אבל יש דברים יחסית בריאים ושווים שאפשר להכין

לק"י

לא חייבים דברים ממש לא בריאים, אבל למצוא את דרך האמצע. 

אולי להכין עוגיות ביתיות? ואז אפשר להפחית בסוכר. 

אם את זה הילדים שלך יאהבו לחלק.

למשל לחמניה ונקמיקיה, או פיצה ביתית אפויה אולי אפילו פיתה פלאפל

תשמעי מהילדים אם זה רעיונות שכן ילכו טוב 

ממש לא חושבת שכדאי להביא משהו שילדים יתבאסו עליו.

(מסייגת שאני לא הורה)

תודה רבה!

נקניקייה בלחמניה צריך לאכול עכשיו, אף אחד לא ישים אותה במקרר בשביל לאכול מחר.

ואם הילד בדיוק לפני סעודת חג משפחתית? ואם המשפחה כבר נסעה לבקר את הסבא והסבתא?

בהבאת מזון יבש כמו עוגיות אני לא מכריח את המקבל לאכול דווקא ברגע זה, אלא נותן לו את הגמישות להשתמש בזה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה.

קושרים בשקית צלופן משני הצדדים בצורת סוכריה. היו שנים שהילדים הכינו מראש כוסות מקושטות עם ליצן, שבתוכן שמנו את המשלוח. המראה של המשלוח מאוד מוסיף...

 בדרך כלל הילדים מוסיפים לכל שקית עוד איזה ממתק, מהממתקים שקיבלנו מאחרים (עוד דרך להיפטר מהכמות המוגזמת של ממתקים שמגיעים הביתה...).

מציעה להביא ממתקים בריאים יותר, כמו פופקורן ועוגיות ביתיות.

ואפשר לצרף משחק חמוד מהכול בשקל כדי לשדרג את המשלוח ולהפוך אותו למיוחד יותר בעיני החברים.

תשחררי יום אחד.

נשמע שזה הופך להיות חוויה שלילית עבורם וחבל, החג צריך להיות כיף.

באופן עקרוני אני חושבת שזה ממש התנהלות שגויה, שכל משפחה צריכה לקנות כמויות של ממתקים כדי לחלק לכל החברים של הילדים, ובסופו של דבר בכל בית מצטבר הר ענק של ממתקים שלא באמת רוצים (ואז מחפשים למי להביא את המיותר - לילדים בבתי חולים, שהכמויות של הסוכר יזיקו להם אפילו יותר מאשר לילדים בריאים? או לחיילים, שמקבלים כמויות של ממתקים וגם הם לא רוצים להכניס לגוף שלהם את כל הג'אנק הזה?)

אז אני מרשה לילדים לתת ממה שהם קיבלו מאחרים. אבל אני לא אוציא כסף מעצמי לקנות ממתקים שאף אחד לא באמת רוצה...

ב"ה הילדים שלי שמחים במשלוחים שהם נותנים, ואפילו כמה חברים אמרו להם שהמשלוח שהם מקבלים מאיתנו זה המשלוח היחיד שאמא שלהם מרשה לאכול ממנו הכל...🙂

לק"י

אנחנו גם ככה קונים בשגרה, אז ממש לא אכפת לי לקבל במשלוחי מנות.

אני מסכימה שלא צריך להפריז, ואישית אני מעדיפה לתת משהו שווה אחד ולהוסיף עליו, מאשר מליון קשקושים שונים (במשלוחים למשפחות. לא של הילדים. יש שנים שאני מכינה בעצמי ויש שנים שקונה).

לצורך העניין שוקולד יותר ישמח אותי מגרנולה....

בטוחה שאני לא היחידה.

ממשפחות אחרות...

אנחנו מסיימים כל פורים עם הר עצום של ממתקים וחטיפים. ואני מתבאסת על כל המשפחות שהוציאו על זה כסף ואני מחפשת איך להיפטר מזה...

למעשה את המיותר אני בד"כ מביאה לבית הספר שלי, שישתמשו כחיזוקים לתלמידים (מה שבכל מקרה עושים, אז אני חוסכת להם קניה של חלק מהממתקים..).

בשנה שעברה הבת שלי לקחה מזה גם חטיפים לטיול שנתי שהיה לה קצת אחרי פורים, אבל השנה הטיול כבר היה. תכלס, טיולים זה האירוע היחיד שאנחנו קונים לכבודו חטיפים, בשאר השנה יש לנו מספיק ממה שמקבלים מבחוץ בכל מיני אירועים... (חוץ מבייגלה שאנחנו כן קונים לבית בשגרה).

גם אצלי אין ממתקים במהלך השנה

זה יום אחד של חג, ואין צורך להפך אותו לנושא מיותר ללחץ  

כל אחד עושה את החשבונות שלו כמה משלוחים להביא ובאיזה קנה מידה  

אפשר לעשות השתדלות ולא לקנות ממתקים עם צבעי מאכל 

יש ממתקים שמבחינתי זה רעל צרוף אז אם הילדים מקבלים כאלה זה הולך ישר לפח, זה לא בל תשחית מבחינתי, זה לגמרי לא תעמוד על דם רעך, דם צהוב טטרזין.

אני תורמת שק של ממתקים לחלק בתהילים של ילדים.

כמובן משאירה לכל אחד שקית (או שק, תלוי את מי שואלים) עם חטיפים ושוקולדים, לפעמים לוקח להם שבוע לאכול אותם במתינות, לפעמים זה לוקח כמה דקות והסיפור נגמר. 

למחרת חוזרים לפירות וירקות.

זה אצלי, אבל כל אחד והחשבונות שלו

חבל ואין שום צורך להגיע למצב של אובדת עצות וילדים מפוחדים ומבואסים.       

שמחה זה המוצר הכי בריא. 

אני לא חושבת שזה המצב אצלי. ממש לא רואה את פורים כיום של לחץ או פחות משמח. הילדים שלי מאוד אוהבים את פורים ומאוד שמחים במה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו מתנהלים בו עם הממתקים.

לא אומרת שכולם צריכים לנהוג כמוני. כל אחד ימצא את האיזונים שלו.

אבל בהחלט מבינה את המקום של חוסר הרצון לתת רק ממתקים כמשלוח מנות שממנו הגיעה השאלה הפותחת, והסברתי את המקום שלי בנושא, שלדעתי כן מצאתי פתרון שמתאים לנו וילדים, בלי לוותר על מה שחשוב לי.

בואו נבטל את פורים! אמר אריק מהדרום

כן!!!

אמר והמשיך לקושש את חייו בצלופן סלוטייפ וסרט אדום זוהר

@יעל מהדרום אני מקושש  את חיי בצלופן, סלוטייפ וסרט אדום זוהר?

ילד אמור להביא משלוח מנות של ילד. משהו בגדר ממתק. זה הכל.  

אלא אני הייתי משלב בין מתוקים לבריא נניח כמו שאנחנו עושים שוקו ועוגיות ללא סוכר

כמו שעשית שנים שעברו.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....