כל כך מחוצף מצידה להציג את מדינת ישראל כאי, שבו החרדים התמימים מנסים לשבת בשקט במקום אחד, והחילונים והדתיים הטיפשים כל הזמן מנסים לכבוש עוד ועוד ולהשתלט על כל האי.

כל כך מרושע מצידה לומר שלא הגענו למצב של פיקוח נפש. בוודאי שלא! הרי יש צבא! והוא מגן! לכן לא הגעתם למצב של פיקוח נפש במגזר.

ואם הייתה המלחמה מגיעה לפתח דלתכם, מה הייתם עושים?! מניפים את הסטנדר??

האיוולת והרשעות המציגה את המגזר החרדי כלומדי תורה תמימים ושקדנים המגינים ומצילים נוראה. בל נשכח, המון שבבניקים לא לומדים כלום, ולא משרתים. אז למה בעצם? למה הדם של בנח הציונות הדתית, שגם לומדים וגם מתגייסים, פחות אדום?!

בגלל שהגדולים עוד לא אמרו שזה פיקוח נפש. אה.

בושה וחרפה. תשובה חצופה מאין כמותה, טיפשות הגובלת ברשעות.

היא אפילו לא ניסתה להתמודד עם השאלה ההלכתית, לגבי להציל ישראל מיד צר. היא רק אמרה שהתורה מגינה והתפילות עוזרות. וואלה. אני מבין שדוד המלך לא הגיע למדרגתה הנעלה והגבוהה, שבה היא מבינה כמה גדולה תפילה עד שאין צורך לנסות להגן על עצמנו.

באמת, דוד, בוש והכלם לך. מה אתה יוצא למלחמות?!

היא חצופה מאד, כותבת  התשובה.

יש תשובות למה לא להתגייס. אבל התשובות שלה היו מרושעות וחצופות.

אני לא אכנס כרגע לשאלה למה אני לא מתגייס, התשובות שלי טובות יותר.

אני רק אוסיף ואומר, שגם אם הצבא היה פועל נכון חרדים לא היו מתגייסים. איך אני יודע? פרעות תר"פ עד תרפ"ט.

חבר'ה מההגנה הגיעו להגן על חברון, וגרשו אותם. שמים מבטחם בה', מתפללים.

בצפת בפרעות תרצ"ט אני חושב, הגיעו לוחמי פלמ"ח והניסו את הפורעים לאחר שהחלו הפרעות.

בתגובה אמר רב העיר צפת, שהם ניצלו בזכות הנס והמעשים. המעשים היו התפילות, והנס היה שהגיעו הפלמ"ח.

בפרעות קישינב גם, הלכו היהודים החרדים כצאן לטבח.

בשואה אותו הדבר. לא בורחים, לא עושים כלום. ה' יעזור.

לא לא לא, יהודים! ה' לא עובד אצלכם! אם יש סכנה צריך להתגונן מפניה, חס ושלום לא לטמון את הראש בחול ולחכות לנס! אין סומכין על הנס!!!

היא אומרת שלא צריך אותם, כי יש מספיק.

אני מסכים בהחלט שהחילונים לא פועלים נכון. לא עושים את זה?!

אז בגלל שהם לא עושים את זה יש לך זכות לשבת בחיבוק ידיים?! לא תעמוד על דם רעך!!!

תפעל מחוץ לצבא, תאמן את הנוער בנשק, תהפוך אותם לחיילים של צבא אחר.

היא טוענת שהגדולים לא הכריזו שיש פיקוח נפש, ולכן לא מתגייסים(יותר נכון לא עושים כלום).

הגדולים עליהם היא מדברת גם אסרו בתוקף שימוש באינטרחטא הטמא.

איך קוראים לזה? רגע מה המילה? נו נו, זה כמו של השמאלנים, שאומרים שביבי אשם כי הוא עשה את עסקת שליט... נו... אה, נזכרתי.

צביעות.

"2. פיקוח נפש דוחה לימוד תורה ולכן אם זה יהיה המצב גדולי התורה יורו לסגור את הישיבות והם יהיו הראשונים להתייצב עם תלמידיהם בחזית."

וגם "החילונים לא עושים את זה"?

כן, כולכם יודעים יותר טוב, והייתם עושים הכל, ואין במציאות שום מגבלות?

זה לא מאוד משנה, גם אם הם גרועים - יש לך את היכולת לעשות משהו אחר? תעשה אותו

כל מה שאתה עושה זה לשבת להסתכל מהצד? זאת גישה קצת מוזרה

יש סיבות למה לא להתגייס. לא בגלל שאנחנו לא רוצים שלחילונים לא יהיה חיילים. מי שלא מתגייס בגלל שהוא רוצה שלהם לא יהיה, כי הוא שונא אותם או משו כזה, אידיוט.

שחיילים ואזרחים נהרגים סתם וכולנו אוכלים תלב 

שאלה המנהיגים שלנו שלא פועלים עפ"י תורה, ועוד חיילים זה לא מה שהיה מסיים את המלחמה יותר מהר 

עמ"י יוצא ידי חובת השתדלות גשמית

ולא שאני מסכימה עם כל מה שהיא כתבה וחושבת שחרדים לא צריכים להתגייס באופן גורף, אבל עדיין יש הרבה אמת בדבריה

אבל זה לא מה שהוא אמר.

הוא אמר שהוא לא רוצה לתת חיילים ל"חילונים". וזה פשוט חרפה.

עם ישראל לא יוצא ידי חובת השתדלות גשמית, מה זה החרטוט הזה??? עם כל החרדים יניחו תפילין כל היום, זה יפטור את הדתיים להניח תפילין???? גברת, היה הבוקר פיגוע.

העלתי סטטוס זועם, אז יצאתי ידי חובה?? מה זה ידי חובה???

אין דבר כזה "לצאת ידי חובה" בסיטואציה הזו. אנחנו רוצים להגיע למלכות ישראל מתוקנת, ולהפסיק את הטבח בנו.

אין דבר כזה לצאת ידי חובה אם לא הגענו לשם. כל אחד צריך לחשוב טוב איך לפעול, ולפעול, במציאות, לא ברוחניות של תפילות ותורה, זה כמובן מועיל, אבל לא תחליף!!!

זה לא תחליף, אבל להגיד שעוד כוח בצבא זה מה שיגרום לנו לנצח זה פשוט לא נכון...

לצאת ידי חובה זה אומר להוציא צבא וללכת להלחם. אבל מה באמת מביא את הניצחון? זכויות רוחניות. 

לא עוד חיילים ולא מטוסים ולא טראמפ. איך סינואר נהרג? בטעות! בלי 80 טון של פצצות וכו'

יש לזה הרבה דוגמאות אצל האבות אפילו, לדוגמא שאברהם ירד למצרים ברעב יש מפרשים שאומרים שזה היה חטא שלא בטח בה', ועם יוסף הצדיק שדקדקו איתו על השתדלות יתרה, ועם אליעזר שבזכותו הרוחנית נצחו במלחמת המלכים ו318 (שזה גם כלום) היו נטו למראית עין לצאת ידי חובת השתדלות. וחסר דוגמאות למצבים של מעטים מול רבים? ממתי זה מה שמנהל את עמ"י? 

ומעבר לזה... למה כואב לנו שבחורים ילמדו תורה בכמות ובאיכות? יש לנו עודף? אז הם עושים שיקול של לוותר על המצווה הזאת, להפסיד אותה אם תרצה, והסדר עדיפויות שלהם שונה אבל הם עדיין תורמים לעמ"י והולכים בדרך התורה גם אם בדרך שונה. וגם אם אנחנו רוצים לשנות משהו בהתנהגות שלהם זה צריך להיות עם שיח מכבד לא בכזאת התלהמות וצורה... מה אנחנו מושלמים? רק הם הבעיה שלנו בחיים? ורק זה מה שאנחנו יכולים לראות בציבור יקר בעמ"י? לא סותר שצריך גם לקרב ולאהוב חילונים, אבל מכאן ועד להצטרף לקמפיינים שבועטים לנו גול עצמי...

זה בעיה בהנהגה, זה נכון.

ועדיין, יש צורך להילחם, גם אם לא נגיע להכרעה של 100 אחוז, אלא רק 50 אחוז, כי זו מלחמה על החיים, מלחמת קיום.

לא, זה ממש לא לצאת ידי חובה. החובה היא לעשות כל מה שאפשר כדי להציל את ישראל. בשביל לצאת ידי החובה הזו, צריך למסור את הנפש על כל מה שאפשר. אם מה שאפשר זה להתגייס וללחום, אז נכון.

מה שמביא את הניצחון זה זכויות רוחניות?! יש לך מקור לכך? מה שמביא את הניצחון זה קיום מצוותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: "אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃"

אולי לכך התכוונת שאמרת זכויות רוחניות, אבל להציל ישראל מיד צר זו מצווה חשובה.

ה' עושה ניסים, זה נכון. סינוואר נהרג בטעות, וים סוף נקרע לשניים. אז? אני מזכיר לך שאפילו שזה היה בטעות, מי שהרגו אותו היו חיילים. שלכאורה גם לא היו אמורים להיות בעזה, כיוון שלא צריך עוד חיילים עוד מטוסים ועוד טראמפ.

איך את יודעת שלא צריך עוד חיילים? צריך עוד חיילים. אין מספיק. זה אמנם נובע מאסטרטגיה שגויה של ההנהגה, אבל יש מחסור בחיילים, צריך אותם בשביל להחליף את החיילים שנשחקים בקרבות.

את מדברת על ביטחון בה' שלא במקומו. האבות הם דבר מיוחד ולחוד. לנו יש חובת השתדלות ללחום בדרך הטבע, כי ה' לא בהכרח יעשה לנו ניסים גדולים, וגם אם כן אסור לנו לסמוך על זה, כפי שאומרים חז"ל. אם ה' לא דיבר איתנו מפורשות, אנחנו פועלים לפי דרך הטבע.

כשעם ישראל מותקפים על ידי עמון ומואב בספר שופטים, שולחים שליחים לכל תפוצות ישראל, שיבואו להלחם. כשה' אומר לגדעון לדלל את הצבא- זה משהו אחר. ה' רוצה לחולל ניסים- שונה. לא סומכים על נס. "לא תנסו את ה' אלהיכם" - אסור לסמוך על נס בחשש סכנה או איסור.

את מדברת על מצב של מעטים מול רבים מחוסר אונים, והופכת את זה לאידיאל. את לוקחת מצב שבו מעטים נלחמו על חייהם, למצב אידיאלי שככה צריך להילחם, ואם יש יותר מידי אז חלק יסתכלו מהצד.

עם ישראל מנוהל בדרך הטבע, כמו שה' רוצה.

חנוכה זה נס. את לא יכולה לומר בפשטות שיקרה עוד אחד, כי ככה נוח לך. זה לא עובד ככה. אסור לסמוך על זה, זה לאו דאורייתא.

