אני עזבתי את האולפנה, ועדיין יש לה מקום חם מאוד מאוד בליבי.
זה מקום מדהים שממש שינה אותי ונתן לי המון. אני מי שאני בזכות המקום הזה.
עזבתי בגלל הרמה התורנית, שלא הספיקה לי, חיפשתי יותר, הרבה יותר.
רמה תורנית- תלוי שכבה ממש. תלוי מה מגדירים תורני, הכל יחסי.
תראי, אם את משווה לחלוצה, כמובן שזה פחות תורני.. לדעתי האולפנה מתאימה לבנות שרוצות להתקדם בעבודת ד'
בקצב שלהם, ברמה שלהם, מתוך פשטות ושמחה והסבר לאט לאט ובנועם
יש גם בנות שמגיעות מבית מסורתי ומתחזקות ממש בזכות האולפנה, עוברות תהליך משמעותי עם עצמן
ויש בנות יותר תורניות מבית,
יש שיעורי קודש, מדרשה, חברותות, זה לא ה-דיבור של האולפנה לצערי, אבל יש קבוצה טובה מאוד של בנות שכן מבקשות את זה ורוצות את זה ויוצרות חבורה מדהימה ותורנית שמחזקת אחת את השניה
האוירה- שוב, תלוי כיתה ושכבה.
יש שכבות עם אווירה יחסית טובה מאוד! ויש שכבות שרוב הסגנון בהם לא תורני.
זה מתבטא בסגנון שירים, לבוש, דיבור וכו, שוב כי יש בנות באולפנה שמגיעות מבתים פחות תורניים והאולפנה גם מקבלת בנות ממגוון הסגנונות.
מובן שיש גם בתוך שכבה כל מיני סגנונות, את בוחרת לגמרי למי להתחבר ואיזה אווירה את יוצרת לעצמך
כשאני למדתי באולפנה היו לי חברות מדהימות, צדיקות ממש ויצרנו חברויות עמוקות נורא
והייתי חברה ממש של כל הסגנונות, קיבלתי מכולן, גם מהדוסיות גם מאלו שקצת פחות. כולן נשמות טהורות.
השיח בין הבנות- שוב, תלוי איזה בנות. תמיד אפשר להעלות את הרמה של השיח
ואני זוכרת שהיו לנו שיחות עמוקות מאוד מאוד, לא בהכרח שקשורות לעבודת ד'. אלא בעיקר דברים אישיים, נפשיים וכד.
מה שכן, אני מרגישה שהאולפנה מאוד מאוד רוצה להתקדם בקדושה וביראת שמיים
גם כחלק מזה ששנה שעברה האולפנה עברה תהליך משמעותי של מעבר לנוקיות.
האולפנה נותנת כמויות אדירות של כלים, הכנות לקראת חגים- (הרב אילן ראש האולפנה שהוא אדם מיוחד שלא מוצאים בכל מקום, שבאמת מוביל את האולפנה בדרך חינוכית מדהימה)
בקיצור הרב באמת עושה המון המון הכנות לחגים, עוד פרוייקטים של חסד ותורה
עוד סמנריון, שיחות, מסעות שממש מגדלים
שחרורים- טובים, רק צריך לא להגזים כמובן בבקשות
האולפנה בכללי היא חצי פנימיה ככה שמשתחררים גם בשלישי ואם יש לך משהו חריג ודחוף ישחררו אותך ...
תלוי מחנכת אבל בגדול יש שחרורים די טובים.
הפנימיה- כשאני הייתי חמשושית הפנימיות שלנו היו הכי ישנות
בחמישית-שישית הפנימיות לא הכי חדשות
בשבילי ב"ה היה מצויין ולא היה חסר לי כלום
בשביעית שמינית כבר עוברים לקראוונים- שהם במצב מדהים, מטופח שם ממש ונעים.
מן הסתם שמשפצים והאולפנה מתקדמת בזה עם הזמן יש לציין.
אבל בגדול מסתדרים טוב, הפנימיות מרווחות לדעתי, מספיקות וצנועות.
השיח עם המורות- מעולה!
לי הייתה מחנכת מדהימה שהיה לנו קשר מטורף. ב"ה היא גידלה אותי בטירוף והיתה ממש כמו אמא.
גם המורות המקצועיות מדהימות. צוות ממש טוב!
מן הסתם שיהיו מורה/שניים שלא מסתדרים איתם או פחות מתחברים לסגנון.. זה קורה בכל אולפנה כמעט.
פולין- לענ"ד יש משלחת שיוצאת. תלוי בכל שנה..
אוסיף משהו קטן.
לדעתי הנקודה הכי מרכזית באולפנה זה החברות
החברויות שנבנו לי שם זה נכס נדיר שלא מוצאים בשום מקום אחר
חברות עמוקה כל כך, קשר נדיר ומדהים. הייתה לי בכללי שכבה מדהימה..
אז האולפנה ממש שמה דגש על דיבוק חברים
וגם על זה שכל אחת תמצא את הדרך שהכי נכונה לה בעבודת ד'
אין דרך אחת שמכוונים אליה
כל אחת מוצאת לה דרך.
היה לי בשכבה בנות תורניות ממש, היה מחוברות לברסלב. היו כאלה מסורתיות שהתחזקו
בנות מישובים מאוד פתוחים, בנות שנוטות לגוש. בנות שנוטות לקו עוד כאלה סתם לא מוגדרות.
אז בגדול אם את מחפשת מקום ממש דוס כמו חלוצה, בהרן או רעיה
דימונה זה לא עונה על ההגדרות בדיוק, זאת לא הנקודה שלה.
אבל אם את מחפשת מקום חם ואוהב. ואם את מחפשת לבנות את הדרך שלך בנחת ופשטות- זה לגמרי המקום!!!
דבר אחרון- האולפנה באמת חמה ברמות. ספרדיה כזאת טובה.. מכילים את כולן ומחבקים את כולן.
אשרי שזכיתי ללמוד באולפנת דימונה
המקום הזה נתן לי המון כוחות ואהבה מיוחדת.
אם יש עוד שאלות אשמח לענות
