רופאה אחת בטיפת חלב אמרה לי שהנקה עד גיל חצי שנה ממש חשובה להתפתחות התינוק. חוץ מזה הם כל כך פיציים בגיל הזה שאני לא שולחת למעון. הם צריכים עדיין את היחס האישי של אמא, הגמישות, והחום, וכמובן ההנקה. שמעתי שיש הרבה שמוותרות על ההנקה כששמות את התינוק במעון.

אני אישית שלחתי את שני הגדולים שלי בגיל שנתיים בערך למעון, אחרי שחקרתי ובדקתי שזה באמת מעון עם יחס טוב לילדים, ודאגה לצרכים שלהם. ממש עשיתי עבודת חקירה.

בתור סטודנטית עבדתי בפעוטון של 10 ילדים. היינו 2 מטפלות על 10 תינוקות מגיל חצי שנה עד שנה וחצי. ב"ה, עם הרבה מרץ ורצון טוב הצלחנו לתת מענה לכל המתוקים. כך שזה אפשרי. (עד היום בעלי זוכר שהייתי חוזרת סחוטה הביתה.)

מצד שני, אני כבר 4 שנים בבית. אז נכון שאת הגדולים שלחתי למעון בגיל שנתיים כשהרגשתי שבית כבר לא מספיק להם וגם לי היה קשה. אבל היום יש לי גם תינוק בן 8 חודשים, ואני מרגישה ממש צורך לצאת ולעבוד. לא בגלל קריירה או כבוד, אפילו לא בגלל כסף. יותר בגלל שכבר קשה לי בארבע קירות. עם כל זה שאמהות זה הכי חשוב, אני רוצה גם לתרום לאנשים, ולהוציא לפועל כישורים נוספים אצלי.

אז בע"ה אכניס את הקטנצ'יק בגיל 10 חודשים למעון שהאמצעית שלי הייתה בו, עם צוות מקסים.

הוא כל כך חברמן, וכבר פחות תלוי בי מאשר בגיל שלושה-ארבעה חודשים, שנראה לי יהיה לו טוב שם, במיוחד שהוא נורא פעיל.

אני מאמינה גם שאם אחזור שמחה מעבודה, זה ישפיע לטובה על הבית, מאשר אם אהיה מדוכדכת משהות בארבע קירות.

מצד שני אני לא רוצה להיות מאלה שבקושי רואות את הילדים. אז אני מחפשת חצי משרה, עד 1-2, שאהיה פנויה לילדים, לבעל ולעבודות הבית (שלא נגמרות אף פעם).

לדעתי כל אשה עם כל ילד צריכה לעשות חשבון נפש מה נכון לה. אני רוצה להיות להיות עם ילדים שלי לפחות עד גיל שנה פלוס מינוס, אחר כך לצאת לעבוד.

בהצלחה!

(סליחה על האורך, באמת נושא חשוב).

מוכן להמתין לאמא שנה+?

במיוחד כשמדובר בלידות צמודות...

אבל הבנתי שלפי החוק מותר שנה להיות בחופשת לידה ולא אמורים לפטר... ככה אמרו לי בבטוח לאומי.

חוץ מזה מי שמעריך באמת את העובדת הוא יחכה...

החוק שחופשת לידה זה רק 3 וחצי חודשים בתשלום נראה לי ממש לא הוגן כלפי תינוקות ואמהות!

ואני נמצאת בעמדה בכירה שחבל לוותר עליה (גם התפקיד, שאני מאד אוהבת וגם התנאים

שמשתפרים עם השנים. ויש ערך לוותק ולניסיון)

וזו לא שאלה של הערכה. בפועל קשה למצוא מ"מ לתקופות ארוכות ואם מדובר באשה ולדנית

אז בכלל לא משתלם למעסיק.

ולהחליף עבודות לעיתים קרובות זה גם לא כ"כ פשוט (במיוחד אם מצאת מקום שטוב לך בו).

כי לדעתי זה הרבה יותר אידיאלי. וחבל גם לשלם כפול שתיים למטפלת ובפרט שהן היו פגות והן רגישות. אשמח לרעיונות מאמהות שכבר נשארו איך העבירו את היום בבית? אני באמת רוצה להיות פנויה בשבילן ולא להתעסק כל היום בעבודות בית. לחשוב בראש שעכשיו אני כאילו בעבודה ואני בשבילן.

מה גם שאמרו לי שעם תאומים זה אפילו יותר קל כי יש להם גם אחד את השני.

לדחוף נשים להיפרד מהתינוקות שלהן לפחות לחצי יום, בגיל שלושה וחצי חודשים והרבה פעמים לוותר על הנקה בגלל זה, שזה חלק מבריאות התינוק. ממש לא הוגן. גם מבחינה רגשית זה קשה.

מי שמוצא ממלאת מקום ל3 וחצי חודשים, יכול להאריך גם את העבודה שלה. יש מדינות כמו פינלנד ששם אשה יכולה להיות בחופשת לידה גם יותר משנה וזה בסדר. ויש להם כלכלה טובה.

 אם המעסיקים יבינו את החשיבות של האמהות, כל החברה הישראלית תרוויח מזה. אבל בינתיים כמו שכתבו כאן הפמיניזם משפיע מאוד...

ומי אמר שאשה וולדנית תעבוד שנה כן שנה לא? אצל הרבה משפחות עוברת לפחות שנה מלידה להריון, ואז ממילא עוד 9 חודשים עד הלידה הבאה, אז זה כבר כמעט שנתיים, שלא נדבר על שלוש.

אז בטח שהבאת ילדים וגידולם לא נחשב כמטרה חשובה. ביהדות זה נחשב מצווה. באירופה יש כאלה ששואלים במקום "כמה ילדים יש לך?", "כמה בלמי קריירה יש לך?"

אפשר לשאול אותו דבר על חופשת לידה של 3.5 חודשים, "למה המדינה צריכה לממן לכל יולדת? שתסתדר ותממן בעצמה. גם החופשות האלה עולות למדינה כסף".

למה בכלל שמעסיק יעסיק אשה נשואה? הוא בכל מקרה צריך להביא ממלאות מקום, להכשיר אותן.

אז במקום שיביא אותן ל3.5 חודשים, שיאריך להן את העבודה. אם היא למדה את העבודה, מה זה משנה אם היא עובדת או הקבועה עובדת? (כשלי הייתה ממלאת מקום בעבודה, המנהלת אמרה שאנחנו יכולות להחליט בעצמינו כמה זמן היא נשארת במקומי, היא הרי משלמת אותה משכורת לי או לה).

לעומת זאת זמן של אמא וילד ביחד הוא יקר ומשמעותי באמת.

אפשר להיות יעני גאון עסקי עד מחר, השאלה מה סדר העדיפויות שלך ומה באמת חשוב, ומה חשוב פחות.

גם אם לא ישלמו לנשים שנה חופשת לידה, לפחות שישלמו חצי שנה, עד שתינוק קצת יותר גדול, לפחות שיאפשרו להאריך עד שנה (כמו שכבר אפשר לפי החוק), רק זה לא מיושם בפועל.

באמת כדאי שנסיים

אם לא שמת לב, אני עניתי לעניין.

כתבתי שזה בכל מקרה הוצאה של מדינה חופשת לידה. צריך שתהיה הוצאה יותר גדולה בשביל להשקיע בילדים עוד מאז שהם תינוקות. אז אם לא לשלם על שנה של חופשת לידה, לפחות על חצי שנה ולאפשר לאשה לחזור עד שנה (מה שכבר קיים בחוק). אם יהיו משפחות חזקות, ונשקיע בילדים זה יתרום גם לחברה.

מה שבאמת מזיק לתקציב המדינה זה משכורות ענק של מנכ"לים, חברי כנסת וכו', אם כבר אותם צריך להוריד. ויש עוד דרכים לחסוך במדינה.

אני גם כתבתי שלא בטוח שהארכת חופשת לידה תפגע במעסיק. גם ככה הוא הביא מחליפה, היא למדה את העבודה, אז היא תעבוד עוד כמה חודשים. מעסיק משלם אותה משכורת למחליפה או לקבועה.

על בזבוז אמיתי של כספי המדינה: משכורות ענק למנכ"לים, לחברי כנסת, העברת כספים לרשות הפלסטינית שמעודדת טרור, השקעה מוגזמת בתנאי המחבלים בכלא. אם יקצצו בכל אלה, יהיה הרבה כסף להרבה יולדות להאריך להן חופשות לידה.

זה באמת ראש קטן אם לחשוב רק על הוצאות  במדינה בתחום מסוים.

גם לך בהצלחה, 

ויום טוב. מאחלת לך שלא ידברו אליך בצורה כזאת כמו שאת כותבת...

את אומרת ש"לא בטוח" שיש למעסיק עוד הוצאות.

אז ככה- בטוח שכן.

לדוגמא, האם ידעת שמעסיק ממשיך להפריש לפנסיה גם כשהעובדת בחופשת לידה (את ההפרשות שלו. כל מעסיק חייב להפריש לפנסיה) כשהוא מעסיק מחליפה, הוא מפריש פעמיים

בנוסף, לא כל אחד מוכן לעבוד כמה חודשים כמחליף, כך שאיכות העבודה יורדת

בנוסף, לא תוך יומיים מוצאים מחליפה מדובר בתהליך של פרסומים , ראיונות וזמן שמתבזבז של המעסיק או של עובדים אחרים על התהליך

בנוסף, לוקח בהרבה מקומות שבועות עד חודש של הכשרה, בזמן הזה אין תפוקה ויש עלות למעסיק

יש עוד אבל נעצור פה כי כבר הגענו לכמות של אלפי שקלים לכל אחת שיוצאת לחופשת לידה, וזה ל3.5 חודשים ולא יותר.

כמובן קופאית או עבודות כאלו כנראה שהעלות פחותה, אבל עדיין קיימת

בואי נבהיר משהו- אני תמיד לקחתי חצי שנה. ואני חושבת שזה חשוב הכי בעולם, והלוואי שהייתי גרה בשבדיה שם המדינה יכולה להרשות לעצמה לשלם שנה בגלל אחוזי הילודה

אבל כל זה לא הופך אותי לעיוורת להבין שבמדינה שלנו עם אחוזי הילודה שלנו זה אינו כלכלי ובלתי אפשרי (וזה בלי לדבר על כל הערביות שגם יקבלו את השנה הזו)

בלי קשר למדינה, המדינה משלמת לעובדת ולא למעסיק. אז כל העלויות שהזכרנו קודם הן על המעסיק עצמו. למה את חושבת שיש חק לא לפטר עובדות בהריון ואחרי לידה? למה יש חוק כזה גם על מילואים  - שזה רק חודש! זה בגלל שהמעסיקים פה מגעילים? לא. רובם יהודים טובים שחושבים שילדים זה חשוב מאד

אבל הם לא יכולים או צריכים לממן ילודה של אחרים

והמציאות היא שזה מוריד את הרווחים שלהם מהעסק מאד מאד. כשמדובר בעסקים קטנים שגם ככה בקושי שורדים במדינה אז בכלל

אז כל ההוצאות של המעסיק לא קשורות למדינה- והדבר היחיד שהמדינה קשור לענין הוא חקיקת חוקים שאוסרים עליו לפטר. אפשר לפחות שתביני את זה?

כל שאר ההוצאות של המדינה שאת כותבת, כמובן, את צודקת. יש המון הוצאות מיותרות. 

תמיד, בכל דבר. אבל אני לא חושבת שאת מבינה בכלל כמה לשלם חופשת לידה של שנה תעלה למדינה. אין כל כך הרבה מנכלים שהשכר שלהם מגיע ממשלם המיסים. אם תקצצי לכולם את השכר עדיין תצליחי לממן חופשת לידה של שנה אולי לרחוב שלך.

ועדיין גם לו יצוייר שלא יהיו יותר ספורט תרבות(אני בעד דווקא) , בכירים במשק וכו וכו, המדינה תוכל לממן חופשות לידה של שנה לעיר אחת או שתיים. 

עוד לא הזכרנו את העובדה שיש מענקי לידה, קצבאות ילדים, נקודות זכות במס, ועוד כל מיני דברים שהמדינה משלמת

וכל זה לא פותר את בעית המעסיקים. באמת שנראה שאת ממש לא מבינה כמה קשה לשרוד פה כעסק

וכל זה באמת באמת באמת לא מכסה את הדיון שאת חושבת שמישהו צריך לממן ערכים או מצוות שלך. אבל לא בא לי להיכנס לשם.

כמו שכתבתי צריך, להשתדל לממן לפחות חצי שנה אם לא שנה. חופשות ומענקי לידה מממנת המדינה.

ויש עוד בזבוזי כספי המדינה שלא התייחסת עליו, כמובן שקשה להתייחס להכל.

אני חושבת שאם יפסיקו בזבוזי כספים  בתחומים אחרים יהיה יותר כסף למדינה ממה שנראה לך.

מעניין שאחרי הפגנות על יוקר המחיה לפני כשמונה שנים, וועדת טרכטנברג, פתאום הממשלה נתנה הקלות לאזרחים הקטנים: הנחות גדולות בנסיעות לסטודנטים, עזרה להורים בהוצאות על ילד מגיל 3, וכו'.

כנראה שאם רוצים, אפשר לחשוב איך לעשות שינוי כלכלי.

ובקשר לערכים, גם המדינה צריכה לחיות לפי ערכים ולא רק אדם פרטי, בשביל להיות מדינה מתוקנת. ככה חשבו מקימי המדינה כשעוד לא היו פה חברות היי טק, מדינת ישראל הייתה מדינה חדשה ולא חזקה כ"כ, אבל עם אמונה גדולה בערכים. גם ההוצאות צריכות להתאים לערכים.

למשל, בישראל ממנים לקשישים מטפלות שבאות לבתיהם מבטוח לאומי. יש מדינות שלא עושות את זה. אצלנו במדינה יותר חושבים על הקשישים.

טוב, מתחיל להיות ארוך הדיון הזה.

כדאי לסיים.

ובקשר לקום המדינה, כן, לאנשים היו ערכים ואדיאליים- איך הם נותנים למדינה! לא איך הם מקבלים ממנה

נשים עבדו פה כמו חמורות בלי חופשת לידה בכלל עם התינוקת עליהן במנשא. כמו סבתא שלי למשל.

יש המון, לא קשה למצוא

תשאלי אותם בהנחה והמדינה מממנת שנה של חופשת לידה האם זה ישפיע על החלטתם להעסיק נשים

מעסיקה שלי כשהייתי אחרי לידה ראשונה אמרה שאם היא כבר מביאה ממלאת מקום, והיא עושה עבודה טובה, לא משנה לה באמת איך אנחנו מחלקות בינינו את זמן העבודה. היא יכולה להמשיך לעבוד במקומי עד שאחזור.

עם כל הקושי, יש הרבה מעסיקים שמעסיקים נשים נשואות. זאת עובדה.

מה שאת מתארת, הקושי הוא בעצם להעסיק נשים שיולדות ופחות בלהאריך את זמן העבודה של ממלאת מקום.

ואם מדברים על הסבתות שעבדו אחרי לידה, תשאלי כל רופא כמה זה גרוע לבריאות. צריך גם אמהות חזקות.

רוב האנשים תורמים למדינה חלק מהחיים, ומקבלים מהמדינה חלק מהזמן, כמו פנסיונרים לדוגמה. יש זמנים שמותר גם לקבל מהמדינה.

תדברי עם מעסיקים. באמת, לא מנסה להשתלח בך או משהו אבל את לא חיה במציאות. אני מכירה את העולם העסקי ופעלתי המון למען העסקת נשים (בהתנדבות) ואת פשוט לא מבינה מה המצב. באמת שלא.

כן, יש המון שמעסיקים נשים. קופאיות. בחנויות. מטפלות

ככל שהמשרות הן במשכורות יותר גבוהות, יש פחות ופחות נשים. חלק מזה זה בהחלט בגלל חופשות הלידה. לכן יש חוקים. והגנה מהמדינה. זה לא משנה את העובדה שלא מספיק מעסיקים נשים

ואם חופשת הלידת תתארכנה לשנה יהיו מקומות שלא יעסיקו נשים בכלל, זו המציאות. אני מכירה אותה מקרוב.

אם זה באמת משנה לך ובאמת מענין אותך תבדקי את המציאות מול המעסיקים, לא מישהי אחת. מציאות רחבה וכוללת.

זה לא אומר שאני לא חיה בחברה ולא רואה נשים סביבי. 

יש לא מעט נשים שמאריכות חופשות לידה (על חשבונן, לצערן) בשביל להיות עם התינוק עד גילאי חצי שנה, שמונה חודשים וגם יותר, כי זה באמת חשוב להן. ואלה לא נשים שעובדות בעבודות הפשוטות אלה בעבודות שלמדו בשבילן לתואר. 

עצם זה שיש חוק שמאפשר לאשה להיות בחופשת לידה עד  שנה ( על חשבונה רוב הזמן) בלי שיפטרו אותה, הייתה סיבה לחוקק את החוק הזה.

שמעדיפים לא להעסיק נשים נשואות.

השינוי בעניין זה יכול לבוא מלמטה, וכדאי שלא יבוא על חשבון המשפחה.

אולי תבדקי נושאים לפני שאת מדברת עליהם

את יודעת כמה אנשים- בינהם אני- משקיעים זמן ואת הלב והנשמה כדי שיותר נשים יזכו לתעסוקה?

את רק מדברת על זה שמגיע ומגיע ומגיע ככה וככה מהמדינה ומהמעסיק ושיחול שינוי

לכי תתחילי להתעסק בנושא קצת, תפעלי למען נשים אחרות לא בדיבורים אלא במעשים ותרכשי יותר מידע על הסיבוכים של הנושא ורעיונות מעשיים איך לפתור אותו

די

סליחה

את פשוט מרתיחה אותי

אני יורקת דם למען תעסוקת נשים

את יורקת מילים בלי משמעות ובלי טיפת דבק שיחזיק אותן

בלי להבין על מה את מדברת בכלל

אני סיימתי

שלום לך

כשתמצאי עבודה, תדעי שאת חייבת לי ולעוד המון חברות שלי שעובדות בהתנדבות בכל זה, תודה.

בהצלחה לך בחיים.

וחושבת שאת היחידה שמבינה בחיים. כדאי לך להוריד את האף.

יש את אלו שמנסים לתרום לחברה ויש את אלו שמחפשים שיתנו להם

אם לא נעים לך שאת חייבת למי שמנסה לקדם העסקת נשים במדינה אז קדימה, תעזרי גם את.

ובנושא של הבנה עסקית על העסקת נשים אני מבינה ואת לא. זה המציאות

יש מלא נושאים אחרים שאני לא מבינה ובהם האף שלי מאד נמוך, אבל יפה שאת דואגת לי.

את לא האחראית הבלעדית לשינויים בחברה.

ותרמתי לחברה הישראלית המון. עבדתי מגיל 17 וגם התנדבתי.

אני בטוחה שגם האמהות היא תרומה למדינה.

רואים את המציאות גם בלי להיות בתוך התחום העסקי. גם מתוך ניסיון חיים אפשר לדבר.

אני לפחות מקבלת את זה שיש עוד דעות חוץ משלי.

לא בדיוק הוכחת בדיון הזה שאת מקבת שיש עוד דעות אחרות משלך

סתם לידיעה, אני התחלתי את התרומה שלי בזה שהייתי כמוך, רציתי חופשות לידה ארוכות במימון המדינה, ומעסיקים מתחשבים וכו

מתוך הפעילות שלי למדתי את המציאות, ראיתי מה קורה ולמה יש דברים לא אפשריים, איפה הדברים האלו פוגעים בנשים במקום לקדם אותן וכן הלאה

אני ממש לא אחראית בלעדית לשינויים בחברה, אבל בתחום העסקת נשים , וואלה, אחראית לכמה שינויים בהחלט. אין לי מושג במה תמצאי עבודה ואצל מי, אולי לא תהיי חייבת ישירות לי, אבל כנראה שלאחת החברות שלי בתחום הפעילות של קידום עבודת נשים- כן. 

ולא, לא רואים את המציאות של מעסיקים מהצד של השכירים בכלל. דברייך רק מוכיחים את זה שוב ושוב

וקצת השתנו לך הדעות שלך עם הזמן.

על מה שהאמנת בו ועל השינוי שרצית לעשות בגלל כניעה למציאות.

ויהיו בע"ה אנשים, חיילים, יעבדו, מקווה שגם יתנדבו ובטח שיתרמו למדינה.

גם בלימוד תורה  ובשמירת מצוות יתרמו לכלל ישראל (ומי שמבין, מבין).

בכך שיקימו משפחות ויביאו ילדים. כך עם ישראל רק יגדל.

במשך שנה. אני חושבת שלפחות חצי שנה צריך לממן לאמהות חופשת לידה עד שהתינוקות קצת יגדלו, לפחות לאפשר הנקה שחשובה לבריאות התינוק, ואחר כך אם האישה רוצה להאריך, כן לאפשר לה את זה. זה התינוק שלה... לא סתם חוקקו את החוק שמאפשר להיות עם התינוק בבית עד גיל שנה (על חשבון האישה). שכל אחת תבחר מה נכון לה.

אני פשוט ראיתי נשים שכואב להן הלב לתת את התינוק הפיצי בן 3.5 חודשים למסגרת, אבל הן עושות את זה בגלל מצב כלכלי שמחייב לחזור לעבודה, או בגלל ציפייה של מעסיק.

לכן כתבתי שכדאי שיהיה שינוי. עם כל האהבה שלי למדינה הנפלאה שלנו, יש דברים שצריך לשפר.

כל מיני קצבאות, הנחות, מטפלת פעמיים בשבוע, זה דבר מצוין. הגיעו למסקנה שזה נכון והם מקבלים את התנאים כמו סבא שלי. אף אחד לא אומר: למה שיקבלו מטפלות על חשבון המדינה, שהילדים שלהם יטפלו בהם.

גם תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם זקוקים מאוד לאמהות שלהם, אז המדינה ממנת חופשה של 3.5 חודשים. מי אמר שזה מספיק? הרפואה אומרת שהנקה חשובה מאוד, קריטית עד גיל חצי שנה. ובכלל יחס של אמא זה לא יחס של מטפלת במעון...

טוב, נראה לי מספיק עם הדיון...

תשאלי את כל הנשים סביבך שמאריכות כמה אחוזי נשים יש אצלן בעבודה. 

תבדקי כמה הן יולדות (רמז, לא שמונה ילדים ולא כל שנה) 

זה שאת לא באה מהעולם העסקי או מתעסקת בו אומר שאת לא מבינה את כל האילוצים והסיבות וההשלכות של הכל. חבל שאת לא מסוגלת להודות בזה שלא הכל את מבינה.

ואני באמת מציעה לך ללכת לבדוק לשאול ולחקור.

ולגלות למה ומה קורה מאחורי הקלעים. כלכלה זה לא דבר פשוט.

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לק"י

אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.

(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.

בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך 

די מתייאשת מלמצוא.

אולי אאזור אומץ מתישהו

תודה

לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.

גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..

אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך

מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים

אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום

פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,

פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.

אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.

וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.