פורום אולפניסטיות (עמוד 39)

אם יש למישהו כאן רעיון איך לשפר את הפרוייקט או למי כדאי להעביר זה יהיה מאוד משמח לשמוע

כי אם כן יש מלא:

הרוח נושבת

גנגל ספיד- שמים באמצע בקבוק ואז את אומרת כל מיני קטוגוריות(אומרים את זה ככה??) לדוגמא מי שהיא בת יחידה וכלמיני כאלה.

יושבים במעגל ואז את אומרת כל מיני משפטים- אוהבת לצייר, בת יחידה, גרה קרוב לסניף וכו מי שזה מתאמם לה צריכה ללכת כיסא אחד ימינה ואז יוצא שבנות יושבות אחת על השניה

צריך להסתדר בשורה לפי:

גובה

גיל

מספר אחים...

(את יכולה גם להגיד להיסתדר בלי לדבר)

יש לי עוד מלאאז אם את צריכה דברים מהסוג הזה תגידי ואני יכתוב לך

בהצלחה!

רוצה שאני ישאל בשבילך?

וגם אולי לנו אמרו בקבוצה דברים אחרים..

הייתי ביום טרמחיות היום והבנתי שלא ממש לומדים. לא לומדים רציני. וכן חשוב לי הלימודים, לצאת עם בגרות ארבע חמש או חמש חמש.

בנוסף היה נשמע שהאולפנא ממש מבוגלנת. כל פעם צריך לפתוח, לסגור וכו' אין מקומות מסודרים לדברים. לא לומדים מסןדר. כל יום הוא שגרה אחרת.
אז אני מסוג הבנות שצריכות לדעת שעכשיו ככה וזה פה. אז לא מתאימה לי האולפנא?

יש בנות מהמרכז? או שכולן ירושלמיות? זה הגיוני לסוע כל יום בין ארבעים דקות לעשתיים וחצי הלוך חזור לאולפנא?

איך עושים שיעורי ספורט אם אין מגרש או אולם?

ואיך מסתדרים במקום קטן כל כך? לפעמים אני רוצה בהפסקה להסתובב בחוץ או באולפנא או לשבת במקום שקט.. ונראה שאין את זה כי האולפנא היא פיצית. אני רגילה להרבה יותר מרחבים. איך מסתדרים?

יש קטע כזה שאומרים שלא לומדים באולפנה, אני מבינה למה כי האולפנה לא שמה את הלימודים במרכז, וכן יוצא שמתבטל לפעמים בגלל פעיליות חברתיות וכאלה, אבל שמעי כשצריך ללמוד אז לומדים, אין בעיה לצאת עם בגרות 5 5 או 5 4, כן אפשר ללמוד מאוד רציני.

באמת יש קטע לאולפנה שהיא קצת מבולגנת, צריך להתרגל לזה, לפעמים זה מציק אבל באיזשהו מקום זה נחמד. תלוי גם איזה טיפוס את..
הרבה פעמים מחליטים דברים מעכשיו לעכשיו, מתבטלים פתאום דברים או סתם כזה זורמים עם מה שקורה..
זה משהו שלומדים להתרגל אליו..
אבל זה לא שאין שגרה של לימודים, נגיד בתקופה הזאת כן די הכל מסודר, באים לומדים רציני והכל, אבל כן יש הרבה דברים חברתיים, ערבי כיתה, שבתות וטיולים וסמינריונים כאלה, רוב הדברים הבנות מארגנות אז כן לפעמים יוצאים משיעורים, בתכלס זה קצת תלוי בבת, כמה חשוב לה להיות בשיעורים.. אבל כן ההנהלה משתדלת שכשצריך תהיה אווירה רצינית של לימודים.

לגבי הבנות, ממש לא כולם גרות בירושלים. יש הרבה מבנימין או מיהודה ושומרון. יש כאלה גם מערים אחרות, והם נוסעות כל יום..
יש חלק שגרות ממש רחוק אז הן ישנות בדירה של המדריכות..

שיעורי ספורט עושים ברחבה של האולפנה, זה קצת מגביל, אבל האולפנה בכל מקרה מתכננת לעבור מבנה שנה הבאה..

זה כבר נהיה ממש צפוף באולפנה כי בשנתיים האחרונות פתחו 2 כיתות בשכבה אז ממש מחפשים לעבור, ובינתיים מסתדרים.. זה קשה לפעמים שאין מרחב וגם אם אתה יוצא אתה בכל התעשייה של המרכזית וזה, אבל כן יש יתרונות לזה שהמבנה קטן, זה ממש מגבש ועושה אווירה..

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת לשאול

וכן-

יש דברים שהאולפנה טובה בהם

 

אבל בקטע של סדר ולימודים פחות.. אני לא הצלחתי ללמוד בגלל האוירה בכיתה- של בלגן וחוסר רצינות בלימודים.

וגם בגלל הצפיפות מרגישים חנוק..

 

עזבתי בגלל דברים אחרים אבל גם לדברים האלה היה השפעה..

 

יש כאלה שמסתדרות עם זה אבל אם את רוצה ללמוד וצריכה את הסדר בשביל זה אז זה לא המקום.

 

אז באולפנא מעולה, יש קשר בין השכבות ויש אווירה טובה, ממש ממליצה! יש פנימיה מלאה, אבל ממש מפרגנים בשיחרורים במיוחד בימי שלישי (כאילו גומרים ב1 וחצי כדי שבנות יוכלו לחזור הביתה וזה...) כי מבינים שאת בהתחלה ויכול להיות לך קשה. ובעיקרון אם את צריכה להשתחרר ביום אחר בדר"כ יסכימו לך. בקשר לשבתות אז יש לך 3 שבתות שאת יכולה לומר לאולפנא שאת לא רוצה להיות והם לא יכולים לומר לך לא, אם סיימת את השלוש שבתות האלה ויש לך עוד שבת שאת רוצה להשתחרר את מבקשת אישור והם מחליטים אם לתת לך או לא. אני לא ממש יודעת אבל כן כדי לך שיהיה לך ציונים פחות או יותר טובים (לא צריך בהכל 100) ושתייה מתאימה לאולפנא. וזהו נראלי. שיהיה לך ממש בהצלחה וזו אחלה אולפנא!!!

בעיה רצינית שככה זה כאב

אם עווזר מוזמנת

בע"ה

 

אני ממליצה על האולפנה מאד.

זו פנימיה מלאה, אבל אם את צריכה או רוצה להשתחרר - ממש משחררים. במיוחד בהתחלה, אבל גם תמיד. הצוות מאד בעניין של להקל ולעשות שיהיה לנו הכי טוב שאפשר (: אז אם אני מתגעגעת הביתה, או שסתם מתחשק לי לנסוע - ממש לרוב ישחררו אותי, אלא אם כן זה כבר יהיה ממש מוגזם.

ביום שלישי יותר משחררים, כי יש בנות שמשתחררות בכל מקרה בשביל הדרכה וכו'. חמישית+שישית מסיימות באחת וחצי, ככה שיש להן ממש יום שלם ליהנות ולהשתחרר (: בשביעית-שמינית גומרים ב16:30, כמו בכל יום...

 

בעיקרון באולפנה יש כל שלושה שבועות בערך שבת אולפנה. עם כל החופשים והדברים, זה יוצא בממוצע שבת פעם בחודש.

יש לכל תלמידה אפשרות להשתחרר 3 שבתות, והיא יכולה פשוט להודיע לרב נוימן (ראש האולפנה) שהיא לא מגיעה לשבת. אם כבר מילאת את סך השבתות שלך, את צריכה לבקש אישור מיוחד מהרב נוימן להשתחרר משבת, והוא עושה את השיקולים שלו ע"פ הצורך בבקשה שלך.

 

בשביל להתקבל את צריכה לרצות את האולפנה. לדעת שאת רוצה להשתדל ולהשקיע, ללמוד ולהתקדם במידות ובהכל. מה שחשוב מאד לאולפנה זה לראות בראיון שאת רוצה לבוא. יכולה להיות הבת הכי טובה בעולם והכי מתאימה לאולפנה, ולא יקבלו אותה כי היא לא מספיק רצתה. אז חשוב להגיד בראיון שזה המקום שאת רוצה ללכת אליו (כמובן אם זה נכון... ואם את מתלבטת, אז כדאי להעביר שזו אופציה מבחינתך.

ציונים טובים זה תמיד עוזר, אבל זה לא הדבר היחיד. הכי חשוב להראות שאת משתדלת, אז כדאי להשקיע בלימודים כדי שיהיה כתוב לך בתעודה שאת משקיעה.

חוץ מזה, המידות ויראת השמים הכי חשוב (:

 

המון הצלחה! אני כאן בשמחה לשאלות...

אחרת, כמה שלא תשמעי, את לא באמת תדעי אם מתאים לך.

זה דבר של הרגשה.

 

לדוגמא- אני במשך שנים הייתי בטוחה שאלך לבהר"ן, ובסוף אחרי שהייתי בשבת טרמ"חיות בבהר"ן הבנתי שהמקום ממש ממש לא בשבילי.

