ואני אכן נזהרת עם שאלות על עבודה וזוגיות,

עוד הרבה לפני שאני בהתמודדות הזאת.

אני לא חושבת שמה שאת אומרת מוכיח למה צריך לשאול כזאת שאלה.

זה מוכיח כמה אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זהירים כשאנחנו בהכרות עם אנשים חדשים.

(ולמרות שלא התמודדתי עם זה,

ואני לא מזלזלת בשום קושי שבעולם,

מרשה לעצמי לשער שהכאב הענק של לאבד הריון פעמיים, 

הוא כאב גדול יותר מאבטלה.

זה כאב עצום של אובדן ואבל,

ופחד ענק על העתיד שלך, כי אין לך מושג אם הגוף שלך יכול לשאת הריון במשך 9 חודשים.

ואני חושבת שלשאול מישהי אם יש לה ילדים זה הרבה יותר חסר טאקט מאשר לשאול האם ובמה היא עובדת)

יש לי חברות טובות וגם קרובת משפחה שמתמודדות עם קושיים בפוריות

ואת לא הראשונה פה שפותחת שרשור כזה כאן.. מובן ביותר שזה מצב קשה כי זו גם התמודדות אישית וגם התמודדות מול כל העולם (במיוחד בארץ שלנו) אין בכלל ספק  ובטח אני לא חושבת שאפשר להשוות את זה לקשיים אחרים למרות שכל אחד והניסיון הזה

כל אישה שמתמודדת עם זה מתמודדת בצורה שונה .. אחת נעלבת כי שאלו ואחת נעלבת כי לא שאלו.. אחת לוקחת קשה שהזמינו אותה לברית ואחת לוקחת קשה שלא הציעו לה להיות קווטר

אחת רוצה לנתק קשר עם חברות עם ילדים ואחרת נעלבת שהחברות לא מדברות לידה על ילדים

אני ממש לא חושבת שזה חוסר מודעות אלא יותר חוסר עונים אנשים מבינים אנשים מנסים להיות רגישים.

לשאול כמה זמן את נשואה ואם יש ילדים זו שאלה רגילה ונורמלית לאחת שאין ילדים זה בסדר גמור ואפילו אוהבת לשתף בבעיות ולך זה נראה חוסר רגישות

אני לגמרי איתך שיש גבולות של טקט שצריך לשמור עליהם וחוץ משאלות כלליות כמובן שאסור לחקור ולהתעניין אם זה לא מגיע מהאישה בעצמה ומרצונה.

שמעתי פה בקשות כמו לא להגיע למקווה עם תינוק כי זה לילה רגיש לנשים מסויימות (למרות שברור שאם משהי עושה את זה ממש ממש אין לה ברירה) שמעתי על נשים שבקשו שלא לארח או להזמין חברה מסויימת כי יש לה ילדים והיא לא מסוגלת להיות לידה.. חברה שלי סיפרה לי שהכל צובט לה בלב.. גם לראת עגלה ברחוב או קרובת משפחה בהריון

עם כל הכאב העולם לא עוצר אני חושבת באופן אישי שכל מי שמתמודדת עם נושא כזה חייבת חייבת תמיכה ועזרה נפשית ולחנך אנשים אחרים לא יעזור ולא ירפא את הכאב ..שמעתי כבר על ארגון כזה של קבוצות תמיכה הרצאות ואפילו ארוחות בוקר כמו ליולדות..

סליחה שיצא כזה ארוך.. אם בכלל קראת את כל זה

מאחלת לך שממש בקרוב תזכי לזרע חיא וקימא בבריאות ובשמחה!!!

מסכימה עם מה שאת כותבת,

בכל קושי יש אנשים שונים שמתמודדים איתו אחרת ומצפים ליחס שונה מהחברה ואנחנו לא יודעים מה נכון מול מי שמולינו.

אף פעם.

מה שדיברתי עליו, זה משהו אחר,

זה בכלל לא קשור לשיתוף או לא.

אני בנאדם שמשתף המון, ודיברתי המון על ההפלות שלי. וזאת אכן דרך ההתמודדות שלי, שאולי מפתיעה חלק מהאנשים. ואני לא מצפה לכלום.

זה לא אומר שאני ארצה לדבר על ההפלות עם אישה זרה ביום הראשון שבו אנחנו עובדות ביחד.

ממש לא.

אני לא מדברת על חברות,

אני מדברת על אנשים שפוגשים מישהו בפעם הראשונה,

האם זה מתאים לשאול 'יש לך ילדים'.

לדעתי ממש לא.

ולא בגלל מה שעברתי.

מעולם לא חשבתי שזו שאלה לגיטימית. 

אם אנחנו נעבוד ביחד - בסוף אנחנו נדע, דברים עולים. אנשים מספרים על התינוק שבכה בלילה ועל התור לרופא ועל החוג של הילד. דברים עולים מעצמם. ובאיזשהו שלב כבר יודעים על מה אפשר לדבר.

ולפי הפרצוף המבועת שהיה על הפנים של האישה ששאלה אותי ראשונה אם יש לי ילדים,

בחצי שניה לפני סוף המשפט המסביר שאני נשואה רק חודשיים,

אני יודעת שזאת שאלה לא לגיטימית.

למרות שזה היה אז נורא מצחיק.

כי אם הייתי נשואה 5 שנים- לא היה לה מה להגיד. ואיך היא אמורה לדעת מראש? היא לא, אז שלא תכנס לזה. 

בשרשור ... בפתיחה רשמת שתשמחי לשמוע נקודות זכות על האנשים האלו אז חלק מהמגיבות ענו על השאלה שלך.. ולא בתור הצדקה שלהם

אני חושבת שמאוד חשוב שאת מעלה את הנושא הזה למודעות ובהחלט צריך להיות רגישים ולמצוא נושאים פחות אישיים כדי לפתח שיחה

לא מצליחה אף פעם להוסיף אימוג'י מהמחשב אז (אימוג'י של חיבוק ושל לב )

את צודקת, בהחלט ביקשתי עזרה בללמד זכות,

אבל כנראה שהתגובות הראשונות היו בשבילי כן קצת יותר מדי,

במיוחד שבהתחלה היו פחות תגובות שמסכימות עם דעתי,

והמון תגובות שמסבירות.

תודה בכולופן.

ואת יכולה לכתוב בתוך סוגריים (חיבוק ) או (נשיקה ) רק בלי הרווח, ויצא לך

בתור אחת שנשואה שנה וחצי בלי ילדים (מבחירה..) גם לי מציק השאלות האלה ('נו, יש כבר משהו?' 'למה את מחכה'? ועוד..)

אבל ברור לי שבגלל שאנחנו עוד מונעים זה פחות מפריע לי מאשר הייתי רוצה ולא היה הולך. 

אני חושבת שהארת פה נקודה חשובה, אבל מסכימה גם שהרבה פעמים שואלים בשביל התעניינות נחמדה ולא מתוך להיכנס לחיים של בן אדם. (אני בעצמי אחת כזאת שבעבודה מתעניינת בעובדות חדשות, סתם שאלות בשביל להכיר יותר..)

בעז'ה בשורות טובות!!

קרה לי גם ששאלו אותי אם אני נשואה כשהייתי רווקה ובלי כיסוי ראש- דתייה שאלה, היה לי שיער קצר ואולי היא חשבה שזה בגלל שאני נשואה במקום כיסוי ראש

לא כיף להיות רווקה מעל גיל 30.....

אל תקחי כלום אישית, אז אין לך ילדים עדין, אז מה

זה לא מוריד ממך בכלום

וזה יבוא בזמן הנכון

אני רק אומרת שזה לא מובן מאליו וזה מקובל בישראל לשאול וזה לא בא בכוונה לחטט אלא בכדי לפתח שיחה

תודה יקרה.

זה לא מרגיש לי כמו חוצפה,

בד"כ לא.

(יש אנשים חטטנים, וכשפוגשים בהם - בהחלט מרגישים את זה, לא משנה באיזה נושא.

לא משנה אם ילדת מהר מדי או לאט מדי, אם יש צפופים מדי או מרווחים מדי.)

אני לא מדברת על זה.

אני לא כועסת,

אני פשוט מתפלאת ותמהה.

התלבטתי אם להגיב לך אחרי התגובה הראשונה שלך,

אבל עכשיו אני ממש חייבת.

קודם כל, כמישהי שקוראת אותך הרבה בפורום, מעריכה, וחושבת שאת נותנת למקום הזה המון - ממש מתפיע אותי לקרא כזו תגובה פוגענית שלך.

במיוחד שאת כותבת אותה בתגובה למישהי שכותבת על התמודדות של עצמה, וכותבת כ"כ יפה - איך מצד אחד היא נזהרת, ורגישה בנושאים נוספים, ומצד שני היא ממש לא שופטת את מי שכן שואל.

כמה דברים בתגובה למה שכתבת, גם בתגובה הנוספת שלך:

1. אנשים פה לא כתבו שאסור לשאול.

אנשים העלו נושאים בהם כדאי להזהר. זהירות אין פירושה שתיקה, זהירות פירושה רגישות.

כמעט כל מי שכתב את זה שצריך להיזהר - הביע קבלה והבנה לזה שאנשים לא מודעים.

2. אני לא מכירה אנשים תוך כדי שתיקה רועמת.

אני פשוט שואלת בכלליות, ונכנסת לנושאים - רק אחרי שאני יודעת שאפשר.

אולי תופתעי אבל אני אדם חברותי מאד, מכירה אנשים לעומק, וידועת עליהם המון פרטים אישיים.

זה לא אומר שב5 דקות הראשונות שאני פוגשת בנאדם אני אשאל אותו שאלות ספציפיות.

אני עובדת עם אנשים תקופה קצרה מאד, וכבר יודעת כמה ילידם יש להם. זה לא אומר ששאלתי אותם על זה כחלק מ3 השאלות הראשונות. אנשים שעובדים ביחד מספרים - התינוק בכה בלילה, לילדה היה ככה, לגדולה שלי היה ככה. בעלי עשה ככה.

אם מישהי מספרת על תינוק - אני אשאל בן כמה הוא, איפה היא משאירה אותו.

אם היא מזכירה ילדים (ברבים) אני ארשה לעצמי לשאול כמה יש.

אם היא מספרת על בעלה או ההורים - אפשר לשאול יותר.

אין לי כללים, ואני לא חיה בזהירות מתמדת. אני פשוט לא נכנסת עם אנשים למקומות שהם לא הכניסו אותי. כי אין לי מושג מה יש שם. ועל איזה פצעים פתוחים אני יכולה לדרוך.

3. כתבת שאם את  יודעת שזה נושא רגיש - את לא תשאלי, אבל אם את פוגשת מישהי שאת לא מכירה - אין לך סיבה להניח שהשאלה תכאיב לה, אז את שואלת אם יש ילדים.

אני באמת לא מבינה איך אפשר להניח שהשאלה לא תכאיב.

נקודת המוצא שלי היא לא - אני לא מכירה וכנראה זה בסדר. נקודת המוצא שלי היא - אני לא מכירה, אז אין לי מושג אם זה בסדר או לא. אני לא מכירה = לא יודעת, וממש לא שווה שזה בסדר.

הכאב משאלה כזאת יכול להיות עצום.

אני תוהה לעצמי האם ביום שבו תפגשי אישה בת 40 ותשאלי אותה אם יש לה ילדים בצורה כ"כ ישירה, רק כי איו לך רקע מקדים עליה אז כנראה שזאת שאלה מתאימה ובטח יש לה ילדים כי היא כבר בת 40, והיא תענה לך 'לא', ולא תוסיף, כי הרי את לא מחכה ליותר מכן/לא וגם לה אין בדיוק מה להוסיף על זה - האם גם אז תחשבי שהשאלה הזאת לגיטימית. והאם אחרי החוסר נעימות שתחווי במצב כזה - את תנסי שוב.

אז גם לפני גיל 40 יכול לכאוב לאנשים.

לא צריך להגזים, ואף אחד לא כתב לשתוק.

אבל אני חושבת שלשלול בכלל את המודעות לנושא, את הצורך להיות רגישים - זה ממש לא נכון.

וגם את אם לא נוהגת ככה - אל תפסלי אנשים שכן. 

כתבת מקסים, באמת!!

מצד אחד כ"כ רגישה

ומצד שני כ"כ לא שופטת את מי שלא.

תודה שנכנסת והגבת ושיתפת, לי (הפותחת) תגובות כאלו עשו טוב על הלב. ממש תודה.

ומצטערת בשבילך שזאת התגובה שקיבלת.

קודם כל כתבתי במפורש שלא התכוונתי להגיב ספציפית אליה. אז את הפסקה הראשונה שלך אניח בצד ברשותך.

דבר שני כתבתי על *כל השרשור הזה* 

אנשים כתבו פה לא לשאול על עבודה, לא להניח שמי שיש לה מטפחת נשואה, לא לשאול על הורים ולא איפה אתם גרים

אני נוטה להאמין שאת כנראה שאלת אחד מהדברים האלו מישהי פעם. לכי תדכי אולי היא הלכה ובכתה אחר כך למה את לא רגישה?

אני כתבתי בתגובה למה שהשרשור הזה התפתח- שזה נראה לי לא נורמלי. זו דעתי האישית. אם לא נשאל שום דבר מהדברים האלו פשוט לא תהיה שיחה.

וכן, זו דעתי שאם לא פגשתי מישהי מעולם ואני מחכה איתה על הספסל בתור לרופא, היא לא תחווה את השאלה  שלי כחטטנית 

וכן, אני כותבת את זה בתור מישהי ששאלו גם  אותה - אה, הקטנה שלך בת X? או "אין לך בנים"?

הכל תלוי גם באינטונציה של השואל\ת ואיך זה נאמר ובאיזה מנגינה. יש אנשים שנעלבתי מאד ויש שבכלל לא

וכן זה גם עבודה עצמית שלנו לשמוע את המנגינה של השואל ולעשות עבודה שלא כל שאלה תתקבל ברגישות עוצמה 10 במצבים שבהם ברור לגמרי שאיזה אשה חביבה סתם התכוונה להכיר אותך ולהתעניין בך

ואם מישהי תשאל אותי אם אני מרגישה טוב בגלל שאני חיורת בתחילת הריון למשל גם אז אני יכולה לקבל את זה כחטטנות או כדאגה לשלומי. הכל תלוי סיטואציה.

אז כן, ככה אני חושבת

אני לא כתבתי בשום מקום שאני פוסלת אנשים שלא ישאלו כלום

אבל בכנות אני לא מאמינה שיש כאלו

את תדאגי לא לשאול אף אחת על ילדים

מישהי אחרת יתומה יש לה רגישות והיא לא תשאל על הורים

מישהי שלישית שפיטרו את בעלה לא תשאל אף אחד איפה את עובדת

אבל הסיכוי שיש מישהי שלא שואלת שום שאלה מכל מה שעלה פה בשרשור הוא אפסי. באמת. 

את לא יודעת לעולם על מה תדרכי

אז אמרתי, טוב שאת מעלה למודעות, אני אזהר יותר (יצא לי לשאול את השאלה הזו אולי פעם בחיים. אבל עדיין אני לאהתייחסתי אליה בכזו רגישות כמוך)

עדיין לא נכון בעיני לא לשאול כלום ושום דבר

נכון לחשוב, נכון להיזהר

ונכון גם להבין שאנשים הם אנשים ולצאת מנקודת הנחה שרובינו לא מתעיינים לפגוע או לחטט אלא סתם להיות חברותיים

בשורה התחתונה, לעבוד על עצמינו להיות פחות רגישים הרבה יותר ישפר את החיים שלנו מאשר לנסות לחנך אנשים אחרים להיות רגישים יותר (סיסמת חיי, אני מנסה כל הזמן לעבוד על זה, שלא תחשבי שזה אני אומרת סתם כי קל לי או משהו. קשה מאדדדדדד)

ממשיכה להתפלל עבורך שבקרוב יבוא האושר המצופה

באהבה רבה!

תודה למי שחיבקה ושלחה כח.

האמת שממש (ואני יכולה להוסיף עוד כמה ממש) הפתיע אותי רמת הלגיטימציה שניתנה לשאלה הזאת.

(הסבר קצת יותר רחב למה זה כ"כ מפתיע אותי (הפותחת) - הריון ולידה)

אולי גדלתי בסביבה שלימדה אותי את הרגישות לזה,

ואולי זה סתם משהו שהתפתח אצלי.

אבל עוד לפני שהתחתנתי ולפני שחויתי, ידעתי שאני לא שואלת שאלה כזאת.

כנראה שיש עוד סגנונות ותרבויות בעולם...

מקווה שזה לא יגרום, לי או לאחרות, יותר מדי כאב בעתיד...

ואם מישהי תחשוב פעמיים לפני שתשאל כזאת שאלה, היה זה שכרי.

תודה על התגובה

1. לא כתבתי על דרך פרשנות.

כתבתי ששאלו אותי.

לא הסתכלתי על זה כחטטנות, לא כעסתי ולא נעלבתי.

אני עדיין חושבת שזאת שאלה לא במקום.

(שוב, חשבתי ככה גם לפני שנה)

2. אני באמת חושבת שזה לא הנושא היחיד שצריך להיזהר בו ובאופן כללי אם יש נושא שנראה שלא נעים למי שמולינו - צריך להיות רגישים.

אבל, כמו שכתבתי למעלה, בלי לזלזל באף קושי,

אני חושבת שבד"כ (לא תמיד, בד"כ) קשיים מהתחום של שידוכים, פוריות, זוגיות - יכולים להיות כואבים יותר מנושאי עבודה ומגורים (בלי לזלזל בכלל בכלל בכלל!!).

ואישית אני רואה אותם כנושאים שבהם צריך יותר להזהר. וכשאני פוגשת אדם חדש - אני לא אתחיל ישר לשאול אותו עליהם.

יש להבחין בין שאלות התעניינות גרידא כמו האם את נשואה והאם יש לך ילדים. שהן שאלות תמימות ונחמדות של היכרות או התעדכנות. ופה אני מתחבר למי שכתבה שאדרבה אם מרוב רגישות לא יישאלו שאלות כאלה זה מביא להסתגרות וריחוק.

ומצופה ממי שאצלו זה נקודה רגישה שיאמר איזו תשובה כללית בלי להיכנס לפרטים.

לבין שאלות חטטניות כמו - למה אין ילדים? האם לא הגיע הזמן לעצור עם יותר מדי הלידות שלך? למה אתה בררן בשידוכין ועוד כהנה וכהנה שאלו שאלות שלא שייך להיכנס אליהן אם אתה לא באיזה שחנ"ש אמיתי. שאלות כאלה באמת צריך חוסר טקט עצום בשביל לשאול אותן בפגישה מקרית ואפילו בהיכרות בינונית.

ותודה על העלאת המודעות.

אולי באג שלי, אבל אני חושבת שעדיף שייקח עוד קצת זמן להתחבר,

מאשר לדרוך על כאב חשוף של אנשים בדרך, כל כך בלי כוונה, אבל להכאיב

אולי כי פשוט אין דרך לדעת את זה אם לא שואלים...בעצם... או אם ההיכרות איתך היא עדיין קצרה...

אני לא הייתי שואלת מישהי עד שאני לא רואה שהיא מדברת על הילדים שלה..ורק אז אולי אעיז לשאול כמה או בני כמה הם...

בכל זאת, חברה חדשה בעבודה ורוצים להכיר קצת מעבר לנושא העבודה... אבל לא הייתי שואלת אם יש לה ילדים...

הדירה שלכם?

כמה ילדים יש? אתם רוצים עוד?

אתם מרוויחים טוב?

ההורים לא עוזרים??

ועוד כהנה וכהנה.

החוכמה לצאת מההסתכלות הצרה, ולא לשאול לא רק שאלות שרגישות לי, אלא גם שאלות שיכולות להיות רגישות לאחר.

מצד שני, החטטנות הזו באה יחד עם הצבריות והאכפתיות שלנו הישראלים אחד מהשני....

זה העוקץ שבערבות ההדדית

זה בהחלט חסר טקט לשאול

כשחברים יותר טובים אז הגיוני לשאול. 

יש גם את הטון שבו הדברים נאמרים 

יש הבדל בין "זו הדירה שלכם?" 

לבין "מה, הדירה שלכם??" 

לא שואלים שאלות על הצד הכלכלי, לא משפחתי, לא הורים, ילדים.

תנסו להכיר את האדם לפי מה שהוא מספר, לא לפי שאלון תחקיר.

עדינות.

אכן חושב שאין מה לשוות רוע לב לשאלה תמימה זו.

אמנם את ועוד רבות נדקרות אולי משאלה כזו אבל כך גם יתומים רבים שנשאלים על הוריהם אבל הרוב המוחלט אינו כך והשאלה הזו לגיטימית. אי אפשר לצפות מחברה לחשוש כ"כ למיעוט.

את מצפה לילד וזה באמת חכיון שמלווה בהרבה צער וגעגוע, אבל "אמפתיה מספק" לזה- זה לא מובן מאליו, אפשר אפי' לומר שזו צפיה מוגזמת מאנשים.

אין חס וחלילה נסיון זלזול בעומק הכאב או חוסר אכפתיות אלא תום פשוט ונורמטיבי.

מקווה שתביני ושיוסיף עין טובה.

לצערי הרב זוגות מטופלי פוריות הם מיעוט גדול מדי.. ובעיניי השאלה הזאת לא לגיטימית בכלל. זה לא משנה מה הסיבה שאין ילדים. זה לא לגיטימי להכנס לחיים הפרטיים של אף אחד. בטח לא בהכרות ראשונית! אני בטוחה שזה נובע מחוסר מודעות ואולי גם חוסר רגישות ולא בכוונה, ובדיוק בשביל זה מעלים את הנושא הזה למודעות.. קראתי הרבה מהתגובות כאן, ובתור אחת שחוותה את זה, ממש צבט לי לראות את הלגיטימציה שנותנים לחוסר רגישות.. זאת בעיה שצריך לטפל בה.. אבל קודם צריך להבין שזאת בעיה

ובוודאי שאם אין בך רצון לפגוע באף אחד- אתה תתאפק ותשאל שאלות אחרות במקום

אבל אמנם לא כתבתי 'לנשים בלבד',

אבל בכל זאת בחרתי לכתוב בפורום נשי ולא בצמ"ע למשל.

ואכן, מגברים אני פחות מצפה שיבינו את הרגישות הזו.

אם כי גם להם היא לא תזיק.

צר לי לבשר לך, אנשים שמחכים לילדים הם ממש לא מיעוט.

גם אם החברה סופרת רק את אלו שמחכים כבר מס' שנים, גם עבור אנשים שנשואים פחות משנה - זו יכולה להיות נקודה כואבת מסיבות כאלו ואחרות.

מה לעשות, לפעמים כבר יודעים שלא יהיו לפחות לא בדרך הטבע.

בואו נהיה רגישים באשכול הרגיש הזה שעוסק בלא לדרוך על נקודות רגישות בטעות.

תודה!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד