אני לא חושב שאני מושפע

אני שונה מאוד מהסביבה שאני נמצא בה, מנסה אמנם לקחת את הטוב אבל בגדול אני עוף מוזר שלא דומה לכלום

אני מעביר דברי תורה מדי־פעם מקווה שזה משפיע על מישהו

אלא תושפע בצורה אחרת, אדרבה אולי זה מחזק את התחושה שלך כייחודי. זאת השפעה חברתית.

או מנסה להתבדל מסביבתי

עצם זה שבנית לעצמך דימוי עצמי של "עוף מוזר" זאת השפעה חברתית. אם כולם היו כמוך, זה לא היה חלק מהדימוי החברתי שלך.

ואני מאמין שכולם מושפעים מהחברה, מי יותר מי פחות כמו שנראה מהרמב"ם (הלכות דעות, פרק ו' הלכה ב') - 

"...ואם היו כל המדינות שהוא יודען ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו זה, או שאינו יכול לילך למדינה שמנהגותיה טובים, מפני הגייסות או מפני החולי--יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר "יישב בדד ויידום" (איכה ג,כח).  ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן ונוהג במנהגן הרע--ייצא למערות ולחווחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר "מי ייתנני במדבר . . ." (ירמיהו ט,א)."

אני פשוט אומר שאני שונה מהסביבה שלי ולא דומה לה

זה לא שאני מנסה להיות שונה "i'm not like other girls"

עצם זה שאתה מציין את זה כעובדה שאתה עוף מוזר סימן שזה גורם לך לתחושה כלשהי, אפילו קלה.

תחושה זו היא תוצר של השפעה חברתית

זאת תחושה זניחה שלא מהווה חלק מהותי או מעניין בזהות שלי. אני לא חושב על זה כל היום. אולי עוברת לי המחשבה הזאת בראש, כמו שאם הייתי נוסע לרואנדה, הייתי מרגיש שונה מהמקומיים במראה ובשפה. זה אומר שאני מושפע מהם חברתית?אוקיי, אולי, תלוי איך אתה רוצה להגדיר את זה... אבל כאמור, גם אם "טכנית" אני מושפע (ברמה ככל־הנראה קרובה לזניחה), זה לא כזה מעניין אותי.

מה שרציתי לומר זה שבניגוד לאנשים שמתמזגים עם הסביבה שלהם ושואבים ממנה, אני לא, אני נשאר בשונותי, אבל זה לא מתוך ניסיון להיות שונה ומתבדל, אלא פשוט כי אני נשאר אני בלי תלות בסביבה.

זה גם היה זניח בעיניך?

לסביבה כזאת, אבל איני יודע כמה המחשבות האלה היו מעסיקות אותי, יותר מעניינות אותי שאלות אחרות כמו האם יש מים בדוד בשביל אמבטיה משובחת או יתרונות בריאותיים של תבלינים

ולכן אתה לא רואה צורך להגיב עליהם.

למרות שפה ממה שזכור לי לא מדברים על להדליק את הדוד או פרקטיקה מעשית לחיים בריאים יותר.

ולהניח שאני חי בהכחשה טוטלית של מאוויי נפשי הפנימיים או משהו.

אני פשוט מוצא משהו מרגיע בלענות על שאלות. זה עוזר לי לראש שלי להשתחרר או משהו כזה.

זאת השפעה חברתית, וולקם טו דה קלאב

ממשק עם החברה עשוי להרגיע

לא טענתי שאני חי בחלל

אני מתאר לעצמי שהשאלה המקורית דיברה על השפעות מעבר להשפעות הטריוויאליות של חיים בכדור הארץ

ישנם השפעות טריוואליות שמעצבות את חיינו, נרצה או לא נרצה.

אותם השפעות בסוף בדרך עקיפה גם מכתיבות לנו את הרגשות ואת המחשבות במידה מה.

השאלה היא עד כמה.

להיות מוצג כמנותק זה להציג צג שווא.

במיוחד אם אתה מכוון לזה

תלוי בסביבה שאני מגיעה אליה. לוקח לי זמן לבחון טיפה מה יחסי הכוחות ואיפה אני ממוקם באותה חברה. אז אני בהחלט מתחיל יותר כמושפע ואם מסתייע אז גם משפיע במידת מה

לשמחתי אני בוחר ממי להיות מושפע

יכול להסביר מה זה אומר ולמה זה ככה?

ולפחות אתה מודע

ככה?

אבל אצל הרבה כן.

מוזמן לבקר ב פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7 

(אגב נראלי שמעולם לא כתבתי שם)

כמובן שאני גם מושפעת... אבל זה רק הגיוני שמי שמשפיע, יושפע מסביבתו.

איך אני יודעת?

- כמות האנשים שיוצרים איתי קשר לייעוץ במגוון תחומים והסיפורי הצלחה שלהם בעקבות העצות שיושמו...

לעומת כמות העצות שנותנים לי (פחותה בהרבה) וההזנה לרוב היא מהפנים לחוץ ולא מהחוץ לפנים

באיזה תחום?

בגדול אני גם מורה, גם מאמנת עיסקית, גם מלווה א.נשים בהליכי גירושין, משדכת למטפלים/מטפלות ריגשיים, מלווה אנשים בעלי תזונות מיוחדות...

יש לי יותר מידי כובעים

זה לא השפעה זה הר געש גלקטי ..!

לא להאמין שיש אנשים שגם מסכימים לחיות איתי עם כל זה... חחחח

בעיקר לבית, פנים וחוץ וכולי?

אני עצמאית ומנהלת לו"ז. לכל תחום יש את המשבצת שלו. לפעמים יוצא לי לעשות דברים במקביל או נגזרות של עיסוקים אחרים.

למשל, מגיעים אליי לאימון עסקי ואז אני מגלה שיש גירושין על הפרק- אז זה נכנס פנימה לתהליך.

ויש לנו 24 שעות ביממה

אני רואה איך מאז שהתחתנתי בעלי השפיע עליי מלא

ולהיפך הוא הושפע ממני המון

השאלה יותר מול החברה

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.