למרות כל מה ששמעתי על האולפנא.

אז בסופו של דבר, תלכי, תראי, תשאלי שם שאלות ותחליטי.

מה שהשביעיסטית אמרה ממש מסכם במידע על האולפנה... ממש מסכימה בכל מילה!

אם את צריכה עוד פרטים, תשאלי בכיף(:

והיא לא ממש מספרת אבל ממה שהיא אומרת היא ממשממש נהננת 

ב"ה אולפנה מתוקה ממש..באמת.. איכות של בנות. השקעה מטורפת מצד הצוות..אנשים מהממים וחמים. זה בעיקרון פנימיה מלאה ובחמישית שישית נותנים להשתחרר כל עוד זה בגדר הסביר.

וכדי להתקבל את צריכה קודם כל התאמה לא מכירה אותך אבל בגדול האולפנה מחפשת בנות תורניות רציניות עם שאיפות ורצון לגדול באולפנה.

מנסיון וממה שהמחנכת שלי אמרה לי- בראיון אל תחרטטי.. דברי מהלב ותעני באמת באמת למה את רוצה לבוא כי עוד ממממ 400 כמוך

 

 

 

ומשו קטן ששמעתי מכמה חברות ואני אומרת לך ולכל הטרמחיות פה-

פנימיה

זה לא נורמאלי

כן.. זה מציאות לא רגילה

הנורמאל הוא שבנןת יגדלו בבית

ולכן כשאת באה לפנימיה תדעי שהחיים שלך משתנים

באמת

שיש לזה מחירים וזה לא טיול שנתי..זה התמודדות

מוזמנ להתיעץ אם תרצי, בשמחה

והיה גם פרסום בערוץ

את באה!! בלי הברזות

אבל זה לעולות חדשות דתיות מברית המועצות וארצות הברית.

 

שלישי- אחת וחצי

רביעי- 4 וחצי.

 

ו5 מתמטיקה בשני גם ב4 וחצי.

ומגמת תקשורת יום אחד ב6 נראלי או 5וחצי.

יאו רק האולפנה שלי צעצבנת שכל יום 4 וחצי ורק יום אחד בשלוש

אני רוב השבוע מסימת בחמש בצהרים , ובשאר השבוע בשבע בערב

ראשון- חמש ועשרים

שני- שלוש יח"ל מ"מ שלוש וחצי, ארבע- חמש יח"ל במ"מ חמש ועשרים

שלישי- שתיים

רביעי, חמישי- חמש ועשרים

בראשון בחמש וחצי שני רבע לחמש שלשי  אחד ארבעים רביעי חמש וחצי או רבע לחמש חמישי שלוש ארבעים

פנימיה היא באמת מסגרת שלא מתאימה לכל אחת, בעיקר צריך לדעת איך לגשת למציאות הזו.

בסופו של דבר את צריכה לשקול עם עצמך על מה את מוכנה לוותר ומה סדרי העדיפויות שלך.

אם את מוכנה לוותר על בית ותנאים טובים למען חיי פנימיה מדהימים

או לוותר על כל ההתעצמות והכלים שיש בפנימיה למען הבית והמשפחה

ושלא יצא פסול מדברי, שני המקומות האלו מאוד חשובים!

אומר לך מחוויה אישית שפנימיה זה אחד מהדברים הכי טובים שהקב"ה כיוון אותי אליו.

זו מסגרת מדהימה שבונה בך כ"כ הרבה מידות טובות, חברות אמת, התחשבות, ויתור, עין טובה, ענווה

בעיקר הרבה כלים לבנות אישיות תורנית בעמ"י. וזה רק קצת מהגודל האמיתי ומהחוויות המדהימות שיש בפנימיה.

 

לי אישית ב"ה לא היה את השיקול של הבית, היה לי ברור שזה הדבר הנכון לעשות.

הייתי ממליצה לך למצוא את האיזון הנכון, אולי ללכת לפנימיה חצי מלאה

שגם תוכלי לבנות את עצמך במקום תורני ואיכותי וגם להיות יותר עם המשפחה ולא להתנתק לגמרי

(למרות שגם בפנימיה מלאה המשפחה לא נעלמת, יש סופשים וחגים וכו)

בקיצור תמצאי לך מקום שישלב גם בין הבית וגם בין הפנימיה

ובע"ה ה' יצליח דרכך ותמצאי את המקום שהכי נכון לך!

 

בד"כ שבתות זה זמן שרוצים להיות בבית אז אם את יודעת שלא תהני בפנימייה שמחייבים אותך להיות בה הרבה שבתות אל תבדקי מראש אפשרויות כאלה כי זה באמת דבר משמעותי בבחירת אולפנה.

בהצלחה

זה ויתור מזעזע מזעזע.
לא צריך לאכול בכפית הכנה לחיים.
כל עוד יש לך אפשרות,
תחיי בבית, תקבלי מהבית
וכמו גדולה תקריבי כמה קריטריונים לא הכרחיים במיוחד ותרוויחי חיים בריאים וטבעיים.

עד כאן הייתי אני, לילה טוב

כתבתי את זה

נכון שזה לא מתאים לכולם. בהחלט.


ובעצם, כל מה שאנחנו עושים בחיים הוא הכנה לחיים? אחרת, למה עושים בגרות? לומדים חשבון בכיתה א'? לומדים איך להתנהג עם חברים? איך לשטוף כלים?

פנימייה מפתחת עצמאות ובגרות. לא רק כהכנה לחיים, אלא כתכונות אופי, שבהחלט באות לידי ביטוי ב"חיים האמיתיים"

את יוצאת מהבית אחרי 18 שנים ונתקלת בום בחיים האמיתיים
פנימייה זה דבר מדהים. זה לימד אותי ככ הרבה דברים
נכון זזה לא מתאים לכולן אבל את לא יכולה להכליל שזה לא טוב לכולן

הוא עוזר לפתח יכולות ומסוגלות להתמודד עם סיטואציות שונות שתיתקלי בהן בהמשך החיים, זה נכון.
אבל גם מישהי שלא הייתה בפנימייה ולא עשתה שירות לאומי, יכולה להיות "מוכנה" לחיים.

המטרה העיקרית של השירות הלאומי היא לא הכנה לחיים.

אני לא יודעת איפה הייתי היום בלי זה.
לחלק זה מתאים.
לחלק ממש לא.
זה ממש תלוי איך את בבית ומה האפשרות האחרת שלך....
בכל מקרה - זה שווה בדיקנ

הבית היה חסר לי וחיכיתי כבר לסופי שבוע בכדי לחזור.. בשבתות בדרך כלל הייתי נשאר ומתגעגע ואז ביום חמישי מגיע הביתה ושוכח איך אני אמור להתנהל בבית... לא זוכר מה עושים בבית... אחרי פרק זמן, התחלתי לרצות להיות יותר בישיבה מאשר בבית.. מהסיבה שמשעמם לי בבית..
בקיצור, לכי על פנימייה.
אבל קחי בחשבון שעד גיל 18 וחצי+ חזרתי מדי יום לביתי, ברוך השם.. אולי התגובה שלך למצב תהיה שונה משלי בגלל שאת מתכוונת להתחיל מגיל 14-15 ללמוד בפנימייה

אם יש לך חברות שנשארות בבית ולא הולכות לפנימייה, אם יש לך אולפנה טובה, בסגנון שלך קרוב לבית, כמה את קשורה לבית, כמה קשה לך מחוץ לבית...
בסוף את לא מפסידה את הבית לגמרי. אני יכולה להעיד על עצמי שהייתי בחצי פנימיה והייתי חלק מהבית לא פחות מאחים שלי שהיו בבית.
לדעתי גם תשימי לב לאם יש לך מה לעשות בבית, או שאת הולכת להשתעמם הרבה ואז זה מבאס מאוד...
בסוף, לרוב הבנות השנים האלו הן שנים שמוקדשות בעיקר לחברה, ואם כל החברות שלך הולכות לפנימייה, זה גם שיקול...

אני יכולה לומר לך שבפנימיה את יכולה לקבל יותר מבאקסטרני, לא רק במובן החברתי אלה גם במובן תורני. אם את רוצה את יכולה לכתוב לך בדף בעד ונגד לפנימיה ובעד ונגד לאקסטרני בתור אחת שעשתה את זה כהייתי טרמחית אני יכולה לומר לך שזה עוזר (וזה שבאחד הבאגים יש יותר קטגוריות זה לא אמור ששם את תיהי, זהה פשוט עוזר לך לחשוב בצורה מסודרת, אותו הדבר את יכולה לעשות גם או לפנות שאת מתלבטת עליהן)

תודה רבה לכולם.

אני רק רוצה להסביר יותר..
אני גרה בעיר לא כל כך תורנית ואנו מהגרעין של העיר, החברות שלי מהסניף לא הולכות בכלל לפנמיה, זה מאוד לא מקובל בעיר שלנו.

אני ב'ה לומדת באולפנא שהיא 30 דקות נסיעה בלי פקקים. אולפנא מקסימה רק שאני מחפשת משהו קצת יותר דוס.
אז באמת אשמח לדעת האם פנמיה מפתחת יותר את הרמה התורנית מאולפנות אחרות?

פשוט יש יותר תוכניות תורניות, מדרשה, חברותות, שעות עיון, שעות רב וכו.

זו פשוט מסגרת שיש בה פחות הסחות דעת חיצוניות ככה שאפשר ב"ה מאוד להתגדל,

שוב תלוי בכל אולפנה וגם בכל בת- מה היא בוחרת לקחת ולספוג

אני רוצה להוסיף על רגע שלם, בהחלט פנימיה מפתחת את הרמה התורנית מאולפנות אחרות כי יש להם את הזמן אחרי הלימודים שבהם הם יכולים לתת לך יותר מאולפנא אקסטרנית דוסית עד כמה שאולפנא כזאת יכולה להשקיע ברמה התורנית, אולפנא עם פנימיה יכולה יותר, ולפי דעתי בשלב הזה של החיים זה מאד חשוב כי זה מפתח לך את האישיות למקום טוב.

רוב האולפנות התורניות יותר הן עם פנימייה ואלו שבלי פנימייה לא במרכז- שם נמצאים רוב הגרעינים.
בעקרון מה שבעיקר משפיע על רמה תורנית זה הבנות, לכן רוב האולפנות הדוסות או קרובות לאזורים דוסים או עם פנימייה.

לא הייתי פוחדת.
זה לא שבגיל 30-40 רואים מי למד איפה אבל כן רואים מאיזה משפחה האדם הגיע ואם לא, אז מאיזה חברה. בעיני זה פקטור פחות משמעותי בנתונים שלך.

מה שמשמעותי מאד (בתור אחת עם חויה דומה) זה הענייןש החברתי- דתי. זה בעיני הפקטור הכי משמעותי. מה הפער בינך לבין שאר הבנות? יש עוד בנות שפחות או יותר בסגנון שלך? את מתחברת אליהן?

אגב, מה ההורים שלך אומרים?

אני אישית היום בת 30 וקצת.
כשהייתי בכיתה ח' ההורים שלי נתנו לי להחליט והיה לי ברור שאני לא רוצה.
בשרות לאומי בעצם יצאתי מהבית. אותי בשנה הזו שיגע אותי שאין לי בית קבוע וגם לא כ"כ הסתדרתי עם הבנות (ואני דווקא מסתדרת עם אנשים בדר"כ).
הרגשתי כמו באוטובוס שנוסע ונוסע בלי תחנה ראשונה ובלי תחנה סופית.
היו- יו שיגע אותי ושנה השניה חזרתי הביתה (ומסיבות נוספות). זה לא היה קל, בגלל שהתרגלתי שנה לא להיות בבית. אבל.... עם כל החסרונות זה היה עדיף. יש לך בית. גם טכנית יותר קל ולא מבזבזים זמן על נסיעות ולא כל אירוע- פרוייקט.
גם המצב ביניים היה משגע שחלק מהשירותים שאת מקבלת בעיר אחת והאחרים בשניה.
גם שלא מרגישים טוב את לא מוצאת את עצמך נוסעת בתחבורה ציבורית.
שנה לאחר מכן הייתי סטודנטית- רחוק מהבית. דווקא הסתדרתי עם הבנות ואפילו מצויין.
אבל כמו שחברות שלי גם אמרו- דירות סטודנטיות מטרתן לגרום לך לרצות להתחתן.
היו-יו והנסועות שגעו אותי. בעיקר שלא הרגשתי טוב.
ב"ה התחתנתי ומצאתי את מקומי בבית שלי.

למה אני כותבת את זה?

כי אני הרגשתי שהמציאות הזו שאין לך מקום שהוא ממש בסיס אם זה משגע. היוקיו והנסיעות וכל התכנונים מראש מתישים.

בנוסף, אני לא יוגעת מה התכנונים שלך לעתיד ומן הסתם עוד אין לך אבל יש סיכוי שיהיו לך עוד המון שנים לגור עם חברות. לא פעם רווקות צעירות כבר גרות עם חברות ולא נדיר לגור עם חברות בגיל 18. כך שגם אם מתחתנים יחסית צעירים אבל לא מאוד יש מספיק שנים לגור עם חברות. בשלב מסויים זה מתיש ומעיק.
זה גם בסה"כ מצב לא אידיאלי ולא טבעי.

לכן ההמלצה שלי- זה תלוי מאוד אילו אולפנות יש בסביבך ורק אם את ממש אבל ממש לא מוצאת את עצמך בהן (בעיקר אם הסיבה חברתית או חברתית- דתית) תבדקי פנימיות. גם אז לדעתי את אלה שנותנות חופשי להיות בבית- בטח בשבתות. בעיני שבתות בבית זה בסיסי.

אגב, אם את גרה במרכז יש לך לא מעט אופציות וסגנונות שונים של אולפנות (בעיקר בפ"ת).

בהצלחה......

קשר שנוצר עם חברים שאתה חי אתם הוא חזק הרבה יותר מקשר שנוצר בלימודים

האם בפנמיה יש מקום שקט לעצמך או שאם אני רוצה להתפרק או ללמוד בשקט למבחן אין אפשרות לזה?

אבל פינה שקטה אפשר למצוא מחוץ לפנימייה 

היי מהניסיון שלי, הכי כדאי ללמוד בבית ולא ללכת לפנימיה, זהו מצב שהוא לא אידיאלי והוא נוצר מתוך הכרח, כדאי לגדול בתוך בית נורמלי ולא עם מיליון בנות בפנימיה רועשת וגועשת..
אבל אם יש אולפנה שהיא יותר דוסית ומתאימה לך שהיא במסגרת פנימיה אני ממליצה לך ללכת אליה, אני חושבת שזה ויתור שהוא כדאי למען אולפנה טובה, חברה טובה.
בסופו של דבר, אני לא מצטערת שהלכתי לאולפנה עם פנימיה מלאה נוצרות חברויות טובות וחויות טובות אבל אני לא מרגישה שבאולפנה יש לי מקום שקט לבד.. בכלל לא..

אני גרה במרכז במקום לא כ'כ דוס ואנחנו גרים בו בגלל הגרעין התורני.
אני לומדת בפתח תקווה באולפנא מקסימה פשוט אני מרגישה שבאולפנא יש תקנון אבל לא כ'כ שמים עליו וכך יוצא שהאולפנא לא ממש דוסית וגם החברה באולפנא ממש לא מפותחת.

אז באמת אני מחפשת אולפנא דוסית ועם חיי חברה מפותחים ולפי מה שראיתי עד עכשיו זה קיים רק באולפנות עם פנמיה. אני צודקת?

כאילו אני גם ממש ילדה שצריכה לעיתים קרובות את הפינה שלי כדי להתפרק, לחשוב בשקט וללמוד למבחנים (יותר נוח לי לבד).
אז אני ממש מתלבטת אם אכן ללכת לפנמיה!
זה גם גם השנים האחרונות בבית.

אני למדתי בפנימייה ואני יגיד לך מה אני חושבת עלזה-
בהתחלה זה קשה. לכולם זה קשה ממש בהתחלה. אבל בכללי התחלות חדשות שאנחנו לא רגילים אליהם (במיוחד מכל החיים בבית למעברצחד כמו פנימייה..)
ואם חשוב לך ממש זמנים שלך לבד עם עצמך קשה להשיג אותם בפנימייה.. אפשרי אבל זה קשה. את מוקפת הבנות 24/7 . את צריכה לחשוב מה יותר חשוב לך ..
בפנימייה את מקבלת המון כל כך הרבה שאי אפשר להגיד במילים. את מקבלת חברות אמת לכל החיים החסרונות חזקות כל כך את מכירה כל דבר בחברות שלך את חיה איתם. את לומדת כל כך הרבה ערכים לחיים התחשבות אכפתיות הקשבה עין טובה ..
בפנימייה בדרך כלל גם נותנים ערך יותר לפעילויות ולדברים שהם מעבר ללימודים.
רוב האולפנות האקסטרניות שאני מכירה הרבה פחות דוסיות מפנימיות מה גם שבפנימיות הם ממש בוררים בנות ובדרך כלל יש סוג יחסית מסויים של בנות...
כן זה חשוב בית אבל תכלס כל אחת יודעת מה יהיה לעצמה טוב ותמיד אפשר לעזוב ולחפש מקום חדש.
בהצלחה יקרה!

בעיה רצינית שככה זה כאב

'צביה' רבבה

לא יודעת מה קורה ככ בכל האולפנות, אבל מהאולפנה שלי ושל כמה שביקרתי בהן, לא חסר.
תמיד יהיו את הפינות האלה.
בדשאים
מאחורי האולפנה
לפעמים בלילות, להתפלל בבית מדרש..
מקומות שקטים לא חסר.
צריך רק לדעת להוציא את עצמך אליהם.
כי מתישהו אחרי שנוצר כבר קשר פחות לוקחים זמן לעצמך.
וזה משתנה לפי בת, בעיני זה לא טוב.
צריך לקחת את הזמן.

למבחנים לומדים בחדר/בכיתה/ מרכז למידה אם יש..
לא חסר..

פנימה זה כלי. זה יכול להועיל ויכול להזיק נורא תלוי בך.
בסיעתא דשמיא מרובה!

תבדקי עם עצמך מה את מרגישה שיעשה לך טוב, כל מקום עם היתרונות והחסרונות שלו.

אני חושבת שהרבה פעמים רואים דווקא את האולפנות התורניות יותר עם הפנימיה כמשפיעות יותר אבל זה לא בהכרח רק ככה.

אני לומדת באולפנה בלי פנימיה ואני מרגישה שיש לי את כל מה שאני רוצה וצריכה, קשר חזק וטוב עם החברות שלי, את הבית, ובאולפנה יש הווי חברתי חזק מאוד עם המון פרוייקטים ופעילויות. יש לי באולפנה בנות מכל הסוגים ואפשר לומר שהרבה מהבנות בה קצת פחות דוסיות אבל האולפנה מציעה המון פעילוית תורניות כמו מדרשה לתלמידות, רמב"ם יומי, שיעורים במערכת שהם מעבר וזה מדבר לא רק לבנות היותר דוסיות, בכל פעילות כזאת את תראי בנות מכל הסוגים.

אצלי באופן אישי החברות הטובות שלי הן מכל הסגנונות, דוסיות יותר ופחות וב"ה מוצאים את  האיזון.

ובאופן אישי אני חושבת שיותר טוב וכיף לגדול בבית וגם בסופו של דבר יוצאים לחיים עם החינוך שסופגים בבית. ברור שאני לא פוסלת פנימיה אבל בסופו של דבר כל אחת ומה שמתאים לה.

אז אני ממליצה לך לחפש אולפנה בלי פנימיה שתיתן לך את האפשרות להיות ברמה התורנית שאת רוצה ואפילו אם הבנות קצת פחות תורניות זה לא אומר שגם את תהיי כזאת או שתרגישי לא בנוח (ואני בטוחה שגם יהיו לך חברות ברמה התורנית שלך).

בהצלחה

 

וואו,זה התלבטות ממש קשה,בתור אחת שממש התלבטה ובסוף הלכה לפנימייה וגם כשהייתי בתחילת שביעית התלבטתי אם לחזור הביתה ואני בעצמי עדיין לא יודעת אם זאת היתה החלטה נכונה להשאר.
להגיד שאני בעצמי עדין סגורה על זה ,זה פשוט לא נכון, זה המון המון הקרבה לפי דעתי, אם יש מתחתייך אחים קטנים לפי דעתי זה אפילו יותר קשה,כי פתאום לא לראות אותם כל יום ואיך הם גדלים,לי זה היה נורא קשה.
זה נורא קל לתת עצות מהצד,אבל תשבי עם עצמך ותחשבי בשיא הרצינות על זה ,זה החלטה שתשנה לך את החיים...
שהגעתי לפניימיה הפחד הכי גדול שלי היה להכיר פתאום בנות חדשות שלא כולן הסגנון שלי ומה שאני רגילה מהסביבה שלי ובסוף מה שהיה לי הכי קשה זה המרחק מהבית לפנימייה,כי פתאום את חיה עם החברות שלך, נושמת איתן,אוכלת איתן,וכן, לפעמים את רוצה להיות לבד. לפעמים את צריכה את החיבוק של אמא ,את החיוך של אחייך הקטן,ואין לך את זה, ואת רוצה לבכות, אבל אין לך למי,כי אין לך כח לעוד עיצה/חיבוק מחברה,את פשוט רוצה את אמא/אבא/אח/אחות שלך, זה יכול להשמע ממש תינוקי, אבל זה ממש יכול לקרות.
תשבי עם עצמך ותחשבי, זה מתאים לי לא לראות את המשפחה שלי ,שבוע?
זה ניתוק גדול גם מהסביבה, לחשוב-זה מתאים לי להתרחק מהסביבה שלי?

וגם ,אני באמת רוצה עכשיו ללכת לאתגר חדש,להכיר פתאום בנות מכל הארץ? או שבאמת טוב לי איפה שאני ובסדר הבית ספר שקרוב לבית שלי לא מתאים לי 100 אחוז,אבל יש לי את הסביבה שלי ומה שלא יהיה לי טוב/לא יהיה בבית ספר אני אקבל מהסביבה שלי?
הרבה פעמים מה שיכול להיות קשה בפנימייה זה הניתוק מהסביבה.


את מגיעה לבד מהאזור שלך או עם חברות שלך לפנימייה?
כי שמגיעים עם חברות זה ממש ממש שונה..

באמונה שלימה. איפה את לומדת?
ויש איתי עוד חברות שבודקות את האולפנא הזו..
תודה רבה על העצות. נתתם לי הרבה נקודות למחשבה

הם מקבלים גם כאלה שיותר קשה להן באנגלית/ מתמטיקה..

פחות מסתכלים על הקטע הלימודי (לא יודעת עד כמה..) 

אבל הרבה יותר חשוב האישיות...

 

בעיה רצינית שככה זה כאב

לא מכירה לעומק אבל שמעתי שהאולפנות די דומות...

חוץ מזה אולי טהר ביד בניימין יכולה להתאים.

בעיה רצינית שככה זה כאב

מותר סמארטפונים. חייבים סינון

מותר סמארטפונים עם סינון

ואיי זה לא כזה דוסי זה דתי סבבה כזה.. כיאלו יש לי אחות של שהיא לובשת את החצאית טיפונת מתחת לברך ויש לה סמרטפון.. קיצור אני חושבת שהכול סטיגמות.. תקשיבי אני לא יואמר לך שאין שם בנות עם חצאית שמתתות לרצפה יש כאלה.. זה מלא סגןנונת ביחד

רגבים- מה זה אומר איך מבחינה לימודית? (בעיקרון נראלי את יכולה לבחור כמה יחידות לעשות באנגלית מת וכאלה, ואת יכולה לבחור אם לעשות רק מגמת חקלאות או עוד מגמה).

למי מה שהבנתי... תתקנו אותי אם לא..

זה למי שמסוגלת לשבת וללמוד לפעמיים לבד.

 

שנה שעברה
מהיכרות אישית עם ה,נות שהיו שם.

אני באולפנת שיראלל
אם מתאים לך רמה לימודית גבוהה (הכל תלוי בך בסופו של דבר, כן , אולפנה קטנה ומשפחתית, צוות מסור ואוהב וסגנון חורבניקי בנשמה אז בואי ליום פתוחח
(וגם אם זה לא בדיוק נראה לך, בואייי ליום פתוח שאנלי מושג מתי הוא אבל מן הסתם יגידו לך..)

ליד צומת בר אילן, ברמת אשכול (האיזור חרדי אבל באולפנה ממש לא..)

יש כיתה י"א כבר או שרק בשנה הבאה?

הכיתה הכי גבוהה זה השישית השנה

בעיה רצינית שככה זה כאב

אבא שלי הציע לי אבל אני גרה במרכז אז אם זה בלי פנמיה זה פחות רלוונטי

אבל יש קצת בנות ממקומות ממש רחוקים שמגיעות 

שנה שעברה היתה להם אפשרות לישון בדירת שירות (עם המדריכות של האולפנה) וככה היה להם סוגשל פנימיה

האמת שהשנה אינלי מושג אם יש אפשרות לישון בדירת שירות

בקיצור אם את מתעניינת תבררי ישירות עם האולפנה

אולפנא דוסית- מתנחלת.
קטנה. רמת לימודים סבבה. עדיף חצי פנמיה.
כאילו אולפנא דוסית שגם הבנות דוסות ולא רק השמינית והצוות.

הולפנא ממש דוסית גם הצוות וגם כל התלמידות!

יש 2 כיתות בשכבה בערך 20 בכיתה. רמה לימודית: ממש תלוי בך! (באנגלית אין 3 יח"ל) את יכולה לעשות 5,5 וכימיה ואת יכולה לעשות 4 אנגלית ו3 מתמטיקה וגרפיקה, בקיצור נתון לבחירתך... אין פנימיה אבל יש בנות מאזור המרכז. ימי ראשון וחמישי כל השכבות מסיימות ב5 ועשרים. הצוות ברובו ממש חמוד. תבואי ליום פתוח ואל תשימי על הסטיגמות 

יש לך במקרה קישור להרשמה ליום הפתוח?

האם בעטרת רחל יש אפשרול לדירה לבנות שגרות רחוק?

רוצה היא יכולה לישון שם..

בעיה רצינית שככה זה כאב

אבל תודה

כמה זמן זה בערך מהדרום?

זה אולפנת טוהר מהדרום?

באוטובוס זה משהו כמו שעה וחצי פלוס

ולאשקלון זה פחות

יש אפשרות ל:

מתמטיקה: 3,4,5

אנגלית:4,5

גרפיקה, כימיה, ביולוגיה (מגמות) :5

אם את רוצה לדעת על האולפנא מוזמנת בשמחה

אממ אם רלוונטי... זה בבקעה. יש הסעות מבנימין
דוסי קטן משפחתי. בנות ממש צדהימות. אם את מתחברת לסגנון