התלות שלנו בבני ישמעאל גוברת מיום ליום.
יהודים לא מוכנים לבצע עבודות כפיים מהרבה סיבות שלא כאן מקומן.
נכון שאפשר למלא חוסרים בפיליפינים, תאילנדים, הודים, ואחרים, אבל למדינה אינטרס להטמיע עבודה ערבית בכל מקום, כדי שלא יפנו לטרור נגדנו.
והיהודים- שירדו מהארץ...
בעוטף עזה הכנסנו 30 אלף פועלים עזתים מדי יום, בהמלצת שב"כ, כדי לשפר את מצבם הכלכלי. עובדתית, מחציתם לפחות עסקו באיסוף מודיעין, וסופו של יום שקיבלנו את טבח קפלן.
תכלגס, הגיע הזמן שהמערכת הפוליטית שלנו תתעשת, ויפה שעה אחת קודם.
גם אם זה יקר יותר.
אנשים מוכנים לעבוד בעבודות כפיים, אבל הם רוצים להתפרנס בכבוד!
מחפש גנן? שיפוצניק? קבלן? מוסכניק?
צרוך עבודה עברית. מי שצריך עזרה במציאת עובדים יהודים מוזמן לפנות אליי, מכיר לא מעט.
צריך גם לתחזק אותה.
לא מספיק לקלל את הקפלניסטים, צריך גם לטכס עצה איך נחיה פה טוב יותר, ולא על זמן שאול.
כרגע אני לא מחפש עבודה, אם כי יש לי כבר כמה הצעות לעבודת כפיים באזור שלי.
הצעה אחת היא להיות מנקה, ושנייה להיות נהג פרקית(משאית עפר, הצהובות הענקיות).
יש לי חברים שעובדים בבנייה, ובשאר עבודות כפיים. כל אחד בעבודה שמתאימה לו.
אני כרגע לא מחפש עבודה, יותר מחפש ישיבה.
אבל בהתחשב במה שאני עושה ויודע, כן, אני מוכן לעבוד בעבודת כפיים. לא מתאים לי בשלב הזה של חיי לעבוד בעבודה קבועה, אני ילד בן 18, אבל יצא לי לעבוד.
איפה בעל הבית שלך מחפש עובדים ובמה? אולי אוכל לסדר לו עובדים.
אין מספיק פועלי כפיים יהודים,
לבנות כמה וילות בשומרון זה נחמד, אבל לבנות מגדלים רבי קומות בכל רחבי גוש דן זה גדול עשרות מונים מהיכולת של כל עובדי הכפיים היהודיים ביחד.
נכון להיום, יש בישראל 45 אלף עובדים זרים בענף הבנייה, ולפני המלחמה היו גם 80-100 אלף ערבים מיו"ש שעבדו בבנייה בישראל.
אלה מספרים עצומים, הסיכוי שעכשיו 150 אלף ישראלים יעשו הסבת מקצוע ויעברו לבנייה - אפסי.
אמנם זה לא יבוא בבום, אבל יש קבלן מאלון מורה שבנה פרוייקטים ענקיים לחסידות כלשהי.
ככל שהעם יצרוך יותר עבודה עברית, בדגש שזה מה שהוא מחפש, ההיצע יגדל.
בשביל לשלם מחיר יקר לקבלן שממילא יביא ערבים או זרים זה סתם טימטום.
הקבלן קבלן עבודה עברית, לא מעסיק ערבים.
רק בשומרון יש לך עשרות אם לא מאות פועלי בניין.
הוצע לי אישית להשתתף בקורס חינמי ללימודי בנייה.
כל אחד בשומרון היה מגיש רצף מתישהו בחיים, או שעשה עבודת בניין אחרת כלשהי.
זה נכון, אבל אתה יכול לסכם עם קבלן שעובד רק עם יהודים, ותתפלא, הם קיימים.
הרבה פעמים משתמשים ביהודים לעבודות באזורים ביטחוניים, למשל צוות גננים מיו"ש שיפץ את הגינה של ליברמן לפני כמה שנים, ושכן שלי היה קבלן באיזה פרוייקט שיפוצים בקריה בתל אביב, כל בוקר היו יוצאים לשם קבוצת פועלים מגב ההר.
ראיתי פרסומת שלהם לגיוס תרומות שהם כתבו שגם הפועלים יראי שמיים!
אבל הוא קבלן אחד. ויש לו כמה עשרות פועלים. וזהו.
לא מספיק.
אבל גם אם כן, לאנשים שמוכנים לשלם עשרות אחוזים אם לא יותר על עבודה עברית הוא יכול לעבוד איתם, זה בעיקר ביו" ש אולי קצת בירושלים, זהו, זה השוק שלך.
יש המון פועלים יראי שמיים, אנשים שלפני 30 שנה הלכו להיות פועלי בניין מאידיאולוגיה.
אני אתן לך דוגמה מאד פשוטה, יש ליד הבית שלי פרוייקט כרגע, בעבודה עברית כמובן.
ויש בוקסה עם שירים.
באתרי בנייה ששמים שירים, בדרך כלל זה לא יהיה קרליבך.
וזה פשוט תענוג עילאי, לראות פועלי בניין מזוקנים, עם ציצית מתנפנפת ברוח, פאות מתבדרות על לחייהם, והם מיישרים יציקת בטון לצלילי יבנה המקדש.
היו גם כמה פעמים שהם השמיעו שיעורי תורה. לא שהשיעורים עניינו אותי, אבל וואו איזה אווירה זו! מדהים!
ערבי הרבה יותר מנוסה בשטח כי הוא מתחיל לעבוד בגיל 8, עד גיל 13 הוא כבר עם 5 שנות ניסיון מה שברגיל מכשיר אותו להיות מפקח.
כשאתה קבלן אתה עובד עם מה שיש כדי לא לשלם קנסות פיגורים ולפשוט את הרגל, גם לקבלן יש משפחה וילדים.
עם אידאלים לא הולכים למכולת, גם בתוך בסיסי צהל יש ערבים שעובדים עם סיווג של מעל 6.
זה יפה אם אתם רוצים להעלות את המודעות לעבודה עברית ומוכנים לשלם על זה, לא בציניות, אבל אל תגלגלו את זה לפרויקט לאומי.
אין ולא תהיה בעתיד הנראה לעין ביטול התלות מערבים בעבודות כפיים.
וכשאתה מאשים את כל העובדים היהודים בכך שהם עצלנים באמת אף אחד לא ירצה לעבוד.
אבל יש המון פועלים חרוצים, שגם הם עובדים בבנייה מגיל צעיר. אתה לא מכיר, אבל תבוא קצת לאתרי בנייה בשומרון, יש לי חברים בני 12 שעובדים בבנייה. כל יםד בן 10 מתחיל להתחכך עם מברגה ופטיש, בונה מחנה.
צה"ל מבחינתך הוא המיינסטרים למה שנכון? כידוע לך הכנסת הערבים לבסיסים הייתה בעלת ערך לחמאס בשמחת תורה.
אנחנו צריכים לעשות מה שאפשר כדי להפסיק את התלות בערבים. עובדים זרים זה פיתרון, אבל לא טוב שהוא יהפוך לקבוע. בתור משהו זמני עד שנגייס מספיק עובדים לעבודות כפיים, זו אפשרות.
יש המון מובטלים בישראל, וידוע במרכז שאם אתה רוצה כוח עבודה זול לא תקח אותם, תקח שב"חים שמוכנים לעבוד תמורת עשרים שקל לשעה.
יש צורך במהלך לאומי, כי הערבים מסכנים את חיינו. לא פיגוע אחד ולא שניים יצאו תחת ידיהם של פועלי בניין ערבים.
אבל אני לא מזדהה איתה, בואו נתחיל בלמלא את החובות שכבר יש לנו אחר כך נוסיף עוד חובות.
זו חובה בין אם תרצה בכך ובין אם לא.
מי מחייב?
מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט
מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:
עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.
תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.
איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.
תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).
2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.
לא נוריד את אחוז החסימה.
לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.
אלא כל אדם בוגר.
במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.
נ.ב.
לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.
לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.
בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.
מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.
כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.
ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.
יזיק אם הם יהיו חיילי הגמ"ר (לא שאני יודע מה זה ראשי התיבות האלו🙂) במקום מי שהיום כזה?...
הןא די מפצח את הפסיכולןגיה החרדית שכיום לא מזדהה עם ה"מדינה", ומציע לחבר'ה לא "להשתלב" באיזה כןר היתוך, רק להשתתף בהגנה על הבית שלך ןעל עירך.
ואם חלילה תהיה מלחמה ויצטרכו אותם הם יתגייסו.
...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".
בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.
האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.
סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.
הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.
בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה.
האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ.
למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.
בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.
ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז.
דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.
הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.
נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים.
אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון.
בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.
לעניננו, חסד לאומים חטאת.
הגוי הזה כל כך טוב איתנו... אמרו יהודים לפני מאה, ומאתיים שנים וזה נכון גם היום.
טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז 1948, אבל גם מסוכן, לא כמו אובמה ובוש האב, אבל מסוכן.
נתניהו למד לעבוד איתו, ולחלץ ממנו הרבה, כולל מילוי מחסני צה"ל שהתרוקנו במשמרת של אייזנקוט.
דווקא בשל כך האמינו האוילים שבתוכנו, מאזור פוליטי מאוד מסויים, שרצועת עזה תהפוך לשוויץ של המזרח התיכון תחת ריבונות ישראלית מלאה.
כי טראמפ אמר רילוקיישן.
וואו.
ועליהם נאמר: אם תכתוש את האויל במכתש,,, לא תסור מעליו איולתו.
אז ככה, גם אם עולם קטן יחבק אותו עוד מיליון חיבוקים, דעתי עליו לא תשתנה.
מקום המדינה, אין ביננו הרבה וויכוח.
עכשיו הזמן להזכיר: האחריות על מדינת ישראל, על שלומה, ביטחונה וסגסוגה - מוטלת אך ורק על עם ישראל וממשלתו. זה נכון כשיש נשיא עוין ונכון באותה מידה, כשיש נשיא ידידותי.
יש מקום להתחשב, במסגרת יחסי תן-קח הדדיים, אבל בסופו של דבר את ההחלטות אנחנו צריכים לקבל לפי מה שטוב ונכון לנו.
כי:
א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה
ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.
ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.
ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?
ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו.
קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב
"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.
גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.
הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.
כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.
אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.
שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.
העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.
ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.
אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.
תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה
לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות
"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...
גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.
זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.
במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.
בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות.
בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏
מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק
ע''ע הבליץ על לונדון
טיל אחד למדינה שלימה
שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.
הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל
כמו שהעוטף היו הרבה שנים
מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול
זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי
הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.
שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.
כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.
הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.
**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.
**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.
תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא #לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!
מזימת הפיגוע בהופעות של טיילור סוויפט בווינה: המחבל נשלח ל-15 שנות מאסר
באוסטריה על תכנון של פיגוע שלא יצא לפועל הוא קיבל 15 שנות מאסר,
וכאן על פיגועים שיצאו לפועל מקבלים לפעמים פחות משנה.
וכל זה אחרי 20 שנים שביבי בשלטון ולא שינה כזה דבר פשוט ואלמנטרי.
כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)
אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.
יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.
