פורום אולפניסטיות (עמוד 214)

מה אני עושה?

יהיו עוד מועדים?

אני ממש רוצה לשמוע על מבחני כניסה לאולפנות מבנות שעשו בשנים קודמות- זה הדבר שהכי מלחיץ אותי בבחירת אולפנה  ואני רוצה לשמוע עוד פרטים......

 ואני רוצה לשמוע עוד פרטים......עוד חודש יתקיימו מבחני כניסה לאולפנות במתכונת שונה- מבחן אחד שאת ציוניו שולחים לאולפנות והם מחליטים אם לקבל או לא.- שזה מלחיץ עוד יותר.  

תודה רבה!!!

גרסת ביינישי"ם - פה.
 

יש פה ד"ת שלוקח בדיוק דקה לקרוא -
חבל לכם לפספס!

מכיר את זה שאתה מרגיש בשיא הירידה, ואז אתה חושבים לעצמך כזה:
"אני כ"כ רשע שכבר אין קטע שאני אעשה מצוות, בכל מקרה ה' לא ירצה את המצות שלי כשאני במצב הזה.." ?

בדיוק בפרשה שלנו (ויגש) ה' אומר ליעקב:
"אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה".

מצרים זה מקום מלא בטומאה, מלא ברע.
אז ה' אומר בעצם ליעקב שגם כשהוא יורד למצרים - גם כשהוא נמצא בשיא הטומאה, בשיא החטאים,
גם ה' יורד איתו ונמצא איתו שם.

ז'תומרת שגם כשאנחנו מריגישם שחטאנו חטא רציני, וה' בכלל לא ירצה לשמוע ממנו, אז כבר עדיף לנו לא לנסות להתקרב אליו -
ה' אומר לנו שלא. אין כזה דבר שאבאל'ה שבשמים לא רוצה לשמוע מאיתנו. גם כשאנחנו חוטאים - ה' עדיין איתנו, הוא עדיין מחכה שנתקרב אליו, שנחזור אליו.
בעצם ה' אומר לנו: גם אם חטאת - אני פה איתך,
ואני מבטיח לך שכאשר תחזור בתשובה, ותרצה לחזור אליי - אני אעזור לך לעלות.

אז אחים שלי - תזכרו תמיד:
"מה שהיה - היה.
העיקר להתחיל מהתחלה".
את ה' מעניין מה שאתה עושה עכשיו, למרות כל מה שהיה בעבר - ה' רוצה לראות איך אתה מתמודד בתכל'ס עם המצב כרגע.

שנזכה
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

'ט'ט'ט

"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ
ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו".

מבחוץ. לא סתם, דרישות, הא?..
וגם זמן ההדלקה - שכל החבר'ה בצ'כונה,
שכולם יראו את אור הנרות.

---

מממ. בשעת הסכנה, מניח על השולחן בתוך הבית ומספיק?
מה עם פרסום הנס?! כאילו, בסדר, סכנה - אבל...

אבל אבל אבל.
ואנחנו נקח את זה לכיוון אחר.
עזבו רגע ת'חנוכיה המדליקה הזו, בואו נתקרב לעצמינו רגע.
אנחנו - באנו לעולם להפיץ את אור הקב"ה. לקרב, להשפיע, לתקן, לשפר.
ממש, כל אחד ואחת מאיתנו - 'חנוכיה קטנה'. יש של שמן, יש של שעווה, ויש גם של נפט,
סתם לא. כולנו טהורים. העיקר הכוונה...

באים חכמים ואומרים לנו -
"בשעה הסכנה? מניחה מניחה על שולחנו ודיו".
נו, מה אתה רוצה להגיד בזה?! יש לי סיפור. קרה לי ממש לפני כמה ימים, בצא'ט בפייסבוק.
איזשהו בחור אחד פתח איתי בשיחה, בלה בלה בלה - הגענו למסקנא שהוא אחד ששולח הודעות בפייס'
לחבר'ה להתחזק. מממ. ממש 'בונבוניה' של בחור.
- יש'ך חסימה באינטרנט אחי?
- לא. אני לא צריך את זה.
|שוק|
פשוט חטפתי שוק. מה אני מתרגש?! מילא כאלה שיש להם ת'גועל האסור הזה במסך, שזה בעעע,
אבל לפחות אין להם דרישות. אבל אתה? אחד שיש לו דרישות מאחרים להתחזק - יש לך...?!
עזבו מה שהוא ענה לי, ומסתבר שהוא 'בחור ישיבה' לשעבר, שהגיע כבר לשפל המדרגה,
ועכשיו רוצה לכפר על העבר שלו. הביא לי שם וורטים וכו', אבל מה שהכי עצבן שהוא אמר -
"כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו",
פה, ממש פה באים חכמים וצועקים אליו - פססט, תקשיב, 'בשעת הסכנה', כשיש סכנה רוחנית -
עזוב, אל תלך להשפיע. שב אתה לבד, תתמלא ותסתכל על הנרות. 'מניחה בתוך ביתו ודיו'...


אבל יודעים מה התשובה שלו?
"עברתי הכל, כלום כבר לא מזיז בי משהו"...
א) מסכן. מי תרצה להתחתן עם אחד כזה, שהיא - כמין השני, כאשתו - לא תזיז לו?!...
ב) מממ. אני בספק ע-נ-ק אם זה לא מזיז לו (גם אם לא, גם ר-ק להסתכל - אסור). לראות תמונות
כמו שיש בפייס', בואו נגיד שיצר הרע מקבל מנה טובה ושמנה לבטן...
ג) מי התיר לך להכנס לשם ככה?!
הוא טוען שרב גדול (שלא קבלתי את שמו) הסכים לו להכנס לשם.
מממ. לא יודע איזה רב, אבל מה שבטוח שאם הרב היה יודע איך נראת הדוגמנית הזו שמופיעה שם בצד,
מסתבר שהוא היה שם שם קיר ביטון. ככה שאני לא מאמין שרב התיר כזה דבר...

קיצור: או שהוא משקר, או שהוא מסכן, או שהוא...
לא משנה. אותו נדון לכף זכות, אבל בואו נלמד מזה אנחנו.


לקרב, להשפיע, להחזיר או כל מיני מילים כאלה שאנחנו טובים בלהגיד אותם -
בואו נשתדל שלא נזיז ת'הלכה בגלל השליחות הזו. יענו אנחנו רוצים לקרב, ובסוף מתקרבים לשם...
פעם שמעתי ת'משפט הזה - "תגיד, אתה נורמלי, שאני לא אלך לקולנוע לראות סרט?!
אין פלא למה הציבור החילוני לא אוהב אותנו. אתם מתרחקים מהם! צריך לקרב אותם"..

וואו, אנחנו נקרב, ואם יהיה צורך - גם נתקרב. לא לתרבות שלהם, אלא ללב שלהם.
אבל זהירות, כי הגבול ממש לא פשוט. או במילים של חנוכה -
'בשעת הסכנה מניחו בתוך ביתו - ודיו'. מספיק. שיאיר לבד.
 

שמור על עצמך אחי,
בשביל שלא נצטרך לקרב, עוד 'מקרב'...


 

---

תסתכלו על המייל הזה, נכון חמוד?
matokmidvash10@gmail.com
קיצור - ממנו בעז"ה ישלח כל שבוע הד"ת לשבת +
קטע מחשבות מהחיים כמו שעולה פה. לא יודע מה איתכם,
בלי לחשוב פעמיים, אני כבר הצטרפתי... (:

>>>

חנוכה - חופש, זמן של כיף ורוגע למחשבות טובות.

מי שלא הספיק לקרוא - מומלץ:

בנות - תגידו לה שיש,
אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'... י
תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה.
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

מה קורה מאמי? י

יGet out - now

הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל... י

בעזהי"ת

מוזמנות להגיע!

זה הכל בשבילך!

[1. פתוח לכווווווווווווווווולם. לא רק אריאלניקיות וכאלה. 2.אפשר להרשם אצלי. מסר"ש, ש"א, כל דבר שהוא. אהה, אפשר גם במייל: hababsh@gmaI.com. בהרשמה- תכתבו שם פרטי ושם משפחה, ושבט. יאללה!]

מיועד לבנות בגילאי תיכון ומעלה.

נפתחה ההרשמה למבחן...

כנסו!!

אהלן בנות  שמיניט!

נפתחה לפני שנתים וקיבלה מבנה זמני בתוך בית ספר יבנה(עוד כמה זמן אנחנו עוברים.בעז"ה!)

זה אולפנא חמימה,בלי מגורים,לתושבות האזור,[מגמות,למי ששואל,יפתחו לפי בקשתנו]

בנתים יש שם כיתות ז'-ח' וכל שנה תתוסף עוד כיתה[ז"א ששנה הבאה יהיו כיתות ז-,ח',ט'(ועוד שנתים..ועוד שלוש..)]

פשוט מעצבן אותי שאנחנו לא מופיעות בשום מקום..

מוזמנות לשאול כאן ואני אענה בכיף

אני חייבת בדחיפות טקסטים להצגת סוף שנה לא חייב טקסט אבל אפשר רעיונות אני חייבת ממש בדחיפות

מי שיכולה זה ממש  יעזור לי או אפילו רעיונות לאיפה אני יכולה למצוא.

תודה רבה רבה

בסיעתא דשמייא!

--

בואו נחזור שנייה לסיפור של יוסף הצדיק, בהמשך למה שדיברנו עליו שבוע שעבר - 
חשבתם פעם איזה סיפור חיים קשה יש ליוסף?
קודם כל - אחים שלו, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליו, שאמורים לתמוך בו כשקשה - שונאים אותו.
ומילא אם זה היה כמו היום, שאחים שלנו מציקים לנו בזה שהם לוקחים לנו ת'מחשב, או נכנסים לחדר שלנו בלי רשות - אבל אצל יוסף זה לא ככה, אחים שלו רוצים להרוג אותו, ובסוף מוותרים לו, ומוכרים אותו לעבד במצרים. תחשבו מזה - יוסף כולה בן 17, לא ממש רחוק מהגיל שלנו, וכבר צריך להתמודד עם כאלה נסיונות גדולים..

ובמצרים, כשיוסף הוא עבד בבית של פוטיפר - אשתו של הבוס שלו מנסה לגרום לו להיות איתה, וממש בקלות הוא יכול לחטוא, ואף אחד לא ידע - אבל לא. יוסף שלנו לא מוותר לעצמו, עושה את המעשה הנכון - ולא חוטא.
ואז>> בגלל שיוסף לא חטא, אשת פוטיפר ממציאה עליו שקרים - ומשליכים אותו לכלא המצרי. 
כאילו, בואנ'ה, אם זה הייתי אני - הייתי שיא המתלוננת. 
אחרי שעמדתי בנסיון - לא רק שה' לא מצ'פר אותי או משהו, הוא אפילו מכניס אותי למצב יותר 'נאחס' ממה שהיה קודם!

אבל יוסף הצדיק שלנו לא מתלונן, הוא סומך על ה' גם בכלא, ומתמודד עם המצב.
ואחרי 12 שנים, פתאום קוראים ליוסף לפתור את החלום של פרעה, וכל המצב שלו משתנה לגמרי.
תחשבו  - איך יוסף הרגיש יום לפני שקראו לו לפרעה?
הוא היה בכלא, במצב הכי גרוע בעולם, והרגיש ממש תקוע - שומדבר לא התקדם עם המצב שלו.
אבל ברגע אחד קטן - הכל השתנה.

לפי המדרש: "ויהי מקץ שנתיים ימים" = קץ שם לחושך.
אבאל'ה שבשמים בבת-אחת בפסיק את הסבל של יוסף, ואת המצב שבו הוא היה - הפסיק את החושך שלו.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מפה?
קודם כל >>
שגם כשאנחנו מרגישים בשיא החושך, שהכל גרוע - צריך לדעת שאת הכל אבאל'ה שבשמים מכוון, ועושה את הכל בצורה הכי טובה שאפשר.
כמו אצל יוסף - שהוא לא היה יכול לעלות פתאום למלוכה של מצרים אם הוא לא היה נכנס לכלא, כי רק ככה הוא היה יכול לפתור את החלומות של פרעה -
ככה גם אצלנו. כל מה שקורה לנו קורה בגלל שזה המצב הכי טוב לנו כרגע, גם אם אנחנו לא יכולים לראות את זה.
ודבר שני >>
גם כשאנחנו מרגישים, כמו בדוגמא למעלה, ששומדבר לא הולך - הכל תקוע, יכול לעזור לנו לזכור שברגע אחד - הכל יכול להשתנות.
גם המצב הכי גרוע בעולם - נפתר ברגע אחד קטן.
כמו אצל יוסף, שבהתחלה הוא היה במצב הכי 'נאחס' ותקוע בעולם - אבל ברגע אחד הוא עלה למצב הכי גבוה -
ככה גם בחיים שלנו. 
ברגע אחד קטן - הכל יכול להיות טוב יותר, אם רק נאמין, ולא נשקע בדיכי. 

למי שרוצה - יש עכשיו רשימת תפוצה של הד"ת במייל - מוזמנים לכתוב לי את המייל שלכם, ואוסיף אתכם בעז"ה.
אשמח ממש שתכתבו אפילו '.' בהודעה כדי להקפיץ את הד"ת. תודה, צדיקים!

שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י, וחנוכה שמח! 

בחור שמבקש להיות האיש הכי רחוק ממנה.
תגידו לה שהיא, לא היא לא תבין -
הוא הולך ו-מ-ת-ר-ס-ק כאן...

---

אני עם דמעות בעיניים. אפילו את המסך לא הצלחתי לראות לכמה שניות.
מה קרה? מה אתה מתרגש? מה צף לך שם בפנים? אתן בטח שואלות.
אז לפני הכל - בבקשה, בנות יקרות, אחיות שלי מכל הלב,
תהיו איתי עד הסוף פה בקטע. כמה דקות קצרות של הקשבה.

עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.

אז ככה - מי שלא רוצה להתעצבן שוב ולהגיד בסוף הקטע "אוף! תפסיקו. צניעות זה לא בגלל בנים",
תעשי טובה לעצמך ותחסכי ממך את הקטע הבא. אבל, כל מי שמרגישה באמת אחותי, מתחנן אלייך -
כן, צניעות זה לא בגלל הבנים וכבר הסברנו ואם יש צורך נרחיב שוב 'למה צניעות',
אבל תנו לי רגע להוציא נקודה קטנה אצלי בלב שמלאת דמעות, מלאת טהרה, שרק רוצה לחדור אליכן,
ללב הכ"כ רחב וטהור שלכן, שאם תתנו לה להכנס, תראו כמה שהיא שלכן ממש מלאת אהבה.

"כל ישראל אחים", "כל ישראל ערבים זה לזה", שמענו על המשפטים האלה הרבה מאוד.
עכשיו בואו רק נסתכל בהן בנושא הצניעות, במבט טיפ טיפה שונה מהרגיל.


אם יש לך ידיד או שיש לך חבר,
או אם את לא אחת מאלה שזכו 'להסתובב' במחשבה של בחור עמוק פנימה,
מן הסתם גם לך יש התמודדויות בצניעות. קצר? צמוד? ארוך? צבוע? פזור? מושך? או לא יודע מה.
כן, שוב בפעם המאה - צניעות זה לא בגלל בנים, ובכל זאת. אמרנו אוהבים אחד ת'שני אהבת ישראל אמיתית?
אז עד הסוף אחותי, בפנים עמוק, בואי נפתח נושא רגיש. מאוד.

חוזר מהישיבה הביתה. יש הרבה דתיות ברחוב, נו - כמוני בהשקפת עולם רק מהצד המשלים.
ואז - ועכשיו אני מדבר מליבו של כל בחור דתי שמתבייש להגיד את הדברים - אז מתחיל לכאוב הראש.
למה שאני הולך ברחוב בנות מכריחות אותי להסתכל עליהן, אבל למה אחותי?!
ויש לי דמעות בעיניים. אחרי שעות של טהרה מול הגמרא, של שבירת הראש בשביל להבין את -
'תוס' רבינו פרץ', אחרי שיעור שרומם אותי לכמעט מדרגת 'מלאך', אחרי צלילה בקדושה עמוק פנימה,
למה היא צריכה להוריד ממני את כל הקדושה הזו בבום אחד שאני חוזר הביתה?!...
מה בקשתי, להיות בבית שבת! זהו, לא יותר. לא בקשתי שתמשיכי לי ת'עיניים.
אני מבטיח לך, לא עשיתי לך שום דבר רע ואני מאוד אוהב אותך אהבת ישראל אמיתית.
אז למה?! מתחנן, תעזרי לי. בבקשה! אם לא בהתגברות על היצר, לפחות אל תעוררי אותו נגדי.
אל תוסיפי עוד 'קיסם' למדורת היצר, שמנסה להשמיד אותי עמוק מבפנים.
'כל ישראל ערבים זה לזה', הנה הערבות. קשה לי לבד, קשה לי להלחם מול יצר שגדול ממני בשנים.
אין לך מה לחשוש - יותר יפה את עם בגדים צנועים, בזה שלא יהיה לך שום ספק. יהלום. בת מלך ממש.
וכן, גם יותר מושכת את עם 'קצר', 'צמוד' או כל המילים הנרדפות למילה 'פצצה לגבות'.
אבל זה מה שאת?! חפץ למכירה? עם זה אני אמור להתמודד כל פעם מחדש, אבל למה?!...


והמצב מתחיל להסתבך יותר כאשר יש לך 'ידיד' או 'חבר'.
את יודעת מה את עושה לו בראש?! את יודעת איך "נקבה תסובב גבר"?!
- נו, מה יש לך אתה? כולה כמה 'שיחות נפש' בשבוע, לא יותר. מה אתה מגזים?! את בטח שואלת.
ענה המשורר,
"לא היא לא תבין, הוא הולך ומתרסק כאן"...
מ-ת-ר-ס-ק כאן. ממש בין האצבעות שלנו. את המרסקת, את זו שמוסיפה אש,
ואני - כאח אוהב - מנסה להתפלל, לבקש, לדבר עם הבחור שיבוא לקדושה, אבל נאדה. הלב אטום.
אם חשבת שזה צחוק, אז את מוזמנת. אעבור איתך על חברים שלי,
שאיפה הם, את יודעת?! מה מעניין אותם, את יודעת?! איך הם נפלו במדרון, את יודעת?!...
אני עוד זכיתי להתגבר, להשתדל לשמור על העיניים, אין לי שום חברה או ידידה, והשבח לאל שאני מצליח לשבת
מול הגמרא ולשבור ת'ראש בשביל להבין ת'רשב"א, אבל יודעת מה עם שאר הבנים?
"מי זה השאר", את שואלת? אחותי, זה אחינו. נו, אלה שאני ואת מכירים וכ"כ אוהבים באמת. אלה שמאוד קשה להם,
שזעקו מעומק ליבם בדמעות שהרטיבו את הנשמה שלהם, ובום - התרסקו ממש.
שמעת את החבר שלך שבוכה לקב"ה?! לא, את לא תשמעי, ואת גם לא תביני על מה אני מדבר.
אני יודע כמה בכיות הוא בוכה בלילה לבורא העולם - כן, גם גברים בוכים בלילה -
שאלוקים, בבקשה, תן לי את הכוח להתקרב אליך. להתמלא טהרה באמת.
אלוקים, העיינים שלי, תן לי את הכוח לשמור אותם בטהרה ובקדושה.
אלוקים, תן לי לעמוד בנסיון הזה מול יצר הרע שרק מושך אותי לשיא הטומאה.
שמעת פעם את הידיד שלך מתרסק ובוכה בתוך הלב שלו כמו תינוק כשהוא מתבייש להסתכל לשמיים?!
את רק רואה אותו צוחק, מפרגן, משחנ"ש, כזה 'פתוח' כזה...
אבל את הבכי בפנים, את הרצון לטהרה, את הכאבי ראש מהנפילות - את לא מכירה. כלום.

"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...

בנות יקרות ואהובות - ואם הייתן מבינות כמה זה נובע אצלי מכאב בפנים על שאני ר-ו-א-ה את הקרובים אלי
מתרסקים ונופלים, טובעים ולא קמים כי כבר נמאס להם -
אני מתחנן אלייך. אל כל אחת ואחת מכן. כן, את ממש.
יש לך כח כ"כ חזק ביד. מלתת לבחור להיות 'שפיץ' בן ישיבה אמיתי,
את אחותי, כן את - יכולה להפוך אותו לבחור שגמרא לא תעניין אותו בגרוש.
תביני רק כמה כח יש לך בידיים. את מבינה?!...

"לא היא לא תבין", אמר הזמר,
אז בבקשה תאמיני לי בעיניים עצומות - כי אין לי שום אינטרס אחר חוץ מאהבת ישראל ענקית אלייך ואליו -
שכל מה שאמרתי זה קצת מאוד מהכח שאת מסוגלת להשפיע. שחיוך שלך לא במקום, שחצאית קצרה לסיבוב בחוץ,
ששחנ"ש עם הבחור, שמשהו מושך שנמצא עלייך - יכול להשמיד טהרה ובחור עד הסוף בכמה שניות של הרהורים,
שאחריהם תבוא ההחלטה שהוא והקב"ה לא מסתדרים ביחד, כי משהו מושך אותו לכיוון אחר..
כן, את. כמה כח יש לך בידיים.


אז בבקשה אחותי שלי,
פעם הבאה שאת מוציאה ת'חולצה הקצרה, תזכרי שאני אחיך - ומן הסתם אראה אותך ברחוב, אני או מישהו
אחר שגם אם נראה לך חיצונית 'ערס', רוצה להטהר באמת, רק שמאוד קשה לו -
תסתכלי על החולצה הקצרה, ותגידי לעצמך: היי, וואו. ל-א-! כל ישראל ערבים זה לזה. באמת!
ואי אבאל'ה, הדמעות שוב מציפות - את לא יודעת כמה קדושה וטהרה את מורידה ככה לעולם.
חסכת לבנים להכשל, להרהר ומלא את הראש במחשבות של טומאה - ובזכותך - בזכות ההחלטה החד פעמית שלך
בבוקר ללכת יפה וצנועה, הבחור 'פתאום במקרה' (עאלק...) יתחיל להתחבר לגמרא, ישאר טהור מלימוד התורה.
וכן, אני יודע שמאוד קשה לכן ואין הרבה חנויות עם בגדים צנועים - אבל אחים אנחנו, אוהבים באמת, ובשביל אחים
עושים הכל. במיוחד אם שומעים את זעקת הבקשה להיות טהורים, שטמונה בכל בחור, בכל אחד ממש ברחוב,
גם אם הוא נראה 'דתי לייט'. ואם עכשיו הוא לא צועק, הנשמה בפנים צורחת. לעולם.

ואת, את שיש לך חבר או ידידים או מה שזה לא יהיה. נו, להפרד מהם? בטח הראש שלך כואב.
את לא יודעת מה לעשות, כי זה קשה. מאוד. כי את צריכה לפרוק. כי את אוהבת. אבל בואי, בואי תקשיבי
משהו שפעם חשבתי עליו עמוק בלב: אהבה אמיתית כוללת גם פרידות.
ואם תפרדי - אם תתני לבחור 'חופש' מיצר הרע, מהרהורים (לא, אי. בחיים לא תבינו על מה אני מדבר...),
מהסתכלות אסורה על המראה שלך, משחנ"ש איתך שמחבר לו ת'נפש אלייך - אם תתני לבחור להתחבר לגמרא,
אם תתני לו להתמלא קדושה - אחותי, את ענקית. אין כמוך, פשוט אין. אם היה מותר - הייתי מחבק אותך חיבוק ענק מכל הלב.
כי את אחות אמיתית, אחת שאכפת לה על כולנו. כי אצלך 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא רק 'משפט כיס' נחמד
ששולפים שבא לי בטוב, אלא זו דרך חיים. אמיתית. לעולם. מלאת אהבה ואחריות לכל משפחת עם ישראל.


בנות,
מתחנן ומתפלל להתגברות שלכן.
אתן חזקות. מאוד. מאוד.

ואת שהתגברת הבוקר, את שמחליטה שמחר תשתדלי להתגבר,
אני כ"כ אוהב אותך אחותי היקרה. תודה אמיתית בשם כולנו, הרוצים טהרה וקדושה,
ובעז"ה בבוא היום, נזכה להקים בית נאמן בישראל בטהרה ובקדושה - כל אחד מאיתנו,
כן, עם מישהי אחת מכן. בית מלא אהבה אמיתית, מסירות, נתינה, קדושה וטהרה.



אני יודע שלהרבה מכן עשיתי צביטה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תקפיצו את השרשור הזה.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...

אם את/ה שמיניסט/ית ביישן/חייכן/מעוצבן/פוזאיסט/חרשן/חמוד/או כל תכונה אחרת שיש ואתה ל"ע ח"ו ר"ל עוד לא בפורום האדיר שמינית תשע"א תפנה עכשיו עכשיו ממש אלי והיצטרף לפורום שישנה את חייך, חיי משפחתך, ילדיך, צאצאיך וצאצאי צאצאיך עד עצם היום הזה וכו' וכד' וגו'.

קיצר... מחכים לך אחי/אחותי בפורום הזה... 

באמת שזה מעניין אותי.
יש הרבה אולפניסטיות שאוהבות להוציא פאות...
מישי מהפורום טענה שזה נראה לה לא צנוע.
מה דעתכן?

בסיעתא דשמייא!

תחשבו שנייה על האדם הכי צדיק שאתם מכירים, מישהו שאתם שיא המעריכים -
זה יכול להיות אח שלך, הרב בישיבה\באולפנא, או פשוט חבר טוב.
עכשיו - תחשבו שאותו אדם היה רואה אתכם חוטאים. אבל מזה חוטאים? חוטאים בגדול.
לא נעים, הא?..

זה בדיוק כמו שקרה ליוסף -
הכוח הזה לא לחטוא בא אליו כי הוא דמיין שיעקב מסתכל עליו חוטא, ואז הוא שיא ההתבייש.

אז מעכשיו - בכל פעם שאנחנו באים לחטוא במשהו - תחשבו שאותו אדם צדיק שאתם מכירים מסתכל עליכם.
איזה פאדיחות זה אם חווה (שם בדוי) תראה אותי עכשיו מדברת לשון הרע.
איזה  לא נעים אם יוחאי (סתם שם..) יראה שאני לא מתפלל שחרית.
נכון עכשיו כבר לא ממש בא לכם לחטוא? 
 

נהנתם מהדבר תורה? אשמח ממש שתקפיצו אותו, כדי שעוד יהודים יוכלו ליהנות 

מישהי יודעת אם לכיתה ח' יש שבת בכפר פינס?

אמרו לי שיש השבת הקרובה, אבל אני לא בטוחה..

אשמח לשמוע פרטים...