אבל אני נוטה לא להסכים.

זה ביקורת על העולם והטלת אשמה.. עידנתי אתזה 

שעיקר בעיית הרווקות היא בגלל המציעים.

אני חושד שעיקר הבעיה היא כי הרווקים לא ממש רוצים. בסביבה שלי, מי שאני מכיר, מי שרווק מאוחר זה בגלל שהוא או היא מעדיפים את הרווקות במידה מסויימת. 

כתוצאה מכמה שנים של רווקות. אם האפשרות השניה היא הנכונה אצל רובם, אז מה שהוא הציע בהחלט יעזור שזה לא יקרה לרווקים הצעירים הנוכחיים.

וגם אצל רווקים מבוגרים, לדעתי עצם ההתעניינות בהם תזיז אצלם דברים.

חושבת שיש אמת בדברי הפותח שאם אנשים יותר ישדכו יהיו יותר זוגות נשואים

וברמה האישית חושבת שזה חובה בסיסית של כל אחד להשקיע משהו השידוכים

(20 דק' נשמע לא ישים אבל כל זמן שבועי קבוע באידיאל)

ועוד יותר שיפוטי להאשים בשיפוטיות.

אני אמרתי את מה שאני מתרשם מהסביבה שלי. ואני רווק בעצמי, כך שיש לי את כל הזכות שבעולם לדבר על רווקים.

את זו ששיפוטית כלפיי, מה שאני עשיתי היה לתאר את העובדות שאני רואה.

ובטח שלא להתנסח בצורה שתשמע שיפוטית. סליחה. 

כי בגדול, כל חבריי וחברותיי הרווקים (וגם הגרושים) לא באמת יוצאים מגידרם לבדוק את ההצעות שלי.

וסליחה, התירוצים שלהם עלובים להחריד.

אם רווק בן 43 פוסל מישהי רווקה בת 41 רק כי "אני מעדיף מישהי בת 30 ורזה וגבוהה וספונטנית"...

גרוש פלוס ילד שלא מסכים להיפגש עם רווקה בת גילו וכו' וכו'

אה, כן... גם רווקות בנות 34 שלא מסכימות להיפגש עם בחור רק כי המרחק ביניהם הוא שעה נסיעה... נו בחייאת...

ויש לי לפחות עשור של ניסיונות לחיבורים... ונאדה.

במיוחד תירוץ הפוריות...

אף אחד לא הבטיח שהמצב שלו מזהיר יותר משל הבחורה...

וכשרוצים, יש הרבה אלטרנטיבות לטפל בעניינים

אבל סטטיסטית הם נמצאים במקומות שונים מאוד.

וגם בנים.

וכמובן צריך שההצעה תהיה קשורה. 

ואתה מצפה שאנחנו נספיק ב 15 דקות ביום?

אנחנו עושים השתדלות בעולם הזה.. אנחנו גם מתגייסים לצבא וסומכים על הקבה שיעזור לנו אחרי השתדלנו, לדעתי אם כל אחד יתן השתדלות כל יום נראה הרבה ישועות.. 

זוג צעיר שהתחתן לא מזמן, אתם מדברים אחד עם השני לא תקדישו 10 דקות לנסות לשדך את החבר/חברה שלכם אחד לשני

אתה תקדיש 10 דקות ביום לפתור את הבעיות שלי בחיים? זה התפקיד שלך לפתור את הבעיות שלך בחיים.

אז תפסיק להשתדל, לא מגיעים לשום מקום עם השתדלות, מי שרוצה להתחתן שיתחתן, שלא ישתדל להתחתן, אני בטוח שאנשים עם נקודות פתיחה גרועות משלך כבר התחתנו אז למה אתה לא? אני צריך להתאמץ לפתור את הבעיות שלך?

תגובה קרה וגם מנותקת. מחילה.

לפי הסקרים, וגם באופן פשוט במבט סביבך, רוב האנשים התחתנו בזכות מישהו שחשב עליהם והציע.

לא שדכן רשמי ולא אתר הכרויות,  אלא חבר/ שכן וכו שחשב עליו והשתדל בשבילו והיה מספיק אכפתי כדי לנסות להציע.

האם אין לרווקים מה להשתפר בעצמם. ודאי.