את מקשיבה לעצמך? יש לנו עודף?? מה זה עודף?? חיילים מתים בחזית, לא ראו את הבית שנה! אין לנו עודף!!! ומי נתן להם רשות להחליט איזו מצווה הם מקיימים ואיזו לא? זה לא צדקה שהם יכולים ללכת לקופה לשים שקל, תגידי לי, בן אדם יכול להחליט שהוא מוותר היום על מצוות תפילין?? שבשבת הזאת הוא יבעיר אש?? מה עולה בדעתך???

אם בחור ישיבה חושב ככה, שהוא יחליט מה לקיים ומתי לקיים, הוא רשע מרושע, וייתן את הדין על כך.

מה כואב לי שבחורים לומדים תורה? שהלימוד שלהם עקר ולא מכוון למעשה. זו לא איכות. מי שלומד תורה שלא על מנת לקיים, לומד הלכות מלחמת מצווה, ובהגיע השעה משתמט, לימודו שווה כקליפת שום. ומשלו כאלישע בן אבויה, תלמיד חכם עצום שהתפקר, ועדיין היה לומד עם תלמידו רבי מאיר, לימוד עקר שלא מביא לידי מעשה.

מי שלא מקיים מצוות לא הולך בדרך התורה. את יכולה גם לומר שהקראים הולכים בדרך התורה, וזה כמובן יהיה הבל. מי שהולך בדרך התורה לא לומד סתם, לומד כדי לדעת את התורה ולהביאה לידי מעשה.

אמת, אנחנו לא מושלמים.

אבל כשאותה גברת מתחילה לדבר בחוצפה ורשעות, מפנה את האשמה כלפינו, ומצטדקת בכזו צביעות, היא ראויה ליחס הזה.

לא, לא רק הם הבעיה שלנו בחיים, אבל הם בעיה גדולה מאד. גם השמאל הוא בעיה גדולה. ושחצוף צבוע מהשמאל יעז לומר שהימין אשם בעסקת שליט, יהיו מי שיתבטאו בחריפות נגד החוצפן.

אני לא מצטרף לקמפיין גיוס החרדים, ואני לא חושב שזה גול עצמי. אני חושב שחטיבת חשמונאים היא ברכה, שהרבה אנשים מהמגזר שהיו מתגייסים בכל אופן יכולים למצוא בה את מקומם.

החרדים צריכים למצוא דרכים להועיל לעם ישראל, ולהפסיק לשקר ולומר כמה זכויות הם מוסיפים לעם. חייל שמסר את נפשו על הגנת העם גדול פי מאה משבבניק שעובד בפיצרייה ורשום באיזו ישיבה כי הגדולים אמרו שחס ושלום להתגייס.

זה בעיה חמורה מאד.

הגברת הנ"ל חצופה מאד, חוצפה הגובלת ברשעות.

ולא, זה לא הפיתרון.

אבל אם זה היה הפתרון, אז כן, למה שאתה תחיה בזמן שהילדים שלהם מתים בהגנה עליך?! למה הדם שלך יותר אדום משלהם??

גוף מיומן, שיתאמן כדי להגן על השכונות החרדיות בזמן תקיפת אויב.

רמלה ולוד מלאות בנשק, בקלות הוא יופנה כנגד בני ברק התמימה והחלשה.

ומי יעמוד שם להגן?! המשטרה?! הסד"כ שלהם קטנצ'יק.

אם תהיה מתקפה בו זמנית בשאר אזורים בארץ, המשטרה לא תוכל להגן עליהם.

האמת, גם אם לא תהיה, המשטרה לא תספיק להגיב בזמן.

בכל עיר אחרת, יש בוגרי צבא חמושים באקדח, וחיילים משרתים חמושים. אמת, זה ממש לא מספיק.

אבל זה יותר ממה שאין לבני ברק.

הפיגוע באלעד התרחש שם בדיוק מהסיבה הזו.

לכן פיגועים בריכוזים חרדיים גובים מחיר יקר יותר.

אז כן, החרדים אשמים, פחות או יותר, בכך שאין להם חמושים בבית כנסת. זו לא רק שאלת הגיוס, זה תפיסת עולם. תפיסת העולם היא שה' ישמור ויציל. לכן גם חרדים שגרים באזורים שמאפשרים להם חוקית לקנות נשק, לא עושים את זה, לא כציבור.

כמובן שיש יחידים פה ושם, ויש גם חרדים שהיו בצה"ל.

אז כן, הצבא פקקט. כולנו יודעים. אז מה? נשב בחיבוק ידיים ונחכה לטבח הבא? כי המנהיגים שלנו דפוקים???

אם אתה לא יכול לעשות שום דבר חוץ מלהצטרף למערכת, אז אין ברירה. תאלץ להצטרף, כי הם מגינים. ועל פי מערך ההגנה שלהם, באמת חסרים חיילים. כמובן שזה חוסר בגלל התנהלות לקויה, אבל יש חוסר.

ואם אתה לא עושה שום דבר, ורק אומר שזו התנהלות לקויה, אז אתה שקרן וצבוע.

אה סבבה, אבל זה משתנה עכשיו

עם זה למיטב הבנתי אין להם בעיה

החרדים ימצאו אלף תירוצים למה הם לא צריכים לעשות כלום, ממש כמו שהיה לפני השואה.

אף אחד לא צריך לבוא להקים לחרדים ארגון, הם אמורים לעשות את זה בעצמם, ולהפסיק להיות צבועים.

אני שומעת שכן

משמר הקהילות החרדיות עולה על נשק ויוצא לרחוב

חרדים עם נשק, יחס כפול לצה"ל: מודיעין עילית בשעת מלחמה - אתר החדשות דבר

שימי לב מה הם כותבים בכתבה: "חלקנו מתנדבים במשטרה, חלקנו חברי כיתת הכוננות בעיר. אנחנו יושבים תחת מישהו"

זה יפה וחשוב, אבל כמו שהם אומרים בעצמם, יש התנגדות חרדית למהלך, והמלך לא הגיע מההנהגה, אלא מאנשים פרטיים.

ואותם אנשים פרטיים אינם חרדים רגילים, אלא כאלה שכמו שהוא מספר מתנדבים במשטרה או חברי כיתת כוננות(= כלומר שרתו בצבא).

אני מודע לארגון השומרים, מיזם מבורך שקיים בחו"ל הרבה שנים, אבל בארץ הוא דל ומצומצם, וההנהגה החרדית לא בהכרח רואה אותו בעין יפה.

כמו שכתבתי כבר, אנשים פרטיים עושים דברים. יש המון חרדים שמתגייסים לצה"ל. הם לא מייצגים את הציבור החרדי. כי הציבור החרדי עושה מה שגדולי הדור אומרים, וגדולי הדור לא אמרו להקים את ארגון השומרים.

בהגנה היו לא מעט חרדים

(וספציפית אנשי ירושלים, שהרבה לא השתייכו "רשמית" כנראה לאף ארגון, אבל כן נלחמו*)

גם בצה"ל עד שלב מסוים, לא מכירה מספיק את הסיבות שזה השתנה, אבל עד שנות ה-70 חרדים התגייסו

מה שמפתיע שזה הפך לטאבו מוחלט די מהר אח"כ

מעבר לזה - כתבת יפה, לך בכוחך זה וגו'

(לא צינית. באמת שלא)

זה הדור הקודם של הכיפות הסרוגות, שחבשו כיפות שחורות. לכנות אותם חרדים זה לא נכון. וגם, זה היה מעשי יחיד ולא מהלך ציבורי.

הקו של מנהיגי העדה החרדית היה מאד ברור- הציונים אשמים בכל, אנחנו בה' נשים מבטחנו.

אנשי ירושלים נאלצו להלחם על חייהם במלחמת השחרור, וגם אז לקח זמן. אבל הם הבינו שאין שום ברירה אחרת.

זה נכון שחרדים התגייסו, אבל זה מעולם לא היה מהלך מגזרי, זה היה יחידים שאמרו וואלה צריך, או וואלה אני רוצה.

תודה תודה!

יש מה לדון על הטענות שלך אבל אני מוחה על ייחוס המילים שכתבת לגברת היקרה שכתבה את התשובה. איוולות ורשעות הם לא בדיוק המניעים שמהם היא כותבת.

אממ למה בעצם אתה לא מתגייס? אם לא אכפת לך להגיד

הדברים שהיא אמרה גובלים ברשעות.

זה גם לא היה המניע שלה, הוא מניע שלה הוא צדקנות.

אני לא מתגייס מכיוון ש:

1. אני רואה שהצבא לא פועל נכון, והוא שולח חיילים למות סתם. יותר מזה, הצבא לא נלחם כדי לנצח, ולהשיג הכרעה.

2. הצבא לא הוכיח את עצמו בשבעה באוקטובר, צריך משהו אחר, יש לי את היכולת אולי לפעול למענו, זה מה שעליי לעשות.

3. יש איסור הלכתי להיות במקום שבו כופים עליי לעבור עברות או לבטל מצוות. כמובן יש הבדל בין מציאות תקנית למצב מלחמה, אבל אם הצבא לא נלחם האיסור תקף.

4. אני עושה יותר למען עם ישראל ממה שכנראה אעשה במסגרת הצבאית, אפילו אם לא אצליח לייצר גוף הגנה אזרחי כמו שאני מנסה.

זה בראשי פרקים ממש.

וחשוב לציין, העשייה שאני מדבר עליה לא כוללת לא לימוד תורה ולא תפילה, אלו דברים שאני עושה, אבל הם לא נחשבים עשייה.

ההבדל ביני לבין מה שאותה גברת אומרת, הוא שאני עושה משהו אחר במקום, שקשור להגנה על העם והארץ. ואילו חרדים, לא עושים דבר. נכון, יש חרדים שמתנדבים בייחוד הצלה וכו', זה חשוב. הם לא שונים מהציבור הדתי שגם ממנו יש אחוזי התגייסות גבוהים, גם למד"א וגם לאיחוד.

אז זו כבר נקודה אחרת

לא כולם תורמים באופן שווה בכל התחומים, אבל אנחנו עם אחד... 

הם תורמים הרבה לקירוב רחוקים ובהרבה חסד בעמ"י לא רק איחוד הצלה... וזה לא תחרות, זה נכון שהציבור הדת"ל תורם יותר מהבחינה של כיבוש הארץ אבל שוב, אנחנו עם אחד

ואם אנחנו עם אחד אז מה?? אז הם יכולים לא לעשות את המחוייבות שלהם?? אין להם יותר מתנדבים באיחוד ובמד"א ממה שיש לציבור הדתי לאומי. גם הציבור הדתי מלא בחסד ולימוד תורה.

איזו מן צביעות זו לומר שאנחנו עם אחד?? בדיוק!!! עם אחד!!! אם אני מוסר את נפשי עליך אתה צריך לעשות אותו דבר!!!

איזו מן צביעות זו לומר שאנחנו עם אחד, אם החברים שלי ישנים עכשיו שינה חטופה בטנקים בעזה, והחברים שלך עם פחית אקסל בפינת הרחוב?!

אחרי הסיפור עם פילגש בגבעה התברר שאנשי יבש גלעד לא באו ללחום. עם ישראל שלח לשם חיילים שטבחו אותם. מה זה?? העם יוצא למלחמה ואתם לא באים?!?!

אבל אנחנו עם אחד, לא?

א. מי שסתם מתעלם ולא עושה כלום, הוא לא בסדר.

ב. גם ג'ובניקים לא ישנים שינה חטופה בטנקים בעזה.

ג. כוונתי ב"עם אחד" היא שאנחנו באותה סירה, גוף אחד, הגיוני שנהיה משלימים ולא נעשה בדיוק אותם דברים.

ד. גם החילונים לא מקיימים את חלקם מבחינה רוחנית. רובם תינוקות שנשבו. אתה יכול להסתכל על חרדים אותו דבר. לכל ציבור יש דרך שהוא צריך לעבור. להתעצבן בגלל זה אחד על השני ולשנוא, או לקבל את המצב בסבלנות ולעבוד על החסרונות של עצמי- זאת כבר בחירה אישית של כל אחד.

ה. תודה על התשובות

א. נכון מאד.

ב. את משווה?! מה לעשות שיש אנשים שלא מסוגלים פיזית לשרת בקרבי?! ולידיעתך לברור 40 קילו אורז זה גם לא משימה קלה.

אז שבחורי הישיבה החביבים יבואו להיות משגיחי כשרות במקום לשבת עם פחיות אקסל ונרגילה.

ג. זה דמגוגיה וחוצפה. אין כאן שום השלמה. זה לא שהחרדים תורמים במשהו אחר שהציבור הדתי והחילוני לא עושים. הם המציאו שהם מגנים עלינו בזכויות רוחניות.

זכויות רוחניות באות מקיום מצוות.

ד. אף אחד לא אומר שהחילונים צדיקים. ואם החילונים לא בסדר, זה אומר שלחרדים גם מותר להיות רשעים???

הרוחניות היא קיום מצוות. "והגית בו יומם ולילה- למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו" לא לימוד לשם הלימוד, לימוד לשם עשייה. ואם הלימוד לא מביא לידי מעשה, הוא עקר ומעלתו נמוכה.

ה. בשמחה רבה! סליחה על שפתי הבוטה והתפרצויותיי, אבל הדברים מקוממים וחצופים אפילו אותי שאיני מתגייס כפי שאמרתי לעיל.

בפרשה שלנו אנחנו נקרא את דברי ה' למשה: "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!". מומלץ לעיין ברשי על אתר.

בדיוק דיברנו על זה אתמול בלילה אני וחבר (זו פרשת הבר מצווה שלי, ראוי לציין, היום בערב אני חוגג את יום הולדתי התשעה-עשר!)

אכן, מומלץ להסתכל שם ברש"י @הרמוניה 

כבר אפשר לסמוך על רש"י?

אם אני בתחומי היהדות בינתיים, אני פועל לפי המסגרת שלה

מזל טובב!! 

בסדר אבל ממה שהבנתי הם לא נגד לצאת למלחמות או לעשות מעשים שנדרשים... וחלק מהשיקולים שלהם זה בין השיקולים שאתה כתבת בסך הכל

מה שאני מעריכה אותם זה על העמידה על האמונה שלהם למרות כל הלחץ החברתי ולמרות שבהרבה מהם בוער רצון עז ללכת ולהשתתף בלחימה בדרך קונבנציונאלית... כלומר הם מונעים מערכים והשקפת עולם ולא מעצלות או פחד או ח"ו שנאת לעמ"י חס ושלום

דובר ש"ס: "היהודים אף פעם לא נלחמו - רק התפללו וברחו" - סרוגים

שיא...

השיקולים שלהם הם רק תירוצים, הם תמיד מוצאים תירוצים.

אני מחפש מה לעשות מחוץ למסגרת הצבאית, כי אני מאמין שיש מה.

חרדים לא רווצים לעשות כלום, לכן הם מסתגרים ולא מחפשים במה להועיל.

(כמובן, יש בודדים שעל דעת עצמם עושים, אני מדבר על הציבור כציבור)

ממש לא בוער להם ללכת להילחם כציבור. אדרבה, נוח להם שהחילונים הכופרים מתים, הם סומכים על ה'.

השקפת העולם שלהם היא עצלות ופחדנות, וכל פעם הם מוצאים לכך תירוצים אחרים.

למשל, לפני שעלו לארץ, היה אסור לעלות לארץ ולפעול לכיבושה, שהרי כתוב בגמרא שה' השביע את עם ישראל שלא יעלו כחומה!

ואחרי שעלו לארץ, היה אסור להקים מנגנוני הגנה, שלא להכעיס את הגויים, פיקוח נפש!

ואחרי שקמה המדינה, אסור להתגייס כי מתפקרים שם!

ואחרי שהוקם הגדוד החרדי, אסור להתגייס כי צריך ללמוד תורה!

וגם אם הצבא ינוהל בידי אדמו"רים הם ימצאו בו את הקונץ למה אסור להתגייס

אני מכירה הרבה חרדים שממש לא חושבים ככה! חצי הודעה שלך זה סתם הוצאת שם רע ונשמע שיש לך משהו אישי נגדם תזהר בדבריך..!

זה שהם מאמינים שאנחנו עדיין בגלות כן, אבל גם הם מבינים שאחרי שה' נתן לנו את הארץ חובה עלינו לשמור עליה ובטח בעניין הצלת נפשות הם לא מזלזלים. 

אין לי בעיה שתחלוק עליהם, יש לי בעיה עם הצגת הטיעונים שלהם כרדודים בעוד שהם כלל לא כאלה.

הם עושים משהו, או שהם יושבים בשטעטעל ומדברים במקווה על כמה שהמצב פקאקטע?

בדרך כלל אני לא אוהב חרדים, אבל גם חילונים לא, לכן זה לא משהו מיוחד. הפעם בחרת להביא תשובה מקוממת של גברת המגדירה עצמה חרדית, והיא פתחה עליה ועל הציבור שלה את הסכר שעל פי.

אם בעניין הצלת נפשות הם לא מזלזלים, ספרי לי מדוע איני רואה קריאה מאת גדולי הדור להתגייס לחטיבת חשמונאים?!

הטיעונים שלהם רדודים, מאז ומעולם היו.

ניסיונות הצגת טיעוניהם כבעלי חכמה הנם שטותיים.

מאז ומעולם חרדים התנגדו לכל מה שנעשה שלא על דעת גדולי הדור והעסקנים.

לדוגמה, כשרבי עקיבא יוסף שלזינגר קבע בספרו לב עברי כי מי שעולה לא"י ואשתו אינה מוכנה לבוא איתו, רשאי לשאת אישה שנייה למרות חרם רבנו גרשום.(גמרא מפורשת שהכל מעלין לארץ ישראל, וכופה אדם את אשתו לעלות עמו וכן להיפך) עמדו תקיפי ירושלים והטילו עליו חרם, ואילצו את כל מי שבא ליטול מכספי ה'חלוקה' שמהם היו מתפרנסים אנשי ירושלים, לחתום על החרם.

מי שלא חתם, לא קיבל כסף.

וכן כשנסעו רבי עקיבא יוסף שלזינגר וחבריו לקנות שדה לצורך עבודה חקלאית, שכרו אנשי ה'כולל' אנשים שילכו להרביץ להם. אבל הם נאלצו לוותר מכיוון שכשבאו להרביץ נשלף עליהם אקדח.

1. לא מדובר רק על גיוס לומדי התורה, שלהם יש קצת יותר הסכמה או לפחות יכולת הכלה, אלא קודם כל על גיוס של מי שלא תורתו אומנותו.

2. אי אפשר לנפנף בלימוד התורה, כי התנגדות הרבנים היא לגיוס גם מי שלא לומד, ואמרו את זה במפורש מכל תתי המגזרים. יותר מדויק לומר שהבעיה היא חשש של כניסת תכנים זרים בצה"ל. והבעיה הזאת פתירה.

3. אם צה"ל לא מוסמך לזעוק שאין מספיק חיילים, אז מי מוסמך לזה?? הרבנים? כבר שמעתי טענות שלא באמת צריך עוד חיילים כי יכולים להאריך את גיל המילואים, להאריך את משך זמן המילואים, ולהכשיר ג'ובניקים לפעילות מבצעית. הנה אני רואה שגם היא אומרת טענה דומה: "ונניח שהחרדים יציעו להקצות את כל תקציבי הבידור והאומנות בישראל לטובת תשלום משכורות למי שיבחר להתגייס וכך הצורך בגיוס בחורי ישיבות יתייתר". זה תירוץ מנותק מהמציאות כ"כ. כי הבעיה היא לא רק כסף (למרות שזה גם משמעותי ובידור ואומנות זה לא דבר מיותר). בפועל ממש צריך חיילים.

למדינת ישראל לא היה מספיק חיילים בשביל מלחמה בעזה לבנון ויו"ש במקביל, ובנוסף שמירה על הגבולות (וכבר היו מלחמות של לחימה פעילה עם ערביי הארץ, מצרים, ירדן, לבנון, סוריה, מצרים, ערב הסעודית, ועוד שלוחות מרחוק). יותר מזה, אפילו בתוך עזה היו סבבי לחימה כמה פעמים באותם מקומות בדיוק (עייני https://www.inn.co.il/news/659736 ) לא יודע אם היו מחליטים מבצעית לפעול בשתי חזיתות אם לא היה מחסור בחיילים, אבל זאת צריכה להיות החלטה מבצעית בלבד. 

אגב, מה שצריך זה בעיקר אזרחים עם הכשרה. בישיבות הציוניות יש לומדי תורה שמתגייסים להכשרה של 11 חודשים, רק כדי שיוכלו להיות זמינים ברגע האמת.

4. אם היא עוזרת לאשת מגוייס רק כדי לתת תחושה של אכפתיות ושותפות גורל, אז אל. המניע הוא כנראה רק הצטדקות.

5. באמת לא רק לחרדים יש שליחות של לימוד התורה והקמת משפחות. 

6. "בניגוד למינוח המטעה, אנחנו לא משתמטים אלא פטורים משירות על פי חוק"- צ"ל דוחים שירות על פי חוק, וגם זה רק מי שתורתו אומנותו וגם לא עובד (רק בתנאים מסוימים מאוד). כל השאר הם מה שנקרא משתמטים.

7. המחלוקת היא מה למעשה. ולא אם תורה ותפילות מגינות ומצילות, ובטח לא אם התורה היא אמת.

(לא כתוב מסודר כי קראתי את זה אתמול בלילה, וכתבתי את מה שזכור לי)

רוב זה ביחס לגברים (ובעיקר אלה שיכולים להגיע לחזית). ביחס לנשים, יש כל כך הרבה דרכים להתנדב ולתרום ברוחניות וגשמיות לחיזוק העורף, ובהמון מקומות גם חשוב שתהיה נשיאת נשק בתקופה הזאת. למה לא לגייס נשים בשעה של פיקוח נפש? אפשר לומר לא יהיה כלי גבר על אישה, אבל בעיקר כי והיה מחניך קדוש.

תיאורטית אני חושב שזה אפשרי ומומלץ להכשיר נשים באזורי ספר לידע בסיסי בלחימה. אפשר לומר שהרבה התנחלויות וישובים צמודי גדר הן כמו מוצב אזרחי בשטח, בין אם בתוך היישוב, ובין אם בדרכים. אז לפחות להכשיר ללחימה ולשאת נשק. במיוחד שברגע האמת רוב הגברים הלוחמים במילואים.

שהם שומעים לרבנים שלהם. כאדם דתי או מסורתי זו תשובה הרבה יותר חזקה בשבילי.

להבנתי זה גם חלק מהגישה החרדית, שכל ענייני הפוליטיקה וההשקפה שייכים בעיקר לרבנים מנהיגי הציבור.

לפעמים אפשר להרגיש שאדם מסמן את המטרה, ואחר כך מנסה למצוא תשובות רציונליות שיובילו למסקנה הזאת ואז זה לא נראה משכנע מספיק (מן הסתם זה קורה לכל בן אדם שמחוייב לקבוצה מסוימת)

בהחלט. מדוייק.

אולי תשתפי אותנו במחשבות/תהיות שלך ויהיה אפשר לדון.. או מוטב להתווכח..

לשמור את המחשבות שלי לעצמי כי אין לי זמן וחשק להכנס לויכוחים מיותרים

את אוהבת לראות מחלוקות ואנשים רבים?!

בושה וחרפה.

זה שיש משתמשים שזה עושה להם טריגר ויוצאים מכליהם בעיה שלהם, לדעתי.

הנושא הזה נטחן בפורום, המשתמשת פותחת אותו מחדש כשהיא יודעת היטב מי המשתתפים הצפויים, ואז עוד מסרבת להיות חלק מהדיון ואפילו מודה שלא תכננה להיות חלק.

אז מה היא באה לעשות? לזרוק פצצה ולברוח.

מבלי להיכנס איתם לוויכוח

זה כמו לשאול "מה דעתכם בנושא, דונו ונמקו"

או שאתה מנסה להגדיר את עצמך כסוג של טרול?

מי המשתתפים? ילדים קטנים? חשבתי שבפורום בית מדרש יש בחורים בוגרים שאכפת להם מהלכה ומנוסים במחלוקות מכדי להתרגש מהן.

אני ממש לא רואה מה הבעיה ובטח שלא באתי לזרוק פצצה ולברוח מי שלא מעוניין שלא יקח חלק.

דווקא אני רואה יתרון בזה שכל אחד יכול לכתוב מה הוא חושב, אם להכנס לויכוח או לא זו כבר בחירה אישית של כל אחד 

וכמו שאתה רואה אני כן חלק מהדיון אבל זכותי לבקש לשמוע דעות ולעשות סדר לעצמי עם עצמי.

פתחת את השירשור אחרי שכבר הנושא נדון פה ממש לפני רגע.

והתגובהשלי באה על מה שכתבת שאת רוצה את המחשבות שלך לעצמך,

כלומר אמרת שלמעשה לא באת להתדיין בכלל. אז מה זה אם לא לזרוק פצצה וללכת?

היתרון בדיון הוא כאשר המטרה אינה לעורר סתם ויכוחים. והנושא הזה הוא נפיץ, וכבר דנו בו.

ועדיין לא מצאתי אז אשמח לקישור! אם הוא באמת כזה לפני שניה? לא הייתי פה באופן רציף

וזה הסוד הקטן שלי אליך: אני הרגתי את מופאסה!

חוץ מזה, שגם הרב מדן רב חשוב בציבור

יש כאן תשובה של גברת שאומרת שטויות, וזה צרם ל @הרמוניה . אמנם היא לא מזדהה עם חריפות היתר שלי(שמוצדקת לחלוטין, יש לציין) אבל משהו צורם לה בתשובה, והיא שיתפה זאת.

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

מאמץ ללא ספק

רק רציתי שאנשים יחוו את דעתם על התשובה

וגם פתחתי בבימ"ד ולא בצמ"ע אז ברור שחיפשתי תשובות מיושבות ולא התלהטות וריב ח"ו..

אפשר לסכם אותה לטענות המרכזיות הבאות:

א. גדולי הדור לא הכריזו שזאת מלחמת מצווה

ב. תוספת חיילים היא לא פתרון מהותי

ג. החרדים ממלאים את חלקם בשיוויון בנטל דרך לימוד תורה

ד. הקריאה לגיוס חרדים באה מצד "למה הם לא סובלים כמונו" ולאו דווקא מתוך צורך ממשי

///

– טענה מעניינת, בהחלט חלק מהפעילויות של צה"ל אינן בגדר מלחמת מצווה (ולא, לא כל משימת בט"ש היא "עזרת ישראל מיד צר"), יש מצבים שללא־ספק כן, ומה עושים אז? אם נניח מתרחשת עוד פעם פלישה, מאיזה צד שלא יהיה, גם אם החרדים יחליטו להשתתף, מה בדיוק הם יעשו? הם לא חלק מהמערך הצבאי, לא הונפק להם ציוד, הם לא עברו אימונים, כאילו, אם נניח מצרים מחליטה לפלוש ולכבוש חצי מהדרום, בוודאי זאת תהיה מלחמת מצווה, אבל מאוחר מדי להכריז על־כך...

בעת העתיקה אפשר היה לגייס צבא מהר מאוד, כל אזרח יכול לקחת חרב או קלשון או נבוט, וההתרחשויות היו פחות מהירות (אין תחבורה, אין נשק אוטומטי, דברים קורים קצת יותר לאט), עכשיו מספיק לצבא זר כמה שעות כדי לכבוש כמות מכובדת של שטח ולעשות כרצונו, מה עושים?

– זה באמת נכון, האמת היא שישראל יכולה גם להטיל פצצת אטום על לבנון, אלא מה, הקהיליה העולמית תנדה אותה, כל הנכסים בחו"ל יוקפאו, וניאלץ לחיות ככלכלה אותרקית לחלוטין יותר גרוע מה־DPRK, אם כן, אפשר לומר שהשימוש בחיילים במקום בפצצת אטום זה כדי שתהיה כלכלה וקשרים בינ"ל, האם שווה את זה? שאלה. אפשר גם לדון עד־כמה נצרכת הנוכחות הישראלית בסוריה וכן הלאה ואם אינה נצרכת כל־כך למה לקחת לשם אנשים, אם כי, נראה לי שיש מקומות שבהם אפשר להגיע לקונצנזוס לגבי הצורך בחיילים, זה מזכיר לי טענה חרדית שוואלק מבחינתם היה לעבור כולם לגור בירושלים כשטח או"ם במקום הקמת מדינה, או ליצור איזו פדרציה מוזרה תחת שלטון מלך ירדן, וההתעקשות על הקמת מדינה בדווקא הביאה את כל הצרות כו' אבל איך לומר את זה... לא יודע... אפילו אם נקבל את הטענה הזאת, והקמת המדינה הייתה טעות, אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות הקיימת, והמציאות הקיימת היא שכל־מיני ויתורים והסכמים לא מביאים אותנו רחוק, והדרך היחידה לשמור על היישוב היהודי כאן היא צבא, אולי עצוב, אולי לא־נכון, אבל זה מה יש

– מצד שיוויון בנטל כן, בהחלט אפשר לקבל את הטענה, אבל השאלה לדעתי היא מה נצרך כרגע בפועל, עדיף ללמוד תורה מאשר להיות קברן, הגם שחסד עם המת זאת מצווה גדולה, אבל אם יש מת מצווה שאין מי שיקבור אותו, צריך לקום ולקבור אותו, אם יש מחסור ממשי בחיילים, ובגלל זה צריך למשל לסגת מלבנון או מסוריה או מעזה ולתת לטרור להתחדש, אז צריך למלא את המחסור הזה 

– נראה שאכן יש צורך ממשי אם לסמוך על דברי הצבא והממשלה, נכון שיש גם שיח געוולד עם כל־מיני "טענות מוסריות" אבל זה סתם תקשורת, השאלה מה בפועל, האם הממשלה צריכה חיילים בפועל או רק בגלל "שיוויון", בשנים האחרונות אכן התרגלנו לכך שהצבא היה יותר ליופי, כר פורה לאג'נדה ופרוגרס וכל־מיני שטויות, אבל עכשיו באמת צריך אותו... בסוף כדי לתפוס קו בלבנון או בסוריה או בבקעה או איפה שזה לא יהיה, צריכים אנשים, לא יודע כמה, אבל צריך

רק לגבי טענה ג', היא לא רק טוענת שהם תורמים את חלקם לשוויון בנטל, היא טוענת שהשוויון בנטל הוא בכלל לא ערך בסולם.

ולגבי התשובה... נכון עכשיו צריך ואני תוהה לעצמי האם משהו היה שונה אם הניסיון לגיוס חרדים היה נעשה בצורה אחרת שבאמת באה לקראתם.

וגם תאמת זה בעיה שאין אמון באמירות של השיקולים המקצועיים של הצבא הזה. המקצועיות מושתתת על סולם ערכים מעוות. אז זה בעצם להכנע לו. כלומר יש כל מיני אילוצים במציאות, השאלה לאילו אילוצים להכנע ולאילו לא. להכנע לסולם ערכים מעוות? או להכנע לקבלת המצב בדברים אחרים והבחירה שלהם ברורה... (אוף שונאת שאני כותבת "שלהם")

אני מקבל גם את הטענה, אבל כאמור, "שיוויון בנטל" זה יותר תסמין של שיח תקשורתי ופאתוס רדוד, שלצערי הרבה נקלעים אליו, אבל המשמעות שלו לא כזאת חשובה, השאלה הגדולה היא מהי "חובת האדם בעולמו"

אפשר גם להתלונן עליי שאני עובד במשרה חלקית ומבזבז את שאר הזמן בקריאת מנגה, במקום לעבוד מיליון שעות, וכך לשלם יותר כסף למס הכנסה ולתמוך במדינה כחלק משיוויון בנטל ותחושת אחריות לאומית כו' כו' אבל אין לדבר סוף

ברור שאין אמון בצבא ומבחינת החרדים גם אין אמון בממשלה, וגם בעיות מבחינת תנאים וכו' אבל זה כבר פרגמטיקה וכל צד יכול להסתכל מה הוא יכול לעשות

יכול להיות שלא כולם רוצים להשתתף בפרויקט הזה ב־good faith, משני הצדדים, בסדר, זאת בעיה, אולי זה צועד לעבר פתרון אולי לא אולי זה ייקח עוד המון זמן

אולי אחרי שטראמפ יזיז את הפלסטינים לסהרה המערבית ויהפוך את רצועת עזה לקזינו ענק בריבונות אמריקאית יצטרכו פחות חיילים (לכל המתלוננים על תורה מגנא ומצלא... לב מלכים ביד ה')

אני אישית בעד שבחורי ישיבה רציניים יישארו ללמוד בכל מצב, אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט, בסוף זה הנצח של עם ישראל, כמו שהיינו שמים חיילים שיגנו על בית המקדש ככה ראוי להגן על מקדשי המעט של עם ישראל בייחוד כשחלקים גדולים מהעם מבולבלים מאוד ועדיין לא הגענו לתיקון רוחני ברמה הלאומית שבוודאי אם לא לומדי התורה מי יוביל אותו?

תודה על התשובה

זה לא ערך ביהדות? "נושא בעול עם חברו" "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" ועוד ועוד

זה לא אומר שכול החרדים צריכים להתגייס בגיל 18, כי באמת יש ערך חשוב בלימוד תורה.

אבל א. לא כולם לומדים בהתמדה

ב. גם מי שלומד בהתמדה בשנים הראשונות, הרבה מהם אח"כ יוצאים לעבוד. אז מה פוטר אותם מלהתגייס בגיל 26 לשנה בסדיר ואח"כ במילואים?

מאוד נחמד לומר שיש מספיק חיילים אחרים (אפשר גם להתווכח על זה), אבל למה שאבא ל 8 ילדים יצטרך לצאת מהבית שלו למילואים במשך שנה או שבעל עסק יצטרך לסגור את העסק שלו לשנה שלמה?

אעפ"כ שבט לוי לא הוצרך להשתתף במלחמות האלה למרות ערך השיויון כו' כו'

לא בהכרח שדין לומדי תורה כדין שבט לוי אלא שמצינו שזה לא תמיד פקטור גם אם זה נשמע מוסרי ונכון

א. אה"נ

ב. אה"נ

לגבי הטענה האחרונה,

ובמושב לצים לא ישב זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. מעשה כינס עליהם כל הקהל שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה, התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות אמר להן אלמנה אחת [היתה] בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת, באת לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, באת לזרוע אמר לה שדך לא תזרע כלאים, באת לקצור ולעשות ערימה אמר הניחו לקט שכחה ופאה, באת לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשה עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן כיון שילדו בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות שכך אמר לי הקב"ה כל הבכור אשר יולד וגו' הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן אמר לה תני לי ראשית הגז [שכן אמר הקב"ה וראשית גז צאנך תתן לו] אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטה אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה אמרה אפי' אחר ששחטתי אותן לא נצלתי מידו ואמרה הרי הן עלי חרם אמר לה כולו שלי הוא שכך אמר הקב"ה כל חרם בישראל לך יהיה, נטל והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה, כדין כולהון עבדין להא ביותא עלובתא ותולין בהקב"ה.

בקיצור למרות הפאתוס העצום אפשר לשאול את אותה שאלה אם בית המקדש היה קיים למה שהכהנים אוכלי החינם לא ילכו לצבא בזמן שאנשים אחרים סובלים

לא כ"כ פשוט ששבט לוי לא השתתף במלחמת מצווה, אבל לא נפתח את הדיון הזה.

לא הבנתי את התגובה שלך, 

כתבתי במפורש שאני לא מצפה שכל החרדים יתגייסו, אלא רק מי שלא לומד תורה בהתמדה כל החיים.

גם אני לא מבינה את זה עד הסוף ובכל זאת פשוט כמו שכתב @פתית שלג בגלל שזה מה שרבותיהם מורים להם אני סומכת על כך שיש להם סיבות טובות

(ורק מעירה אין ערך ביהדות שאפשר להסתכל עליו במנותק מהמגמה של רצון ה', אף ערך לא עומד בפני עצמו ובטח לא בפירושים שהפרוגרס נותן לו, ואצל חרדים כידוע יש דגש על הבדלות משאינם שומרי תו"מ ומכל האוירה ה"כללית" ששולטת)

גם על הציות ללא שאלות לגדולי הדור יש לי תהיות (ראינו מה קרה בשואה), אבל אני מכבד את הערך הזה.

עיקר הביקורת שלי היא כלפי כאלה שנחשבים חרדים אבל מקשיבים לרבנים רק כשנוח להם, 

קונים סמארטפון, רואים סרטים, מסתובבים ברחובות בלילות או אפילו בחו"ל, אבל להתגייס לחטיבה חרדית (גם אם לא על טהרת הקודש) זה מה שיהרוס את העולם הרוחני שלהם? פתאום חשוב להם להקשיב לגדולי הדור שאומרים לא להתגייס?

'חרדי לפי דעתי'... הם מרגישים שייכות למגזר עדיין

כי אורך החיים החרדי, ובפרט הלימוד בישיבות, לא באמת מתאים לכולם

לא בוער לי יותר משבוער לי שבגץ ושות' יפנו את הכסא

חסר דברים שצריכים לקרות?

הצביעות היא שרק כשזה קשור לחרדים כולם מזדעקים. סתם שנאה. 

חבל שלפעמים גם אנשים שאמורים להיות יראי שמיים ומתיימרים ללכת בדרך האהבת ישראל והענווה של הרב קוק מיישמים את זה רק על חילונים.

על בגץ הדתיים לא מזדעקים? 

שכחת את הרפורמה המשפטים ואת ההפגנות בעדה שהיו בהם 90% דתיים?

צודק, ב"ה שהיום זועקים על זה

אבל זה עדיין לא סותר שמגיעים לחרדים יוצאים מפרופורציה

אבל כן מדברים מדם ליבם, כי מדובר בנשים שבקושי פגשו את הבעל שלהם בשנה וחצי האחרונה, או בכאלה שאיבדו את היקר להם מכל.

אז צריך להבין גם את הצד שלהם למה לפעמים הטונים עולים.

החילונים בעיקר קוראים לשלול תקציבים וכו' הדתיים מנסים בעיקר לפנות ללב של החרדים, דווקא בגלל שמצפים מהם ליותר.

אוי ואבוי אם גם הדתיים יתיאשו מהחרדים.

אני מבינה את הכאב... אבל זה מנחם להאשים מישהו במצב הזה?

אני חושבת שצריך להתייאש מלשנות את החרדים, אבל צריך לנסות לגשר, למצוא פשרה. זה כמו זוגיות, כשזוג מתווכח ואחד מהם רואה שהמטרה של השני היא לשנות אותו, הוא ישתנה? בחיים לא. אבל אם אומרים: 'אני מכבד אותך ואני מקבל אותך בנושא הזה כמו שאתה וכמו שאתה מקבל אותי על החסרונות שלי' אז יש סיכוי שהוא גם יבוא לקראת. 

אתה יודע מה ההבדל ביני לבין כמה מגיבים פה? ההבדל הוא שהם רואים את החרדים מבחוץ, ולי יש הכרת טובה אליהם כי למדתי בבי"ס קירוב ולכן פגשתי גם קצת מבפנים וראיתי את היתרונות שלו וכמה הם גדולים. כמה אני חייבת להם מהעולם הבא שלי! קשה לי עם כל מיני דברים שם, ביניהם נושא הגיוס, אבל תהיה לי יותר סבלנות להכיל ו"לסבול" חסרונות אחרי שזה על גבי יתרונות...וגם אין ציבור מושלם. כל ציבור יעשה את החשבון נפש שלו. אפשר להצביע על דברים "לא טובים" בשביל האבחנה ההשקפתית אבל לא להתעסק בזה יותר מדי במקום בתיקון עצמנו... בנושא הזה אני חושבת שאנסה לשאול ישירות רבנית חרדית מהצוות במכללה שלי. אני מחזיקה ממנה ומהאינטיליגנציה שלה ומקווה שלא תתן לי תשובות קש.

מחפשים לשכנע אותם להשתתף איתנו במלחמה.

הדיון הציבורי (לא מדבר על התגובות כאן) הוא לא דיון אידיאולוגי איזה ציבור יותר מושלם, אלא דרישה הגיונית של להשתתף איתנו במאמץ המלחמתי האדיר.

אני חושב שבציבור הדתי, ובטח בציבור התורני שמבין את הערך בלימוד תורה, לא מחפשים להתנגח בחרדים, ובטח שלא מצפים ש 100% מהם יתגייסו, מחפשים פשרה שתגרום ליותר חרדים להתגייס. אבל כל יום שומעים מרבנים ופוליטיקאים חרדים נגד גיוס באופן גורף, וגם לחטיבה החרדית שהקימו עכשיו בקושי התגייסו, אז זה לא נראה שהחרדים רוצים פשרה כלשהי, אלא רק מנסים להתחמק כמה שיותר. אז כן, מנסים לגרום להם להתעורר כבר.

כבר עכשיו המון משפחות קורסות מעומס המילואים, ולא נראה שזאת המלחמה האחרונה שלנו.. והחלק של החרדים באוכלוסיה גדל עם השנים.

אני באמת חושש שאם לא יעבור חוק גיוס רציני זה יגרום להמון אנשים להפסיק להגיע למילואים.

יישר כוח על הדברים.

אבל האם הם בעצמם שומרי תורה ומצוות? או שמעשה אבותיהם בידיהם ותו לא?

אם יש לך טענות זה לרבנים שלהם, ולכן צריך זהירות!

כי הציבור הולך אחרי הרבנים שלו ולא מפעיל את המוח. כמובן שיש חרדים שלא עושים בהכרח מה שגדולי הדור אומרים ויש כאלה שמתגייסים וכו', אני מדבר על הציבור כציבור ולא על יחידי הסגולה.

וכן, גם את הרבנים שלהם איני מעריך.

אני בדעה שמי שיכול ללמוד תורה מהבוקר עד הלילה למען עם ישראל שיעשה את זה. כנ"ל על החבר'ה "שלנו" . 

לעומת זאת מי שמנצל את הפטור שניתן לו נמצא במצב חמור מאד של חילול השם חילול האחדות בעם ישראל ועוד מלא ירקות. להיות חרדי היום דורש המון המון אחריות וכל אחד חייב להוות דוגמא. כי כולם צסתכלים ובוחנים אותם. אם אתה לא לומד תורה לא רואה סיבה למה לא להתגייס לפלוגות תורניות. חבל שיש כאלה שמנצלים את זה ומוציאים שם רע לכולם.

הקליפה באמת פחות חמוצה.

ומה פתאום שמי שיכול ללמוד מבוקר עד ליל שיעשה את זה? מה קרה? הלימוד צריך להיות לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא, כלומר לימוד המביא לידי מעשה- לימוד הלכות מלכים ומלחמות כדי להגשים, לא כדי להיות תלמיד חכם המתהדר בתורתו.

"לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵ֩פֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכׇל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃"

הרבה פעמים אנשים מצטטים "והגית בו יומם ולילה", כביכול זו התכלית. התכלית היא "למען תשמור לעשות" אם אין הלימוד מביא לידי מעשה, יש כאן ביטול מצוות עשה, חוץ מביטול העשה הפשוט של אותה מצווה, למשל להציל ישראל מיד צר.

כל מטרת לימוד התורה היא לשמור חוקותיו ותורותיו של ה'. לדעת, כדי לעשות. לא כדי לדעת ולשבת בחיבוק ידיים.

אם אדם יודע שמצווה להכריע את חמאס, ובשביל זה הוא צריך להתייצב עם טנק בעזה, והוא לא עושה את זה, הידיעה שלו לא שווה כלום.

על כל סטנדר מופיע הציטוט הנצחי "והגית בו יומם ולילה". אבל ריבונו של עולם, מי שאמר את המשפט הזה, יהושוע בן נון, הוא כובש הארץ. איש חרב, ותלמיד חכם.

ולגבי לימוד תורה גם אם זה לא מביא לידי מעשה הערך של הלימוד בפני עצמו הוא גדול לאין ערוך ואין לנו השגה בדברים האלה לכן אנחנו נוטים לזלזל

כיוון שזה להציל ישראל מיד צר. השאלה אם קיום המצווה מתבצע דרך הצבא.

תמיד אפשר לנסות לעזור בדרכים אחרות.

לא נכון.

אם הלימוד לא מביא לידי מעשה כל יוקרתו נעשית עקרה. כל מה שגדול הלימוד מן המעשה, הוא מכיוון שהוא מביא את האדם לידי מעשה. אם הלימוד לא מביא את האדם לידי מעשה, זה לא שווה כלום. אולי שכר בשמיים יש לו, אבל וודאי שלא כשכר מי שלומד על מנת לעשות.

חברים שלי התווכחו עם חרדים, וחרדי אחד אמר להם שהרי כתוב "והגית בו יומם ולילה" אז צריך סתם ללמוד לשמה! ולצערו הוא נפל על חבר'ה תנ"כיסטים שהשלימו לו את הפסוק.

התפיסה הזאת היא תפיסה חרדית, והיא מגוללת בתוכה גם את השטות לפיה גדולי תורה מבינים בהכל יותר מהאדם הפשוט, מכיוון שיש להם שכל של תורה. זו תפיסה שאין לה ביסוס.

יש חשיבות כמובן ללימוד תורה, אבל הלימוד הוא החולייה המקשרת בין הקדוש ברוך הוא למעשה, לא חלק נפרד.

לגבי ערך הלימוד תורה זו גישה שדיי נובעת מהזהר אז אני לא מתפלא לראות את ההתנגדות שלך בתור צאצא של הגר"א 😝

כמו עוד 10000 איש בערך

איפה כתוב ברמב"ם שמלחמת מצווה תלויה במלך?! אולי מלחמת מצווה של כיבוש הארץ, וגם זה אני לא בטוח, אבל להציל ישראל מיד צר?! ספר שופטים מלא במלחמות כאלה, ללא מלך, ובוודאי שאלו הן מלחמות מצווה.

חחחח, אם הזוהר אומר משהו שלא עולה בקנה אחד עם תורתנו, צריך או לנסות אוקימתות שונות ולדחוק אותו ליהדות, או לגנוז אותו.

אבל אכן יש דעות שללא מלך אין דין מלחמת מצווה כלל

ושלל המלחמות כולל אלה שבספר שופטים אינן מדין מלחמת מצווה אלא מצד לא תעמוד על דם רעך כו'

(אם כי לא כן דעת רוב הפוסקים למיטב הבנתי)

אתה אמור לדעת את הערך בכל תבה ותבה של מילה בלימוד תורה

אבל אני גם צאצא של רבי יעקב עמדין אז יש לי על מי לסמוך.

אני מתעצל לבדוק בהקדמה של הרמב"ם, אעשה את אח"כ

בסידורו הוא מביא כל הזמן זוהר, כתבי אר"י, רמ"ע מפאנו ועוד.

נכון שהוא כתב הגהות לזוהר הקדוש, לא שונה מכך שהוא (כמו מהרש"ל והב"ח והגר"א ואחרים) - הגיהו את הש"ס.

נ.ב.

לא ברור בכלל, מי שמך כולה בחור בן 18, לחלק ציונים לגר"א ולשאר גדולי עולם...

נכון שהוא גם החזיק מקבלה, אבל גם רדף את הקבליסטים בני דורו, אז יש לו זכויות

סתם זה לא יפה לדבר עליהם ככה.

נ.ב. החל מאתמול אני בן 19, לכן כל מה שאומר שריר וקיים והוא מפי הגבורה ומי התיר לך להרהר אחרי שכינתי?

וכמובן שכל הציונים שחילקתי היו בהומור, אבל באמת אין שום מניעה לומר זה גדול מזה וזה קטן מזה. כמו שברור לך שבן גוריון ורש"י לא על אותה סקאלה. ואני די בטוח שאתה לא מעמיד את הגר"ח קנייבסקי והרמב"ם על אותה סקאלה. אה! בה! @נקדימון נותן ציונים לגדולי עולם! בושה!

מה עשיתי עכשיו??

הוא רדף שבתאים, או את אלו שחשד בהם בשבתאות.

ובשיא הרצינות, היזהר בגחלתן של גדולי עולם ותורתם. כידוע מהחתם סופר:

"מי שבנגלה לא מאמין בנסתר, חשוד על כך שבנסתר - לא מאמין בנגלה".

אמרתי את זה בצחוק, לכן אין טעם להתייחס לכך ברצינות. ולא נראה לי שאתה סבור שהרמח"ל היה שבתאי, לכן יוצא שהוא רדף קבליסטים.

זה שהחתם סופר האמין בנסתר, זה בעיה שלו, הוא גם נתן תאריך 50 שנה אחרי מותו שיבוא המשיח.

אם יש לך בעיה עם כל מסורת ישראל שבע מאות שנה* - הבעיה היא שלך. "אם ריק היא - ממך".

הרמח"ל בוודאי שלא היה שבתאי, להפך, כל ספר 'קנאת ד' צבאות' מיועד לברר את מושגי הקבלה, שלא כעיוותי השבתאים. גם ר' יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי, כמו שגם בר פלוגתתו ר' יעקב עמדין, היה מקובל גדול.

אני נפעם מהחוצפה של בחור צעיר (גם אם בן 19 ולא 'רק' 18) ככה לזלזל בכל גדולי ישראל.

* כמה מתנגדים לנסתר היו בכל דור,זה לא חידוש של הדור שלנו. גם באף אחת מהטענות שלהם, אין חידוש.

אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה, שהכרעת 'סוגיין דעלמא', רוב ככמעט כל גדולי ישראל במשך למעלה משבע מאות שנה - שהקבלה היא נשמת התורה. כל המחלוקות והענפים הם בתוך הפרשנות שלה. יותר מכך - במאות השנים האחרונות, אין גם מחלוקת על תורת האר"י הקדוש, אלא רק בפרשנות שלה (וקצת בשאלה כמה מקום, אם בכלל, לתת לשיטות בקבלה שקדמו לה).

"מסורת ישראל?" מסורה למה ולמי?!

יפה, הם לא היו שבתאים, ויוצא שהיעב"ץ רדף קבליסטים תמימים. שכוייח.

אני נפעם מהגזר שלי. בעייה שלך. מי אלו גדולי ישראל? מי שאתה קבעת?!

"כמה מתנגדים" כן, הרמב"ם ועוד כמה אנשים שוליים ביהדות.

ואתה כמובן אומר זאת מהכרותך רבת השנים עם כל אחד ואחד מהם.

תתפלא, הדברים שאתה לא יודע יכולים למלא סטים של אנציקלופדיות.

אפשר להתווכח מה דעת הרמב"ם בסוגיות שדיון גלוי ומפורש עליהם, התקיים רק בדורות שאחריו. בכוונה ציינתי שבע מאות שנה.

מסורות המקובלים שבדורות הרמב"ם עברה אצל יחידים, בדורו במיוחד בבית המדרש של הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי-נהור, הלכה והתפשטה בעם ישראל בדורות שאחריהם והתקבלה ע"י כל גדולי ישראל כמעט ללא יוצא מן הכלל. בינהם ע"י מרן הב"י, שבהלכה בד"כ הלך כדעת הרמב"ם ועדיין קיבל את מסורת המקובלים (ואפילו בכמה מקומות התחשב בה להלכה, נגד הכללים הרגילים שלו).

בדיוק כמו במחלוקות בהלכה - גם אם היתה מחלוקת קדמונים, כשהתקבלה הלכה בהסכמת כל גדולי הדורות שאחריהם - ההכרעה מחייבת ולא יכול היום מישהו לחלוק. 

אפילו נניח שיכול אדם היום לסבור ש'קים לי' כדעה יחידאית בראשונים - ודאי שאסור לבוז לגדולי עולם, רובם ככמעט כולם, בכל הדורות שלפנינו.

תוריד תמצ'אטה. וותר אחי.

אתה לא יריב, רק לא מסכימה איתך הרבה פעמים וזהו

אתה יודע, זה שהיא מסכימה איתך לא אומר שאתה צודק, אם כבר להיפך...

תכף גם תגיד שהבונים החופשיים שולטים בעולם...

הרבה זמן לא הסכמתי איתך.

מה זה פה, באת לעזרת חבר?

"השאלה למה החרדים לא מתגייסים מבוססת על הנחת יסוד שכמעט ולא מבחינים בה. ההנחה היא שיש כאן קבוצה אחת שכל חבריה שותפים להחלטות, ומי שקובע ואיך נכון לפעול אלה מוסדות השלטון, שנבחרו על ידי רוב העם, ולכן דעתם מחייבת גם את המיעוטים."

לא נכון. השאלה מבוססת על איך לא חוששים לחילול ה' הנורא שיוצא מאי גיוס החרדים.

"בעיניים של אדם חילוני או דתי לאומי, .. רק בכוח השתדלות (צבאית, דיפלומטית או כלכלית) נוכל להגן על עצמנו. "

לא נכון, חס ושלום. פשוט הביטחון בה' לא סותר את החובה להתגייס.

"ונסב את עינינו מדעת בעלי בתים (שהם רוב האוכלוסיה)."

נשמע לי שיח קצת מתנשא..

"אציין שגדולי תורה מסוימים מקרב הציבור הדתי לאומי סבורים שזו שעת מלחמת מצווה, והורו לתלמידיהם ש’יצא חתן מחופתו’, וכמובן שמי שהולך לאורם בכל תחום ינהג כדעתם גם בתחום הזה." 

מוערך מצידה. יישר כח. באמת.

"אם חובת ההשתדלות להצלת עם ישראל כוללת גיוס לומדי תורה – הם יתגייסו ללא היסוס." 

 גם בזה אני מסופק. לא ארחיב שלא להוציא לעז. אבל בכנות אני מסופק.

"אנחנו לא משתמטים אלא פטורים משירות על פי חוק, ומקווים שגם בהמשך מדינת ישראל לא תוותר על ההגנה הרוחנית של לומדי התורה."

פשש שומרי החוק, אני בטוח שאם החוק ישתנה כולם ינהרו ללשכת הגיוס..

"ואולי להיפך. אולי חיזוק כוח התורה דווקא בעת הזו הוא המפתח לניצחון המוחלט."

זה בהנחה שאכן דעת תורה היא לא להתגייס.

אם דעת תורה שצריך להתגייס זה דווקא מחזק את התורה כשמשקיעים מאמץ לגייס חרדים.

"הבחירה בתורה מייצרת אורח חיים שונה, שבהחלט לא מתקבל על דעתם של אנשים שבחרו אחרת."

אני מכיר כמה שבחרו בתורה ואעפכ מתגייסים..

אמנם בצלאל ממילא נגרר לאיום בפיזור הכנסת רק בעל כורחו, עקב המחאות מהשטח על תחושת נטישה והפקרה לטובת חקיקת חוק הפטור. הרי תוך כדי המחאה והזעקות, סטרוק פירסמה התנצלות בדמעות מלוחות יותר משל קרוקודיל ביאור או אליגטור בפלורידה, שאין לה ברירה והיא תצביע בעד פטור לצורך הקואליציה החשובה כל כך. ועדיין, לדרוש לחזור ללוחמה ולגייס שוב מילואים בוודאי לא מאפשר לשניהם להוסיף לפסוח על שתי הסעיפים לטובת השותפות הקואליציונית, שהכריחה למצוא דרך להשאיר את בני הישיבות ליד הסטנדרים, ולא בשדאות באימונים (או בעזה בקרב). אבל טראמפ סיפק את הסולם שנתניהו יציב תחת ענף העץ שכרגע בצלאל יושב עליו בדד. הכרחי להזכיר ולחדד מה השלט התקוע במסמר על גזע העץ: יש מלחמה, חייבים לגייס והכרחי להעביר תקציב אפילו אם לא יהיה חוק פטור, כדי שלא ניגרר לבחירות. וזו כמובן פנייה חדה מהמוטו שסביבו הורכבה הקואליציה: הדתיים ישרתו, החילונים יממנו והחרדים פטורים. אבל כאמור עכשיו בצלאל יושב לבד על העץ, ללא איתמר - שפרש כי מבחינתו חייבים לחזור ללוחמה ובלי לפגוע בחרדים; ללא רוב הליכוד - כמו למשל סעדה ואדלשטיין שדורשים שכל מאמץ צבאי נוסף בוודאי יגובה בגיוס, ושבכלל חוק פטור לא יקודם מכל מקום; וסתם בדרך אגב אפילו למשל ללא הרב הראשי האשכנזי, המתמודד שהפתיע ושבסופו של דבר התאים ככפפה ליד לדרעי ולגפני שמצאו בו שלל רב, כדתי לאומי בעברו שעכשיו עבר מחנה במופגן ובמוצהר.
אז הסולם שסופק, בטח בלי להתייעץ עם בצלאל בנושא, לוקח למקום מפתיע של היעדר חידוש לוחמה. הרי לכאורה, כבר אין עכשיו צורך דוחק ברבבות מגויסים פוטנציאליים חדשים, ועדיין לכאורה יושג הניצחון המוחלט. זאת, כי כה אמר בורא השמיים ונוטיהם למשיחו, דונאלדיניהו יהוחנן הראשון, בחר לך אנשים רבועי לסת נחתים, וצא הילחם בעזהמלק. אם כן הצגת המחזה בחדר הסגלגל, עיקרה היתה הצלת הקואליציה מהתפרקות עקב טיפוס על סולמות שראשיהם מגיעים השמימה. ומכאן חגיגת יומא טבא לרבנן, שגזירת הדרישה לצאת מהיכלה של תורה לזמן כלשהו ולתת כתף תחת האלונקה הרי בטלה מאליה. שידורים בכלי תקשורת חרדיים הבהירו חד משמעית שזו הגישה עכשיו (אפשר למצוא תמצית שלה למשל בחיפוש ברשת "JDN עולם התורה ניצל"). וכל זה, כשלכולנו ברור שבכל עתיד נראה לעין, אין עניין להעפיל לפסגת גבעת יונה באשדוד (טיול מומלץ בלי קשר) ולהשקיף משם עד בוש עם משקפת של קפטן הוק שתום עין, בציפייה נואלת להופעתן באופק של הנחתות האמריקניות המיוחלות, עם עשרות אלפי המארינס שאמורים איכשהו לעולל לעזתים את מה שאנחנו לא הצלחנו להכות בהם בתנועה יבשתית.
עם כל זאת, הכרחי לזכור שהבעיה היסודית בעינה נותרת.והיא כמובן חוקיות הפטור. אפילו נניח שיועבר תקציב ללא חוק פטור, ואפילו נניח שנראה פה ושם מעצרי אברכים ברמה שהפוליטיקאים החרדיים יסתדרו איתה [ואף אחד לא מעלה בדעתו מחנה מעצר של משטרה צבאית, בגודל של שכונה בבני ברק, עם רבבות עצורים העורכים בו שיעורי דף יומי בסבב, בסגנון של מוסרי נפש עטורי תהילה נגד משטר רשע אפל] - עדיין, בסופו של דבר, אין דרך לרבע מעגל ואין דרך להכיר בחוקיות גיוס חובה בלתי שוויוני. הטענה המגוחכת בדבר אי שיוויון גם בתוכן השירות איננה מחזיקה מים, כי השאלה לחלוטין איננה אם כולם עוברים טירונות רובאי 09 או שחלק מתפרקדים בשלושה שבועות זולה 02 של כלל צה"לי. זה לא חשוב ולא משנה והדיון הקונסטיטוציוני הוא אחר. השאלה היא מכוח מה דורשים מאנשים מסוימים בכלל ללבוש ביגוד חאקי מסוים בגיל שמונה עשרה ויום, בשעה שלאחרים מותר להחליט בבוקר איזו עניבה לענוב בחולצה הלבנה ובאיזו גיזרה המכנסיים החגיגיים. אם חושבים שזו לא בעיה ומותר שזה יהיה המצב, דרוש חוק שמשנה את זכויות האדם בישראל, ונכון להיום - בניגוד למסריו הכוזבים של ישראל כ"ץ - אין שום היתכנות לחוק כזה.

את סגנון הכתיבה שלך.

גם אם חלק מהסיפור כן גמור (דהיינו שמכל מקום לא תשתתף החברה החרדית בשיעור ניכר במאמץ הצבאי כיום).
כשהסיפור החוקתי, מכל מקום, אינו גמור, מגיעות התפתחויות רציניות מהסוג הזה:
הרבנים הדתיים מלמדים תורה מעוותת

ולא מועיל שהכותרת שהאתר בוחר לסיפור היא מה שהרב לנדו אומר על הרבנים הדתיים לאומיים. כי למרות הרצון האוטומטי להיזעק על הכבוד התיאולוגי (ושכמובן כולל את כיבוד ההנהגה הרוחנית), עיקר ותורף החידוש הפעם זו הכרזה "רבנית גדולית" (ואף "הנהגתית אשכנזית כלל-חרדית וחוץ-חסידית" אם תרצה...) ש"הציונים גרמו שהערבים שונאים אותנו". שזו בוודאי שטות מוחלטת [עריכה: בטח לפי הבנות יסודיות בחברה הדתית לאומית והתורנית לאומית, אבל סביר להניח שגם בחלקים ניכרים בתפיסה החרדית, שבפשטות מיוסדת על מה שחושב התלמוד, המדרש או רש"י על הערבים], ואף לא ממש מיושבת-רעיונית עם עקרונות יהודיים אלמנטריים. ומגוחך בעיניי שהאתר לא כלל את הציטוט הנוקב והיסודי-השקפתי המחודש הזה בדיווח, על אף שציטוטים חריפים אחרים (אך אולי פחות מנוגדים-תהומית לכל המחשבה וההשקפה) כן הוזכרו, למשל: "היה די טוב שמושלים כאן הערבים, מצב הכי טוב, הערבים היו מושלים, היו מכבדים אותם".
[עריכה נוספת: הציטוט המודגש הראשון, שאינו מסופק בדיווח באתר, מצוי באתרים אחרים]

הרמוניה, כתבו כאן הרבה. רק חשוב לי לכתוב מה נמצא מאחורי המילים "שיוויון בנטל":

אמהות שקורסות כי הבעל שלהם שלושת רבעי שנה במילואים. חבר מהמילואים שחזר הביתה ואחד הילדים הקטנים שלו התסכל עליו ואמר "למה חזרת". רק צריך להקשיב

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10226270160290976&id=1549850862

אין שותפות בין החרדים למדינה. אין תפילה לשלום המדינה. וקוראים לחיילי צה"ל עובדי זבל. בקיצור חיים על הירח. לא באמת חיים פה.

מי שמזלזל במשהו/ מישהו מסוים יום יבוא והוא יצטרך לאותו דבר

ואז נראה מי חי על הירח

זה לא זלזול. לא באמת אכפת להם כי הוא זה מה עובר על החברה הישראלית. כי הם לא שם. ומי שקורא לחיילי צה"ל עובדי זבל - הוא מזלזל. לא אני.

אבל שהוא מגובה בשקרים. או בלשוני להסתתר מאחורי ארון הקודש. אז יש פה משהו שלא עובד טוב. אם כל אלה שמסתתרים מאחורי הלימוד. היו מתפללים לשלום החיילים. ובהחלט אומרים תפילה לשלום המדינה. (בלי ראשית צמיחת גאולתינו....) היה אפשר לדון באופן ענייני ומכבד. אבל כאשר קוראים לחיילי צה"ל עובדי זבל. אז על מה יש בדיוק לדבר. בני ברק לא שייכת כנראה למדינת ישראל. כמו שתל אביב לא בדיוק שייכת.

אם אתה רוצה להתפלפל בקושיות ותירוצים - אפשר.

אבל אני לא מבין איך מאן דהו היום חושב לנהוג למעשה אחרת מכל גדולי הדורות. אתה באמת חושב שמשהו ממה שהזכרת לא היה ידוע לרמב"ם שעבר בארץ ולא חיחק, למרן הב"י שהוציא את ספריו בארץ ואסר, לכל גדולי הדורות שלא נטלו לולב בשבת?!

לא היה ידוע לרמב"ם, רוב הראשונים, ורבי יוסף קארו.

מלבד העובדה שרוב מוחלט של הראשונים שדנו בסוגייה חיו בחוץ לארץ והליבון של דין לולב בארץ ישראל היה עבורם דיון תיאורטי כמו דיני שמיטה, (שאפילו לא מופיעים בטור ושולחן ערוך), אני גם חושב שרובם המוחלט של הראשונים ורבי יוסף קארו לא ידעו על מנהג ארץ ישראל בפועל, ובטח שלא העלו על דעתם שנשתרבבו בתלמוד דברי החולקים על מסקנת התלמוד עצמו.

אך גם לולא כל זאת, די עצם העובדה שכיום המרכז הברור של היהדות הוא בארץ ישראל על מנת לטעון שאין אנו בטלים כלפי בני חוץ לארץ.

ואין אנו צריכים בדווקא לקבל את עמדתם גדולי תורה בדורנו שלא מכירים בתחיית האומה, ואפילו לא מהללים את ה' על קיבוץ הגלויות והקמת המדינה. חכמים שמחמת השקפתם מבטלים מראש כל רעיון לדון מחדש בהלכה בהתאם למציאות חדשה או תגלית חדשה.

כי כל אחד בר הכי שלומד סוגייה בעיון ומשתכנע במסקנה להלכה - מותר לו (מותר זו מילה עדינה) לעשות כהבנתו. בלי קשר למה שמורים חכמי הדור. רק לאחרים אסור לו להורות אלא אם כן הגיע להוראה. (וגם אינו מורה בפני רבו).

הקדום. מאחר והנוצרים ביטלו את כל מנהגי יהודי ארץ ישראל - כשטבחו בהם והחריבו את הקהילות במהלך מסע הצלב הראשון כ40 שנה לפני לידת הרמב"ם. הראב"ן הירחי (בעל ספר המנהיג) הוא הראשון היחיד עליו אני יודע שהכיר את מנהג ארץ ישראל, (שכנראה חדל מלהתקיים בפועל עשרות שנים לפני דורו, אך לא בטוח שהוא בכלל ידע זאת). המנהיג מציין את המנהג מבלי להתרגש, ולא רומז שהוא בעייתי ובטח שלא יוצא נגדו.

אין לנו את מנהג ארץ ישראל הקדום (למרות שהיו יהודים מעטים בארץ ישראל כל הדורות), אנחנו נוהגים לפי מה שנהגו גדולי הדורות שלפנינו. כיוון שהארץ היא 'ארץ ליקוטאית' גם צריך לשמור על מנהגי העדות, חוץ מבדברים ספציפיים בהם יש היום מנהג אחד ברור בארץ ישראל.

במחלוקות בבלי-ירושלמי, אנחנו נוהגים לפי הבבלי, חוץ מבמקומות הספורים שמכל מיני סיבות נפסק בהם כירושלמי.

כשנזכה לבית דין אחד שמקובל על כל ישראל, הוא יהיה בית הדין הכי גדול במניין (גם אם לא בטוח בחוכמה) מכל בית דין שעמד מאז רבינא ורב אשי והם יוכלו לדון את מה ראוי לפתוח מחדש.

למען ערך האחידות שלא יהיה מנהג ארץ ישראל שונה ממנהג חוץ לארץ, כמו שכתבו רש"י והרמב"ם בהסבר הסוגייה השנייה, כמוה נקטו להלכה. אך באותה נשימה אתה טוען שלכל עדה אסור לשנות ממנהגיה למרות שזה גורם לכך שתורה נעשית כהרבה יותר משתי תורות וגרוע פי אלף מחילוקי מנהגים לגבי נטילת לולב בבית בצנעה בשבת.

זה נראה לך הגיוני? אתה באמת חושב שזה רצון ה'?

ע"י חכמי הדורות.

הנזק לקיום רצון ד' מיחידים שקמו וחשבו שהם חכמים יותר מכל גדולי הדורות שהתרכזו לתורה שבעל פה - גדול הרבה יותר.

נ.ב.

גם אתה (והירושלמי) מודה שכששבת לא ביום טוב ראשון, במקדש מבטלים מצווה מדאוריתא. כלומר אין מחלוקת על עצם הכח ביד חכמים לעקור בשוא"ת.

כשהכוונה בפשטות לסנהדרין או לפחות לחכמים סמוכים, לא אומר שיש כח ביד חכמי בבל בסוף תקופת האמוראים או לאחריה לבטל מצווה, אפילו בשב ואל תעשה, בטח שבידי חכמי דורנו אין סמכות כזאת.

מה גם שהם לא התכוונו מעולם לעקור את קיום המצווה, אלא פשוט פירשו את המשנה באופן שבהתחשב במה שאנחנו יודעים, והם לא ידעו - מתברר כמעט בוודאות כשגוי.

הייתכן לומר שאמוראים המוזכרים בירושלמי היו מעלים על דעתם ליטול לולב בשבת אם אכן כבר תיקנו שאין לעשות כן מאות שנים קודם לכך זמן קצר לאחר החורבן?

והדברים מתמיהים שבעתיים כשהסיבה שהכריחה את אותם חכמי בבל לדחוק דוחק עצום ולהעמיד אוקימתא תמוהה במשנה היא עצמה ההנחה המוטעית שלהם לפיה המנהג בפועל בארץ היה שלא ליטול לולב, כשזה פשוט לא היה נכון במציאות.

בעצם הבנה מה זה תורה שבעל פה ועניינה

מה שחכמי ישראל לכל דורותיהם מורים, ולא שהם טועים ופרשנות אישית מהגמרא היא הצודקת.

יש שרשרת מסורת פסיקת הלכה מדור לדור. אנחנו לא "קראים של הגמרא"

גם אם מוכח שהגרסא מקורית בגמרא או ברמבם היא אחרת ממה שנפסק בשו"ע, הולכים לפי השו"ע. כי זה ההלכה שהאומה קיבלה, ודבר ה' נוכח באומה לדורותיה ולא בטקסט היבש

תתחיל במסכת הוריות, מסכת קצרה וחביבה על מה עושים כשהסנהדרין טועים.

אגב גם משה רבינו טעה, גם אברהם אבינו ואפילו אדם הראשון.

ואני מוטרד מאוד מהקבוצה שלאט לאט מוציאה את עצמה מההלכה המקובלת בשאר העם (בטעמים טובים מאוד ומתוך יראת שמים). יש גבול איפושהו שמסוכן לעבור (בוא אליי במקלך ותרמילך, רסג ובן מאיר, וכו'. אולי באמת הלוח הוא הגבול)

רק שלפעמים עם ישראל מחליט לשנות את ההלכה בעקבות ספרים חדשים שנמצאו בגניזות, או גירסאות מדויקות שנמצאות, או מחקרים על המציאות

וזו בדיוק הדרך בה דברים משתנים - רבנים מפרסמים מאמרים ואנשים דנים על הדברים. לכן בעיניי בהחלט יש ערך לדיון... ככה יוחלט האם בסוף השינוי יתקבל (ואז יפסקו ככה) או שלא

הבית יוסף ומכל מסורת הפסיקה ללא עוררין לפחות שמונה מאות שנה. עם זה אין לי איך להתמודד

אבל אני הקטן נאחז בשיפולי גלימתם של חכמים מובהקים כמו הרב ישראל אריאל והרב אליהו ובר ואחרים שפשוט יודעים דברים שהראשונים לא ידעו, ובלי קשר לכך, גם חיים בדור בו הנימוק לבטל מצווה מהתורה רק עבור השוואת דינם של בני ארץ ישראל לבני חוץ לארץ פשוט לא מחזיק מים.

אני משוכנע שאם הרמב"ם ורבי יוסף קארו היו חיםי היום, הם היו פוסקים ליטול לולב בשבת. כך שהדמגוגיה שלך היא לא רלוונטית.

העגונות בדור הזה לא מגיעות אליהם. אם כל כך פשוט שמרן הבית יוסף היה מורה אחרת כיום - כנראה שכל גדולי הדור, (או לפחות מישהו מהם...) היה מורה כך.

המאמר של יואל אליצור מדבר על מצב שבו רוב עם ישראל בארץ - זה עדיין לא המצב וגם הוא מביא ביושר שארבעה מחמישה פוסקים שהוא שאל, אסרו לחלוטין והחמישי הסכים להגיד משהו מסוייג שמי שיעשה לא עובר איסור.

בדברי לא היתה שום דמגוגיה, רק תיאור מציאות.

על זיכוי הרבים. ושתיקתו רועמת באזניי.

הרב רבינוביץ' אמר שאין שום איסור ליטול לולב שבת בצנעה.

ומשלושת הרבנים האחרים לא היו לי שום ציפיות מלכתחילה, ושלא תטעה אני מכבד את תורתם מאד.

הרב יצחק יוסף שאמר למשל שלא מעניינות אותו הגרסאות המדוייקות ברמב"ם, ומה שקובע להלכה הן הגרסאות המשובשות שהפוסקים ייחסו בשגגה לרמב"ם. (לא בסוגייה הזאת, אלא כעיקרון מנחה).

והרב קנייבסקי והרב זילברשטיין הם נציגי גישת החזון איש, לפיה קרה איזשהו קסם עם חתימת התלמוד וש'אלפיים שנות תורה' תמו בדיוק אז, ומאז אין לחכמי ישראל שום אמירה בכל מה שנוגע ליישוב התורה עם המציאות.

ובנוסף, לפי דעתו של החזון איש כל כתבי הראשונים, וגרסאות מדוייקות שהתגלו בדור אחרון אין בהם שום ערך הלכה למעשה. אשרינו שזכינו לחפץ חיים ולרב עובדיה שגישתם היתה הפוכה מזו של החזון איש.

הציבור הציוני-תורני צריך להשתחרר מהתפיסה לפיה בכל ענייני הלכה אפשר לקבל ללא ערעור את עמדת של רבנים חרדים, ושהמחלוקות בענייני השקפה הן נושא נפרד.

ודי רמז לו שאפילו רוב טכני לא יספיק, אלא שהדברים שתלויים ברוב צריכים בית דין...

וכן, הוא כתב את זה בצורה מכבדת וגם אמר שכוייח על הבירור...

הרב ליאור, מלבד יישר כח על זיכיי הרבים, לא התייחס כלל לעצם הדיון בעניין מצוות לולב ביום הראשון בכל הארץ, רק כתב שהנושא של רוב יושבחה עליה לא משליך על תוקף מצוות לולב במקדש בשאר הימים.

אני יודע שהזיתים שנמצאו במצדה ובפרמידות הם פחות מחצי ביצה.

אני יודע שנמצאו קונכיות של ארגמון קהה קוצים בארץ מנוקבות בדיוק במקום שבו מוציאים את דם התכלת וזה בסבירות מאוד גבוהה בתכלת המקראית.

אני יודע שנמצאו חריטות של המנורה בעיר העתיקה בבתי כהנים הקדומים והנורה נראיתשם מעוגלת כמו בשער טיטוס ולא ישרה.

אין מה לעשות איתי.

סנהדרין או חכמי בבל. ואיך באמת לחכמי בבל יש כוח לבטל עשה?

כל המצבים בהם כתוב במשנה שלא תוקעים בשבת והדין שלא נוטלים לולב בחול המועד בשבת במקדש הם תקנה מפורשת של הסנהדרין.

מצווה מאד מסויימת לגביה אני משוכנע שהסנהדרין לא תיקנו לבטלה. נטילת לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת. ועל מנת שלא להיכנס לפינה - הבה נדון כרגע רק לגבי הדין בארץ ישראל.

אם הבנתי נכון את הכוונה, המנהג בארץ ישראל הוא לא דין יחודי לארץ ישראל אלא המנהג שנהג בה במציאות. אם זה נכון, החשיבות של היהדות בארת ישראל כיום לא מאוד רלוונטי לסוגיא. אם הבנתי לא נכון אשמח שתתקן אותי (הייתי גם קורא את המאמר אבל אני בפיגור לא קטן בסדר צהריים)

משום שלא היו בקיאים בקביעות החודש. אז כנראה שלא הבנת אותי נכון. כי אכן לטענתי כעיקרון יש דין שונה לארץ ישראל ולחוץ לארץ. (יש מקום לדון ולומר שהיום גם בחו"ל הדין השתנה, והיו גם ראשונים כמו ר' אברהם בן משה ממונייטו שסברו שכיום, שאין ספק לגבי קביעות החודש יש ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת גם בחו"ל. ונהגו כן בפועל בצרפת, כמובא במסמך המקושר, אך לא על שיטה זו אני מתבסס).

20260917232531.pdf

גמר חתימה טובה

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)