
*הכוונה לא לשלוח לגן


הכל טוב.
מיואשת******
רופאה אחת בטיפת חלב אמרה לי שהנקה עד גיל חצי שנה ממש חשובה להתפתחות התינוק. חוץ מזה הם כל כך פיציים בגיל הזה שאני לא שולחת למעון. הם צריכים עדיין את היחס האישי של אמא, הגמישות, והחום, וכמובן ההנקה. שמעתי שיש הרבה שמוותרות על ההנקה כששמות את התינוק במעון.
אני אישית שלחתי את שני הגדולים שלי בגיל שנתיים בערך למעון, אחרי שחקרתי ובדקתי שזה באמת מעון עם יחס טוב לילדים, ודאגה לצרכים שלהם. ממש עשיתי עבודת חקירה.![]()
בתור סטודנטית עבדתי בפעוטון של 10 ילדים. היינו 2 מטפלות על 10 תינוקות מגיל חצי שנה עד שנה וחצי. ב"ה, עם הרבה מרץ ורצון טוב הצלחנו לתת מענה לכל המתוקים. כך שזה אפשרי. (עד היום בעלי זוכר שהייתי חוזרת סחוטה הביתה.)
מצד שני, אני כבר 4 שנים בבית. אז נכון שאת הגדולים שלחתי למעון בגיל שנתיים כשהרגשתי שבית כבר לא מספיק להם וגם לי היה קשה. אבל היום יש לי גם תינוק בן 8 חודשים, ואני מרגישה ממש צורך לצאת ולעבוד. לא בגלל קריירה או כבוד, אפילו לא בגלל כסף. יותר בגלל שכבר קשה לי בארבע קירות. עם כל זה שאמהות זה הכי חשוב, אני רוצה גם לתרום לאנשים, ולהוציא לפועל כישורים נוספים אצלי.
אז בע"ה אכניס את הקטנצ'יק בגיל 10 חודשים למעון שהאמצעית שלי הייתה בו, עם צוות מקסים.
הוא כל כך חברמן, וכבר פחות תלוי בי מאשר בגיל שלושה-ארבעה חודשים, שנראה לי יהיה לו טוב שם, במיוחד שהוא נורא פעיל.
אני מאמינה גם שאם אחזור שמחה מעבודה, זה ישפיע לטובה על הבית, מאשר אם אהיה מדוכדכת משהות בארבע קירות.
מצד שני אני לא רוצה להיות מאלה שבקושי רואות את הילדים. אז אני מחפשת חצי משרה, עד 1-2, שאהיה פנויה לילדים, לבעל ולעבודות הבית (שלא נגמרות אף פעם).
לדעתי כל אשה עם כל ילד צריכה לעשות חשבון נפש מה נכון לה. אני רוצה להיות להיות עם ילדים שלי לפחות עד גיל שנה פלוס מינוס, אחר כך לצאת לעבוד.
בהצלחה!
(סליחה על האורך, באמת נושא חשוב).
מוכן להמתין לאמא שנה+?
במיוחד כשמדובר בלידות צמודות...
אבל הבנתי שלפי החוק מותר שנה להיות בחופשת לידה ולא אמורים לפטר... ככה אמרו לי בבטוח לאומי.
חוץ מזה מי שמעריך באמת את העובדת הוא יחכה...
החוק שחופשת לידה זה רק 3 וחצי חודשים בתשלום נראה לי ממש לא הוגן כלפי תינוקות ואמהות!
ואני נמצאת בעמדה בכירה שחבל לוותר עליה (גם התפקיד, שאני מאד אוהבת וגם התנאים
שמשתפרים עם השנים. ויש ערך לוותק ולניסיון)
וזו לא שאלה של הערכה. בפועל קשה למצוא מ"מ לתקופות ארוכות ואם מדובר באשה ולדנית
אז בכלל לא משתלם למעסיק.
ולהחליף עבודות לעיתים קרובות זה גם לא כ"כ פשוט (במיוחד אם מצאת מקום שטוב לך בו).
