אני שנתיים באולפנא, ומודה לה' על כל יום שאני שם.
השנה עירבבו אותנו, וממש קשה לי.
השכבה היא לא הסגנון שלי.
חברות ממש טובות עברו, ועכשיו אני לבד בהפסקות.
עצוב לי.
אני121אל תדאגי- כל ההתחלות הן קשות ואת עוד תמצאי את החברות שלך מחדש בעז"ה!!
בעיקרון בגלל שאת באותו המקום שכבר היית אז אתה מגיעה ומצפה לאותו דבר- שיהיה טוב!
אבל אין מה לעשות כי ערבוב כיתות זה גם התחלה חדשה שיכולה לפעמים אפילו להיות יותר קשה, פשוט כי זה להגיע לאותו המקום, אבל הכל שונה!!
בעז"ה את עוד תשמחי על הערבוב הזה, וזה רק ענייין של זמן
אהה.. ואלי כדאי לשתף מישהו שאת מכירה, איזה חברה טובה, מורה, מדריכה ביותר מפורט והיא גם מכירה אותך אז היא תוכל לעזור יותר!!
שיהיה לך מלא בהצלחההה!!


ובעיקר על:
רעיה
כפר פינס
תפארת
עטרת רחל
מעלה לבונה
טהר
חמרה
חלוצה
וכו'...
איפה זה?
איזה ימים בבית איזה ימים בפנימיה? פנימיה מלאה1 חצי1 בלי?
איך הפנימיות והאוכל?
רמה לימודית?
רמה דתית? מה האידאל של האולפנה? ופרקטית איך זה יוצא?
רמה חברתית? יש משפחתיות?
איך הקשר עם המורות?...
וכל מה שיכול לעזור לטרמחיות להכר את האולפנה..
ובבקשה לא לכתוב סתם: " אני שרופה על האולפנה וכו'''"
ומירון אל תשתלטו...
יכול להיות שזה לא כ"כ המטרה של הפורום ולא כ"כ נוח וכו'..
אבל זה ממש יעזור לטרמחיות שבנינו...
תודה רבה!!![]()
אם לא יפתחו אני אפתח בלי נדר ביום שלישי.
שרשור האולפנות האחרון היה בתשע"א, והמוןןןן דברים השתנו מאז אני חושבת
איפה זה? בנווה, על גבול מצרים. לא מסוכן בכלל! הסיכוי שיהיה טילים נמוך מבתל אביב...
איזה ימים בבית איזה ימים בפנימיה? פנימיה מלאה1 חצי1 בלי? פנימיה מלאה.
איך הפנימיות והאוכל? הפנימיות ברמה של מלון, 5-6 בנות בחדר, שירותים+מקלחת לכל חדר ובנפרד (השירותים לא באותו חדר של המקלחת), שני כיורים בחדר, חדר מרווח מאוד. מועדון שווה לכל כיתה עם מטבחון ומקרר ואפשר להביא כלי מטבח ומיקרוגל וקומקום וכירה ומה שרוצים, האוכל טעים מאוד, יש צמחוני, חדר אוכל גדול ואחראית מטבח מקסימה.
רמה לימודית? רמה די גבוהה, לא בטירוף, לאולפנה יותר חשוב הערכים מהלימודים אבל עדיין הלימודים חשובים, בגרות חרדית (זה לא מונע להתקבל לשום מקום, ולהפך-יש מקומות שמקבלים רק בגרות חרדית) 2 מגמות- ביולוגיה וגרפיקה.
רמה דתית? מה האידאל של האולפנה? ופרקטית איך זה יוצא? הרמה הדתית די גבוהה, הרב טאו כזה אבל יש גם בנות שלא ווזה בסדר והן לא שונות בחברה. האידאל של האולפנה הוא לגדול ולצמוח בעולם התורני, לחזק את האמונה והבטחון בקב"ה ולברר את הדרך כדי שכשנצא ל"עולם הגדול" נהיה מוכנות ולא נתבלבל. פרקטית זה עובד מעולה! באמת, לא סתם קשקושים...
רמה חברתית? יש משפחתיות? האולפנה משפחתית ברמות! כולן מכירות את כולן, חברות מכל הכיתות, מדברים על דברים בנאלים של בנות אבל לא רק, יוצא הרבה שמדברים סתם באמצע החיים על דברים עמוקים ואני ממש אוהבת את זה. כשהגעתי לאולפנה בחמישית (אני בשביעית) היה לי נחמד מאוד לראות שהאולפנה כ"כ ביחד שזה נורמלי לגמרי לחמשושיות לצחוק קצת על שמיניסטיות...
איך הקשר עם המורות? המורות מדהימות! והקשר ממש טוב איתן, בעיקר המחנכות.
לֽמורות ממש לא אכפת שלפני מבחן מתקשרים כדי לברר, מורות ממש חברותיות ומתחשבות ונחמדות ואין מורה שכולן שונאות.
יהיה מצוין!!!!!!
תודה רבה![]()
אני חושבת שאחרי חודשיים\ שלושה חודשים בערך,
כי אפילו בחודש הראשון זה עדיין חודש של נסיון כזה ולא מכירים עד הסוף,
אני חושבת שכבר בחודש השני\שלישי קצת יותר רואים את האופי של האולפנה ואת סגנון הבנות...
אני שמעתי על מישהי שנכנסה לאולפנה חדשה, לא אהבה וחזרה אחרי שבוע לאולפנה שהיא באה ממנה...
קיצור, אם את רואה שזה ממש פוגע תתחילי לחשוב על מעבר,
אבל רק אם זה נניח ברמה ממש קיצונית שאת מרגישה שהאולפנה בכלל לא מתאימה לך...
אבל בכללי חוץ מזה כדאי לך להתייעץ עם מישהו שמכיר את המצב לעומק ויוכל לעזור יותר
שיהיה מלאהה בהצלחה 
די דוסות ורמה לימודית גבוהה? (די כמו בהרן...)
כאילו פשוט עוד על האולפנה
אחלה אולפנה!![]()
וואי והצחקתן אותי הבנות שכתבו בהר"ן.. היא כתבה-שהיא מחפשת אולפנא די כמו בהרן![]()
( משרד החינוך קבע אתזה.) ורמה דתית טובה. כאילו האולפנה נורא מעודדת לכיוון החיובי אבל זה די בשליטה שלך מה תהיה הרה הדתית שלך ( כאילו בקושי מעירים על חצאיות תפילה וכאלה) אבל אני יכולה לומר לך שמתוך מאה בנות בשמינית 80 מגיעות כל בוקר לשיער תורה רשות! זה מראה על דברים טובים, וגם יום כיפור מתוך 450 בנות 340 נשארו, ועוד הגיעו בוגרות ואמהות.. ( שדרך אגב- הדברים האלה קראו בזכות הרבנית, שמהכרות אישית היא אחלה!!!)
וגם מירון נשמע לי מתאים.
לא מתאבדים על לימודים
אבל לומדים..
כל ההתחלות קשות.. לאט לאט תתרגלי או שלא ואז תראי כבר.. אבל אי אפשר לראות משבוע אחד..


מה זאת אומרת לא הסגנון שלך?לא כזה הבנתי למה את מתכוונת..
בעיקרון השבוע הראשון ממש לא קובע! יכול להיות שעוד מעט תגלי עוד המון דברים טובים באולפנה \ בבנות שאיתך ויהיה לך כיף ברמות.. וגם יכול להיות שזה יקח יותר זמן..
המלצה שלי, חכי , ותראי אם במשך הזמן נהיה יותר טוב.. מאמינה שכן 
בהצלחה ממש!

היי..
רציתי להתייעץ אתכם על משהו שכבר מעיק עלי הרבה מאוד זמן..
אמא שלי נוהגת כל הזמן ל'רדת' על המשקל שלי (שאגב הוא ממש לא חריג! המשקל שלי תקין לחלוטין ויש לי רק מספר בודד של קילוגרמים עודפים להוריד..ואני עובדת על זה).
היא עצמה הייתה רזה מאוד,ולכן מפריע לה שאני לא בדיוק כזו.
יש לציין שהיא אמא מאוד מסורה ,אבל רק בנקודה הזו היא פשוט פוגעת בי נורא כל פעם מחדש,והיא עושה את זה בצורה כ"כ לא מכבדת- מול האחים שלי וכו..
אני מאמינה נעשה מתוך דאגה ,אבל זו לא הדרך!ההחלטה לרדת במשקל צריכה להיות שלי בלבד
חשבתי שכשאגדל זה ייפסק..אבל זה רק מחמיר יותר ויותר ככל שאני מתקרבת לתקופת השידוכים..
דיברתי אתה על זה כמה פעמים,וזה עזר לתקופה של ימים בודדים.
מה הייתם עושים במקומי?
"ויש לי רק מספר בודד של קילוגרמים עודפים להוריד..ואני עובדת על זה)."
האם את מורידה את הקילוגרמים בגללה? ולא בגלל שאת רוצה?
תשבי איתה ותדברי על זה שגם בה יש מגרעות, גם להיטות רזה מאוד זו מגרעה, ולכן לא תמיד מומלץ לרדת במשקל. הרב שלום ארוש אומר: שמי שצריכה לרדת במשקל , סימן שהיא צריכה לעבוד יותר על הפה שלה, לשמור עליו , טוב טוב . כי על ידי אי שנמירה על הפה באה תאוות האכילה.
מוזמנת לפנות לפרטי אם יש לך שאלות \ הארות \ הערות..
קודם כל תזכרי שאמא שלך רוצה רק בטובתך,
שהיא מנסה שיהיה לך יותר טוב כפי שטוב נראה בעיניה,
וגם שסך הכל היא בן אדם ויכול להיות שהיא טועה.
אני ממליצה לך על שיחה בזמן רגוע לא בזמן שהיא יורדת עליך שתפתחי איתה את זה,
תספרי לה איך הירידות הללו גורמות לך להרגיש וכמה זה פוגע בדימוי הגוף ובמצב רוח שלך,
אם יותר נוח אפשר גם במכתב,
תנסי לבקש ממנה להשתדל שלא לדבר איתך על הנושא בצורה הזו,
תשאלי אותה למה זה כל כך חשוב לה,
מאמינה שתופתעי.
אגב, מה אבא שלך אומר בנושא?
את עצמך רוצה לרדת במשקל או רק בגלל אמא?
מעבר לזה,
את כותבת שיש לך מעט להוריד אולי תנסי לטרוח בשביל מצוות כיבוד הורים?
אפילו לשדר לאמא שאת משקיעה במה שחשוב לה,
את יכולה ללכת לדיאטנית או למכון כושר ולהגיע עם אמא להסכם שאת טורחת בנושא ולכן היא לא מדברת איתו עליך.
חיבוק גדול! סורי על החפירה..יש פעמים באולפנה(בעיקר בלילה)
שאני מתה מרעב
ונמאס לי כבר מקוסקוס וכמובן שאין אש תנור וכו' יש רק מים רותחים
יש לכם רעיון מה להכין??
אפשר להביא גם קרקרים, קורנפלקס, פירות, פיתות/ לחמניות..
תחשבי מה את אוכלת בבית
אם כן תביאי חלב וכריות שיא השווה לאכול את זה בלילה!
איזה יצרתיותהלב והמעין.מה נראה לאנשים שעושים את זה?
"וואלה אני רעבה אז בואי נדפוק את כל השכבה, נהרוס את הקומקום, נגרום לחולות צליאק לא לשתות תה כל השנה, שלכולם יהיה ריח מסריח וגושים לבנים צפים בקפה, שיחרימו לנו את הקומקום, שאף אחת לא תדע איפה הוא שבועיים, והעיקר- שאני לא יהיה רעבה!"
ממש אכפתיות למופת.
אני נדמה לי מכירה אותך...![]()
אריאלניקית!
אתהלךאז אפשר כמובן מנות חמות
מרקים נמסים בכוס
נקניקיות סויה (שמים בתוך שקית בתוך ספל מים רותחים)
יש מוצרים שצריכים רק השריה במים רותחים כמו: בורגול, אטריות אורז,
מקרר יש?
אם כן אז מוצרי חלב למשל יוגורט עם פרי או גרנולה/ מעדן/ קורנפלקס עם חלב/ מציות עם גבינה וכדו'
אולי כדאי לכן לקנות כמה בנות ביחד טוסטר? יש טוסטרים בפחות מ100 שקל ואז אפשר להכין טוסטים שווים.
מיקרוגל יש?
אם כן אז כל מוצרי הסויה וכמובן כל אוכל מבושל שאפשר להחרים מהבית
אולי אפשר לדבר עם האולפנא ולבקש שתהיה אופציה להכין סנדוויצ'ים בארוחת ערב בשביל הלילה או שיתנו להיכנס למטבח להכין או לקחת אוכל קל כמו פירות וירקות, סנדוויצים וכדומה.
תקני לך חטיפי אנרגיה, תקחי מהבית עוגות ועוגיות וכדו'
התחלת עכשיו חמישית?
כאילו - מחנכת קרציה שמלמדת 25 שעות - נקרא?
תמיד אפשר לעבור כיתה אם יש אופציה כזאת.
לא טוב זה עניין מאוד אישי. יכול להיות שאני אחליט לעבור בגלל משו אחד ואת תחליטי בגלל משו אחר.
בגדול, אם לא טוב לך באולפנא. קשה לך ממש, לא מוצאת את עצמך, קשה חברתית..
תחשבי מה את מגדירה קשה בשבילך עד כדי כך שתעזבי את האולפנא.
ואני ממליצה גם להתייעץ עם ההורים..
חודש זה כלום צריך לפחות עד חנוכה עכשיו זה עוד לא השגרה האמיתית

רוצה לדבר איתי בפרטי??!?!,איך??????????! אוף לא הבנתי וזה נימחק..
כנסי לכרטיס האישי שלך, בצד כזה קרוב לשם שלך, יש כמו ציור של עט אז תלחצי עליו- (זה עריכה כאילו..)
תרדי למטה שם כתוב: חתימה,
תכתבי מה שבא לך ואז תלחצי- שלח... וזהווו![]()
יאאאאאאאא אישה עפוש חח
סתאםם צדיקה תלוי למי חחח
סתטםםם נעלבת//??)&*)&!תודה ממי![]()
רואים???????
רגע שלםוכןן רואים חח
נעלבת???????????????????????????????????
![]()
אינלי מושגגג אנע עארף חח סתאםם חחח מאיפה את![]()
כןןןןןןןןןןןןןןןןןן![]()
בס"ד
ניראלי שממש נורא לי!
יש לי מלא חברות,
המחנכת שלי ממש טובה,
אבל הכל כ"כ שונה ממה שחשבתי.
הרבה הרבה פחות דוס ממה שחשבתי (וממה שנחשב...)
רחוק ממש מהבית שלי (4-5 שעות נסיעה באוטובוסים)
מלא מורות מלמדות בצורה מוזרה,
ואני בוכה מלא,אבל אני לא יודעת אם זה טוב או לא.
איך אני ידע?
זה מטורףףףף 4-5 שעות באוטובוסים, אחותי את צריכה לקבל סיכת לוחם...![]()
אבל בכללי זה רק החודש הראשון שלך שם, בעזרת ה' עם הזמן את תתרגלי, לפחות יש לך חברות ומורה טובה!! וזה לגיטימי, כל התחלה חדשה היא מוזרה בהתחלה, זה מקום שונה, סגנון שונה, לימודים אחרים, אבל באמת שמתרגלים להכל!!! וזה בסדר לבכות, בסדר גמור, זה טוב ומשחרר,
והקטע שזה פחות דוס, כאילו יש הרבה סטיגמות על אולפנות לטובה ולרעה, אבל תכלס כמעט בכל אולפנה יש בנות דוסות ויש פחות, אז תהיי מי שאת, וזה יכול להיות הנקודת חיזוק שלך, שזה שאת יותר חזקה בדת וברוחניות, מאוד צריכים את זה!! וזהו מאחלת לך המוןןן הצלחה והיה טוב, באמת שיהיה טוב,
ה' לא עושה טעויות, הוא שלח אותך למקום שהכי מתאים לך!!!
תיזכרי שאת רק בחודש הראשון ואולפנה זה מאוד שונה מיסודי אני גם היתי בשוק בחמישית...😱ולגבי הנסיעות ניראלי תחכי קצת ואם זה ממש ממש קשה אז אולי תימצאי משו יותר קרוב כי 3-4 שעות לאולפנה זה המוון בהצלחה 👍👍אז סתם רציתי להכיר לפני..
תורה ועבודה
תורה ועבודהלא חושבת..
ואנונימי... שתדעי לך שהדבר הכי שנוא על רגביסטיות זה בנים מרגבים בעמקק ![]()
חלום חיי ללמוד ברגבים, חבל שאני דרומיתתתת
אפשר להגיד משהו? לכל החמשושיות שהתחילו (כמוני) ולכל הטרמחי"ות שיתחילו ולכל בן אדם שיתחיל בחייו?
נפצו את כלללל הסטיגמות שיש לכם על מקומות!!
על מקום מסויים שהוא דוס, על מקום אחר שהוא פחות, כאן עושים ככה, וכאן ככה..
ופתאום אתה מגיע למקום החדש ומגלה ששום סטגימה לא באמת נכונה!! ואותי זה ביאז נורא.. כי חשבתי דברים מסויימים על איפה שבחרתי ללכת ופתאום אתה מגלה שזה ממש לא ככה!!
וזה מדכא ומבאס ברמוווות!!
אז חלאס עם כל הסטיגמות על כל המקומות.. כשתאם באות לבדוק או בכללי למקום חדש תנפצו למרי את כלח מה שהיהי לכן בראש ותפתחו גף חדש לגמריייי!!
אותי זה עיצבן ועיצב נוראאאא!!
צודקת לגמריי!!אני121אני חמשושית...
שנה שעברה רציתי מאוד אולפנה מסוימת, דוסית, ובסופו של דבר לא הלכתי אליה בעל כורחי בגלל ההורים...
סגרתי באולפנה אחרת ופשוט לא רציתי ללכת לשם. רציתי מקום דוס וחשבתי שהאולפנה לא דוסית. אבל מאז תחילת שנה מדהים לייי!!! אמנם יש בנות לא דוסיות באולפנה, אבל יש אהבת ה' מטורפת, צוות מדהים והכל... בנות מגוונת בטירוףף... בואו נגיד שאם היו אומרים לי עכשיו שאני יכולה לעבור לאולפנה שרציתי מלכתחילה לא בטוח שהייתי עוברת...
אז אל תשפטו
)
אני ממש רוצה לתרום שער יש לי מספיק והכול אבל השער שלי עבה ממש ואני מפחדת שאני לא יוכל לאסוף אותו כי ממש קשה לי עם שער פזור הוא עבה מתנפח לא חלק... למרות שלא נורא מצד שני הוא גדל אחר כך, אז מה אתם אומרות?![]()
בע"ה
תשמעי יקירה, להסתפר זה צעד בלתי הפיך- לתקופה לא כ"כ קצרה (השיער שלי גלי מסולסל ולקח לו יותר משנה לפצות על 30 הס"מ שגזרתי). חשוב באמת שתעשי את זה מתוך השלמה גמורה עם עצמך.
* גילוי נאות: תרמתי פעמיים עד לגובה קצת מתחת לכתף, הייתי שלמה 100% על המהלך ולמרות זאת כל פעם מחדש התבכיינתי לאחותי שהצמה שלי כבר לא מחוברת לי לראש, מין אבל על הצמה הארוכה שהייתה ואיננה...
נכון את צודקת במאה אחוז
את צריכה להרגיש בגוף שלך בסדר
ולפני שאת הולכת ליתרום
את צריכה להגיד לעצמך שאת לא יכולה להתחרט אחר כך
.זה היה יוזמה שלה והיא חיכתה הרבה זמן עד שהשיער היה מספיק ארוך לתרום.
פחדתי שהיא תצטער אחרי שיגזרו לה את השיער, אבל הופתעתי עד כמה היה לה יפה הקארה הקצר.
ההרגשה שעשית מצווה אמורה לחפות על "אכזבה" אפשרית.
בהצלחה יקרה! תחשבי על המצווה שאת עושה...
תרמתי שיער כמה וכמה פעמים, כל פעם עשיתי אורך אחר בשיער,
בהתחלה אחותי סיפרה אותי והשארתי שיהיה לי קצת יותר מקוקו כי פחדתי מתופעות הלוואי (שיער דק ולא חלק אז יוצא משהו מוזר...)
פעם שנייה אצל ספרית השארתי את המינימום לקוקו ובסוף הייתי עם פזור רוב הזמן (וגיליתי להפתעתי שדווקא יפה לי ככה, למרות החשש עם הצורה המוזרה שיוצאת)
שאר הפעמים היו אחרי החתונה, אז גיוונתי ![]()
בקיצור, תראי מה אורך הצמה שיוצאת לך, את לא חייבת להשאיר לך קצרצר, אם יש לך מעל 30 ס"מ תתרמי רק 30, אולי אח"כ תגלי שדווקא נחמד לך ופעם הבאה תתרמי יותר
הכי הרבה, חכי קצת שיתארך יותר ואז תסתפרי ותשאירי לעצמך מספיק לאיסוף בטוח
בהצלחה
וישר כוח!

אני חושבת שלא כדאי להסתפר בשביל לתרום, אלא רק אם רוצים להסתפר ממילא אז לתרום.
ככה את שלמה עם עצמך...
אני תרמתי בשביל לתרום והצטערתי על זה ממש...
למרות שעכשיו (אחרי חמש שנים) השיער שלי יותר ארוך ממה שהוא היה יכול להיות אם לא הייתי מסתפרת, אז זה נראה זוועה...
ויש לי שיער ברוך ה', ברוך ה' עבה מאוד ולא חלק בכלל... דיי מתולתל.
אז נכון שהייתה תקופה של איזה חודש שהיה קשה לסדר אותו אבל לפחות לדעתי- זה שווה את זה!
הרגשתי שלא סתם הסתפרת, עשיתי עם זה משו!
ברור שהיה קשה, משעיר עד מתחת לגב פתאום אורך אוזניים (תרמתי צמה של 40 ס"מ לא כולל קצוות שרופים)אבל היה לי ממש טוב עם זה.
אם יש לך שאלות-בכיף!!
בהצלחה!
יהיה הרבה יותר קל לטפל בשיער. תעבירי את המברשת בשיער פעמיים/שלוש בבוקר, ותהיה מסודרת במשך כל היום! יש נשים שעושות את זה, לא מטעמי צדקה, אלא כדי לחסוך זמן ובכל זאת להיראות טוב !
שיהיה לך בהצלחה ויישר כוח על הרצון לעשות משהו טוב למען הזולת. גמר חתימה טובה.
אני תרמתי פעמייםן ברוך ה' ואני באמת מאמינה שכשאנחנו עושיםתמצווה אז אורך השיער מהרר כי אני תרמתי לפני שלושה חודשים בערך שיער עד האוזןם והוא כבר נמצא כגמעט בכתפיים והוא אף פעם לא צןומח מהר! אבל באמת שכמו שכבר אמרו לך תעשי רק עם את באמ בטוחה בזה כי אחרת זה לא ש!!ה את זה .
עוד משהו שנזכרתי עכשיו אחרי שתורמיפם אתה מרגיש כ"כ בעננים שזה לא משנה לך ארוך השיער
ואני יכטולה להגיד לך שלי יש שיער בלונדיני וזה היה ממש קשה לתרום פעם שניה כי בפיעם הראשונה ראיתי בצמה שהשורשים חומים וז כאילו מה אני יתרוןם ואז יהיה לי חום? אבל דווקא נהיה לי יותר בהי רואני באמת מעאמינה שזה בגלל שתרמתי ולא סתם הסתפארי!
[אבל שוב תעשי רק את הצעד הענק הזה ר4ק עם את שלמה איתו במאה אחוזז
![]()
זו מצווה גדולה!!! כשאת תורמת, השיער קצר לכמה זמן, אבל הוא גדל בחזרה, וגם את יודעת שגרמת אושר למישהי אחרת בלי שיער!
אי אפשר להשיג את תחושת הסיפוק הזאת בדרך אחרת.
תתרמי!!!
אל תדאגי בקשר לאורך. הוא יתארך בקרוב.
בהצלחה ואשרייך!!!
![]()
![]()
גאוות בנות!!! ![]()
![]()
לי ספציפית אין מספיק
אבל תחשבו עלזה שאם לכן כ"כ קשה להיפרד מ30 ס"מ כמה לילדה שחולה קשה להיפרד מכלללל השיער שלה!!!
אשריכןןןןן!!
אז זה ממש טריי!!
קיצר זה בהתחלה היה עזה וואי למה עשיתי אתזהה אבל זב תחושת סיפוק אדירהה!!
אם את אוהבת שהשיער הור מדורג ולא קארה אז כדאי לך לתרום מלמעלה זה כזה צמה שעושים בתחילת הראש וככה יוצא לך שיער מדורגג!!
קיצר ממש ממש בהצלחה!!
אשרייך!!
היה לי גם שער עבה
וגם אני מאד התלבטתי עם לתרום את השער שלי
וגם אני לא הייתי שלמה אם זה
אבל בסוף אמרתי לעצמי
אם אני רוצה לעשות מצווה לילדים החולים לא אלינו ה ישמור אותנו
אז אני צריכה לעשות את זה
ובסוף אני הסתפרתי וברוך ה זה יצאה לי מאד יפה
רציתי להגיד אם משהוא מאמין בהקבה אז זה יהיה בעזרת ה
אז אני היייתי אומרת שזה לא נורא ואת יכולה להסתפר
אני גם מכירה משהיא שגם היה לה כמו שלך והיא גם התלבטה נוראה ובסוף היא הסתפרה
ואני מאחלת לך אמון הצלחה
יום טוב שלום
את יכולה לחכות לאורך שיאפשר לך להשאיר קוקו.
אחרי כמה חודשים השיער יצמח לך יותר יפה. זה בריא לשיער לגזור מידי פעם.
אם השיער צומח לך בדרך כלל לאט, רק אחרי חודשיים- שלושה תוכלי לאסוף אותו בצורה יפה. עד אז, תצטרכי לאסוף אותו צמוד וגבוה יותר מהרגיל ולהיות קצת יצירתית...
אל תשכחי לאכול בריא (ביצים, פירות וירקות,..) כדי שהשיער יצמח יפה.
בהצלחה עם ההחלטה!
זה כיף ומצחיקק!!
אני בכיתה ח'.
נורא נורא מודאגת שלא יקבלו אותי
או שאני לא ימצא מקום שאני יאהב ויהיה לי טוב
/שההורים לא יסכימו את האולפנה שאני ירצה..
צריכה עידוד.. מפחדת שאני יזכר מאוחר מידי ולא יקבלו אותי (רשימת המתנה או משו)
מישי מבינה בזה? יכול להרגיע אותי??
תודה צדיקות![]()
תקשיבי אני ממש מזדהה איתך! גם באותו מצב.... גם טרמחית, ממש לחוצה מהמצב הזה, ממש מפחדת שלא אתקבל לאן שאני רוצה, או שחס וחלילה במידה שאתקבל שלא יהיה לי טוב...
אני אישית מרגיעה את עצמי ואמרת שכל מה שה' עושה זה לטובה!! וצריך לסמוך עליו...
ותמיד אפשר להלחם, אני מכירה מישהי שרצתה להתקבל לאולפנה יחסית נחשבת, ולא קיבלו אותה, היא ניסתה וניסתה וחפרה להם ובסוף קיבלו אותה וממש טוב לה שם!
אז חשוב לחשוב טוב, ולדעת שבסופו של דבר שה' רוצה בטובתנו והוא ייקח אותנו למקום שהכי נתעצם ונפתח!
אני אישית משנה שעברה כבר התחלתי לחפש אולפנות ולחשוב על פנימיה וכל זה... ועכשיו יש לי כבר כמה אופציות, כעיקרון אני ממליצה לך מעכשיו לשבת ולחפש לך מה חשוב לך באולפנה, מבחינה חברתית, תורנית, לימודית וכו...
לחפש אולפנה לא ממש רחוקה מהאזור שלך, ולראות כמה אופציות שכבר יהיו לך בראש, שלא תתקעי בדקה האחרונה... בערך בסביבות טבת\שבט אם אני לא טועה, כבר מתחילים ללכת לביקורים ולבדוק אולפנות ויש בחינות וכאלו, ובערך בפורים\פסח כבר יש תשובות- לפי מה שאני יודעת...
אזז בהצלחהה ענקית צדיקהה
והכל יהיה טוב בעז"ההה
כל הזמן אמרו לנו שהכל יהיה בסדר בסוף וזה ממש עיצבן, ורק עכשו אני מבינה כמה שזה נכון!!! אף אחת לא תתחיל שנה בלי אולפנה שהיא שמחה בה, גם אם לא 100 אחוז!!
אבל ברוך ה' כבר לא!! ואני גם התחלתי לחשוב כבר מזמןן יחסית..
ובעזרת ה' נתקבל לאן שנרצה ויהיה לנו טוב וכייף!!!!![]()
![]()
ואני חושבת שמתחילים לבדוק קצת אחרי חנוכה.. שבט בטוח לא.!!
זה שיש עוד זמן.
בנחת!
את בכיתה ח. תהני. אל תחשבי כל הזמן על מה עם שנה הבאה.
עכשיו את בשנה הנוכחית הזאת. לא בכיתה אחרת.
בהמשך, אולי באיזור חנוכה, אולי הרבה אחרי, מתחילים לחשוב על זה..
אבל יש לך כמה חודשים טובים להנות מברגע. ברור שגם אחר כך, אבל עכשיו את יכולה להניח את הנושא הזה בצד, לנשום אוויר ולהריגע.
יש עוד זמן.
ויהיה טוב בע"ה!!!
הבהצלחה!!!
בעיקרון אם אני לא טועה, הראיונות עצמם באיזור חנוכה והלאה.
וחוץ מלעשות השתדלות, אין לך מה להילחץ!! תשקיעי, כי לפעמים עוד רוצים את התעודה של מחצית א' של כיתה ח'.
את יכולה לשאול בנות שגדולות ממך- מה שאלו אותן בראיון ואיך להתכונן. אבל אין הרבה מה להתכונן וללמד בד''כ
)
אני חושבת שהאולפנות מפרסמות ומודיעות על פתיחת הראיונות. וזה לא עובד לפי כל הקודם זוכה- אלא לפי הראיון וכו'! מקווה...
אז בנחת... תעשי את ההשתדלות שלך. בהצלחה ענקית!!
הכי חשוב תיהי את!
באמת גם אותי עיצבן כל החפירות והאמירות שיהיה בסדר!
אבל באמת באמת בסוף את תמצאי תמקום שלך!!
אל תסגרי על אולפנה לפני שענו לך אם התקבלת.. כי אם לא התקבלת זה מדכא .. תבדקי כמה אופציות!תרשמי בזמן לשבתות טרמחיות!(אני לאחת לא הספקתי ויכול להיות שככה פחות ראיתי תאוירה של האולפנה הזו ופחות התרשמתי)ואל תדאגי הכל בסדר!!מלא בהצלחה!ותיהי בלי לחץ ישלך עוד כמה חודשים לכל הקטע הקשה הזה!הכי חשוב בלי לחץ ובלי ציפיות!בהצלחהה
אריאלניקית!

אבל תכלס זה נכון.. כי הכל לטובה!! וברגע שאתן מתחילות עכשיו לבדוק זה אומר שעד הראיונות וזה לא תיהיו בראש פתוח ואז אן לא תתקבלו זה יבאס אתכן הרבה יותר.. לא חושבת שצריך יותר מחוד שבשביל להתלבט.. במקסימום חודש!!
אולי אחרי הראיונות וזה אז תתחילו יותר לקבל כיוון
אבל עד שלא מתקבלים עדיף להיות עם ראש כמה שיותר פתוח..
תזכרו שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות..
והכל אבל הכל לטובה!!!!
בהצלחההה!!!