בס''ד
ערב טוב,
כרגע רק שני הילדים הגדולים (5 ו-7) שלנו ישנים בחדר הילדים, במיטות גדולות שקיבלנו במתנה מבני משפחה. כעת אנחנו מעוניינים שגם הקטן (2) יעבור להיות איתם וכתוצאה מכך אנחנו צריכים לארגן מחדש את החדר. לצורך כך אנחנו חושבים לקנות מיטות חדשות, קצת יותר קטנות, כדי שכולם יוכלו לישון שם. החדר לא גדול...
חשבנו על מיטת קומותיים + מיטת חבר, אותה היינו ממקמים במקום קבוע (במקום להכניס אותה כל בוקר מתחת למיטת הקומותיים. אנחנו מרגישים שחשוב שלכל ילד תהיה ''המיטה שלו'', מעין פינה אישית שהיא רק שלו, בכל שעות היום - ולא רק כשהוא הולך לישון).
ואז פתאום חשבנו על כך שעם מיטת קומותיים, כבר אי אפשר לשבת / לשכב ליד הילד שישן למעלה, בזמן שמשכיבים אותו. התחלתי להרגיש שיש כאן אולי פספוס גדול כי הרבה פעמים, מתוך הזמן הזה שיושבים ליד ילד בזמן ההשכבה נוצרות שיחות אישיות חשובות. ברוב שאר הזמן, כל המשפחה ביחד ואין הרבה זמן פרטני עם כל ילד בנפרד. זמן ההשכבה הוא זמן שמאפשר את הקשר האישי הזה ומאד חבל לנו לוותר עליו. [שיהיה ברור: זה לא שכל ערב יש לנו שיחות נפלאות עם הילדים בזמן ההשכבה, כן? אבל פה ושם כן נוצרות שיחות כאלה, והן יקרות מפז].
מצד שני לקנות מיטות רגילות (= לא קומותיים) עלול לצמצם בצורה דרסטית את המרחב (המאד לא גדול גם ככה) שבחדר הילדים... מה גם שאנחנו לקראת לידה בע''ה ושמן הסתם ביום מן הימים גם הילד הרביעי יעבור לחדר הילדים, ואז נצטרך למצוא פתרון גם בשבילו, ועל זה הדרך עם וכאשר בעזרת ה' נתברך בעוד ילדים. (אנחנו כרגע בדירה שכורה, כך שאי אפשר לדעת איפה נהיה עד אז, אבל עדיין...).
אז אני פונה אליכן, בעלות הנסיון 
אצל מי שמזדהה עם מה שתיארתי על הזמן הזה של השכבת הילדים, האם המעבר למיטת קומותיים לא פגע בדבר היקר הזה של הזדמנות לשוחח עם הילדים בצורה של אחד אל אחד בשקט ובפרטיות בסוף היום? אשמח מאד לכל תובנה, נסיון, הארה, מתן עצה...
תבורכו!