כי לדעתי זה הרבה יותר אידיאלי. וחבל גם לשלם כפול שתיים למטפלת ובפרט שהן היו פגות והן רגישות. אשמח לרעיונות מאמהות שכבר נשארו איך העבירו את היום בבית? אני באמת רוצה להיות פנויה בשבילן ולא להתעסק כל היום בעבודות בית. לחשוב בראש שעכשיו אני כאילו בעבודה ואני בשבילן.
מה גם שאמרו לי שעם תאומים זה אפילו יותר קל כי יש להם גם אחד את השני.
לדחוף נשים להיפרד מהתינוקות שלהן לפחות לחצי יום, בגיל שלושה וחצי חודשים והרבה פעמים לוותר על הנקה בגלל זה, שזה חלק מבריאות התינוק. ממש לא הוגן. גם מבחינה רגשית זה קשה.
מי שמוצא ממלאת מקום ל3 וחצי חודשים, יכול להאריך גם את העבודה שלה. יש מדינות כמו פינלנד ששם אשה יכולה להיות בחופשת לידה גם יותר משנה וזה בסדר. ויש להם כלכלה טובה.
אם המעסיקים יבינו את החשיבות של האמהות, כל החברה הישראלית תרוויח מזה. אבל בינתיים כמו שכתבו כאן הפמיניזם משפיע מאוד...
ומי אמר שאשה וולדנית תעבוד שנה כן שנה לא? אצל הרבה משפחות עוברת לפחות שנה מלידה להריון, ואז ממילא עוד 9 חודשים עד הלידה הבאה, אז זה כבר כמעט שנתיים, שלא נדבר על שלוש.
אז בטח שהבאת ילדים וגידולם לא נחשב כמטרה חשובה. ביהדות זה נחשב מצווה. באירופה יש כאלה ששואלים במקום "כמה ילדים יש לך?", "כמה בלמי קריירה יש לך?"
אפשר לשאול אותו דבר על חופשת לידה של 3.5 חודשים, "למה המדינה צריכה לממן לכל יולדת? שתסתדר ותממן בעצמה. גם החופשות האלה עולות למדינה כסף".
למה בכלל שמעסיק יעסיק אשה נשואה? הוא בכל מקרה צריך להביא ממלאות מקום, להכשיר אותן.
אז במקום שיביא אותן ל3.5 חודשים, שיאריך להן את העבודה. אם היא למדה את העבודה, מה זה משנה אם היא עובדת או הקבועה עובדת? (כשלי הייתה ממלאת מקום בעבודה, המנהלת אמרה שאנחנו יכולות להחליט בעצמינו כמה זמן היא נשארת במקומי, היא הרי משלמת אותה משכורת לי או לה).
לעומת זאת זמן של אמא וילד ביחד הוא יקר ומשמעותי באמת.
אפשר להיות יעני גאון עסקי עד מחר, השאלה מה סדר העדיפויות שלך ומה באמת חשוב, ומה חשוב פחות.
גם אם לא ישלמו לנשים שנה חופשת לידה, לפחות שישלמו חצי שנה, עד שתינוק קצת יותר גדול, לפחות שיאפשרו להאריך עד שנה (כמו שכבר אפשר לפי החוק), רק זה לא מיושם בפועל.
באמת כדאי שנסיים
אם לא שמת לב, אני עניתי לעניין.
כתבתי שזה בכל מקרה הוצאה של מדינה חופשת לידה. צריך שתהיה הוצאה יותר גדולה בשביל להשקיע בילדים עוד מאז שהם תינוקות. אז אם לא לשלם על שנה של חופשת לידה, לפחות על חצי שנה ולאפשר לאשה לחזור עד שנה (מה שכבר קיים בחוק). אם יהיו משפחות חזקות, ונשקיע בילדים זה יתרום גם לחברה.
מה שבאמת מזיק לתקציב המדינה זה משכורות ענק של מנכ"לים, חברי כנסת וכו', אם כבר אותם צריך להוריד. ויש עוד דרכים לחסוך במדינה.
אני גם כתבתי שלא בטוח שהארכת חופשת לידה תפגע במעסיק. גם ככה הוא הביא מחליפה, היא למדה את העבודה, אז היא תעבוד עוד כמה חודשים. מעסיק משלם אותה משכורת למחליפה או לקבועה.
על בזבוז אמיתי של כספי המדינה: משכורות ענק למנכ"לים, לחברי כנסת, העברת כספים לרשות הפלסטינית שמעודדת טרור, השקעה מוגזמת בתנאי המחבלים בכלא. אם יקצצו בכל אלה, יהיה הרבה כסף להרבה יולדות להאריך להן חופשות לידה.
זה באמת ראש קטן אם לחשוב רק על הוצאות במדינה בתחום מסוים.
גם לך בהצלחה,
ויום טוב. מאחלת לך שלא ידברו אליך בצורה כזאת כמו שאת כותבת...
את אומרת ש"לא בטוח" שיש למעסיק עוד הוצאות.
אז ככה- בטוח שכן.
לדוגמא, האם ידעת שמעסיק ממשיך להפריש לפנסיה גם כשהעובדת בחופשת לידה (את ההפרשות שלו. כל מעסיק חייב להפריש לפנסיה) כשהוא מעסיק מחליפה, הוא מפריש פעמיים
בנוסף, לא כל אחד מוכן לעבוד כמה חודשים כמחליף, כך שאיכות העבודה יורדת
בנוסף, לא תוך יומיים מוצאים מחליפה מדובר בתהליך של פרסומים , ראיונות וזמן שמתבזבז של המעסיק או של עובדים אחרים על התהליך
בנוסף, לוקח בהרבה מקומות שבועות עד חודש של הכשרה, בזמן הזה אין תפוקה ויש עלות למעסיק
יש עוד אבל נעצור פה כי כבר הגענו לכמות של אלפי שקלים לכל אחת שיוצאת לחופשת לידה, וזה ל3.5 חודשים ולא יותר.
כמובן קופאית או עבודות כאלו כנראה שהעלות פחותה, אבל עדיין קיימת
בואי נבהיר משהו- אני תמיד לקחתי חצי שנה. ואני חושבת שזה חשוב הכי בעולם, והלוואי שהייתי גרה בשבדיה שם המדינה יכולה להרשות לעצמה לשלם שנה בגלל אחוזי הילודה
אבל כל זה לא הופך אותי לעיוורת להבין שבמדינה שלנו עם אחוזי הילודה שלנו זה אינו כלכלי ובלתי אפשרי (וזה בלי לדבר על כל הערביות שגם יקבלו את השנה הזו)
בלי קשר למדינה, המדינה משלמת לעובדת ולא למעסיק. אז כל העלויות שהזכרנו קודם הן על המעסיק עצמו. למה את חושבת שיש חק לא לפטר עובדות בהריון ואחרי לידה? למה יש חוק כזה גם על מילואים - שזה רק חודש! זה בגלל שהמעסיקים פה מגעילים? לא. רובם יהודים טובים שחושבים שילדים זה חשוב מאד
אבל הם לא יכולים או צריכים לממן ילודה של אחרים
והמציאות היא שזה מוריד את הרווחים שלהם מהעסק מאד מאד. כשמדובר בעסקים קטנים שגם ככה בקושי שורדים במדינה אז בכלל
אז כל ההוצאות של המעסיק לא קשורות למדינה- והדבר היחיד שהמדינה קשור לענין הוא חקיקת חוקים שאוסרים עליו לפטר. אפשר לפחות שתביני את זה?
כל שאר ההוצאות של המדינה שאת כותבת, כמובן, את צודקת. יש המון הוצאות מיותרות.
תמיד, בכל דבר. אבל אני לא חושבת שאת מבינה בכלל כמה לשלם חופשת לידה של שנה תעלה למדינה. אין כל כך הרבה מנכלים שהשכר שלהם מגיע ממשלם המיסים. אם תקצצי לכולם את השכר עדיין תצליחי לממן חופשת לידה של שנה אולי לרחוב שלך.
ועדיין גם לו יצוייר שלא יהיו יותר ספורט תרבות(אני בעד דווקא) , בכירים במשק וכו וכו, המדינה תוכל לממן חופשות לידה של שנה לעיר אחת או שתיים.
עוד לא הזכרנו את העובדה שיש מענקי לידה, קצבאות ילדים, נקודות זכות במס, ועוד כל מיני דברים שהמדינה משלמת
וכל זה לא פותר את בעית המעסיקים. באמת שנראה שאת ממש לא מבינה כמה קשה לשרוד פה כעסק
וכל זה באמת באמת באמת לא מכסה את הדיון שאת חושבת שמישהו צריך לממן ערכים או מצוות שלך. אבל לא בא לי להיכנס לשם.
כמו שכתבתי צריך, להשתדל לממן לפחות חצי שנה אם לא שנה. חופשות ומענקי לידה מממנת המדינה.
ויש עוד בזבוזי כספי המדינה שלא התייחסת עליו, כמובן שקשה להתייחס להכל.
אני חושבת שאם יפסיקו בזבוזי כספים בתחומים אחרים יהיה יותר כסף למדינה ממה שנראה לך.
מעניין שאחרי הפגנות על יוקר המחיה לפני כשמונה שנים, וועדת טרכטנברג, פתאום הממשלה נתנה הקלות לאזרחים הקטנים: הנחות גדולות בנסיעות לסטודנטים, עזרה להורים בהוצאות על ילד מגיל 3, וכו'.
כנראה שאם רוצים, אפשר לחשוב איך לעשות שינוי כלכלי.
ובקשר לערכים, גם המדינה צריכה לחיות לפי ערכים ולא רק אדם פרטי, בשביל להיות מדינה מתוקנת. ככה חשבו מקימי המדינה כשעוד לא היו פה חברות היי טק, מדינת ישראל הייתה מדינה חדשה ולא חזקה כ"כ, אבל עם אמונה גדולה בערכים. גם ההוצאות צריכות להתאים לערכים.
למשל, בישראל ממנים לקשישים מטפלות שבאות לבתיהם מבטוח לאומי. יש מדינות שלא עושות את זה. אצלנו במדינה יותר חושבים על הקשישים.
טוב, מתחיל להיות ארוך הדיון הזה.
כדאי לסיים.
ובקשר לקום המדינה, כן, לאנשים היו ערכים ואדיאליים- איך הם נותנים למדינה! לא איך הם מקבלים ממנה
נשים עבדו פה כמו חמורות בלי חופשת לידה בכלל עם התינוקת עליהן במנשא. כמו סבתא שלי למשל.
יש המון, לא קשה למצוא
תשאלי אותם בהנחה והמדינה מממנת שנה של חופשת לידה האם זה ישפיע על החלטתם להעסיק נשים
מעסיקה שלי כשהייתי אחרי לידה ראשונה אמרה שאם היא כבר מביאה ממלאת מקום, והיא עושה עבודה טובה, לא משנה לה באמת איך אנחנו מחלקות בינינו את זמן העבודה. היא יכולה להמשיך לעבוד במקומי עד שאחזור.
עם כל הקושי, יש הרבה מעסיקים שמעסיקים נשים נשואות. זאת עובדה.
מה שאת מתארת, הקושי הוא בעצם להעסיק נשים שיולדות ופחות בלהאריך את זמן העבודה של ממלאת מקום.
ואם מדברים על הסבתות שעבדו אחרי לידה, תשאלי כל רופא כמה זה גרוע לבריאות. צריך גם אמהות חזקות.
רוב האנשים תורמים למדינה חלק מהחיים, ומקבלים מהמדינה חלק מהזמן, כמו פנסיונרים לדוגמה. יש זמנים שמותר גם לקבל מהמדינה.
תדברי עם מעסיקים. באמת, לא מנסה להשתלח בך או משהו אבל את לא חיה במציאות. אני מכירה את העולם העסקי ופעלתי המון למען העסקת נשים (בהתנדבות) ואת פשוט לא מבינה מה המצב. באמת שלא.
כן, יש המון שמעסיקים נשים. קופאיות. בחנויות. מטפלות
ככל שהמשרות הן במשכורות יותר גבוהות, יש פחות ופחות נשים. חלק מזה זה בהחלט בגלל חופשות הלידה. לכן יש חוקים. והגנה מהמדינה. זה לא משנה את העובדה שלא מספיק מעסיקים נשים
ואם חופשת הלידת תתארכנה לשנה יהיו מקומות שלא יעסיקו נשים בכלל, זו המציאות. אני מכירה אותה מקרוב.
אם זה באמת משנה לך ובאמת מענין אותך תבדקי את המציאות מול המעסיקים, לא מישהי אחת. מציאות רחבה וכוללת.
זה לא אומר שאני לא חיה בחברה ולא רואה נשים סביבי.
יש לא מעט נשים שמאריכות חופשות לידה (על חשבונן, לצערן) בשביל להיות עם התינוק עד גילאי חצי שנה, שמונה חודשים וגם יותר, כי זה באמת חשוב להן. ואלה לא נשים שעובדות בעבודות הפשוטות אלה בעבודות שלמדו בשבילן לתואר.
עצם זה שיש חוק שמאפשר לאשה להיות בחופשת לידה עד שנה ( על חשבונה רוב הזמן) בלי שיפטרו אותה, הייתה סיבה לחוקק את החוק הזה.
שמעדיפים לא להעסיק נשים נשואות.
השינוי בעניין זה יכול לבוא מלמטה, וכדאי שלא יבוא על חשבון המשפחה.
אולי תבדקי נושאים לפני שאת מדברת עליהם
את יודעת כמה אנשים- בינהם אני- משקיעים זמן ואת הלב והנשמה כדי שיותר נשים יזכו לתעסוקה?
את רק מדברת על זה שמגיע ומגיע ומגיע ככה וככה מהמדינה ומהמעסיק ושיחול שינוי
לכי תתחילי להתעסק בנושא קצת, תפעלי למען נשים אחרות לא בדיבורים אלא במעשים ותרכשי יותר מידע על הסיבוכים של הנושא ורעיונות מעשיים איך לפתור אותו
די
סליחה
את פשוט מרתיחה אותי
אני יורקת דם למען תעסוקת נשים
את יורקת מילים בלי משמעות ובלי טיפת דבק שיחזיק אותן
בלי להבין על מה את מדברת בכלל
אני סיימתי
שלום לך
כשתמצאי עבודה, תדעי שאת חייבת לי ולעוד המון חברות שלי שעובדות בהתנדבות בכל זה, תודה.
בהצלחה לך בחיים.
וחושבת שאת היחידה שמבינה בחיים. כדאי לך להוריד את האף.
מיואשת******יש את אלו שמנסים לתרום לחברה ויש את אלו שמחפשים שיתנו להם
אם לא נעים לך שאת חייבת למי שמנסה לקדם העסקת נשים במדינה אז קדימה, תעזרי גם את.
ובנושא של הבנה עסקית על העסקת נשים אני מבינה ואת לא. זה המציאות
יש מלא נושאים אחרים שאני לא מבינה ובהם האף שלי מאד נמוך, אבל יפה שאת דואגת לי.
את לא האחראית הבלעדית לשינויים בחברה.
ותרמתי לחברה הישראלית המון. עבדתי מגיל 17 וגם התנדבתי.
אני בטוחה שגם האמהות היא תרומה למדינה.
רואים את המציאות גם בלי להיות בתוך התחום העסקי. גם מתוך ניסיון חיים אפשר לדבר.
אני לפחות מקבלת את זה שיש עוד דעות חוץ משלי.
לא בדיוק הוכחת בדיון הזה שאת מקבת שיש עוד דעות אחרות משלך
סתם לידיעה, אני התחלתי את התרומה שלי בזה שהייתי כמוך, רציתי חופשות לידה ארוכות במימון המדינה, ומעסיקים מתחשבים וכו
מתוך הפעילות שלי למדתי את המציאות, ראיתי מה קורה ולמה יש דברים לא אפשריים, איפה הדברים האלו פוגעים בנשים במקום לקדם אותן וכן הלאה
אני ממש לא אחראית בלעדית לשינויים בחברה, אבל בתחום העסקת נשים , וואלה, אחראית לכמה שינויים בהחלט. אין לי מושג במה תמצאי עבודה ואצל מי, אולי לא תהיי חייבת ישירות לי, אבל כנראה שלאחת החברות שלי בתחום הפעילות של קידום עבודת נשים- כן.
ולא, לא רואים את המציאות של מעסיקים מהצד של השכירים בכלל. דברייך רק מוכיחים את זה שוב ושוב
וקצת השתנו לך הדעות שלך עם הזמן.
על מה שהאמנת בו ועל השינוי שרצית לעשות בגלל כניעה למציאות.
ויהיו בע"ה אנשים, חיילים, יעבדו, מקווה שגם יתנדבו ובטח שיתרמו למדינה.
גם בלימוד תורה ובשמירת מצוות יתרמו לכלל ישראל (ומי שמבין, מבין).
בכך שיקימו משפחות ויביאו ילדים. כך עם ישראל רק יגדל.
במשך שנה. אני חושבת שלפחות חצי שנה צריך לממן לאמהות חופשת לידה עד שהתינוקות קצת יגדלו, לפחות לאפשר הנקה שחשובה לבריאות התינוק, ואחר כך אם האישה רוצה להאריך, כן לאפשר לה את זה. זה התינוק שלה... לא סתם חוקקו את החוק שמאפשר להיות עם התינוק בבית עד גיל שנה (על חשבון האישה). שכל אחת תבחר מה נכון לה.
אני פשוט ראיתי נשים שכואב להן הלב לתת את התינוק הפיצי בן 3.5 חודשים למסגרת, אבל הן עושות את זה בגלל מצב כלכלי שמחייב לחזור לעבודה, או בגלל ציפייה של מעסיק.
לכן כתבתי שכדאי שיהיה שינוי. עם כל האהבה שלי למדינה הנפלאה שלנו, יש דברים שצריך לשפר.
כל מיני קצבאות, הנחות, מטפלת פעמיים בשבוע, זה דבר מצוין. הגיעו למסקנה שזה נכון והם מקבלים את התנאים כמו סבא שלי. אף אחד לא אומר: למה שיקבלו מטפלות על חשבון המדינה, שהילדים שלהם יטפלו בהם.
גם תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם זקוקים מאוד לאמהות שלהם, אז המדינה ממנת חופשה של 3.5 חודשים. מי אמר שזה מספיק? הרפואה אומרת שהנקה חשובה מאוד, קריטית עד גיל חצי שנה. ובכלל יחס של אמא זה לא יחס של מטפלת במעון...
טוב, נראה לי מספיק עם הדיון...
תשאלי את כל הנשים סביבך שמאריכות כמה אחוזי נשים יש אצלן בעבודה.
תבדקי כמה הן יולדות (רמז, לא שמונה ילדים ולא כל שנה)
זה שאת לא באה מהעולם העסקי או מתעסקת בו אומר שאת לא מבינה את כל האילוצים והסיבות וההשלכות של הכל. חבל שאת לא מסוגלת להודות בזה שלא הכל את מבינה.
ואני באמת מציעה לך ללכת לבדוק לשאול ולחקור.
ולגלות למה ומה קורה מאחורי הקלעים. כלכלה זה לא דבר פשוט.
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
שארגיש שמאבדת את זה חחח
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.
מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי
קרם לחות אחרי מקלחת
בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו).
מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)
איזה קרם לחות?
בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...
זה קשור גם בעונות השנה?
יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ
שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה
יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.
מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.
אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך.
אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.
אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.
אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.
וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.
היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.
אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.
סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.
טוב אני סתם פורקת עכשיו...
חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן
אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות
מקלחות קצרות ולא חמות מדי
כותנה 100%
לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית
ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד
אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...
מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)
הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.
יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.
ממליצה גם על אמול במקלחת.
לק"י
אבל זה יקר.
הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.
חשבנו זה יובש
הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה
ניסינו שמו זית
וגם קוואקר במקלחת
וחלב אם
והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)
ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה
מאז
לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)
יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי
ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת
אז סטרואידים זה מאוד לא בריא
אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי
אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא
גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.
אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.
תודה
פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔
בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.
יש המלצה לסבון מתאים?
יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.
הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.
וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.
הוא יקר מאוד
אבל היחיד שעזר
(וניסינו מלא לפני).
אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם
ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.
גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.
ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:
קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).
היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).
בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..
בריאות!
כי זו בערך התזונה היחידה שלה
(קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)
אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...
אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.
אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.
מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦♀️
ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?
היה דומה למה שתיארת
זה כן היה אטופיק
לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה
אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך
עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!
אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי
עשינו בליווי
ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל
עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום
אני מבינה אותך!
אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?
הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.
אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים
אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.
בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן
בגדים 100 % כותנה
אבקת כביסה אורגנית
סבונים אורגנים
לשנות את כל חומרי הניקוי בבית
זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית
וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה
ואי מאתגר ברמות
הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.
אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה
) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.
אז ככה:
1. ללבוש רק 100% כותנה. בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט
2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.
3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן. לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.
4. מקלחות:
* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות
*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו... לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.
*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר. מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.
*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.
*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.
5. במקרים של התפרצות חמורה:
באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת
בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF
6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.
הרבה הצלחה והחלמה מהירה
עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אונמריש ילדה בגן, עייפה מוקדם
ילד שובב מאוד במעון, ישן שם ועייף מאוחר
ועוד תינוק קטן בן שלושה חודשים שלא כל כך רגוע בערב
יש גם ילדים גדולים שעוזרים כל היום אבל בשעת ההשכבות אף אחד לא פנוי מכל מיני סיבות
ואז אני מוצאת את עצמי עם ילדה עייפה מאוד
ילד שבוכה מלא או עושה הרבה בלגן במיטה במשך יותר משעה
ותינוק שרק רוצה לינוק ולהיות על הידיים כל הערב
בעלי לא נמצא בבית בשום ערב
אני כבר מתחילה להתייאש, כל ערב נגמר בבכי של שני הקטנים ושעות של השכבה (כשהקטן נרדם אני סוף סוף פנויה להתחיל עם ההשכבות של התינוק. לא יכולה לעשות את זה במקביל כי זה בחדרים שונים)
אין לי זמן לעצמי וזמן לשאר הילדים
אשמח לרעיונות איך אפשר לעשות את זה יעיל וקל יותר
לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.
היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.
כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.
כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.
יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?
לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד
אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.
אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)
והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה
אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?
אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?
הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?
השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.
הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.
כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.
אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.
אולי לשמוע סיפור באוזניות?
לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.
תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.
אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.
אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.
אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר
אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.
תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.
ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין
(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)
אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה
כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...
ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ
ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר
ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..
אנסה אולי לשים לה סיפור
הלוואי ויעבוד
שהיא גדולה
אז תשבי איתה איקס זמן
ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..
ותשמעי איך היא מרגישה עם זה
לק"י
את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.
בהצלחה!
אין ספק שזה מאתגר.
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
3 ילדים קטנים.
בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.
בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.
הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.
ושישי אין סיכוי
כנל מוצ"ש.
אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.
בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?
אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?
לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.
בשמונה הכי מוקדם.
ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי
(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)
בגלל זה אני בלחץ.
או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.
אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.
לא מכירה את העניין עם הסכין.
אנסה להתקשר
יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי
יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל
לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר
ככה שיישאר רק להתרחץ..
חחחחחחח
תודה אבל
אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה
זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא
אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗
יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה
הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה
וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה
אז ככה אישה נשואה שטובלת ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.
אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.
אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה
מאחרת לי😵💫
הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור
בהצלחה לי🥵
ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק
תודה🩷
המצווה הכי שנואה עלי. באמת.
אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂
(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)
סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.
תודה לכולן.
הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.
לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו
ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח
נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים
במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦♀️
כאילו אלוקים רומז לי לוותר
ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי
כזה מתסכל
מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.
אמאל'ה, סיוט.
חיבוק על מה שעברת.
בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.
אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.
חוץ מאיקאה
סוג של אטרקציות
נראה מהאתר מקום ממש מוצלח
מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה
וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון
אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.
זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.
יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.
וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה
ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים
אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק
אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה
יש גם את מיני ישראל לא רחוק
אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי
היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)
מקבלים ביגוד של שוטרים
יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם
ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..
יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה
החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה
יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.
יתאים לילד בן 4 וילדה בת שנה ו8 חודשים?
או סתם מיותר?