בת בכורה בתחילת גיל ההתבגרות. ה-צ-י-ל-ו😫האור שבלב
היא עוד לא בת 12.. יומיים ראשונים של חופש גדול, בבית, משועממת, כל היום במיטה, או בנייד, או עם 'סליים'... ישנה, או שיוצאת- בקריזה- מתעצבנת עליי, על האחים שלה,
הבת שלי, האהובה, אני לא מבינה אותה..
עצוב לי כל כך.
מספיק קשה לי להעסיק 6 אחים מתחתיה,(לפחות הם- ברגיל);
אבל עדיין- חופש.
אני בלי רכב גדול,
אין לבת שלי חברות במקום שאנחנו נמצאים, אלא במרחק נסיעה(אין לי בעיה להסיע אותה- אבל היא עצבנית ולא רוצה כלום).
ה',
תעזור לי.
עיצות טובות- מרוממות- יתקבלו בברכה.
ממני, שדהומה מכך שילדים- כפויי טובה כל כך.
איזה מחשבות חולפות לי בראש..
מה בחרתי בתפקיד הזה- להיות אמא...
אם זה התוצאה.
הם שואבים אותי.
ותכלס- אין לי לאן לברוח. רק להתמודד.
ה', תן לי כח
קחי נשימה עמוקה לב אמיץ

נשמע שהיא עצמה בהלם מהחופש הארוך שנפרש לפניה בלי חברות, ואולי עם פחד מריקנות וחשש גדול מאיך למלא אותו.

וגם את נבהלת מאוד מכל העומס הזה שנחת עלייך.

 

אני מאמינה שהיא ילדה טובה ומכירה טובה, רק צריכה עזרה בלעשות סדר בתחושות ובמחשבות שלה.

 

אם היא ממילא ישנה עד מאוחר, אולי תצאי איתה מאוחר בערב להליכה ותשוחחו.

או קחי אותה איתך לשיעור או חוג או כל מפגש נשי שאת יודעת עליו.

 

אולי אחרי שההלם יהיה מאחוריה אפשר למצוא לה כמה שעות עבודה אצל אחת המשפחות בישוב?

לשלוח לסבתא לכמה ימים,

לארח חברה ולהתארח חזרה לכמה ימים או לפחות ליום.

להשלים חומר לימודי.

לצייר או לרקום או לקרוא.

 

האמת שבהדרגה הם מסתגלים לחופש, והימים לא נראים ריקים ומאיימים כל כך, פתאום מתחילים להנות מהשהיה בבית ומהפעילות הפשוטה היומיומית שהבית מזמן.

 

 

תודה כל העיצותהאור שבלב
כרגע אני'-----
פגועה ממנה.
אני משקיעה כל כך הרבה שיהיה לה טוב,
והבנאדם לא מסכימה להקשיב.
אני בתסכול.
בתסכוללללללל
.
ועל סף דמעות
גם אמא שלי הרגישה ככהעדידי1990
היום יש לה המון נחת ממני
אבל גם אז היו לה תחושות כאלה.
היא לא בהכרח יודעת שאת ככה מרגישה.
דברי איתה . שאת משקיעה בה את כל כולך , ושגם אם היא רוצה לישון ולא לעשות שום דבר בבית עדיין אסור לצעוק ולצאת בקריזה על אמא וגם על האחים. ושכיבוד הורים זה דבר ראשון
אולי שתארגן מעין קייטנה לאחיה הקטנים?גלוטנית לשעבר
שתארגן תכנית עם משחקים/יצירות/ סדנת בישול אולי.. לפי תחומי העניין שלה
זה עזר עם אחותה הצעירה ממנה...האור שבלב
היא - היתה בעצבים.
האור שבלב יקרהאם יהודיה
קודם כל, כמו שאמרו לך-לנשום עמוק.
כבר נתנו לך כמה עצות טובות, אני רוצה להוסיף כמה דברים עקרוניים לגבי גיל ההתבגרות:
1. זה עובר!! ככל שאת תהיי יותר בנחת כך זה יעבור יותר בנחת.
2. את מרגישה שהיא כפוית טובה אבל הבת שלך לא נגדך. היא בעד עצמה!!
3. בגיל ההתבגרות כדאי מאוד לשחרר את החבל כדי שהוא לא יקרע. יישמי לפי מה שמתאים לכם.
4. נסי למצוא את הטוב גם בסיטואציה מעצבנת או בויכוח סוער ולשבח אותה על הטוב הזה.
לדוג': לפני שנים רבות היה לי ויכוח סוער למדי עם בתי בחנות בגדים לגבי חולצה עם שרוולים קצרצרים. בבית בערב אמרתי לה שאני מאוד מעריכה אותה על זה שלמרות הויכוח ושהיא ממש התנגדה למה שאמרתי- שורה תחתונה היא שמעה בקולי.
היום זה זכרון משעשע.
5. נסי להיזכר איך את היית בגילה ותביני אותה יותר.
6. אל תיבהלי- כל מה שהשקעת נמצא ויתן את פירותיו. הבת שלך נורמלית לחלוטין וטוב שהיא הופכת מילדה קטנה לאדם בוגר עם רצונות משלו.
7. גם אם יש כעסים וויכוחים, תני לה הרבה חיזוקים חיוביים ואהבה.

בהצלחה!
את נשמעת אמא מסורה ואכפתית, את פשוט צריכה להתרגל למשהו חדש-בת בכורה מתבגרת...
כשאני אהיה בת 18 אני אלך רק עם שרוולים קצרים!!!סתם אחת
😆🙊
פחחחחחחבת 30
זה מה שהיא טענה הבת שלה 😅סתם אחת
הבנתי הבנתי...בת 30
ועם מטפחת או סרט ושיער מפוזר!בונים מגדל
אני מציעהשירה515
שבי איתה בזמן פנוי (על כוס שוקו/גביע גלידה אם זה מה שיפתה אותה לשתף פעולה...),
ותגידי לה שהנה התחיל החופש הגדול, והיית רוצה לשמוע ממנה את כל מה שהיא רוצה לעשות בחופש.
פשוט קחי דף ועט ורשמי כל מה שהיא אומרת, גם מה שלא כל כך ישים (גם טיסה לחלל זה בסדר).
זה מאפשר לדון אחר כך ברעיונות, ולראות מה אפשרי.
יעשה לה סדר במה שהיא רוצה ויכולה.

עוד אפשרות, לתת לה לרשום בעצמה את כל מה שהיא רוצה, ואחר כך לארגן את זה ביחד בלוח השנה.

אם אפשרי- את יכולה לשתף אותה במה שאת מצפה שיהיה בחופש, ולשאול אותה איך היא יכולה להשתלב בזה/ לעזור לך להגשים.

אני חושבת שהקשבה למשאלות הלב פותחת אותנו לשיתוף פעולה.
גם אם היא רוצה דברים שלא אפשריים, את יכולה להזדהות איתה. ("אני מבינה שאת ממש רוצה להיות חודש שלם אצל החברה שלך, זה יכול להיות כיף לחשוב שאתן תאומות", "אם הייתי יכולה, הייתי מצטרפת אלייך לטיול בספארי באפריקה, אבל אני מפחדת מאריות", "אם היתה לנו חנות ממתקים, היינו יכולים לצפות את כל הקירות בממתקים, ולזלול כל היום")

בהצלחה!
וואי איך אני מכירררררררררררררהמיואשת******

איך זה קשה בת בכורה בגיל התבגרות

וואו

קודם כל מבינה אותך

הכל נורמלי

את בסדר

גם לי עברו המחשבות האלו בראש, זוכרת שאמרתי לבעלי שהיא מוציאה לי את כל החשק לעוד ילדים אם זה מה שקורה כשהם גדלים...

אני הרגשתי שאני טובעת והלכתי להנחית הורים

שינה לי את החיים. ממש ממש ממש

יכולה לתת לך המלצה בפרטי אם את מאיזור ירושלים

זה היה משהו שדומה לשיטת מכון אדלר אבל ברוח יהודית ואמונית ומעצימה את הסמכות ההורית שלנו

היה תהליך, עזר לי מאד

הילדה היום היא בובה מיוחדת שאין כמותה, ויש לנו קשר נהדר, מנחמת אותך שעם השקעה ורצון מגיעים לזה.

