היי שבוע טוב❤
פתחתי את המשתמש לשאחה הזאת אז בבקשה תגיבו😅
אז ככה: לפני 3 שנים בערך הייתה לי מדריכה פשוט מושלמתתת בסניף
היא פשוט כל מה שצריך בבני אדם- היא תמידד תפרגן לכל אדם שהיא רואה על משו, על הנעליים, בגדים, לק פשוט כל דבררר
היא תמיד הייתה בשבילנו דוגמא לאיך לאהוב את ארץ ישראל, שהיו כמה פינויים כמו באמונה אם אתם זוכרים היא סיפרה לנו עליהם וראו *שבאמת* כואב לה...היינו הולכות השבט ברחוב סתם ככה והיה עטיפה של חטיף על הרצפה, בלי להגיד כלום היא פשוט הרימה וזרקה לפח..תמיד היא פשוט עשתה טובב במקום סתם לחפור עם שיחות וזה היא פשוט עשתה והייתה לכולן דוגמא..ואיי אני באמת מעריצה אותהה ה הבעייה היא שפשוט לא היינו פתוחות איתה בכלל, שבט יאבשי כזה ..כל פעם היא הציעה לשחנש סתם ופשוט לא זרמנו ברמותתת (גם היינו פיציות, בנות 10, 11 כזה ולא באמת ידענו להעריך...) ואיי עכשיו החלום שלי זה לשחנש איתה.. בסוף ההדרכה שלה היא נתנה לכל אחד מכתב פרידה כזה, שהאחרי שקראתי אותו קלטתי כמה לא הערכתי מספיקק אימלה זה בין המכתבים שהכי חשובים לייי והכי מבאס, שאני נתתי לה סתם מכתב, של תודה רבה וזה ... המון זמן שאני רוצה להגעד לה כמה היא חשובה לי ופשוט לא מוצאת את האומץ... המזל הואאא שאנחנו קרובות משפחה והיא גרה ליידי🥳🥳 לא מזמן היא התגייסה אז אני בקושי רואה אותה... (לא שלפני כן ראיתי אותה הרבה...) בקיצוררר אני ממש חייבת לספר לה כמה היא חשובה ומודל לחיקוי בישבילי...ואני גם יודעת שהיא תתרגש מזה בטירוףך אבל אין לי אומץ לשלוח לה את זה ככה באמצע החיים ועוד אחרי יותר מ3 שנים....אני גם חייבת שזה יהיה פנים מול פנים כי זה לא דברים להודעות או טלפון...אני אשמח ממש ממש אם יש לכן רעיון איך לעשות את זה פשוט כי אני ממש ממש רוצה כבר לעשות את זה ואני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות....סליחה ממש כל החפירה ותודה רבה לעונות🙊
***אי אפשר לתאר את כמות הדמעות שיורדות לי כל פעם שאני חושבת עלייה** ולא, אין לא מגזימה בכלל...
פתחתי את המשתמש לשאחה הזאת אז בבקשה תגיבו😅
אז ככה: לפני 3 שנים בערך הייתה לי מדריכה פשוט מושלמתתת בסניף
היא פשוט כל מה שצריך בבני אדם- היא תמידד תפרגן לכל אדם שהיא רואה על משו, על הנעליים, בגדים, לק פשוט כל דבררר
היא תמיד הייתה בשבילנו דוגמא לאיך לאהוב את ארץ ישראל, שהיו כמה פינויים כמו באמונה אם אתם זוכרים היא סיפרה לנו עליהם וראו *שבאמת* כואב לה...היינו הולכות השבט ברחוב סתם ככה והיה עטיפה של חטיף על הרצפה, בלי להגיד כלום היא פשוט הרימה וזרקה לפח..תמיד היא פשוט עשתה טובב במקום סתם לחפור עם שיחות וזה היא פשוט עשתה והייתה לכולן דוגמא..ואיי אני באמת מעריצה אותהה ה הבעייה היא שפשוט לא היינו פתוחות איתה בכלל, שבט יאבשי כזה ..כל פעם היא הציעה לשחנש סתם ופשוט לא זרמנו ברמותתת (גם היינו פיציות, בנות 10, 11 כזה ולא באמת ידענו להעריך...) ואיי עכשיו החלום שלי זה לשחנש איתה.. בסוף ההדרכה שלה היא נתנה לכל אחד מכתב פרידה כזה, שהאחרי שקראתי אותו קלטתי כמה לא הערכתי מספיקק אימלה זה בין המכתבים שהכי חשובים לייי והכי מבאס, שאני נתתי לה סתם מכתב, של תודה רבה וזה ... המון זמן שאני רוצה להגעד לה כמה היא חשובה לי ופשוט לא מוצאת את האומץ... המזל הואאא שאנחנו קרובות משפחה והיא גרה ליידי🥳🥳 לא מזמן היא התגייסה אז אני בקושי רואה אותה... (לא שלפני כן ראיתי אותה הרבה...) בקיצוררר אני ממש חייבת לספר לה כמה היא חשובה ומודל לחיקוי בישבילי...ואני גם יודעת שהיא תתרגש מזה בטירוףך אבל אין לי אומץ לשלוח לה את זה ככה באמצע החיים ועוד אחרי יותר מ3 שנים....אני גם חייבת שזה יהיה פנים מול פנים כי זה לא דברים להודעות או טלפון...אני אשמח ממש ממש אם יש לכן רעיון איך לעשות את זה פשוט כי אני ממש ממש רוצה כבר לעשות את זה ואני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות....סליחה ממש כל החפירה ותודה רבה לעונות🙊
***אי אפשר לתאר את כמות הדמעות שיורדות לי כל פעם שאני חושבת עלייה** ולא, אין לא מגזימה בכלל...
), ממש שווה.
)
מה איתךך??
