תסמונת דאוןשפע ממרום

סיכוי גבוה מאוד לתסמונת דאון.

החלטנו לא לעשות מי שפיר ולא בדיקת nipt .

אבל חשוב לי כן להיות מוכנה עד כמה שאפשר לאשרות שייוולד תינוק פגוע.

אני בשאיפה לעשות אותם סוגי בדיקות והיערכויות שהייתי עושה אם כן הייתי עושה דיקור ומגלה בוודאות שיש תסמונת.

אז מי שיודעת לעזור ולכוון, אנא עזרו לי באותה דרך שהייתן עוזרות אם הייתי מספרת שבוודאות יש תסמונת - האם יש דברים שאתן יודעות מניסיון (שלכן או של משפחות אחרות שאתן מכירות, שמעתן עליהן וכו') - שכדאי להיערך אליהם כבר בהריון? האם יש נושאים שכדאי ללמוד, או שעדיף להישאר עם ראש פתוח ולתת לתינוק האהוב ללמד אותנו מי הוא ומה הוא צריך? ואם כן ללמוד מראש - איפה, איך, ממי?

תודה רבה לכל מי שתוכל לחלוק מידיעתה ולסייע.

בשורות טובות. גיבורים אתם.שיר מזמור
1. תחפשי תסמותק
אם אני לא טועה זו עמותה של ילדי תסמונת דאון
בטוח תמצאו שם מענה.

2. מותר לשאול למה לא לעשות nipt (מי שפיר אני יכולה להבין )
כי אם זה לא האבחנה... תוכלו להמשיך הריון רגוע יותר. לא?
מכירה אנשים שהיה להם אפילו 1:5 ועשו מי שפיר והכל היה תקין.
תודה על החום ועל המידע, נבדוק את זה.שפע ממרום
עבר עריכה על ידי שפע ממרום בתאריך י' בסיון תשע"ז 10:56

לשאלתך לגבי nipt - תשמעי, זה הון תועפות. אם אכן ייוולד ילד פגוע, אני מניחה שנזדקק לכל שקל שלנו. לא הייתי רוצה דווקא עכשיו לזרוק כסף סתם, לצורך בדיקה שלא באמת תשנה אף החלטה שלנו.

ועוד דבר שתקף גם לגבי מי שפיר וגם לגבי nipt - בעיניי זה לא באמת נותן מידע משמעותי. זו נראית לי רק אשליה של שליטה.

אם אעשה בדיקה כזאת ואקבל חותמת שאין טריזומיה, עדיין לא אוכל להיות רגועה ושלווה. הממצאים שהתגלו אצלנו יכולים להיות אינדיקציה גם לבעיות כרומוזומליות אבל גם לבעיות מסוגים אחרים, שאין שום דרך לברר אותן בהריון (ויכול להיות גם וגם כמובן...  או הכי טוב - שום דבר וסתם ממצאים ריקים). וגם אם לא היה מדובר בעובר הספציפי הזה, עם הממצאים הספציפיים שגילו לגביו, אלא כל עובר אחר - האם דיקור מי שפיר נותן הבטחה שלא נגדל ילד פגוע? ממש לא. רוב התסריטים בעולם שיכולים לגרום חלילה למצב של ילד עם פגיעה קשה הם כאלה שאין שום דרך לברר אותם מראש. חוץ מפגיעות כרומוזומליות יש עוד המון סוגי פגיעות, שלא נדע.

ולצד השני - אם אעשה בדיקה כזאת ואקבל חלילה תשובה שיש דאון - איזה מידע זה כבר נותן לי? הכותרת 'דאון' או 'טריזומיה 21' מכסה טווח עצום של מצבים, החל בתפקוד כמעט נורמלי וכלה בשלא נדע, ואני לא באמת יכולה לדעת מראש למה להיערך, אז כמה כבר תעזור לי הכותרת?

מקווה שהובנתי, ובאמת תודה על התגובה המהירה ועל המידע.

מאוד אהבתי את הראייה שלך, כל כך אמיתית...בארץ אהבתי
שהקב"ה ישלח לכם הרבה הרבה כוחות!
לא יכולה לעזור לכם יותר מזה, אין לי הרבה ידע בנושא, אבל ממש נגעת לי בלב...
תודה לך יקרהשפע ממרום


אוי את כזאת מדהימה.התחברתי למה שכתבתאמא!
הלוואי והקב'ה יתן לכם כוחות וילד בריא ושלם!!!
באיזה בדיקה גיליתם שהסיכוי גבוה?חביבית
שקיפות עורפית?
אני מכירה מישהי שבשקיפות אמרו לה שהסיכוי 1:2, ועשתה מי שפיר וראו שהתינוק בסדר. בעיני זה הופך את ההריון והלידה לרגוע הרבה יותר. כ''כ הבנתי מהרופאה שלי שכיום ההנחה היא שבדיקור יש הרבה פחות סיכון מבעבר.

חוץ מזה, רוצה לחזק אותך, את גיבורה!
ילדי תסמונת דאון הם מדהימים בעיני (אני עובדת בתחום) ואצלנו בעבודה כףהאמירה היא שאם כבר תסמונת- אז עדיף תסמונת דאון! רובם מהממים, חברותיים ונותנים המון אהבה לסביבה שלהם!

ממליצה לעשות את שתי הסקירות ולתת דגש על בעיות לבביות, שזו בעיה נפוצה אצל תסמונת דאון. לפעמים צריך לנתח סמוך ללידה ואז עדיף לבחור בית חולים שיש לו מחלקת ניתוחי לב טובה.

המון בהצלחה! ולהמשיך להתפלל!!!
זו מסקנה ממכלול של בדיקותשפע ממרום

אני כבר לא בשלב כ"כ מוקדם של ההריון...

תודה רבה רבה לך - גם על המילים המעודדות וגם על ההמלצות המעשיות. בשתיהן עזרת לי מאוד. תבורכי.

 

אגב, לגבי תפילות - אני מתפללת הרבה שייתן לעובר שלנו בריאות, ושייתן לנו כוחות לגדל אותו טוב. בעצם אותן תפילות שהייתי מתפללת בכל הריון, אבל אולי יותר יותר בכוונה לאור המצב המדאיג... אבל אם הכוונה לתפילה שאין טריזומיה - אז זו תפילת שווא, לא? נדמה לי שאסור להתפלל על דבר שכבר הוכרע. אני טועה?

לא מבינה בזה אבל רק מציינת שאפשר טרצוי להתפלל גם אםמקופלת
זה כבר הוכרע כביכול..
ומביאה מקור ל "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים"
ו"תשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

וכן הלאה..


ועוד משפט שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו משיר של ישי ריבו "אם נבקש ונתעקש תעלה תפילתינו כעולה"...

בהצלחה ובשורות טובות!!
חיבוק!!
לגבי התפילות -בארץ אהבתי
עקרונית לא אמורים להתפלל על מין העובר גם אם לא יודעים, כי זה כבר נקבע, אז נשמע שגם במצב כזה זה דומה. מצד שני, שמעתי פעם שכל עוד אנחנו לא יודעים מה המצב, הקב"ה יכול לשנות אותו כי זה נס פחות 'גלוי'. אבל אני חושבת שהכי נכון להתפלל בדרך שאת מרגישה שנכונה לך.
לגבי התפילה -הודיה60

דוקא בנושאים האלה של ממצאים בהריון היו הרבה מקרים שבהריון ראו כל מני דברים ואחרי הלידה התברר אחרת אז לא נראה לי שאפשר להגדיר את זה "תפילת שווא"

 

קבלי חיבוק והמון כוחות!

מצאתי תשובה הלכתית לעניין התפילותשפע ממרום
לא הייתי מתיאשת! לבת משפחה שלי נאמר שיש סיכוישמן פשתן

 גבוה לתסמונת דאון ובסוף יצא תינוק בריא ושלם, עם בעיה קטנה בעצמות שטופלה והסתדרה לגמרי. 

לא חבל לוותר?!

הנקודה זה לא אם להתייאש או לא אלא על מה להתפללבארץ אהבתי
כמו שכתוב בהלכה לא להתפלל על בן או על בת, כי זה משהו שלא יכול להשתנות (גם אם אנחנו לא יודעים מה יש לנו בפנים), כך גם לא נכון להתפלל שלא תהיה תסמונת דאון כי אם יש אז התפילה היא תפילת שווא.
נכון, תודה.שפע ממרום


למה לא לעשות בדיקות??ריבונו של עולם.....ניקית דמיונית
לא מבינה. לא כל בדיקה. חייבת להסתיים בהפלה.
ואם זה בא עם עוד בעיות.. ידע הוא כוח וגם מכאוב!
שיודעים יותר
א. יודעים להתכוונן נכון יותר.ב. מסירים ספקות.

ג.יכולים לקבל החלטות טובות יותר


ץהרבה נרבה כוחות ושפע סיעתא דשמיא
אאוץ', הכותרת שלך לא נעימה לישפע ממרום

במחשבה שנייה, אולי את עוזרת לי בזה. אם באמת רצון ה' הוא שנגדל ילד פגוע, אז כנראה שיקרה לנו לפעמים שנקבל מהסביבה תגובות גינוי מסוגים שונים על החלטות שקיבלנו. אז כנראה שכדאי לי לתרגל התמודדות מולן.

 

הייתי רוצה לשאול אותך: למה ההחלטה שלנו לא לבדוק מצערת אותך?

כלומר, הסברת היטב למה את היית בוחרת אחרת, אבב השיקולים שלנו הם שונים ובחרנו לפי דרכנו. למה זה מציק לך? אני שואלת ברצינות. זה בגלל שאת חסה עלינו שאנחנו חיים בחוסר ידיעה? או שאת חוששת פן התינוק יקבל טיפול פחות טוב אם לא נדע מראש? משהו אחר? אשמח אם תוכלי להסביר.

מחילה. כלל לא הייתה לי כוונה לפגוע.ניקית דמיונית
אני רק טוענת שידע זה כוח.
אם למשל תגלו שיש בעיה בלב חלילה (כי ת.ד מגיעים לעיתים עם עוד מומים) ויש צורך בניתוח מיד לאחר החידה. ונניח בשניידר יש מומחה לחב וט.נ ופגייה מעולה.
חא היית מעדיםה לבערך לכך מראש?
האופציות הן לא רק הפלה. יש מנעד רחב.
החל מניתוחים תוך רחמיים ועד טיפולעם חיצוניים.
מאחלת לכם רב נחת.
רק לדעתי הידע במובן הזה שקול להצלת חיים. ולעיתים לאיכות חיים לעין ארוך.
ולכן יש חי קושי עם הרצון לא לברר/לבדוק.
כי בעיני זה לא רק שחור או לבן. הפלה או לא.
קטונתי.ואינני שופטת אתכם.
אה, זה מה שהדאיג אותך?שפע ממרום

אבל אני לא מבינה - איך זה קשור לבחירה שלנו לא לעשות דיקור מי שפיר ו-nipt? הרי הבדיקות האלה לא מגלות בעיות בלב או מומים... אקו לב נעשה בע"ה, זה לא אותו דבר בכלל.

בהחלט יתכן שהתינוק לא יקבל את הטיפול המתאים ביותרחכמת ישישים

למשל, במקרה שהתינוק הוא בעל Rh חיובי ואילו אימו בעלת Rh שלילי, היום יודעים לטפל בזה. לפני שנים, לא. בילדותי, היתה אצלנו בשכונה מישהי שהרתה תשע פעמים, ותשע פעמים איבדה את התינוק בגלל הבעיה הזאת בסופו של דבר, היא ובעלה הלכו לעולמם ערירים. אילו עמד לרשותם הטיפול שיש היום הם היו מגדלים ילדים בריאים ושמחים אבל אילו הם לא היו בודקים, ולא היו יודעים מה הבעיה שלהם... היה קורה להם גם היום מה שקרה להם אז.

אתה מדבר על צורך בבדיקות באופן כללי?שפע ממרום

אם כן, זה לשרשור אחר.

הנקודה שעלתה כאן (שגם היא צדדית ולא עיקר הנושא שבשבילו נפתח השרשור) היא *בדיקות לבירור מומים כרומוזומליים* . רק על הנקודה הזאת הקשיתי בפני נ"ד אם היא חוששת שההחלטה תגרום לתינוק לקבל טיפול פחות טוב. לכן הסיפור הכואב מאוד שהבאת לא רלוונטי.

מי שפיר זו בדיקה שבודקת את המטען הגנטי של העוברayeletb9
ולכן אם לא מוצאים שם תסמונת דאון אז אפשר לסמוך על הבדיקה.
יחד עם זה, גם לי הציעו לעשות מי שפיר מסיבה דומה וסירבתי בתוקף כך שאני מבינה את הרצון לא לעשות.

לגבי התכוננות-
א. התכוננות נפשית- לדעת שזה ילד לכל החיים, ואחרי 120 שלכם מישהו צריך להמשיך להיות אחראי עליו.
לחשוב אולי לשתף את הילדים (אם יש בבית) ואת ההורים.
ב. התכוננות רפואית- הרבה פעמים יש מומי לב או מוצים אחרים שדורשים מעקב רפואי, ניתוחים, אשפוזים. זה זמן, כסף, הרבה מתח נפשי.
ג. "תסמותק"- יש קבוצת פייסבוק של הורים לילדים עם תסמונת דאון, אפשר לראות שם איך הילדים שלהם פשוט נסיכים מהממים ואת האהבה שופעת שם! מחמם מאד את הלב.
ד. התמודדות עם החברה- מאחלת לכם שתמיד תמיד תיפגשו באנשים שידעו להגיד מילה טובה, אבל לקחת בחשבון את כל ה"נשמות הטובות" שיסתכלו מוזר, יעירו וכד'. זה כולל גם מבוגרים וגם ילדים.

הרבה הצלחה ובריאות!
כתבת המון דברים חשובים, תודה!שפע ממרום

(כן אני יודעת שמי שפיר נותנים תשובה מוחלטת לדאון... אולי השתמע אחרת קודם בטעות)

אם מותר לשאול - מה היה המשך הסיפור אצלך? נולד תינוק בריא?

 

אני באמת מתלבטת אם כדאי לשתף את המשפחה בכך שיש סבירות גבוהה. אם היינו יודעים בוודאות באמת היינו משתפים, וזה באמת שיקול שעדיין קצת מושך אותנו כן לעשות (nipt. מי שפיר בשלב שלי להבנתי כבר לא עושים). קשה לי הרעיון של לשתף ב"אולי", לא יודעת למה בדיוק...

 

שוב תודה רבה רבה לך על ההשתתפות ועל הנקודות החשובות שהעלית.

אני לא יודעת איזה שלב את,אורית**
אבל יש שלב שאכן לא עושים, ואח''כ משבוע 32 כבר כן עושים, אלרי זריקות להבשלת ריאות.
רק באמצע לא עושים.

בהצלחה בכל החלטה!!



( בדיוק שמעתי מאמא לדאון, שההכנה הנפשית מראש היתה להם מאד חשובה...)
נכון, צודקת. אז כשנגיע לשם אולי נשקול מחדששפע ממרום

מצד שני, גם אחרי הבשלת  ריאות - פגוּת יכולה לסבך מאוד עניינים וליצור בעיות בריאותיות לטווח ארוך וקצר (ועל אחת כמה וכמה במצב שממילא יש בו בעיות בריאותיות!). מפחיד אותי להגביר סיכון לזה, גם אם מדובר באחוזים קטנטנים.

טוב, כשנתקרב לשם, נשקול בע"ה. גם נהיה אחרי עוד כמה בדיקות ונהיה אולי חכמים יותר.

זה אחד לארבע מאות...אורית**
בהיריון הראשון נולדה בריאה ב"הayeletb9
עשינו אז אקו לב עובר שיצא תקין והרגיע מעט אבל לא עד הסוף. ההקלה הגדולה הגיעה אחרי הלידה.

ועכשיו גם עשינו אקו לב עובר שיצא תקין אבל עדיין לא ילדתי...
בכל מקרה כבר קלטתי שכנראה השקיפות עורפית אצלי תמיד תצא לא תקינה אז הפעם אני לא חוששת עד שיש סיבה אמיתית.
(והפעם יצא סיכון גבוה יותר מההיריון הקודם)
ב"ה!!שפע ממרום

מקווה בשבילך שגם הפעם יהיו בשורות טובות.

 

באמת תהיתי אם יש מצב שיש אצלי משהו שגורם שתמיד תוצאות בדיקות סקר למומים כרומוזמליים יצאו אצלי לא בסדר. רק במיעוט ההריונות עשיתי, אבל אף פעם לא יצא תקין. ממה זה יכול להיגרם?

(ייתכן שבאחת הפעמים האלה העובר אכן היה פגוע. הוא נפל מעצמו, ואין לנו דרך לדעת.)

תודה! בעז"ה!ayeletb9
מעניין אם באמת יש קשר ודרך לדעת...
בהצלחה!
אני לא יודעת אם יעודד או להפך....מודדת כובעים

אבל גיסתי ילדה לפני כחצי שנה, ואמרו לה 99% תסמונת דאון, לפי מס' פרמטרים. בלידה היא היתה בטוחה שזה מה שהולך להיות.

ב"ה הילד בריא לחלוטין. 

לא נכנסתי לעומק מבחינת אילו בדיקות עשתה ומה גרם לחשדות. כך שלא יודעת לתת פרטים.

אבל דעי שהיא הלכה לרופאים הכי מומחים בירושלים, רופאים פרטיים, ולידה פרטית.

(שילוב של הגיל ומס' ניתוחים בהיסטוריה שלה, היא לא מתפשרת על רופאים).

 

כך שעדיין הכל ביד ה' והכל יכול להתהפך לטובה

 

הרבה כוח, בין כך ובין כך

ובשורות טובות ומתוקות!!!

 

 

 

ברור שמעודד... הלוואי הלוואי.שפע ממרום


מבחינת בדיקותליבי שמחה

יש צורך לעשות אקו לב כיוון שלילדי תסמונת דאון יש סיכוי גבוה למומי לב.

חשוב מאד לדעת אם יש מום לב כיוון שזה משפיע על השיקול היכן ללדת וכן כמובן שההכנה הנפשית עוזרת גם היא.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!!!

זה בתכנון. תודה רבה!שפע ממרום


ילדי תסמונת דאוןיהושבעט5
חשוב לקבל כמה יותר מידע על התסמונת,הקשיים והטיפול.יש מגוון של רמות תפקוד ,ממגבלה שכלית קלה ועד חמורה.יש את אתר בקשר זה מיועד בעיקר למשפחות שמגדלות ילד עם צרכים מיוחדים ,אבל יכול להיות שנותנים תמיכה גם לנשים הרות.
לפנות לית"ד לדבר עם משפחות שמגדלות ילדים עם ת.דאון.
לחפש פורומים להורים עם
שה' יתן לכם הרבה כח ונחת מהילד/ה שיוולדו ומשאר ילדכם.
תודה רבה על כל המידע!שפע ממרום


לא לספרלומדת
המשךלומדת
סליחה. יצא לי ונשלח.
אני יודעת שהרב אליהו היה אומר לא לספר לאף אחד כי אז יש אפשרות לשנות גזירה. כי בעצם אין כביכול שינוי של נס
לי יש אחות עם תסמונת דאון וההורים שלי ידעו מראש..ת.מ.
את מוזמנת בשמחה לפנות באישי ואתן לך את המספר של אמא שלי לדבר איתה גם...
היי!אני123567
דבר ראשון מאחלת לך גידול טוב בריא ושמח!!הילדים האלה מדהימים!!מכניסים לבית אהבה ושמחה בצורה בלתי רגילה..ואני מדברת מניסיון אומנם יש לי אחות עם תסמונת דאון אבל אם את צריכה לשאול שאלות, אפילט אפנה את זה לאמא שלי את מוזמנת בשמחה בפרטי!!שתהיה לידה קלה ובשורות טובות!!!
אתם גיבורים!אמיצים!וזכיתם לקבל נשמה מיוחדת..
...חן טוהר

לגבי השאלה האחרונה- אני ממש חושבת שאח חס ושלום אכן יוולד ילד עם תסמונת כדאי לתת לו ללמד אתכם ולא להפך... (אם תרצי אפרט...)

 

 

בהצלחה רבה גיבורה!! ה' איתך!!!!

רק תפילות...

אני מאוד מאוד רוצה שתפרטי, זו שאלה שאני ממש מתלבטת בהשפע ממרום

תודה רבה!

אין לי שום דבר חכם להגיד. רק שאני פשוט מתפעמת מהאישיות שלך שתפצי
שניבטת מהשאלות והתשובות.
רק טוב וברכה בכל!
^^^לגמרי. את נשמעת מדהימה ברמות!ש א
^^^ממש כך. אשרייך.פאז
חיבוק. את גיבורה אמיתית.כח הרצון
את ממש גיבורה אמיתית. חיבוק גדול!אמא אנונימית

והלוואי שכל ההשערות של הרופאים יתבדו,

ותלדי ילד/ה בריא/ה ושלם/ה!

הי, למה הגבת לי?כח הרצון
ילד דאוןיהודיתברכה

אני מכירה שתי משפחות שישמחו לספר לך כל משאת צריכה לדעת על ילד דאון - אחת זה המשפ' של הרב והרבנית דרוקמן ממרכז שפירא שהוא ראש ישיבות בני עקיבא ושניהם צדיקים גדולים - היא רופאה ותיקה וראיתי אותה זמן קצר אחרי הלידה של ילדה דאון (שמה שולמית) - ריינו אותה בטלויזיה הישראלית ושאלו את הרבנית מדוע היא כרופאה לא עשתה את הבדיקות לפני הלידה והיא ענתה: "בשביל מה להבדק - הרי הפלה אני לא אעשה אז אין צורך לבדוק - משהקב"ה נותן זה משיהיה" - אולי שכחתי את מילותיה המדויקות אבל מאד התרשמתי ממנה.  גם אמרה שהילדים האלה נותנים להורים יותר אהבה מאשר הילדים הבריאים אז כדאי לך לדבר איתה ובטוחני שאת לא היחידה שמתיעצת איתה בנושא זה.  אמשפחה השניה חברים טובים שלי  - יש להם  2 ילדים ביולוגיים שלהם ומסיבות שונות לקחו באומנה תינוק בן 3 חודשים עם תסמונת דאון - לאחר כמה שנים אימצו אותו וגם ההורים האלה צדיקים גמורים.

תודה מקרב לב לכל אלה שתרמו ועודדו, גם בתגובות וגם במסריםשפע ממרום

אני כבר לא עונה אחד אחד, אבל כל תגובה ותגובה עזרה לי, ובע"ה אראה בהמשך למי מההצעות לפנות לעוד מידע.

ותודה מקרב לב לכל אלה שכתבו מילים מחממות. ועמך כולם צדיקים.

משתתפת שפנתה אליי בשיחה אישיתשפע ממרום

זה לא נפתח לי משום מה, אני לא מצליחה לראות מה כתבת. אולי תוכלי לשלוח לי שוב במסר? תודה...

מומלץ לפנות גם ל"שלווה"ירושלמית_א

שלום לך אמא יקרה

אינני יודעת היכן את גרה. בירושלים יש את שלווה שעובדים עם מאות ילדי דאון, וגם עם האמהות שלהם מגיל קטן - לא יודעת אם מינקות אבל מגיל של פעוט בטוח. יש להם המון נסיון וגם זה מקום למפגש מפרה עם אמהות אחרות, ובסביבה מדהימה (יש להם בניין חדש מרהיב וכל העשיה שלהם בשום שכל ובעדינות מדויקת).

 

בנוסף מבחינה רפואית יש בהדסה הר הצופים מרכז ארצי לילדי דאון, שבו מיטב המומחים מרכזים את הטיפול בילד דאון וההתיחסות היא רב מקצועית, של רופאים בעלי מומחיות (קרדיולוג אנדוקרינולוג רופא ילדים וכו') ,אחיות, דיאנטיות ועוד, כך שאם זה לא מאד רחוק לך, כדאי להיות בקשר אתם אחרי הלידה, במידה ואכן יהיה לתינוק דאון.

 

פרט לאקו לב שהומלץ לך כבר עושים גם אולטראסאונד מפורט למערכת העיכול ולראות כי יש שכיחות יתר של מומים שם שגם הם דורשים לעתים התערבות סמוך ללידה.

 

מאחלת לכם הרבה בריאות, כוחות נפש וגוף

בשורות טובות ולידה קלה בע"ה

אני אמא לתסמונת מהממת!אסתי ע.

ב"ה זכיתי והבת העשירית שלי עם תסמונת דאון. כנערה עבדתי בגן חינוך מיוחד ומאז ידעתי שהנס הוא שנולד ילד רגיל כי ישנם כל כך הרבה אפשרויות שזה לא יקרה...וכך בכל לידה הודיתי לה' על כל הטוב שגמל עלי.כשנולד הבן התשיעי שאלתי את המילדת אם הוא דאון(כבר הייתי מבוגרת), והיא התפלאה על שאלתי. עניתי לה שזה שה' פירגן לי עד עכשו  לא מחייב אותו להמשיך ולפרגן...

גם לקראת הלידה העשירית הייתי באותה מחשבה וידעתי שמה שה' יתן לנו נקבל באהבה ולכן לא עשיתי בדיקות שאמורות לגלות אם העובר "מושלם". מבחינתי "מה שיוצא אני מרוצה" אם מה שה' ישלח לי יהיה ילד מיוחד, אגדל אותו באהבה כמו כל ילדי. (למרות שהיה ברור לי שבשום מקרה לא אפיל את התינוק לא רציתי לבדוק גם כי זה מסכן את העובר, גם מסכן את האם וגם אולי הייתי שמיחה פחות במהלך ההריון.)

וכך ב"ה כשנולדה הקטנה עם תסמונת דאון קבלנו אותה באהבה רבה, טיפלנו .לימדנו, השתדלנו לקדם - ובמקביל הקב"ה שלח את ברכתו והיא היום נערה מקסימה, חכמה ,עצמאית,משולבת באולפנא רגילה(עם עזרה) וב"ה מסיבה לנו הרבה נחת.עדין יש הרבה על מה לעבוד אבל לא נוצרנו בעולם כדי לשבת רגל על רגל...

אם תרצי להתיעץ בשיחה פרטית -בשמחה. 0527560014.

מרגשת אשה מיוחדתאני לי
את אישיות מיוחדתיום מאיר
מאחלת בריאות ושמחה למתוק שבדרך ולכם. זכיתי לעבוד במשך 3 שנים בגן של ילדים עם תסמונת דאון. יש המון רמות תפקוד כמו שכבר הזכירו כאן, אבל באמת המשותף לכולם הוא יכולת אהבה אדירה...
אמאיפה ל

אני אמא של בחור בן 25 בעל תסמונת דאון מלבד הנחת העצומה שיש לנו ממנו היום לידתו שינתה לי את כל המחשבה לחיים

הבנתי שאני לא אשמה בילדים המוכשרים שלי ולא בילדים האחרים. לא תרמתי שום דבר כמעט ביצירה שלהם מה שכן יצרתי והבנתי שזה התפקיד שלי בחיים זה לגדל אותם מזמן הלידהוזה הניסיון שלי בחיים וזה ממש לא הקשה ביותר . לקב"ה יש דרכים רבות לנסות אותנו והוא בחר לנסות אותנו בכך. 

גם עבדתי על עצמי בנושא הקנאה והבנתי שזה תכנית החיים שלי ואין מערבבים בתכניות אלא כל אדם עם התכנית שלו.

 

תכלס הבן שלי בן 25 קורא וכותב ומבין חלק כולם במשפחה והסביבה אוהבים אותו מאד מתחשבים בקשיים .יש דברים שהוא יותר מרגילים כמו זכרון ואחריות . הוא עובד ממש במשכורת יותר נמוכה אבל ממש אוהב את העבודה .

אם ברצונך לדבר יותר מס. הטל. 048758137 בהצלחה

כל הכבוד לכן על החסד על כוח הרצון הסבלנותאני לי
האין סופית האהבה והנתינה השם ישיב לכן בטוב.
ברכה גדולהחיב

צהרים טובים,

קודם כל אני מחזקת את ידייך. אני אחות איש מדהים עם תסמונת.

אני מאמינה בכל מאודי - (וכך נהגתי בכל ההריונות עד כה שלא עושה בדיקות ) שאם ה' נותן מתנה לאדם הוא נותן יחד איתה את הכלים והכוחות להתמודד. ואם הוא הוא בחר לתת לי את זה כנראה שישי סיבה.

באופן כללי בהריון טוב וחשוב לעשות בדיקות כמו סוכר וכמו סקירה טובה שיכולים לזהות חשד מומים שונים שחלק מהם אפשר לטפל עוד ברחם וחלק חשוב לדעת בלידה וחלק מיד אחרי.

לגבי ילדי דאון הם מקסימים ואוהבים וזו זכות גדולה לגדול עם אח כזה ושאר האחים שלי הם מדהימים וגומלי חסדים וחזקים ועוד בזכות זה שגדלנו איתו - אחי הוא הבכור במשפחה...

מאחלת לכם הרבה הצלחה- "קבוצות תמיכה" למיניהם טובות וטוב בעיקר לצערי להכין את עצמיכם לתגובות הלא רגישות והמזלזלות של הסביבה- זה הקושי הכי גדול.

לגדל ילד עם פגיעה זה אתגר גדול אך לגדל ילדים בכלל זה אתגר ויש אתגרים אחרים שאני לא הייתי מברכת אף אחד אחר להתמודד איתם שבעיני קשים יותר מילד עם תסמונת.

הרבה אמונה בהקב"ה!

חזקו ואימצו.

מוזמנת לפנות בפרטי לעוד מידע אם תרצי!

בשעה טובה!

טעות סליחהחיב


אם אני לא טועהנהורא

יש לי דוד מאומץ עם תסמונת דאון, ואני זוכררת שעשו לו ניתוח לקיצור הלשון, אני לא יודעת אם לשון ארוכה אופיינית לתסמונת או מה ההשלכות של זה-אבל כדאי לבדוק כי זה משליך על יכולת היניקה, כך שאולי כדאי להערך עם משאבה טובה אם את מעוניינת להניק.

^^^השם שלי

הרבה פעמים לאנשים עם תסמונת דאון יש שרירים רפויים, וגם הלשון- שהיא שריר, משתרבבת החוצה.

מבחינת הנקה- אני לא ממש יודעת, אבל יכול להיות שהלשון יכולה להפריע, וגם בכללי אם השרירים יותר חלשים, יהיה לתינוק יותר קשה לינוק. אז כדאי לברר על זה מראש.

 

אני מאוד מאוד נפעמת מכל האנשים הטובים שפתחו את הלבשפע ממרום

אני כרגע לגמרי מוצפת בצדיקותם של עם ישראל. קיבלתי בלי סוף פניות לעזרה, גם כאן וגם במסרים. אין לי מספיק מילים להודות לכל המגיבים. כל פירור מידע עזר, כל מילה טובה תמכה, כל שיתוף בניסיון עודד. עם חלקכם בע"ה עוד אצור קשר בהמשך, וגם למי שלא - דעו שפתיחת הלב שלכן לא תסולא בפז. תבורכו.

מכון פוירשטייןמדי פעם פה

פוירשטיין ז"ל מאמין שניתן לשנות, לשפר ולשקם חשיבה ותפקודי מח. (פעם זה היה ממש מהפכני). בנה שיטות עבודה.

עבד גם על ילדי תסמונת דאון, (ביניהם הנכד שלו), והמקומות אליהם הם הגיעו מעוררי התפעלות.

חפשי בגוגל.

 

ושה' יתן הרבה כח ושפע בריאות!

תיקון-טעות הקלדהמדי פעם פה

*עבד גם עם ילדי תסמונת דאון

בנתיים חיי את ההוהאמא של.

אני אמא לילדה עם תסמונת דאון.

לא ידעתי שעומדת להוולד לי ילדה עם דאון וטוב שכך.

חיי את הימים שיש לך עד הלידה כאילו כלום לא יקרה.

אם יקרה אז את מוכנה לכך נפשית ואז אשמח מאוד לדבר איתך וליעץ לך.

 

אם אפשר לשאול.אמא!אחרונה
בסקירה(אם עשית)לא אמרו לך כלום?
ומה.לגבי הלידה?זה לא יותר קשה לגלות את זה בלידה בלי הכנה נפשית?את ממש לא חייבת לענות אם לא נח לך
שואלת מכוון שתמיד בהתלבטויות רבות לגבי כל הבדיקות סקר האלה.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

מבינה זה באמת מורכבחילזון 123

אגב אני לא בעד לשלוח ילדים לבד

ואם אראה ילד שלי מבקש ומסתכל על מישהו אוכל רוב הסיכויים שאעיר לו

ולגיטימי לפעמים להגיד שסליחה ואי אפשר, אין לנו מספיק

ומצד שני אפשר לנסות לצמצם את הבעיה, לאכול לפעמים בדרך לגינה על ספסל, או להוציא אחד אחד ישר ליד של הילד, או להביא דברים פחות מיוחדים

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnutאחרונה
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהואחרונה
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
.
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
קרה לי שלא ראיתי תוצאות בעמוד הראשי של האפליקציה, ואפילו עשיתי עוד בדיקת דם - ורק אז גיליתי שהתוצאה מופיעה רק בתוך התיק הרפואי כנשכנסתי אליו...
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
אני פשוט צריכה תרופה שמחייבת בדיקת בטא קודם
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלבאחרונה
בגדול התשובה מגיעה תוך כמה שעות מהרגע ששולחים את הבדיקה למעבדה

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
יש בגוש עציון, באיזור הר חברון, בלכיששקדי מרק

אבל אם השיקול הוא רק בטחוני אז אולי גם אלו לא יתאימו לכם.

בנוסף יש יישובים כמו למשל מרכז שפירא, מרחבעם, כמובן תלוי איזור

לגבי ערים יש גרעינים קטנים, שבהם הקהילות קטנות ומחוברות יותר (מכירה בגדרה ובחיפה אם רלוונטי לכם, אני מכירה חלקית אבל שווה לברר.

חיפוש מקום מגורים הוא מסע לדעתי.. לא פשוט ברור

ממה שבדקנו זה או מסוכןואז את תראי

או יקר בטירוף.

למשל מרכז שפירא זה מקום מאוד מאוד יקר...

אנסה לבדוק שוב לגבי מה שכתבת. תודה!

לא מהיכרות אישית אבל יששיפור

את כפר הרואה, יד בנימין, נחלים, מרכז שפירא, שבי דרום, נראה לי ששומריה וברכיה גם לא ביוש.

ויש גם יישובים בגולן ובעוטף עזה.

ברכיה זה מושב ליד אשקלוןיעל מהדרום
לק"י

שומריה זה בלכיש.

לכיש לא מסוכן בכלל אין שם ערביםפה משתמש/ת

וגם אזעקות כמעט לא

לגמרי אזור רגוע יחסית


בני דקלים,שומריה,נטע,כרמי קטיף

לא יודעת מה הסגנון שלך

אבל ישובים חמודים 

גם ברכיה לא מסוכן. רק לא נראה לי שזה מה שהיא מחפשתיעל מהדרום
כל הישובים שהזכרת פהניק חדש2

קרובים לקו.

אומנם זה לא מוגדר מסוכן אבל גם לא רחוק מאד מהגבול.

ממליצה להסתכל בגוגל מפות מי שחוששת.

זה אזור קרית גת. לא רחוק משםיעל מהדרום
גם כפר סבא, ראש העין ומודיעין..טארקואחרונה
ועוד המון מקומות שלא נחשבים מסוכנים בכלל..

ואם כבר עברו את הקו זה חסר משמעות כמה זה קרוב.. לצורך העניין יש יותר שב"חים בתל אביב מבראש העין למרות שראש העין קרובה יותר..

אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
זה גם עניין של אופייעל מהדרום

לק"י


אנחנו גרים בעיר לא קטנה בדרום, שייכים לגרעין משפחות.

אני לא כזה נפגשת עם נשים/ חברות ביומיום, אבל גם כשיש מפגשים ואני הולכת, אני לא כל כך מוצאת את עצמי.


כדאי שתחשבו מה בדיוק אתם מחפשים.

לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

אוקי אבל יש מאות קהילות בארץאמאשוני
כדאי להשקיע בבירור יסודי של הצרכים וההיצע
ועוד טיפאמאשוני

אם אתם בסגנון חוצניקי למשל אמריקאי או צרפתי, כדאי לברר על קהילות מתאימות, אצל הרבה יש את הנושא של משפחה בחו"ל ומטבע הדברים הקהילה נותנת תחושת משפחה.

למשל בחשמונאים יש קהילה חוצניקית מבוגרת, לא יודעת איפה יש צעירה, כי אני כבר פחות מעורה בגילאים הצעירים אבל בטוח יש.

בבית שמש נגיד יש כמה קהילות כאלו.

גם בירושלים יש.

יש קהילות מבוססות שהן יותר סגורות וחדשים פחות מוצאים את עצמם בהם,

ויש קהילות שעוד בשלבי בניה או ביסוס ושם שווה להשקיע.

אולי את ברה כרגע סמוך לקהילה וותיקה ולכן פחות מורגש שיש מעטפת והתחדשות.

פתח תקווה ממש לא נחשבת לעיר דתיתעם ישראל חי🇮🇱

אולי 20% מתוך 270 אלף תושבים בערך.

יש את השכונות הדתיות כמו כפר אברהם, הדר גנים וקצת במרכז העיר בפיזור .

גבעת שמואל נחשבת עיר דתית לאומית יותר.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

מצטרפת להמלצה של מעבר דירהשומשומונית
אנחנו היינו במקום שלא הצלחנו להכנס לקהילה ( היה לנו שם גם בית). אבל החלטנו בתהליך שעברנו עם עצמינו, ששווה למכור את הבית ולעבור דירה בשביל קהילה. ולא מתחרטים לרגע! למרות שבבית הקודם היו יתרונות על פני הבית הזה, פה מרגישה יותר בבית- גם בישוב ובסוף גם בתוך המבנה עצמו... מתרגלים לחסרונות, לומדים לשדרג מה שצריך והיום כיף לי לחזור לבית כל יום מחדש ...
וואו, איזה אומץדיאט ספרייט

ואיזו חשיבה מדהימה.

אכפת לך לשתף למה את חושבת שלקהילה הראשונה לא הצלחת להיכנס ולקהילה השניה כן?

כאילו, זה תלוי קהילה?

תלוי בגישה שלכם?

המחשבות על לעבור קהילה תופסות אותי מאוד לאחרונה, אז זה יעזור לי למחשבה אני חושבת.

רק אם אפשרי לך. 

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני לא זוכרת דבר כזה. כנראה שזה פחות רווח באזוריעל מהדרום
האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

ממש, זה ששני רכבים מרגיש הרבה זה עצוב...מכחול
אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

יכול להיות שזו הסיבהעוד מעט פסח

ניסיתי באמת להבין את הסיבה.

ויכול להיות שהעומס, יחד עם זה שאיכשהו אין דגלים בכניסה לסופרים, הביא אנשים לשכוח.

לא שופטת אף אחד, פשוט ניסיתי להבין מה נשתנה.


(והסוד הוא לתלות על הדלת, לא על החלון. ואז מקסימום נופל בזמן חניה ומרימים מיד).

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקר

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

אני גם שמתי לב...ואמרתי לילדים שהשנה אני לא רואה דממתקית

דגלים.
גם בבתים, במרפסות.
האמת גם אני לא שמתי יבגלל עצלות.

בסוף הגדול שלי תלה אתמול.

אולי באמתעוד מעט פסח

העומס של המלחמה והמילואים שלא נגמרים פשוט לא השאיר לאנשים פניות לתלות.

יש פטנט חדש-דגל מגנט לרכב. קנינו השנה. של ורד ביתןאביגיל ##

איך לא חשבו על זה קודם

🤨

בעקבות השאלה שלך בדקתי וראיתי מלא. אולי תלוי איזורשיפור
אני חושבת שיש הרבה פחות אבלרק טוב!

באמת בתור ילדים כמעט כל הרכבים בכביש ביום העצמאות היו עם דגלים.

כיום אני לא שמה מסיבות טכניות-

1. זה ממש מרעיש לי כשמתנפנף בנסיעה.

2. החלונות חשמליים ולכן בקלות אני שוכחת, פותחת חלון והדגל עף... בעבר היה צריך לסובב ידנית כל חלון, אז הדגלים היו נשארים במקום... 

לגבי 2 כתבתי כבר-עוד מעט פסחאחרונה

הפתרון הוא לתלות על הדלת עצמה.

ואז גם אם נופל, זה לא בזמן נסיעה, לאפשר שניה להתכופף ולהרים.

בדיקת הריוןמחכה להריון

אני 3 ימים לפני מחזור עם בחילות כבר 3 ימים ישר שקמה בבוקר

מישהי רואה פס ממש ממש חלש?

אני חושבת שיש משהו 😁אחת כמוני
דיי הלוואימחכה להריון
אני מזה במתח לא יודעת אם לשמוח בנתיים 😄
בטח לשמוחמצברוח

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

 

יאאא תודה רבהמחכה להריון
אני אעשה מחר שוב בדיקה ואעדכן 🙏
תעשי שוב על הבוקר עוד יומיים.. בהצלחה! ❤️ תעדכניהרמה
אני לא רואהפרח חדש
רואה פס ממש חלשעם ישראל חי🇮🇱
בשעה טובה ❤️
לא רואהבת.
אני רואההשאלת היריוןאחרונה
מחפשים בית גדול לשבת משפחתיתאמא טובה---דיה!

ביישוב לא רחוק  מירושלים.

 

למישהי יש רעיון?

 

מה הכוונה בית גדול? להשכרה? כמו וילה?רקלתשוהנ
יש במיצד וילהרקלתשוהנ

עם פלטות ומיחמים

יש לך את המספר שלהם?אמא טובה---דיה!
לא שמרתי, אבל זה הםרקלתשוהנאחרונה
חן במדבר במצפה יריחו- יש שם מתחם אירוחיעל מהדרום
ירושלים עצמה רלוונטי?עוד מעט פסח
אם כן כתבי לי בפרטי.
יש בהר שמואל כמה לדעתיתהילה 3>

אולי יעניין אותך