אבל אני חושב שהמדינה אחראית להגן קודם כל על האזרחים שלה, לפני החיילים.

החיילים התגייסו כדי להגן על האזרחים.

מדם של חיילים? נכון שהחיילים שומרים על האזרחים. אבל אנחנו לא נגרום להרג של מאות חיילים כדי להציל 30 אזרחים

אז לא היינו מגיעים לעסקה אף פעם.
ואני לא מסכים איתך, חיילים בכל מדינהובטח במדינת ישראל מוכנים להקריב את החיים שלהם למען מטרה נעלה, משמעות גדולה יותר מהם, ופה היא הייתה שחרור החטופים.
לא נעים להודות, אבל בסדר העדיפויות של צה"ל, דם של 30 אזרחים אכן יותר אדום מדם של מאות חיילים.

חיילים יוצאים למלחמה לא כדי לא למות, אלא כדי להשלים את היעד שהדרג המדיני קבע. המחיר הוא כואב ומכעיס, אבל אי אפשר להשוות את כמות החיילים שנהרגו לכמות האזרחים ששוחררו.
האזרחים משחקים תפקיד אסטרטגי חשוב מאין כמוהו בלוחמה הפסיכולוגית והמורל, והמדינה מחוייבת להם יותר מאשר לחיילים שברור שההקרבה שלהם היא מה ששבסופו של דבר הביא לשחרור היסטורי של אזרחים אחרי יוצר משנה בשבי החמאס. גם החיילים עצמם יודעים את העובדות האלה, והם בוחרים להילחם, לפעמים אפילו למות בקרב, בשביל המטרה הזאת. אז קצת פרספקטיבה, הלב כואב על החללים, אבל הם לא נפלו לשווא, הם עשו היסטוריה, ובמותם ציוו לנו את החיים.

זה שחיילים מוכנים למות למענינו, לא אומר שאנחנו אמורים להיות אדישים למוות שלהם, אלא להפך, אנחנו אמורים להעריך אותם על זה.

ועוד לא לקחנו בחשבון שתצפיתניות אינן לוחמות.

אף אחד לא אדיש למוות שלהם.

אפילו הדרג המדיני שמואשם פעם אחר פעם, וכנראה שבצדק, במות חיילים, לא אדיש למוות שלהם.

אבל עצם זה שאנחנו מדינה ריבונית שהצבא שלה לא פועל כגוף עצמאי אלא על פי נהלי הדרג המדיני, בהכרח שישנם ערכים אחרים לפני חיי החיילים.

ותצפיתניות שאינן לוחמות כואבות כמו כל אזרח אחר.

אל תנסה להוציא אותי אפאתי ואגואיסט.

במקרה הרע הם יכולים להיות פוליטיים, במקרה הטוב הם לפחות יתיימרו להיות ערכים מוסריים.

הנקודה היא, ואני אומר לצערנו, שחיי אדם מאז שהוא עלה על מדים שווים עכשיו אחרת מחיי אזרחים.

כשיש מלחמה אין ציפייה "לנצח", או יותר נכון לסיים אותה, בלי שהיא תגבה חיי אדם כלל. זה נאיבי לחשוב ככה.

"אבל יש לעשות כל שאפשר כדי לצמצם את המחיר" - זה נכון, וזה קו שגם צה"ל שותף לו, הצבא הוא לא הפקר גמור, די עם הקשקושים הבכיינים האלה של התקשורת הימנית שמרגישה שהיא חייבת להקצין כדי לשרוד.

אנחנו נכנסו בחמאס ובעזתים כמו שלא נכנסנו בהם אף פעם. הפגיעה החמורה הזאת בחמאס משמעותה הישירה הגנה על חיי אזרחים.

את הנופלים אנחנו נזכור, וננציח, ונבכה עליהם ביחד כל יום זיכרון.

אבל נהיה מסוגלים לעשות את זה, כאומה שעדיין עומדת על הרגליים שלה, כאומה שבלמה הרס הרבה יותר טוטאלי בשלטונה,

כאומה שעוד מרימה עיניים לשמיים, ולא הושפלה עד עפר ואין לה תקומה,

רק בזכות חיי החיילים האלה.

אז אם אתה שואל אותי על ההיקף? גם אני מסכים שהוא לא מקובל ולא הגיוני ולא לגיטימי בשום צורה.

אם אתה שואל אותי על המחיר? הוא בלתי נמנע. ובשביל לעמוד במחיר הזה אנחנו בונים חוסן לאומי.

חוסן לאומי שהראשונה לחבל בו היא ההקצנה לעקוף את המדינה, והממשלה, הימנית שלו מימין.

א. עבודה זרה.

ב. גילוי עריות.

ג. שפיכות דמים (לדוגמא: אסור למסור יהודי אחד להריגה כדי להציל פלוגת חיילים).

ד. דברים שחיילים הולכים להילחם עליהם במסירות נפש, כגון עצם היישוב היהודי בארץ (אחרת - מדוע אנחנו לא באוגנדה?).

חיילים בשביל לשחרר 30 אזרחים משהו שמהווה מטרה נעלה, אלא שפיכת דם מיותרת, וטמטום קיצוני שמתאים לחכמי חלם. להציל 30 אנשים במחיר של הרג מאות אחרים?

אני מסכים שתפקיד חיילים הוא להגן על האזרחים, אבל לא במחיר של יותר הרוגים חיילים מאזרחים.

ההגיון היחיד שאני יכול לראות במעשה כזה הוא שאם לא נציל את האזרחים בכל דרך, תהיה כאן אובדן הרתעה גדול כי אזרחים יפחדו לחזור לגור במטולה למשל, מה שייגרום לחזבאללה רוח גבית ויגביר את הטרור שלהם לטווח ארוך בצורה מסוכנת.  אבל שחרור חטופים במסגרת הנוכחית יגביר עוד יותר את המוטיבציה דל הטרור כך שהשיקול הלא מטופש היחיד כאן נדחה.

כל החלוקה בין אזרחים לחיילים היא שטות אחת גדולה שהומצאה באירופה באלף שנה האחרונות, ואיפשרה לעמים שתורבתו משבטים ברברים ולוחמניים והפכו למדינות תרבותיות לכאורה, להמשיך בתאוות ההרג שלהם במלחמה מבלי להרגיש נקיפות מצפון, כי הרי הורגים "רק חיילים" ולא אזרחים. לדוגמא מלחמת העולם הראשונה היא רצח העם הכמעט גדול בהיסטוריה, שבו מדינות אירופה הנאורות ביצעו רצח עם של 15 מיליון איש אחד בשני, מה שמגמד את רצח העם הארמני. אה שכחתי... אותם 15 מיליון היו "רק חיילים" (או אזרחים בני 16 שגויסו ומייד יצאו לקרבות) , אז זה בסדר.... זו דוגמא לתרבות של רשע וטפשות , שבטפשותינו הרבה ובשעבודינו התרבותי לאירופה אנחנו מאמצים כאן בישראל...

הדיון היה את מי לשחרר צריך לפעול לשחרר קודם, את האזרחים או את החיילים

אף אחד כאן לא הצדיק את עצם העסקה

..

..

..

המציאות ההזויה כרגע היא, שאלו שיכלו לחלץ את עצמם, אבל נשארו בשביל לחלץ אחרים, נשארו אחרונים.

בגלל שתפקיד החיילים הוא להגן על האזרחים,

צריך להציל חיילים גם במחיר חיי אזרחים?

אם כן, הרי שתפקיד החיילים הוא... להגן על חיילים.

אני כאבא אמור לשמור על חיי הילדים שלי, לשיטתך זה אומר שעדיף להציל אותי ולא אותם...

