח?
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא: לֹא יִתָּכֵן לְהַפְרִיד בֵּין הָאָדָם לִלְבוּשׁוֹ. הָאָדָם הַמְכֻבָּד לֹא מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת עַל עַצְמוֹ בְּגָדִים זוֹלִים, זֶהוּ בְּעֹמֶק טִבְעוֹ וְאִישִׁיּוּתוֹ לִלְבּשׁ בְּגָדִים בְּהֶתְאֵם לְמַעֲמָדוֹ. וְכֵן אָדָם פָּשׁוּט אֵינוֹ מְסֻגָּל לִלְבּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים, טִבְעוֹ וְאָפְיוֹ אֵינָם מַרְשִׁים לוֹ זֹאת. אִם כֵּן, כַּמָּה אֱמֶת הוּא שֶׁאָדָם נִכָּר לְפִי לְבוּשׁוֹ; הַמְכֻבָּד נִכָּר בִּבְגָדָיו הַמְכֻבָּדִים, וְהָאָדָם הַזּוֹל נִכָּר בִּבְגָדָיו הַזּוֹלִים. וְלֹא יוּכַל הָאָדָם לְזַיֵּף אֶת בְּגָדָיו שֶׁלֹּא כְּפִי מַהוּתוֹ, בְּכָל אֹפֶן בִּקְבִיעוּת, כִּי יִתָּכֵן שֶׁיִּלְבַּשׁ אָדָם בְּגָדִים שֶׁלֹּא כְּפִי מַהוּתוֹ בְּאֹפֶן זְמַנִּי, אֲבָל בִּקְבִיעוּת זֶה לֹא יִתָּכֵן.
*
וְהִנֵּה עֵינֵינוּ רוֹאוֹת שֶׁהֶפְקֵר הַמַּלְבּוּשִׁים מָצוּי דַּוְקָא אֵצֶל הַנָּשִׁים הַזּוֹלוֹת בְּיוֹתֵר בְּרָמַת שִׂכְלָם אוֹ בְּמַעֲמָדָם הַחֶבְרָתִי, וְאִלּוּ נָשִׁים בְּרָמָה שִׂכְלִית גְּבוֹהָה, אוֹ בְּמַעֲמָד חֶבְרָתִי גָּבוֹהַּ, כְּגוֹן עוֹרֶכֶת דִּין, שׁוֹפֶטֶת, וּמִי מְדַבֵּר עַל שָׂרַת מֶמְשָׁלָה וְכַדּוֹמֶה, וַדַּאי אֵלּוּ לֹא תִתְלַבֵּשְׁנָה בִּבְגָדִים שֶׁאֵינָם מְכַסִּים כָּל גּוּפָן לְפָחוֹת בִּצְנִיעוּת נוֹרְמָלִית. הֲרֵי שֶׁלְּבוּשׁ הַפָּרוּץ מַתְאִים לְמִי שֶׁיְּצָרֶיהָ פְּרוּצִים, וְאֵין לָהּ שְׁלִיטָה וְרֶסֶן עַל רְצוֹנוֹתֶיהָ - מְצַפָּה לְשֻׁלְחָנָם וְלִתְשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל אֲחֵרִים, וְכֻלָּהּ מַרְאָה וּמַכְרֶזֶת חֹסֶר סִפּוּק מֵעַצְמָהּ, חֲשִׂיפָה לְהֶפְקֵרוּת מֻחְלֶטֶת לְלֹא הַבָּטָה לַתּוֹצָאוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת, אֶלָּא רֶגַע עֹנֶג עַכְשָׁוִי בִּלְבַד - זֶהוּ כָּל טְוַח הִסְתַּכְּלוּתָהּ.
עוֹד שָׁמַעְתִּי מִתַּלְמִיד חָכָם אֶחָד, כִּי יֵשׁ לְהַעֲמִיס עַל הַמְהַלֶּכֶת בְּחֹסֶר צְנִיעוּת בִּצְחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, רַעֲשָׁנוּת וְהִתְבַּלְּטוּת - מִלְּבַד הַנֶּאֱמַר לְמַעְלָה, חֹסֶר רִסּוּן וּשְׁלִיטָה עַל הַיְצָרִים - עוֹד יֵשׁ בָּהּ מִמִּדַּת הָאַכְזָרִיּוּת בְּאֹפֶן נוֹרָא; שֶׁהֲרֵי מִלְּבַד מַה שֶּׁמַּחֲטִיאָה אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה מִתְאַכְזֶרֶת עַל נַפְשָׁם לְהַפִּילָם לַגֵּיהִנָּם, עוֹד הֲרֵי הִיא גּוֹרֶמֶת צַעַר לְנַפְשָׁם לִהְיוֹתָם בִּבְחִינַת "עֵינֶיךָ רוֹאוֹת וְכָלוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ". וַהֲרֵי זֶה חֹסֶר מוּסָרִיּוּת לִהְיוֹת מְנַקֵּר עֵינֵי אֲנָשִׁים, שֶׁהֲרֵי מַה הִיא שׁוֹנָה מֵאָדָם הַמְנַפְנֵף בְּיָדוֹ מַאֲכָל דָּשֵׁן לְנַקֵּר עֵינֵי הַמִּסְכֵּן הָרָעֵב לְלֶחֶם - וְכִי יֵשׁ אַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ? וְדַי לַמֵּבִין. וַהֲלֹא זֶה הָיָה חֵטְא בְּנוֹת צִיּוֹן בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי לְעֵיל אֶת חֶטְאָם וְעָנְשָׁם.
וְלָמָּה כֹּה גְּדוֹלָה חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הַלְּבוּשׁ הַצָּנוּעַ?
א. מִשּׁוּם שֶׁהַבֶּגֶד הוּא כְּכֶתֶר שֶׁנִּתָּן לָאָדָם, שֶׁהוּא כֶּתֶר כָּל הַנִּבְרָאִים, וְהָא רְאָיָה, שֶׁהַרְבֵּה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְלֹא זָכְתָה אַף בְּרִיָּה שֶׁתִּנָּתֵן כְּסוּת לְעוֹרָהּ, רַק הָאָדָם.
ב. שֶׁלֹּא עוֹד אֶלָּא שֶׁטָּרַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ וְהֵכִין לָאָדָם אֶת לְבוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב: "וַיַּעַשׂ ה' לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כֻּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם" (בראשית ג).
ג. מַה נִּכְבָּד הוּא הַבֶּגֶד, שֶׁעַל הַכֶּתֶר הוּא נִתָּן - עַל הָאָדָם שֶׁהוּא כֶּתֶר כָּל הַנִּבְרָאִים. מַה יָּקָר הוּא בֶּגֶד הָאָדָם, שֶׁתְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ בְּיַד ה' הָיְתָה וְלֹא בְּיַד אָדָם וְלֹא בְּיַד מַלְאָךְ וְלֹא בְּיַד שָׂרָף, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
ד. הַבֶּגֶד מֵעִיד עַל הַתְּכוּנָה הָאֱנוֹשִׁית, שֶׁהִיא הַמְּחִצָּה בֵּין הָאָדָם לַחַי, וְזוֹ הִיא מִדַּת הַבּוּשָׁה, הַבּוּשָׁה לָאָדָם - לְבוּשׁוֹ הַפְּנִימִי שֶׁמְּכַסֶּה עַל מַה שֶּׁפָּגַם בַּנֶּפֶשׁ, וְהַבֶּגֶד הוּא לוֹ לְבוּשׁ הַחִיצוֹן שֶׁמְּכַסֶּה עַל מַה שֶּׁפָּגַם בַּגּוּף, וּשְׁנֵיהֶם לִכְבוֹדוֹ נִתְּנוּ, בִּזְכוּת הַבּוּשָׁה זָכָה לְמַלְבּוּשׁ.
*
הַמַּלְבּוּשׁ, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בּוֹ - מִתְכַּבֵּד, פּוֹשְׁטוֹ - מִתְבַּזֶּה. מָשָׁל לְנִתְפָּס בְּקַלְקָלָה, שֶׁמַּרְאֶה קַלְקָלָתוֹ לַכֹּל וְאֵינוֹ בּוֹשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר קִלְקַלְתִּי וַאֲקַלְקֵל עוֹד.
*
תַּאֲוַת בְּשָׂרִים, שֹׁרֶשׁ הוּא לְהַרְבֵּה חֲטָאִים. אָדָם שֶׁבּוֹשׁ בַּחֲטָאָיו - בְּדִין הוּא שֶׁיֵּבוֹשׁ בְּמָקוֹר זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הַחֵטְא פָּרֶה וְרָבֶה. הֲרֵי הוּא שֶׁמּוֹשְׁכוֹ אֶל הַחֵטְא, וְהוּא אֲשֶׁר מַזְכִּיר לוֹ עֲוֹנוֹ תָּמִיד לְחֶרְפָּתוֹ וּלְבָשְׁתּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מְכַסֶּה אוֹתוֹ בִּלְבוּשׁוֹ. כְּשֶׁהוּא מְכַסֵּהוּ - מֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מִמְּשִׁיכוֹתָיו, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מְהַרְהֵר בָּהֶן, הוּא נִצָּל מִן הַחֵטְא, וְגַם נִצָּל מִן הַבּוּשָׁה מִפְּנֵי הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן.
וְכַמָּה צָרִיךְ אָדָם לְכַסּוֹת מִפְּנֵי הָעַיִן כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַחֵטְא וּמִן הַבּוּשָׁה? הוּא הַדָּבָר - שֶׁאֵין הַכֹּל שָׁוִין בּוֹ, אֶלָּא כָּל אִישׁ כְּפִי מַעֲלָתוֹ וּכְפִי סַכָּנָתוֹ שֶׁנִּתְּנָה תָּמִיד בְּצַד מַעֲלָתוֹ, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ הַחֲכָמִים: "כֹּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ - יִצְרוֹ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ", כְּלוֹמַר, כָּל מִי שֶׁתַּפְקִידָיו בָּעוֹלָם מְרֻבִּים יוֹתֵר, גַּם שָׁרְשֵׁי הַחֵטְא מְרֻבִּים בּוֹ יוֹתֵר, וְצָרִיךְ לִשְׁמִירָה יְתֵרָה וּמְעֻלָּה יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ שֶׁתַּפְקִידָיו מְעַטִּים מִשֶּׁלּוֹ. ("איש וביתו" לר' אליהו כי טוב)
גָּדוֹל כְּבוֹד הָאָדָם בַּבְּרִיאָה יוֹתֵר מִכָּל הַנִּבְרָאִים, וּמַה כְּבוֹדוֹ? שֶׁכָּל גּוּפוֹ וּבְשָׂרוֹ נְתוּנִים בֵּין הַרְבֵּה גּוּפֵי מִצְוָה וַעֲבֵרָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶם אוֹ נִכְשָׁל בָּהֶם - עַל כֵּן גַּם הַבּוּשָׁה מוּדַעַת לוֹ וְאֵינָהּ מוּדַעַת לְכָל הַנִּבְרָאִים. הוּא צָרִיךְ לִבְגָדִים לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמָּיו כְּדֵי לִגְדֹּר עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא וּלְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ מִבִּזְיוֹן הַחֵטְא, וְאִלּוּ כָּל שְׁאָר הַנִּבְרָאִים אֵינָם צְרִיכִים לְכָךְ. (שם)
גָּדוֹל כְּבוֹד הָאִשָּׁה יוֹתֵר מִן הָאִישׁ; וּמַהוּ כְּבוֹדָהּ? שֶׁמֵּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ הִיא מְיֹעֶדֶת לִסְבֹּל עַל גּוּפָהּ עֹל קִיּוּם הָעוֹלָם, לִהְיוֹת שׁוֹפַעַת מִתּוֹכָהּ אֱמוּנַת הַלֵּב טְהוֹרָה, אַהֲבָה וְרַחֲמִים, וּמַרְבָּה לְהֵטִיב בְּכָל סְבִיבָהּ, לִתֵּן לְבַעְלָהּ חַיִּים חֵן וָחֶסֶד, וּלְמַלֹּאת בֵּיתָהּ יֹפִי וְתִפְאֶרֶת.
וְהִנֵּה, זֶה לְעֻמַּת זֶה: הָאִשָּׁה, כְּנֶגֶד כָּל מַעֲלוֹתֶיהָ, מְרֻבּוֹת גַּם סַכָּנוֹתֶיהָ, שֶׁאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינָהּ זוֹכָה, הִיא נַעֲשֵׂית מְקוֹר הַחֵטְא וְכָל שִׁקּוּץ וְתִעוּב שֶׁבָּעוֹלָם - הַכֹּל מִן הַחֵטְא הַזֶּה הֵם יוֹצְאִים.
הָאִשָּׁה נְתוּנָה בֵּין שְׁתֵּי קְצָווֹת רְחוֹקוֹת אֵלֶּה - אוֹ רֵאשִׁית הַכָּבוֹד, אוֹ חָלִילָה אַחֲרִית הַכְּלִמָּה, וְזֶה כְּבוֹדָהּ וְהִיא גַּאֲוָתָהּ, לָכֵן גַּם רֶגֶשׁ הַבּוּשָׁה חָזָק אֵצֶל הָאִשָּׁה יוֹתֵר מֵאֵצֶל הָאִישׁ, עַל כֵּן גַּם בְּגָדֶיהָ מְרֻבִּים מִשֶּׁל הָאִישׁ, וְכָל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת שֶׁלָּהּ מְרֻבִּים מִשֶּׁלּוֹ. כְּיִעוּדָהּ - כֵּן פִּתּוּיָהּ; וּכְפִתּוּיָהּ - כֵּן מַחֲסוֹמֶיהָ.
לְפִיכָךְ בְּגָדִים שֶׁיֵּשׁ מִשּׁוּם צְנִיעוּת לָאִישׁ, עֲדַיִן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם צְנִיעוּת לָאִשָּׁה; מַחֲשׂוֹף בְּאִישׁ שֶׁאֵין בּוֹ עֲבֵרָה, כְּנֶגְדּוֹ בָּאִשָּׁה - יֵשׁ בּוֹ חֵטְא וְעָוֹן גָּדוֹל.
לְפִיכָךְ, הָאִישׁ שֶׁלְּבוּשׁוֹ צָנוּעַ, מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאוּלָם הָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא צְנוּעָה בִּלְבוּשֶׁיהָ - לְפִי חוֹבוֹתֶיהָ שֶׁלָּהּ - שְׂכָרָהּ כָּפוּל וּמְכֻפָּל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי הִיא מַצֶּלֶת עַצְמָהּ וְאֶת אֲחֵרִים מִן הַחֵטְא, וְהִיא מַחֲזִירָה כָּבוֹד לָאִשָּׁה אֲשֶׁר הַבּוֹרֵא עִטְּרָהּ בַּעֲטֶרֶת הַכָּבוֹד. (שם)
גָּדוֹל כְּבוֹד הָאִשָּׁה הַנְּשׂוּאָה יוֹתֵר מִשֶּׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה; וּמַהוּ כְּבוֹדָהּ? שֶׁכָּל מַעֲלָה הַמְּצוּיָה אֵצֶל כָּל אִשָּׁה בְּכֹחַ, אֶצְלָהּ הִיא מְצוּיָה בְּפֹעַל. הִיא זָכְתָה וּכְבָר נִכְנְסָה לְיִעוּדָהּ שֶׁהוֹעִיד לָהּ בּוֹרְאָהּ. מְצֻוָּה הָיְתָה, וְעַתָּה הִיא עוֹשָׂה כְּצִוּוּיָהּ. בּוֹנָה בֵּיתָהּ וּמְמַלְּאָתוֹ כָּל טוֹבָה וְכָל בְּרָכָה, הָרָה וְיוֹלֶדֶת, מְנִיקָה וּמְגַדֶּלֶת, מַעֲמִידָה תּוֹלָדוֹת וְאוֹמַנְתָּם וּמְפַרְנַסְתָּם וּמְחַדֶּשֶׁת מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְעוֹמֶדֶת בְּתַפְקִידָהּ, וְנוֹתֶנֶת כֹּחַ בְּבַעְלָהּ לַעֲמֹד בְּתַפְקִידָיו.
וְכֵיוָן שֶׁמַּעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה מִשֶּׁל הָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה, לָכֵן גַּם זְהִירוּתָהּ מִן הַחֵטְא צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהּ, שֶׁלֹּא תֶּחֱטָא וְשֶׁלֹּא תַחֲטִיא לַאֲחֵרִים; שֶׁלֹּא תִכָּשֵׁל וְלֹא תַכְשִׁיל אֲחֵרִים בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אִסּוּר, שֶׁהֲרֵי כָּל צַד עָוֹן בְּאִשָּׁה נְשׂוּאָה - גָּדוֹל שִׁבְעָתַיִם מִכָּל עָוֹן אַחֵר.
לָכֵן, גַּם לְבוּשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנְּשׂוּאָה נִכָּר בִּצְנִיעוּתָהּ יוֹתֵר מִלְּבוּשׁ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה. וּמַה הֶכֵּרָהּ הַמְיֻחָד? - שֶׁאֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הִיא מְכַסָּה. שַׂעֲרוֹת הָאִשָּׁה - חֵן וְיֹפִי יֵשׁ בָּהֶן, וְכָל חֵן וְיֹפִי בְּאִשָּׁה נְשׂוּאָה - אִם לְבַעְלָהּ הִיא נוֹתְנָתָם וּכְדַרְכֵי הַצְּנוּעוֹת - קְדֻשָּׁה יֵשׁ בָּהֶם, וְאִם לְמַרְאֵה עֵינֵי אֲחֵרִים נְתוּנִים - חֵטְא וְעָוֹן יֵשׁ בָּהֶם.
גָּדֵר זוֹ שֶׁל כִּסּוּי שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ, הוּא אֵפוֹא גֶּדֶר הַצְּנִיעוּת בָּאִשָּׁה הַנְּשׂוּאָה, שֶׁיְּתֵרָה עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת שֶׁבְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נְשׂוּאָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁגַּם מַעֲמָדָהּ בַּחַיִּים וּבַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, מְכֻבָּד הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּעֲמַד חַבְרוֹתֶיהָ שֶׁאֵינָן נְשׂוּאוֹת. הַכָּבוֹד שֶׁהֵן נוֹחֲלוֹת בְּעוֹלָמָן - לְפִי יִעוּדָן הֵן נוֹחֲלוֹת, וְאִלּוּ הַכָּבוֹד שֶׁהִיא נוֹחֶלֶת - לְפִי תַפְקִידָהּ הִיא נוֹחֶלֶת, וּכְפִי כְבוֹדָהּ - כֵּן זְהִירוּתָהּ.
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, ל), אֵין לְהָבִין שֶׁחֵן וְיֹפִי הֵמָּה דְּבָרִים שְׁלִילִיִּים - אַדְּרַבָּא, ה' נוֹסֵךְ חֵן עַל יְרֵאָיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְעוֹד, וּוַדַּאי שֶׁזֶּה מַתְּנַת ה', וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים: "וּתְנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ". הַחֵן וְהַיֹּפִי הֵם שֶׁקֶר כַּאֲשֶׁר אֵינָם צְמוּדִים עִם יִרְאַת ה', אֲבָל אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל - בְּחֵן וְחֶסֶד אֲמִתִּי.
אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (משלי ט, יז): "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם", כְּלוֹמַר: טֶבַע הָאָדָם לִמָּשֵׁךְ אַחַר הַגָּנוּב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מֵהַמָּפְקָר אוֹ מֵחֵפֶץ שֶׁתַּחַת בַּעֲלוּתוֹ. וְיֵשׁ לַעֲמֹד עַל סִבַּת הַדָּבָר:
הָאָדָם נוֹלָד בְּטֶבַע שֶׁל יְצָרִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן לַחֲמֹד אֶת אֲשֶׁר לְזוּלָתוֹ אוֹ לְקַנֹּאת בַּאֲשֶׁר לְזוּלָתוֹ, וְזֶה כָּל הָאָדָם - שֶׁאֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְתָמִיד עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל אֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא יֵרָגַע וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר יַשִּׂיג מַעֲמָד אוֹ כָּבוֹד כַּאֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ, אוֹ עַד אֲשֶׁר יַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ מַמָּשׁ.
בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: אָדָם לֹא נֶהֱנֶה וְלֹא מַרְגִּישׁ סִפּוּק בַּמֶּה שֶׁתַּחַת בַּעֲלוּתוֹ, וְתָמִיד עֵינָיו עַל אֲשֶׁר לְזוּלָתוֹ. וְהַרְבֵּה פְּעָמִים, אַף הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לְזוּלָתוֹ, נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ לְהַרְבֵּה.
לָכֵן אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה אֵצֶל חֲבֵרוֹ דְּבַר מָה שֶׁאֵין אֶצְלוֹ - אַף שֶׁחֲבֵרוֹ בַּמַּעֲמָד הַרְבֵּה יוֹתֵר נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ בְּעשֶׁר אוֹ בְּכָבוֹד - לֹא יִרְוַח לוֹ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר יַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ אוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְאֵינוֹ מַבִּיט עַל שֶׁבִּשְׁאָר הַדְּבָרִים הוּא עוֹלֶה עַל חֲבֵרוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. אֶלָּא עַל מַה שֶּׁהוּא עוֹלֶה עַל חֲבֵרוֹ - רוֹאֶה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, וְרַק שָׂם מַבָּטוֹ וּמְגַמָּתוֹ עַל פָּרִיט קָטָן שֶׁחֲבֵרוֹ עוֹלֶה עָלָיו.
מַה הַמָּתֹק וּמַה הַטָּעִים אֵצֶל הָאָדָם - הֱוֵי אוֹמֵר: מַה שֶּׁיֵּשׁ לְזוּלָתוֹ וְאֵינוֹ בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ. וְאִלּוּ מַה שֶּׁבְּהֶשֵּׂג יָדוֹ בְּנָקֵל - פָּחוֹת מָתֹק לוֹ. וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל דְּיִצְרָא דִּנְשׂוּאוֹת קָשֶׁה מִיִּצְרָא דִּפְנוּיוֹת (סוף מסכת נדרים).
כִּי הַמְּתִיקוּת וְהַחֵן יֶשְׁנוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּהֶשֵּׂג יָד. הַמְכֻסֶּה, הַמֻּצְנָע בְּיוֹתֵר, עָלָיו נוֹפֵל חֵן וְיֹפִי אֲמִתִּי. אִשָּׁה הַמֻּפְקֶרֶת בִּלְבוּשָׁהּ, הֲרֵי שֶׁהִיא מֻשְׁלֶלֶת מֵהַחֵן וְהַיֹּפִי הָאֲמִתִּי.
תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה דָּאֲגָה לִשְׁלוֹם הַבַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי. נִצְטַוִּינוּ עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה - זְמַנִּים מְיֻחָדִים שֶׁאָדָם חַיָּב לִפְרשׁ מֵאִשְׁתּוֹ, כָּךְ שֶׁגַּם אָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהִיא בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ, נָטְלָה אוֹתָהּ הַתּוֹרָה מִמֶּנּוּ מִזְּמַנִּים מְסֻיָּמִים, וּבָזֶה נֶהְפֶּכֶת בִּבְחִינָה מְסֻיֶּמֶת לְ"מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ", כִּי רַק הַפְּרִישׁוּת וְהָרִחוּק נוֹסֵךְ עַל הַמֻּפְרָשׁ טֹהַר וְחֵן, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁחָלָה עַל אִשָּׁה אַחַת, וְאָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהּ אוֹ יִרְאֶנָּה, וַאֲפִלּוּ מֵאַחֲרֵי הַגָּדֵר, וְאָז יִתְרַפֵּא. וְלִכְאוֹרָה מַה יִתֵּן לוֹ שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהּ? אֶלָּא כָּאָמוּר, בָּזֶה שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהּ יִתְמַעֵט הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁלָּהּ, כִּי תֵצֵא מֵהֶסְגֵּר הַצְּנִיעוּת הַנּוֹסֵךְ חֵן, וְיֻמְעַט בִּבְחִינַת הַ"מַּיִם גְּנוּבִים", וְאָז יֵרָגַע יִצְרוֹ וְיִתְרַפֵּא.
חֵן וְיֹפִי אֲשֶׁר מֵאֵת ה' נֻסַּךְ עַל הָאָדָם, וְכָאָמוּר, דְּזֶהוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא צָמוּד עִם יִרְאַת שָׁמַיִם - זֶהוּ חֵן וְיֹפִי אֲמִתִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹשֵׁךְ אֵלָיו זָרִים. זֶהוּ חֵן וְיֹפִי שֶׁאֵין תַּקָּלָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, רַק תּוֹעֶלֶת, כִּי הוּא מַתְּנַת ה'.
חֵן וְיֹפִי שֶׁאֵינוֹ צָמוּד עִם יִרְאַת שָׁמַיִם, זֶהוּ שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אֵינוֹ אֶלָּא לְעֹנֶג רִגְעִי, אוּלָם מַשְׁאִיר אַחֲרָיו נְגָעִים גְּדוֹלִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אֲמִתִּי. זֶהוּ חֵן וְיֹפִי הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו זָרִים הַמְקַלְקְלִים אֶת הַנְּטִיעוֹת וּמַחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם.
הַמַּבְדִּיל בֵּין חֵן וְיֹפִי שֶׁל אֱמֶת, שֶׁכָּל תּוֹצְאוֹתָיו אַךְ וְרַק טוֹב וְאשֶׁר, לְבֵין חֵן וְיֹפִי שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכָּל תּוֹצְאוֹתָיו רַע וָמַר - הוּא הַצְּנִיעוּת. כַּאֲשֶׁר הַהַנְהָגָה הִיא בִּצְנִיעוּת - נִשְׁמָר הַחֵן וְהַיֹּפִי לְחִיּוּבִי בִּלְבַד, אוּלָם בְּחֹסֶר הַצְּנִיעוּת, בְּהֶפְקֵרוּת וּבְגִלּוּי, הֲרֵי שֶׁנִּשְׁלָךְ הַחֵן וְהַיֹּפִי לִדְבָרִים שְׁלִילִיִּים בְּיוֹתֵר.
(ספור מתקופת השואה)
מִתּוֹךְ קִטְעֵי עִתּוֹנוּת מִתְּקוּפַת הַמִּלְחָמָה נֶגֶד "שֵׁרוּת לְאֻמִּי" (ב' מנ"א תשי"ג):
"וְזֶה עֲלֵיכֶן לִזְכֹּר, בְּנוֹתַי, כִּי גַּרְבַּיִם לֹא הָיוּ בַּגֵּטוֹ, גַּרְבַּיִם פְּשׁוּטוֹת, לֹא לֶחֶם, וְלֹא מַיִם, וְלֹא תְּרוּפוֹת, וְלֹא חַיִּים, כִּי אִם גַּרְבַּיִם. אֵלּוּ הַמַּצְנִיעוֹת אֶת הַטֹּהַר, אֵלּוּ שֶׁהַבָּנוֹת הַמִּסְתּוֹבְבוֹת בְּחוּצוֹת אַרְצֵנוּ סוֹלְדוֹת מֵהֶן. וְגַרְבַּיִם זוֹהִי צְנִיעוּת, וּצְנִיעוּת זֶהוּ טֹהַר, וְהַטֹּהַר הוּא הָעָם.
לָקְחוּ הַבָּנוֹת, אַחְיוֹתֵיכֶן, בְּנוֹתַי, מִזְרוֹנִים, קָרְעוּ אוֹתָם וְתָפְרוּ מֵהֶם גַּרְבַּיִם. לָקְחוּ הֵן אֶת הַמִּזְרוֹנִים, קְרָעוּם וְהוֹסִיפוּ לְאֹרֶךְ שַׁרְווּלֵי הַשְּׂמָלוֹת.
וְכָכָה הִתְהַלְּכוּ בְּחוּצוֹת הַגֵּטוֹ הַבָּנוֹת הָעִבְרִיּוֹת. הַמָּוֶת אָרַב לָהֶן בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל הַגַּרְבַּיִם וְהַשַּׁרְווּלִים - מִמִּזְרוֹנִים.
וּכְשֶׁיָּבֹא הַיּוֹם, וְיָבוֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים לִפְנֵי ה' מִשּׁוּט בָּעוֹלָם, וְיִשְׁאַל אוֹתָם בּוֹרֵא הָעוֹלָם: הַרְאִיתֶם אֶת בְּנוֹתַי בְּגֵטוֹ אוֹטְבוֹצְק דְּוַרְשָׁא, שֶׁאֵין כְּמוֹתָן בְּכָל הָאָרֶץ, וְיָבֹא גַּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, וְגַם אֵלָיו תֻּפְנֶה שְׁאֵלַת בּוֹרֵא הָעוֹלָמִים - - -
גַּם הַשָּׂטָן בְּעַל כָּרְחוֹ יַעֲנֶה אָמֵן!
וְהָיָה, אִם יַעֲבִירוּ לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת כָּל הַגְּבוּרָה שֶׁל עַמֵּנוּ עֲתִיר הַגְּבוּרוֹת, אֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ, אֶת הַמָּוֶת וְהָעִנּוּיִים, אֶת הָעֲקֵדוֹת וְאֶת הַשְּׁחִיטוֹת, אֶת עֲרֵמוֹת הַקָּרְבָּנוֹת מִכָּל הַזְּמַנִּים וּמִכָּל הַדּוֹרוֹת, וּלְעֻמָּתָן יָבִיאוּ אֶת הַבָּנוֹת מֵהַגֵּטָאוֹת, שֶׁלֹּא הָיוּ מוֹרְדוֹת, וְלֹא נִתְפַּרְסְמוּ כְּגִבּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל - וְהָיָה כִּי יַעֲמִידוּ זֶה מוּל זֶה - אֵין בְּיָדִי לְהַכְרִיעַ כַּף מֹאזְנַיִם שֶׁל מִי תַּכְרִיעַ!!!
יָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה מִזְּמַן הָאִינְקְוִיזִיצְיָה בִּסְפָרַד, בְּאַחַת מִן הַתְּקוּפוֹת שֶׁל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, דָּנוּ אִשָּׁה אַחַת לְמָוֶת אַכְזָרִי, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לִקְשֹׁר אוֹתָהּ לְזַנְבוֹת סוּסִים, וְהַסּוּסִים יִגְרְרוּהָ וְיָרוּצוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. לִפְנֵי קִיּוּם הַגְּזַר דִּין, שָׁאֲלוּ אֶת הָאִשָּׁה אֵיזֶה בַּקָּשָׁה הִיא מְבַקֶּשֶׁת לִפְנֵי הַמָּוֶת, וּלְהַפְתָּעָתָם בִּקְשָׁה הָאִשָּׁה, שֶׁמֵּאַחַר וְגוֹרְרִים אוֹתָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וּבְהֶכְרֵחַ יִתְגַּלֶּה מִבְּשָׂרָהּ, וּמֵאַחַר וְהִקְפִּידָה כָּל חַיֶּיהָ עַל הַצְּנִיעוּת, לְכָךְ הִיא מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁמֹר עַל הַצְּנִיעוּת גַּם בִּשְׁעַת מִיתָתָהּ, וְהוּא שֶׁיָּשִׂימוּ סִכּוֹת לְחַבֵּר אֶת בְּגָדֶיהָ לַגּוּף שֶׁלֹּא יָסוּרוּ הַבְּגָדִים מִגּוּפָהּ בְּעֵת שֶׁיִּגְרְרוּ אוֹתָהּ.
כַּמּוּבָן שֶׁהָרְשָׁעִים, יִמַּח שְׁמָם, קִיְּמוּ בַקָּשָׁתָהּ, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה נִגְרֶרֶת, וְדָם רַב זָב מִבְּשָׂרָהּ עִם יִסּוּרִים נוֹרָאִים שֶׁל הַסִּכּוֹת הַתְּחוּבוֹת בָּהּ, מִלְּבַד הַיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים מֵעֶצֶם הַגְּרִירָה.
וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ... (לשכנו תדרשו)
כְּשֶׁמָּרַן הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב" זַצַ"ל הִגִּיעַ לָאָרֶץ, הִקְפִּיד עַל כָּךְ שֶׁבְּנוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת יֵלְכוּ עִם שְׂמָלוֹת אֲרֻכּוֹת עַד אַחֲרֵי הַבֶּרֶךְ, וּבְאוֹתָהּ סְבִיבָה שֶׁהָיָה מִתְגּוֹרֵר, בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הָיוּ נִרְאוֹת הַיְלָדוֹת כִּמְשֻׁנּוֹת בְּחֶבְרָתָן. הָרַבָּנִית ע"ה שָׂחָה אֶת לִבָּהּ לִפְנֵי אָחִיהָ מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל.
עָנָה לָהּ הַ"חֲזוֹן אִישׁ": מָה אִכְפַּת לָךְ מַה שֶּׁאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן, וַהֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּנוֹתַיִךְ הֵם הוֹלְכוֹת כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת, וְאִלּוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא הוֹלְכוֹת כָּךְ - הֵן הֵן הַמְשֻׁנּוֹת, וּמִמֵּילָא שֶׁאֵין מַה לְּהִתְחַשֵּׁב בַּמֶּה שֶׁהַמְשֻׁנּוֹת אוֹמְרוֹת עֲלֵיהֶן! (לשכנו תדרשו)
לא - מכתב לנשים מאת שר התורה ועמוד ההוראה,
מָרָן הַגָּאוֹן ר' משֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זצ"ל
הִנֵּה עִנְיַן צְנִיעוּת לְנָשִׁים הוּא חִיּוּב גָּדוֹל וּמִדְּאוֹרַיְתָא עַל הַנָּשִׁים, לֹא רַק עַל הַנְּשׂוּאוֹת שֶׁלָּהֶן אָסְרָה תּוֹרָה אַף לְגַלּוֹת שְׂעַר רָאשֵׁיהֶן, וְכָל שֶׁכֵּן לְגַלּוֹת מִבְּשַׂר הַגּוּף מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לְכַסּוֹתָן, אֶלָּא גַּם עַל הַבְּתוּלוֹת, אַף שֶׁאֵין לָהֶן אִסּוּר בְּגִלּוּי הַשֵּׂעָר, שֶׁאֵין זֶה עִנְיַן פְּרִיצוּת כָּל כָּךְ, אֲסוּרוֹת בְּגִלּוּי מָקוֹם מִגּוּפָם כְּמוֹ הַנְּשׂוּאוֹת, וְהָאִסּוּר מִזֶּה חָמוּר מְאֹד. וּלְבַד אִסּוּר עַצְמָהּ, הֲרֵי הַהוֹלְכוֹת בִּפְרִיצוּת מַחֲטִיאוֹת אֶת הָרַבִּים בְּהִרְהוּרֵי חֵטְא וְגַם מַרְגִּילוֹת מִמֵּילָא אֶת עַצְמָן וְאֶת הָרַבִּים לָעֲבֵרוֹת הַיּוֹתֵר חֲמוּרוֹת, שֶׁאַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם יָדְעוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, וְהַנָּשִׁים הַכְּשֵׁרוֹת שֶׁלְּבוּשׁוֹת בִּצְנִיעוּת, זוֹכוֹת לַשָּׂכָר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁהוּא לְהַעֲמִיד דּוֹרוֹת כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, כַּמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא. וְהַלּוֹבְשׁוֹת בִּפְרִיצוּת, עָנְשָׁן חָמוּר בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר וַדַּאי כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִזָּהֵר מְאֹד בְּעִנְיְנֵי הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בִּצְנִיעוּת, שֶׁטּוֹב לָהּ וּלְזַרְעָהּ וּלְעוֹלָם.
וְהִנֵּה בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן עָלָה הַפּוֹרֵץ גַּם בְּכַמָּה בָּתֵּי שׁוֹמְרֵי תוֹרָה לִלְבֹּשׁ מַלְבּוּשִׁים קְצָרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּבָאנוּ לְפַרְסֵם וּלְהוֹדִיעַ בָּרַבִּים שֶׁהוּא מֵאִסּוּרִים הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר הָעֹנֶשׁ גָּדוֹל מְאֹד בַּזֶּה וּבַבָּא, וְהַנִּזְהָרוֹת מִזֶּה, שְׂכָרָן גָּדוֹל מְאֹד בַּזֶּה וּבַבָּא, וְגַם לְהוֹדִיעַ שֶׁחוֹבַת בַּת יִשְׂרָאֵל לִלְבּשׁ בְּגָדִים כְּשֵׁרִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגַּלֶּה בָּהֶן אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ מֵהַבִּרְכַּיִם, חַס וְחָלִילָה, הֵן בִּשְׁעַת הִלּוּךְ וְהֵן בִּשְׁעַת יְשִׁיבָה. וְאַף כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹת פוֹזְמַקְאוֹת (גַּרְבַּיִם) אָסוּר, דְּהוּא פְּרִיצוּת גְּדוֹלָה אַף בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה הַבָּשָׂר, וְכָל שֶׁכֵּן הַפּוֹזְמַקְאוֹת שֶׁנִּרְאֶה הַבָּשָׂר מֵהֶן כְּמוֹ בִּזְכוּכִית שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם.
וְחוֹבָה עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ בְּנֵי בֵיתוֹ, חַס וְחָלִילָה, בִּלְבִישַׁת בְּגָדִים הַקְּצָרִים, חַס וְחָלִילָה, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", וְיִזְכּוּ עֲבוּר זֶה לְדוֹרוֹת יְשָׁרִים יְבֹרַךְ וּבָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבַמִּצְוֹת.
וְאֶל רָאשֵׁי וּמְנַהֲלֵי הַחִנּוּךְ הַחֲרֵדִי שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אָנוּ פּוֹנִים, לַעֲמֹד חָזָק בְּמַאֲבַקְכֶם הַקָּשֶׁה, וְלֹא תָנִיחוּ לַתַּלְמִידוֹת לָבֹא בִּלְבוּשִׁים קְצָרִים. וּבִזְכוּת הַצְּנִיעוּת וּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל בִּמְהֵרָה.
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן נִפְרְצוּ מְאֹד גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, וְהִגִּיעַ לִידֵי כָךְ, שֶׁאֲפִלּוּ חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם - שֶׁעוֹד מַכִּירִים אֶת הָאֱמֶת - מוֹדִים שֶׁעוֹד מְעַט וְיֹאבַד, חַס וְחָלִילָה, כָּל הֶרְגֵּשׁ אֱנוֹשִׁיּוֹת אֵצֶל הָעוֹלָם, וְיִפְּלוּ לִתְהוֹם שֶׁל זִמָּה וְהֶפְקֵרוּת, מַמָּשׁ כִּבְהֵמוֹת.
בְּכָל חֹדֶשׁ נוֹלָדִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ כְּשֵׁרָה, וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲחֵרוֹת הוֹרְגִים יַלְדֵיהֶן קֹדֶם שֶׁיּוֹצְאִים לַאֲוִיר הָעוֹלָם (שֶׁמִּדִּינֵי ז' מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ זֶה רְצִיחָה מַמָּשׁ, בְּכָל חֹמֶר הָעֲבֵרָה).
בְּוַדַּאי יֵשׁ הַרְבֵּה סִבּוֹת לַמַּצָּב הַיָּרוּד וְהַמְכֹעָר הַזֶּה, אֲבָל זֶה וַדַּאי שֶׁאַחַד הַגּוֹרְמִים הָעִקָּרִיִּים (וְכָךְ כָּתְבוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן רָאשֵׁי הַשּׁוֹפְטִים בְּיַפָּן) הִיא פְּרִיצוּת בְּבִגְדֵי הַנָּשִׁים הַמְּעוֹרְרִים הַרְבֵּה לְגֵרוּי יֵצֶר הָרָע וְתַאֲווֹת שְׁפָלוֹת, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עַד זְנוּת וְזִמָּה וְחַיֵּי בַּהֲמִיּוּת.
וְאַף שֶׁבָּרוּךְ ה', לֹא נָפְלוּ וְלֹא נֶחְשְׁדוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת כִּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֶה שֶׁנִּרְאִים סִימָנֵי פְרִיצוּת בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת גַּם בְּמַחֲנֵנוּ עַל יְדֵי לְבִישַׁת בִּגְדֵי שַׁחַץ (בִּפְרָט עַל יְדֵי מַלְבּוּשִׁים קְצָרִים הַמְגַלִּים רֶגֶל וְשׁוֹק בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר מְכֹעָר - וְגַם עַל יְדֵי לְבִישַׁת בְּגָדִים מְהֻדָּקִים בְּיוֹתֵר) כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת וְלִגְרֹם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי אָדָם, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וְרָצוֹן לְהִדָּמוֹת לְאֵלּוּ הָעוֹשִׂים עִקָּר מִתַּעֲנוּגֵי וְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ הַפְּחוּתִים בְּיוֹתֵר.
וְאִם לֹא נֶאֱזֹר חַיִל עַכְשָׁו לַעֲקֹר מִיָּד וּבְכָל כֹּחֵנוּ אֶת הַמַּגֵּפָה הַזֹּאת וּלְקַדֵּשׁ מַחֲנֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִקֶּדֶם - בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים - מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר מַה יִּהְיֶה בֶּעָתִיד, ה' יְרַחֵם. וְכַמָּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁל הִסְתַּכְּלוּת וְהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה וְכוּ' וְכוּ' בָּאִים עַל יְדֵי נָשִׁים וּבְתוּלוֹת פְּרוּצוֹת עַל יְדֵי גֵּרוּי יֵצֶר הָרָע הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ וְהַמְאַבֵּד וּמְטַמֵּא לֵב וָנֶפֶשׁ.
הַאִם יָרְדוּ נְשֵׁי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שְׁלוּחֵי יֵצֶר הָרָע לְעוֹרֵר תַּאֲווֹת שְׁפֵלוֹת, קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְכוּ' וְכוּ', וְגַם לִקְבֹּעַ עַל עַצְמָן תַּכְלִית שֶׁל חַיֵּי בַּהֲמִיּוּת וּפְרִיצוּת?
הַאִם חוֹשְׁבוֹת עַל הָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה שֶׁל "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל" וְהָעֳנָשִׁים הַגְּדוֹלִים שֶׁמָּנוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים עַל אֵלּוּ שֶׁמַּכְשִׁילִים בְּנֵי אָדָם בְּהִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרָה וּמַחֲשָׁבוֹת טְמֵאוֹת וְרָעוֹת (וְזֶה אֶחָד מֵהָעֲוֹנוֹת שֶׁגָּרְמוּ לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כַּמְבֹאָר בְּיוֹמָא ט
.
הַאִם חוֹשְׁבוֹת הֵן עַל הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּכְנִיסוֹת עַצְמָן עַל יְדֵי הֲלִיכָה בַּשּׁוּק בְּבִגְדֵי פְרִיצוּת, בִּזְמַן שֶׁאָנוּ דָּרִים בֵּין עֲרֵלִים שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל כָּל דָּבָר אָסוּר (כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכוֹת לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂה דִינָה בִּשְׁכֶם, וְדַי לַמֵּבִין).
לָמָּה הֶחְלִיפוּ אֶת דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַצְּנִיעוּת וְהַבּוּשָׁה שֶׁל אִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת - שֶׁדְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם - לָלֶכֶת אַחֲרֵי הֶהָמוֹן הַמְשֻׁגָּע שֶׁל פְּרוּצִים וּפְרוּצוֹת שֶׁחַיִּים כִּבְהֵמוֹת וְאֵין לָהֶם שׁוּם תַּכְלִית נַעֲלָה בָּעוֹלָם?
כְּדֵי לָצֵאת חוֹבָתֵנוּ לִמְחוֹת נֶגֶד עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁרֻבָּם נוֹהֲגוֹת כֵּן בְּשׁוֹגֵג וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה בְּחֹמֶר הָאִסּוּרִים וְהַקִּלְקוּלִים, וְגַם לְעוֹרֵר הָרַבָּנִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלִיטָ"א אוֹדוֹת הַמַּצָּב הַיָּרוּד וְהַמְסֻכָּן, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בַּפֶּרֶץ וְיִגְדְּרוּ גָּדֵר בְּעוֹד מוֹעֵד לְבַטֵּל הַפְּרִיצוּת בְּחוֹמַת הַצְּנִיעוּת שֶׁל עַמֵּנוּ כָּתַבְנוּ מִכְתָּב זֶה. וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׁנְּשֵׁי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת יִתְּנוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְדִבְרֵי הָרַבָּנִים שְׁלִיטָ"א לְהַחֲזִיר עֲטֶרֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת לִמְקוֹמָהּ.
וּצְרִיכִים לְהַסְבִּיר אֶת גֹּדֶל הֶעָוֹן וְהַבִּזָּיוֹן שֶׁל לְבִישַׁת בִּגְדֵי פְרִיצוּת, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם סְתָם מִלֵּי דַחֲסִידוּת הַנּוֹגְעִים רַק לְנָשִׁים "מִדּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים", אֶלָּא עִקָּרִים גְּדוֹלִים בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וּנְחוּצִים עוֹד יוֹתֵר כִּשְׁמִירָה מִן הַחֵטְא בַּדּוֹר הַשָּׁפָל הַזֶּה.
גַּם יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת הַהוֹרִים, בִּפְרָט קֹדֶם יוֹם טוֹב וְחָדְשֵׁי הַקַּיִץ, שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ עַל בְּנוֹתֵיהֶם כְּשֶׁקּוֹנוֹת בְּגָדִים חֲדָשִׁים, שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים עַל פִּי גִּדְרֵי וְהִלְכוֹת צְנִיעוּת, שֶׁיִּהְיוּ אֲרֻכִּים וְלֹא מְהֻדָּקִים, וְשֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ לְמַעְלָה מִן הַבִּרְכַּיִם, לֹא בִּשְׁעַת הֲלִיכָה וְלֹא בִּשְׁעַת יְשִׁיבָה. וְשֶׁלֹּא תֵלַכְנָה בְּחֻקּוֹת הָעַכּוּ"ם חַסְרֵי דַעַת וּבוּשָׁה.
וְהַחִיּוּב הָרִאשׁוֹן עַל נְשֵׁי בְּנֵי תוֹרָה וְעַל מוֹרוֹת וְתַלְמִידוֹת שֶׁל בָּתֵּי סֵפֶר הַחֲרֵדִים לְתַקֵּן עַצְמָן בִּדְבָרִים הַנַּ"ל, לָלֶכֶת רַק בִּבְגָדִים צְנוּעִים אֲרֻכִּים, כְּדֵי שֶׁהֲמוֹן הַנָּשִׁים תִּלְמַדְנָה מֵהֶן אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב.
וּכְדֵי לְחַזֵּק הַדָּבָר, יוּכְלוּ מְנַהֲלֵי בָּתֵּי סֵפֶר וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה לִמְנֹעַ כְּנִיסָה לְכָל אִשָּׁה אוֹ יַלְדָּה - אֲפִלּוּ קְטַנָּה - הַלּוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים קְצָרִים אוֹ שֶׁנּוֹהֶגֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא עַל פִּי דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת הַמְקֻבָּלוֹת אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים.
וּכְמוֹ שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת וּצְנוּעוֹת, כֵּן נִגָּאֵל בְּקָרוֹב מִגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה בִּשְׂכַר נָשִׁים וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת הָאוֹחֲזוֹת בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַקְּדֻשָּׁה. וְיִשְׁלַח לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוּחַ טָהֳרָה מִמָּרוֹם לְקַדְּשֵׁנוּ וּלְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לִמְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים לְבִיאָתוֹ. (קונטרס "עם סגולה")
לג - הבטחת האדמו"ר מקאליב שליט"א
...וּפַעַם אָמַרְתִּי בִּדְרָשַׁת הִתְעוֹרְרוּת עַל נוֹשֵׂא זֶה (בנושא צניעות וחינוך הבנים בספרו "קול מנחם"), שֶׁהָיְתָה בְּבֵית כְּנֶסֶת גָּדוֹל פֹּה בָּאָרֶץ, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וַאֲנִי לֹא נִרְתָּע מִלְּהַבְטִיחַ לְכָל אִשָּׁה וּלְכָל בַּת יִשְׂרָאֵל צְנוּעָה הַמְקַבֶּלֶת עַל עַצְמָהּ לְהִתְנַהֵג בְּמַלְבּוּשֵׁי צְנִיעוּת כְּדֶרֶךְ הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁלְּעָתִיד לָבֹא, בְּיוֹם הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט, יִקְחוּ אוֹתָם הַחֲתִיכוֹת בַּד שֶׁמּוֹסִיפוֹת עַל הַשַּׁרְווּלִים וְעַל הַבִּרְכַּיִם, וְיָשִׂימוּ אוֹתָם בְּכַף שֶׁל זְכֻיּוֹת, וּבְלִי סָפֵק, שֶׁבְּכֹחָם לְהַכְרִיעַ הַכַּף שֶׁכְּנֶגֶד".
(משיחתו של ר' יוסף הכהן רוט שליט"א)
יְדוּעִים דִּבְרֵי חֲזַ"ל (כתובות נט ע"ב) "אֵין אִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי", וְיָדוּעַ גַּם מַה שֶּׁאָמְרוּ, שֶׁשִּׂמְחַת הֶחָג לָאֲנָשִׁים בְּבָשָׂר וְיַיִן, וּלְנָשִׁים בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים. וּמִזֶּה מְבֹאָר כִּי נָתְנוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים חֲשִׁיבוּת לִיפִי בִּגְדֵי הָאִשָּׁה, אַךְ פָּשׁוּט הַדָּבָר שֶׁאֵין בָּזֶה סְתִירָה כְּלָל וּכְלָל לְעִנְיְנֵי חוֹבַת הַצְּנִיעוּת. הַסְּתִירָה הִיא, שֶׁאֶת "הַיֹּפִי" קוֹבְעִים פּוֹרְקֵי הָעֹל, וְהֵם הַמַּחֲלִיטִים מַה "יָּפֶה" לְאִשָּׁה לִלְבּשׁ, וְכָל שָׁנָה מִשְׁתַּנֶּה "הַיֹּפִי", וּמַה שֶּׁהָיָה יָפֶה לִפְנֵי שָׁנָה, שׁוּב אֵינוֹ יָפֶה הַיּוֹם. וּמַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שָׁנִים יָפֶה וְחָזַר לִהְיוֹת לֹא יָפֶה, שׁוּב חוֹזֵר וְהוֹפֵךְ לִהְיוֹת "יָפֶה".
כָּל זֶה מַרְאֶה שֶׁאֵין בָּזֶה כְּלָל יֹפִי אֲמִתִּי, וְכָל הַמַּטָּרָה רַק לְהָבִיא לְהִתְבַּלְּטוּת לְעוֹרֵר הָעַיִן וְהַלֵּב חוֹמֵד, וְאֵין לָזֶה כָּל שַׁיָּכוּת לַעֲדִינוּת וְחֵן אֲמִתִּי שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּנִּים מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וּמַה שֶּׁהָיָה יָפֶה אֶשְׁתָּקַד, מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת יָפֶה הַיּוֹם, כִּי הַיֹּפִי הוּא עֶרֶךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נָתוּן לְשִׁנּוּיִים. וּלְמַה שֶּׁהֵם קוֹרְאִים "יֹפִי", יֹפִי זֶה הוּא שְׁלִילִי כַּמְבֹאָר בִּישַׁעְיָהוּ. וּלְמַה שֶּׁאָנוּ קוֹרְאִים יֹפִי, לָזֶה הִתְכַּוְּנוּ חֲזַ"ל בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב.
(ספר "כרם בית ישראל" להרב יצחק הרשוביץ הי"ד)
אָמְנָם טְבוּעָה בְּלֵב כָּל בְּנֵי הָאָדָם הַנְּטִיָּה לְהִתְפַּתּוֹת וְלָסוּר אַחֲרֵי הַיָּפֶה וְהַנָּעִים, לְהִתְפַּעֵל מִכָּל דְּבַר חֶמְדָּה, אַךְ בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הוֹרִישָׁה אִמֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה - חַוָּה - אֶת הַתְּכוּנָה הַזֹּאת ("אֵם כָּל חַי") לִבְנוֹת מִינָהּ - חֵלֶק הָאֱנוֹשׁוּת מִמִּין נְקֵבָה - נֹחַ יוֹתֵר לְהִתְרַשֵּׁם וּלְהִתְפַּעֵל מִן הַדְּבָרִים הַנֶּחְמָדִים וְהַמְגָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. הָאִשָּׁה נוֹטָה יוֹתֵר לְהִתָּפֵס לְפִתּוּיִים מוֹשְׁכִים, לָלֶכֶת שְׁבִי אַחֲרֵיהֶם, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הִיא גַּם מוֹלִיכָה שׁוֹלָל אֶת הַגֶּבֶר וּמַדִּיחָה אוֹתוֹ מִצְּלִילוּת הַדַּעַת וּמִכִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר אֶל מַחֲשַׁכֵּי הַתַּאֲווֹת וְהַיְצָרִים.
הַנָּשִׁים מְחֻנָּנוֹת בְּיֹפִי וּבְחֵן, רוֹאוֹת בְּמִדָּה רַבָּה אֶת כָּל חֲשִׁיבוּתָן וְעֶרְכָּן בְּיִתְרוֹנוֹתֵיהֶן אֵלֶּה. מִתְלַהֲבוֹת מִיָּפְיָן, בָּאוֹת לִידֵי גַאֲוָה עַצְמִית, וְכָךְ הֵן נוֹטוֹת לִתְעוֹת מַהֵר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַמּוּסָר. אָמְנָם כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ נְטִיָּה לְהַבְלִיט אֶת יִתְרוֹנוֹתָיו וּמַעֲלוֹתָיו כְּדֵי לִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמֶת לֵב הַבְּרִיּוֹת וּלְהִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶן. תְּכוּנָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא מְנֻצֶּלֶת לְרָעָה, הֲרֵיהִי כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ הֲרַת סַכָּנוֹת וּנְזָקִים לָאֱנוֹשׁוּת; אַךְ שִׁבְעָתַיִם הִיא מְסֻכֶּנֶת וּמַזִּיקָה, כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּנְטִיָּה זוֹ וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לְהַרְשִׁים אֶת הַגְּבָרִים בְּיִתְרוֹנוֹתֶיהָ הַנָּשִׁיִּים וּלְלָכְדָם בְּרִשְׁתָּהּ. "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר - אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (משלי יא, כב).
הַיֵּצֶר הַחַיָּתִי שֶׁבְּאָפְיָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה מְנַצֵּל אֶת עֲדִי הַזָּהָב, הַמַּתָּנָה הַנְּדִיבָה שֶׁהָעָנְקָה לָהּ מִמָּרוֹם - יָפְיָהּ וְחִנָּהּ - כְּדֵי לִכְרוֹת בּוֹר שַׁחַת, אֲשֶׁר בָּאָיו לֹא יְשׁוּבוּן. הִיא מְלַבָּה בְּלֵב רַבִּים אֵשׁ תֹּפֶת, הַפּוֹרֶצֶת אֶת כָּל גִּדְרֵי הַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת, מַתִּירָה מֵהֶם כָּל רֶסֶן וּמַסְגִּירָה אוֹתָם לִשְׁלִיטָתָם הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַיְצָרִים וְהַתַּאֲווֹת. אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ הַבּוּשָׁה, הֲנָאָה וְהָעִנּוּג, תּוֹפְסוֹת אָז הַחֻצְפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ. עַזּוּת מֶצַח הִיא אֵם כָּל פְּרִיצוּת, וְהַפְּרִיצוּת הִיא אֵם כָּל חַטָּאת. הַגֵּרוּי וְהַתַּאֲוָה כּוֹבְשִׁים אֶת הָעוֹלָם, וְהָאֱנוּשׁוֹת כֻּלָּהּ מְכַוֶּנֶת עַל פִּיהֶם אֶת אָרְחוֹת חַיֶּיהָ.
עֲגוּמוֹת מְאֹד הֵן תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל מַצַּב דְּבָרִים כָּזֶה בָּעוֹלָם:
רְדִיפַת הַתַּעֲנוּגוֹת מוֹצֶצֶת אֶת לְשַׁד עַצְמוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם וּמְכַלֶּה אֶת נִשְׁמָתוֹ. כֹּחוֹת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ נֶחְלָשִׁים וּמִתְנַוְּנִים לַחֲלוּטִין. כָּלִים וְהוֹלְכִים רִגְשׁוֹתָיו הַנַּעֲלִים וְהַנִּשְׂגָּבִים שֶׁל הָאֱנוֹשׁ, וְרַק דָּבָר אֶחָד מְמַלֵּא אֶת כָּל חֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם: פְּרִיצוּת וִיצָרִים! "וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה" (ויקרא כ).
"הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ, מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם; וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם, וְאֶת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ... לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ... וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ..." (ישעיה ה).
הָעוֹלָם הַזֶּה נִמְשָׁל לְגֶשֶׁר צַר מְאֹד שֶׁכֻּלּוֹ נִסְיוֹנוֹת, וְהַרְבֵּה מַאֲמָץ וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא צָרִיךְ כְּדֵי לְעָבְרוֹ.
בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַנִּמְשָׁל לְגֶשֶׁר צַר, יֶשְׁנוֹ נִסְיוֹן "הַגֶּשֶׁר הַצַּר" שֶׁאֵינוֹ מָשָׁל, אֶלָּא כְּמַשְׁמָעוֹ. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מְצוּיִים מַעֲבָרִים צָרִים אֲשֶׁר רָחְבָּם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָכִיל יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּרֶוַח נוֹרְמָלִי.
נִתְבּוֹנֵן כַּמָּה מִכְשׁוֹלִים יְכוֹלִים לְהִמָּצֵא בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה:
מָצוּי מְאֹד שֶׁבִּמְקוֹמוֹת צָרִים כָּאֵלּוּ הוֹלְכוֹת לָהֶם ב' אוֹ ג' נָשִׁים הַתּוֹפְסוֹת אֶת כָּל רֹחַב הַגֶּשֶׁר, וּגְבָרִים שֶׁמֵּאַחֲרֵיהֶם פָּשׁוּט אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲבֹר, וְלָכֵן אוֹתָם גְּבָרִים נֶאֱלָצִים אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם, אוֹ - מֵחֹסֶר נְעִימוּת מִלְּהָעִיר לְנָשִׁים לְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ - נֶאֱלָצִים לֵילֵךְ בְּנִיחוּתָא מֵאַחֲרֵי הַנָּשִׁים לְפִי הַקֶּצֶב שֶׁלָּהֶן עַד שֶׁתַּעֲבֹרְנָה אֶת הַגֶּשֶׁר, וַאֲזַי אוֹתָן נָשִׁים מַכְשִׁילוֹת אֶת הַגְּבָרִים שֶׁמֵּאַחֲרֵיהֶם בְּמִכְשׁוֹל גָּדוֹל שֶׁל "אִסּוּר לֵילֵךְ אַחַר אִשָּׁה". אוֹ שֶׁנֶּאֱלָצִים הַגְּבָרִים לֵילֵךְ בִּמְהֵרָה וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָם שֶׁל אוֹתָן נָשִׁים לִפְנוֹת הַצִּדָּה, שֶׁבְּכָךְ נֶאֱלָץ הַגֶּבֶר לִכָּשֵׁל בִּרְאִיָּה אוֹ בְּשִׂיחָה עִם אִשָּׁה.
עַל כֵּן מִן הָרָאוּי - אֵינֶנִּי אוֹמֵר שֶׁזּוֹ הֲלָכָה, אֲבָל מִדַּת חֲסִידוּת יֵשׁ כָּאן - לַנָּשִׁים לִמָּנַע מִלַּעֲבֹר בְּאוֹתָם גְּשָׁרִים, וּבִפְרָט בְּשָׁעוֹת שֶׁמְּצוּיִים עוֹבְרִים וְשָׁבִים רַבִּים בְּאוֹתוֹ גֶּשֶׁר, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְכַדּוֹמֶה. וְעַל כָּךְ יְהֵא לָהֶם שָׂכָר גָּדוֹל, וְאַף שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַרְבּוֹת בִּפְסִיעוֹת וּלְהַאֲרִיךְ דַּרְכָּם, וּוַדַּאי לֹא פָּחוֹת שְׂכַר פְּסִיעוֹת זֶה מִכָּל שְׂכַר פְּסִיעוֹת שֶׁל דְּבַר מִצְוָה אַחֵר, כְּמוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכַדּוֹמֶה.
כְּמוֹ כֵן הַגֶּבֶר מְצֻוֶּה לֵילֵךְ וּלְהַאֲרִיךְ דַּרְכּוֹ בִּפְסִיעוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהַנָּשִׁים מְצוּיוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֻרְסֶמֶת דַּעַת הָרַשְׁבָּ"ם, שֶׁאִם יֵשׁ לָאִישׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לֵילֵךְ וְהוֹלֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנָּשִׁים מְצוּיוֹת - אַף שֶׁשּׁוֹמֵר עֵינָיו מִלְּהִסְתַּכֵּל - נִקְרָא "רָשָׁע".
וְלָכֵן אִם לֹא נִזְהָרִים הַגְּבָרִים כֻּלָּם בַּהֲלָכָה זוֹ, אוֹ שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לִזָּהֵר - לָמָּה לֹא תְסַיַּעְנָה הַנָּשִׁים בְּהַצָּלַת אוֹתָם גְּבָרִים מֵהַחֵטְא הַנּוֹרָא שֶׁל הִסְתַּכְּלוּת.
דְּבָרִים אֵלּוּ כָּתַבְנוּ מֵאַחַר שֶׁשָּׁמַעְנוּ כְּאֵב שֶׁל רַבִּים בְּעִנְיַן גְּשָׁרִים וּמַעֲבָרִים צָרִים הַגּוֹרְמִים מִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְצַעַר רַב לְאוֹתָם הַנִּזְהָרִים לִשְׁמֹר עֵינֵיהֶם וְלִבָּם בִּקְדֻשָּׁה, וּמַמָּשׁ נֶאֱנָסִים לִפְעָמִים מֵחֹסֶר בְּרֵרָה לֵילֵךְ בְּאִטִּיּוּת לְאַחַר אוֹתָם נָשִׁים הַתּוֹפְסוֹת אֶת כָּל רֹחַב הַגֶּשֶׁר־הַמַּעֲבָר לְלֹא מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּזֶה חוֹסְמוֹת מַעֲבָר לַאֲנָשִׁים הָרוֹצִים לְעָקְפָם. וְעַל אִשָּׁה הַנֶּאֱלֶצֶת לַעֲבֹר דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ מַעֲבָר לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצָעוֹ אֶלָּא לְהִצְטַדֵּד הַצִּדָּה כְּכָל הָאֶפְשָׁר, כְּדֵי שֶׁגֶּבֶר הָעוֹבֵר מֵאַחֲרֶיהָ יוּכַל בְּנָקֵל לַעֲבֹר בִּמְהִירוּת וּלְעָקְפָהּ.
וְעַל אוֹתָן נָשִׁים הַנִּזְהָרוֹת אֶפְשָׁר לוֹמַר הַפָּסוּק: "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹקִים" (תהלים נ, כה), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל זֶה: כֹּל הַשָּׁם דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה כַּוָּנַת הַשָּׂם דַּרְכּוֹ, מִלְּשׁוֹן שׁוּמָא, שֶׁשָּׂם לֵב וּמְחַשְׁבֵּן כָּל דְּרָכָיו הֵיכָן הוֹלֵךְ, וְאִם נִגְרָם מִכָּךְ מִכְשׁוֹל - נִמְנָע, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
לז - המוכרות את כל קדשתן עבור כמה פרוטות
פְּעָמִים רַבּוֹת כְּשֶׁבָּאוֹת נָשִׁים לִקְנוֹת צָרְכֵיהֶן בַּחֲנֻיּוֹת, שׁוֹאֶלֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה זֶה עוֹלֶה, וְעוֹנֶה לָהּ הַמּוֹכֵר כָּךְ וְכָךְ, וּכְדֵי לְהַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת, מַתְחִילָה אוֹתָהּ אִשָּׁה לְבַקֵּשׁ עַל הוֹרָדַת מְחִיר, וּכְשֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל סִפּוּקָהּ בְּנִסָּיוֹן שֶׁל מִשְׁפָּט אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, מַאֲרִיכָה בִּדְבָרֶיהָ אוֹ בְּסִפּוּר... בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הָיִיתִי, וְשָׁם סְחוֹרָה כָּזוֹ, וּבִקְשׁוּ פָּחוֹת, וְכוּ' וְכוּ', וּפְעָמִים שֶׁנִּמְשָׁכִים הַתַּחֲנוּנִים לְפִיּוּסִים, וּמִפִּיּוּסִים לְקַלּוּת רֹאשׁ, וְאַחַר הַכֹּל אוּלַי תַּרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת.
נִתְבּוֹנֵן מָה עוֹלְלָה אִשָּׁה זוֹ: הִכְשִׁילָה אֶת הַמּוֹכֵר בְּרִבּוּי שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים נִגְרָרִים לְקַלּוּת רֹאשׁ, כִּי אוֹתוֹ מוֹכֵר לֹא יִטְמֹן יָדוֹ בַּצַּלַּחַת, וּכְשֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשָּׁה הַמַּרְבָּה בְּשִׂיחָה - יַרְבֶּה גַּם הוּא כְּמוֹתָהּ. אִם כֵּן - נִכְשְׁלָה וְהִכְשִׁילָתוֹ. וְאִם יֶשְׁנָם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עוֹד אֲנָשִׁים הַמַּמְתִּינִים בַּתּוֹר, הֲרֵי שֶׁמַּכְשִׁילָה גַּם אוֹתָם, כִּי צְרִיכִים הֵמָּה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתְּסַיֵּם אוֹתָהּ אִשָּׁה אֶת שִׂיחָתָהּ.
אִם קְצָת הָיָה לָהּ חִזּוּק בָּאֱמוּנָה, לֹא הָיְתָה בָּאָה לָזֶה. רֵאשִׁית - וְכִי כְּדַאי עַל כַּמָּה פְּרוּטוֹת שֶׁ"תַּפְסִיד" לְאַבֵּד מִקְּדֻשָּׁתָהּ וּצְנִיעוּתָהּ וְלִהְיוֹת נִכְשֶׁלֶת וּמַכְשֶׁלֶת אֶת הָרַבִּים?!
וְעוֹד, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאִשָּׁה הַמַּסְכִּימָה בְּלִבָּהּ לְהַפְסִיד כַּמָּה פְּרוּטוֹת וְהָעִקָּר לִמָּנַע מֵחִלּוּל הַצְּנִיעוּת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָהּ?! הֵיאַךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, הֲלֹא וַדַּאי הַשְּׁכִינָה עִם אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְהַשְּׁכִינָה תַּשְׁפִּיעַ לָהּ כָּל הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְזֶה פָּשׁוּט שֶׁהַנִּסָּיוֹן הוּא לִרְאוֹת עַד כַּמָּה חָשׁוּב לְאוֹתָהּ אִשָּׁה עֶרְכֵּי הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת.
אִשָּׁה שֶׁחָשׁוּב לָהּ גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וּמְבִינָה וְעוֹמֶדֶת עַל חֻמְרָתָם, מְבִינָה שֶׁחֲשׁוּבִים הֵם הַרְבֵּה יוֹתֶר מִכָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל שֶׁכֵּן עֲבוּר רֶוַח שֶׁל כַּמָּה פְּרוּטוֹת מְדֻמּוֹת.
וּבְנִדּוֹן דִּידָן הֶעָוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר - כֵּיוָן שֶׁהַנִּסָּיוֹן קָטָן, וּכְכָל שֶׁהַנִּסָּיוֹן קָטָן, נָקֵל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְעֹנֶשׁ הַנִּכְשָׁל גָּדוֹל יוֹתֵר. וַהֲרֵי אִשָּׁה שֶׁמּוֹכֶרֶת עַצְמָהּ לִרְשׁוּת הַיֵּצֶר עֲבוּר כַּמָּה פְּרוּטוֹת, הֲרֵי שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן קָטָן עַל הֶפְסֵד כָּל כָּךְ גָּדוֹל.
לח - שמרי על חנך ממי שזקוק לך, כדי שישאר לך חנך למי שאת זקוקה לו
כַּמָּה תְּפִלּוֹת תִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל כְּדֵי לִהְיוֹת נְשׂוּאֵי חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
"שִׂים שָׁלוֹם טוֹב וּבְרָכָה חֵן וָחֶסֶד וְכוּ'"; תְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵנוּ וְכוּ'", וְעוֹד וָעוֹד.
וְעִנְיָן זֶה שֶׁל מְצִיאַת חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא דָּבָר יָקָר מְאֹד, וְכַנֶּאֱמַר אֵצֶל נֹחַ: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'", וּמִי שֶׁהוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי ה', ה' נוֹתֵן לוֹ מַתְּנַת חִנָּם עֲבוּר הַחֵן שֶׁמָּצָא בְּעֵינָיו.
וּמִי לֹא זָקוּק לְמַתְּנַת חִנָּם, מִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ? הֲלֹא כֻּלָּנוּ חַיִּים בְּחֶסֶד, וּמֵאַיִן יָבֹא הַחֶסֶד אִם לֹא עַל יְדֵי הַחֵן שֶׁנִּשָּׂא בְּעֵינֵי ה'?!
וְנִרְאֶה כַּמָּה חָשׁוּב מְצִיאַת חֵן בְּיַחַס לִבְנֵי הָאָדָם:
הָאָדָם הַנּוֹשֵׂא חֵן, הַכֹּל רוֹצִים בְּקִרְבָתוֹ, הַכֹּל רָצִים אַחֲרָיו, הַכֹּל נֶהֱנִים לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, הַכֹּל רוֹאִים זְכוּת לָתֵת לוֹ, אֵינוֹ מְנֻצָּל לְעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ - הַכֹּל רוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ, הַכֹּל מְחַיְּכִים לוֹ, וְעוֹד מַעֲלוֹת רַבּוֹת לְאָדָם שֶׁזָּכָה לְחֵן.
אִם חֵן כָּל כָּךְ חָשׁוּב בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם קְרוּצֵי חֹמֶר, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר שָׁם, שֶׁנְּתִינָתָם אֵינָהּ נְתִינָה, הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּהֶם אֵינָהּ יְכֹלֶת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חָשׁוּב חֵן בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנְּתִינָתוֹ נְתִינָה, וִיכָלְתּוֹ יְכֹלֶת, מִי יָכוֹל לָתֵת בְּרִיאוּת מִלְּבַדּוֹ אוֹ פַּרְנָסָה מִלְּבַדּוֹ?
כַּמָּה שֶׁיִּשָּׂא אָדָם חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, הֲרֵי הַרְבֵּה פְּעָמִים, עִם כָּל רְצוֹנָם הַטּוֹב לַעֲזֹר לוֹ, נִבְצָר מֵהֶם מֵחֹסֶר יְכֹלֶת לַעֲזֹר לוֹ.
אָדָם זֶה הַנּוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְמִשְׁכָּב וְאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הָרוֹפְאִים לְרַפֹּאתוֹ, מַה לּוֹ כָּל חִנּוֹ?
אָדָם זֶה הַנּוֹשֵׂא חֵן, כְּשֶׁנִּשְׁבָּר מַטֵּה לַחְמוֹ, מַה, לְכָל הַיּוֹתֵר, יָּכוֹל לַעֲזֹר לוֹ חִנּוֹ? שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ נְדָבוֹת וּצְדָקוֹת. אוּלָם הַנּוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי ה', הֲרֵי הוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּל יָכוֹל, מִי כָמוֹהוּ רוֹפֵא, מִי כָמוֹהוּ זָן וּמְפַרְנֵס, מִי כָמוֹהוּ הַמַּשְׁגִּיחַ עַל בְּנֵי אָדָם וּמַמְצִיא לָהֶם כָּל צָרְכָּם.
וְעַתָּה, אַתְּ אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת, תְּהַרְהֲרִי בְּלִבֵּךְ: לְמִי אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לִמְצֹא חֵן? הַאִם יוֹתֵר עֲבוּר ה' יִתְבָּרַךְ, אוֹ יוֹתֵר עֲבוּר בְּנֵי הָאָדָם, הַחֲבֵרוֹת, הַמַּעֲבִיד, וְכוּ'?
אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא!
אִם כֵּן, אִם אַתְּ מִשְׁתַּדֶּלֶת לִמְצֹא חֵן יוֹתֵר בְּעֵינֵי זָרִים עַל יְדֵי דְרָכִים שֶׁאֵינָן רְצוּיוֹת בְּעֵינֵי ה', עַל יְדֵי לְבוּשׁ לֹא כָּל כָּךְ צָנוּעַ; עַל יְדֵי דִבּוּרִים מְיֻתָּרִים אוֹ חִיּוּכִים וּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ - אַתְּ מְאַבֶּדֶת אֶת נְשִׂיאַת הַחֵן שֶׁלָּךְ בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא רַק מְאַבֶּדֶת אֶת הַחֵן, אֶלָּא אַף נֶחְשֶׁבֶת כִּשְׂנוּאָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהֲרֵי ה' שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא.
כְּשֶׁחַס וְחָלִילָה, חַס וְחָלִילָה, שֶׁלֹּא יִקְרֶה, תִּפְּלִי לְמִשְׁכָּב, אוֹ בְּנֵךְ אוֹ בִּתֵּךְ, וְתִזְדַּקְּקִי לְחֵן וָחֶסֶד מֵאֵת ה' שֶׁיּוֹשִׁיעֵךְ - לֹא תִמְצְאִי אוֹתוֹ, כִּי נָתַתְּ אוֹתוֹ לְזָרִים, וְאָז יֹאמַר לָךְ ה' כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ע"פ הושע ב, ז): לְכִי אַחַר מְאַהֲבַיִךְ נוֹתְנֵי לַחְמֵךְ, (ע"פ ירמיה ב, כח) יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךְ.
אוּלָם אִלּוּ נָתַתְּ אֶת כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתֵךְ לִנְשִׂיאַת חֵן בְּעֵינֵי ה', שֶׁהִיא עַל יְדֵי הַצְּנִיעוּת עַל כָּל גְּדָרֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, הֲרֵי שֶׁהִרְוַחְתְּ כִּפְלַיִם - גַּם נְשִׁיאַת חֵן בְּעֵינֵי ה', וְגַם נְשִׂיאַת חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל: כֹּל שֶׁרוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וּכְשֶׁאֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, הֲרֵי הַהֶפְסֵד בְּכִפְלַיִם - שֶׁגַּם רוּחַ הַבְּרִיּוֹת אֵינָהּ נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל הַחֵן הַמְדֻמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, הוּא חֵן וְאַהֲבָה הַתָּלוּי בְּדָבָר, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ: בָּטֵל דָּבָר - בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" - תִּתְהַלַּל בְּעֵינֵי אֲחֵרִים גַּם כֵּן. כֵּיוָן שֶׁהִיא יִרְאַת ה' וְנוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי ה', הִיא גַּם תִּתְהַלַּל בְּעֵינֵי אֲחֵרִים, וְכֻלָּם יְהַלְּלוּהָ וִישַׁבְּחוּהָ, כִּי הוּא חֵן וְיֹפִי אֲמִתִּי.
לט - מלחמת צניעות - מלחמה עם השונא הגדול ביותר
כָּתַב הַ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת", שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כָּאוֹיֵב הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן אָסוּר שֶׁהַמִּלְחָמָה תִּהְיֶה אִתּוֹ בְּדֶרֶךְ פְּשָׁרָה, כֵּיוָן שֶׁאִם אָמְנָם אָנוּ תְּמִימִים הָרוֹצִים וְחוֹשְׁבִים לְהִתְפַּשֵּׁר - הוּא לֹא כֵן יַחֲשֹׁב, כִּי הוּא, מַטְּרָתוֹ לְהַאֲבִיד וּלְהַשְׁמִיד אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, וּלְעוֹלָם אֵין הוּא מִתְפַּיֵּס בִּפְשָׁרָה.
אָמְרוּ רַזַ"ל: מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע? בַּלַּיְלָה אוֹמֵר לָאָדָם בֹּא וְנִתְעַלְּסָה בַּאֲהָבִים נִשְׂבְּעָה בְּתַעֲנוּגִים, וּמְפַתֵּהוּ לָאָדָם וּמִתְדַּמֶּה לוֹ כְּיָדִיד וְאוֹהֵב, וְנוֹתֵן לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁנּוֹפֶלֶת עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָשֵׁן. אָמְנָם הַיֵּצֶר אֵינוֹ יָשֵׁן - הוּא יָשָׁר עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמַשְׂטִין וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, פְּלוֹנִי עָשָׂה כָּךְ אֶמֶשׁ, וְחָטָא לְפָנֶיךָ כָּךְ אֶמֶשׂ, תֵּן לִי רְשׁוּת וְאֶהֶרְגֵּהוּ אוֹ אַעֲנִישֵׁהוּ. וְנוֹטֵל רְשׁוּת, וּלְמָחָר מִתְהַפֵּךְ לוֹ לְשׂוֹנֵא הַמְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ.
הוּא יֵצֶר הָרָע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, לְלֹא רַחֲמִים כְּלָל.
אִם מְדֻבָּר בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת כֵּן - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בַּעֲוֹן פִּרְצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, שֶׁבָּזֶה עוֹבֵד וְטוֹרֵחַ הַיֵּצֶר מְעַט, וְקוֹטֵף פֵּרוֹת רַבִּים.
אִשָּׁה הוֹלֶכֶת לַחֲנוּת לִקְנוֹת בֶּגֶד, וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ קוֹרֵץ בֶּגֶד מַקְסִים, לְפִי מִדָּתָהּ, לְפִי כַּסְפָּהּ, בִּמְחִיר מִבְצָע, סוֹף הָעוֹנָה - הַכֹּל כְּבָר סִדֵּר לָהּ אוֹתוֹ שָׂטָן - אוּלָם לֹא כָּל כָּךְ צָנוּעַ...
אַתְּ צְרִיכָה לָדַעַת! כָּאן הִתְחַפֵּשׂ הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁלָּךְ לְאוֹהֵב וְנֶחְמָד, וּמִתְדַּמֶּה לָךְ כְּרוֹצֶה טוֹבָתֵךְ וּכְמַצְלִיחַ דַּרְכֵּךְ, וְכֻלּוֹ לָבוּשׁ אַכְזָרִיּוּת וּמָלֵא צִפִּיָּה שֶׁתִּפְּלִי בְּרִשְׁתוֹ וְתִקְנִי אֶת אוֹתוֹ בֶּגֶד.
כַּמָּה רֶוַח הִרְוִיחַ בְּכָךְ - הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל הַזֶּה: לְהַכְשִׁיל אוֹתָךְ, שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בָּךְ אֲחֵרִים. וּבְעוֹד שֶׁאַתְּ שׁוֹכֶבֶת עַל מִשְׁכָּבֵךְ וּשְׁנָתֵךְ עָרְבָה לָךְ - הֲלֹא הוֹלֵךְ הוּא וּמַשְׂטִין וּמִתְחַנֵּן שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ רְשׁוּת לִכָּנֵס אֶל בֵּיתֵךְ לִנְגֹּף בָּךְ אוֹ בְּבָנַיִךְ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וְהַזְּהִירוּת מִמֶּנּוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת גְּדוֹלָה, כִּי לֹא תָּמִיד הוּא מְפַתֶּה עַל בֶּגֶד פָּרוּץ, אֶלָּא לָרֹב מְפַתֶּה הוּא עַל בֶּגֶד "מְפֻשָּׁר", וְזֶהוּ הַשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם אֵינוֹ חָפֵץ בִּפְשָׁרָה אֶלָּא בְּאָבְדָּן מָחְלָט. וּבֶגֶד מְפֻשָּׁר הוּא פָּרוּץ! אֵין דָּבָר כָּזֶה בֶּגֶד מְפֻשָּׁר - זֶהוּ רַק הַסְוָאַת הַיֵּצֶר.
וִיסוֹד זֶה לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בְּשַׁעַר "עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים" בַּאֲרִיכוּת, וְשָׁם בֵּאֵר אֲשֶׁר אֵין לָנוּ יוֹתֵר מִשְּׁנֵי חֲלוּקוֹת: אוֹ עֲבֵרָה, אוֹ מִצְוָה. אֵין דָּבָר שְׁלִישִׁי הַנִּקְרָא "רְשׁוּת". מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אוֹ שֶׁאַתָּה לְכָאן אוֹ שֶׁאַתָּה לְכָאן. אֵין בָּאֶמְצָע. וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַיֵּצֶר לְעוֹלָם לֹא מִסְתַּפֵּק בְּ"אֶמְצָע", אֶלָּא רוֹצֶה אָבְדָּן מָחְלָט, וְלָכֵן אוֹ שֶׁאַתָּה מַאֲבִידוֹ לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁהוּא מַאֲבִידְךָ. וְאִם הִצְלִיחַ - שֶׁלֹּא אִבַּדְתּוֹ אַתָּה - תִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה אָבוּד לְגַמְרֵי בְּיָדוֹ.
מ - זכות המפיצה חמר הדברת הפריצות
לִפְנֵי שֶׁנְּבָאֵר זֹאת אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת, צָרִיךְ שֶׁנָּבִין שֶׁגַּם זוֹ חוֹבָתֵנוּ כְּנֶאֱמָנִים לַה' וְתוֹרָתוֹ, לִהְיוֹת אָחֳרָאִים כְּכָל הָאֶפְשָׁר עַל הַכְּלָל, כִּי פָּשׁוּט שֶׁעֶבֶד הַנֶּאֱמָן לְמַלְכּוֹ אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרוּתוֹ הָעַצְמִי מְתֻפְקָד כָּרָאוּי, וְלֹא אִכְפָּת לוֹ מִמֶּחְדַּל שְׁאָר עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי אוֹהֵב נֶאֱמָן חָרֵד וְכוֹאֵב עַל כְּבוֹד מַלְכּוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל בְּכָל יְכָלְתּוֹ לִדְאֹג שֶׁשְּׁאָר עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הֵם יְמַלְּאוּ רְצוֹן מַלְכָּם, וְאַף שֶׁבָּזֶה לֹא תְהֵא נִכֶּרֶת יִחוּדִיּוּתוֹ - אַהֲבַת מַלְכּוֹ גְּדוֹלָה אֶצְלוֹ מֵאַהֲבַת עַצְמוֹ.
וּכְדִבְרֵי משֶׁה עַל יְהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ לְאַחַר שֶׁהַנַּעַר רָץ וַיֹּאמַר: "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה" וְכוּ', וְאָמַר משֶׁה: "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" (במדבר יא).
אֶלָּא שֶׁמִּלְּבַד חוֹבָתֵנוּ הַמְבֹאֶרֶת לְעֵיל, נְבָאֵר חַסְדֵי ה' הַמַּחְשִׁיב לָנוּ כִּזְכוּת רַבָּה אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ עֲבוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל פְּרָט קָטָן, וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן עַל פְּרָט גָּדוֹל כָּל כָּךְ אֲשֶׁר יְסוֹדוֹ וּבִנְיָנוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ תָּלוּי בּוֹ, הוּא שְׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ מַחֲנֵנוּ, וּלְקַיֵּם "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ".
הַחְזָרַת יְהוּדִי בִּתְשׁוּבָה, פָּשׁוּט שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וְאֵין כְּעֶרְכָּהּ, וּלְגָדְלָהּ אֵין חֵקֶר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שְׂכָרוֹ שֶׁל מְזַכֵּה הָרַבִּים, אֲשֶׁר ב' מַלְאָכִים מַעֲלִים דִּיוֹקְנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרְכוֹ וּמְצַוֶּה לְשָׁמְרוֹ וּלְזַכּוֹתוֹ בְּכָל שַׁעֲרֵי הַגַּן עֵדֶן.
וְעוֹד בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מוּבָא, כִּי אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים מַעֲלַת הַמְזַכֶּה אֶת הָרְשָׁעִים, הָיוּ רָצִים אַחֲרֵיהֶם כְּמִי שֶׁרָץ אַחַר הַחַיִּים. וְאִם הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מִמִּיתָה גַּשְׁמִית כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מִמִּיתָה רוּחָנִית לְחַיִּים רוּחָנִיִּים שֶׁשְּׂכָרוֹ לְאֵין קֵץ.
וְהַטַּעַם הוּא - דִּכְמוֹ שֶׁהַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא דַּי שֶׁקִּיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת, אֶלָּא שֶׁבִּזְכוּת הַצָּלָתוֹ אֶת אוֹתוֹ נֶפֶשׁ גָּרַם שֶׁיִּתְרַבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל מֵאוֹת וַאֲלָפִים שֶׁיֵּצְאוּ מִזַּרְעוֹ וְזֶרַע זַרְעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁהִצִּילוֹ - כְּמוֹ כֵן הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מִמִּיתָה רוּחָנִית לִתְחִיָּה רוּחָנִית וּקְדֻשָּׁה, גּוֹרֵם שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי יָקִים בַּיִת נֶאֱמָן לַה', וְדוֹרוֹת יְשָׁרִים מְבֹרָכִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
אִם הַמְדֻבָּר בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הַחוֹטֵאת, כַּמָּה מַעֲלָתוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל הַמַּחֲזִירוֹ לְמוּטָב, אִם כֵּן, כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה לַמַּחֲזִיר וּמַצִּיל "מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים" בִּתְשׁוּבָה, שֶׁבְּכָךְ מַצִּיל לֹא רַק נֶפֶשׁ אַחַת, אֶלָּא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְאֵין קֵץ, וְזֶה נַעֲשָׂה בְּהַחְזָרַת יְהוּדִי אֶחָד, כִּי בִּהְיוֹתוֹ מַחֲטִיא הָרַבִּים - רַבִּים חוֹטְאִים עַל יָדוֹ, וּבְהַחְזָרָתוֹ - יֵשׁ כָּאן מְנִיעַת קִלְקוּל רַב מִיִּשְׂרָאֵל.
אִשָּׁה הַיּוֹצֵאת בְּלֹא צְנִיעוּת הַלְּבוּשׁ בָּרְחוֹב, דִּינָהּ כְּמַחֲטִיאַת הָרַבִּים. אִם זָכִית לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ וּלְעוֹרְרָהּ עַל הַלְּבוּשׁ הַצָּנוּעַ - זָכִית לְהַצִּיל בְּנֶפֶשׁ זוֹ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.
וּלְאַחַר אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כְּשֶׁתַּעֲלִי לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, יַרְאוּ לָךְ יְהוּדִים רַבִּים שֶׁאַתְּ גָּרַמְתְּ לָהֶם לְהִתְקַדֵּם בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם וּבַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְיֹאמְרוּ לָךְ: אַשְׁרַיִךְ, כִּי בְּכָל אֵלֶּה יֵשׁ לָךְ זְכוּת. וְאָז תַּעֲנִי וְתֹאמְרִי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בֵּית דִּינְךָ צֶדֶק, מֵעוֹלָם לֹא הֶחֱזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, וְרַק אֵי פַעַם הֶחֱזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה אִשָּׁה אַחַת בִּלְבַד.
וְאָז יֹאמְרוּ לָךְ בַּשָּׁמַיִם: דְּעִי, שֶׁמִּלְּבַד זְכוּתֵךְ בְּהַחְזָרָתָהּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁל אוֹתָהּ שֶׁהֶחֱטִיאָה אֶת הָרַבִּים, עוֹד נוֹסְפוּ לָךְ זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים, הֱיוֹת כִּי בְּעִקְּבוֹת אִשָּׁה זוֹ שֶׁחָזְרָה בָּהּ מִפִּרְצָתָהּ, נֶעֶלְמוּ מֵהָעוֹלָם כֹּחוֹת טֻמְאָה גְּדוֹלִים וְנִשְׁבְּרָה כֹּחַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְכָךְ יָכְלוּ לְהִתְעַלּוֹת הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בַּתּוֹרָה וּבַקְּדֻשָּׁה, וּזְכוּת לָךְ בָּזֶה, וְאַשְׁרַיִךְ שֶׁזָּכִית לָזֶה, וַהֲרֵי מְקוֹמֵךְ בִּמְחִצַּת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.
מא - מי הוא הקובע האמתי לשלום הארץ ומניעת הפגועים?
בָּרוּךְ ה', קָמָה מֶמְשָׁלָה חֲדָשָׁה, אוּלַי כְּבָר יָבֹא הַשָּׁלוֹם הָאֲמִתִּי. בָּרוּךְ ה', אֶת חֶבְרוֹן כְּבָר לֹא יַחֲזִירוּ, אֶת יְרוּשָׁלַיִם בֶּטַח שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּ, יָד קָשָׁה תַּנְהִיג אֶת הַמְּחַבְּלִים, יִהְיֶה טוֹב... לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר פִּגּוּעִים, נְלַמֵּד אֶת הָעַרְבִים לֶקַח...
לְצַעֲרֵנוּ, רַבִּים הֵם הַמִּסְתּוֹבְבִים בְּמַחֲשָׁבוֹת מֻטְעוֹת כָּאֵלּוּ וּכְדוֹמֵיהֶם.
לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא מַכְתִּיב רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה חָדָשׁ. לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא מַכְתִּיב הֲקָמַת מֶמְשָׁלָה חֲדָשָׁה. לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לֹא מַכְתִּיב רֹב חֲבֵרִים בַּכְּנֶסֶת... וְגַם לֹא אֲמֶרִיקָה, וְגַם לֹא אַרְצוֹת עֲרָב גַּם אִם יֵאָסְפוּ כֻּלָּם יַחַד - - -
וּמִי הוּא בֶּאֱמֶת הַמַּכְתִּיב הָאֲמִתִּי ? ? ?
אִשָּׁה נִכְבָּדָה, אַתְּ בִּלְבוּשֵׁךְ וְהַנְהָגָתֵךְ הַצְּנוּעָה!
בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ גּוֹרְמִים לְהַשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל - יֵשׁ שְׁמִירָה.
אִם שָׁמַעְנוּ: נִתְפַּס, בָּרוּךְ ה', מְחַבֵּל טָעוּן 5 ק"ג חֹמֶר נֶפֶץ;
אִם שָׁמַעְנוּ: מְחַבֵּל הִתְפּוֹצֵץ עִם הַמִּטְעָן שֶׁעָלָיו;
וְעוֹד כָּאֵלּוּ וְכָאֵלּוּ נִסִּים שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים וְשֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים -
זֶהוּ בִּזְכוּת אֵיזוֹ אִשָּׁה אֵי שָׁם שֶׁהֶחְלִיטָה לְשַׁנּוֹת לְבוּשָׁהּ לִלְבוּשׁ צָנוּעַ, וְזֶהוּ הַמַּכְתִּיב הָאֲמִתִּי לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמִגּוּר וּבְהַכְנָעַת הָאוֹיֵב.
אִם אָנוּ עוֹשִׂים כְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם וּמְחַקִּים אֶת לְבוּשָׁם הַלֹּא צָנוּעַ, הִזְהִירָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה (ויקרא יח, כח): "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם". מַהוּ הַהֶבְדֵּל אִם הָאָרֶץ מְקִיאָה אֶת יוֹשְׁבֶיהָ, אוֹ בְּלֵית בְּרֵרָה יוֹשְׁבֶיהָ מְקִיאִים אוֹתָהּ, וְנִמְסֶרֶת הָאָרֶץ לְאוֹיְבֵינוּ שְׁכֵנֵינוּ.
אֶלָּא, אִם אָמְנָם חֶסֶד ה' עָלֵינוּ שֶׁאֵין הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָנוּ בְּעַל כָּרְחֵנוּ לְחוּצָה לָהּ [מִלְּבַד אֵלּוּ הַיּוֹצְאִים מֵרְצוֹנָם], אֲבָל אָנוּ נֶעֱנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְקִיאִים אֶת הָאָרֶץ לְאוֹיְבֵינוּ בְּעַל כָּרְחֵנוּ.
וּמִי הַגּוֹרֵם לְכָךְ - הַ"חֲמָאס"? אֲמֶרִיקָה? אַרְצוֹת עֲרָב? - לֹא!
הֲלִיכָתֵנוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם הִיא הַגּוֹרֵם לְכָךְ!
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַמַּחְלִיט וְהַקּוֹבֵעַ הָאֲמִתִּי, וְכֻלָּם אֶפֶס כְּנֶגְדּוֹ, רַק לָנוּ נִרְאֶה שֶׁזֶּה מַחְלִיט אוֹ זֶה מַחְלִיט.
וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא הַמַּחְלִיט הָאֲמִתִּי, לְפִי מַה הוּא קוֹבֵעַ הַחְלָטָתוֹ? לְפִי רֹב הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא תְּנַאי הֶכְרֵחִי לְקִיּוּם הָאָרֶץ עִם יוֹשְׁבֶיהָ.
מב - שמחה אמתית ונצחית לעמת שמחה מדמה וזמנית
מִי לֹא זְקוּקָה לְעִדּוּד? מִי לֹא זְקוּקָה לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית? אֵיזוֹ עֲקֶרֶת בַּיִת אֵינָהּ זְקוּקָה לְמַשַּׁב רוּחַ מְשַׂמֵּחַ מִדֵּי פַעַם, אַחַר כָּל טִרְחָתָהּ וִיגִיעָתָהּ בְּעָמָל רַב בְּגִדּוּל הַיְלָדִים, בְּהַנְהָלַת צָרְכֵי הַבַּיִת, עֲבוֹדָה הַחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָה לְלֹא גִּוּוּן...
יוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹם בָּא. גַּלְגַּל חוֹזֵר.
זֹאת עוֹד אִם הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ. וּמַה יִּהְיֶה אִם, חַס וְחָלִילָה, אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת חוֹלֶה, אוֹ הַפַּרְנָסָה בְּדֹחַק - הֲרֵי שֶׁזּוֹ תּוֹסֶפֶת הַמַּכְבִּידָה עַל הַמִּטְעָן הַכָּבֵד בֵּין כֹּה. אִם כֵּן, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עֵצָה בַּמֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ, לְהִתְעוֹדֵד, לְהַחֲלִיף כֹּחוֹת, לְהַרְגִּישׁ סִפּוּק, חֶדְוַת חַיִּים.
אוֹמְרִים לָנוּ חֲזַ"ל: "אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה".
וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל שָׁאוּל שֶׁהָיָה בּוֹ רוּחַ רָעָה, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהָעֵצָה הָיְתָה, לְהָבִיא לוֹ מְנַגֵּן שֶׁיְּנַגֵּן לְפָנָיו, וְאָז "וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה'".
וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּצַעְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לֹא שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, וּכְשֶׁרָאָהוּ, נֶאֱמַר "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב".
הֲרֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה מְבִיאָה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְשֶׁהָאָדָם זַכַּאי וְרָאוּי לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, זַכַּאי וְרָאוּי גַּם שֶׁתִּשְׁרֶה בּוֹ הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה. וּכְבָר הִסְבַּרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּבְרִיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה אוֹ מַשְׁרֶה אוֹתָהּ כְּמוֹ הַקְּדֻשָּׁה.
אִשָּׁה הַזְּהִירָה בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה רְאוּיָה לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, וְכֵיוָן שֶׁרְאוּיָה לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, מְחֻיֶּבֶת אֶצְלָהּ הַשִּׂמְחָה, כִּי מִבְּלִי שִׂמְחָה לֹא שׁוֹרָה שְׁכִינָה, לָכֵן מְזַכִּים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִשְׁרוֹת בְּתוֹכָהּ הַשְּׁכִינָה הָרְאוּיָה לָהּ.
מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: ב' שְׂמָחוֹת הֵן - שִׂמְחָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשִׂמְחָה שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא. שִׂמְחָה שֶׁל קְדֻשָּׁה הִיא שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה - לִמּוּד תּוֹרָה, קִיּוּם מִצְוֹת, אֵלּוּ דְּבָרִים הַמַּשְׁרִים עַל הַמְקַיְּמָם שִׂמְחָה שֶׁל קְדֻשָּׁה. שִׂמְחָה שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא - זוֹהִי שִׂמְחָה שֶׁל תַּעֲרֹבוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, הוֹלְלוּת וְלֵיצָנוּת.
וּמֵאַחַר וְזוֹ שִׂמְחָה שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא - אֵין לָהּ קִיּוּם, וְנֶהְפֶּכֶת לְתוּגָה, מֵעֹנֶג - לְנֶגַע.
פְּעָמִים רַבּוֹת אִשָּׁה בִּשְׁעַת לַחַץ קָשֶׁה לָהּ, דָּרוּשׁ לָהּ מַשֶּׁהוּ לְשַׂמְּחָהּ, חוֹשֶׁבֶת לָהּ אוֹתָהּ אִשָּׁה עַל רְכִישַׁת בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ פֵּאָה מוֹדֶרְנִית חֲדָשָׁה - אַף שֶׁאֵינָהּ כְּשֵׁרָה לַהֲלָכָה, וּמַאֲמִינָה שֶׁזֶּה יָבִיא לָהּ אֶת הַחֶדְוָה, הַחְלָפַת כֹּחוֹת וְהִתְחַדְּשׁוּת.
וְזוֹהִי טָעוּת! אוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזּוֹהִי שִׂמְחָה דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהִיא לֹא תִצְלַח, שִׂמְחָה בָּרַת קַיָּמָא זוֹהִי שִׂמְחָה שֶׁבָּאָה דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁעִם שִׂמְחָה זוֹ יֵשׁ שְׁכִינָה הַשּׁוֹרָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל קְדֻשָּׁה. הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ נִמְצֵאִת בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵינֶנָּה שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּבְמֵילָא אֵין קִיּוּם לְשִׂמְחָה זוֹ, וְנֶהְפֶּכֶת לְתוּגָה.
לָכֵן, אִם בֶּאֱמֶת רוֹצָה אַתְּ אֶת הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית לָךְ, לִבְנֵי בֵיתֵךְ, אֶת חֶדְוַת הַחַיִּים וְסִפּוּק מֵעֲבוֹדָתֵךְ הַקְּדוֹשָׁה בַּהֲקָמַת בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל - הָבִיאִי אֶת הַשְּׁכִינָה - הַבָּאָה מִתּוֹךְ קְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת - לְבֵיתֵךְ, וַאֲזַי הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית תִּשְׁרֶה בְּתוֹכֵךְ.
אִם כֵּן, הַמַּהֲלָךְ הוּא כָּךְ: הַקְּדֻשָּׁה מְבִיאָה אֶת הַשִּׂמְחָה, וְהַשִּׂמְחָה מְבִיאָה אֶת הַשְּׁכִינָה.
וּבָזֶה תָּבִינִי מַה נִּשְׁתַּנּוּ דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חַסְרֵי אֶמְצָעִים, מוֹדָה, לוּקְסוּס, נוֹחִיּוּת, וּבְכָל זֹאת שִׂמְחָתָם הָיְתָה לְאֵין קֵץ, מְלֵאֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה לְלֹא תְּלוּנוֹת. וְאִלּוּ דּוֹרֵנוּ, דּוֹר הַנּוֹחִיּוּת וְהַפִּנּוּק, אֵינוֹ מְרֻצֶּה.
מִלְּבַד הֶסְבֵּרִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לָזֶה, אֶפְשָׁר לָנוּ לוֹמַר הֶסְבֵּר נוֹסָף לְכָךְ: בִּימֵי אִמּוֹתֵינוּ לֹא הָיְתָה פִּרְצָה בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת, כִּסּוּי הָרֹאשׁ וְהַגּוּף הָיָה הַכֹּל כָּרָאוּי, לְלֹא פִקְפּוּקִים, וְלָכֵן הָיְתָה בָּהֶם קְדֻשָּׁה, וְהַקְּדֻשָּׁה הֵבִיאָה לְשִׂמְחָה, וְהַשִּׂמְחָה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.
דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים פָּרְצוּ גִּדְרֵי הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד וְהִתְחִילוּ לְבַקֵּשׁ שִׂמְחָתָם וְהִתְפָּרְקוּתָם שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ קְדוֹשָׁה, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם, כִּי הֲרֵי שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שְׁאוּבָה מִמָּקוֹר קָדוֹשׁ, אֵין לָהּ קִיּוּם.
מג - מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות וטהרה
וְנַעְתִּיק כָּאן מַעֲשֶׂה נוֹרָא הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ" מֵעֹנֶשׁ אִמָּא וּבַת שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ צְנִיעוּת וְטָהֳרָה כָּרָאוּי, כְּפִי שֶׁהֶעְתַּקְתִּי בְּסִפְרִי "נֶצַח יִשְׂרָאֵל".
דַּע כִּי יֵשׁ סוּגֵי עֲווֹנוֹת שֶׁעָנְשָׁם שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר בְּגוּף וְתֵעָנֵשׁ נַפְשׁוֹ בִּלְבוּשׁ גּוּפוֹ, וּלְכָךְ, לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר אוֹתוֹ חוֹטֵא, מְבִיאִים אֶת נַפְשׁוֹ בְּגוּף וְסוֹבֵל עֳנָשִׁים מְשֻׁנִּים. וְהַגּוּף הַהוּא אֵינוֹ גּוּף כְּמוֹ שֶׁל אֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא גּוּף מֻשְׁאָל כְּדֵי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ. וְיוּבְנוּ הַדְּבָרִים עַל פִּי מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁמֵּבִיא הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְכֹה דְּבָרָיו (הסיפור מועתק כלשון הרב שו"א): וַאֲסַפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁסִּפֵּר לִי אִישׁ נֶאֱמָן וְלֹא נֶחֱשָׁד לְשַׁקֵּר, אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל אָבִיו אוֹ אוּלַי אֵצֶל דּוֹדוֹ שֶׁהָיָה דָּר בְּאֵיזֶה יִשּׁוּב וּבָא מִן הַדֶּרֶךְ בְּחֶבְרַת אֵיזֶה אֲנָשִׁים מִמִּסְחָרָם וְדַרְכָּם, וְנָסְעוּ בַּעֲגָלָה עִם סוּסִים, וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַשָּׂדֶה, וּפִתְאוֹם שָׁמְעוּ יְלָלָה וְקוֹל מַר צוֹרֵחַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "יְהוּדִים, יְהוּדִים, בּוֹאוּ וְרַחֲמוּ וְהוֹשִׁיעוּ לָנוּ!" וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ בַּיִת אֶחָד עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, וְקָפְצוּ כֻּלָּם מֵהָעֲגָלָה, כִּי חָשְׁבוּ אוּלַי בָּא אֲלֵיהֶם אֵיזֶה גַּזְלָן וְרָצוּ לְהוֹשִׁיעַ.
אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת, הֵמָּה רָאוּ וְתָמָהוּ, כִּי רָאוּ שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת, וְעַל הַסַּפְסָל שׁוֹכֶבֶת אִשָּׁה צְעִירָה, וְשָׁם אֵשׁ גָּדוֹל מְאֹד בּוֹעֵר בָּאָרֶץ, וְעַל הָאֵשׁ יוּרָה גְּדוֹלָה, וּבְתוֹךְ הַיּוּרָה הַרְבֵּה בְּגָדִים, וְהָיָה מַרְתִּיחַ מְאֹד מִגֹּדֶל הָאֵשׁ, עַד שֶׁהָרְתִיחָה עָלָה לְמַעְלָה. וְלֹא דִבְּרָה זוֹ הָאִשָּׁה כְּלוּם עִמָּהֶם, רַק תָּחֲבָה יָדֶיהָ לְתוֹךְ הַיּוּרָה הָרוֹתֵחַ וְלָקְחָה הַבְּגָדִים שֶׁבִּשְּׁלוּ וְהִרְתִּיחוּ שָׁמָּה מִתּוֹךְ הָרְתִיחָה, וְנָתְנָה אוֹתָם עַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה עַד שֶׁשָּׂרְפָה בְּשָׂרָהּ, וְהִיא הָיְתָה צוֹעֶקֶת בְּקוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּכָה עָשְׂתָה כַּסֵּדֶר כִּמְעַט בְּכָל רֶגַע, וְהֵבִינוּ שֶׁאֵין זֶה עִנְיָן אֱנוֹשִׁי, וְרַק מֵהַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ שֶׁזֶּה עָנְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְנָפַל פַּחַד גָּדוֹל וְנוֹרָא עֲלֵיהֶם, וְנִשְׁמְטוּ אֶחָד לְאֶחָד לַחוּץ.
וּכְשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה שֶׁהוֹלְכִים לַחוּץ, יָצְאָה אַחֲרֵיהֶם וְהִתְחִילָה עוֹד הַפַּעַם לִצְעֹק בְּקוֹלוֹת: "רַחֲמוּ, הוֹשִׁיעוּ לָנוּ!" וּמִכֹּחַ הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם, שָׁכְחוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוּסִים וַעֲגָלָה, וּבָרְחוּ וְרָצוּ עַד הַכְּפָר בְּאֵימָה גְּדוֹלָה, וְנָפְלוּ שָׁם לָאָרֶץ וְשָׁכְבוּ חַלָּשִׁים כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאַחַר כָּךְ נִזְכְּרוּ שֶׁאֵין שָׁם בְּזֶה הַשָּׂדֶה וְלֹא הָיָה מֵעוֹלָם שׁוּם בַּיִת עוֹמֵד שָׁם.
וְכַנִּרְאֶה שֶׁהַצְּעִירָה הָיְתָה בִּתָּהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה, שֶׁלֹּא גִדְּלָה אוֹתָהּ עַל דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת, וְזֶה הָיָה עָנְשָׁם שֶׁאִמָּהּ בְּעַצְמָהּ שָׂרְפָה אוֹתָהּ. וְכָכָה יְהֵא בְּתֹקֶף עֹז בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְאֵלּוּ הַנָּשִׁים הַשְּׁחוּצוֹת וְלִמְגַדְּלֵי בְנֵיהֶם בַּחֲצִיפוּת, וְשׂוֹרְפוֹת נִשְׁמוֹת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בַּחֶמְלָה שֶׁחוֹמְלוֹת עֲלֵיהֶם. אֲבָל שָׁם לְאַחַר הַפְּטִירָה יִתְהַפְּכוּ לְאַכְזָרִים גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם, וְהָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת בְּעַצְמָם יָדוּנוּ בְּנֵיהֶם בְּכָל מִינֵי אַכְזָרִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִצְוָה גְּדוֹלָה לְכָל אֶחָד לִקְרֹא זֹאת וּלְפָרֵשׁ וּלְסַפֵּר זֹאת לִנְשֵׁי זְמַנֵּנוּ, לְמַעַן יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם וְאֵינוֹ מְוַתֵּר כְּלוּם וּכְלוּם. עַד כָּאן.
זה שחותם "שרה שנירר" לקח לו משהו ממקור לגמרי לגמרי לא פשוט , ניקד אותו ככה שיחשבו שזה קדוש כזה כאילו , וומשחק על העיוורון של כולנו.
אז בשביל להבין מאיפה צץ הדבר המשונה הזה צריך לקרוא טוב טוב את כל השירשור ואת כל התגובות בהפניה הזאת:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f38
בנושא: " .... הוא הקב"ה? ( לבקשתו של ניתאי הארבלי ) "
רק אז תבינו את כל הבילבולת ושצריך לברוח מזה כמו מאש.
היי,
מישהי אולי מכירה מדרשה לקיץ כזה לנערות?
באסה לך שנתקעת עם כזאת מדריכה)=
תחשבי על זה...
אין מה לעשות תנסי להסתדר איתה עד סופשנה
בטח שיש מה לעשות!!
מנסיון הכי טוב זה לבוא ולדבר בגישה חיובית ולא מאשימה וכו וכו...
בס"ד
מדריכה אפעם לא מנסה לעשות רע לחניכות שלה!!
אפילו שלפעמים זה נראה ככה! יש מצב שהיא עשתה שגיאה אבל בטוח הכל היה מרצון טוב!!
אני חושבת שכדאי לך לדבר איתה פנים מול פנים ולהגיד לה את מה שיש לך על הלב. וחוצמיזה אמרת ששמעת אתזה מחברה.. אז יש מצב שזה רק שמועה .. לדעתי אינלך מה להפסיד אם תפתחי אתזה איתה..
הרבה פעמים מנפחים דברים שכלל לא קרו, כדאי לברר איתה, ואולי תגלי שיש הרבה ניפוחים ואי הבנות, וגם את יכולה להמנע מלהתקל איתה.
ולא משחררת בלי אישור מהמזכירה ועוד כל מיני שטויות כאלה
זה מעצבן
אבל יאללה עוד קצת יותר מחודש וסיימנו!!
תתעודדי
חחחחחחחחחחח, נכון
אצלנו לפחות המדריכה ממש כמו חברה שלך.. את יכולה לפנות אליה ב-כ-ל דבר!! עושים איתה שטויות רציניות (כגון מלחמות מים ואוכל ועוד...
) מתארחים אצלה והיא אצלנו... צריך לזכור שהמדריכות הן רק בנות של שירות לאומי שלפני פחות משנה היו תלמידות בעצמן!! ואני חושבת שזה ככה בגלל שככה החלטנו שיהיה לנו איתן.. יכולנו באותה המידה להחליט שהן מפלצות ורעות ולהתלונן עליהן עד מחר... תחליטו גם אתן ככה ותראו איך המדריכה שלכן תיפתח מעצמה
וגם אם לא.. עוד חודש וחצי מסיימים לימודים! 
בהצלחה!!!
לא בקטע של מלחמות אוכל וכאלה אבל חמודות... אבל להבריז הם לא נראלי שהם ילשינו..
גם באולפנה שלי מותר לעשות מלחמות מים רק בתנאי שמנקים אחרי...
שנה הבאה בעז"ה
בס"ד
בזמנים אלה אנו עושים מאמצים כדי לפרסם עלון חדש שנקרא "יהודי טוב",
בעלון זה יתפרסמו מידי שבוע סיפורים ומקרים שמראים איזה עם טוב אנחנו! עם ישראל!!
ראית יהודי עושה מעשה טוב???
נפגשת במקרה שהעלה חיוך על פניך??
ספרי לנו!!
שלחי כבר עכשיו את הסיפור, בתוספת פרטים שברצונך לפרסם (אין צורך לפרסם כל פרטים אישיים) לאימייל:
maasetov58@gmail.com
עזרו לנו להפיץ את הטוב!!!
> כרגע תפוצת העלון מצומצמת עקב חוסר בתקציב, בע"ה נתרחב ונגדל.
> למתעניינים ניתן לפנות לכתובת האימייל.
תזכו למצוות!
שבת שלום
כדאי לפתוח אתר או בלוג עם הסיפורים, כדי להפיץ יותר וגם לעודד משלוח סיפורים נוספים!
כל היום מציגים כאילו זה הכי טוב בעולם לזרום איתם.
אבל אולי אולי זה בעצם בכלל לא הכי בסדר ?
אני ממש לא מסכימה איתך, בתור מישי שלומדת באולפנא, אם תנסי להזכר היו המון שיחות על זה. השאלה היא אם היית מספיק חכמה לזכור את זה ולפהנים. או שרק באת לשיחות האלה בשביל לסמן וי שהגעת . אם היית מקשיבה היית מבינה שהאולפנא כן מנסה לתת כלים להתמודד עם זה. ומסבירה אלפי פעמים למה זה לא בסדר. השאלה אם את מוכנה לקבל.
אהלן
היה לנו היום שיעור על צניעות
המורה שלנו אמרה שאם היינו היום פוגשות את האמהות (שרה , רבקה, רחל...)
אז היינו נחשבות לעומתם שיא הלא צנועות כאילו אם היו רואים אותנו פעם היינו נחשבות פרוצות בטירוף...
כי פעם היו הולכים עם חלוק רחב וכיסוי לשער וכל זה.... והיום עם קצר ורואים תצורה של הגוף עם הבגד
היא אמרה שאי אפשר להשוות את מה שהיה פעם להיום.... וככה זה כי כל הדור ירד(בצניעות) אז גם היהודים ירדו בצניעות (היא אמרה שלפי ההלכה איך שאנחנו היום זה מותר)
אז השאלה שלי היא נגיד בעוד 200 שנה גם הדתיים ילכו עם שורט וגופיה כי יגידו שזה ירידת הדורות ושכל הדור ירדו ...???
אמככה אז אפששר מהיום להתחיל ללכת עם שורט וגופיה! כי בעוד 200 שנה זה יהיה לפי ההלכה!
זאת אומרת כולם מסכימים שאסור לגעת אם זה עם מחשבות , אבל לא סתם ככה כמו כשמקובל לנשק כשנפגשים כמו יעקב ורחל שזה היה מקובל אז.
יש כאלה שאומרים שאיסור לגעת בנגיעות לא צנועות זה מהתורה ולא רק מדרבנן. אבל זה לא משנה כלום לנו. אסור זה אסור .
ואיך יודעים אם נגיעה כזאת או אחרת זה עם מחשבה לא צנועה?
קודם כך כל אחד מחליט לעצמו.
אבל בכל זאת הענין פשוט. אם מישהי נורא משתדלת ונורא חשוב לה להוכיח שנגיעה כזאת או כזאת זה בלי שום מחשבה זה הוכחה שאצלה לפחות זה עם מחשבה.
אני צריכה שם ל"חנות" יד שניה שתוקם בעז"ה באולפנה שלי.
אם יש למישהי רעיונות-זה יעזור ממש!
תודה
שניה בזול!
סתם המצאתי אין לי מושג
משהו כזה... 
בהצלחה! 
היי, התקבלתי לכפר פינס ואני ממש מתלבטת אם ללכת ללמוד שם שנה הבאה (אני כיתה ח').
תכלס ממש טוב לי איפה שאני נמצאת גם מבחינה לימודית וגם חברתית.
ואם אני אלך אני אצטרך ללכת לבד, אבל זה נשמע מקום ממש טוב, אבל מפחיד אותי פנימייה וללכת לבד...
אם יש פה מישי שלמדה/לומדת בכפר פינס/פנימייה כלשהי, אמשח אם תייעצו לי, כי אני צכה להחזיר תשובה תוך שבוע....
הייי ,אני תלמידה באולפנת כפר פינס כיתה ט' ,חמשושית !~
ואו אין לך מושג כמה שאני מבינה אותך התלבטות קשה בהחלט בין הבית לבין האולפנא
גם לי היה טוב בחטיבה וגם לי היה את הקושי הלא מובן הזה לפעמים לעבור לפניימיה
בסופו של דבר החלטתי ללכת ,למה?!
אני חושבת שההוריים שלי נתנו לי את הבסיס הכי טוב שיש בחינוך עכשיו הגיע החלק שלי ההשדתלות שלי לפתח אותו לצמוח ולהתעצם מבחינה איישית האולפנא הוא מקום מדהים לזה !,אין ספק הקושי והגעגועים לבית עזים אך הם למטרה טובה האולפנא נותנת כלים לחיים היא נותנת התעצמות רוחנית חברות לחיים ובכלל אני מודה על כל שניה שאני שם אני סופגת כ'כ הרבה ידע על עצמי על החברה ועל העולם כולו רק שיצאתיח מהבית הבנתי להעריך לחשוב והאמת להגיד תודה להורים שלי שאני חוזרת מאולפנא לבית אני מנצלת כל שניה אני כ'כ למדתי להערייך את מה שנתנו לי !!!! אני בטוחה שההורים שלך רוצים שתתקדמי שתלמדי ושתצמחי אז באמת רק דברים חיוביים יש לי להגיד ! שיהיה לך המון בהצלחה,ושתקחי את ההחלטה הנכונה !
דורשת קרבתךאם בא לך באישי אז בשמחה, כי אני לא בדיוק יודעת על מה לענות לך..
נשמה
הודיה3
יורבית
יש בנות מכל הסגנונות, אבל בד''כ (זה לא מוחלט) הרוב המכריע הוא של דוסיות (לא חצאיות עד הרצפה וגרביים, אבל לא רחוק משם, וחשוב להן ללמוד תורה, ולהתקדם)
תשאלי דברים יותר ברורים, אז יהיה יותר פשוט להתמקד.
בכללי, אני מאוד ממליצה על האולפנא.
בהצלחה!
האולפנא סבבה,
אני לא מכירה ממש את הבנות לדעתי לא רמה ממש דוסית ,
אבל ממש תלוי למה את מיתכוונת שאת רוצה אולפנא דוסית!