צריכה עזרהמעדיפה לא לספר
אני בכיתה ח ורוצה לעבור אולפנא בע'ה שנה הבאה.
אני גרה באזור המרכז שאין כ'כ אולפנות באזור שתואמות את מה שאני מחפשת ולכן אני חושבת על פנמיה.
מצד אחד אני אכן רוצה את האולפנא עם הפנמיה אך מצד שני אני מאוד חוששת מפנמיה ומהמצב שאני לא כמעט בבית ואהיה כזה רחוק מהבית כי בעצם אלו השנים האחרונות שלי בבית והזמן לשאוב מהבית כמה שיותר..

אשמח לדעת מה אתן חושבות
תודה.
חששות מובנות מאוד!רגע שלם

פנימיה היא באמת מסגרת שלא מתאימה לכל אחת, בעיקר צריך לדעת איך לגשת למציאות הזו.

בסופו של דבר את צריכה לשקול עם עצמך על מה את מוכנה לוותר ומה סדרי העדיפויות שלך.

אם את מוכנה לוותר על בית ותנאים טובים למען חיי פנימיה מדהימים

או לוותר על כל ההתעצמות והכלים שיש בפנימיה למען הבית והמשפחה

ושלא יצא פסול מדברי, שני המקומות האלו מאוד חשובים!

אומר לך מחוויה אישית שפנימיה זה אחד מהדברים הכי טובים שהקב"ה כיוון אותי אליו.

זו מסגרת מדהימה שבונה בך כ"כ הרבה מידות טובות, חברות אמת, התחשבות, ויתור, עין טובה, ענווה

בעיקר הרבה כלים לבנות אישיות תורנית בעמ"י. וזה רק קצת מהגודל האמיתי ומהחוויות המדהימות שיש בפנימיה.

 

לי אישית ב"ה לא היה את השיקול של הבית, היה לי ברור שזה הדבר הנכון לעשות.

הייתי ממליצה לך למצוא את האיזון הנכון, אולי ללכת לפנימיה חצי מלאה

שגם תוכלי לבנות את עצמך במקום תורני ואיכותי וגם להיות יותר עם המשפחה ולא להתנתק לגמרי

(למרות שגם בפנימיה מלאה המשפחה לא נעלמת, יש סופשים וחגים וכו)

בקיצור תמצאי לך מקום שישלב גם בין הבית וגם בין הפנימיה

ובע"ה ה' יצליח דרכך ותמצאי את המקום שהכי נכון לך!

 

יש גם בפנימייה מלאה אפשרות של הרבה שבתות ושל קצת.ד' אחד

בד"כ שבתות זה זמן שרוצים להיות בבית אז אם את יודעת שלא תהני בפנימייה שמחייבים אותך להיות בה הרבה שבתות אל תבדקי מראש אפשרויות כאלה כי זה באמת דבר משמעותי בבחירת אולפנה.

בהצלחה

ממלעשות רצונך!
זה ויתור מזעזע מזעזע.
לא צריך לאכול בכפית הכנה לחיים.
כל עוד יש לך אפשרות,
תחיי בבית, תקבלי מהבית
וכמו גדולה תקריבי כמה קריטריונים לא הכרחיים במיוחד ותרוויחי חיים בריאים וטבעיים.

עד כאן הייתי אני, לילה טוב

קריטריונים לא הכרחיים *בעינייך!*אנונימי (2)
כל עוד יש אפשרות, אלו קריטריונים לא הכרחיים.לעשות רצונך!
כתבתי את זה
אני חושבת שבפנימייה יש ערך מוסף מדהים.שוגי~
נכון שזה לא מתאים לכולם. בהחלט.


ובעצם, כל מה שאנחנו עושים בחיים הוא הכנה לחיים? אחרת, למה עושים בגרות? לומדים חשבון בכיתה א'? לומדים איך להתנהג עם חברים? איך לשטוף כלים?

פנימייה מפתחת עצמאות ובגרות. לא רק כהכנה לחיים, אלא כתכונות אופי, שבהחלט באות לידי ביטוי ב"חיים האמיתיים"
בשביל זה יש שנת שירות לאומי.לעשות רצונך!
שירות לאומי לא כשה מכין לחייםניגון של גפן
את יוצאת מהבית אחרי 18 שנים ונתקלת בום בחיים האמיתיים
פנימייה זה דבר מדהים. זה לימד אותי ככ הרבה דברים
נכון זזה לא מתאים לכולן אבל את לא יכולה להכליל שזה לא טוב לכולן
גם שירות לאומי לא נוצר כ"מכינה לחיים".שוגי~
הוא עוזר לפתח יכולות ומסוגלות להתמודד עם סיטואציות שונות שתיתקלי בהן בהמשך החיים, זה נכון.
אבל גם מישהי שלא הייתה בפנימייה ולא עשתה שירות לאומי, יכולה להיות "מוכנה" לחיים.

המטרה העיקרית של השירות הלאומי היא לא הכנה לחיים.
את לא יכולה להבין כמה פנימייה עושה לי טובאנונימי (4)
אני לא יודעת איפה הייתי היום בלי זה.
לחלק זה מתאים.
לחלק ממש לא.
זה ממש תלוי איך את בבית ומה האפשרות האחרת שלך....
בכל מקרה - זה שווה בדיקנ
כשהתחלתי ללמוד בישיבהמעדיף לא לספר.
הבית היה חסר לי וחיכיתי כבר לסופי שבוע בכדי לחזור.. בשבתות בדרך כלל הייתי נשאר ומתגעגע ואז ביום חמישי מגיע הביתה ושוכח איך אני אמור להתנהל בבית... לא זוכר מה עושים בבית... אחרי פרק זמן, התחלתי לרצות להיות יותר בישיבה מאשר בבית.. מהסיבה שמשעמם לי בבית..
בקיצור, לכי על פנימייה.
אבל קחי בחשבון שעד גיל 18 וחצי+ חזרתי מדי יום לביתי, ברוך השם.. אולי התגובה שלך למצב תהיה שונה משלי בגלל שאת מתכוונת להתחיל מגיל 14-15 ללמוד בפנימייה
אני חושבת שזה תלוי מאוד במצב מסביב-(אהבת עולם)
אם יש לך חברות שנשארות בבית ולא הולכות לפנימייה, אם יש לך אולפנה טובה, בסגנון שלך קרוב לבית, כמה את קשורה לבית, כמה קשה לך מחוץ לבית...
בסוף את לא מפסידה את הבית לגמרי. אני יכולה להעיד על עצמי שהייתי בחצי פנימיה והייתי חלק מהבית לא פחות מאחים שלי שהיו בבית.
לדעתי גם תשימי לב לאם יש לך מה לעשות בבית, או שאת הולכת להשתעמם הרבה ואז זה מבאס מאוד...
בסוף, לרוב הבנות השנים האלו הן שנים שמוקדשות בעיקר לחברה, ואם כל החברות שלך הולכות לפנימייה, זה גם שיקול...
בתור אחת שלומדת בפנימיה ובעיקרון אני ילדה של ביתאנונימי (3)
אני יכולה לומר לך שבפנימיה את יכולה לקבל יותר מבאקסטרני, לא רק במובן החברתי אלה גם במובן תורני. אם את רוצה את יכולה לכתוב לך בדף בעד ונגד לפנימיה ובעד ונגד לאקסטרני בתור אחת שעשתה את זה כהייתי טרמחית אני יכולה לומר לך שזה עוזר (וזה שבאחד הבאגים יש יותר קטגוריות זה לא אמור ששם את תיהי, זהה פשוט עוזר לך לחשוב בצורה מסודרת, אותו הדבר את יכולה לעשות גם או לפנות שאת מתלבטת עליהן)
תודהמעדיפה לא לספר
תודה רבה לכולם.

אני רק רוצה להסביר יותר..
אני גרה בעיר לא כל כך תורנית ואנו מהגרעין של העיר, החברות שלי מהסניף לא הולכות בכלל לפנמיה, זה מאוד לא מקובל בעיר שלנו.

אני ב'ה לומדת באולפנא שהיא 30 דקות נסיעה בלי פקקים. אולפנא מקסימה רק שאני מחפשת משהו קצת יותר דוס.
אז באמת אשמח לדעת האם פנמיה מפתחת יותר את הרמה התורנית מאולפנות אחרות?
מחוויה אישית שלי חד משמעית, כן, כמובן תלוי באולפנה עצמהרגע שלם

פשוט יש יותר תוכניות תורניות, מדרשה, חברותות, שעות עיון, שעות רב וכו.

זו פשוט מסגרת שיש בה פחות הסחות דעת חיצוניות ככה שאפשר ב"ה מאוד להתגדל,

שוב תלוי בכל אולפנה וגם בכל בת- מה היא בוחרת לקחת ולספוג

אותה אנונימית ממקודםאנונימי (3)
אני רוצה להוסיף על רגע שלם, בהחלט פנימיה מפתחת את הרמה התורנית מאולפנות אחרות כי יש להם את הזמן אחרי הלימודים שבהם הם יכולים לתת לך יותר מאולפנא אקסטרנית דוסית עד כמה שאולפנא כזאת יכולה להשקיע ברמה התורנית, אולפנא עם פנימיה יכולה יותר, ולפי דעתי בשלב הזה של החיים זה מאד חשוב כי זה מפתח לך את האישיות למקום טוב.
זו אכן בעיה בגרעינים תורניים(אהבת עולם)
רוב האולפנות התורניות יותר הן עם פנימייה ואלו שבלי פנימייה לא במרכז- שם נמצאים רוב הגרעינים.
בעקרון מה שבעיקר משפיע על רמה תורנית זה הבנות, לכן רוב האולפנות הדוסות או קרובות לאזורים דוסים או עם פנימייה.
לגבי העניין התורני- לדעתי אם את ממשפחה תורנית (נשמע שכן)44444
לא הייתי פוחדת.
זה לא שבגיל 30-40 רואים מי למד איפה אבל כן רואים מאיזה משפחה האדם הגיע ואם לא, אז מאיזה חברה. בעיני זה פקטור פחות משמעותי בנתונים שלך.

מה שמשמעותי מאד (בתור אחת עם חויה דומה) זה הענייןש החברתי- דתי. זה בעיני הפקטור הכי משמעותי. מה הפער בינך לבין שאר הבנות? יש עוד בנות שפחות או יותר בסגנון שלך? את מתחברת אליהן?

אגב, מה ההורים שלך אומרים?
שאלה קשה.....44444
אני אישית היום בת 30 וקצת.
כשהייתי בכיתה ח' ההורים שלי נתנו לי להחליט והיה לי ברור שאני לא רוצה.
בשרות לאומי בעצם יצאתי מהבית. אותי בשנה הזו שיגע אותי שאין לי בית קבוע וגם לא כ"כ הסתדרתי עם הבנות (ואני דווקא מסתדרת עם אנשים בדר"כ).
הרגשתי כמו באוטובוס שנוסע ונוסע בלי תחנה ראשונה ובלי תחנה סופית.
היו- יו שיגע אותי ושנה השניה חזרתי הביתה (ומסיבות נוספות). זה לא היה קל, בגלל שהתרגלתי שנה לא להיות בבית. אבל.... עם כל החסרונות זה היה עדיף. יש לך בית. גם טכנית יותר קל ולא מבזבזים זמן על נסיעות ולא כל אירוע- פרוייקט.
גם המצב ביניים היה משגע שחלק מהשירותים שאת מקבלת בעיר אחת והאחרים בשניה.
גם שלא מרגישים טוב את לא מוצאת את עצמך נוסעת בתחבורה ציבורית.
שנה לאחר מכן הייתי סטודנטית- רחוק מהבית. דווקא הסתדרתי עם הבנות ואפילו מצויין.
אבל כמו שחברות שלי גם אמרו- דירות סטודנטיות מטרתן לגרום לך לרצות להתחתן.
היו-יו והנסועות שגעו אותי. בעיקר שלא הרגשתי טוב.
ב"ה התחתנתי ומצאתי את מקומי בבית שלי.

למה אני כותבת את זה?

כי אני הרגשתי שהמציאות הזו שאין לך מקום שהוא ממש בסיס אם זה משגע. היוקיו והנסיעות וכל התכנונים מראש מתישים.

בנוסף, אני לא יוגעת מה התכנונים שלך לעתיד ומן הסתם עוד אין לך אבל יש סיכוי שיהיו לך עוד המון שנים לגור עם חברות. לא פעם רווקות צעירות כבר גרות עם חברות ולא נדיר לגור עם חברות בגיל 18. כך שגם אם מתחתנים יחסית צעירים אבל לא מאוד יש מספיק שנים לגור עם חברות. בשלב מסויים זה מתיש ומעיק.
זה גם בסה"כ מצב לא אידיאלי ולא טבעי.

לכן ההמלצה שלי- זה תלוי מאוד אילו אולפנות יש בסביבך ורק אם את ממש אבל ממש לא מוצאת את עצמך בהן (בעיקר אם הסיבה חברתית או חברתית- דתית) תבדקי פנימיות. גם אז לדעתי את אלה שנותנות חופשי להיות בבית- בטח בשבתות. בעיני שבתות בבית זה בסיסי.

אגב, אם את גרה במרכז יש לך לא מעט אופציות וסגנונות שונים של אולפנות (בעיקר בפ"ת).

בהצלחה......
אני התחלתי פנימייה בגיל שלך בערך וזה היה מאוד כיףהלמדן

קשר שנוצר עם חברים שאתה חי אתם הוא חזק הרבה יותר מקשר שנוצר בלימודים

שאלהמעדיפה לא לספר
האם בפנמיה יש מקום שקט לעצמך או שאם אני רוצה להתפרק או ללמוד בשקט למבחן אין אפשרות לזה?
אני משער שזה משתנה ממקום למקוםהלמדן

אבל פינה שקטה אפשר למצוא מחוץ לפנימייה 

עונהחן12
היי מהניסיון שלי, הכי כדאי ללמוד בבית ולא ללכת לפנימיה, זהו מצב שהוא לא אידיאלי והוא נוצר מתוך הכרח, כדאי לגדול בתוך בית נורמלי ולא עם מיליון בנות בפנימיה רועשת וגועשת..
אבל אם יש אולפנה שהיא יותר דוסית ומתאימה לך שהיא במסגרת פנימיה אני ממליצה לך ללכת אליה, אני חושבת שזה ויתור שהוא כדאי למען אולפנה טובה, חברה טובה.
בסופו של דבר, אני לא מצטערת שהלכתי לאולפנה עם פנימיה מלאה נוצרות חברויות טובות וחויות טובות אבל אני לא מרגישה שבאולפנה יש לי מקום שקט לבד.. בכלל לא..
בקשר למה שכתבה חן12מעדיפה לא לספר
אני גרה במרכז במקום לא כ'כ דוס ואנחנו גרים בו בגלל הגרעין התורני.
אני לומדת בפתח תקווה באולפנא מקסימה פשוט אני מרגישה שבאולפנא יש תקנון אבל לא כ'כ שמים עליו וכך יוצא שהאולפנא לא ממש דוסית וגם החברה באולפנא ממש לא מפותחת.

אז באמת אני מחפשת אולפנא דוסית ועם חיי חברה מפותחים ולפי מה שראיתי עד עכשיו זה קיים רק באולפנות עם פנמיה. אני צודקת?
המשךמעדיפה לא לספר
כאילו אני גם ממש ילדה שצריכה לעיתים קרובות את הפינה שלי כדי להתפרק, לחשוב בשקט וללמוד למבחנים (יותר נוח לי לבד).
אז אני ממש מתלבטת אם אכן ללכת לפנמיה!
זה גם גם השנים האחרונות בבית.
הייאנונימי (2)
אני למדתי בפנימייה ואני יגיד לך מה אני חושבת עלזה-
בהתחלה זה קשה. לכולם זה קשה ממש בהתחלה. אבל בכללי התחלות חדשות שאנחנו לא רגילים אליהם (במיוחד מכל החיים בבית למעברצחד כמו פנימייה..)
ואם חשוב לך ממש זמנים שלך לבד עם עצמך קשה להשיג אותם בפנימייה.. אפשרי אבל זה קשה. את מוקפת הבנות 24/7 . את צריכה לחשוב מה יותר חשוב לך ..
בפנימייה את מקבלת המון כל כך הרבה שאי אפשר להגיד במילים. את מקבלת חברות אמת לכל החיים החסרונות חזקות כל כך את מכירה כל דבר בחברות שלך את חיה איתם. את לומדת כל כך הרבה ערכים לחיים התחשבות אכפתיות הקשבה עין טובה ..
בפנימייה בדרך כלל גם נותנים ערך יותר לפעילויות ולדברים שהם מעבר ללימודים.
רוב האולפנות האקסטרניות שאני מכירה הרבה פחות דוסיות מפנימיות מה גם שבפנימיות הם ממש בוררים בנות ובדרך כלל יש סוג יחסית מסויים של בנות...
כן זה חשוב בית אבל תכלס כל אחת יודעת מה יהיה לעצמה טוב ותמיד אפשר לעזוב ולחפש מקום חדש.
בהצלחה יקרה!
שביעיסטיתאהללה א-לקי

אהלן(:

אז אני לומדת באולפה שהיא בלי פנימיה..

ולדעתי זה שרק בפנימיה אפשר למצוא מקום תורני וחברתי משמעותי זה לא נכון.

אצלי באולפנה יש לנו ענף חברתי גבוה עם גיבוש והמון פעילויות תורנייות וחברתיות מדהימות!

לדעתי זה שאת לא בפנימיה נותן לך את האפשרות ליצור קשר חזק עם השבט שלך ובישישית- שביעית (וגם בשמינית להתנדב) ליהיות פעילה ועסוקה בעשייה קדושה בסניף או בכל דבר אחר, ובטח שכחלק מחב"ב בגרעין תורני וכל זה לצד חברה משמעותית באולפנה.

בנוסף זה השנים שאנחנו בונות את עצמינו ולדעתי הדרך הכי נכונה זה חיי בית עם ההורים והאחים שלך, והבית זה השורש לרוח חיים דתי בכל דרך ורמה שהיא.קורץ

כמובן שזה תלוי אולפנה אבל עד כמה שידוע לי יש מספיק אולפנות תורניות וטובות בפ"ת והאזור.

 

חג שמח והמון ב"הצלחה!!

איפה את לומדת?מעדיפה לא לספר
שבעיסטיתאהללה א-לקי

'צביה' רבבה

בטח שיש.אנונימי (5)
לא יודעת מה קורה ככ בכל האולפנות, אבל מהאולפנה שלי ושל כמה שביקרתי בהן, לא חסר.
תמיד יהיו את הפינות האלה.
בדשאים
מאחורי האולפנה
לפעמים בלילות, להתפלל בבית מדרש..
מקומות שקטים לא חסר.
צריך רק לדעת להוציא את עצמך אליהם.
כי מתישהו אחרי שנוצר כבר קשר פחות לוקחים זמן לעצמך.
וזה משתנה לפי בת, בעיני זה לא טוב.
צריך לקחת את הזמן.

למבחנים לומדים בחדר/בכיתה/ מרכז למידה אם יש..
לא חסר..

פנימה זה כלי. זה יכול להועיל ויכול להזיק נורא תלוי בך.
בסיעתא דשמיא מרובה!
לדעתי להשאר בבית - וללכת לפנמיה שהיא אסטרנית או חצי אסטרנית.עף על עצמו


...באמונה שלימה

תבדקי עם עצמך מה את מרגישה שיעשה לך טוב, כל מקום עם היתרונות והחסרונות שלו.

אני חושבת שהרבה פעמים רואים דווקא את האולפנות התורניות יותר עם הפנימיה כמשפיעות יותר אבל זה לא בהכרח רק ככה.

אני לומדת באולפנה בלי פנימיה ואני מרגישה שיש לי את כל מה שאני רוצה וצריכה, קשר חזק וטוב עם החברות שלי, את הבית, ובאולפנה יש הווי חברתי חזק מאוד עם המון פרוייקטים ופעילויות. יש לי באולפנה בנות מכל הסוגים ואפשר לומר שהרבה מהבנות בה קצת פחות דוסיות אבל האולפנה מציעה המון פעילוית תורניות כמו מדרשה לתלמידות, רמב"ם יומי, שיעורים במערכת שהם מעבר וזה מדבר לא רק לבנות היותר דוסיות, בכל פעילות כזאת את תראי בנות מכל הסוגים.

אצלי באופן אישי החברות הטובות שלי הן מכל הסגנונות, דוסיות יותר ופחות וב"ה מוצאים את  האיזון.

ובאופן אישי אני חושבת שיותר טוב וכיף לגדול בבית וגם בסופו של דבר יוצאים לחיים עם החינוך שסופגים בבית. ברור שאני לא פוסלת פנימיה אבל בסופו של דבר כל אחת ומה שמתאים לה.

אז אני ממליצה לך לחפש אולפנה בלי פנימיה שתיתן לך את האפשרות להיות ברמה התורנית שאת רוצה ואפילו אם הבנות קצת פחות תורניות זה לא אומר שגם את תהיי כזאת או שתרגישי לא בנוח (ואני בטוחה שגם יהיו לך חברות ברמה התורנית שלך).

בהצלחה

 

...כציפור
וואו,זה התלבטות ממש קשה,בתור אחת שממש התלבטה ובסוף הלכה לפנימייה וגם כשהייתי בתחילת שביעית התלבטתי אם לחזור הביתה ואני בעצמי עדיין לא יודעת אם זאת היתה החלטה נכונה להשאר.
להגיד שאני בעצמי עדין סגורה על זה ,זה פשוט לא נכון, זה המון המון הקרבה לפי דעתי, אם יש מתחתייך אחים קטנים לפי דעתי זה אפילו יותר קשה,כי פתאום לא לראות אותם כל יום ואיך הם גדלים,לי זה היה נורא קשה.
זה נורא קל לתת עצות מהצד,אבל תשבי עם עצמך ותחשבי בשיא הרצינות על זה ,זה החלטה שתשנה לך את החיים...
שהגעתי לפניימיה הפחד הכי גדול שלי היה להכיר פתאום בנות חדשות שלא כולן הסגנון שלי ומה שאני רגילה מהסביבה שלי ובסוף מה שהיה לי הכי קשה זה המרחק מהבית לפנימייה,כי פתאום את חיה עם החברות שלך, נושמת איתן,אוכלת איתן,וכן, לפעמים את רוצה להיות לבד. לפעמים את צריכה את החיבוק של אמא ,את החיוך של אחייך הקטן,ואין לך את זה, ואת רוצה לבכות, אבל אין לך למי,כי אין לך כח לעוד עיצה/חיבוק מחברה,את פשוט רוצה את אמא/אבא/אח/אחות שלך, זה יכול להשמע ממש תינוקי, אבל זה ממש יכול לקרות.
תשבי עם עצמך ותחשבי, זה מתאים לי לא לראות את המשפחה שלי ,שבוע?
זה ניתוק גדול גם מהסביבה, לחשוב-זה מתאים לי להתרחק מהסביבה שלי?

וגם ,אני באמת רוצה עכשיו ללכת לאתגר חדש,להכיר פתאום בנות מכל הארץ? או שבאמת טוב לי איפה שאני ובסדר הבית ספר שקרוב לבית שלי לא מתאים לי 100 אחוז,אבל יש לי את הסביבה שלי ומה שלא יהיה לי טוב/לא יהיה בבית ספר אני אקבל מהסביבה שלי?
הרבה פעמים מה שיכול להיות קשה בפנימייה זה הניתוק מהסביבה.


את מגיעה לבד מהאזור שלך או עם חברות שלך לפנימייה?
כי שמגיעים עם חברות זה ממש ממש שונה..
תודה רבה לכולןמעדיפה לא לספר
באמונה שלימה. איפה את לומדת?
ויש איתי עוד חברות שבודקות את האולפנא הזו..
תודה רבה על העצות. נתתם לי הרבה נקודות למחשבה
יכולה לנסות חצי פנימיה..אנונימי (6)אחרונה


אולפנת רננהעלה קטן

היי, צריכה בדחיפות מידע על אולפנת רננה

מה הסגנון באופן כללי, למי מיועד, איך האווירה

ומבחינה תורנית-דתית- מה הסגנון? האם מותר שם פלאפונים?

האם יש אולפנה אחרת מקבילה בסגנון כדי שאוכל להשוות?

כל מידע יעזור לי

תודה רבה!

מישהי יודעת אולי?עלה קטן
מכירה קצת מרחוקמתואמת

נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.

אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.

(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)

תודה רבה! עזרת ליעלה קטן
יש אולפנה מקסימה בחרשהTal i

כולן עם נוקיות, גם הצוות וגם התלמידות.

אולפנה דתית תורנית באוירה חלוצית.

הבנות שלי לומדות שם.

שווה לבדוק

אולפנת מבשרת חרשה

תודה רבה לך! אני אבדוקעלה קטןאחרונה
קומי אוריאיידן

אני רוצה ללכת לאולפנת קומי אורי ואני צריכה לשכנע את ההורים שלי ואני לא יודעת איך מישהי יכולה לעזור לי בבקשה?

ההורים שלי מאוד דוסים אבא שלי רב וכו..

הם מסכימים לי ללכת לתפארת, ראשית, רעיה ובהרן אפילו לכפר פינס הם לא מסכימים.

מישהי יכולה לעזור?

..הרמוניהאחרונה

למה את רוצה ללמוד שם?

מה הדברים שחשובים לך?

 

הפורום הזה פעיל? אני ממש אשמח לתשובהעלה קטן

לא בשבילי -

אולפנה בסגנון של אולפנת בית-אל

מישהי מכירה אולי?


תודה מראש!

מחפשת אולפנה בסגנון מתנחל ברסלב כזהאנולה

היייייי לכולןןן 

מחפשת אולפנה לשנת לימודים תשפ"ו עולה (עולה לי"ב)

אני יודעת שזה ממש מאוחר אבל תמיד עדיף לנסות

רגע חחח בטעות נשלח, -המשך-אנולה

בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל 

חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות 

לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה 

בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..

מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה 

וצוות טוב 

חחח זהו בעיקרון 

אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום

 

היימפוצלשת(:אחרונה

יש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים

ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק


יש פרטים בגוגל תחפשי..

בהצלחה 😇

הי חדשה כאן!מיכלי123
ברוכה הבאה, נכנסתי רק כדי להסביר שלא פעיל כאןחסום לשעבר
(בנות נא לא לסקול אותי)
🏢פתית שלג

לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל

אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה

חסום לשעבראחרונה
אתה יודע שגם אתה אמור להיסקל?
התאמת אולפנה לעולה לכיתה ח'צביהק
שואלת לחוות דנת לגבי אולפנות של בנות דתי לאומי עם פנימיה/חצי פנימיה. עזרו לי איך לבחור נכון.
מחפשת מידע על אולפנת צביה בקעת הירדן. (אולפנת חמרהציפור כסופה
מישהי מכירה??? ויכולה לספר
אולפנה עם חטיבת ביניים בירושלים עם בנות דוסיות?טל524

מחפשת לאחותי - אולפנה עם חטיבת ביניים בירושלים עם בנות דוסיות? קיים כזה דבר? אשמח לרעיונות. לא כולם צריכות להיות דוסיות, אבל לא להיות היחידה.

ממד הר נוף ואז לעבור לאולפנה דוסיתמרגולאחרונה
יש להם חטיבה, יש בנות שבאות אחרי כיתה ו רק לחטיבה

אולי יעניין אותך