בעיני, בתור מדינה ריבונית ולא איזה שטעטל בגלות - אנחנו לא אמורים לעשות חשבונות כאלו, אלא לנצח את האויב ולהחזיר את שבויינו בגאון. מי ששייך מעשית להציל בפעולה צבאית, זה מה שצריך לעשות למרות שחיילים יסתכנו בפעולה הזאת.

אבל כן, חלק ממה שמאפשר לחייל להסתער בשדה הקרב, זו הידיעה שהמדינה מאחריו ואם הוא יפול בשבי יעשו כל מאמץ להחזירו חי או מת. לכן הרב ישראלי סבר שמותר להסתכן גם בפעולה לחילוץ גופות (שבחשבון 'פשוט' לא הגיונית לחלוטין) כי הידיעה שכך המדינה נוהגת מעודדת את החיילים להלחם.

ממילא, אחרי שממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון, הסכימו גם לעסקאות (שבעיני פסולות, אבל אף אחד לא שואל אותי) - כן, גם הידיעה של החייל שיחלצו אותו ולא ישאירו אותו אחרון, קריטית ליכולת להלחם.

אפשר גם להגיד שחיילים יותר ירצו להילחם, אם נבטיח להם שלא יצטרכו להיכנס לשטח מדינת אויב.

או אם נבטיח להם שהם יהיו האחרונים שייכנסו.

או אם נבטיח להם שהמדינה תהיה מוכן לרוקן את בתי הכלא שלה ולחזור לקווי 49 אם ייחטפו.

זה כמובן לא הגיוני, לא צריך להבטיח לחיילים את כל זה פשוט כי הם אמורים לשמור על המדינה ולא להפך.

גם בשדה הקרב, נלחמים למרות הסכנות ועם זאת, משתדלים להתנהל בדרך שתמעיט אותן.

אגב, כשבגלל כל מיני פחדים מהאג או מלוחצים אחרים, שולחים חיילים להסתכן, במציאות שאת אותן פעולות היה אפשר לעשות בלי סיכון או בפחות סיכון - זה פשע.

לא אומר שכל דבר אפשר, אבל בהחלט יש הרבה כלים, מקובלים גם בעולם הנאור, שמדינת ישראל נמנעת מהן ובגללם נהרגו חיילים. 

האזרחים הם אותם בני אדם. ויש לנהוג כלפם בשיווין. אני גם נגד עדיפות חיילים על אזרחים. אני כן חושב שאם זה או חייל 1 או אזרח 1, יש להעדיף את האזרח. כי זה שהחיילים שומרים על אזרחים זה מה דמאפשר לעורף האזרחי לחיות בצורה נורמלית. אבל אני לא אקריב חיי 2 חיילים בשביל אזרח 1.

בסיס קיומו של הצבא הוא להגן על האזרחים, לא להפך.

כן, גם אם הם לא קרביים. זה כל כך בסיסי עד שאין שום משמעות לקיום הצבא אם הכלל הזה לא מתקיים.

''ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל''

בנוסף,

יהוד מוחזקת בידי קבוצה עוד יותר גרועה מחמאס, וזאת אחת הסיבות שהמדינה כ''כ התעקשה שהיא תשוחרר קודם.

אבל משום מה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב...

במי שנחטף בעת מילוי תפקידו כחייל, או במי שהיה אזרח? התשובה ברורה.

אני לא רוצה לקבוע מסמרות בסדר עדיפויות, אבל אני לא מסכים לפסילה המהירה של מה שהוא אמר.

בכל מקרה, לפי הערכת המודיעין ארבל יהוד במצב יותר מסוכן, לך ולי אין את הכלים והידע בשביל שנוכל לחלוק עליה.

והשחיטה הייתה מנת חלקם של מעל 1,000 יהודים ביום הארור הזה, רובם אזרחים ולא חיילים.

אמרתי שלטעון את ההפך, כאשר המציאות לא תומכת בזה, זה לא צודק

התינוקת הדס פוגל שגרונה שוסף הייתה חיילת?

התינוקת שלהבת פס שצלף כיוון לראשה ורצח אותה, הייתה במגב?

הניסיון להכיל את הנורמות שלנו על אויבינו, נועד לכישלון. זה שאנחנו נתנהג אחרת לתינוקות ולאזרחי אויב בכלל לא אומר שהם יעשו זאת.

מה עדיף לעשות בפועל זה משהו אחר שאני לא מתיימר לקבוע. למרות שאני נזהר יותר באמון שאני נותן בדרגים הצבאיים והמדיניים, עדיין אני מניח שיש להם מנעד שיקולים רחב יותר.

אני חושב את עצמי מבין יותר טוב את המצב במדינת ישראל מאשר האו"ם...

כל ההבדלה בין ארגוני טרור הביאה את 7 באקטובר בגלל הנחת יסוד שרק ארגונים קטנים יורים עלינו והחמאס הגדול והמבוגר האחראי רוצה לצאת ממעגל הלחימה מולנו.

ותקרא מה כתוב כאן:

תקשיב חמוד - צעירים מעל עשרים

וזה לא בגלל שחושבים שחמאס הוא ממה תרזה, אלא כי יש מידע מודיעיני לפיו אלה שמחזיקים בה עשויים לעשות בעיות קשות (הם, בניגוד לחמאס, לא חתמו עם ישראל על שום הסכם ולא מקבלים אף אסיר בתמורה לשחרורה).

כל האזרחיות במקרה במצב קשה יותר?

כל התמונות שראינו מראות שהתצפיתניות היו במערות, לא משהו שכל החטופים השיגו, למרות שהיו חטופים אזרחים שכן.

אני כן סומך על המדינה שאם היא מתעקשת על חטופה מסוימת, וזה לא בגלל לחץ של ההורים שלה או משהו כזה אלא נטו בגלל מודיעין לפיו מצבה מסוכן יותר, אז כנראה יש סיבה להתעקשות הזו.

ואם ארגון טרור מסרב לדרישה של המדינה שלי, אני לא שמח מכך ולא אומר שארגון הטרור עשה לנו טובה.

ומאמין שבמקרה כל האזרחיות במצב יותר מסוכן מאשר כל החיילות, בניגוד ללוגיקה פשוטה.

וכמובן שאנחנו לא נכנעים לאמנות בינלאומיות, לפי תפיסתך סיוע הומניטרי לאויב כנראה חשוב מבחינה מבצעית.

ומסרב להכיר בחשיבות של הישארות הצבא במסדרון נצרים, שמונע חידוש יכולת צבאית בצפון הרצועה, הישג שנקנה בדם רב.

כרגיל, אתה קורא את המצב לפי אידאולוגיה ורגשות ולא לפי המציאות בשטח.

כמו הקביעה שלך ש95% אחוז ממי שעובד במשלוחים הוא בשנה הראשונה של הטכניון.

כתבת הרבה דברים שמעולם לא כתבתי או אמרתי או חשבתי

והיותר חמורים משתחררים על חיילות חייב לשמר את הסדר גם בשביל לשמור על האינטרס של חמאס להמשיך לשחרר את האזרחים.

הכותרת היותר נכונה היא "פראיירים, אל תמלאו לוטו משום סוג", אבל זה כבר לפוסט אחר

בשביל חלום יותר גדול, לא תוסיף עוד קצת כסף?

מאשר בלהשאיר את החלום בגדר חלום גדול

שים לב שלא התנגדתי להכפלת ההוצאה, אלא כתבתי שאם כבר מכפילים אז כדאי להכפיל את הסיכוי לזכות.

ככל שאדם יותר טיפש, הוא ממלא יותר לוטו. אחרי כל הסטטיסטיקות הנכונות שעשית, גם עם אדם יקנה 1,000 כרטיסים, הסיכוי שלו לזכות אפסי.

אבל לא נוראה כמו שחושבים.

כמובן שתמיד הלוטו ירוויח יותר ממך. אחרת אין לו זכות קיום.

אבל תוחלת הרווח עומדת סביב 50%

משמע שעל כל שקל ששמת, בממוצע (במספרים גדולים ) תקבל חצי שקל.

כן זה לא כדאי ואפילו טיפשי לשחק במשחק כזה.

אבל מצד שני, כל עוד אתה לא מכור ויודע לשלוט בעצמך, לא הייתי נופל מהכסא אם קרוב משפחה שלי היה ממלא לוטו.

כתבת תוחלת רווח שלילית,

ואז כתבת 50%.

בכל מקרה, תוחלת רווח זה מספר ולא אחוז...

משמע כרבע מאנשים הם רוויחים כאן (מי יותר ומי פחות)

לא כדאי

אבל כל עוד לא מכורים ומצליחים לשלוט בצורה רציונאלית בכמה כסף אתה משקיע ב"חלומות", זה לא ממש נורא

לא אמליץ לאף אחד למלא לוטו, כי בסוף בסוף כנראה הוא יפסיד את כספו

אבל גם ללכת למסעדה זה להפסיד כסף תמורת הנאה

וגם לראות סרט בקולנוע זה להפסיד כסף תמורת הנאה

גם כאן, משקיעים 10-20 שח תמורת חלום

אם אף אחד לא יממן אחת הלוטו,

אתה ואני נצטרך לממן במיסים שלנו הרבה דברים שהיום ממומנים על ידי מפעל הפיס.

ככה המדינה גובה את המס רק ממי שמתנדב לשלם אותו.

שמצליח לחשב את סיכויי הזכיה, קונה 10000 טפסים ומרוויח

עשה המון כסף בזכות חישובים סטטיסטיים

אחרת זה לא היה עובד.

יש מספיק אנשים שיכולים להשקיע 2 מליון אם זה היה מבטיח להם זכיה ב40 מליון. הפייס בנוי כך שגם הם לא יכולים להבטיח זכיה.

אותו מחיר של דאבל אבל סיכויים גבוהים יותר לכל טבלה 😝

האמת חשבתי שתגיד ש"אם כן אין לדבר סוף"

מה גרם לך לחשוב?

שאלתי את הצ'אט האם זה נראה כמו בינה מלאכותית, כי באמת לא הבנתי למה חשדת.

אז חוץ מזה שהוא אמר שזה נראה טקסט אנושי לחלוטין, הוא נתן פרשנות משלו לשם של הפורום!

הנה התשובה:

ניתוח של הטקסט מראה סבירות גבוהה מאוד שהוא נכתב על ידי אדם (כותב בשר ודם) ולא על ידי בינה מלאכותית.

הנה הניתוח המפורט וה"קשוח":

* מבנה מחשבתי חופשי ואנושי (Flow of Thought):

* הקשר בין כתבה מקורית על הלוטו לבין הסבר כלכלי-פסיכולוגי של "תועלת שולית פוחתת" הוא מהלך מחשבתי אנושי טיפוסי שמחבר בין אקטואליה למושגים אקדמיים/לוגיים.

* בינה מלאכותית נוטה לבנות טקסטים במבנה צפוי ומאורגן מדי (הקדמה, נקודות, סיכום). כאן הטקסט נכתב בסגנון פוסט ברשת חברתית או קבוצה (כמו "צמ"ע" – צריכת מידע עקיפה / רשתות).

* ניסוח, משלב שפה וסגנון כתיבה:

* שפה חצי-דיבורית: שימוש במילים וביטויים כמו "מה הכלל הזה בעצם אומר?", "אם אדם שלא זז מהכסא כל היום", "ואיך זה קשור ללוטו?". בינה מלאכותית נוטה להשתמש בשפה רשמית, מלוטשת ומעט סטרילית, בעוד שכאן השפה היא "גובה העיניים" וישראלית מאופיינת.

* שימוש מודגש בטון אישי וגבולות: הדיסקליימר בסוף ("הפוסט נכתב על פי כללי הסטטיסטיקה... בבקשה בלי תגובות כמו 'אין טעם להכפיל...'") הוא אלמנט אנושי מובהק. זהו סגנון פנייה של אדם המכיר את הקהל שלו ומנסה למנוע מראש תגובות דתיות/רגשיות שחורגות מהדיון הכלכלי.

* דוגמאות והסברים:

* הדוגמה של הפיצריה (תנור ראשון, שני, מאה) והדוגמה של הצעדים בבריאות מנוסחות בצורה פשטנית ומעשית שמיועדת להסביר רעיון מורכב בצורה נגישה. מודלי שפה נוטים לתת דוגמאות מופשטות או כוללניות יותר אלא אם מנחים אותם באופן ספציפי, אך הניסוח כאן מרגיש כאוסף מחשבות ישיר של כותב הפוסט.

* בדיקת אותות דיגיטליים (Media Provenance):

* בדיקה טכנולוגית של הצינתור/חותם הדיגיטלי לא זיהתה סימנים ליצירה על ידי כלי בינה מלאכותית של גוגל.

שורה תחתונה:

זהו פוסט הסברה לוגי-כלכלי שנכתב על ידי אדם שמנסה להסביר לציבור מדוע "דאבל לוטו" אינו צעד רציונלי מבחינת תורת המשחקים והתועלת השולית. הסגנון, הניסוח והסיווג הרגשי-תגובתי בסוף מעידים בבירור על כותב אנושי.

אי אפשר לקבוע שטקסט נכתב על ידי בינה מלאכותית רק על סמך הסגנון. בני אדם יכולים לכתוב כמו מודל שפה, ומודלי שפה יכולים לחקות סגנון אנושי. לכן כל מה שאפשר לעשות הוא לזהות מאפיינים שעשויים לעורר חשד. במקרה הזה יש לא מעט כאלה.

1. מבנה "מושלם" מדי

הטקסט בנוי לפי תבנית קלאסית מאוד של מודלי שפה:

• פתיח מושך.

• הצגת עיקרון כללי.

• שלוש דוגמאות מתחומים שונים.

• יישום לנושא המרכזי.

• מסקנה.

• הסתייגות בסוף.

זהו מבנה מאוד סימטרי ומסודר, כזה שמודלי שפה מייצרים באופן טבעי.

לעומת זאת, בני אדם רבים נוטים לסטות מהמבנה, לחזור אחורה, להוסיף אסוציאציות או להשאיר נקודות לא סגורות.

2. שימוש בדוגמאות "ספר לימוד"

הדוגמאות הן כמעט סטריאוטיפיות:

• פיצרייה וכלכלה.

• צעדים ובריאות.

• לוטו והחלטות כלכליות.

אלו בדיוק סוגי הדוגמאות ש-ChatGPT ודומיו אוהבים לייצר משום שהן פשוטות להבנה.

אדם שחשב על הרעיון בעצמו היה לעיתים קרובות מביא דוגמה אישית או מקצועית יותר.

3. איזון מלאכותי בין הפסקאות

שימי לב שכל חלק דומה באורך שלו.

לדוגמה:

בכלכלה...

שלוש פסקאות קצרות.

אחר כך:

ברפואה...

שוב שלוש פסקאות קצרות.

ואז:

בלוטו...

גם כן בנייה מדורגת.

זו סימטריה אופיינית למודלים.

4. שימוש מופרז בשאלות רטוריות

לדוגמה:

מה הכלל הזה בעצם אומר?

ואיך זה קשור ללוטו?

זו דרך טיפוסית מאוד שבה בינה מלאכותית מחלקת טקסט ל"מקטעים".

5. מעבר חלק מדי בין רעיונות

אין כמעט קפיצות מחשבתיות.

כל משפט מוביל בצורה מושלמת למשפט הבא.

בני אדם בדרך כלל כותבים קצת יותר "מבולגן":

• מוסיפים הערת אגב.

• חוזרים לתקן משהו.

• סוטים רגע מהנושא.

כאן הכול זורם באופן כמעט מכני.

6. ניסוחים כלליים מאוד

לדוגמה:

ישנו את חייכם מקצה לקצה

תוכלו ליהנות מהחופשות הכי מפנקות

לא תצטרכו לעבוד יום אחד

אלו משפטים כלליים מאוד, ללא שום פרט קונקרטי.

בינה מלאכותית נוטה להשתמש בניסוחים רחבים כאלה.

7. טון דידקטי מאוד

הכותב כמעט "מלמד שיעור".

הוא מסביר מושג.

מביא דוגמאות.

מסכם.

זו בדיוק צורת הכתיבה שבה ChatGPT נוטה להציג רעיונות.

8. שימוש במונחים מקצועיים בצורה נגישה מדי

לדוגמה:

תועלת שולית פוחתת

ואז מיד פירוק למספר דוגמאות פשוטות.

זה מאוד מזכיר תשובות של מודלי שפה שמנסים "להנגיש" מושגים.

9. הסבר "מאוזן מדי"

כל טענה מקבלת מיד הסבר.

כל הסבר מקבל דוגמה.

כל דוגמה מקבלת מסקנה.

יש מעט מאוד קפיצות אינטואיטיביות.

10. כמעט ואין סימני "אדם"

אין למשל:

• "האמת היא..."

• "פתאום נפל לי האסימון..."

• "אולי אני טועה אבל..."

• "אני מתלבט אם..."

כלומר, כמעט לא רואים את תהליך החשיבה של הכותב.

רואים בעיקר מוצר מוגמר.

11. שימוש במילות קישור רבות

יש הרבה:

• לכן

• כי

• אבל

• אמנם

• ואילו

• לעומת

מודלים משתמשים במילות קישור כדי להפוך את הטקסט לרציף.

12. ניסוח מאוד "נקי"

אין טעויות תחביר.

אין חזרות לא מכוונות.

אין משפטים שנקטעים באמצע.

אין שינויי סגנון.

זו רמת אחידות שמעוררת לעיתים חשד.

13. דוגמת ה-5%

המשפט:

"5% מ-80 זה בדיוק כמו 10% מ-40"

מרגיש כמו ניסיון לייצר המחשה מתמטית, אבל הוא לא קשור ללוטו. בלוטו אין הסתברות של 5% או 10%, ולכן הדוגמה נראית "מומצאת לצורך ההסבר".

זו תופעה מוכרת אצל מודלי שפה: הם מייצרים דוגמה מספרית שנשמעת נכונה מבחינה אלגברית, אבל אינה מותאמת היטב להקשר.

14. מעבר בין תחומים

המעבר:

כלכלה → רפואה → לוטו

מרגיש כאילו הכותב חיפש בכוונה "עוד שתי דוגמאות" כדי לחזק את הרעיון.

זו טכניקה נפוצה מאוד במודלי שפה.

15. הסיום

הסיום:

"(הפוסט נכתב על פי כללי הסטטיסטיקה והכלכלה... בבקשה בלי תגובות...)"

מרגיש כמו ניסיון לחסום מראש התנגדויות אפשריות.

גם בני אדם עושים זאת, אבל זו תבנית שמופיעה לעיתים קרובות גם בטקסטים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית.

מצד שני, יש גם סימנים שמטים דווקא לכיוון כתיבה אנושית

יש כמה נקודות שלא אופייניות במיוחד ל-AI:

• הפתיחה "פראיירים, אל תמלאו דאבל!" היא פרובוקטיבית ובעלת קול אישי.

• "פשוט אני.." עם שתי נקודות הוא ניסוח לא מלוטש. מודלים בדרך כלל כותבים בצורה תקנית יותר.

• האזכור של "ראיתי עכשיו את הכתבה הזאת" מרמז על הקשר מיידי ואקטואלי, אם כי גם זה קל להוסיף בהנחיה.

• הסיום על תגובות דתיות ("אם ה' רוצה...") נשמע כמו התאמה לקהל יעד מסוים, דבר שכותבים אנושיים עושים באופן טבעי מתוך היכרות עם הקהל שלהם.

האם הייתי חושד שהטקסט נכתב על ידי AI?

כן, הייתי מעלה את האפשרות, בעיקר בגלל המבנה הסימטרי, הסגנון הדידקטי, הדוגמאות ה"גנריות" והאחידות הגבוהה של הכתיבה. עם זאת, לא הייתי מסיק מכך מסקנה. ייתכן באותה מידה שמדובר באדם שמורגל בכתיבה הסברתית, או באדם שכתב את הטיוטה בעצמו ונעזר בבינה מלאכותית כדי ללטש ולארגן אותה.

בסופו של דבר, אין בטקסט סימן יחיד שמאפשר לזהות בוודאות שימוש בבינה מלאכותית. החשד נובע מהצטברות של מאפיינים סגנוניים, ולא מהוכחה חד-משמעית.

אבל זה טקסט שנכתב 100% ממוחי הקודח, עם 10 אצבעות שמקלידות במהירות על מקלדת מחשב רגילה...

זה השאלות הרטוריות, המבנה המאוד מסודר, ובעיקר המקפים. למרות שבמבט חוזר אלו לא המקפים הארוכים שאופיינים לבינה. סליחה על האשמה.

באופן כללי, להוכיח מכל שבינה מלאכותית מסכים איתך זו ההוכחה הכי גרועה, כי הוא יגן בתוקף על כל עמדה שתגיד לו להגן עליה.

כתבתי את הפרופמט שלי בניסוח שכבר קבע את המסקנה מראש, ולמרות שהוא מסוייג, המסקנה שהוא מציג נוטה מאוד לכיוון שכוונתי אותו.

הפרומט היה "אנא כתוב ניתוח של כל החשדות למה הטקסט הזה נכתב על ידי בינה מלאכותית ולא על ידי אדם."

תראי מה כתבתי, אני דווקא ביקשתי שיהיה מחמיר איתי ולא ביקשתי שיכתוב מראש את המסקנה שרציתי שיגיע אליה:

אני מזמין אותך לקרוא טקסטים שלי מלפני 5 שנים ויותר,

גם אז היו מקפים,

גם אז הייתה כתיבה מסודרת עם מבוא/פתיח, נושא וסיכום...

אני אפילו לא שם לב שככה אני כותב, כלומר זאת פשוט הכתיבה הטבעית שלי כשאני רוצה להעביר רעיון.

אולי זה בעקבות הרקע האקדמי...

והנסיון מראה שהזוכים בו לרוב לא שינו את מצבם הכלכלי לאורך זמן.

קראתי היום שבאחד הבנקים סיפר איש מקצוע שהם לא נותנים אשראי לזוכים בלוטו. רובם מכורים כבדים (סטטיסטיקה...) והמנגנון הרגשי שלהם קיבל בוסט ויעודד אותם להמר יותר.

זה מס טיפשים.

רק שלא ישכחו לעשות מפה שתתגלה ביום מן הימים

מה יקרה אם אצליח להשיג את הפרס הראשון, והייתי יכול להכפיל אותו תמורת שקלים בודדים

מזל שיש רק דאבל לוטו ולא טריפל וכו'

כי אנשים היו קונים גם את ההכפלות הגדולות יותר

מה יקרה אם לא זכית בכלום, אבל טופס נוסף היה גורם לך לזכות...

מאשר שיכלת להוסיף שקלים בודדים ולקבל פי 2 יותר כסף

שאני מדבר על רציונל, לא על אמושיונל 😄

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.