כנראה שלא. אני דווקא חושש מהצד של הקטע הרוחני יותר..

זה מורחב בצורה כלשהי בזוהר.. לא יודע אם כל אלמנה.. כי הבעל הקודם עדין מקנא לאשתו או משהו כזה

אז הוא מאוד מאוד ישמח ותהיה לו נחת בשמיים, מהידיעה שהיא התחתנה פעם נוספת. ממש לא יקנא

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא 

זה משהוא שצריך לחשוב עליו יותר מפעמיים.

וזה תלוי בכמה משתנים מבחינתי ! 

 א. רק אם זה אדם שהכרתי לפני או היה בסביבה שלי תמיד ( אני ספציפית. ובנוסף לכך לי חשוב גם כמה זמן הם היו נשואים.)

( לא כולם יסכימו איתי אבל אני חושבת שברגע שזה מישהו שהכרנו לפני יותר קל להתחבר וליצור קשר במיוחד אחרי שראינו אותו נמצא בקשר בעבר ואיך ההתנהלות שלו הייתה.

חלק יגידו שזה אולי סטיה אבל מבחינתי זה מקל  כי זה לא התחלה חדשה ממש אלא שינוי בסוף של הסיפור, יהיה לו יותר קל להתחבר ולמצוא נחמה מאשר עם מישהו שהוא זר לגמריי.

כמובן שיש כאלה שהפוך שדווקא צריכים את השינוי הקיצוני)

ב.עבר יחסית הרבה זמן מהאובדן.

ג.הבן אדם טיפל בעצמו ובאמת השלים והשתחר מכך.

ד. תלוי מה אני מרגישה כלפיי זה

אם זה התפשרות מבחינתי או לא, 

הייתי עושה שיחה / בדיקה עם עצמי לפני.

וכמובן לא מקשיבה לאחרים רק לרגשות שלי

לא מעלימה ומטשטשת אותם...

 יכול להיות שהייתי נותנת צ'אנס

אפשר לבדוק פגישה שתיים לראות איך השיח מתנהל איך הוא מדבר על האדם איך ההתנהלות שלו וכו'

כי לפעמים האדם רוצה להמשיך הלאה ויש לו כוונות טובות ורצון חזק אבל ברגע האמת הוא נשבר ומגלה שהוא עדיין לא מוכן/ או להפך אנחנו מגלים שהוא באמת המשיך הלאה.

נ.ב אתה מדבר כל אחת בלי ילדים כן?

בדיחה-

* איש אחד רואה את חמותו רוכבת על אופניים הוא צעק לעברה: "היי לאן את נוסעת?"

 היא אומרת לו: "לבית קברות!" 

אז הוא שואל אותה: "ומי יחזיר את האופניים?"

.

שברוב הסיכויים פירקה לעצמה את הבית

ומצאה חסרונות, בבן הזוג הקודם.

מהמעט שאני מכיר, וזה בכלל לא מדע סטטיסטי ולא כלום, רוב הגירושים זה בעקבות ההתנהגות של הבעל. קמצן, אלים, בוגד, בקיצור - ממש לא אשמתה של האשה.

אגב נתונים מעניינים.

מעניין למה אישה יוזמת יותר בענייני גירושין.

אולי היא פשוט יותר פעילה בכל ענייני הזוגיות, ומצפה מהם ליותר.

בירור יהדות מדובר על קודם הנישואים או אחר כך?

זה שרוב התיקים נפתחים על ידי הנשים, לא אומר שהן האשמות במצב... אשה מוכה שפותחת תיק גירושין - אשמה בזה שהזוג מתגרש?

ומאמין לאשה.

אני מטבע הדברים שמעתי כבר כמה וכמה

גרושות שסיפרו לי את סיפוריהן

בחלק מהפעמים אני בראש מצדיק אותה.

אבל בהרבה מאוד פעמים אתה שומע שהיא אומרת

הוא היה אלים ואלים.

וכשאתה חוקר אז מתחיל להבין שהאלימות הייתה 

נפשית, וכל מיני הגדרות שהיא לא הייתה מרוצה.

וכשנשים מסויימות לא מרוצות כל האמצעים וכל הטענות כשרות, וההרגשה והחוויה של האשה זו המציאות הבלעדית מבחינתה.

לכן המוטו שלי כאן בפורום,

היית מחוייבת להצלחה?

עשית הכל כדי להגיע למצב של שלום ואחווה.

או שהטלת את כל המלאכה על השמש, ואת הירח והלקוח.

ומה שיהיה יהיה..

אם יש חיבור רגשי טוב, נראה שכן

אישה אחת אומרת לבעלה:
“מותק, כשהתחתנו אמרת שתעשה אותי המאושרת בעולם!”

הבעל עונה באנחה: “נכון… אבל מי ידע שזה ייקח כל כך הרבה זמן?!”

ילדים זה בדרך כלל סיבה לצמצם את ה"כן", וזה תלוי בשני דברים:

1. התאמה לילדים (למשל - האם הילדים נוחים לחיות לצידם?)

זה במיוחד במקרה של גרושה, ששם יש גם השפעה חיצונית שהילד חי, ויש לו אבא משלו שנוכח (או שלו). אבל גם לילד עצמו יש התאמה

2. האם היא רוצה עוד ילדים

מישהי שכבר יש לה שמונה ילדים, למשל, בדרך כלל תהיה ממוקדת במשפחה הקיימת שלה. היא רוצה אבא חדש לילדים ובן זוג, הרבה יותר ממה שהיא רוצה לקחת חלק בהקמת משפחה משותפת.

לא עם גרוש ולא אלמן 

אני חושבת שיש משהו שונה מבחינת המקום ואיפה הוא נמצא, שאדם התחתן כבר פעם אחת ..והוא כבר היה בחופה ונשא את אישתו , הוא נמצא במקום שונה מאדם שלא התחתן בכלל ..

לא בגלל שההצעה הזו פשרה אלא כיוון שאנחנו נמצאים במדרגות אחרות בחיים ..

אני רוצה מישהו שחווה את זה איתי ביחד פעם ראשונה מתחת לחופה.

כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל

הוא צריך להיות מאוד מיוחד (משהו יוצא דופן)כדי שאציע הצעה כזו .

בדיחה? לא יודעת העולם הוא בדיחה

שאלה מעניינת. 

אישית אותי קצת מרתיע,

גם זה שתמיד יהיה מישהו "נוכח" באוויר 

וגם...

לא נעים אבל יפריע לי מישהי שהייתה תקופה בחיי אישות עם מישהו.

צריך שהיא תיהיה ממש מיוחדת בשביל שזה יתן לי מוטיבציה להיכנס לקשר כזה.

מה קשר, תלוי אם יש קשר טוב ביננו, חשוב רק התדר המשותף.

אם יש מישהי רווקה אני כנראה יעדיף תמיד ללכת על זה ..

אלא אם כן אני ממש ממש רוצה אותה מסיבה כלשהי.

במיוחד אם היא היתה נשואה רק זמן קצר.   בסוף היא שמה את העבר מאחורה ובאה כרווקה לקשר.

כמובן צריך לבדוק למה היו גירושין. 

אבל זו הרגשה שלי וייתכן שאחרים יחשבו אחרת.

אני לא יכול להתחרות בגבר שהלך לעולמו, קל וחומר כאשר הוא נהרג על קידוש השם.

ההשוואה תהיה בלתי פוסקת ולא הוגנת, בכל פעם שאהיה פחות ממושלם היא תחשוב ''עם בעלי הקודם זה לא היה קורה'', וזה באמת לא קורה כי... הוא כבר לא חי. הוא לנצח יישאר מושלם.

זה שהוא נהרג על קידוש ה' כלוחם גיבור , לא אומר שהוא היה מושלם, נשמע לי הסתכלות ילדותית ואני נותן קרדיט לאלמנת מלחמה שהיא בוגרת יותר מזה בדרך כלל

אבל אשה שאוהבת את בעלה, רואה בו בדרך כלל את גבר חלומותיה.

אם היא לא בחרה להתגרש ממנו אלא הוא נהרג, זה אומר שהיא לא בחרה לסיים איתו את הקשר, ולכן סביר להניח שמבחינתה הוא עדיין הגבר שהכי מתאים לה.

בגלל שהוא נהרג ולא גורש, אני תוהה לעצמי האם בכל מיני סיטואציות היא תשווה אליו, וזאת כמובן השוואה לא הוגנת כי הוא בדמיון תמיד יהיה מושלם ו"מה היה יכול להיות אם הוא עדיין היה כאן" וכו'.

על זה שאישה שהתאלמנה תמיד תשווה את חיי האישות לבעל הקודם

פסחים קי"ב עמ' ב'

אם האלמנה מוכנה לצאת. ויש התאמה בכדי שיצא מזה בית חדש בישראל. אז מה הבעיה?

פחות מחשיב את הסטטוס.

העיקר הזוגיות עצמה.

אתגר שאני מוכן לנסות להתמודד איתו

לא חושבת שזאת היתה לי סיבה לשלול

כמובן אחרי שבודקים איך היתה הזוגיות הקודמת. 

השוואות תמיד יהיו בכל מיני נושאים

השאלה היא כמה תקשורת פתוחה יש וכמה שני הצדדים מוכנים לגשר על הפער 

אבל היום בדיעבד מבין שאין הרבה הבדל ביני לבין גרושה או אלמנה חלילה.

היא סך הכל אדם שעובר עליו מה שעובר ברצון ה'. מרגיש לי שזה קצת כמו שיש חרדים שלא מוכנים לשמוע על בעלי תשובה, אם השם ברוך הוא קיבל אותם בתשובה, מי אתם שתגידו שהם פסולים?

אם השם יתברך עשה אותה גרושה או לקח חלילה את בעלה, מי אני שאגיד שהיא סוג ב' בזמן שאני ברוב חוצפתי בכלל מעיז להחשיב עצמי סוג א' כי אני וכו' וכו' , ואם המצב היה הפוך? ובדרך לא דרך השם ברוך היה עושה לי מה שעשה לה חלילה? ואני בעצמי יודע שסך הכל אני בסדר ולא מושלם, ורוצה להתחתן שוב, אבל אז אוטומטית אני מתחיל מנק פתיחה של גרוש או אלמן ואז יאללה חגיגה.

ויחד עם כל הנאמר לעיל אני מבין את השוני במנטליות ושלא לכל אחד זה מתאים ולכן אני מדבר רק בשם עצמי (הגם שאני בער ולא אדע ולכן נא לקחת בעירבון מוגבל את דבריי).

למעשה אני לא שולל מראש, רק אשלול כנראה אם יש ילדים כי זה כבר קצת רחוק ממני.

אני בטוח שיש המון נשים מדהימות שה' בחר להעביר אותן מסע כזה בגלל נפלאות תמים דעים שאין לנו בכלל הבנה בו ובמעשיו העצומים ומחשבתו שכוללת בתוכה את כל הבריאה כולה וכל מהלך הגלגולים של כל אחד מתחילתו ועד לתיקונו הסופי והמושלם, ואם פעם בכלל לא הייתי מוכן לשמוע, היום אני מבין שזה סתם מסך כמו שיש על כל אחד מאיתנו מי בנושא הזה מי בנושא אחר.

רק אסייג, שכמובן אני מדבר על מצב שיש התאמה, כי כמו שיכולה להיות מישהי רווקה שאין התאמה שאפסול, כך יכולה להיות אלמנה או גרושה שאין התאמה וכנ"ל , אבל לא כי היא אלמנה או גרושה חלילה אפסול.

האמת שמה שהעיר אותי לנושא זה כאב ששמעתי פעם של גרושה אחת שבאמת דיברה מקירות ליבה על למה היא וכו' ושם השם יתברך שינה לי את החשיבה

האמת, התלבטתי אם בכלל להגיב, כי ב"ה אני נשוי ובעז"ה אגיע למאה ועשרים שנתיים לפני אשתי...

אבל יש כאן נקודה חשובה. פחות מתייחס לצד האלוקי, אלא דווקא לאנושי. 

החששות שהועלו בשרשור, מובנים מאוד. רק כדאי לקחת בחשבון, שיש כל מיני מורכבויות לכל מיני אנשים. גם רווקים, גם צעירים. לא פעם מגלים אחרי החתונה שבן הזוג 'סוחב' דברים מהעבר שמאוד משפיעים (ויתכן שלפני החתונה הוא בכלל לא היה מודע להם או למשמעות שלהם).

בדיעבד שכבר יש אלמנה טראוומטית, יש סוג של 'יתרון', שהיא מודעת לתיק שהיא סוחבת וכנראה גם קיבלה ומקבלת תמיכה רגשית ותמיכה אחרת.

אבהיר, ממש לא באתי להטיף לאף אחד, רק לשים זרקור על הנקודה.

ובכל זאת, בגלל הטריגר @חצילים ביקש בדיחה וקצת שכחו מזה, אז קבלו:

חתן די טרי פותח את הדלת ולתדהמתו רואה שהדופקים הם החם והחמות, שקפצו לביקור פתע.

החתן: "לכמה זמן באתם?"

החם והחמות: "כמה שתרצו!"

החתן: "נו, לא תשארו לכוס קפה?!"

בפועל מאוד קשה לשדך מישהי פרק ב עם בחור בפרק א. אלמנה או גרושה.

זה לא לא אפשרי .. הכל אפשרי שה' שולט על העולם .. אנחנו לא בעולם שלנו אנחנו בעולם של ה'

אבל פשוט זה לא.. צריך הרבה סבלנות והמון אמונה.

והכל אפשרי

אני מכירה מישהי קסומה שהתחתנה עם מישהו היא עם ילדים וגם הוא ..

הכל אפשרי!!! 

וזה אתגר 

שני הצדדים נכונים. ומי רואה את עצמו מתמודד - מבורך. מי שלא - גם מבורך.

מסכים שבין אלו ובין אלו צריכים להבין שיש פה מורכבות. מי שפוסל בפשטנות או מכשיר בפשטנות טועה.

ובפועל לא באמת אומרים כן .. 

בסופו של דבר יודעת שיש הבדל בין הצעה על הנייר לבין שאתה מכיר באמת בן אדם, ואז פחות אכפת לך הסטטוס...

אבל בכללי צריך להבין שזה אתגר ,ועל הנייר עוד יותר.

אני רואה לפעמים יוצא לי לשדך אנשים פוסלים על שטויות .. קל וחומר דבר מורכב ..

יש גם מלא בנים שפוסלים על בחורה שביטלה אירוסין/ חתונה .

קל וחומר גרושה או אלמנה שמעריצה את בעלה.

אני לא באה להוריד את הרוח אני יודעת שאחרי ה7 באוקטובר כל אחד יכול למצוא את עצמו פתאום בסטטוס שונה .. אבל להבין שיש פה מסע.

ולא להגיד אה שטויות ... 

יש פה חבילה שצריך לדעת איך לגשת אליה מאיזה מקום , מאיזה רגישות ..

ברור, לפני שנפגשים הכל פחות אכפת. כשנפגשים אז הכל הופך להיות מוחשי ואז אפשר לבחון איך זה מרגיש.

התקווה שלי בנושא הזה שהגירושין הן חלק משמעותי מהסיפור הגדול של הבחורה שעומדת מולי. אמנם זה חלק מסויים וצריך לתת לו מקום.

אני יכול להבין גם מי שבוחר שלא, כמו שאת כותבת הכל זה עניין של רגישות. צריך לנסות לחוש איך זה מרגיש, מה זה עושה לי, איפה זה פוגש אותי וכו'

חודשים, ללא ילדים?

לי בתור רווק אין שום בעיה עם זה.

אני מבין את הרתיעה, אבל זה באמת רתיעה שטותית בעיני (כמו הרתיעה ממישהי שגדולה בשנה או משהו כזה)

בעיני.

כאילו אני מבין שאנשים יאמרו - אם היא ביטלה אירוסין אז אולי היא תבטל גם לי. אבל זה ממש לא נכון. בדרך כלל מי שביטל אירוסין עשה את זה כי החליט מהר מדי להתארס, ובקשר הבא יסיק מסקנות וישקול טוב לפני שייתארס ורק שירגיש שזה טוב אז יחליט. זה ממש לא מעיד על האופי של האדם

נראלי שהיה עדיף לא לפתוח שרשור כזה.. 

אתה לא יודע כמה נשים אלמנות יראו את זה וכנראה ייפגעו

או שיש להן ראש על הכתפיים והן יודעות שבדרך כלל רווקים יעדיפו רווקות, ולכן אין פה שום חידוש עבורן.

או שמשום מה הן לא יודעות את זה, מה שלא נראה לי סביר בכלל, ואז ממילא עדיף שיידעו לפני שיתרסקו על המציאות...

או שלפחות אין מיעוט גדול כזה? מעולם לא נעשה סקר כזה אז אי אפשר לדעת

כי יש דברים שלא צריך לאסור.

אז בהמשך להיגיון הזה, לא לכל דבר צריך לעשות סקר...

מניין לך שאין מיעוט ניכר מהרווקים שזה לא כזה משנה להם? לא תמיד דעה אישית בנושא (שתמיד מכבדים אותה) משקפת את המחשבה של כולם

ואם גם עם זה אינך מסכים, נסה לפתוח כרטיס באתר היכרויות או להתקשר לשדכנים, ולהציג את עצמך פעם כרווק ופעם כאלמן. אני בטוח שמהר מאוד תרגיש בהבדל

עולם חיפוש הזוגיות בציבור הדתי לאומי לגוניו בשנים הקרובות - יושפע מאוד מהמלחמה. אם עד היום היו את הרווקים והיתה כמות מסויימת של מחפשי פרק ב', כאשר כשזה גרושים זה תמיד איש ואשה שהצטרפו ל'שוק' (למעט חריגים שסיבת הגירושים היא שאחד מהם שינה דרך בצורה דרסטית) וגם כשמדובר על אלמנים, בגדול יש מספר קרוב של אלמנים ואלמנות.

המלחמה תביא לחוסר איזון, כאשר, מלבד נושא השרשור - כמות גדולה של אלמנות, יהיו גם פחות בחורים לצערינו הרב, בין הרוגים ובין פצועים שכבר לא יהיו בעלי מסוגלות. בנוסף, יהיו פצועים בכל מיני רמות, שיוכלו אמנם להתחתן, אבל ישארו עם נכות פיזית או נפשית כזאת או אחרת.

אולי השאלה לבנות, המקבילה לשאלת הפתיחה של השרשור היא "האם תסכימי להיפגש עם פצועי המלחמה?".

אני ממש לא מביע דעה לגבי מה נכון או ראוי, רק מיישיר מבט אל המציאות.

אני חושב שזה אפשרי, אבל בתנאי שאני לא ממלא את מקומו או בא להחליף אותו או משהו בסגנון. אם היא כבר עברה את תקופת האבל מבחינה פסיכולוגית ומוכנה לבנות משהו חדש לגמרי אז כן זה יכול להיות אפשרי. אני מוכן להבין את זה שהיא אהבה מישהו אחר בעבר אבל אם אני הולך להיות ברירת מחדל או שתמיד תהיה נוסטלגיה ל"איש הנעורים" אז אני לא רואה את עצמי נכנס בכל העניין הזה... אבל זה משהו חדש שלנו בלבד כן אפשר.

אין לדעתי הבדל מאלמנה אחרת זה אותו דבר.

לגבי ילדים או לא, זה תלוי בכמה דברים, אבל אפשרי.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה