ציפית שנשים נשואות ייצאו עם שאל ורעלה או עם לבושי סחבות?

אמרין ליה ולמה כד הווי את ב איתתך לבשה מאנין צאין וכד את עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיני באיתא אוחרי [פ"ב ה"ד]

זה לא בשביל למשוך או לקבל תשומת לב, אלא פשוט כי זה המראֶה. וכך גם אצל חלק מהנשים בכל הנוגע לאיפור.

הייתי יוצא לרחוב בלי בגדים בכלל אבל אנשים זורקים עלי זבל כשאני מסתובב ככה. 

יפה התקדמת😉

להתקשט זה רע?

אישה מתאפרת בשביל למשוך גברים?

אישה נשואה צריכה להיות לא מטופחת?

בראש שלי אישה צריכה להתקשט לבעלה ולא לכל גבר

להתאפר ולשים תכשיטים זה דבר בסיסי, כמו להתלבש בשביל גברים.  אשה נשואה מתאפרת ושמה תכשיטים כי היא אוהבת להראות טוב בעיני עצמה, קודם כל, וגם בעיני החברות שלה , ובכלל בעולם, לא קשור בכלל לגברים. 

העניין הוא שגם אם נתעלם מזה שאישה לא מתקשטת רק לבעלה אלא גם ואפילו קודם כל לעצמה, עדיין אין גבול לשני הצדדים...

מה הקו התחתון שמותר לאישה להיות מטופחת בחוץ?

ומה הקו העליון שאחריו היא כבר לא מתמקדת בבעלה אלא בחוץ? (אני מניחה ששומרת הלכות צניעות היבשות)

התשובה היא שאין קו כזה לשום צד.

אין מידה חיצונית שיכולה "להבטיח" שמכאן ומטה האישה הזאת בסדר ומכאן ומעלה לא.

זה עניין של נאמנות ויראת שמיים של כל אישה.

הרי תיאורטית גם אישה צנועה מאד יכולה לפלרטט עם גברים, וגם אישה לא צנועה בקריטריון ההלכתי של הבגדים יכולה להיות נאמנה ומיוחדת לבעלה 

למעשה כפי הנהוג 

ואין בזה מסמרות הלכות מדידות

מלכת אנגליה "יוצאת מהבית" (או יצאה, בימי חייה)  - כמובן: לבושה היטב, מאופרת ועונדת תכשיטים שנבחרו בקפידה. למה? כדי להיראות מכובדת כיאה למעמדה, לכבד את עצמה, את התושבים ואת הממלכה. רוב בני האדם, נשים וגם אנשים, משתדלים לבוא בין הבריות באופן מכובד. מה נקרא "מכובד"? זה כבר משתנה מאוד בין חברות ופרטים - ויש מי שזה יכלול מבחינתם איפור ותכשיטים, ויש מי שלא. אבל זה לא קשור לרצון למשוך תשומת לב. 

יש לנו תכשיטים ואיפור מאותה סיבה שאתה קונה חולצה..כדי לשים אותה🤔

כאילו מה השאלה כאן?? למה שלא אצא מהבית עם איפור ותכשיטים..

וזה גם לא קשור לנשואות...אני חושבת שכמעט כל אישה היום גם רווקה שמה תכשיטים

למה לא? מאיפה מגיעה ההנחה שאנחנו מתייפות רק בשביל גברים?

רובנו מתקשטות גם למפגש בנות , לפעמים גם כשלא פוגשים אף אחד.

זה עושה לנו טוב. לי לפחות.

אנחנו לא מתייפות בשביל הגברים

אנחנו מתייפות בשביל עצמנו

לא אנחנו.

כמובן לא אומרת כלום עליך אישית.

נראה מהשאלה שזה לגמרי מתמימות...

אבל מבחינתי גבר שהולך ברחוב ובטוח שכל אחת מהנשים פה התאפרה והתארגנה בשבילו ולכבודו הוא בבעיה קשה.

ושיטפל בעצמו זריז.

שוב, מדגישה, לא אומרת כלום עליך אישית. רואים ששאלת בתמימות.

אם הן לא מרגישות צבועות😜

למה ילדה בת 3 מסתרקת שעות מול המראה, מבקשת מאמא לעשות לה חורים לעגילים, ומסתובבת שעות עם השמלה הנסיכתית שלה? בשביל הגבר שלה?

התעסקות באסתטיקה זו תכונה נשית בריאה.

זה יפה שאתם מחמיאים לעצמכם אבל זה מעולם ולעולם לא באמת היה בשביל למשוך גברים.

יש קצת הרבה מעבר לזה.

נכון שיש שלב שבו כנראה חלק מהנשים עושות את זה בשביל למצוא חן בעיני גברים.

ונכון שאישה מוחמאת וצריכה להרגיש שהיא היפה ביותר בעיני האיש שלה, אבל זה לא חיצוני זה מהותי.

כל אישה יודעת שכשהיא הכי יפה בעיני הגבר שלה זה לא כי היא הכי יפה בעולם, אלא כי היא אהובה באמת אצלו, ולכן היא הכי יפה בעולם שלו.

אבל אין קשר אמיתי באמת בין יופי אובייקטיבי לאהבה.

וההתעסקות ביופי קשורה לאנרגיה נשית מפותחת.

ואולי זו גם הסיבה שנשים מטופחות מושכות יותר.

זה לא כי הן יותר יפות בהכרח כמו שהן משדרות שאכפת להן מעצמן ומהסביבה שלהן, - וזה עניין הרבה יותר מושך.

אבל גם משיכה זה לא בהכרח משיכה מינית אגב.

ורצונות בלבד. 

היא אדם. הומו ספיינס. 

וכהומו ספיינס יש לה את היכולת הקוגניטיבית להחליט עבור עצמה. 

כנראה שרוב הנשים מנצלות את היכולות שלהן ומחליטות עבור עצמן. 

אני, אישה לצורך העניין , התעוררתי היום בבוקר והתאפרתי, לא עבור בעלי, פשוט כי התחשק לי. 

בלי קשר למה ניק רנדומלי חושב על זה שאני לא יוצאת מוזנחת ברחבי העולם. 

מקווה שעניתי על שאלתך

בהצלחה 

שאת לוקחת את זה למקום אישי.

אמרתי בהתחלה. אני גבר, לא נשוי ואין לי מושג לגמרי איך זה עובד.

פשוט נראה לי שיש פה 2 הנחות יסוד מוטעות-

א שזה שבת מחפשת תשומת לב מגברים זה דבר שמיסודו הוא לא טוב

ב זה מזכיר לי ששאלתי חבר חילוני אם לא מביך להיות עם אחיות שלו כשהם לבושות חשוף( לדוג בים) והוא ניסה לטעון שבנות מתלבשות ככה כי זה יותר נוח... ממש..

פשוט מרגיש לי צביעות, יש לי הרבה חברים חילונים ואני שומע על מה השיח שלהם.

אז אם כמה שחשוב לי המראה שלי אישתי לעתיד הייתי רוצה שזה ישאר כמה שיותר ביננו ולא יוחצן לכל גבר. ולא אני לא מתכוון לכלוא אותה במטבח ... אבל כן יפריע לי שגברים אחרים יחשבו/ יתבוננו/ יפנטזו על אישתי

א. אף אחד לא אמר שזה לא דבר טוב,

זה פשוט לא הסיבה שאנחנו מתלבשות יפה ומתאפרות... וכן, אישה נשואה לא אמורה לחפש תשומת לב מגברים

פשוט זה שאני מתאפרת לא הופך אותי למחפשת תשומת לב מגברים...

ב. זה שגברים מדברים ואתה יודע מה השיח שלהם לא אומר שהבחורה שלבושה ככה מחפשת את זה

אולי היא לבושה ככה כי זה נוח, ופשוט לא אכפת לה מהגברים

חוץ מזה שיש הבדל ענק בין אישה בבגד  ים לאישה מאופרת......

ושם אתה שוגה. 

אדגים לך את זה על הדרך ההפוכה ובצורה הכי כנה שיש. 

אני בדרך כלל לא מתאפרת. לא לעבודה ולא לשום מקום אחר. 

אממה, אני כן אוהבת תשומת לב גברית. 

ובוא נוסיף עוד קומה, עכשיו חזרתי טיפה להתאפר. לא כי אני מחפשת יותר תשומת לב. פשוט כי התחלתי להרגיש חוסר נוחות והתועלת עולה על הנזק. 

זה הכל. 

 ולגבי הנקודה השניה, בהחלט יותר נעים עם פחות שכבות ב35 מעלות חום. 

מניחה שגם לך בים יותר נעים עם בוקסר בלבד ולא עם שמונה שכבות ומתחתן ציצית צמר. זה לא קשור לצביעות ולא לנשים. 

האם אני אעדיף להראות טוב? ברור שכן. אבל זה גם עניין של ערך עצמי. 

אני בבית מתלבשת מהמם כי זה נעים לי, בלי קשר לבעלי. 

אני משקיעה גם כשאני יוצאת לאימונים (נשים בלבד, אין את מי להרשים שם) כי זה עושה לי טוב.  

יש לטיפוח יכולת (אפשר לדון אם זה שלילי או חיובי, אבל זה לא העניין) להשפיע על התפישה העצמית לטובה. אז למה לא? כי יש גבר שאייליינר עושה לו את זה? 

ולכן כתבתי מה שכתבתי. אנחנו לא מתקיימות רק לטובת העין הגברית. אנחנו עושות בראש ובראשונה בעבור עצמנו. 

אני מניחה שהתפיסה הדתית שורשית שמחנכת אישה לא להתייפות כדי לא למצוא חן מהדהדת לך בראש. אני מן הסתם לא מסכימה איתה. 

מקווה שעניתי על שאלתך 

גם לגבי ההנחות.

א. בסה"כ אומרים לך שנשים באופן טבעי אוהבות להיות יפות ושלא הכל סובב סביבכם.

יש תקופות שבהן לגיטימי שבחורה תחשוב גם על זה, אבל האם זה בריא שאישה תתלבש או תטפח את עצמה בשביל משהו חיצוני כלשהו?

תלוי במינון. אבל גם אם כן, בהנחה שיש גם כאלה או תקופות כאלה, אתם לא הדבר היחיד שמעניין אותנו. לך תראה איך בנות מתלבשות ומתארגנות לאירוע שיש בו רק נשים.

באופן כללי כדאי שאנשים יעשו דברים קודם כל כי הם נעימים להם ונכונים עבור עצמם.

אבל לגבי אישה נשואה, אני חושבת שלייחס להן רצון למשוך תשומת לב רק כי היא בוחרת להתלבש כך או אחרת זו הנחת יסוד מלוכלכת......

ב. זה נכון שבים יותר נוח ללכת עם כמה שפחות בגדים. זאת האמת. אתה לא מכיר את זה גם כגבר?

ולא לכולן יש את הרגישות שיש לדתיים. זה עניין של הרגלים. שנה ונעשה לו כהרגל, מכיר?

באופן כללי לנשים יש מח תמים בפער מהמח שלכם.

רצה הקב"ה שיהיה פער, שגברים לא ידעו מה עובר לנו בראש, ושאנחנו לא נדע מה עובר לכם בראש.

ואם כך הוא רצה מי אני שאתווכח.

אבל חשוב שתדעו שיש פער.

בנפש של אשה יש משיכה חזקה לנראות  מטופחת.
לעצמה קודם כל כל.
אצל כל אשה זה מתפרש אחרת. יש כאלה ששונאות איפור ותכשיטים ובושם.
בגדים, תכשיטים, איפור,
אבל גם בית, רהיטים, ילדים מסודרים ומטופחים ועל זו הדרך.
כל מה שמנית לא נועד כדי למשוך גברים (תתפלאו העולם לא סובב סביבכם)
אלא זה עוד משהו שאתם מוצאים כמושך, ואז קוראת המשוואה הזו.

נשים בטבע שלהן רוצות להיראות טוב.
תסתכל על סבתות בבית אבות ששמות אודם לפני שהולכות לאכול את הדייסה שלהן.
תסתכל על אולפנות של בנות דוסיות,
כמה בחורות שם דואגות להתלבש טוב, וגם להתאפר, לסדר את עצמן.
או שאל תסתכל זה לא צנוע..

בקיצור חבר,
לא להסתכל על נשים נשואות שנראות טוב, הכל יהיה סבבה.
ואחר שתתחתן עם בחירת ליבך בע"ה,
היא תסביר לך את העניין לעומק ואז תבין.

 

לפני שאומר את דעתי חשוב לי להבהיר שנשים לא מתקשטות על מנת שיסתכלו עליהן כל מיני אלמונים ברחוב. נשים (אם לא נערות מסויימות בגיל ההתבגרות) עסוקות בדברים יותר חשובים וההתקשטות שלהן היא כפי שכבר כתבו הן צורך נפשי עמוק.

מה שאני רוצה לטעון הוא שאותו צורך נפשי עמוק דווקא כן קשור לגברים, ויותר מזה אני רוצה לטעון שאין בזה שום בושה, ממש כמו שאין בושה בזה שגברים נמשכים לנשים  וזה לא משפיל!

אסביר:

נתחיל מכך שאבולוציונית ברור שהיופי של נשים והרצון שלהם להיות יפות נועד כדי למשוך גברים ולשמור על הישדות המין האנושי. 

עכשיו, העובדה שנושא המשיכה בין המגדרים הוא מעליב, זאת אומרת שאם אני אומר לאשה שהיא מתקשטת כדי למצוא חן בעיני גברים זה מעליב, זה בגלל שכל הקשר בין גברים לנשים הפך בעולם המערבי למשהו מחפיץ ופיזי בלי שום עומק. 

העולם המערבי אינו מאמין במוסד הנישואין כערך ומקדש מאוד את האינדיבידואליות לכן המשפחתיות והזיקה הנפשית אל הזוגיות מתפרשים כמשהו פיזי נמוך וממילא מעורר בוז.

כך יוצא שדווקא העולם המתירני שמתייחס למיניות כמשהו שאין לו שום הגבלה כי הוא די חסר משמעות, מזלזל באופן הכי עמוק במשיכה המינית. 

מבחינת היהדות באמת המשיכה המינית היא חלק משלם מופלא של השלמה של הפכים שכל המציאות מבוססת עליו – שמים וארץ, חמה ולבנה (הלוח העברי מבוסס על החיסור שלהם), נתינה וקבלה (יסוד החברה) וכל זה כהשתקפות של בורא ובריאה. זה לא מקרי שההווצרות של (כמעט) כל הצמחים ובעלי החיים  בעולם ובראשם בני האדם נוצרים על ידי חיבורים של זכר ונקבה. זה אומר שהזיקה הזו היא סוד ויסוד המציאות כולה. בעומק בעומק החיבור בין איש לאשה הוא כל החיים. 

מי שמעמיק גם בתורת הקבלה רואה שהזיווגים בין זכר לנקבה הם יסוד התיקון של העולם, ויסוד כל השבירה שהיא היסוד של כל הקלקולים שיש בעולם זה חוסר ההתכללות והחיבור בין זכר לנקבה.

ההתכחשות למרכזיות של המשיכה הזו באישיות של הנשים בדיוק כמו באישיות של הגברים (אפילו יותר) זה התכחשות שקרית שהיא תוצאה של הזילות של העולם המערבי. 

מבחינתנו הרצון של אשה להתקשט אינה למשוך מישהו אלמוני ברחוב אך היא כן רצון לחיבור עמוק, להשתייכות, לבנות שלמות של זיקה מתוקנת, מוסרית, וכו' להביא את היופי והכח הנשי לבניה של משהו שלם. 

האהבה של אשה ליופי עם או בלי קשר לגברים קשור לתפקידה בעולם כחלק מהשלם הזוגי ולכן האהבה הזו קשורה ישירות לזיקה הזוגית.

עכשיו מה זה אומר למעשה, קודם כל שהרצון של אשה להיות יפה זה רצון עמוק ואי אפשר ולא צריך לעצור אותו(לכן כל השאלים המוגזמים הם טעות לדעתי כי לנצח את הרצון הזה זה לנצח את החיים עצמם, ואם לא יהיה לזה ביטוי על פי הלכה זה בטוח יפרוץ בצורה לא נכונה אחרת או של איסור או של בעיות נפשיות וזה גם הריגה של כוחות החיים הכי חיוניים ובסיסיים). וחוץ מזה לדעת את הכוח האדיר של המקום של המשיכה הבין מגדרית בנפש כדי לדעת מצד אחד להשתמש בו איפה שנכון ומאידך להזהר מאד לא להשתמש בו איפה שלא צריך. כי כן, הוא קיים, והוא עוצמתי, וצריך להזהר איתו.

זה מה שמגוחך במלחמה החילונית נגד הטרדות מיניות. כי בעצם אומרים לאנשים תשחררו את הכח הכי חזק שבכם אבל תשלטו בו באופן מלא. זה הסתכלות נאיבית מאוד לעומת היהדות שמכירה בעוצמות החיים ולכן מראש נותנת להם גדרים של צניעות והכוונה מאוזנת.

מי שרוצה להעמיק הרבה בכיוון הזה מוזמן לקרוא את הספר "מה את מבקשת" של הגברת אוריה מבורך על צניעות שהוא באמת שספר מופלא מאוד לדעתי הכי טוב (ממה שאני מכיר) שנכתב על צניעות בהתאמה לדורנו. עמוק, רחב, ואמיתי (למרות שאני חלוק עליו באי אלו נקודות במיוחד בגזירה המעשית של ההשקפות שלו, אבל עדיין הוא באמת ספר מופלא)  

אני לא טוען שכשאשה מתאפרת או מתיפה יש לה גברים בראש. אבל זה מקור הענין. ממש כמו שאהבת הטעמים הטובים היא בשביל שיאכלו וישרדו אבל לא כל פעם שמישהו אוכל משהו טעים הוא חושב על הישרדות. אני כן טוען שאהבת היופי צריכה שתהיה מכוונת לפי המקומות שאליהם היא רוצה להגיע. ממש כמו שהאכילה אם היא ג'אנק והיא לא מכוונת לבריאות היא הופכת למזיקה. 

בקיצור היופי ובכלל הנטיה ליופי - הנשית, היא חלק משלם של תפקיד אדיר של בניית ביית והולדת חיים וגידול ילדים והשמת היופי האצילי בעולם הפיזי. ויש לזה בהחלט קשר לגברים ואי אפשר להתכחש לזה, רק צריך לשים את זה במקום הנכון.  

כשילדה בת 3 שמה לק ומודדת לכיף שלה עקבים היא עושה את זה (במקור) כדי למשוך גברים, למרות שהיא לא מודעת לכך? או שאתה מתכוון שהסיבה הפנימית שהפעוטה אוהבת להתקשט (שאגב יש מלא בנות בגיל הזה (ובנות גם בוגרות יותר ) שלא אכפת להן בכלל, וגם נשואות)  היא כדי למשוך גברים?

בכל מקרה, אני יכולה לספר שכשהייתי קטנה אהבתי להתלבש יפה או לפעמים גם להתאפר גם כשהייתי נשארת בבית ולא רואה אף אחד. 

אני אספר גם שאני מכירה גברים שגם אוהבים להתלבש יפה ודואגים להיראות טוב, אתה תטען שהמקור לכך זה כדי למשוך נשים?

אני אבל כן מסכימה שבכללי צריך לכוון את המעשים למקום שבו רוצים להגיע, אבל אני לא חושבת שיופי זה תמיד "מעשה" . 

אישה יכולה ללבוש בגד שמבחינתה רגיל - ויהיה אדם שיפרש אותו כיפה ושהיא בחרה אותו כדי "למשוך גברים".

שכל פעם שאשה מתקשטת היא עושה את זה כדי למשוך גברים. אני טוען שזה השורש האבולוציוני וגם הרוחני של הנטיה הזו בנפש האשה, זה קיים בכל פינה בטבע גם אצל בעלי חיים וצמחים. ואני גם טוען שכשאשה מודעת לזה ומכוונת את מה ש"קדם" בתגובה הבאה קוראת מאד יפה בשם "חיות נשית" למקום שאליו היא נועדה במקורה בטבע וביהדות - לבעלה. זה מקבל הקשר יפה ובריא בלי לזלזל חלילה בצורך הזה להראות טוב גם בחוץ

על השאלה שלך, קודם כל חבל שענו לך בצורה מתקיפה ולא נעימה, ניכר מהשאלה שהיא אמיתית ואני מבינה אותה גם כאישה. מה שכן, יש משהו באיפור וכו' שמבטא חיות נשית בנפש, וזה מבטא יותר חיות כשאישה נראית טוב בשביל עצמה ולא בשביל הבעל. וכמובן בגבולות הצניעות, שאמורה להתבטא גם בסגנון ובהתנהלות ולא רק באורך השרוולים וכדומה.

בכל אופן באמת ראוי ששני בני הזוג ישקיעו במראה שלהם לכבוד בן הזוג השני בבית ולא רק כשיוצאים מהבית ופוגשים אנשים אחרים

לבנות ישראל הצדיקות להשקיע בבית עם הבעל לפחות כמו בחוץ ועוד קצת... מניח שעל זה אף אחת לא תחלוק. 

מאשה שמפרנסת או שלא, שמגדלת את היךשים ומחזיקה את הבית ואז צריכה גם להתקשט כדי שבעלה יימשך אליה.

ומהצד השני, שבעלים יזכרו שאשה זקוקה לחיזור תמידי כל הזמן,  נשואים 5, 10 שנים? תמשיך לחזר ובתי שיגידו לך!

לבעלים לחזר אחרי נשותיהם גם אחרי 50 שנות נישואין!!! מכתבי אהבה, מתנות, סמסים, ועוד ועוד, תן לחכם ויחכם עוד!!! כל יום! 

ולמה לא לצפות?! אין הכוונה שלאשה אסור ללכת בבית עם פיז'מה. הכוונה שצריך להשקיע באיך שנראים גם בסיטואציות שרק בן/בת הזוג נמצאים כמו ארוחה זוגית, טיול זוגי, ועוד. 

ואגב כן, גם לגברים - מותר, מותר לשים דאודורנט מדי פעם. 

הרבה מעבר.
להקפיד על הופעה ראויה, בגשים נקיים ומסודרים,
לא משנות ה70,
דאודורנט זה ברוררררר, כמו גם מקלחת וצחצוח שיניים, ועל זו הדרך..
חחחח זה מצחיק,

אשה צריכה להתארגן ולהתאפר בבית
וגברים יוצאים ידי חובה בדאודורנט מדיי פעם.

כל כך נכון 

חד גדיא

אבל מסתייגת אם יש איזו ציפיה שאישה לא תרגיש בבית בביתה...... כי היא צריכה להשקיע גם "בבעל".

לצורך העניין דובר פה על איפור, האם יש גברים שמצפים שהאישה שלהם תהיה מאופרת כל הזמן בבית?

יש דרכים רבות להשקיע באיש, ולכל דבר יש את הזמן שלו.

ואפשר להיות אלגנטית גם בבית, שכל אחת תעשה את זה בדרכה ובנחת. ובעיקר עבור עצמה.

נראה לי שכולנו קצת קטלנו אותך

ברור שמבחינה אבולוציונית אנחנו שמות דגש על יופי כדי למשוך גברים ולהתרבות.

בדיוק כמו בעלי חיים שאחד מבני הזוג מחזר ביופי, קירקורים וכו׳ במטרה להתרבות.

וברור שאם כל אחד מאיתנו, גברים ונשים היינו חיים באי בודד, הרגלי הטיפול והיופי שלנו לא היו אותו הדבר, בוודאות.

החברה גורמת לנו להתלבש ולהתנהג בצורה מסויימת.

אבל אנחנו מורכבים יותר מחיות. 

חשוב לנו להרגיש בנוח מול החברה.

כשאישה (וגם גבר אבל באופן שונה) מתלבשת, מתנקה ומתייפה, במצב בריא, היא לא עושה את זה בשביל החברה , היא עושה את זה בשביל עצמה, כדי ש*היא* תרגיש בנוח מול החברה.

לא נכון להגיד שהיא מתייפה רק בשביל אחרים אבל גם לא נכון לגמרי להגיד שהחברה לא משפיעה בכלל ובתוכה כמובן גברים.

זה תקף לכל מיני קודים חברתיים.

על הספר המצוין של אוריה מבורך "מה את רוצה" שבאמת שם את הענין במקומו הנכון

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה