בת בכורה בתחילת גיל ההתבגרות. ה-צ-י-ל-ו😫האור שבלב
היא עוד לא בת 12.. יומיים ראשונים של חופש גדול, בבית, משועממת, כל היום במיטה, או בנייד, או עם 'סליים'... ישנה, או שיוצאת- בקריזה- מתעצבנת עליי, על האחים שלה,
הבת שלי, האהובה, אני לא מבינה אותה..
עצוב לי כל כך.
מספיק קשה לי להעסיק 6 אחים מתחתיה,(לפחות הם- ברגיל);
אבל עדיין- חופש.
אני בלי רכב גדול,
אין לבת שלי חברות במקום שאנחנו נמצאים, אלא במרחק נסיעה(אין לי בעיה להסיע אותה- אבל היא עצבנית ולא רוצה כלום).
ה',
תעזור לי.
עיצות טובות- מרוממות- יתקבלו בברכה.
ממני, שדהומה מכך שילדים- כפויי טובה כל כך.
איזה מחשבות חולפות לי בראש..
מה בחרתי בתפקיד הזה- להיות אמא...
אם זה התוצאה.
הם שואבים אותי.
ותכלס- אין לי לאן לברוח. רק להתמודד.
ה', תן לי כח
קחי נשימה עמוקה לב אמיץ

נשמע שהיא עצמה בהלם מהחופש הארוך שנפרש לפניה בלי חברות, ואולי עם פחד מריקנות וחשש גדול מאיך למלא אותו.

וגם את נבהלת מאוד מכל העומס הזה שנחת עלייך.

 

אני מאמינה שהיא ילדה טובה ומכירה טובה, רק צריכה עזרה בלעשות סדר בתחושות ובמחשבות שלה.

 

אם היא ממילא ישנה עד מאוחר, אולי תצאי איתה מאוחר בערב להליכה ותשוחחו.

או קחי אותה איתך לשיעור או חוג או כל מפגש נשי שאת יודעת עליו.

 

אולי אחרי שההלם יהיה מאחוריה אפשר למצוא לה כמה שעות עבודה אצל אחת המשפחות בישוב?

לשלוח לסבתא לכמה ימים,

לארח חברה ולהתארח חזרה לכמה ימים או לפחות ליום.

להשלים חומר לימודי.

לצייר או לרקום או לקרוא.

 

האמת שבהדרגה הם מסתגלים לחופש, והימים לא נראים ריקים ומאיימים כל כך, פתאום מתחילים להנות מהשהיה בבית ומהפעילות הפשוטה היומיומית שהבית מזמן.

 

 

תודה כל העיצותהאור שבלב
כרגע אני'-----
פגועה ממנה.
אני משקיעה כל כך הרבה שיהיה לה טוב,
והבנאדם לא מסכימה להקשיב.
אני בתסכול.
בתסכוללללללל
.
ועל סף דמעות
גם אמא שלי הרגישה ככהעדידי1990
היום יש לה המון נחת ממני
אבל גם אז היו לה תחושות כאלה.
היא לא בהכרח יודעת שאת ככה מרגישה.
דברי איתה . שאת משקיעה בה את כל כולך , ושגם אם היא רוצה לישון ולא לעשות שום דבר בבית עדיין אסור לצעוק ולצאת בקריזה על אמא וגם על האחים. ושכיבוד הורים זה דבר ראשון
אולי שתארגן מעין קייטנה לאחיה הקטנים?גלוטנית לשעבר
שתארגן תכנית עם משחקים/יצירות/ סדנת בישול אולי.. לפי תחומי העניין שלה
זה עזר עם אחותה הצעירה ממנה...האור שבלב
היא - היתה בעצבים.
האור שבלב יקרהאם יהודיה
קודם כל, כמו שאמרו לך-לנשום עמוק.
כבר נתנו לך כמה עצות טובות, אני רוצה להוסיף כמה דברים עקרוניים לגבי גיל ההתבגרות:
1. זה עובר!! ככל שאת תהיי יותר בנחת כך זה יעבור יותר בנחת.
2. את מרגישה שהיא כפוית טובה אבל הבת שלך לא נגדך. היא בעד עצמה!!
3. בגיל ההתבגרות כדאי מאוד לשחרר את החבל כדי שהוא לא יקרע. יישמי לפי מה שמתאים לכם.
4. נסי למצוא את הטוב גם בסיטואציה מעצבנת או בויכוח סוער ולשבח אותה על הטוב הזה.
לדוג': לפני שנים רבות היה לי ויכוח סוער למדי עם בתי בחנות בגדים לגבי חולצה עם שרוולים קצרצרים. בבית בערב אמרתי לה שאני מאוד מעריכה אותה על זה שלמרות הויכוח ושהיא ממש התנגדה למה שאמרתי- שורה תחתונה היא שמעה בקולי.
היום זה זכרון משעשע.
5. נסי להיזכר איך את היית בגילה ותביני אותה יותר.
6. אל תיבהלי- כל מה שהשקעת נמצא ויתן את פירותיו. הבת שלך נורמלית לחלוטין וטוב שהיא הופכת מילדה קטנה לאדם בוגר עם רצונות משלו.
7. גם אם יש כעסים וויכוחים, תני לה הרבה חיזוקים חיוביים ואהבה.

בהצלחה!
את נשמעת אמא מסורה ואכפתית, את פשוט צריכה להתרגל למשהו חדש-בת בכורה מתבגרת...
כשאני אהיה בת 18 אני אלך רק עם שרוולים קצרים!!!סתם אחת
😆🙊
פחחחחחחבת 30
זה מה שהיא טענה הבת שלה 😅סתם אחת
הבנתי הבנתי...בת 30
ועם מטפחת או סרט ושיער מפוזר!בונים מגדל
אני מציעהשירה515
שבי איתה בזמן פנוי (על כוס שוקו/גביע גלידה אם זה מה שיפתה אותה לשתף פעולה...),
ותגידי לה שהנה התחיל החופש הגדול, והיית רוצה לשמוע ממנה את כל מה שהיא רוצה לעשות בחופש.
פשוט קחי דף ועט ורשמי כל מה שהיא אומרת, גם מה שלא כל כך ישים (גם טיסה לחלל זה בסדר).
זה מאפשר לדון אחר כך ברעיונות, ולראות מה אפשרי.
יעשה לה סדר במה שהיא רוצה ויכולה.

עוד אפשרות, לתת לה לרשום בעצמה את כל מה שהיא רוצה, ואחר כך לארגן את זה ביחד בלוח השנה.

אם אפשרי- את יכולה לשתף אותה במה שאת מצפה שיהיה בחופש, ולשאול אותה איך היא יכולה להשתלב בזה/ לעזור לך להגשים.

אני חושבת שהקשבה למשאלות הלב פותחת אותנו לשיתוף פעולה.
גם אם היא רוצה דברים שלא אפשריים, את יכולה להזדהות איתה. ("אני מבינה שאת ממש רוצה להיות חודש שלם אצל החברה שלך, זה יכול להיות כיף לחשוב שאתן תאומות", "אם הייתי יכולה, הייתי מצטרפת אלייך לטיול בספארי באפריקה, אבל אני מפחדת מאריות", "אם היתה לנו חנות ממתקים, היינו יכולים לצפות את כל הקירות בממתקים, ולזלול כל היום")

בהצלחה!
וואי איך אני מכירררררררררררררהמיואשת******

איך זה קשה בת בכורה בגיל התבגרות

וואו

קודם כל מבינה אותך

הכל נורמלי

את בסדר

גם לי עברו המחשבות האלו בראש, זוכרת שאמרתי לבעלי שהיא מוציאה לי את כל החשק לעוד ילדים אם זה מה שקורה כשהם גדלים...

אני הרגשתי שאני טובעת והלכתי להנחית הורים

שינה לי את החיים. ממש ממש ממש

יכולה לתת לך המלצה בפרטי אם את מאיזור ירושלים

זה היה משהו שדומה לשיטת מכון אדלר אבל ברוח יהודית ואמונית ומעצימה את הסמכות ההורית שלנו

היה תהליך, עזר לי מאד

הילדה היום היא בובה מיוחדת שאין כמותה, ויש לנו קשר נהדר, מנחמת אותך שעם השקעה ורצון מגיעים לזה.

תחשבי כמו שהיית מתייעצת איך להניק אם אין מספיק חלב או איך מתמודדים עם גיל שנתיים וכו, גם פה זה לא משהו שאנחנו יודעות להתמודד לבד. זה מסובך ורצוי לקבל עזרה 

בסופו של דבר יכול להיות לך קשר של אמא בת מיוחד במינו. תאמיני בזה. זה יגיע.

שולחת לך כח וחיבוקים!

אוליפאז
לשבת יחד איתה
לשוקו וגלידה
לשמוע מה היא מתכננת בחופש הגדול
מה היתה רוצה לעשות?
להציע לה ללמוד משהו כמו רקמה/סריגה/תפירה/תסרוקות
לחשוב איתה על דברים שימלאו אותה סיפוק וישמחו אותה
לחשוב יחד איתה על סדר יום.


נשמע שהיא לא ממש יודעת איך לאכול פתאום את החופש, ואולי גם המרחק מפעילות זמינה וקרובה לא מיטיב איתה וזה מובן...
נסי לעזור לה לחשוב מה ייטיב איתה, להושיט לה יד ולעזור לה להתמקד ולמצוא את עצמה...

נשמע שהעצבים שלה הם יותר כלפי עצמה ורק יוצאים מולך...
קורה שבתילת גיל ההתבגרות ולא רק, ילדים לא יודעים לאכול את עצמם ולעשות סדר..
מציעה לנסות לראות בזה בקשה לעזרה ולהושיט לה יד לב ואוזן (בטוחה שזה גם קשה.. בטח כשיש עוד הרבה להעסיק)


ועוד משהו- אולי תציעי לה לעשות קיטנה או משהו בסגנון?

שיהיה בטוב ובקלות בע"ה
כילדה- לצאת איתה לאכול ולדבר על זה כן. להציע להאנונימיות

ללמוד תפירה וסריגה- לא. זה תמיד מרגיז ההצעות האלו לעיסוקים

אין לי דברים יותר חכמים ממה שכתבו לך, רקאם+7

מחזיקה לך אצבעות.

המוווווווון.

וחיבוק חם.

בהצלחה!

חיבוק

^^^^ בהחלט נושבת באוויר!
נראה לי שאת צריכה חיבוק חם כרגע יותר מעצות
תודה!!!!!!!!האור שבלב
לכולם♡האור שבלבאחרונה
זה הגיל..העני ממעש

כיום..

 

לקחת כוחות ותפילות

לראות את הטוב שבילדים

לשמור תמיד ערוץ פתוח!!

 

אל תקחי את זה למקום של כפויית טובהעדידי1990
היא לא כפויית טובה .
גם לי היו תקופות , לא בגיל הזה , אלא מכיתה ט' עד סוף י"ב , שהייתי ילדה חצופה חסרת כיבוד הורים וכו'
זה היה רק בגלל שהייתי במצוקה עם עצמי . דחיה חברתית מרוב הכיתה , פחדים מכל מיני דברים , חברות עם בחור שהיה שנה מעלי בגיל ועשתה לי בהתחלה הרגשה טובה , גם היה תלמיד מצטיין ועזר לי במה שהתקשתי אבל אחר כך גם היה הרבה רע בנפש . עוד חברות והפעם אם בחור אלים לא פיזית אבל אלים מאוד . אבא שלי שנא את שניהם . לא הקשבתי לו ולא כיבדתי אותו כשאמר לי תיפרדי מהם זה רע לך . ברחתי אליהם בלי רשות.
כשבגרתי התנצלתי בפניהם על גיל ההתבגרות הנוראי הזה . היום יש להם המון נחת מאיתנו .
אולי פשוט רע לה עם עצמה .
שבי איתה לשיחה על שוקו ועוגיה .. דברי איתה שאת איתה ורוצה לדעת מה איתה , ואם תשתף מעולה . בכל מקרה צריך להבהיר שאת אמא מכבדים.
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מועדון מאמא דילmama273

🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
 

כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
 

ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️

✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר

📲 להצטרפות לערוץ הטלגרם
 

 

📩 לא בטלגרם? אין בעיה!

אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):

👉 להרשמה במייל
 

מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕

מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך