רופאה אחת בטיפת חלב אמרה לי שהנקה עד גיל חצי שנה ממש חשובה להתפתחות התינוק. חוץ מזה הם כל כך פיציים בגיל הזה שאני לא שולחת למעון. הם צריכים עדיין את היחס האישי של אמא, הגמישות, והחום, וכמובן ההנקה. שמעתי שיש הרבה שמוותרות על ההנקה כששמות את התינוק במעון.

אני אישית שלחתי את שני הגדולים שלי בגיל שנתיים בערך למעון, אחרי שחקרתי ובדקתי שזה באמת מעון עם יחס טוב לילדים, ודאגה לצרכים שלהם. ממש עשיתי עבודת חקירה.

בתור סטודנטית עבדתי בפעוטון של 10 ילדים. היינו 2 מטפלות על 10 תינוקות מגיל חצי שנה עד שנה וחצי. ב"ה, עם הרבה מרץ ורצון טוב הצלחנו לתת מענה לכל המתוקים. כך שזה אפשרי. (עד היום בעלי זוכר שהייתי חוזרת סחוטה הביתה.)

מצד שני, אני כבר 4 שנים בבית. אז נכון שאת הגדולים שלחתי למעון בגיל שנתיים כשהרגשתי שבית כבר לא מספיק להם וגם לי היה קשה. אבל היום יש לי גם תינוק בן 8 חודשים, ואני מרגישה ממש צורך לצאת ולעבוד. לא בגלל קריירה או כבוד, אפילו לא בגלל כסף. יותר בגלל שכבר קשה לי בארבע קירות. עם כל זה שאמהות זה הכי חשוב, אני רוצה גם לתרום לאנשים, ולהוציא לפועל כישורים נוספים אצלי.

אז בע"ה אכניס את הקטנצ'יק בגיל 10 חודשים למעון שהאמצעית שלי הייתה בו, עם צוות מקסים.

הוא כל כך חברמן, וכבר פחות תלוי בי מאשר בגיל שלושה-ארבעה חודשים, שנראה לי יהיה לו טוב שם, במיוחד שהוא נורא פעיל.

אני מאמינה גם שאם אחזור שמחה מעבודה, זה ישפיע לטובה על הבית, מאשר אם אהיה מדוכדכת משהות בארבע קירות.

מצד שני אני לא רוצה להיות מאלה שבקושי רואות את הילדים. אז אני מחפשת חצי משרה, עד 1-2, שאהיה פנויה לילדים, לבעל ולעבודות הבית (שלא נגמרות אף פעם).

לדעתי כל אשה עם כל ילד צריכה לעשות חשבון נפש מה נכון לה. אני רוצה להיות להיות עם ילדים שלי לפחות עד גיל שנה פלוס מינוס, אחר כך לצאת לעבוד.

בהצלחה!

(סליחה על האורך, באמת נושא חשוב).

מוכן להמתין לאמא שנה+?

במיוחד כשמדובר בלידות צמודות...

אבל הבנתי שלפי החוק מותר שנה להיות בחופשת לידה ולא אמורים לפטר... ככה אמרו לי בבטוח לאומי.

חוץ מזה מי שמעריך באמת את העובדת הוא יחכה...

החוק שחופשת לידה זה רק 3 וחצי חודשים בתשלום נראה לי ממש לא הוגן כלפי תינוקות ואמהות!

ואני נמצאת בעמדה בכירה שחבל לוותר עליה (גם התפקיד, שאני מאד אוהבת וגם התנאים

שמשתפרים עם השנים. ויש ערך לוותק ולניסיון)

וזו לא שאלה של הערכה. בפועל קשה למצוא מ"מ לתקופות ארוכות ואם מדובר באשה ולדנית

אז בכלל לא משתלם למעסיק.

ולהחליף עבודות לעיתים קרובות זה גם לא כ"כ פשוט (במיוחד אם מצאת מקום שטוב לך בו).

כי לדעתי זה הרבה יותר אידיאלי. וחבל גם לשלם כפול שתיים למטפלת ובפרט שהן היו פגות והן רגישות. אשמח לרעיונות מאמהות שכבר נשארו איך העבירו את היום בבית? אני באמת רוצה להיות פנויה בשבילן ולא להתעסק כל היום בעבודות בית. לחשוב בראש שעכשיו אני כאילו בעבודה ואני בשבילן.

מה גם שאמרו לי שעם תאומים זה אפילו יותר קל כי יש להם גם אחד את השני.

לדחוף נשים להיפרד מהתינוקות שלהן לפחות לחצי יום, בגיל שלושה וחצי חודשים והרבה פעמים לוותר על הנקה בגלל זה, שזה חלק מבריאות התינוק. ממש לא הוגן. גם מבחינה רגשית זה קשה.

מי שמוצא ממלאת מקום ל3 וחצי חודשים, יכול להאריך גם את העבודה שלה. יש מדינות כמו פינלנד ששם אשה יכולה להיות בחופשת לידה גם יותר משנה וזה בסדר. ויש להם כלכלה טובה.

 אם המעסיקים יבינו את החשיבות של האמהות, כל החברה הישראלית תרוויח מזה. אבל בינתיים כמו שכתבו כאן הפמיניזם משפיע מאוד...

ומי אמר שאשה וולדנית תעבוד שנה כן שנה לא? אצל הרבה משפחות עוברת לפחות שנה מלידה להריון, ואז ממילא עוד 9 חודשים עד הלידה הבאה, אז זה כבר כמעט שנתיים, שלא נדבר על שלוש.

אז בטח שהבאת ילדים וגידולם לא נחשב כמטרה חשובה. ביהדות זה נחשב מצווה. באירופה יש כאלה ששואלים במקום "כמה ילדים יש לך?", "כמה בלמי קריירה יש לך?"

אפשר לשאול אותו דבר על חופשת לידה של 3.5 חודשים, "למה המדינה צריכה לממן לכל יולדת? שתסתדר ותממן בעצמה. גם החופשות האלה עולות למדינה כסף".

למה בכלל שמעסיק יעסיק אשה נשואה? הוא בכל מקרה צריך להביא ממלאות מקום, להכשיר אותן.

אז במקום שיביא אותן ל3.5 חודשים, שיאריך להן את העבודה. אם היא למדה את העבודה, מה זה משנה אם היא עובדת או הקבועה עובדת? (כשלי הייתה ממלאת מקום בעבודה, המנהלת אמרה שאנחנו יכולות להחליט בעצמינו כמה זמן היא נשארת במקומי, היא הרי משלמת אותה משכורת לי או לה).

לעומת זאת זמן של אמא וילד ביחד הוא יקר ומשמעותי באמת.

אפשר להיות יעני גאון עסקי עד מחר, השאלה מה סדר העדיפויות שלך ומה באמת חשוב, ומה חשוב פחות.

גם אם לא ישלמו לנשים שנה חופשת לידה, לפחות שישלמו חצי שנה, עד שתינוק קצת יותר גדול, לפחות שיאפשרו להאריך עד שנה (כמו שכבר אפשר לפי החוק), רק זה לא מיושם בפועל.

באמת כדאי שנסיים

אם לא שמת לב, אני עניתי לעניין.

כתבתי שזה בכל מקרה הוצאה של מדינה חופשת לידה. צריך שתהיה הוצאה יותר גדולה בשביל להשקיע בילדים עוד מאז שהם תינוקות. אז אם לא לשלם על שנה של חופשת לידה, לפחות על חצי שנה ולאפשר לאשה לחזור עד שנה (מה שכבר קיים בחוק). אם יהיו משפחות חזקות, ונשקיע בילדים זה יתרום גם לחברה.

מה שבאמת מזיק לתקציב המדינה זה משכורות ענק של מנכ"לים, חברי כנסת וכו', אם כבר אותם צריך להוריד. ויש עוד דרכים לחסוך במדינה.

אני גם כתבתי שלא בטוח שהארכת חופשת לידה תפגע במעסיק. גם ככה הוא הביא מחליפה, היא למדה את העבודה, אז היא תעבוד עוד כמה חודשים. מעסיק משלם אותה משכורת למחליפה או לקבועה.

על בזבוז אמיתי של כספי המדינה: משכורות ענק למנכ"לים, לחברי כנסת, העברת כספים לרשות הפלסטינית שמעודדת טרור, השקעה מוגזמת בתנאי המחבלים בכלא. אם יקצצו בכל אלה, יהיה הרבה כסף להרבה יולדות להאריך להן חופשות לידה.

זה באמת ראש קטן אם לחשוב רק על הוצאות  במדינה בתחום מסוים.

גם לך בהצלחה, 

ויום טוב. מאחלת לך שלא ידברו אליך בצורה כזאת כמו שאת כותבת...

את אומרת ש"לא בטוח" שיש למעסיק עוד הוצאות.

אז ככה- בטוח שכן.

לדוגמא, האם ידעת שמעסיק ממשיך להפריש לפנסיה גם כשהעובדת בחופשת לידה (את ההפרשות שלו. כל מעסיק חייב להפריש לפנסיה) כשהוא מעסיק מחליפה, הוא מפריש פעמיים

בנוסף, לא כל אחד מוכן לעבוד כמה חודשים כמחליף, כך שאיכות העבודה יורדת

בנוסף, לא תוך יומיים מוצאים מחליפה מדובר בתהליך של פרסומים , ראיונות וזמן שמתבזבז של המעסיק או של עובדים אחרים על התהליך

בנוסף, לוקח בהרבה מקומות שבועות עד חודש של הכשרה, בזמן הזה אין תפוקה ויש עלות למעסיק

יש עוד אבל נעצור פה כי כבר הגענו לכמות של אלפי שקלים לכל אחת שיוצאת לחופשת לידה, וזה ל3.5 חודשים ולא יותר.

כמובן קופאית או עבודות כאלו כנראה שהעלות פחותה, אבל עדיין קיימת

בואי נבהיר משהו- אני תמיד לקחתי חצי שנה. ואני חושבת שזה חשוב הכי בעולם, והלוואי שהייתי גרה בשבדיה שם המדינה יכולה להרשות לעצמה לשלם שנה בגלל אחוזי הילודה

אבל כל זה לא הופך אותי לעיוורת להבין שבמדינה שלנו עם אחוזי הילודה שלנו זה אינו כלכלי ובלתי אפשרי (וזה בלי לדבר על כל הערביות שגם יקבלו את השנה הזו)

בלי קשר למדינה, המדינה משלמת לעובדת ולא למעסיק. אז כל העלויות שהזכרנו קודם הן על המעסיק עצמו. למה את חושבת שיש חק לא לפטר עובדות בהריון ואחרי לידה? למה יש חוק כזה גם על מילואים  - שזה רק חודש! זה בגלל שהמעסיקים פה מגעילים? לא. רובם יהודים טובים שחושבים שילדים זה חשוב מאד

אבל הם לא יכולים או צריכים לממן ילודה של אחרים

והמציאות היא שזה מוריד את הרווחים שלהם מהעסק מאד מאד. כשמדובר בעסקים קטנים שגם ככה בקושי שורדים במדינה אז בכלל

אז כל ההוצאות של המעסיק לא קשורות למדינה- והדבר היחיד שהמדינה קשור לענין הוא חקיקת חוקים שאוסרים עליו לפטר. אפשר לפחות שתביני את זה?

כל שאר ההוצאות של המדינה שאת כותבת, כמובן, את צודקת. יש המון הוצאות מיותרות. 

תמיד, בכל דבר. אבל אני לא חושבת שאת מבינה בכלל כמה לשלם חופשת לידה של שנה תעלה למדינה. אין כל כך הרבה מנכלים שהשכר שלהם מגיע ממשלם המיסים. אם תקצצי לכולם את השכר עדיין תצליחי לממן חופשת לידה של שנה אולי לרחוב שלך.

ועדיין גם לו יצוייר שלא יהיו יותר ספורט תרבות(אני בעד דווקא) , בכירים במשק וכו וכו, המדינה תוכל לממן חופשות לידה של שנה לעיר אחת או שתיים. 

עוד לא הזכרנו את העובדה שיש מענקי לידה, קצבאות ילדים, נקודות זכות במס, ועוד כל מיני דברים שהמדינה משלמת

וכל זה לא פותר את בעית המעסיקים. באמת שנראה שאת ממש לא מבינה כמה קשה לשרוד פה כעסק

וכל זה באמת באמת באמת לא מכסה את הדיון שאת חושבת שמישהו צריך לממן ערכים או מצוות שלך. אבל לא בא לי להיכנס לשם.

כמו שכתבתי צריך, להשתדל לממן לפחות חצי שנה אם לא שנה. חופשות ומענקי לידה מממנת המדינה.

ויש עוד בזבוזי כספי המדינה שלא התייחסת עליו, כמובן שקשה להתייחס להכל.

אני חושבת שאם יפסיקו בזבוזי כספים  בתחומים אחרים יהיה יותר כסף למדינה ממה שנראה לך.

מעניין שאחרי הפגנות על יוקר המחיה לפני כשמונה שנים, וועדת טרכטנברג, פתאום הממשלה נתנה הקלות לאזרחים הקטנים: הנחות גדולות בנסיעות לסטודנטים, עזרה להורים בהוצאות על ילד מגיל 3, וכו'.

כנראה שאם רוצים, אפשר לחשוב איך לעשות שינוי כלכלי.

ובקשר לערכים, גם המדינה צריכה לחיות לפי ערכים ולא רק אדם פרטי, בשביל להיות מדינה מתוקנת. ככה חשבו מקימי המדינה כשעוד לא היו פה חברות היי טק, מדינת ישראל הייתה מדינה חדשה ולא חזקה כ"כ, אבל עם אמונה גדולה בערכים. גם ההוצאות צריכות להתאים לערכים.

למשל, בישראל ממנים לקשישים מטפלות שבאות לבתיהם מבטוח לאומי. יש מדינות שלא עושות את זה. אצלנו במדינה יותר חושבים על הקשישים.

טוב, מתחיל להיות ארוך הדיון הזה.

כדאי לסיים.

ובקשר לקום המדינה, כן, לאנשים היו ערכים ואדיאליים- איך הם נותנים למדינה! לא איך הם מקבלים ממנה

נשים עבדו פה כמו חמורות בלי חופשת לידה בכלל עם התינוקת עליהן במנשא. כמו סבתא שלי למשל.

יש המון, לא קשה למצוא

תשאלי אותם בהנחה והמדינה מממנת שנה של חופשת לידה האם זה ישפיע על החלטתם להעסיק נשים

מעסיקה שלי כשהייתי אחרי לידה ראשונה אמרה שאם היא כבר מביאה ממלאת מקום, והיא עושה עבודה טובה, לא משנה לה באמת איך אנחנו מחלקות בינינו את זמן העבודה. היא יכולה להמשיך לעבוד במקומי עד שאחזור.

עם כל הקושי, יש הרבה מעסיקים שמעסיקים נשים נשואות. זאת עובדה.

מה שאת מתארת, הקושי הוא בעצם להעסיק נשים שיולדות ופחות בלהאריך את זמן העבודה של ממלאת מקום.

ואם מדברים על הסבתות שעבדו אחרי לידה, תשאלי כל רופא כמה זה גרוע לבריאות. צריך גם אמהות חזקות.

רוב האנשים תורמים למדינה חלק מהחיים, ומקבלים מהמדינה חלק מהזמן, כמו פנסיונרים לדוגמה. יש זמנים שמותר גם לקבל מהמדינה.

תדברי עם מעסיקים. באמת, לא מנסה להשתלח בך או משהו אבל את לא חיה במציאות. אני מכירה את העולם העסקי ופעלתי המון למען העסקת נשים (בהתנדבות) ואת פשוט לא מבינה מה המצב. באמת שלא.

כן, יש המון שמעסיקים נשים. קופאיות. בחנויות. מטפלות

ככל שהמשרות הן במשכורות יותר גבוהות, יש פחות ופחות נשים. חלק מזה זה בהחלט בגלל חופשות הלידה. לכן יש חוקים. והגנה מהמדינה. זה לא משנה את העובדה שלא מספיק מעסיקים נשים

ואם חופשת הלידת תתארכנה לשנה יהיו מקומות שלא יעסיקו נשים בכלל, זו המציאות. אני מכירה אותה מקרוב.

אם זה באמת משנה לך ובאמת מענין אותך תבדקי את המציאות מול המעסיקים, לא מישהי אחת. מציאות רחבה וכוללת.

זה לא אומר שאני לא חיה בחברה ולא רואה נשים סביבי. 

יש לא מעט נשים שמאריכות חופשות לידה (על חשבונן, לצערן) בשביל להיות עם התינוק עד גילאי חצי שנה, שמונה חודשים וגם יותר, כי זה באמת חשוב להן. ואלה לא נשים שעובדות בעבודות הפשוטות אלה בעבודות שלמדו בשבילן לתואר. 

עצם זה שיש חוק שמאפשר לאשה להיות בחופשת לידה עד  שנה ( על חשבונה רוב הזמן) בלי שיפטרו אותה, הייתה סיבה לחוקק את החוק הזה.

שמעדיפים לא להעסיק נשים נשואות.

השינוי בעניין זה יכול לבוא מלמטה, וכדאי שלא יבוא על חשבון המשפחה.

אולי תבדקי נושאים לפני שאת מדברת עליהם

את יודעת כמה אנשים- בינהם אני- משקיעים זמן ואת הלב והנשמה כדי שיותר נשים יזכו לתעסוקה?

את רק מדברת על זה שמגיע ומגיע ומגיע ככה וככה מהמדינה ומהמעסיק ושיחול שינוי

לכי תתחילי להתעסק בנושא קצת, תפעלי למען נשים אחרות לא בדיבורים אלא במעשים ותרכשי יותר מידע על הסיבוכים של הנושא ורעיונות מעשיים איך לפתור אותו

די

סליחה

את פשוט מרתיחה אותי

אני יורקת דם למען תעסוקת נשים

את יורקת מילים בלי משמעות ובלי טיפת דבק שיחזיק אותן

בלי להבין על מה את מדברת בכלל

אני סיימתי

שלום לך

כשתמצאי עבודה, תדעי שאת חייבת לי ולעוד המון חברות שלי שעובדות בהתנדבות בכל זה, תודה.

בהצלחה לך בחיים.

וחושבת שאת היחידה שמבינה בחיים. כדאי לך להוריד את האף.

יש את אלו שמנסים לתרום לחברה ויש את אלו שמחפשים שיתנו להם

אם לא נעים לך שאת חייבת למי שמנסה לקדם העסקת נשים במדינה אז קדימה, תעזרי גם את.

ובנושא של הבנה עסקית על העסקת נשים אני מבינה ואת לא. זה המציאות

יש מלא נושאים אחרים שאני לא מבינה ובהם האף שלי מאד נמוך, אבל יפה שאת דואגת לי.

את לא האחראית הבלעדית לשינויים בחברה.

ותרמתי לחברה הישראלית המון. עבדתי מגיל 17 וגם התנדבתי.

אני בטוחה שגם האמהות היא תרומה למדינה.

רואים את המציאות גם בלי להיות בתוך התחום העסקי. גם מתוך ניסיון חיים אפשר לדבר.

אני לפחות מקבלת את זה שיש עוד דעות חוץ משלי.

לא בדיוק הוכחת בדיון הזה שאת מקבת שיש עוד דעות אחרות משלך

סתם לידיעה, אני התחלתי את התרומה שלי בזה שהייתי כמוך, רציתי חופשות לידה ארוכות במימון המדינה, ומעסיקים מתחשבים וכו

מתוך הפעילות שלי למדתי את המציאות, ראיתי מה קורה ולמה יש דברים לא אפשריים, איפה הדברים האלו פוגעים בנשים במקום לקדם אותן וכן הלאה

אני ממש לא אחראית בלעדית לשינויים בחברה, אבל בתחום העסקת נשים , וואלה, אחראית לכמה שינויים בהחלט. אין לי מושג במה תמצאי עבודה ואצל מי, אולי לא תהיי חייבת ישירות לי, אבל כנראה שלאחת החברות שלי בתחום הפעילות של קידום עבודת נשים- כן. 

ולא, לא רואים את המציאות של מעסיקים מהצד של השכירים בכלל. דברייך רק מוכיחים את זה שוב ושוב

וקצת השתנו לך הדעות שלך עם הזמן.

על מה שהאמנת בו ועל השינוי שרצית לעשות בגלל כניעה למציאות.

ויהיו בע"ה אנשים, חיילים, יעבדו, מקווה שגם יתנדבו ובטח שיתרמו למדינה.

גם בלימוד תורה  ובשמירת מצוות יתרמו לכלל ישראל (ומי שמבין, מבין).

בכך שיקימו משפחות ויביאו ילדים. כך עם ישראל רק יגדל.

במשך שנה. אני חושבת שלפחות חצי שנה צריך לממן לאמהות חופשת לידה עד שהתינוקות קצת יגדלו, לפחות לאפשר הנקה שחשובה לבריאות התינוק, ואחר כך אם האישה רוצה להאריך, כן לאפשר לה את זה. זה התינוק שלה... לא סתם חוקקו את החוק שמאפשר להיות עם התינוק בבית עד גיל שנה (על חשבון האישה). שכל אחת תבחר מה נכון לה.

אני פשוט ראיתי נשים שכואב להן הלב לתת את התינוק הפיצי בן 3.5 חודשים למסגרת, אבל הן עושות את זה בגלל מצב כלכלי שמחייב לחזור לעבודה, או בגלל ציפייה של מעסיק.

לכן כתבתי שכדאי שיהיה שינוי. עם כל האהבה שלי למדינה הנפלאה שלנו, יש דברים שצריך לשפר.

כל מיני קצבאות, הנחות, מטפלת פעמיים בשבוע, זה דבר מצוין. הגיעו למסקנה שזה נכון והם מקבלים את התנאים כמו סבא שלי. אף אחד לא אומר: למה שיקבלו מטפלות על חשבון המדינה, שהילדים שלהם יטפלו בהם.

גם תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם זקוקים מאוד לאמהות שלהם, אז המדינה ממנת חופשה של 3.5 חודשים. מי אמר שזה מספיק? הרפואה אומרת שהנקה חשובה מאוד, קריטית עד גיל חצי שנה. ובכלל יחס של אמא זה לא יחס של מטפלת במעון...

טוב, נראה לי מספיק עם הדיון...

תשאלי את כל הנשים סביבך שמאריכות כמה אחוזי נשים יש אצלן בעבודה. 

תבדקי כמה הן יולדות (רמז, לא שמונה ילדים ולא כל שנה) 

זה שאת לא באה מהעולם העסקי או מתעסקת בו אומר שאת לא מבינה את כל האילוצים והסיבות וההשלכות של הכל. חבל שאת לא מסוגלת להודות בזה שלא הכל את מבינה.

ואני באמת מציעה לך ללכת לבדוק לשאול ולחקור.

ולגלות למה ומה קורה מאחורי הקלעים. כלכלה זה לא דבר פשוט.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.

תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.

תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.

אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.

מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

יותר עצלות.

על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...

בהצלחה יקרה!!!

זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)

ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

סיקרנת האמת

הולכת לשאול את הרב שלנו

מזדהה עם החוסר סבלנות.

אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)

אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.

זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.

ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.

אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע

ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..

אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד

ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה..

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

איך משיגים את הסידור?

סידור תהילת נשים

טלפון לבירורים: 0502802092

ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות

בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו  רוב הזמן לדעתי.

פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך

**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.

ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי

רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם

טוב אז כבר לא נברך

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

אלא אם כן את הולכת למשהו ממשלתי כמו תעשייה בטחונית וכד'

בקשר למקומות חרדיים לא ניסיתי אבל לדעתי זה דווקא המקומות שתהיה הכי פחות גמישות. כולן יוצאות לחופשות לידה, כולן יש להן ילדים, כולן רוצות חופש לפני חגים או בחופשות ביס וכו' לא תהיי יוצאת דופן בסטטוס שלך

יש הרבה מקומות כאלו שמתחשבים בהן להגיע ולצאת מוקדם. 
 

אבל השכר משמעותית נמוך יותר בכמה אלפי שקלים משאר האנשים באותה המשרה. 

עובדת בחברה ציבורית, 8 שעות תקן

יומיים בשבוע היברידי.

בימים שכן נוסעת, שעות הנסיעה נחשבות לשעות עבודה. אני מרוצה מההסכם.

אני בטוחה שהייתי יכולה לעשות יותר בחוץ, לי זה מספיק לשלב הזה בחיים. בעז''ה שתמיד תהיה ברכה.