פורום אולפניסטיות (עמוד 241)

היייי אני דיי חדשה פה, יש כאן מישהי שהולכת להיות באולפנא בכפר פינס שנה הבאה?!!?!?

סניף בנ"ע כפר זיתים (מושב ליד טבריה), סניף חדש-דנדש בן כחצי שנה, מחפשת קומונרית שפיצית לשנה הבאה!

סניף מיוחד במינו!
לפרטים - 0522589784

למישי יש רעיון לכיתוב על חולצת סוף שנה 

שלום קוראים לי חרות וזה סיפור לשיעור לשון שאין לו שם.... ואני צריכה את עזרתכם!

דרוש שם לסיפור הבא!

 

 

 

 

יום אחד הלכתי לי לתומי כשפתאום ראיתי פרח יפיפה אדום בעל קוצים דוקרניים,

התקרבתי אט אט אל הפרח ונגעתי בו קלות כשפתאום ראיתי הבזק אור לבן ונפלתי בחבטה אל האדמה

פקחתי את עייני וראיתי מולי ארנבון חמוד ולבן, הארנב הביט בי בעיינים מעוררות רחמים התרוממתי מהאדמה ושאלתי בקול רך :"איך קוראים לך ארנבון חמוד?" הארנב הביט בי בעיינים תמהות ופתח את פיו :"חמוד?! מזותומרת ?! אני חמוד אני?! אין לך כינוי יותר טוב מזה?" שאל בקול צווחני קפצתי אחורה בבהלה ומצמצתי בעייני והארנב פתח את פיו שוב ואמר:"נו אז ממצב אחותי ? מה באת מגמדיה? נו איך שם אה?" הבטתי בארנב המוזר ואז אמרתי "לא אני ילדה!"

הארנב הביט בי כמה שניות ואז פרץ בצחוק גועה חיכיתי שיפסיק לצחוק ולאחר מכן אמרתי ": למה אתה צוחק עלי ? זה לא מצחיק.." "אנלא צוחק עליך אחותי אבל במת את ילדה? ילדות לא יכולות להכנס לכאן !" הארנב הפסיק ולקח נשימה עמוקה " או שאולי את מרגלת!" הארנב הביט בי בחשד מסויים ואני הזדרזתי להסביר " מרגלת?! של מי אני יכולה להיות מרגלת?!" ולאחר כמה שניות הוספתי " אגב אני לילך" הארנב פלט צעקה ודחף אותי בקפיצה לבור עמוק.נפלנו במהירות למטה כשהגענו לרצפה צעקתי:" תגיד לי אתה משוגע?! כמעט קבלתי התקף לב !" הארנב הניח את ידו על פי ולחש:" ששש סקרופיו ישמע אותך ואז הוא יצלה אותי על המנגל שלו  ואותי את אורי יויו אפחד לא צולה!" הורדתי את ידו מפי ואמרתי :" תודה לך אורי ! אבל מי זה סקרופיו ?" הארנב הביט אל קצה המערה בשקט ושאל :" מי שם??" היתה דממה דקה ולאחריה רעשים קלים מולינו הופיע דוב ענקי הדוב אמר:" הי אני פלאפי גם אתם מתחבאים מסקרופיו?" בהיתי בו בתדהמה קולו היה צייצני משל דוב פתחתי את פי כדי להגיד משהו אבל ב אותו רגע המון יצורים מוזרים לאחר שכולםצ הציגו את עצמם צעקתי:" מי זה סקרופיו הזה שכולם פוחדים ממנו??" שתקתי כולםצ השתתקו ופתאום נשמע קול :" אני הוא סקרופיו " כולם התחילו לצרוח הסתקלתי כלפי מעלה וראיתי עכבר קטן ולבן בהיתי בו כמה שניות ופתאום פרצתי בצחוק גועה ולם הביטו בי ושאלו :" למה את צוחקת?" " אתם פוחדים מעכבר זה מה שמצחירק" הצלחתי בקושי לעצור את צחוקי פתאום הכל התערבל סביבי וגיליתי את עמצי בכיתה והמורה מולי שואל :" לילך עשית שעורי בית?"

עניתי:" כן סקרופיו"  

אני חורף................................

אני צריכה רעיונות לגלופה לחולצה של 3 יחדיות אנגלית ו-3 מתמטיקה

דברים חמודים ולא חרושים!!!!

 

תודה.

כוחות מג"ב נערכים לפינוי. מי שיכולה- להגיע עכשיו! (ליד קרני שומרון)

אני הולכת ללמוד ברעיה!!

 

אני צריכה ליום שלישי קטע לברכה של יומולדת..

מי שיכולה להביא ממש תודה!!!!

בס"ד

בעזרת ה´ פתחנו במבצע הפצת ספרי הרב יהושע שפירא שליט"א "אשיב ממצולות" (לבנים) ו"תשוב תחייני" (לבנות) במחיר מסובסד של 10 ₪ בלבד!

 

הספרים עוסקים בענייני קדושה, צניעות, תשובה ועבודת ה´ בכלל, מתוך אמונה עמוקה בטוב שבאדם ובטוב ה´.

 

אנו זקוקים לנציגים בישיבות תיכוניות, אולפנות, תיכונים, סניפים וכו´, לריכוז הזמנת הספרים. אם אתם מוכנים להיות נציגים (זה ממש לא מסובך) – נא שילחו מייל לכתובת: tasuvt@gmail.com או שלחו הודעה ל0547440550 (הודעות טקסט בלבד).המבצע לחודש בלבד עד גמר המלאי.

 

נ.ב. למבצע אין קשר לישיבת רמת גן.
 

[נשמח אם המנהלים לא ימחקו- מבצע זה אינו נושא רווח, והסבסוד נעשה מתרומות בלבד]

יש לכם אולי משפטים חמודים ומצחיקים לגלופה לחולצה לסופשנה???????????? לחמישית.... לכיתה שיא החמודה וקצת הפארקטיבית....

אני ישמח אם תגיבו דוגרי על הסיפור כי אני צריכה  להגיש אותו למורה שלי..

תודה!!

 

בס"ד

 

 

התיק החשוד

 

שלום וברכה לכל מי שקורא את הסיפור שלי!

שמי דנה ואני מעוניינת לספר לכם את הסיפור שלי,

הסיפור מתחיל ביום חמישי:

"כמו כולן גם אני הלכתי לריקוד דגלים...,נסענו באוטובוס ,היה מגניב..כי היו צחוקים ורעש!...

הלכנו ברחובות ירושלים,נהנו מהנוף המרהיב,מההופעות של הזמרים וגם השתתפנו בהפגנה מול הקונסוליה האמריקאית.

הגענו לכותל אחרי הליכה ארוכה ומהנה (!) .

אני קבעתי עם חברתי איילת לפגוש אותה בכותל,לקראת הלילה נפגשנו ,המפגש היה חוויתי ומעניין כי הרבה זמן לא פגשתי אותה..!!

לקראת חצות נפרדנו,עליתי על קו 1 בירושלים ונסעתי לכיוון התחנה המרכזית.

הגיע תחנת הירידה ואני כמו כולם ירדתי מהאוטובוס,כאשר באתי להיכנס לתוך התחנה המרכזית אני מגלה שהתיק הגדול שלי עם כל הבגדים שהיו צריכים לשמש אותי ליום למחרת (שבת) נ-ע-ל-ם!.

עשיתי חושבים והגעתי למסקנה ש:שחכתי אותו באוטובוס...!!!

מה עושים עכשיו?! אין עלי כסף,אין פלאפון ואני צריכה להגיע לחברון הלילה!

עמדתי בתחנה כולי מבולבלת,לא יודעת מה לעשות והחלטתי ל"קבץ נדבות"  כדי להגיע לחברון...

כמובן שהמעמד היה מביך ביותר,עמדתי שם שעה ודקלמתי את הסיפור שלי 15,000 פעם כדי להסביר מדוע אני צריכה כסף.

בסופו של יום הגעתי לחברון מותשת. בשבת לא היה לי מה ללבוש בשל כך הייתי צריכה ללכת לקרית ארבע ביום שישי ולקנות לי בגדים לכבוד שבת.

השבת עברה בנעימים וב"פנאן",במוצאי שבת אבי החזיר אותי ליישוב בו אני מתגוררת.

ביום ראשון טלפנתי אל המשטרה וגיליתי שפוצצו לי את התיק עקב זה שהוא היה "חפץ חשוד".

כמובן שהייתי מלאת יגון על הבגדים "שהלכו לעולמם" אבל מה לעשות...,זה מה שקרה!..."

 

סוף!

מוסר השכל: תמיד צריך להיות ערניים למה שקורה סביבנו,ולא להיות "בעננים"!

לקחת את הכל ברוח טובה ולדעת שה-כ-ל מאת ה'.

אחד משלי...

בס''ד

[הממלכה המוזהבת הנטושה

 

 

היה היו פעם שני דגיגוני זהב קטנים, שניהם חיו בשלווה ושלום ביחד באקווריום. שניהם חיו במקום הזה כמו שני בני אצולה הם אפילו קראו לעצמם בשמות כאלה- סר מונשרי פיקו השלישי וסר ארטימוס ספי השני..

 עד שיום אחד הם הבינו שלא כל כך כיף להם להיות כלואים שם..

הם התחילו לנסות כל מיני דרכים שונות ומשונות כדי לברוח משם..

קודם הם ניסו לקפוץ משם אבל הם לא הצליחו לנשום מחוץ לאקווריום.

הם גם ניסו לברוח דרך הביוב וכבר הגיעו לכיור אבל הם לא יכלו לעבור בחורים של הכיור כי הם היו שמנים מדי (כל הדגים רוצים להיות "דגי בית" כי מאכילים אותם כל הזמן... אבל מונשרי וארטימוס הבינו עכשיו שזה לא משתלם...)הם גם ניסו לחצוב  את האקווריום עם מקדחה (או יותר נכון לומר קיסם, אבל הם היו כ''כ נרגשים שהם הסיגו אותו אז הם חשבו שזה מקדחה) בעזרתה הם "חצבו"(-הרעידו) את האקווריום שלהם. בסוף, לאחר ניסיונות כושלים הם הבינו שאין להם סיכוי... והפסיקו לנסות לצאת.

הם המשיכו למלוך על הממלכה הבטוחה שלהם עד שיום אחד היגיעה חתול,ומה חתולים אוהבים לאכל יותר מיכל?-דגים!

מונשרי וארטימוס חיו בפחד והחליטו שאין להם מה להפסיד... הם חייבים להמשיך לנסות לצאת

הפעם הם תכננו תוכנית מדויקת... הם ישבו ימים ולילות כדי לתכנן אותה...

ואז היגעה היום הגדול-יום הבריחה... מונשרי שהיה השמן מבניהם לבש את מסכת המים שלו ונישען על הקצה של האקווריום-האקווריום נפל וארטימוס לבש את מסכת המים שלו ויצא החוצה עם מונשרי, שניהם פרפרו את כל הדרך  בשקט עד שהגיעו לאסלה..

ארטימוס זרק חבל-(חוט תפירה) לאסלה בדק שהוא חזק מספיק והתחיל לטפס... מייד אחריו מונשרי טיפס... ואיפה החתול היה בכל הזמן הזה אתם שואלים? הוא בדיוק בא לשתות מים טריים מהאסלה וראה גם את שני הדגים הקטנים בניסיון הבריחה... החתול קפץ על שני הדגים וליפני שהספיק לתקוע אותם בין שיניו מונשרי אמיץ הלב קפץ לתוך האסלה ומשך אחריו את ארטימוס שלא הצליח לזוז מרוב פחד..

שניהם הגיעו לאוקיינוס-יצאו לחופשי! שחו בשלווה תוך כדי שהם משבחים זה את זה על מעשיהם הדגולים על האסלה..

שחו ושחו ושחו ופתאום.....

   בא כריש וטרף אותם!!!!!!!!!!......

מסקנה: תסתפק במה שיש לך לפעמים מה שאין-הוא מסוכן...

         

 

 

 

אני יודעת שזה דפוק אבל זה עדיף מכלום....

                  תגיבו גם אם זה לא נראה לכם יפה... כי אני כמו אפרת צרכה להגיש את זה מחר...

 

ביד בנימין. שווה לבוא! מחירים תותחיים..

באמת בנות מתחתנו בשביעית ובשמינית?