סימון טריטוריה, למען ידעו כולם שהעץ הזה כבר תפוס

ממש בחינת המים להם חומה

חברתית, זה תלוי בחברה/מגזר, ובתקופה.

אישית, תלוי אם זה נוח על היד או לא.

אצלנו, סבא שלי כן הלך עם טבעת, אבל אבא שלי לא. ואני לא אלך כי אני שונא דברים על הידיים. אני גם לא עונד שעון.  

אגב, גם טבעת לנשים זה לא הלכתי. הרי אפשר לקדש גם באוכל ברמת העיקרון. אלא מה, זה תכשיט יפה וזה מעיד על נישואין ולכן התפתח שנשים הולכות עם טבעת. יש גברים שאימצו את זה גם כן מסיבות דומות.

בגדול, אין לזה מקור ביהדות.

זה הפך לעניין חברתי. לרוב גם מי שילך עם טבעת זכדי שידעו שהוא נשוי...

יש כאלה שזה גם יפה בעיניהם/ האשה רוצה שהוא ילך גם.

אין שום משמעות לכך שגברים או נשים כאלה ואחרים יחשבו שאני רווק/נשוי בתקופה שאני רווק/נשוי.

ובכללי, כל מי שרוצה מוזמן בחום לחשוב עלי מה שהוא רוצה.

בניגוד לטבעת נישואין של נשים שיש לזה כמה מקורות ורמזים ועניינים

לגבי סטטוס אישי אצל אשכנזים ניתן להבין לפי הטלית? אא"כ אתה ייקי או משהו

בקיצור סתם בזבוז כסף עדיף להשקיע במשהו אחר

אני אישית לא הייתי מוכן לענוד טבעת מהסיבה הפשוטה שזה לא נוח, עלול להיות חציצה בנטילת ידיים, כל ערב שבת אני מתעסק עם בצק כו' כו' בקיצור סתם לא נוח.

שאלתי רב ולשתי בתקופה שהייתי עונד.

לא נתקע בצק?

נשטף

לק"י

טבעת עם חריטות, לא הייתי ממליצה....

שאלה יהיו הדילמות היחידות שלך בעניין 😆

שיקנה מיקסר טוב... ככה לא צריך ללוש כלום 

א' אין כמו לישה ידנית אחי

ב' למי יש כח לנקות מיקסר אחי

ג' אני מכניס שם כוונות מקובלים לכבוד שבת קודש בלישות אתה לא יודע

יש מיקסרים באלף ש''ח שעושים עבודה נחמדה, ויש מיקסרים ב-5,000 ש''ח שעושים עבודה מדהימה. הרבה הרבה יותר טעים ממה שאפשר לעשות עם הידיים בלבד.

ולעשות עם הידיים לא עולה כסף

היכולת להחדיר אוויר, לפתח את הגלוטן, להחדיר את השמרים וכו' - אין שום סיכוי שיד אנושית יכולה להתחרות במיקסר טוב שלש 10 דקות ברציפות.

ולא יודע לומר "לכבוד שבת קודש"

זה כמו שתכתוב תפילין בדפוס

יפה יותר, מהיר יותר, לא קדוש

וחוץ מזה אני לש עם אהבה מה שאין כן במיקסר!!!

ויש מיקסרים גם קלים לניקוי

איכות חיים ממש

ואני לשה לפעמים עם 4 טבעות חחח

אני דור ישן עדיין שולח מכתבים וכו'

איך לא זכיתי לקבל את מנת חלקי מהחלה עם הכוונות ? אני אוכל אותה בשבת טבול אל תדאג

וכו'

הטבעת לדברים מלכלכים כדוגמת לישת בצק- היא לא חוצצת לעניין נטילת ידים.

זו לא רק דעתי כמובן... 

זה לא הדרך שלנו. אבל זו דרך שאימצו רבים מהציבור הד"ל.

הוא מיוחס לרש"י לכן לא הייתי מקל ראש

איזה זכרון!

לא כל דבר שגויים עושים, נאסר עלינו משום ''חוקות הגויים''.

ספציפית לגבי טבעת לגבר, כל עוד היא לא ניתנת לו כחלק מטקס הקידושין, צר המקום מלהכיל את רשימת הרבנים והמקורות המתירים זאת. 

אז לצאת בכזאת הצהרה וכזה לעז על חלקים גדולים בעם ישראל... כואב.

אצל גויים איש ואשה נותנים טבעת אחד לשנייה בטקס החתונה. אין לזה משמעות אצלנו בכלל. זה דבר שלא היה נהוג אצלנו ורק בדורות האחרונים רואים שהציבור המודרני נתן עינו על זה מסיבות שונות. אולי רבנים התירו ואין איסור כמו שאתה אומר אבל זה וודאי וודאי מושפע מגויים, מנוצרים וכו'.

בין טבעת כחלק מטקס הקידושין, שהיא באמת עניין של גויים כי היא חלק מטקס דתי.

לבין סתם טבעת שאינה חלק מטקס דתי.

הרי גם השניצל והמכונית והוויפי והמכנסיים הם המצאות של גויים, אבל כמובן לא נאסרו כי הם לא משמשים לעבודה זרה וכו'.

כך שלהגיד רק ''גויים המציאו את זה'' זה פשוט לא מספיק.

בגלל הקשר הישיר בין טבעת נישואין לטקס הנישואין.

אבל אולי הסוגיה היא לבוש יהודי למול לבוש גויים.

הפרשנות של "מצוינים היו" בהקשר של בנ"י במצרים זה ש"לא שינו שמותם, לבושם, ושפתם". הם קיבלו שבח על שהובדלו מהמצרים בשלושת התחומים האלה. יש עניין ליהודים להתלבש שונה מגויים. 

"דתיהם שונים מכל עם – זוהי דתם, להיות שונים מכל עם"

והיה הולך עם טבעת במשך שנים רבות. לני שמישהו חשב בכלל על טבעת אלטרנטיבית כמו של הגויים השיקצעלך

לא זוכרת אם גם של נישואין או משהו אחר. אבל הוא היה חלק מדור פתוח ומודרני יותר מההורים המהגרים שלו. אתה בדיוק מתאר את הדור שהלכו ונהיו מודרנים יותר במאסות.

והוא לא היה בן מהגרים אלא ניצול שואה מהתופת של פולין.

ובכל אופן כנראה שהוא חי בסביבה בה רבים ענדו טבעת. זה לא סותר את עובדת היותו שמרן באופן אישי. דיברתי על זה כתופעה.

השתכנעתי מהטענה שלבחור בעל חזות מספיק דוסית, שגם ככה אף בחורה לא תתחיל איתו, זה מיותר.

ואם יקרה מצב שבטעות מישהי התחילה איתו. הוא לא מספיק בוגר להגיד שהוא נשוי?

הבחור מאבד קצת כיוון ומפלרטט עם בחורה בעבודה, משהו שיכול להתפרש בכמה מובנים, דבר שקורה בכל מקום ובכל זמן.

הבחורה תדע שהוא נשוי ותשים לה ולו גבולות מאחר ואין לו כסר"ש או פריט מזהה אחר.

הוא תינוק?

יש אנשים שיכולים להיכנס לקניון כשהם לבושים כאחד האדם ברחוב, אבל אם הם ישימו שחור לבן הם לא יעיזו לחשוב בכיוון, סוג של גדר כאת. כל אחד ומה שעובד בשבילו.

הטבעת (לא משנה אם אני בעד או נגד) מאוד יכולה להוות סוג של גדר כנ"ל

נ.ב

וכו'

אני לא מבין מה אתה מתפלא? לא היו דברים מעולם? בתים לא התפרקו בגלל פלירטוטים אקראיים בעבודה או בחדר כןשר?

רק טוען שהטבעת היא לא מה שימנע את זה

בשולחן ערוך כתוב שצריך להתרחק מאוד מאוד.

ושוב אני לא עונד מדין ונשמרתם, במקצוע שלי זה לא מומלץ.

הדיבור לא על מה יקרה אם(בחינת יוצא מן הכלל) אלא על מה קורה בפועל(היינו הכלל) והכלל הוא שרוב הנשים(ועמך כולם צדיקים, אז לא רוב, אלא כל) לא יתחילו עם גבר שיש לו טבעת על היד

ואם יקרה מצב שלא ישימו לב ויתחילו איתו, אז נו נו הבחור דנן יגיד שכבר יש לו כתר על הראש ואין מלכות אחת נוגעת במלכות חברתה כמלא נימה ויסרב.

אז אתה שואל, למה מלכתחילה בכלל צריך טבעת, שפשוט יגיד שהוא נשוי אם יתחילו איתו,וואו אשריך על השאלה אז יש כמה תשובות לדבר.

א' - אישה לא רוצה לשים את בעלה מראש במצב של ניסיון חלילה ולכן איך היא תמנע אותו? טבעת על היד שלו, או מחבת לפנים וככה יקבל איזה עיוות(אף, עיניים, גבות, שן או שיניים במקרים חריגים) ואף אחת לא תחשוב בכיוון שלו בכלל, אבל אני סובר שהן תלכנה לרוב על אופצית הטבעת, אבל אני לא מבטיח כלום, קח את אופציית המחבת כסבירה לחלוטין דוד.

ב' - יש גברים שמטבעם הם חלשים בנושאים הללו ויודעים שאם מראש תפנה אליהם מישהי ותחמיא על דבר כזה או אחר הם עלולים חלילה לבוא לידי ביזיון ולכן רוצים לחסום עצמם(בלי קשר לאישה) בכל אפשרות חסימה, דוגמת טלפון לא מסונן וכו'.

נמצא אפוא שהטבעת היא סימון טריטוריאלי יוצא מן הכלל, בחינת הולך על ארבע שמסמן את שליטתו באיזור מסויים על ידי שימוש נועז בעץ וכך מטיל אימתו על כל יושבי תבל ארצו. ודוק והבן היטב. 

ואל תתמה על זה שכתבתי "כמה *תשובות* לדבר" ובפועל מניתי רק ב' תשובות, כי ק"ל מיעוט רבים שניים וכו'.

וכו'

בעלי היה פעם עם חזות מאוד דוסית וכמות הנשים שהיו מתחילות איתו הייתה מאוד מכבדת

מה לעשות יש אנשים שנראים דוסים וגם טוב

בכל אופן לסמן בטבעת זה טיפשי כי מי שרוצה לעבור קווים יעבור עם או בלי טבעת

לק"י

אבל מסכימה שלא חייבים טבעת (גם לנשים אגב...).

אין שום סיבה לצורת הביטוי הזאת. לא עשיתי לך כלום.

בדרך כלל בנות שמתחילות עם דוסים הן פחות דוסיות, ואם הן יראו בחור עם פאות, זקן וכיפה גדולה, כנראה הן יקבלו המסר שזה פחות הסגנון שלהן.

את מוזמנת לחלוק על ההנחה הזאת, אבל בדרך כלל בנות חושבות על קשרים לטווח ארוך, גם חילוניות.

והכוונה לא לסמן את הבחור בשביל להגביל אותו, אלא לאותת לבחורות הפוטנציאליות שחבל להן על הזמן. 

הוא בכיף יכול להבהיר להן את זה בעצמו, אבל יש כאלו שרוצות למנוע מהבעל שלהן את האינטרקציה הזאת מלכתחילה.

הכל בסדר

אבל נראה לי שבכל־זאת חלק מזה זה סגנון לבוש

בנות לא מתחילות עם אנשים עם מעיל ומגבעת נראה לי...

הסכמתי עם מה שכתבת על סגנון לבןש וחליפה ומגבעת וכו.

ב"ה מוסיף לחכמה כפי דברי חז"ל הידועים

נראה לי בלי זה הייתי סתום לגמרי.

אבל שוב העניין של הטבעת מיותר בעיני כי מה יקרה אם יתחילו איתו? הוא יגיד שהוא נשוי וזהו הרי זה ברור לי אני לא מודאגת מזה

יש אנשים חסרי טקאט בעולם ונתקלתי לא במעט ..אם ששלושת הילדים שלנו סביב בעלי קוראים לו אבא עדיין שואלים אותו אם הוא פנוי לשידוך אז טבעת לא תעצור טימטום של אנשים ולכן אני לא רואה בזה עניין

ולא בחורות שפונות אליו בעצמן, זה כבר יותר טוב.

נכון הדבר שטבעת על גבר מודיע לעיניי כל שהבנאדם נשוי. אבל אני מרגישה שאדם אמור לשדר בבגדיו "בנות אל תתחילו איתי" בין אם הוא נשוי ובין אם הוא רווק. באידאל. מי שבוחר לחיות בצורה כזו שהאדם משדר שבני המגדר השני יכולים להתחיל איתו, זה כבר בעיה כשלעצמה. גם אם הוא רווק. (מניחה שיהיו כאן אנשים שלא יזדהו עם דבריי...)

טבעת לגבר נשוי

א. אני מאוד לא אוהב מאמרים שמנוסחים בצורה כזאת, כאילו הכותב מסתכל מלמעלה על האדם שאליו הוא מגיב, בצורה צינית ולא נעימה.

"אני הרי לא מעלה בדעתי שהרב סתיו התכוון להגיד ש...". ובכן, יש לך את הטלפון שלו. אתה יכול להתקשר אליו ולבדוק ישירות, במקום לכתוב בצורה מתנשאת וצינית.

בזמנו כתבתי כך גם בעקבות המאמר הזה: מכתב פתוח ליאיר שרקי שכל כולו התנשאות וזלזול, תקיעת סכין בגב וסיבובו לאט וחזק, במעטה שקרי של חיוך ומאור פנים. לצערי אני לא מוצא את הקישור, החיפוש של הפורומים לא עובד טוב...

ב. לגופם של דברים, הרב כותב שם שההבדל היחיד בין מצב שבו יודעים על מישהו שהוא נשוי לבין מצב שלא יודעים זאת, זה שאם לא יודעים - מישהי תרצה לצאת איתו, וזה לא נורא כי הוא פשוט יגיד לה "מצטער, ברוך ה' אני כבר מצאתי את בחירת ליבי".

כלומר לטענתו לא יכול להיות שום נזק מזה שהבחור הולך בלי טבעת. מקסימום, תגיד לה שאתה כבר נשוי וזהו.

אלא שהמציאות בשטח שונה לחלוטין: אם מישהי נכנסת לשיעור באוניברסיטה והיא רואה אדם שמוצא חן בעיניה, הרב חושב שהיא תיגש אליו מיד בסוף השיעור ותציע לצאת? מן הסתם, ברוב הפעמים זה לא עובד ככה. יכול להיות שהיא תנסה יותר להכיר אותו, תשים לב אליו יותר ממה שהיא שמה לב לאנשים אחרים בכיתה, תבחן את ההתנהגות שלו, אולי גם תנסה להתחבב עליו (במודע ושלא במודע), תחייך אליו יותר וכו', ורק לאחר זמן מה היא תציע לו לצאת איתה (ישירות או דרך מכרים משותפים, זה לא משנה).

עכשיו תארו לכם את עגמת הנפש כשהיא תגלה שהבחור הנ"ל היה נשוי כל הזמן הזה.

וזה נראה לכם כמו סרט פרי דמיוני? ובכן, אני לא הולך עם טבעת וזה קרה לי...

אני לא אומר שחובה ללכת עם טבעת ולא אומר שלא, רק לגבי הטיעון של הרב כאילו הטבעת ממילא לא יכולה למנוע אי נעימות - זה פשוט לא נכון.

אולי היא תפסיק לנסות להתחבב, לחייך יותר וכו'. זה בדיוק העניין שעליו עומד הרב מאיר.

כנראה הפסקת לקרוא בשלב שלא מצא חן בעיניך ופספסת את כל הנקודה.
 

ואני ממש לא מסכים עם ההנחה לפיה אסור לאשה לנסות להתחבב על גבר רווק, גם בלי שזה דייט רשמי.

או שנחליט שכל היכרות שלא דרך שידוך היא אסורה, אבל אני לא חושב שתהיה הסכמה בעניין. 

אני לא מדבר על קלות ראש כמובן.

ואני מבין שאכן אין ביננו הסכמה על ההלכה "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד".

אז גם בדייטים יש קלות ראש? 

וגם בראיון עבודה?

וגם כשאני סתם רוצה להיות נחמד למישהו או מישהי?

ובנוגע לחלק השני - אכן נראה כפי שכבר נכתב כאן לעיל - האידאל בעיניי - צעירים מעל עשרים

בחורה שרוצה להתחבב על בחור לא חייבת לעשות זאת בקלות ראש, היא יכולה לעשות זאת בצורה מאוד אלגנטית. 

ואתה ממשיך להתעלם מהחלק השני שהוא עיקר המחלוקת ביננו באמת.

בעייני זה בעיקר מאוד מזלזל בבני אדם, כאילו הם לא מסוגלים להתנהג בצורה נאותה גם מול בני/ות המין השני וגם כשהם מוצאים חן.

בכל אופן, 

אני לא מגיע מציבור או קהילה שרואים בשידוך את הדרך הלגיטימית היחידה להכיר ולהתחתן, וכך גם רבים מבאי הפורום.

האם מקובלת עליך ההלכה "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד".

אם לא - אין על מה לדון.

אלא האם כשהמטרה היא חתונה, מותר פחות להתרחק.

אתה ערבבת בין סתם להתחבב, ריאיון עבודה וכו'.

לכן כתבתי לך שאתה מבין את ההבדל וענית שלא.

אבל זה לא רלוונטי לשאלת הטבעת, כי היא לא אמורה להשפיע בראיון עבודה למשל

אפשר לעצור כאן. כל טוב.

אני כותב מה השאלה בעיני ואתה מתעלם 🙄

בקיצור נסכים לא להסכים 🌷

שאתה משווה בין הדברים. בשידוך - הפורמליות, ובמיוחד ההתכווננות והכוונה הם כל ההבדל בין "להתחיל" עם מישהו לבין הדבר הקדוש שנקרא שידוך. (וודאי שיכולה להיות קלות ראש בשידוך אם בוחרים בזה, אבל במסגרת להתחיל עם מישהו, הקלות ראש הרבה יותר מובנית...)

קרה גם לי באוניברסיטה. ממש עדיף שגברים נשואים יסתובבו עם טבעות. חוסך הרבה מחשבות מיותרות ואי נעימויות..

זה לא הגיע לשלב שאתה תיארת..

אבל תאר/י לעצמך שהיה יושב חרדי עם מגבעת ופיאות באוניברסיטה (מאיזושהי סיבה נניח), מסתמא הרבה פחות בחורות היו מתחילות איתו. משמע (בעיניי) שכל הסוגייה הזו נוגעת בסוגייה רחבה יותר, ואולי עמוקה יותר של לבוש ושדר כללי. (שלא לדבר! על הבעייתיות לכתחילה של לימודים מעורבים...)

אבל אצל דתיים לאומיים אוניברסיטה היא מקום שמאוד מקובל להכיר בו בן זוג.

כמובן בצורה ראויה וצנועה. וטבעת במקרה כזה חשובה מאוד למניעת אי נעימויות.

והיא ממש לא לכתחילה בעיניי, (ואגב זו לאו דווקא הדרך הטובה ביותר לשמירה על ליבם של צעירים משברונות לב). אבל אני מבינה שזו המציאות היום. בעיניי הכל בדיעבד. גם הלימודים המעורבים, גם דרך ההיכרות, וגם הטבעת.

אם מישהי מביעה עניין במישהו, שתבדוק דבר ראשון האם הוא רווק או נשוי.

ולגבי ציציות בחוץ גם זה לא ציוותה, זה מנהג אשכנז.

כתוב:  "ראו בהם אמצעי ראוי להזכיר את מצוות ה'".

על ציצית מפורש בתורה שהיא לזכירת המצוות,

וגם אתה מבין שכיפה גדולה או מראה "דוסי" - מבהיר את המסר לא פחות מטבעת.

לגבי החלק השני ("וכמובן למעט ככל האפשר משיחה עם נשים וכדומה") - 

נראה שאין כאן הסכמה בלאו הכי - ראה תגובות קודמות.

הימים העליזים שהיו פה שרשורים על חברה מעורבת עברו, בינתיים הרב שרלו נהיה הרבה יותר במרכז הציונות הדתית ויתכן שהרב סתיו דווקא אימץ את דעתו של הרב שרלו לגבי חברה מעורבת כשרה ואולי לא, אני לא מבין מה הרב כותב המאמר לא יכול להעלות בדעתו שהרב סתיו לא אימץ אותה אבל יתכן ואני טועה, אייני מכיר את הרב סתיו מספיק.

לעניינו, מערכת הפורומים שאתה משתמש בה כעת היא עצמה חברה מעורבת (כשרה?) בעבר לא היה צורך לפרט בכרטיס האישי את הסטטוס שלך, היום חובה בעבות אי אילו קלקולים שהיו בעבר, חלק מהניקים הותיקים לדעתי עדיין לא מצויין הפרט הזה ובכל מקרה אפשר לשקר.

באשר לרב פיינשטיין, הוא כמעט ולא התייחס לעובדה שלא העיר לעונדים, אם הרב פיינשטיין לא טרח להעיר להם נשאלת השאלה: מכפתך?

זו הכתובת: meir9506@gmail.com

אולי התחרטת וזה בסדר, אני לא חושב שיש צורך להטריד אותו על מאמר שפרסם לפני חצי שנה זה מצחיק.

ב. אני מכיר אותו ולא חושב שיפריע לו.

ג. הבאתי אותו כתשובה לשאלת פותח השרשור.

לא כעו"ד מטעמו של מחבר המאמר וכמשיב לטענות עליו.

אני לא משתמש הרבה בתאריך עברי.

המאמר כולו יוצא מנקודת הנחה שאנחנו חיים בחברה נפרדת, ומפגשים בין שני המינים הם נדירים ואקראיים. 

אלא שהחיים של רבים מאיתנו אינם בנפרד מבני ובנות המין השני, בחברה שאני עובד בה (והיא כמובן מעורבת) יש הרבה דתיים ומסורתיים (מנחה כל יום בחדר ישיבות) וגם לא מעט נשים חרדיות (שדווקא לא מצטרפות לתפילה).

ברגע שיש חברה מעורבת, מי שמחפש זוגיות בוודאי עשוי להסתכל בצורה קצת שונה על אנשים רווקים לעומת נשואים, כי הוא יכול לראות בהם פוטנציאל להקמת בית נאמן בישראל.

לכן, תפקיד הטבעת להבהיר שכאן אין פוטנציאל לכלום. 

מזה הרב פשוט התעלם.

המאמר בהחלט לוקח בחשבון שיש חברות דתיות מעורבות, אלא שהוא מציין שזו בעיה, ובאידאל גברים ונשים צריכים להתרחק זה מזה באופן שגברים לא צריכים שום טבעת, כי גם ככה נשים צריכות להתרחק מהם והם צריכים להתרחק מהן באופן גורף.

הוא מציין שזה קיים, אבל בסוף בהחלטה אם טבעת עוזרת או לא עוזרת למנוע בעיות - הוא מתעלם מהמציאות (כי לדעתו היא ממילא לא תקינה) הזו ומניח שאין קשר בין גברים לנשים.

הוא מציע פתרון אחר, לשים כיפה גדולה וציצית, בשביל שאנשים יבינו שהוא מקפיד על קלה כבחמורה ולכן לא רלוונטי עבורו קרבה עם בנות.

הוא גם מסביר שזה יותר הגיוני (שאין הבדל בין קרבה בין אישה לגבר רווק או נשוי, ושהוא נמנע מקרבה עם נשים בגלל קרבה לקב"ה.

אתה יכול לחלוק על ההנחות האלו, אבל תציג את זה בצורה כזאת בלי לייחס לו מה שלא התכוון) 

מזמין אותך לבית קפה או מסעדה בשעות הצהריים, כשכל העובדים מהמשרדים בסביבה מגיעים לאכול צהריים.

נשים עם כיסויי ראש, גברים עם כיפה גדולה וציצית (במקרה אתמול ראיתי מישהו עם ציצית תכלת), לצד חילונים וחילוניות וכל החבר'ה מהמשרד.

כולם יושבים ביחד, אוכלים ביחד, מדברים, צוחקים, מעבירים את הזמן בנעימים עד שצריך לחזור למשרד.

וזה חוזר לנקודת ההתחלה: התעלמות של הרב מהמציאות.

אגב, גם בתי הקולנוע מלאים באנשים עם כיפה גדולה וציצית... ההנחה כאילו מי שלובש כך זה סימן שהוא מקפיד על מצוות יותר מאחרים, נו... ראיתי כבר תיאוריות טובות יותר.

להפתיע את הרב ולהגיד לו שיש אנשים עם כיפה גדולה וציצית שגם ממש בוגדים בנשים שלהן? עם נשים, עם גברים...? 

אוף, עצם הדיון הזה מעציב אותי, כאילו אנחנו עדיין ילדים שלא יצאו מבית ספר יסודי ולא יודעים איך העולם עובד, אלא בטוחים שמי שיש לו כיפה גדולה הוא צדיק גדול ואפשר לסמוך עליו.

אבל תתאר את זה בצורה כזאת מפורטת.

היה נראה שאתה מייחס לו תפיסה שכל הדוסים חיים בגטו, כאשר הוא טוען שגם מי שעובד במקום עם חילונים ולייטים, נשים ידעו לא להתקרב אליו.

והייתי רווק,

דווקא כן הייתי רוצה שמי שמעוניינת להכיר אותי טוב יותר, לשם הקמת בית, תדע שאני רווק ותוכל לפנות אלי (ישירות או דרך מכרים וכו').

רק אציין שבפועל אין לי טבעת אבל קשה לפספס שאני נשוי... תמונות יפות של המשפחה מעטרות את המשרד שלי בכל מקום אפשרי.

ואני תמיד עייף...

למרות שהוא היה עם פתיל תכלת,

והייתה לו כיפה גדולה,

והוא היה נראה כמו אחלה בחור,

הוא בשום פנים לא @חסום לשעבר .

אז שלא תהיינה תקלות או מחשבות שווא בעניין.

אל תדאג, אף אחד שמכיר אותי לא על יעלה על דעתו שמרצוני החופשי אני אשב במסעדה או בית קפה

למרות שבטוח זה לא בלבל של פשוט אני

אפילו כשסעדתי את ליבי לפני כמה ימים בצ. עלי זה היה בטרמפיאדה, לא שם...

כשאשתי ואני עולים לקבר של אמא שלי, הולכים ישר משם לחומוס אליהו שיש בסביבה.

להעביר את הכאב מהלב את הבטן...🤣

האם הוא פעיל בפורום?

בדרך כלל התשובה שלילית,

אבל לפני שבוע וחצי הופתעתי לטובה כאשר @חיטה (אותה אני מכיר מעל 20 שנים) אמרה לי שבעבר היא הייתה פעילה.

אבל ספציפית את הבחור עם התכלת לא שאלתי... כי אני בכלל לא מכיר אותו

היינו שם @פשוט אני.. , @חסום לשעבר , @ימח שם עראפת , @מדינת חוק , @ימח שם ערפאת , ואח של @לבוניסטית גם הגיע מטעמה

אמרתי לך שאני טרול חביב!

כלומר לפני שבועיים בערך, והוא פורסם בשיחה אישית ביני לבין @פשוט אני.. פשוט ברגע שנפגשנו כל הניקים החביבים בדיוק עברו שם

היינו שם רק אני ו@פשוט אני (שמא הייתי שם לבד?צ"ע) אבל יש לי מספר פצלש"ים חביבים, לכולם יש הסבר, ו@לבוניסטית היא אחותי שליט"א.

אם אתה בקטע לעשות מפגש ניקים, אז בוא נארגן, אני ממש בקטע

הבחור הנ''ל (אני כבר לא יודע איך לקרוא לו מרוב פצלשים) ייסד תחרות נושאת פרסים, 

שבה צריך לכתוב סיפור על ירושלים. 

כתבתי סיפור בעזרתו של צ'ט ג'יפיטי (או שהוא כתב בעזרתי, תלוי איך מסתכלים על זה) והגעתי למקום הראשון. 

אז אחרי חודשים של דחיות, סופסוף נפגשנו כדי שהוא יוכל להעניק לי את הפרס הגדול - דגל ללא מקל של בית המקדש.

על הדרך פיתחנו שיחה מעניינת על תכלת, תאריך עברי, קיצוניוּת ונעורים.

זה נשמע מבוא לספר מתח

משם נקלענו להרפתקה שכללה בתוכה טרולים, שכנים מיותרים, מסעדה כשרה בדובאי וציצית פסולה

הטענה היחידה שאולי תופסת מים. היא שזה ימנע דמיונות של בחורות על בחור רווק. אבל מנגד גם ככה במהלך בירור הדבר הזה יתגלה מאוד מהר. 

רק שהדמיונות יכולים להגיע גם למעשים, כמו ניסיון להתקרב או למצוא חן, אבל זהו בגדול.

אני לא חסיד של טבעת ולא הולך עם טבעת, פשוט לא הסכמתי עם הטיעונים של הרב...

זה לא שלפני היו עלי הרבה קופצות שאני צריך להראות משהו

התשובה שלי לחבר: הראתי לו על איזה אצבע מה הסיכוי שאשים טבעת

בתקופת החגים של תשרי עבדתי במכירת סוכות.

היתה שם בחורה שמצאה חן בעיניי ובדקתי דבר ראשון בת כמה היא.

אם בחורה מעוניינת בי, שתברר דבר ראשון האם אני רווק או נשוי (לפי שעה התשובה שאני רווק)

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה