סימון טריטוריה, למען ידעו כולם שהעץ הזה כבר תפוס

ממש בחינת המים להם חומה

חברתית, זה תלוי בחברה/מגזר, ובתקופה.

אישית, תלוי אם זה נוח על היד או לא.

אצלנו, סבא שלי כן הלך עם טבעת, אבל אבא שלי לא. ואני לא אלך כי אני שונא דברים על הידיים. אני גם לא עונד שעון.  

אגב, גם טבעת לנשים זה לא הלכתי. הרי אפשר לקדש גם באוכל ברמת העיקרון. אלא מה, זה תכשיט יפה וזה מעיד על נישואין ולכן התפתח שנשים הולכות עם טבעת. יש גברים שאימצו את זה גם כן מסיבות דומות.

בגדול, אין לזה מקור ביהדות.

זה הפך לעניין חברתי. לרוב גם מי שילך עם טבעת זכדי שידעו שהוא נשוי...

יש כאלה שזה גם יפה בעיניהם/ האשה רוצה שהוא ילך גם.

אין שום משמעות לכך שגברים או נשים כאלה ואחרים יחשבו שאני רווק/נשוי בתקופה שאני רווק/נשוי.

ובכללי, כל מי שרוצה מוזמן בחום לחשוב עלי מה שהוא רוצה.

בניגוד לטבעת נישואין של נשים שיש לזה כמה מקורות ורמזים ועניינים

לגבי סטטוס אישי אצל אשכנזים ניתן להבין לפי הטלית? אא"כ אתה ייקי או משהו

בקיצור סתם בזבוז כסף עדיף להשקיע במשהו אחר

אני אישית לא הייתי מוכן לענוד טבעת מהסיבה הפשוטה שזה לא נוח, עלול להיות חציצה בנטילת ידיים, כל ערב שבת אני מתעסק עם בצק כו' כו' בקיצור סתם לא נוח.

שאלתי רב ולשתי בתקופה שהייתי עונד.

לא נתקע בצק?

נשטף

לק"י

טבעת עם חריטות, לא הייתי ממליצה....

שאלה יהיו הדילמות היחידות שלך בעניין 😆

שיקנה מיקסר טוב... ככה לא צריך ללוש כלום 

א' אין כמו לישה ידנית אחי

ב' למי יש כח לנקות מיקסר אחי

ג' אני מכניס שם כוונות מקובלים לכבוד שבת קודש בלישות אתה לא יודע

יש מיקסרים באלף ש''ח שעושים עבודה נחמדה, ויש מיקסרים ב-5,000 ש''ח שעושים עבודה מדהימה. הרבה הרבה יותר טעים ממה שאפשר לעשות עם הידיים בלבד.

ולעשות עם הידיים לא עולה כסף

היכולת להחדיר אוויר, לפתח את הגלוטן, להחדיר את השמרים וכו' - אין שום סיכוי שיד אנושית יכולה להתחרות במיקסר טוב שלש 10 דקות ברציפות.

ולא יודע לומר "לכבוד שבת קודש"

זה כמו שתכתוב תפילין בדפוס

יפה יותר, מהיר יותר, לא קדוש

וחוץ מזה אני לש עם אהבה מה שאין כן במיקסר!!!

ויש מיקסרים גם קלים לניקוי

איכות חיים ממש

ואני לשה לפעמים עם 4 טבעות חחח

אני דור ישן עדיין שולח מכתבים וכו'

איך לא זכיתי לקבל את מנת חלקי מהחלה עם הכוונות ? אני אוכל אותה בשבת טבול אל תדאג

וכו'

הטבעת לדברים מלכלכים כדוגמת לישת בצק- היא לא חוצצת לעניין נטילת ידים.

זו לא רק דעתי כמובן... 

זה לא הדרך שלנו. אבל זו דרך שאימצו רבים מהציבור הד"ל.

הוא מיוחס לרש"י לכן לא הייתי מקל ראש

איזה זכרון!

לא כל דבר שגויים עושים, נאסר עלינו משום ''חוקות הגויים''.

ספציפית לגבי טבעת לגבר, כל עוד היא לא ניתנת לו כחלק מטקס הקידושין, צר המקום מלהכיל את רשימת הרבנים והמקורות המתירים זאת. 

אז לצאת בכזאת הצהרה וכזה לעז על חלקים גדולים בעם ישראל... כואב.

אצל גויים איש ואשה נותנים טבעת אחד לשנייה בטקס החתונה. אין לזה משמעות אצלנו בכלל. זה דבר שלא היה נהוג אצלנו ורק בדורות האחרונים רואים שהציבור המודרני נתן עינו על זה מסיבות שונות. אולי רבנים התירו ואין איסור כמו שאתה אומר אבל זה וודאי וודאי מושפע מגויים, מנוצרים וכו'.

בין טבעת כחלק מטקס הקידושין, שהיא באמת עניין של גויים כי היא חלק מטקס דתי.

לבין סתם טבעת שאינה חלק מטקס דתי.

הרי גם השניצל והמכונית והוויפי והמכנסיים הם המצאות של גויים, אבל כמובן לא נאסרו כי הם לא משמשים לעבודה זרה וכו'.

כך שלהגיד רק ''גויים המציאו את זה'' זה פשוט לא מספיק.

בגלל הקשר הישיר בין טבעת נישואין לטקס הנישואין.

אבל אולי הסוגיה היא לבוש יהודי למול לבוש גויים.

הפרשנות של "מצוינים היו" בהקשר של בנ"י במצרים זה ש"לא שינו שמותם, לבושם, ושפתם". הם קיבלו שבח על שהובדלו מהמצרים בשלושת התחומים האלה. יש עניין ליהודים להתלבש שונה מגויים. 

"דתיהם שונים מכל עם – זוהי דתם, להיות שונים מכל עם"

והיה הולך עם טבעת במשך שנים רבות. לני שמישהו חשב בכלל על טבעת אלטרנטיבית כמו של הגויים השיקצעלך

לא זוכרת אם גם של נישואין או משהו אחר. אבל הוא היה חלק מדור פתוח ומודרני יותר מההורים המהגרים שלו. אתה בדיוק מתאר את הדור שהלכו ונהיו מודרנים יותר במאסות.

והוא לא היה בן מהגרים אלא ניצול שואה מהתופת של פולין.

ובכל אופן כנראה שהוא חי בסביבה בה רבים ענדו טבעת. זה לא סותר את עובדת היותו שמרן באופן אישי. דיברתי על זה כתופעה.

השתכנעתי מהטענה שלבחור בעל חזות מספיק דוסית, שגם ככה אף בחורה לא תתחיל איתו, זה מיותר.

ואם יקרה מצב שבטעות מישהי התחילה איתו. הוא לא מספיק בוגר להגיד שהוא נשוי?

הבחור מאבד קצת כיוון ומפלרטט עם בחורה בעבודה, משהו שיכול להתפרש בכמה מובנים, דבר שקורה בכל מקום ובכל זמן.

הבחורה תדע שהוא נשוי ותשים לה ולו גבולות מאחר ואין לו כסר"ש או פריט מזהה אחר.

הוא תינוק?

יש אנשים שיכולים להיכנס לקניון כשהם לבושים כאחד האדם ברחוב, אבל אם הם ישימו שחור לבן הם לא יעיזו לחשוב בכיוון, סוג של גדר כאת. כל אחד ומה שעובד בשבילו.

הטבעת (לא משנה אם אני בעד או נגד) מאוד יכולה להוות סוג של גדר כנ"ל

נ.ב

וכו'

אני לא מבין מה אתה מתפלא? לא היו דברים מעולם? בתים לא התפרקו בגלל פלירטוטים אקראיים בעבודה או בחדר כןשר?

רק טוען שהטבעת היא לא מה שימנע את זה

בשולחן ערוך כתוב שצריך להתרחק מאוד מאוד.

ושוב אני לא עונד מדין ונשמרתם, במקצוע שלי זה לא מומלץ.

הדיבור לא על מה יקרה אם(בחינת יוצא מן הכלל) אלא על מה קורה בפועל(היינו הכלל) והכלל הוא שרוב הנשים(ועמך כולם צדיקים, אז לא רוב, אלא כל) לא יתחילו עם גבר שיש לו טבעת על היד

ואם יקרה מצב שלא ישימו לב ויתחילו איתו, אז נו נו הבחור דנן יגיד שכבר יש לו כתר על הראש ואין מלכות אחת נוגעת במלכות חברתה כמלא נימה ויסרב.

אז אתה שואל, למה מלכתחילה בכלל צריך טבעת, שפשוט יגיד שהוא נשוי אם יתחילו איתו,וואו אשריך על השאלה אז יש כמה תשובות לדבר.

א' - אישה לא רוצה לשים את בעלה מראש במצב של ניסיון חלילה ולכן איך היא תמנע אותו? טבעת על היד שלו, או מחבת לפנים וככה יקבל איזה עיוות(אף, עיניים, גבות, שן או שיניים במקרים חריגים) ואף אחת לא תחשוב בכיוון שלו בכלל, אבל אני סובר שהן תלכנה לרוב על אופצית הטבעת, אבל אני לא מבטיח כלום, קח את אופציית המחבת כסבירה לחלוטין דוד.

ב' - יש גברים שמטבעם הם חלשים בנושאים הללו ויודעים שאם מראש תפנה אליהם מישהי ותחמיא על דבר כזה או אחר הם עלולים חלילה לבוא לידי ביזיון ולכן רוצים לחסום עצמם(בלי קשר לאישה) בכל אפשרות חסימה, דוגמת טלפון לא מסונן וכו'.

נמצא אפוא שהטבעת היא סימון טריטוריאלי יוצא מן הכלל, בחינת הולך על ארבע שמסמן את שליטתו באיזור מסויים על ידי שימוש נועז בעץ וכך מטיל אימתו על כל יושבי תבל ארצו. ודוק והבן היטב. 

ואל תתמה על זה שכתבתי "כמה *תשובות* לדבר" ובפועל מניתי רק ב' תשובות, כי ק"ל מיעוט רבים שניים וכו'.

וכו'

בעלי היה פעם עם חזות מאוד דוסית וכמות הנשים שהיו מתחילות איתו הייתה מאוד מכבדת

מה לעשות יש אנשים שנראים דוסים וגם טוב

בכל אופן לסמן בטבעת זה טיפשי כי מי שרוצה לעבור קווים יעבור עם או בלי טבעת

לק"י

אבל מסכימה שלא חייבים טבעת (גם לנשים אגב...).

אין שום סיבה לצורת הביטוי הזאת. לא עשיתי לך כלום.

בדרך כלל בנות שמתחילות עם דוסים הן פחות דוסיות, ואם הן יראו בחור עם פאות, זקן וכיפה גדולה, כנראה הן יקבלו המסר שזה פחות הסגנון שלהן.

את מוזמנת לחלוק על ההנחה הזאת, אבל בדרך כלל בנות חושבות על קשרים לטווח ארוך, גם חילוניות.

והכוונה לא לסמן את הבחור בשביל להגביל אותו, אלא לאותת לבחורות הפוטנציאליות שחבל להן על הזמן. 

הוא בכיף יכול להבהיר להן את זה בעצמו, אבל יש כאלו שרוצות למנוע מהבעל שלהן את האינטרקציה הזאת מלכתחילה.

הכל בסדר

אבל נראה לי שבכל־זאת חלק מזה זה סגנון לבוש

בנות לא מתחילות עם אנשים עם מעיל ומגבעת נראה לי...

הסכמתי עם מה שכתבת על סגנון לבןש וחליפה ומגבעת וכו.

ב"ה מוסיף לחכמה כפי דברי חז"ל הידועים

נראה לי בלי זה הייתי סתום לגמרי.

אבל שוב העניין של הטבעת מיותר בעיני כי מה יקרה אם יתחילו איתו? הוא יגיד שהוא נשוי וזהו הרי זה ברור לי אני לא מודאגת מזה

יש אנשים חסרי טקאט בעולם ונתקלתי לא במעט ..אם ששלושת הילדים שלנו סביב בעלי קוראים לו אבא עדיין שואלים אותו אם הוא פנוי לשידוך אז טבעת לא תעצור טימטום של אנשים ולכן אני לא רואה בזה עניין

ולא בחורות שפונות אליו בעצמן, זה כבר יותר טוב.

נכון הדבר שטבעת על גבר מודיע לעיניי כל שהבנאדם נשוי. אבל אני מרגישה שאדם אמור לשדר בבגדיו "בנות אל תתחילו איתי" בין אם הוא נשוי ובין אם הוא רווק. באידאל. מי שבוחר לחיות בצורה כזו שהאדם משדר שבני המגדר השני יכולים להתחיל איתו, זה כבר בעיה כשלעצמה. גם אם הוא רווק. (מניחה שיהיו כאן אנשים שלא יזדהו עם דבריי...)

טבעת לגבר נשוי

א. אני מאוד לא אוהב מאמרים שמנוסחים בצורה כזאת, כאילו הכותב מסתכל מלמעלה על האדם שאליו הוא מגיב, בצורה צינית ולא נעימה.

"אני הרי לא מעלה בדעתי שהרב סתיו התכוון להגיד ש...". ובכן, יש לך את הטלפון שלו. אתה יכול להתקשר אליו ולבדוק ישירות, במקום לכתוב בצורה מתנשאת וצינית.

בזמנו כתבתי כך גם בעקבות המאמר הזה: מכתב פתוח ליאיר שרקי שכל כולו התנשאות וזלזול, תקיעת סכין בגב וסיבובו לאט וחזק, במעטה שקרי של חיוך ומאור פנים. לצערי אני לא מוצא את הקישור, החיפוש של הפורומים לא עובד טוב...

ב. לגופם של דברים, הרב כותב שם שההבדל היחיד בין מצב שבו יודעים על מישהו שהוא נשוי לבין מצב שלא יודעים זאת, זה שאם לא יודעים - מישהי תרצה לצאת איתו, וזה לא נורא כי הוא פשוט יגיד לה "מצטער, ברוך ה' אני כבר מצאתי את בחירת ליבי".

כלומר לטענתו לא יכול להיות שום נזק מזה שהבחור הולך בלי טבעת. מקסימום, תגיד לה שאתה כבר נשוי וזהו.

אלא שהמציאות בשטח שונה לחלוטין: אם מישהי נכנסת לשיעור באוניברסיטה והיא רואה אדם שמוצא חן בעיניה, הרב חושב שהיא תיגש אליו מיד בסוף השיעור ותציע לצאת? מן הסתם, ברוב הפעמים זה לא עובד ככה. יכול להיות שהיא תנסה יותר להכיר אותו, תשים לב אליו יותר ממה שהיא שמה לב לאנשים אחרים בכיתה, תבחן את ההתנהגות שלו, אולי גם תנסה להתחבב עליו (במודע ושלא במודע), תחייך אליו יותר וכו', ורק לאחר זמן מה היא תציע לו לצאת איתה (ישירות או דרך מכרים משותפים, זה לא משנה).

עכשיו תארו לכם את עגמת הנפש כשהיא תגלה שהבחור הנ"ל היה נשוי כל הזמן הזה.

וזה נראה לכם כמו סרט פרי דמיוני? ובכן, אני לא הולך עם טבעת וזה קרה לי...

אני לא אומר שחובה ללכת עם טבעת ולא אומר שלא, רק לגבי הטיעון של הרב כאילו הטבעת ממילא לא יכולה למנוע אי נעימות - זה פשוט לא נכון.

אולי היא תפסיק לנסות להתחבב, לחייך יותר וכו'. זה בדיוק העניין שעליו עומד הרב מאיר.

כנראה הפסקת לקרוא בשלב שלא מצא חן בעיניך ופספסת את כל הנקודה.
 

ואני ממש לא מסכים עם ההנחה לפיה אסור לאשה לנסות להתחבב על גבר רווק, גם בלי שזה דייט רשמי.

או שנחליט שכל היכרות שלא דרך שידוך היא אסורה, אבל אני לא חושב שתהיה הסכמה בעניין. 

אני לא מדבר על קלות ראש כמובן.

ואני מבין שאכן אין ביננו הסכמה על ההלכה "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד".

אז גם בדייטים יש קלות ראש? 

וגם בראיון עבודה?

וגם כשאני סתם רוצה להיות נחמד למישהו או מישהי?

ובנוגע לחלק השני - אכן נראה כפי שכבר נכתב כאן לעיל - האידאל בעיניי - צעירים מעל עשרים

בחורה שרוצה להתחבב על בחור לא חייבת לעשות זאת בקלות ראש, היא יכולה לעשות זאת בצורה מאוד אלגנטית. 

ואתה ממשיך להתעלם מהחלק השני שהוא עיקר המחלוקת ביננו באמת.

בעייני זה בעיקר מאוד מזלזל בבני אדם, כאילו הם לא מסוגלים להתנהג בצורה נאותה גם מול בני/ות המין השני וגם כשהם מוצאים חן.

בכל אופן, 

אני לא מגיע מציבור או קהילה שרואים בשידוך את הדרך הלגיטימית היחידה להכיר ולהתחתן, וכך גם רבים מבאי הפורום.

האם מקובלת עליך ההלכה "צריך להתרחק מהנשים מאוד מאוד".

אם לא - אין על מה לדון.

אלא האם כשהמטרה היא חתונה, מותר פחות להתרחק.

אתה ערבבת בין סתם להתחבב, ריאיון עבודה וכו'.

לכן כתבתי לך שאתה מבין את ההבדל וענית שלא.

אבל זה לא רלוונטי לשאלת הטבעת, כי היא לא אמורה להשפיע בראיון עבודה למשל

אפשר לעצור כאן. כל טוב.

אני כותב מה השאלה בעיני ואתה מתעלם 🙄

בקיצור נסכים לא להסכים 🌷

שאתה משווה בין הדברים. בשידוך - הפורמליות, ובמיוחד ההתכווננות והכוונה הם כל ההבדל בין "להתחיל" עם מישהו לבין הדבר הקדוש שנקרא שידוך. (וודאי שיכולה להיות קלות ראש בשידוך אם בוחרים בזה, אבל במסגרת להתחיל עם מישהו, הקלות ראש הרבה יותר מובנית...)

קרה גם לי באוניברסיטה. ממש עדיף שגברים נשואים יסתובבו עם טבעות. חוסך הרבה מחשבות מיותרות ואי נעימויות..

זה לא הגיע לשלב שאתה תיארת..

אבל תאר/י לעצמך שהיה יושב חרדי עם מגבעת ופיאות באוניברסיטה (מאיזושהי סיבה נניח), מסתמא הרבה פחות בחורות היו מתחילות איתו. משמע (בעיניי) שכל הסוגייה הזו נוגעת בסוגייה רחבה יותר, ואולי עמוקה יותר של לבוש ושדר כללי. (שלא לדבר! על הבעייתיות לכתחילה של לימודים מעורבים...)

אבל אצל דתיים לאומיים אוניברסיטה היא מקום שמאוד מקובל להכיר בו בן זוג.

כמובן בצורה ראויה וצנועה. וטבעת במקרה כזה חשובה מאוד למניעת אי נעימויות.

והיא ממש לא לכתחילה בעיניי, (ואגב זו לאו דווקא הדרך הטובה ביותר לשמירה על ליבם של צעירים משברונות לב). אבל אני מבינה שזו המציאות היום. בעיניי הכל בדיעבד. גם הלימודים המעורבים, גם דרך ההיכרות, וגם הטבעת.

אם מישהי מביעה עניין במישהו, שתבדוק דבר ראשון האם הוא רווק או נשוי.

ולגבי ציציות בחוץ גם זה לא ציוותה, זה מנהג אשכנז.

כתוב:  "ראו בהם אמצעי ראוי להזכיר את מצוות ה'".

על ציצית מפורש בתורה שהיא לזכירת המצוות,

וגם אתה מבין שכיפה גדולה או מראה "דוסי" - מבהיר את המסר לא פחות מטבעת.

לגבי החלק השני ("וכמובן למעט ככל האפשר משיחה עם נשים וכדומה") - 

נראה שאין כאן הסכמה בלאו הכי - ראה תגובות קודמות.

הימים העליזים שהיו פה שרשורים על חברה מעורבת עברו, בינתיים הרב שרלו נהיה הרבה יותר במרכז הציונות הדתית ויתכן שהרב סתיו דווקא אימץ את דעתו של הרב שרלו לגבי חברה מעורבת כשרה ואולי לא, אני לא מבין מה הרב כותב המאמר לא יכול להעלות בדעתו שהרב סתיו לא אימץ אותה אבל יתכן ואני טועה, אייני מכיר את הרב סתיו מספיק.

לעניינו, מערכת הפורומים שאתה משתמש בה כעת היא עצמה חברה מעורבת (כשרה?) בעבר לא היה צורך לפרט בכרטיס האישי את הסטטוס שלך, היום חובה בעבות אי אילו קלקולים שהיו בעבר, חלק מהניקים הותיקים לדעתי עדיין לא מצויין הפרט הזה ובכל מקרה אפשר לשקר.

באשר לרב פיינשטיין, הוא כמעט ולא התייחס לעובדה שלא העיר לעונדים, אם הרב פיינשטיין לא טרח להעיר להם נשאלת השאלה: מכפתך?

זו הכתובת: meir9506@gmail.com

אולי התחרטת וזה בסדר, אני לא חושב שיש צורך להטריד אותו על מאמר שפרסם לפני חצי שנה זה מצחיק.

ב. אני מכיר אותו ולא חושב שיפריע לו.

ג. הבאתי אותו כתשובה לשאלת פותח השרשור.

לא כעו"ד מטעמו של מחבר המאמר וכמשיב לטענות עליו.

אני לא משתמש הרבה בתאריך עברי.

המאמר כולו יוצא מנקודת הנחה שאנחנו חיים בחברה נפרדת, ומפגשים בין שני המינים הם נדירים ואקראיים. 

אלא שהחיים של רבים מאיתנו אינם בנפרד מבני ובנות המין השני, בחברה שאני עובד בה (והיא כמובן מעורבת) יש הרבה דתיים ומסורתיים (מנחה כל יום בחדר ישיבות) וגם לא מעט נשים חרדיות (שדווקא לא מצטרפות לתפילה).

ברגע שיש חברה מעורבת, מי שמחפש זוגיות בוודאי עשוי להסתכל בצורה קצת שונה על אנשים רווקים לעומת נשואים, כי הוא יכול לראות בהם פוטנציאל להקמת בית נאמן בישראל.

לכן, תפקיד הטבעת להבהיר שכאן אין פוטנציאל לכלום. 

מזה הרב פשוט התעלם.

המאמר בהחלט לוקח בחשבון שיש חברות דתיות מעורבות, אלא שהוא מציין שזו בעיה, ובאידאל גברים ונשים צריכים להתרחק זה מזה באופן שגברים לא צריכים שום טבעת, כי גם ככה נשים צריכות להתרחק מהם והם צריכים להתרחק מהן באופן גורף.

הוא מציין שזה קיים, אבל בסוף בהחלטה אם טבעת עוזרת או לא עוזרת למנוע בעיות - הוא מתעלם מהמציאות (כי לדעתו היא ממילא לא תקינה) הזו ומניח שאין קשר בין גברים לנשים.

הוא מציע פתרון אחר, לשים כיפה גדולה וציצית, בשביל שאנשים יבינו שהוא מקפיד על קלה כבחמורה ולכן לא רלוונטי עבורו קרבה עם בנות.

הוא גם מסביר שזה יותר הגיוני (שאין הבדל בין קרבה בין אישה לגבר רווק או נשוי, ושהוא נמנע מקרבה עם נשים בגלל קרבה לקב"ה.

אתה יכול לחלוק על ההנחות האלו, אבל תציג את זה בצורה כזאת בלי לייחס לו מה שלא התכוון) 

מזמין אותך לבית קפה או מסעדה בשעות הצהריים, כשכל העובדים מהמשרדים בסביבה מגיעים לאכול צהריים.

נשים עם כיסויי ראש, גברים עם כיפה גדולה וציצית (במקרה אתמול ראיתי מישהו עם ציצית תכלת), לצד חילונים וחילוניות וכל החבר'ה מהמשרד.

כולם יושבים ביחד, אוכלים ביחד, מדברים, צוחקים, מעבירים את הזמן בנעימים עד שצריך לחזור למשרד.

וזה חוזר לנקודת ההתחלה: התעלמות של הרב מהמציאות.

אגב, גם בתי הקולנוע מלאים באנשים עם כיפה גדולה וציצית... ההנחה כאילו מי שלובש כך זה סימן שהוא מקפיד על מצוות יותר מאחרים, נו... ראיתי כבר תיאוריות טובות יותר.

להפתיע את הרב ולהגיד לו שיש אנשים עם כיפה גדולה וציצית שגם ממש בוגדים בנשים שלהן? עם נשים, עם גברים...? 

אוף, עצם הדיון הזה מעציב אותי, כאילו אנחנו עדיין ילדים שלא יצאו מבית ספר יסודי ולא יודעים איך העולם עובד, אלא בטוחים שמי שיש לו כיפה גדולה הוא צדיק גדול ואפשר לסמוך עליו.

אבל תתאר את זה בצורה כזאת מפורטת.

היה נראה שאתה מייחס לו תפיסה שכל הדוסים חיים בגטו, כאשר הוא טוען שגם מי שעובד במקום עם חילונים ולייטים, נשים ידעו לא להתקרב אליו.

והייתי רווק,

דווקא כן הייתי רוצה שמי שמעוניינת להכיר אותי טוב יותר, לשם הקמת בית, תדע שאני רווק ותוכל לפנות אלי (ישירות או דרך מכרים וכו').

רק אציין שבפועל אין לי טבעת אבל קשה לפספס שאני נשוי... תמונות יפות של המשפחה מעטרות את המשרד שלי בכל מקום אפשרי.

ואני תמיד עייף...

למרות שהוא היה עם פתיל תכלת,

והייתה לו כיפה גדולה,

והוא היה נראה כמו אחלה בחור,

הוא בשום פנים לא @חסום לשעבר .

אז שלא תהיינה תקלות או מחשבות שווא בעניין.

אל תדאג, אף אחד שמכיר אותי לא על יעלה על דעתו שמרצוני החופשי אני אשב במסעדה או בית קפה

למרות שבטוח זה לא בלבל של פשוט אני

אפילו כשסעדתי את ליבי לפני כמה ימים בצ. עלי זה היה בטרמפיאדה, לא שם...

כשאשתי ואני עולים לקבר של אמא שלי, הולכים ישר משם לחומוס אליהו שיש בסביבה.

להעביר את הכאב מהלב את הבטן...🤣

האם הוא פעיל בפורום?

בדרך כלל התשובה שלילית,

אבל לפני שבוע וחצי הופתעתי לטובה כאשר @חיטה (אותה אני מכיר מעל 20 שנים) אמרה לי שבעבר היא הייתה פעילה.

אבל ספציפית את הבחור עם התכלת לא שאלתי... כי אני בכלל לא מכיר אותו

היינו שם @פשוט אני.. , @חסום לשעבר , @ימח שם עראפת , @מדינת חוק , @ימח שם ערפאת , ואח של @לבוניסטית גם הגיע מטעמה

אמרתי לך שאני טרול חביב!

כלומר לפני שבועיים בערך, והוא פורסם בשיחה אישית ביני לבין @פשוט אני.. פשוט ברגע שנפגשנו כל הניקים החביבים בדיוק עברו שם

היינו שם רק אני ו@פשוט אני (שמא הייתי שם לבד?צ"ע) אבל יש לי מספר פצלש"ים חביבים, לכולם יש הסבר, ו@לבוניסטית היא אחותי שליט"א.

אם אתה בקטע לעשות מפגש ניקים, אז בוא נארגן, אני ממש בקטע

הבחור הנ''ל (אני כבר לא יודע איך לקרוא לו מרוב פצלשים) ייסד תחרות נושאת פרסים, 

שבה צריך לכתוב סיפור על ירושלים. 

כתבתי סיפור בעזרתו של צ'ט ג'יפיטי (או שהוא כתב בעזרתי, תלוי איך מסתכלים על זה) והגעתי למקום הראשון. 

אז אחרי חודשים של דחיות, סופסוף נפגשנו כדי שהוא יוכל להעניק לי את הפרס הגדול - דגל ללא מקל של בית המקדש.

על הדרך פיתחנו שיחה מעניינת על תכלת, תאריך עברי, קיצוניוּת ונעורים.

זה נשמע מבוא לספר מתח

משם נקלענו להרפתקה שכללה בתוכה טרולים, שכנים מיותרים, מסעדה כשרה בדובאי וציצית פסולה

הטענה היחידה שאולי תופסת מים. היא שזה ימנע דמיונות של בחורות על בחור רווק. אבל מנגד גם ככה במהלך בירור הדבר הזה יתגלה מאוד מהר. 

רק שהדמיונות יכולים להגיע גם למעשים, כמו ניסיון להתקרב או למצוא חן, אבל זהו בגדול.

אני לא חסיד של טבעת ולא הולך עם טבעת, פשוט לא הסכמתי עם הטיעונים של הרב...

זה לא שלפני היו עלי הרבה קופצות שאני צריך להראות משהו

התשובה שלי לחבר: הראתי לו על איזה אצבע מה הסיכוי שאשים טבעת

בתקופת החגים של תשרי עבדתי במכירת סוכות.

היתה שם בחורה שמצאה חן בעיניי ובדקתי דבר ראשון בת כמה היא.

אם בחורה מעוניינת בי, שתברר דבר ראשון האם אני רווק או נשוי (לפי שעה התשובה שאני רווק)

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

תראה מה זה עושה לנפש שלך.

זה עלון נשי שמיועד לנפש והרגש הנשי.

אתה קורא. אתה נפגע.

כן. נשמע מוזר

אבל עובדה שאישתך שמחה במנוי (אני מניח שעשיתם את המנוי בשבילה)

ולך זה עולה על העצבים.

לא סתם זה עלון לנשים ולא לכל הקהל

ואם תגיד שזה מטעמי צניעות (שגבר יקרא דברי אישה וכו'… )

תראה גם בציבור החילוני יש עלונים שמיועדים לגברים וכאלה שמיועדים לנשים.

אני הסובל,

לאשתי לא חסר (אני קורא רק אחרי שהיא מסיימת...)

בדיוק.

אתה נפגע מזה שאתה קורא.

יש הבדל לא להסכים עם משהו ולחשוב שהוא עושה נזק, לבין להיפגע רגשית.

כמובן שיש מושג כזה שנקרא כתיבה לקהל יעד מסוים, אבל דווקא בגלל שהעצות האלו פונות אל הקהל שיש להן הכי הרבה סיכוי להתקבל עליו, זה הופך אותן ליותר מזיקות.

וגם אי אפשר להפוך כל דעה ורעיון לפילוח לפי קבוצות שיוך של מין, עדה או צבע שיער. ביקרת עניינית כלפי רעיון מסוים היא קבילה גם אם מי שאמר אותה הוא לא מ"הקבוצה הנכונה".

ולראייה, בפעם האחרונה שבדקתי, אני אישה ואני לא אוהבת כל הדברים הרוחניקים הטיפוליים של "איך זה גורם לך להרגיש". זה יותר עניין של אופי מאשר שייכות לקבוצה מסוימת. נכון שהאופי הזה נפוץ יותר בקרב נשים, אבל זה לא אומר שזה עניין "מהותי- נשי" או איך שלא קוראים לזה היום.

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

טור שנכתב על ידי אשת מקצוע בתחום הטיפול.

לא גורו מטעם עצמה, לא בוגרת קורס NLP זריז, אלא באמת אשת מקצוע מוערכת (וזה נושא אחר לכשעצמו - רוב הפרסומות והטורים בנושא הזה קשורים למומחים מטעם עצמם חסרי כל הכשרה רצינית).

היא סיפרה על זוג שהגיע אליה לקליניקה, הם נשואים מעט שנים וכבר יש מספר ילדים, ועכשיו האשה שוב בהריון.

הזוג היה מדוכא, הם סיפרו שהם אמנם רצו משפחה גדולה, אבל הקצב מהיר מדי עבורם, הם לא מספיקים כלום, מרגישים שהם לא עומדים בקצב, שהם לא משקיעים מספיק בילדים וכיוצ"ב.

ההריון החדש (לא נכתב שם במפורש אבל אפשר להבין מבין השורות שהוא לא היה מתוכנן) מכניס אותם ללחץ וחרדה ועצבות גדולה.

ומה היא ענתה להם?

אולי ה' מנסה ללמד אתכם לבקש עזרה מאחרים.

זאת תשובה נוראית בעייני כשהיא מגיעה מאשת מקצוע בתחום הטיפול.

אסור, פשוט אסור, להכניס את ה' לחדר הטיפול - אלא אם כן המטופל בעצמו עושה זאת.

את רוצה להכווין את הזוג למשהו מסוים? מעולה, תגידי זאת בצורה ישירה. אבל אל תיעזרי באלוקים בשביל לשכנע את הזוג שאת צודקת, כי את לא נביאה ואין לך מושג מה הוא מנסה ללמד אותם.

אולי הוא מנסה ללמד אותם להשתמש באמצעי מניעה? אולי הוא מנסה ללמד אותם שיעור בסבלנות? בביטחון ב-ה'? אולי הוא רוצה ללמד אותם לחיות בעוני כדי שיעריכו את המעט שיש להם?

אין לך שום דרך לדעת מה הוא מנסה ללמד אותם, והניסיון להכניס אותו לחדר הטיפול כדי לקבל חיזוק לדברים שאת אומרת להם - לא הוגן ומאוד בעייתי.

מטפל לא יכול לנכס לעצמו את תפקיד הדובר של אלוקים, זה מפעיל על הזוג מכבש לחצים - הנה לא רק המטפלת חושבת כך וכך, זה גם רצון ה'! זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו!

במקום שהם יעבדו את הרגשות שלהם מול המטפלת, אולי אפילו יתווכחו עם המסקנה שלה, היא מציבה מולם גורם שלישי שאי אפשר להתווכח איתו ועם הסמכות שלו.

אני מדגיש שהעצה עצמה לא גרועה, לגיטימי להגיד לזוג במצב הזה שהוא צריך לבדוק אם יש אפשרות לבקש עזרה מההורים או שכנים וכו'.

הבעיה שלי הייתה עם הניסיון להציג את העצה הזאת כ"רצון השם".

זה חשוב מכל מיני סיבות. הראשית שבהן זה שלפעמים הכח שמפעיל את המטופל מנוגד לאמונה שלו. ואם המטפל מחזיק באותה אמונה בחיים האישיים שלו אי אפשר בעצם לעבוד עם הכח הזה. אי אפשר להציף אותו למעלה כדי להיות איתו בקשר ולעבוד איתו וכמובן לא תהיה דרך להתקדם משם לשום מקום.

בחדר הטיפולים שלי ה' נכנס מלאאאא פעמים.

לא רואה סיבה שהמטפל עצמו לא יכניס אותו בעצמו ואני גם לא זוכר אם אני הכנסתי אותו או לא.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה