כנראה שלא. אני דווקא חושש מהצד של הקטע הרוחני יותר..

זה מורחב בצורה כלשהי בזוהר.. לא יודע אם כל אלמנה.. כי הבעל הקודם עדין מקנא לאשתו או משהו כזה

אז הוא מאוד מאוד ישמח ותהיה לו נחת בשמיים, מהידיעה שהיא התחתנה פעם נוספת. ממש לא יקנא

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא 

זה משהוא שצריך לחשוב עליו יותר מפעמיים.

וזה תלוי בכמה משתנים מבחינתי ! 

 א. רק אם זה אדם שהכרתי לפני או היה בסביבה שלי תמיד ( אני ספציפית. ובנוסף לכך לי חשוב גם כמה זמן הם היו נשואים.)

( לא כולם יסכימו איתי אבל אני חושבת שברגע שזה מישהו שהכרנו לפני יותר קל להתחבר וליצור קשר במיוחד אחרי שראינו אותו נמצא בקשר בעבר ואיך ההתנהלות שלו הייתה.

חלק יגידו שזה אולי סטיה אבל מבחינתי זה מקל  כי זה לא התחלה חדשה ממש אלא שינוי בסוף של הסיפור, יהיה לו יותר קל להתחבר ולמצוא נחמה מאשר עם מישהו שהוא זר לגמריי.

כמובן שיש כאלה שהפוך שדווקא צריכים את השינוי הקיצוני)

ב.עבר יחסית הרבה זמן מהאובדן.

ג.הבן אדם טיפל בעצמו ובאמת השלים והשתחר מכך.

ד. תלוי מה אני מרגישה כלפיי זה

אם זה התפשרות מבחינתי או לא, 

הייתי עושה שיחה / בדיקה עם עצמי לפני.

וכמובן לא מקשיבה לאחרים רק לרגשות שלי

לא מעלימה ומטשטשת אותם...

 יכול להיות שהייתי נותנת צ'אנס

אפשר לבדוק פגישה שתיים לראות איך השיח מתנהל איך הוא מדבר על האדם איך ההתנהלות שלו וכו'

כי לפעמים האדם רוצה להמשיך הלאה ויש לו כוונות טובות ורצון חזק אבל ברגע האמת הוא נשבר ומגלה שהוא עדיין לא מוכן/ או להפך אנחנו מגלים שהוא באמת המשיך הלאה.

נ.ב אתה מדבר כל אחת בלי ילדים כן?

בדיחה-

* איש אחד רואה את חמותו רוכבת על אופניים הוא צעק לעברה: "היי לאן את נוסעת?"

 היא אומרת לו: "לבית קברות!" 

אז הוא שואל אותה: "ומי יחזיר את האופניים?"

.

שברוב הסיכויים פירקה לעצמה את הבית

ומצאה חסרונות, בבן הזוג הקודם.

מהמעט שאני מכיר, וזה בכלל לא מדע סטטיסטי ולא כלום, רוב הגירושים זה בעקבות ההתנהגות של הבעל. קמצן, אלים, בוגד, בקיצור - ממש לא אשמתה של האשה.

אגב נתונים מעניינים.

מעניין למה אישה יוזמת יותר בענייני גירושין.

אולי היא פשוט יותר פעילה בכל ענייני הזוגיות, ומצפה מהם ליותר.

בירור יהדות מדובר על קודם הנישואים או אחר כך?

זה שרוב התיקים נפתחים על ידי הנשים, לא אומר שהן האשמות במצב... אשה מוכה שפותחת תיק גירושין - אשמה בזה שהזוג מתגרש?

ומאמין לאשה.

אני מטבע הדברים שמעתי כבר כמה וכמה

גרושות שסיפרו לי את סיפוריהן

בחלק מהפעמים אני בראש מצדיק אותה.

אבל בהרבה מאוד פעמים אתה שומע שהיא אומרת

הוא היה אלים ואלים.

וכשאתה חוקר אז מתחיל להבין שהאלימות הייתה 

נפשית, וכל מיני הגדרות שהיא לא הייתה מרוצה.

וכשנשים מסויימות לא מרוצות כל האמצעים וכל הטענות כשרות, וההרגשה והחוויה של האשה זו המציאות הבלעדית מבחינתה.

לכן המוטו שלי כאן בפורום,

היית מחוייבת להצלחה?

עשית הכל כדי להגיע למצב של שלום ואחווה.

או שהטלת את כל המלאכה על השמש, ואת הירח והלקוח.

ומה שיהיה יהיה..

אם יש חיבור רגשי טוב, נראה שכן

אישה אחת אומרת לבעלה:
“מותק, כשהתחתנו אמרת שתעשה אותי המאושרת בעולם!”

הבעל עונה באנחה: “נכון… אבל מי ידע שזה ייקח כל כך הרבה זמן?!”

ילדים זה בדרך כלל סיבה לצמצם את ה"כן", וזה תלוי בשני דברים:

1. התאמה לילדים (למשל - האם הילדים נוחים לחיות לצידם?)

זה במיוחד במקרה של גרושה, ששם יש גם השפעה חיצונית שהילד חי, ויש לו אבא משלו שנוכח (או שלו). אבל גם לילד עצמו יש התאמה

2. האם היא רוצה עוד ילדים

מישהי שכבר יש לה שמונה ילדים, למשל, בדרך כלל תהיה ממוקדת במשפחה הקיימת שלה. היא רוצה אבא חדש לילדים ובן זוג, הרבה יותר ממה שהיא רוצה לקחת חלק בהקמת משפחה משותפת.

לא עם גרוש ולא אלמן 

אני חושבת שיש משהו שונה מבחינת המקום ואיפה הוא נמצא, שאדם התחתן כבר פעם אחת ..והוא כבר היה בחופה ונשא את אישתו , הוא נמצא במקום שונה מאדם שלא התחתן בכלל ..

לא בגלל שההצעה הזו פשרה אלא כיוון שאנחנו נמצאים במדרגות אחרות בחיים ..

אני רוצה מישהו שחווה את זה איתי ביחד פעם ראשונה מתחת לחופה.

כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל

הוא צריך להיות מאוד מיוחד (משהו יוצא דופן)כדי שאציע הצעה כזו .

בדיחה? לא יודעת העולם הוא בדיחה

שאלה מעניינת. 

אישית אותי קצת מרתיע,

גם זה שתמיד יהיה מישהו "נוכח" באוויר 

וגם...

לא נעים אבל יפריע לי מישהי שהייתה תקופה בחיי אישות עם מישהו.

צריך שהיא תיהיה ממש מיוחדת בשביל שזה יתן לי מוטיבציה להיכנס לקשר כזה.

מה קשר, תלוי אם יש קשר טוב ביננו, חשוב רק התדר המשותף.

אם יש מישהי רווקה אני כנראה יעדיף תמיד ללכת על זה ..

אלא אם כן אני ממש ממש רוצה אותה מסיבה כלשהי.

במיוחד אם היא היתה נשואה רק זמן קצר.   בסוף היא שמה את העבר מאחורה ובאה כרווקה לקשר.

כמובן צריך לבדוק למה היו גירושין. 

אבל זו הרגשה שלי וייתכן שאחרים יחשבו אחרת.

אני לא יכול להתחרות בגבר שהלך לעולמו, קל וחומר כאשר הוא נהרג על קידוש השם.

ההשוואה תהיה בלתי פוסקת ולא הוגנת, בכל פעם שאהיה פחות ממושלם היא תחשוב ''עם בעלי הקודם זה לא היה קורה'', וזה באמת לא קורה כי... הוא כבר לא חי. הוא לנצח יישאר מושלם.

זה שהוא נהרג על קידוש ה' כלוחם גיבור , לא אומר שהוא היה מושלם, נשמע לי הסתכלות ילדותית ואני נותן קרדיט לאלמנת מלחמה שהיא בוגרת יותר מזה בדרך כלל

אבל אשה שאוהבת את בעלה, רואה בו בדרך כלל את גבר חלומותיה.

אם היא לא בחרה להתגרש ממנו אלא הוא נהרג, זה אומר שהיא לא בחרה לסיים איתו את הקשר, ולכן סביר להניח שמבחינתה הוא עדיין הגבר שהכי מתאים לה.

בגלל שהוא נהרג ולא גורש, אני תוהה לעצמי האם בכל מיני סיטואציות היא תשווה אליו, וזאת כמובן השוואה לא הוגנת כי הוא בדמיון תמיד יהיה מושלם ו"מה היה יכול להיות אם הוא עדיין היה כאן" וכו'.

על זה שאישה שהתאלמנה תמיד תשווה את חיי האישות לבעל הקודם

פסחים קי"ב עמ' ב'

אם האלמנה מוכנה לצאת. ויש התאמה בכדי שיצא מזה בית חדש בישראל. אז מה הבעיה?

פחות מחשיב את הסטטוס.

העיקר הזוגיות עצמה.

אתגר שאני מוכן לנסות להתמודד איתו

לא חושבת שזאת היתה לי סיבה לשלול

כמובן אחרי שבודקים איך היתה הזוגיות הקודמת. 

השוואות תמיד יהיו בכל מיני נושאים

השאלה היא כמה תקשורת פתוחה יש וכמה שני הצדדים מוכנים לגשר על הפער 

אבל היום בדיעבד מבין שאין הרבה הבדל ביני לבין גרושה או אלמנה חלילה.

היא סך הכל אדם שעובר עליו מה שעובר ברצון ה'. מרגיש לי שזה קצת כמו שיש חרדים שלא מוכנים לשמוע על בעלי תשובה, אם השם ברוך הוא קיבל אותם בתשובה, מי אתם שתגידו שהם פסולים?

אם השם יתברך עשה אותה גרושה או לקח חלילה את בעלה, מי אני שאגיד שהיא סוג ב' בזמן שאני ברוב חוצפתי בכלל מעיז להחשיב עצמי סוג א' כי אני וכו' וכו' , ואם המצב היה הפוך? ובדרך לא דרך השם ברוך היה עושה לי מה שעשה לה חלילה? ואני בעצמי יודע שסך הכל אני בסדר ולא מושלם, ורוצה להתחתן שוב, אבל אז אוטומטית אני מתחיל מנק פתיחה של גרוש או אלמן ואז יאללה חגיגה.

ויחד עם כל הנאמר לעיל אני מבין את השוני במנטליות ושלא לכל אחד זה מתאים ולכן אני מדבר רק בשם עצמי (הגם שאני בער ולא אדע ולכן נא לקחת בעירבון מוגבל את דבריי).

למעשה אני לא שולל מראש, רק אשלול כנראה אם יש ילדים כי זה כבר קצת רחוק ממני.

אני בטוח שיש המון נשים מדהימות שה' בחר להעביר אותן מסע כזה בגלל נפלאות תמים דעים שאין לנו בכלל הבנה בו ובמעשיו העצומים ומחשבתו שכוללת בתוכה את כל הבריאה כולה וכל מהלך הגלגולים של כל אחד מתחילתו ועד לתיקונו הסופי והמושלם, ואם פעם בכלל לא הייתי מוכן לשמוע, היום אני מבין שזה סתם מסך כמו שיש על כל אחד מאיתנו מי בנושא הזה מי בנושא אחר.

רק אסייג, שכמובן אני מדבר על מצב שיש התאמה, כי כמו שיכולה להיות מישהי רווקה שאין התאמה שאפסול, כך יכולה להיות אלמנה או גרושה שאין התאמה וכנ"ל , אבל לא כי היא אלמנה או גרושה חלילה אפסול.

האמת שמה שהעיר אותי לנושא זה כאב ששמעתי פעם של גרושה אחת שבאמת דיברה מקירות ליבה על למה היא וכו' ושם השם יתברך שינה לי את החשיבה

האמת, התלבטתי אם בכלל להגיב, כי ב"ה אני נשוי ובעז"ה אגיע למאה ועשרים שנתיים לפני אשתי...

אבל יש כאן נקודה חשובה. פחות מתייחס לצד האלוקי, אלא דווקא לאנושי. 

החששות שהועלו בשרשור, מובנים מאוד. רק כדאי לקחת בחשבון, שיש כל מיני מורכבויות לכל מיני אנשים. גם רווקים, גם צעירים. לא פעם מגלים אחרי החתונה שבן הזוג 'סוחב' דברים מהעבר שמאוד משפיעים (ויתכן שלפני החתונה הוא בכלל לא היה מודע להם או למשמעות שלהם).

בדיעבד שכבר יש אלמנה טראוומטית, יש סוג של 'יתרון', שהיא מודעת לתיק שהיא סוחבת וכנראה גם קיבלה ומקבלת תמיכה רגשית ותמיכה אחרת.

אבהיר, ממש לא באתי להטיף לאף אחד, רק לשים זרקור על הנקודה.

ובכל זאת, בגלל הטריגר @חצילים ביקש בדיחה וקצת שכחו מזה, אז קבלו:

חתן די טרי פותח את הדלת ולתדהמתו רואה שהדופקים הם החם והחמות, שקפצו לביקור פתע.

החתן: "לכמה זמן באתם?"

החם והחמות: "כמה שתרצו!"

החתן: "נו, לא תשארו לכוס קפה?!"

בפועל מאוד קשה לשדך מישהי פרק ב עם בחור בפרק א. אלמנה או גרושה.

זה לא לא אפשרי .. הכל אפשרי שה' שולט על העולם .. אנחנו לא בעולם שלנו אנחנו בעולם של ה'

אבל פשוט זה לא.. צריך הרבה סבלנות והמון אמונה.

והכל אפשרי

אני מכירה מישהי קסומה שהתחתנה עם מישהו היא עם ילדים וגם הוא ..

הכל אפשרי!!! 

וזה אתגר 

שני הצדדים נכונים. ומי רואה את עצמו מתמודד - מבורך. מי שלא - גם מבורך.

מסכים שבין אלו ובין אלו צריכים להבין שיש פה מורכבות. מי שפוסל בפשטנות או מכשיר בפשטנות טועה.

ובפועל לא באמת אומרים כן .. 

בסופו של דבר יודעת שיש הבדל בין הצעה על הנייר לבין שאתה מכיר באמת בן אדם, ואז פחות אכפת לך הסטטוס...

אבל בכללי צריך להבין שזה אתגר ,ועל הנייר עוד יותר.

אני רואה לפעמים יוצא לי לשדך אנשים פוסלים על שטויות .. קל וחומר דבר מורכב ..

יש גם מלא בנים שפוסלים על בחורה שביטלה אירוסין/ חתונה .

קל וחומר גרושה או אלמנה שמעריצה את בעלה.

אני לא באה להוריד את הרוח אני יודעת שאחרי ה7 באוקטובר כל אחד יכול למצוא את עצמו פתאום בסטטוס שונה .. אבל להבין שיש פה מסע.

ולא להגיד אה שטויות ... 

יש פה חבילה שצריך לדעת איך לגשת אליה מאיזה מקום , מאיזה רגישות ..

ברור, לפני שנפגשים הכל פחות אכפת. כשנפגשים אז הכל הופך להיות מוחשי ואז אפשר לבחון איך זה מרגיש.

התקווה שלי בנושא הזה שהגירושין הן חלק משמעותי מהסיפור הגדול של הבחורה שעומדת מולי. אמנם זה חלק מסויים וצריך לתת לו מקום.

אני יכול להבין גם מי שבוחר שלא, כמו שאת כותבת הכל זה עניין של רגישות. צריך לנסות לחוש איך זה מרגיש, מה זה עושה לי, איפה זה פוגש אותי וכו'

חודשים, ללא ילדים?

לי בתור רווק אין שום בעיה עם זה.

אני מבין את הרתיעה, אבל זה באמת רתיעה שטותית בעיני (כמו הרתיעה ממישהי שגדולה בשנה או משהו כזה)

בעיני.

כאילו אני מבין שאנשים יאמרו - אם היא ביטלה אירוסין אז אולי היא תבטל גם לי. אבל זה ממש לא נכון. בדרך כלל מי שביטל אירוסין עשה את זה כי החליט מהר מדי להתארס, ובקשר הבא יסיק מסקנות וישקול טוב לפני שייתארס ורק שירגיש שזה טוב אז יחליט. זה ממש לא מעיד על האופי של האדם

נראלי שהיה עדיף לא לפתוח שרשור כזה.. 

אתה לא יודע כמה נשים אלמנות יראו את זה וכנראה ייפגעו

או שיש להן ראש על הכתפיים והן יודעות שבדרך כלל רווקים יעדיפו רווקות, ולכן אין פה שום חידוש עבורן.

או שמשום מה הן לא יודעות את זה, מה שלא נראה לי סביר בכלל, ואז ממילא עדיף שיידעו לפני שיתרסקו על המציאות...

או שלפחות אין מיעוט גדול כזה? מעולם לא נעשה סקר כזה אז אי אפשר לדעת

כי יש דברים שלא צריך לאסור.

אז בהמשך להיגיון הזה, לא לכל דבר צריך לעשות סקר...

מניין לך שאין מיעוט ניכר מהרווקים שזה לא כזה משנה להם? לא תמיד דעה אישית בנושא (שתמיד מכבדים אותה) משקפת את המחשבה של כולם

ואם גם עם זה אינך מסכים, נסה לפתוח כרטיס באתר היכרויות או להתקשר לשדכנים, ולהציג את עצמך פעם כרווק ופעם כאלמן. אני בטוח שמהר מאוד תרגיש בהבדל

עולם חיפוש הזוגיות בציבור הדתי לאומי לגוניו בשנים הקרובות - יושפע מאוד מהמלחמה. אם עד היום היו את הרווקים והיתה כמות מסויימת של מחפשי פרק ב', כאשר כשזה גרושים זה תמיד איש ואשה שהצטרפו ל'שוק' (למעט חריגים שסיבת הגירושים היא שאחד מהם שינה דרך בצורה דרסטית) וגם כשמדובר על אלמנים, בגדול יש מספר קרוב של אלמנים ואלמנות.

המלחמה תביא לחוסר איזון, כאשר, מלבד נושא השרשור - כמות גדולה של אלמנות, יהיו גם פחות בחורים לצערינו הרב, בין הרוגים ובין פצועים שכבר לא יהיו בעלי מסוגלות. בנוסף, יהיו פצועים בכל מיני רמות, שיוכלו אמנם להתחתן, אבל ישארו עם נכות פיזית או נפשית כזאת או אחרת.

אולי השאלה לבנות, המקבילה לשאלת הפתיחה של השרשור היא "האם תסכימי להיפגש עם פצועי המלחמה?".

אני ממש לא מביע דעה לגבי מה נכון או ראוי, רק מיישיר מבט אל המציאות.

אני חושב שזה אפשרי, אבל בתנאי שאני לא ממלא את מקומו או בא להחליף אותו או משהו בסגנון. אם היא כבר עברה את תקופת האבל מבחינה פסיכולוגית ומוכנה לבנות משהו חדש לגמרי אז כן זה יכול להיות אפשרי. אני מוכן להבין את זה שהיא אהבה מישהו אחר בעבר אבל אם אני הולך להיות ברירת מחדל או שתמיד תהיה נוסטלגיה ל"איש הנעורים" אז אני לא רואה את עצמי נכנס בכל העניין הזה... אבל זה משהו חדש שלנו בלבד כן אפשר.

אין לדעתי הבדל מאלמנה אחרת זה אותו דבר.

לגבי ילדים או לא, זה תלוי בכמה דברים, אבל אפשרי.

נהיים דתיים פחות ופחות.

ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.

קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.

הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.

מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.

אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).

למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?

(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)

ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.

יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.

לק"י

ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.

בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית

הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף

אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם

מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד  הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.

ללא אישה

שרוי ללא תורה ללא חומה

וכו' וכו'..

יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת.. 

לא מכירה סטטסטיקות בנושא.

רק על עצמי ידעתי לספר.

יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.

גם נשואות וגם רווקות.

כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.

האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.

ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.

כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?

ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.

שאחרי חתונה ירדו רוחנית.

לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף

כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..

לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום

לא שווים ערך לדת שלך..

נקודה למחשבה..

גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..

לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..

אתה דתי מהמם

מה אתה רוצה גביע מדליה?

אני דתייה בשביל עצמי ..

לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים 

יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים 

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!