אבל אין ספק שהרכיב של החברה שמנסה ומשתדלת לחשוב משפיע מאד.מאד.

יכולה לומר לכם שמאוד מסכימה עם אריק...

אני לא רואה את זה ככה בכלל, אדם שמצפה שמישהו אחר יעשה עבורו את ההחלטה הכי חשובה בחיים על ידי שיקדיש לו 10 דקות ביום הוא לא אדם שמוכן לנישואין.

אין בעיה שחבר יציע אבל שזו תהיה יוזמה של החבר? לחבר אין בעיות משלו לפתור? הגיע הזמן להפסיק עם המילה הזו "השתדלות", מי שרוצה להתחתן שיתחתן, להפסיק להשתדל להתחתן ולהפסיק להשתדל לחתן.

אף אחד לא ביקש שמישהו יקבל בשבילו את ההחלטה. ממש לא.

תשתדלו להציע ולהכיר.

זה הכל.

(והרווק פונה ומזכיר.. אבל בסוף אם זה לא במודעות והחברים לא רואים בזה חשיבות ועניין.. זה לא יעזור.)

אני שדכתי זוג שלכאורה לא היו מגיעים אחד לשניה אחרת. וחשבתי וניסיתי במשך הרבה זמן עד להצעה הספציפית הזו.

מזל שאני לא בגישה שלך. כך הזוג הזה זכה לעמוד תחת החופה סוף סוף. 

וגם חושבים שאני נגד לשדך ונגד לעזור.

גם לא מצליחים לקרוא את מה שפותח השרשור כותב.

אולי אני האהבל.

בכל מקרה השרשור הזה דרש ממני יותר מידי תשומת לב מהעבודה אז אני פורש רק הבהרה.

אני לא מאשים לרגע את הרווקים ברווקותם.

אני רק אומר למחוק את המילה "השתדלות" מהלקסיקון זה סוד ההצלחה האישי שלי, אני לא משתדל להצליח, אני דורש מעצמי להצליח בכל תחום שחשוב לי.

אם תזמינו אותי להתקין מנורה בסלון או להחליף שקע, אתה לא תשלמו לי על "השתדלות" שהמנורה תעבוד, אתם צריכים אור בסלון.

ככה בכל תחום כולל בשידוכים.

אני פרשתי, זהו.

בניגוד לכל דבר אחר בחיים - עבודה, לימודים, תחביבים וכו' - בשידוכים אין קשר ישיר בין ההשקעה לתוצאה.

אתה יכול להיות הכי מוכשר, הכי מוצלח, הכי משקיע, הכי מחפש, הכי מוכן ובסוף הקופאית מהמכולת היא זו שתתן לך את מספר הטלפון של אשתך לעתיד.

וזה בדיוק המקום של החברים - לעשות את הקישור הזה. זה הכל.

לענ"ד התגובה שלך מאוד אנוכית וקצת דורכת על פותח השרשור, אף אחד לא ביקש ממך למסור את החיים בשביל אף אחד אחר תנשום. סך הכל העלה הצעה שבוא נודה באמת, יכולה מאוד לעזור, אולי לאדם כמוך שדורש מעצמו להצליח בכל דבר בחיים לא צריכים לעזור ואשריך זה שלך(צ"ע אם זה לא נובע מגאווה אבל זה כבר עבודה פנימית שלך, סתם מניח את זה כאן), אני באופן אישי חושב שלבוא ולהגיד דבר כמו שפותח השרשור אמר מעיד על המון ענווה ("היי אני כאן תעזרו לי") ואתה מאוד דוגל בשיטה של "לא צריך אותכם אני מסתדר לבד" אשריך, אבל אני ועוד רבים דווקא כן צריכים וזקוקים לעזרה מאחרים בהמון המון המון תחומים בחיים, מה לעשות לא נולדנו מושלמים.

אל תשתדל לעזור ובסוף תדרוך, זה קצת לא יפה דוד. 

*ולפני שתגיב מהרגש, תחשוב שוב על ההצעה שהוא הציע, כי המון שידוכים שאנשים מכירים, ואני בטוח שגם אתה אגב, הם בדיוק מהדודה של החברה שחשבה על הבחור והציעה וכך קם עוד בית בישראל. אשריכם ישראל על האמפתיה והדאגה שיש לכם אחד כלפי השני!

הנקודה היא לא העשר דקות ביום ואין טעם להיתפס אליה, אלא פשוט שזה יהיה במודעות. 

 שלא יקרה מצב שהצעה הייתה יכולה להגיע שלוש שנים לפני ולא הגיעה רק בגלל שלא היה שיח בעניין בין הבעל לאישה...

אבל יש כמובן המון אנשים שכן חושבים על הרווקים, ואוזרים אומץ להציע גם אם זה לא הכי נעים. וגם אף אחד לא חייב לנו כלום. אז כדי שדברים כאלו יתקבלו צריך להגיד אותם בצורה מתאימה יותר..

מצטער, זה השרשור.

זה יכול להגיע רחוק

במיוחד אם אתה רווק ויש לך חברים רווקים ונפגשת עם כמה בנות רווקות

בסד

שמעתי מהרבה אנשים ' לי אין את זה ' ושלל תירוצים למה לשדך לא קשור אליהם.

אבל הם שוכחים שגם אותם מישהו שידך, ולרוב זה דרך מכרים ולא שדכנים, ואם אותו אחד היה אומר את זה לעצמו כנראה גם הם לא היו מתחתנים.

אין אצלנו בציבור מספיק מודעות לעניין של שידוכים.

מדברים גבוהה גבוהה על חשיבות המשפחה ( מבורך וחשוב!) אבל איכשהו זה מנותק ממודעות בסיסית ואחריות חברתית-קהילתית להסתכל רגע ימינה ושמאלה ולנסות לחשוב על רווק/ רווקה שאיתי במשפחה/שכונה/ עבודה.

אם כל אחד ינסה לשדך 1/2 מהסביבה הקרובה שלו בנורמה. המצב יכול להראות ממש אחרת.

לשדך מתוך אכפתיות. 

עצם זה שיהיו רגישים לעניין ויראו אכפתיות כבר יוסיף המון!

זה לא סותר שגם לרווקים יש מה לשפר-

* יש רווקים שאין להם התנהלות בסיסית מול השדכן (=חבר , אח וכו.. כולנו שדכנים!.). נעלמים, לא עונים. בלי הכרת הטוב בסיסית.

תודו לשדכן. על זה שחשב, שניסה. שאכפת לו.

גם אם לא הצליח.

וגם אם יצא שלא עניתם ככ -תחזרו להסביר.

אתם פנוים, תחזרו לעדכן. שלא ירדוך אחריכם  )בפרט לרווקים).

*תנסו להסביר לשדכן מה לא מתאים כשאתם בוחרים לא לנסות/להמשיך . כך אתם מדייקים אותו.

ומראים לו שאתם באמת שמחים שהוא איתכם במסע.

ומעוניינים בעזרתו.

*כל כמה זמן לעשות עבודה פנימית של מהות ומעטפת. לבדוק שאנחנו לא פוסלים סתם.

ולפתח את המקום שלי בקשר זוגי. את הגישה שאני בא איתה וכו.

* וגם אנחנו יכולים וצריכים לשדך!

אני ממש מופתעת מרווקים/ות שגם לא לוקחים אחריות על נושא השידוכים. ש'מישהו ישדך'.

מתלוננים על המצב אבל בעצמם גם לא עושים שום דבר בשביל אחרים.

דווקא אתם יודעים כמה זה משמח שמישהו חושב עליכם. כמה הצעות מקדמות ומאפשרות קשר ותנועה.

הציעו לך הצעה ולא מתאים לך? תחשבי לאיזו חברה ההצעה יכולה להתאים?! כנל בנים כמובן

(*לפעמים להעביר הלאה הצעה יכול להיות ריש. אין בעיה. לא מדסרת על מקרים כאלו.)

(זה שאת מציעה לא אומר שאת מאבדת את הפוקוס מלמצוא לעצמך. לא אמרתי שתלכי ותראייני את כל העולם. אבל כן לנסות להוזיז דברים קטנים בסביבתך. למה לא??)

שנזכה להיות צינור לדברים טובים בעז'ה!

באותה מידה יכולתי להגיד אם היינו מתפללים על זה זה היה עוזר יותר.

אבל זה לא אומר שזה שווה את זה... רבע שעה מהיום של כל אחד ואחד מהיהודים זו חתיכת השקעה.

למישהו אחר את המסע שלו.

אם הוא רוצה להעזר אנחנו יכולים לעזור לו. אם לא, לא.

גם אף אחד לא עשה את העבודה הזו במקומי.

אף אחד לא אמר לי לאיזו מפלגה להצביע.

אף אחד לא אמר לי לאיזו ישיבה ללכת.

אף אחד לא למד מקצוע במקומי.

אף אחד לא הקים עסק במקומי.

אף אחד לא יצא לפרנס במקומי.

אף אחד לא הוליד ילדים במקומי.

אף אחד לא לקח משכנתא במקומי.

אף אחד לא חסך כסף במקומי.

אף אחד לא לקח אחריות על החיים שלי במקומי.

למה על ההחלטה הכי חשובה בחיים אתם רוצים שמישהו יעשה אותה במקומכם?

מה ביקשו ממך? קצת חשיבה על הרווקים שאתה מכיר? זה עד כדי כך נוראי?

שוב..כל ה"אף אחד לא עשה בשבילי" למה זה נועד? להראות כמה אתה גיבור ויכול לבד ? משהו ביקש ממך לפרנס אותי? מישהו ביקש ממך שתבוא להאכיל אותי בכפית ? מה אתה מגזים איפה הלכת דוד..קצת לחשוב על הרווקים שאתה מכיר, זה לא כזה נוראי ותלותי כמו שאתה מצייר קצת מציאות לא תזיק

ושוב כל ה"אני עשיתי לבד" לא רחוק מכוחי ועוצם ידי..שחלילה לא תגיע למקום הזה, לפעמים צריך להגיד אני לא מבין ולא יודע וצריך עזרה(ואם תשאל אןתי, תמיד צריך להגיד את זה) זה לא מעיד על חולשה, זה מעיד על ההבנה של אפסיותי וקטנותי אל מול מלך מלכי המלכים

לדעתי יש 3 סוגים של ויכוחים

א. חוסר הסכמה (אחד טוען משהו, השני לא מסכים עם עם עצם הטענה)

ב. בירור האמת (צד אחד פשוט לא מודע לעובדה או טיעו שהצד השני מביא וכך הוא משתכנע או נוספת לו ידיעה)

והסוג השלישי זה סוג שבו כל־אחד אומר טענה שבמהותה היא נכונה

אבל הצד השני עושה ממנה איש קש

וכל הויכוח הוא לשכנע "אבל לא בדיוק את זה אני אומר"

עד שבסוף כולם מסכימים שהם מלכתחילה אמרו אותו דבר

– כולם מסכימים שזה מאוד נחמד ואפילו מועיל ומקסים לעזור לסביבה הקרובה שלך על־ידי הצעות, לשלוח הודעה "שמע אחי אתה בחיפושים במקרה? אני מכיר איזה מישהי לא יודע פרטים לעומק אבל אם אתה רוצה הנה קבל מספר"

– וכולם מסכימים שהרווק צריך לקחת אחריות על עצמו ולפתור את הבעיות שלו, אם לבד, אם בעזרת מאמן/איש מקצוע/שאמאן אלילי/התבודדות בשדה (מומלץ), וגם לגשש "שומע אחי אני פה בחיפושים אתה מכיר במקרה איזו בת ישראל נסיכה ככה?" ולא להתחרבש

אז אם כולם מסכימים... so who is gae???

אל תזלזל בדיון הזה, יש רגש מאוחריו

בנשמה לפחות

מבחינת מוצא נראה לי שיש איזה רבע ליטאי או משהו כזה

אתה ליטאי, הם כנראה לא כאלה.

אז הגיוני שהם רואים ערך במה שאתה לא רואה.

כל הסבר לוגי לכך בכלל לא נוגע במה שהיה פה.

אמפתי ונחמד

או ביקורתי ותכליתי

זאת אחת מתכונות האופי הבסיסיות שלא משתנות כל־כך במהלך החיים (agreeableness ב־OCEAN/HEXACO)

עריכה: עשיתי בדיקה ודווקא כן יש שינוי מסוים לטובת agreeableness לאורך זמן מאוד ארוך יכול להיות שזה משקף גם הלכי רוח תרבותיים ולא רק אישיים אבל ברמה הבסיסית זה די יציב

אנשים נוטים להיות אמפתיים כלפי עניינים מסויימים וביקורתיים כלפי עניינים אחרים

אבל זה לא נושא הדיון אז לא נראה לי כדאי שנצלש את זה.

מה נושא השרשור אפוא?

איך לנצח במלחמה? איך לשחרר את כל החטופים? איך להיות מיליונר ולקנות דירה? איך למגר את כל התאונות דרכים והמחלות?

לפעמים מחוסר נעימות אנשים נמנעים חבל ממש.

לפעמים מחוסר כשרון.

לפעמים מחוסר חשיבה מאורגנת על העניין, כפי שאמרת יפה.

אז למה לא?

לא רואה את הרווקות כבעיה אלא כחוסר.

אם אני יכול להשלים את החוסר של הזולת, מדהים.

אם לא - אפשר להתפלל על זה.

מי מחליט מתי זה ה"תפקיד" שלנו מתי לא?

אתה רוצה לשדך את חבריך שיהיה לך בכיף, הדרישה מצד פותח השרשור לא במקום, אם היית מקדיש 10 דקות ביום היית פותר את הבעיות החברתיות של אחיין שלך, למה אתה לא פותר את הבעיות החברתיות של אחיין שלך? לא אכפת לך מאחיינים שלך? איזה מן סנוב חסר אכפתיות אתה?

ולכן טבעי להיות אמפתי ביחס לזה..

וכן - אחריות חברתית זאת לא מילה גסה. לחשוב על הזולת זה ערך בסיסי.. 

האם אפשר להאשים מישהו ביחס לזה? ממש לא. 

האם אפשר להציב את זה כאידיאל? - בהחלט כן!

חברה מתוקנת זאת חברה שיש בה ערבות הדדית, זה כזה תלוש לומר את זה?

לא מועיל לחפש מה לא נכון בדבריה.

מועיל מה כן יכול להוסיף בדבריה.

אבל שלא תחשוב לרגע שאפתור לך את הבעיה הכי חשובה בחייך ביוזמתי ושתהיה לך תביעה על כך על עשר דקות יומיות, בשום פנים ואופן.

אתה צריך שידוך, רוצה את עזרתי, בשמחה.

פנה מיוזמתך אתה אלי.

כל השרשור הזה לא נכון, הוא מניח שאנשים צריכים מיוזמתם לפתור בעיות של אחרים ועודבסוגיה הכי חשובה בחיים.

לעשות רע, אבל מחילה עם כל הכבוד, אתה האחרון שהייתי רוצה לפנות אליו או ממליץ לפנות אליו בכל תחום בחיים, לאו דווקא שידוכים, הגישה שלך מאוד ביקורתית וקרה ומנותקת מציאות, יכול להיות שלך הגישה הזאת עובדת, עובדה שאתה מצליח להחליף מנורה בסלון ומצליח בכל תחום אפשרי בחיים שלך. אבל לפעמים זה הרבה מעבר, יש עניין של הכלה של האחר והכאב שלו, ופעמים שאדם פונה אליך(שוב אין קשר לשידוכים אלא כל דבר אחר בחיים) כדי לקבל קצת אוזן ששומעת מה שיש לו על הלב ואצלך דוד האוזן קצת אטומה בלשון המעטה.

והייתי מוסיף - אם כל זוג נשוי בגילאים רלוונטיים היה משווה בין החברים שלו לשלה - עוד יותר.

נהיים דתיים פחות ופחות.

ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.

קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.

הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.

מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.

אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).

למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?

(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)

ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.

יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.

לק"י

ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.

בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית

הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף

אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם

מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד  הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.

ללא אישה

שרוי ללא תורה ללא חומה

וכו' וכו'..

יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת.. 

לא מכירה סטטסטיקות בנושא.

רק על עצמי ידעתי לספר.

יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.

גם נשואות וגם רווקות.

כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.

האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.

ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.

כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?

ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.

שאחרי חתונה ירדו רוחנית.

לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף

כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..

לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום

לא שווים ערך לדת שלך..

נקודה למחשבה..

גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..

לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..

אתה דתי מהמם

מה אתה רוצה גביע מדליה?

אני דתייה בשביל עצמי ..

לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים 

יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים 

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!