תחשבי כמו שהיית מתייעצת איך להניק אם אין מספיק חלב או איך מתמודדים עם גיל שנתיים וכו, גם פה זה לא משהו שאנחנו יודעות להתמודד לבד. זה מסובך ורצוי לקבל עזרה 

בסופו של דבר יכול להיות לך קשר של אמא בת מיוחד במינו. תאמיני בזה. זה יגיע.

שולחת לך כח וחיבוקים!

אוליפאז
לשבת יחד איתה
לשוקו וגלידה
לשמוע מה היא מתכננת בחופש הגדול
מה היתה רוצה לעשות?
להציע לה ללמוד משהו כמו רקמה/סריגה/תפירה/תסרוקות
לחשוב איתה על דברים שימלאו אותה סיפוק וישמחו אותה
לחשוב יחד איתה על סדר יום.


נשמע שהיא לא ממש יודעת איך לאכול פתאום את החופש, ואולי גם המרחק מפעילות זמינה וקרובה לא מיטיב איתה וזה מובן...
נסי לעזור לה לחשוב מה ייטיב איתה, להושיט לה יד ולעזור לה להתמקד ולמצוא את עצמה...

נשמע שהעצבים שלה הם יותר כלפי עצמה ורק יוצאים מולך...
קורה שבתילת גיל ההתבגרות ולא רק, ילדים לא יודעים לאכול את עצמם ולעשות סדר..
מציעה לנסות לראות בזה בקשה לעזרה ולהושיט לה יד לב ואוזן (בטוחה שזה גם קשה.. בטח כשיש עוד הרבה להעסיק)


ועוד משהו- אולי תציעי לה לעשות קיטנה או משהו בסגנון?

שיהיה בטוב ובקלות בע"ה
כילדה- לצאת איתה לאכול ולדבר על זה כן. להציע להאנונימיות

ללמוד תפירה וסריגה- לא. זה תמיד מרגיז ההצעות האלו לעיסוקים

אין לי דברים יותר חכמים ממה שכתבו לך, רקאם+7

מחזיקה לך אצבעות.

המוווווווון.

וחיבוק חם.

בהצלחה!

חיבוק

^^^^ בהחלט נושבת באוויר!
נראה לי שאת צריכה חיבוק חם כרגע יותר מעצות
תודה!!!!!!!!האור שבלב
לכולם♡האור שבלבאחרונה
זה הגיל..העני ממעש

כיום..

 

לקחת כוחות ותפילות

לראות את הטוב שבילדים

לשמור תמיד ערוץ פתוח!!

 

אל תקחי את זה למקום של כפויית טובהעדידי1990
היא לא כפויית טובה .
גם לי היו תקופות , לא בגיל הזה , אלא מכיתה ט' עד סוף י"ב , שהייתי ילדה חצופה חסרת כיבוד הורים וכו'
זה היה רק בגלל שהייתי במצוקה עם עצמי . דחיה חברתית מרוב הכיתה , פחדים מכל מיני דברים , חברות עם בחור שהיה שנה מעלי בגיל ועשתה לי בהתחלה הרגשה טובה , גם היה תלמיד מצטיין ועזר לי במה שהתקשתי אבל אחר כך גם היה הרבה רע בנפש . עוד חברות והפעם אם בחור אלים לא פיזית אבל אלים מאוד . אבא שלי שנא את שניהם . לא הקשבתי לו ולא כיבדתי אותו כשאמר לי תיפרדי מהם זה רע לך . ברחתי אליהם בלי רשות.
כשבגרתי התנצלתי בפניהם על גיל ההתבגרות הנוראי הזה . היום יש להם המון נחת מאיתנו .
אולי פשוט רע לה עם עצמה .
שבי איתה לשיחה על שוקו ועוגיה .. דברי איתה שאת איתה ורוצה לדעת מה איתה , ואם תשתף מעולה . בכל מקרה צריך להבהיר שאת אמא מכבדים.
ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך