כלומר, לא בדיוק, אבל אחרי החתונה גיליתי שאשתי הסתירה דברים מהותיים על משפחתה, שהשליכו מאוד על חיינו ובהמשך גילינו שזה ישב על דברים שהסתירה (נפשית) אפילו מעצמה... (הדחקה/ניתוק).

ברור שאתה בהלם, ברור שאתה מרגיש מרומה ומקח טעות. הכאב שלך והרגשת החילול מובנים מאוד. לגיטימי לחלוטין כל צעד שתבחר כעת.

כן צריך לדעת שזה המצב היום, רבים עשו שטויות בגיל ההתבגרות, השאלה אם לשבור את הכלים, או לראות איך אתם יכולים לעלות מהשבר ביחד - תלויה רק בך.

בהצלחה רבה מאוד

בס"ד

לא כותב בפורמים בכלל (צופה הרבה זמן מהצד) אבל גרמת לי לרצות להגיב

תכלס, בהכללה גסה, יש לך שתי אפשרויות:

1- לטעון למקח טעות וללכת בדרך של פירוק. זכותך לעשות זאת. 

2- לקחת את הפגיעה הקשה הזו, לכאוב אותה, לבכות, להיות מתוסכל ואחרי זה - לקום מהאפר ולבנות. זה כואב ונוגע במקומות הכי אינטימיים של הזוגיות ודווקא בגלל זה אם תחליט לנסות ולצמוח הרווח שיצא לך מזה בתור בן אדם ולכם בתור זוג לא יסולא בפז. במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. כמובן שאם זה הכיוון חשוב להיעזר באנשי מקצוע. 

בהצלחה רבה

אתה לא עשית דברים שאתה לא גאה בהם? 

היא בכתה והצטערה. 

בעיני זה כל מה שיש שם. 

אף אחד לא מושלם. לכולנו יש שדים בארון. 

חלקם מכוערים וחלקם פחות. 

בטוחה שהיא מתביישת מאוד במה שעשתה ולא צריכה עוד קטגור על הכתף. 

צפיתי בפורנוגרפיה. אבל לא ייצרתי פורנוגרפיה. ולא צפיתי בישראליות שאני יכול מחר לפגוש ברחוב. 

יש שדים מכוערים יותר, ויש פחות. 

אני מבינה מאוד את הכאב והבהלה שלך, 

בעיקר כשמדובר בזוג צעיר מבתים תורניים. 

אבל זה המצב הנתון. 

מפה יש רק בחירה 

לשחרר או להתקע. 

כל אחד מהם גובה מחיר אחר. 

הבחירה היא שלך. 

קח זמן. תאפשר לעצמך להתאושש ולהשתחרר מההלם. 

כי אתה בהלם וזה מקשה עליך לחשוב בצורה רציונלית. 

אחר כך כשתרגע קצת, שב עם עצמך ותחליט מה לעשות ולאן להתקדם. 

בהצלחה וכל הכוחות בעולם 

אם אתה מודה שאתה בעצמך נפלת למקומות האלו בעבר, אז למה אתה לא מסוגל להכיל את העובדה שגם אשתך הייתה שם? 

נשימה עמוקה. ועוד אחת.

מדברת מהצד של אשתך.

אמנם לא בפורמט שתיארת אבל כן יש לי הרבה שאני מסתירה מבעלי הדוס הצדיק המתוק.

לכולם שלדים בארון.

כולנו בני אדם.

זה משהו שהיא עשתה, ועברה ועשתה תשובה.

האמת קצת תמוה שהכל ככה היה שמור. בדרך כלל דואגים להשמיד וכמה שפחות לשמור אבל מניחה שניה בצד.

יש כח לתשובה.

איך שהיא היום, אתה רוצה אותה בתור אשתך? אמא לילדים שלך?

בלי קשר למעשי העבר כי לכולנו יש חטאים.

הנפוץ שבכולם במקצה הזה הוא צפיה בתכנים פורנוגרפיים.

תאר לעצמך כל בחורה שהייתה מגלה שבעלה צפה או אפילו צופה שזה מאודדדד נפוץ גם אצל דוסים שהיא רוצה להתגרש, המצב היה שמע ישראל.

נשימה. זה קשה.

תרגיש את זה. תדברו על זה. תציפו.

היא גם חווה משבר לא קטן עכשיו.

תיזכר למה התחתנתם, כי זו מי שהיא עכשיו באמת. על מה שהיה בעבר, היא בטוח מתחרטת...

לא למהר לשום מקום.

להרוס מאוד קל.

לבנות- זו החכמה.

כולנו מתחתנים כשחקנים.

כולם מגלים דברים על בני הזוג מי יותר מי פחות.

עכשיו השאלה האם אתה נלחם או מוותר. בתכלס, אין על מה לוותר הי זה שטויות. אפילו אם היא הגיעה לאקטים פיזיים זה לא מאפיין מי שהיא בנפש. זה הכי טבעי בעולם וזה חטא בדיוק כמו לשון הרע או כל השאר. זה נתפס אצלנו כגרוע פי כמה, בתכלס זה רק חשבונות שמיים.

אבל זה רק גורם לפגיעה להיות גדולה יותר כי בחיים לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות. 

אני אמור להתרגש מהאינטימיות איתה אבל איך אני יכול להתרגש כשאני יודע שעוד נערים ראו אותה כך? שזה בכלל לא מיוחד מבחינתה אלא משהו שהיא עשתה כבר הרבה פעמים מול זרים?

אשרייך, זה א'.
כמו שכתבו לך פה החברים.
יש שלבים בעיכול של העניין.
אתה עכשיו בשלב הראשון- התמודדות מול זה.
אח"כ יגיעו קבלה, הכלה, התמודדות, התגברות.
ממעוץ הציפור אומרת לך- מותר לך להתרגש גם אם אחרים ראו.
זה עדיין שלך ושלה לגמרי, בקדושה וטהרה תודה להשם.
הדבר שהוא מצד אחד יכול להיות הדבר הכי נמוך במצב של חוסר קדושה,
יהיה גם הדבר הכי טהור בקדושה.
אם השם סלח לה,
גם אתה יכול.
בזמן שלך, בדרך שלך,
אתה תגיע לשם. בע"ה.

ומה שתבנו אח"כ יהיה הרבה יותר עמוק ומשמעותי.בע"ה.

האמת היא, שיש הרבה דברים שה' סולח עליהם, ובני אדם לא, וטוב שכך.

עם ובלי קשר לנושא המדובר.

אני כותבת את זה כי לפעמים אנחנו הופכים את עצמנו לקורבן בשם המידות של הקב"ה.

אנחנו בני אדם, אנחנו מוגבלים, ומתוקף כך אנחנו צריכים ללמוד גם להציב גבולות.

אני שוב אומר שאני כותבת את זה עם ובלי קשר לנושא כאן.

פה עוד יש מה לחשוב, אבל זה לגמרי שלו, אבל יש מקרים שבהם כדאי לזכור שאנחנו לא הקב"ה.

אנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו לא לסלוח אם השם כן.

הפוך, השם בוחן כליות ולב ויודע בדיוק מה אדם חשב, הרגיש ומה עבר עליו.

ולמקרה הספציפי:

היא לא חטאה נגדו. לא חטאה מולו.

זה שלה מול עצמה.

אני רוצה להיות עוד יותר קיצונית ולומר שזה בכלל לא קושר אליו אבל זה כן נוגע בו בסוף.

בעיניי זה גובל בגניבת דעת, ואני לגמרי מבינה גבר שנרתע מעבר של מישהי שחשפה את עצמה בסדר גודל מסויים מול גברים זרים.

להגיד שזה שלה ובין אדם למקום בלבד זו די סיסמה.

בכל מצב יש משהו לא מכבד ולא אמין בלהסתיר ממישהו עבר שרלוונטי לגביו באיזשהו אופן רק כדי שיסכים להתחתן איתך.

אני אומרת דברים בחופשיות כי אני דנה בזה באופן תיאורטי בעיקר.

בסוף זו לגמרי הרגשה ותחושה שלו.

ואני מרגישה צורך בתשובת המשקל מול מי שמבטל תחושות ובחירות לגיטימיות בשם אידיאולוגיות של חזרה בתשובה וסלחנות.

שטויות שאדם עשה פעם,

צריכות להעיב על כל חייו?

זו לא התורה שאני מכירה..

ספציפית זכיתי לעמוד בהרבה נסיונות מהרבה סוגים ב"ה. ומאחלת לי ולכולנו באהבה לעמוד בכולם בגבורה.

אדם צריך לקחת אחריות על השטויות שהוא עשה פעם (זה חלק מהתשובה), ולכבד את הפרטנר שלו.

שלפחות ידע, שלפחות יבחר אם השטויות הללו מתאימות לו.

את לא חושבת?

(אגב, זה מאוד תלוי בגופו של דבר. יש דברים שאני לא חושבת שצריך לספר. אבל העיקרון המנחה הוא "ואהבת לרעך כמוך". מה שלא היית רוצה שיסתירו ממך, מה שלא היית רוצה שהפרטנר שלך ישמור באיזה כונן, אל תעשי לו).

אני חושבת שלכולנו יש שלדים בארון,

ולגלות אותם זה לא תנאי להמשך החיים עם הפרטנר.

יש דברים שהצניעות יפה להם, בכל המובנים.

אין מצווה לגלות הכל.

מקח טעות בהלכה אלו כמה דברים מאוד ספציפים, לגלות את כל חטאי העבר לא אחד מהם.

אני לא בטוחה שלכולם יש שלדים בארון. כלומר, אני יודעת שלא. ואולי שם בעיקר נקודת המחלוקת בנינו.

אני מסכימה שאין מצווה לגלות הכל,

זו עמדתי למשל ביחס לאוננות וצפיה בפורנו (במקרים שלא מדובר בהתמכרות), מהסיבה שגם אם יש איזו פגיעה עקיפה, היא עדיין לא פוגעת בבלעדיות הקשר במובן ה"ארצי" לפחות.

ועם זאת אני חושבת שבמקרה הנ"ל מדובר בדבר חריג שדורש התייחסות אחרת כשזה מול דתי תורני שמתחתן עם אישה צנועה, חסודה ו*בתולה*.

הרי העניין ב"נערה בתולה", הוא לא עניין שטחי באיזו חתיכת קרום. נכון?

ואני לא רוצה לדון ביחס למקח טעות בהלכה, כי אני לא בקיאה מספיק בנושא, אבל יש את ההלכה ויש את עומק ורוח ההלכה, ואי אפשר לומר שאין פה בחינה של זה. ויש לזה נפקא מינה.

יש סיבה שהגדרת אשה בתולה הוא בקרום.

יש הרבה מאוד דרכים אחרות להגדיר מהי אשה בתולה, זו דרך ההלכה.

אני עושה רגע זום אאוט- אני לא מעודדת או חלילה מנרמלת את זה ממש לא!.

להבין שאנחנו חיים באחד הדורות הכי קשוחים שקיימים,

מאוש הטרןגני,

הרבה תשובה, בשלבים שונים.

לאנשים שעשו דבקים שהם מתחרטים עליהם מותר לעשות תשובה ולהתקדם הלאה. דרך אגב,  לדעתי הסתרת צךמה בךורנוגרפיה גרועה פי כמה. זה מעצב תודעה וחשקים גדול וזה מפריע הרבה יותר מקשר חולף, גרוע ככל שיהיה.

אבל מבינה שהדיון פחות לוגי ויותר רגשי בהנחה שאת מאמינה ש"לכולם יש שלדים בארון".

למי שיש שלדים בארון נוח לומר "שחררו הוא התקדם" בלי לקחת בחשבון שגם אם הוא התקדם יש למעשים שלו השלכות כלשהם והוא צריך לקחת עליהם אחריות ולקבל עליו את הדין שלא לכולם העבר שלו יתאים 

בשורה התחתונה אני חושבת שבמבט אובייקטיבי יותר אפשר להבין שמה שמפריע לפותח השרשור הוא לא רק עניין רגשי אלא גם עניין עקרוני.

מה לעשות שקיים חוזה בלתי כתוב בין שני תורניים מבית שמתחתנים, ובעיניי הסתרה של זה גובל בחוסר מוסריות מסויים.

ודבר נוסף, ההלכה היא עניין מעשי פרקטי, אבל היהדות קצת יותר מורכבת מדתיו•ת יבשה.

כשזוג מתחתן, הם צריכים לבוא דין וחשבון אחד בפני השניה ולעשות רשימת מכולת לפי רמתם הרוחנית.איפה עובר הגבול?

יש מסמל מסודר מה מגלים מה לא?

לפי מה שהבחור מתאר, היא לא הייתה בקשרים פיזיים אלא וירטואלים.

ואם מישהי הייתה בקשר בשנות הנעורים והתגלדלה לאן שהתגלגלה, זהו, אסור לה להתחתן עם "דוס"?

מה משנה ההגדרה של הבית? מאיפה את יודעת מה קורה בבית, אולי אחד ההורים  דתי אנוס?

אולי יש מחלת נפש בכלל, המשוואה משתנה?

את מבינה כמה זה לא הגיוני מה שאת אומרת?

איך, איך אפשר לתת ציונים לאנשים, בני אדם שטועים קמים ומתקדמים?

איך אפשר להכניס את כולם לטבלה ולצוות לפי כמה ואיזה חטאים עשית?

ולסיום סיומת, רוח ההלכה והתורה נוגדת בניגוד מוחלט מה שאת אומרת.

רוח התורה וההלכה האמיתית, היא שכל יהודי הוא יהלום, ועליו לאסוף את הנקודות הטובות, ומעשיו הרעים לא מבטלים את הטובים, ויש תשובה בעולם.

וגם רבי עקיבא שהיה רועה צאן התחתן עם רחל,

וגם לא זוכרת את שמו של מי שקפץ למים כי חשב שר' יוחנן הוא אשה יפה וחזר בתשובה, היה בסוף החברותא שלו (אולי השמות זה חרטוט, ההגיון ברור).

ורבקה אימנו? מאיזה 'בית' היא באה?

איך אפשר לקלטג ככה בקופסאות מה אסור מה מותר מי ראוי וכמה?

עוד שלב קדימה, הבחור פה הודה שצפה בפורנוגרפיה- הפתעה, כמו מעל 90 אחוז מהנוער עד גיל 17 בכלל המגזרים- לכי לבדוק סטטיסטיקה.

זהו, נגמר? מותר להם להתחתן רק עם מי שגם צפתה בפורנו?

לא מאחלת לאף אחד, רק בשביל ההדגמה, כל אחד מאיתנו צריך לחשוב מה היה קורה אם הילד שלנו היה נופל בסיטואציה הזו. היית באה לילד שלך ואומרת לו, לא אתה לא מתחתן עם מישהו מבית דוס?

לפי תפיסת עולמי אדם צריך להיות הוגן ולומר לצד השני דברים שעשויים להיות רלוונטים לגביו.

כולל אונס, מחלת נפש, ופריצות וירטואלית.

לתת לו את הכבוד לבחור אם ההשלכות מתאימות לו.

זה לא מאוד מורכב.

אבל אני שוב מרגישה שהדיון קצת רגשי מידי.

תפיסת עולמי נובעת מחשיבה, רגש וגם נסיון.
אולי אני טועה, זה בסדר.
אני עדיין לא חושבת שהצדק איתך.
אונס, מחלות נפש ממש לא נכנסים יחד בפעילות כזו או אחרת ברשת.
שוב זו דעתי האישית,
לפי דעתי להתייחס לזה כך יכול להיות בעל השלכות קיצוניות,
לא תואם את רוח היהדות ביחס לכוחה של תשובה,
ויכול לגרום השלכות שליליות בלתי הפיכות.

אני חושבת שדיי הבעתי את כל מה שיש לי להציע במקצה הנוכחי.

אינני חושב שזה משקף את מהותה הנוכחית, אלא סגנון קלאסי של גיל התבגרות ומשובת ילדעת, הנובעת בעיקר מסקרנות, שעוברת ככל שמתבגרים.

אכן מאד מזעזע ולא נעים להיחשף לכך..

ברשותך, אתחיל מהשורה התחתונה..

מבחינה הלכתית זה לא נחשב ל-"מקח טעות".

"מקח טעות", זה אם לא היית מודע למשהו שהיה קיים בזמן הקידושין.

אם היא לא עשתה את זה בתקופת האירוסין שלכם, ובוודאי אם היא חזרה בתשובה, אז אין כאן שום מקח טעות.

מעשה הקידושין שלכם תקף, ואם תרצו להיפרד, זה יהיה בגירושין.

בהנחה שאשתך תרצה להמשיך בנישואין, מכיוון שהיא חזרה בתשובה, בי"ד גם לא יתן לכם להתגרש בשלב זה, אלא ישלח אתכם לטיפול זוגי.

אם היא התחתנה עם בחור תורני כמוך, אני בטוח שהיא שואפת לרמה תורנית כמו שלך.

רק שבתקופת ההתבגרות היא התקשתה להתגבר על הסקרנות ועל היצר.

ואם לומר את האמת (הלא כ"כ נעימה), אם גם אתה היית מתגבר על היצר שלך, כנראה שהיית עוצר לאחר שנחשפת לתמונה הראשונה ולא ממשיך לתמונות הבאות.

בסופו של דבר, מדובר על יצר מאד חזק..

כשבחרת להתחתן איתה, בחרת להתחתן עם היא מי שהיא עכשיו, ולא עם מי שהיא הייתה.

אם אהבת אותה לפני שנחשפת לעבר שלה, אני מקווה מאד שתדע להמשיך לאהוב אותה.

זה מן הסתם ייקח זמן עד שתעקלו ותעבדו את החשיפה.

אני מקווה שתצליחו להתגבר על המשבר,

ושתחזור לביתכם האהבה, האחווה, השלום והרעות..

להאשים אותו זה שיא החוצפה ושיא האשמת הקורבן.

מלבד שהוא לא הסתכל בגלל יצר, אלא מהלם וכדי להבין איפה הוא עומד.

הוא נתן דוגמא למצב שהיצר הרע סוחף למעשה גם כשאתה מבין שזה משהו לא תקין.

היסחפות זה רצון לפרק את החבילה כי פעם ברווקות החצי השני עשה שטויות.

So what?

להגיד שזה היסחפות - המחשבות שלו מאוד מובנות. בחור דוס, שמר על עצמו מול כל הפיתויים בגיל ההתבגרות ומגלה שאשתו לא 'נסחפה פעם אחת', אלא התנהלה באופן קבוע, כולל תיעוד ושמירה של זה, באופן מאוד רחוק מטהרה וקדושה.

אני מסכים שעדיף שיראו איך אפשר לעלות מזה ביחד. אבל, זה יוכל להיות אפשרי, רק אחרי שתוכר עומק הפגיעה בו.

לטעון שגם הוא התפתה ליצר, או שהוא נסחף - זה בדיוק לזרוק עליו את האשמה ולא לאפשר לעלות משם.

תאמין לי שאם מישהו פה אוהב דרמות, זאת אני,
זה לא הסיפור.
מהמקום של הגילוי- אני הכי הכי מבינה את הרגשת ה"בגידה", חוסר האמון, משהו לא יאומן קרה.
זה כואב קשה ומורכב.
לא לוקחת את זה משם. ממש ממש לא.
כל רגש- ואני בכוונה מדגישה-רגש, לא מעשה ולא פעולה, רלוונטי.
הוא כתב פה לפרוק ולהתייעץ,
אני אישית שחושבת שלהראות לו שזה לא הכי גרוע שקיים- יכול לעזור לו.
ממש לא להאשים, לתת פרופורציה.
חוץ מזה שמאין לך שהוא שמר על עצמו בתור בחור?
אולי כן אולי לא. אולי לא תיעד.

לגלות דבר כזה אחרי החתונה על קשרים שהיו אחרי החתונה נגיד, מערער פי אלף לדעתי.
בשעת הגילוי התחושות קשות מאוד וקיצוניות.
לאחר מכן חשוב וכדאי שאנשים מבחוץ יתנו איזון לכיוון השני- ממש כמו שעשו פה החברים.
איפה ראית שמישהו האשים את האיש היקר- אתה אשם, אסור להסתכל עכשיו תתמודד?
זה לא המקום, ולא המצב.

ברור שמי שעשה כאן את המעשה היותר בעייתי זו האשה.

רק רציתי להאיר לו כמה קשה להתגבר על היצר הזה..

מכיוון שהיא חזרה בתשובה, אני כן חושב שצריך לחשוב כיצד ממשיכים לבנות מכאן ולהבא.

לפרק את החבילה במצב הזה, זה לא תואם את האירוע וגם כנראה שבי"ד לא יתן לזה יד בקלות..

וגם חז"ל כתבו לנו שמי שמשכין שלום בין איש לאשתו, אוכל פירותיו בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

(מסכת פאה פרק א' משנה א')

אז אני לפחות מעדיף ללכת עם חז"ל..

אבל הדרך להשכין שלום חייבת לעבור דרך הכרה בפגיעה. אם אתה מנסה להוציא אותם 'פיתים' - זה רק דרך לזרוק עליו אחריות ולא להשכין שלום.

אם כי זה לא אומר שהיא "חייבת לו" כפי שהעני ממעש כתב.

וגם צריך לזכור שהם לא היו זוג בזמן שבו הסיפור המדובר קרה, ולכן היא לא פגעה בו אלא בעיקר בעצמה.

קשה מאוד להתמודד עם כזה אירוע. מלבד האירוע, מתלווה הגילוי של לא נודע 

בהיות שאשתך מסתמא בן אדם הגון, יש לברר מדוע לא שיתפה . מסתמא האירוע מבחינתה נגמר. , ואולי בסביבה הדוסית שלה לא היה לה איך לברר

זכותך לצאת מן הכלים .

אם תצליחו לגדול משם אז יכול להיות חזק , ובכל מקרה באופן פשוט אשתך תהיה 'חייבת לך' .

כל עוד זה משהו שהוא נחלת העבר והיא התחתנה איתו כשהיא כבר אחרי, לא רואה שום סיבה שתספר לו.

שהיא היתה מציגה לו שמלבד שהיא עברה את זה, 

שדמות כלשהי ייעץ לה שאין עניין או צורך לשתף את בעלה

זה לא היה נקודתי ולא ברירת מחדל שכל נערה עושה 

לו היתה משתפת - ואין בדרך כלל צורך בצבעים עזים - או שהיה חותך מה שלדעתי לא היה קורה, אבל לגיטימי. אח שהיה מתקדם נכונה בקשר.

בסוף יש לזכור שהעולם קטן ודברים מתגלים.

כל ההתחשבנויות הללו, זה רק דבר שמזיק ליחסים בתוך המשפחה בכלל ולזוגיות בפרט.

אא"כ, זה באמת מגיע ממקום קצת הומוריסטי ורצון של לפנק את בן הזוג מתוך אהבה ושמחה..

אם הייתי רואה התכתבויות כאלה שך בעלי, הייתי נחרדת

לא כל שכן אישה.שאמורה להיות עדינה יותר.

למה שמרה את זה? למה זה היה בעל ערך מבחינתה? שווה לקבל תשובה. זה בחלק שמטריד בעיניי.

הרבה אנשים קופצים למסקנות של מה התהליך שעומד בפניך.

כרגע אתה מזועזע. מאוד מאוד. עד עמקי הנשמה.

כי זה אכן משפיל מאוד. גם אותה וגם אותך.

זו גסות ונמיכות וכיעור עצום.

והיית בוודאי נותן הכל כדי שהדבר הנורא הזה יימחק מההארד דיסק שלך. כי כרגע גם אתה נמצא במצוקה מול אשת בריתך. בעיקר בגלל שאתם לא עם רקע חילוני, ולא יכולת לצפות את זה מגיע.

אבל... החיים הם מסע. מסע של עליות וירידות.

לפעמים הירידות הן עד לתחתית. עד לדכדוכה של נפש.עד הבורות העמוקים ביותר שיש.

ונכון שלא היינו רוצים בירידות האלו.

אנחנו רוצים חיים טובים ואידאליים. בטח זוג צעיר שעכשיו התחתן, והכל עוד צבוע בצבעים הרוצנטיים של החתונה.

אבל... הפגיעה באידאל, במה שחשבנו שנכון שיהיה,

ההתמודדות המייסרת הזאת,

זורקת אותנו לחשב מסלול חדש.

ואצלך זה אולי מסע של לבנות בנפש מקום למה שהוא רחוק ממושלם,

לקבל פגימות כזאת, שכל כך לא היית רוצה שתהיה, ובכל זאת ה' הניח אותה לפתחך. ולא סתם, לא לחינם.

לבנות מקום של מחילה,

של ריפוי מתוך ההבנה שהשבר יכול להצמיח משהו מחדש

קל לכתוב וקשה מאוד מאוד לעשות.

זאת ממש התמודדות יום יומית ואתגר רציני.

אבל אני בטוחה שאשתך שווה את זה.

זה היה בנעורים, סה לא עכשיו

אז היה לה יצר וזה גם מתועד, ואם זה לא היה מתועד???

וחוצמזה מישהי אחרת שתיקח בטוח תהיה צדיקה תמימה???? ססביר להניח שלא.

ויכוליות שיש דברים שלעולם לא תדע.

היא הייתה נערה צעירה ועם יצר הרע, הבכי שלה הוהא התשובה. בורא עולם סולח אתה חייב לסלוח.

ואתם יכולים להגיע בזוגיות הזו למקומות שלא הכרתם רק מהחוויה הזו.

מאחלת לך להיות חכם ולנצל את זה

ולגיטימי לגמרי להרגיש שבר וגם להגגיש מרומה כשנחשפת לכזה דבר.

סביר להניח שאשתך חזרה בתשובה על הדברים האלה.

עכשיו זה הזמן להתאבל על השבר מול הגילוי הכואב הזה, תתמקד בו.

כשתעבור את הגל יגיע הזמן לחשוב מה נכון לך לעשות לאור המצב הזה.

לא יודע מה לומר לך זו סיטואציה ממש קשה אבל אולי זה פתח והזדמנות לשינוי

עלית על משהו שאילולי היית עולה על זה כך כנראה שלא היית יודע לעולם

יש מצב שמכאן אתם יגולים לעלות למקום מטוקף בזוגיות שלכם, הרי אתה יודע משהו שרק אתה יודע עיה ואף אחד אחר לא 

אם תכיל את המקרה בצורה נכונה ותנסו לעלות ממנו בזוגיות בעולם האישות אני מאמין שתהיה לכם מכאן רק טוב

המון הצלחה 

ומחזיק לכם אצבעות

מקצת עיסוק בעולם החינוך אין היום כאלה שלא נפלו בצורה כזו או אחרת רוב רובם של הנוער והחברה ההצעירים ככל הנראה נפלו ונופלים...

קח את זה בקלות

תדבר איתה המון

המון הכלה ותהיה לכם זוגיות נפלאה

תסמוך עליה

אם היא לא הייתה אוהבת אותך ורוצה בית קדוש ודוסי בדיוק כמו שחשבת כנראה היא לא הייתה מחפשת אותך 

ואם הדעתם זה לזו ככל הנראה אתם משלימים אחד את השניה

בהצלחה גדולה

אז קודם כל אני חושבת שהזעזוע מובן בהחלט.

כל התחושות שלך מובנות לחלוטין.

ואני אומר משהו קצת לא פוליטקלי קורקט.

בסוף כשאישה נחשפת מול גבר זר, היא לא פוגעת רק בכבודה אלא גם בכבוד אישה לעתיד.

אז קודם כל תתן את מלוא הלגיטימציה לזעזוע שלך ולתחושות שלך.

זכותך להרגיש כל מה שעולה לך, ולהחליט כל מה שבא לך.

זכותך המלאה.

נכון שזה היה בנערות, נכון שמן הסתם אם היא התייעצה המליצו לה לא לספר את זה, נכון שמן הסתם היא עשתה על זה תשובה,

אבל בסוף זה שמור על כונן חיצוני (בהנחה שזה אמיתי) [למה?!],

ורצה הקב"ה והמידע הזה הגיע לידך.

ויש פה גם בחינה של איזושהי פגיעה באמון, כי היום יש דרכים וירטואליות "לאבד את הבתולין" והסתירו את זה ממך.

זכותו של כל אחד להחליט מה מתאים לו.

האם זה חסר תקנה?

האם אדם לא יכול לעשות תשובה?

האם רצה כך הקב"ה שכבר תתחתנו? ושלא תדע על זה לפני כן?

מה זה אומר? מה השיעורים שאתה צריך לעבור?

רק אתה יודע.

זה או שתחליט לצאת מזה, או שתחליט לצמוח עם זה. אין באמצע.

ובכל מצב, תן לעצמך את הזמן להרגיש הכל, ואת מלוא הכבוד להחליט על החיים שלך בלי סיסמאות ופחדים משום כיוון.

אמרה לי שהיא שמרה את זה על המחשב כי היא כל כך התרגשה כשזה קרה ולכן רצתה שתוכל להיזכר בזה בהמשך. וגם להסתכל על התמונות שלהם כמובן. לטענתה היא אף פעם לא באמת חזרה להסתכל וכאשר היא גיבתה את כל התיקיות שלה היא כבר לגמרי שכחה שזה שם 

משהו בזה קצת לא עובר לי חלק בגרון האינטואיטיבי שלי.

מרגיש לי ניסוח ומהות לא נשית.

גם בהנחה שמישהי התדרדרה למשהו כזה (שגם זה בפני עצמו די הזוי למישהי, ול"דתיה" בפרט), היא באופן טבעי מתביישת בזה ולא מתעדת באופן עד כדי כך אקטיבי.

לנשים יש בושה טבעית.

ובפרט אם היא בחרה להינשא למישהו דוס. זה מעיד על איזשהם כוונות.

ולהגיד לך גם שהיא התרגשה ורצתה לשמור את זה? נשמע לי כמו יצר גברי האמת.

מוזר מידי.

משהו פה לא עובר לי.

ובכל מצב, אם זה סיפור אמיתי, אז זכותך המלאה להרגיש ולעשות כל מה שנכון עבורך, בלי רגשות אשם.

לכל החלטה שתקבל יהיו סנגורים.

תהיו זהירים...

הרי ידוע שיש מספר מסוים  של גברים שעושים שיחות מיניות באינטרנט,

ויש מספר מסוים של גברים שמקיימים יחסים מלאים בלי שום רגש ומחויבות,

ורובם המוחלט עושה זאת עם נשים,

אז... מן הסתם יש נשים רבות מאוד שגם כן אוהבות את הדברים האלה.

(אם אף אשה לא הייתה נרשמת לטינדר, הם היו פושטים רגל מהר מאוד...)

אפשר לחשוב שעולם המין רלוונטי ומרגש גברים בלבד לפי התגובה הזו. 

יש נשים שנהנות מכל הסערות המדוברות בלי גרם בושה ומתעדות. 

להגיד שלכל הנשים יש בושה טבעית זה קצת מצחיק אפילו. 

כולנו אנשים שונים. 

יש נשים שחיות את המיניות שלהן ולא מרגישות בושה בשום מצב, בדיוק כמו גברים. 

וכי למה שאישה תתבייש וגבר לא? מין זה מין. לכל הצדדים. 

והתיעוד? מחיה את הריגוש.  

ויש הבדל בין "צרכנים" ל"ספקים" באתרים, בצ'אטים, ב"קווים חמים" וכו'.

מעט ספקיות מול הרבה צרכנים, שהרבה מהצרכניות הן בכלל בוטיות.

בקיצור, זה שיש הרבה גברים שעושים את זה עם "נשים", זאת לא אינדיקציה.

אני לא טוענת שאין נשים כאלה, אני טוענת שהן מעטות בפער.

ואני מוציאה מהמשוואה נערות שנמצאות בקשרים מניפולטיבים בציבור הכללי, זה לא הסיפור כאן.

מדובר בנערה מבית תורני, שהתחתנה עם גבר תורני ושמרה את הכונן.

יש פה כמה אלמנטים שלא מסתדרים לי.

ואכן אישה מטבעה ביישנית. ב"ה.

גם מי שמאוד בטוחה בעצמה ובמיניות שלה, ודווקא זאת @לביטה, שומרת על כבודה.

כמה נערות דתיות הולכות לוועדה להפסקת הריון לפני גיל 18?

אבל בגלל ההקשר שלו לנושא הזה, אומר אגב שדעתי האישית היא שיחסים לא וירטואלים נתפסים כהרבה יותר טבעיים ומובנים, (והרבה מהם נעשים במסגרת של "אהבה"), בזמן ששיחות וירטואליות נחשבות להרבה יותר מביכות ובעלות סיכון...

א. אולי הסטטיסטיקות מושפעות מההסללה של החברה הדתית לראות במיניות דבר מוקצה ומגעיל ופויה, בעיקר לנשים כמובן, עד שזה בסדר ואז תתמסרי ותתני לבעלך? 

טיעון דמגוגי בעיני.  

ב. שומרת על כבודה? איפה פה היה ויתור על כבוד? בהתנסות מינית נערית? בלמידה עצמית? 

יש נשים שנולדו עם תשוקה פנימית גדולה יותר מאחרות. וכן, זה בא לידי ביטוי גם במשיכה למיניות והתנסות.  

אני מוקצה בעיניך? לא נשית? לא לגיטימית? 

ולו היית יודעת כמה כאלה אני מכירה בתוך החברה הדתית.  גם בתור נערה וגם היום כמבוגרת. 

ואין קשר בין זה למה שכתבת בסוף סעיף א.

ב. אין לי חסך בהיכרות קרובה מאוד עם נשים "מתנסות" מהחברה הדתית שהן מאוד יקרות לי ואהובות עלי.

האם כל התנסות מינית מכבדת בעיניי? לא.

ולא כל למידה עצמית, היא "עצמית".

(ולא כל דחף או התנסות מעידים על תשוקה פנימית גדולה יותר בהכרח, ולא כאן המקום להרחיב לגבי זה).

מצטערת על הישירות.

בקצרה אני אומר שלא חסרות נשים בעלות תשוקה גדולה ויכולות מימוש התשוקה שלהן בקלות וברווח, עם עקרונות מנחים נוספים.

הפורום לא נקי מציידים וטרולים שנהנים להטריל את הפורום ואת הכותבים פה עם סיפור מטלטל שקשור במין במקרה.

לא ברור מה ה"אינטרס"?

שגם ככה עבר טלטלה ובא למצוא מקום מכיל ועצות?

אם זה טרול אף אחד מאיתנו לא נפגע, הכל טוב אנחנו אנשים בוגרים שבוחרים איזה תוכן לצרוך ועל מה להגיב,

משהו דרמטי קרה כאן למישהו?

ניראחי שכולם נושמים ברוך השם.

לא הייתה פה הטרדה, יש פה מנהלים שדואגים לתקינות הפוסטים.

חוץ מזה. שזה שאת לא מכירה, אבל בהחלט שיש נשים שהיו עושות מה שהבחורה עשתה, זה אפילו צורך דיי טבעי, בניגוד למה ש"לימדו" אותנו שאשה ביישנית וכו'.

לפעמים הלימוד הזה עושה כאלו צרות...

את מוזמנת להגיב כרצונך.

שהיא עברה על ההלכה?

שהיא הסתירה ממך?

שיש מישהו אחר שראה אותה לפניך?

אתה חושש שאם היא עשתה בעבר דברים לא מתוך אהבה, אז יכול להיות שהיא גם התחתנה לא מתוך אהבה? כלומר שאתה ''סתם עוד אחד''?

שהיא הסתכלה על בנים אחרים? 

משהו אחר? 

אתה כמובן לא צריך לענות כאן...

אחרי שתזקק לעצמך את מה שמפריע לך, יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד ולקבל החלטות.

אין סוף לסיפורים מהסוג הזה. משובות נעורים אלה משובות נעורים, מי יותר ומי פחות. תקופה קשה. לא היית אמור להיחשף לדברים הללו. כל אחד ואחת יש לו קופסה שחורה ששמורה רק לו או לה. אז אם היום הכל בסדר. לעבור לסדר. שכח מזה. חבל.

היא בכתה, והתחרטה, ובכלל שכחה מזה. תן צ'אנס, היא אוהבת אותך.

אני אומר תגיד לה ככה:

מאמי, הדבר הזה הותיר אותי פשוט בהלם. סליחה שכעסתי עליך כל כך. אבל את מבינה מאיפה זה מגיע נכון? בואי נשכח מזה ונבנה לנו בית מהמם ומקסים ביחד".

ואם בא לך, תוסיף מנגינה עצובה ברקע ותגיד את זה בהילוך איטי.

בעצם אל תגיד בהילוך איטי היא תחשוב שקיבלת שבץ. תגיד את זה נורמלי. 

מקסיקנים עם כרס, פונפונים מהכובע ושפם, זה הכי הרבה שאני יודעת

כאב מאד לקרוא את החוויה שלכם. 

אבל, היא אומרת שהיא כבר ממזמן לא שם. והיא גם בכתה. אז זה לא אומר שהיא עשתה תשובה? 

יש לך מושג איזה קשה לצאת מהגועל נפש הזה ? 

אם היא באמת יצאה משם והגיעה למצב שהיא תורנית והתחתנה איתך ולא היה לך שום חשדות, אז קח בחשבון שהיא באמת עשתה 180. אתה אמור להתגאות בה. במקום לדרוך לה על צלקות, תאחה אותם. ותראה שיצא משם המון אור בע"ה.

נשמע ממש קשוח . אני באופן אישי מאמינה

שלוקח זמן לקבל דברים מסוימים אבל הזמן עובר

ומקבלים פרופורציות.  כולנו עשינו שטויות ברמה כזו או אחרת בחיים שלנו. 

הדברים שראית אלה דברים שנכנסו כמו ארס של נחש לתוך התודעה שלך וכנראה שיהיה לך מאוד קשה עד בלתי אפשרי להוציא אותם מהראש שלך.

אני ממליץ להתייחס לזה ממש ברצינות וללכת למטפל קודם כל באופן אישי ואחר כך עם אשתך. גם אם אתה בוחר להיפרד עדיף לעשות את זה בליווי מקצועי וכש"כ אם אתה רוצה להישאר.

אם תשאל מה זה יעזור, העיבוד הנכון של הזעזוע שאתה עובר וההבנה של הרקע של המעשה היא יכולה להיות גיים צ'יינג'ר. (אומנם נכון שהיא עשתה מעשים נוראיים והתרגשה מהם אבל מאוד יכול להיות שהיא היתה במצב כאוב מאוד ומעשים האלה נעשו על מנת לאלחש את הכאב ולא ממש מתוך בחירה...שזה רק תסריט אפשרי)

בהצלחה רבה

תמצא מישהי נורמלית במקום לנסות לתקן משהו עקום שאתה לא יודע מתי זה יתהפך עליך.

כל הנסיונות כאן לנחם ו"לטפל" זה קשקוש.

מנסיון.

אייייי

מישהי נורמלית....

יכולה להיום גם מושלמת.

שזה לא מעיד על מהות הנפש והמידות שלה כלום.

שכולנו נופלים וזה לא דבר כזה נורא ביחס לדברים אחרים, לדעתי האישית.

ובשמיוחד בהתחשב העןבדה שהיא חזרה בתשובה ומתחרטת, אין לזה שום נפקא מינא.

ובעיקר שכל מי שפוסל במומו פוסל. הכוונה מי שזה כל כך מפריע לו ברמה העקרוני. שהוא מנדה את אותה הבחורה מהאפשרות להיות 'נורמלית' שיבדוק למה זה פוגש אותו בנקודה כל כך משמעותית...

מהזעזוע שלו ניתן להבין שזה לא משהו שניתן לגישור. יהיו כאלה שהיא תהיה מושלמת בשבילם.

ובאופן אישי לדעתי אישה שלא הצליחה לשמור על עצמה, תעז לעשות דברים נועזים בעתיד רק עניין של זמן. לא חושב שזה קשור ל"הפוסל במומו פוסל".

אולי הניסיון שלך שונה אבל זו דעתי. 

זה מובן.

זה לוקח זמן.

אבל ממש ממש ממש לא מפרקים בית על זה!

חד משמעי. שיחפש מישהי אחרת.

אם היו ילדים זה היה משהו אחר לגמרי. חבל, עדיין לא מאוחר.

בגלל שהיא שלחה תמונות שלה בתור בחורה הרבה לפני החתונה להתגרש עכשיו? למה?

עיקר הבית זה הקשר הזוגי, ממש בתי קשר לילדים!!!

עברתי דבר או שניים בחיים. מדובר בתמונות עירום. עשרות כאלה. עם תיעוד בתיקיות. זה דפוס פעולה שאי אפשר להקטין אותו ל-רק "שלחה תמונות לפני החתונה".. ומי יודע מה היא לא תיעדה. סקס וירטואלי וכד' זו זנות לכל דבר.

אקצין ואשאל.. אם היא היתה מופקרת לפני החתונה היית טוענת אותו הדבר? אם לא, היכן הגבול שלך? ואולי הגבול שלו שונה משלך? ובכלל, האם יש להשוות גבר לאישה במקרים כאלו?

שאלה נוספת.. למרות שלא ניתן להשוות את ההרגשות שלך לשלך עדיין אשאל אותך - האם היית משדכת אשה כזו לבן שלך? 

דבר ראשון, הגבול שלי ברור מאוד.

אם בחורה לא בתולה ומסתירה את זה, כאילו זה מובן מאליו שכן- זה גבול.

כל השאר, זה תלוי מאוד.

זנות זה כשזה בתשלום. זה מה שאני מכירה, אולי תאיר את עייני.

אתה יודע מה הרקע? מהיכן היא באה? מה עברה?

אתה יודע אם מישהו סחט אותה או כפה עליה?

גם אני עברתי דבר אחד או שניים ותן לי לחדש לך, שלכל סיפור יש 2 צדדים

לגבי הבן שלי?

זה תלוי מי הוא יהיה ומה הוא ירצה בחיים ותלוי מי הבחורה.

מתפללת שיהיה הכי טוב שהוא יכול להיות ויזכה לזיווג משורש נשמתו מה שמתאים לו במדוייק.

הבן שלי עדיין קטן אבל רוצה להאמין,

שאם היה מספר שגילה דבר כזה על אשתו הייתי מחבקת אותו ומכילה את הקושי, מקשיבה לרגשות שלו, וכשהייתי מרגישה שהוא פרק ומחפש איך להמשיך, מאירה לו את עניין התשובה, את הנקודות הטובות בה, אם צריך זמן, אם צריך טיפול אבל הדבר הכי חשוב- אם הם עמדו יחד תחת החופה הם אחת של השני, סה טו. כל עוד הם לא פוגעים אחד בשניה באופן מהותי, כל עוד ההלכה לא מחייבת גירושין, נלחמים על הבית בכל הכח.

ומחזקת אותו להתפלל כבר מעכשיו שדבר כזה לא יקרה לו, שלא יעמוד בנסיון.

אתה יודע כמה דברים אפשר לגלות אחרי החתונה??? לחלק ככה הוראות להחליך אותה כמו זוג גרביים?

אפשר למצוא הצדקה גם להסתרת אובדן בתולין. להתפלסף אפשר. תמיד.

השאלה היא מה הגבול שלו ולא מה הגבול שלך. הוא מציין שהם דוסים והוא מתאר את הזעזוע העמוק אז להערכתי כנראה הגבול שלו נחצה כמו שאצלך יחצה הגבול בהסתרת אובדן בתולין.

ואגב, זונה שלא בתשלום היא עדיין זונה. (פשוט לא חושבת עסקית)

ואני לא מחלק הוראות. זהו פורום ציבורי. כתבתי שאני לא איש מקצוע, אני מכבד את דעתך ולא טענתי שדעתך קלה, כתבתי את דעתי האישית.

זונה שלא בתשלום היא לא זונה 

זונה זה ליטרלי אישה שגובה תשלום עבור שירותי מין 🤦🏻‍♀️

ולא כל אישה שחיה את המיניות שלה (אולי בצורה שגויה, תפרשן איך שרוצה), היא זונה. 

על גבר בטוח לא היית אומר את זה. 

תפישת עולם עצובה ומעוותת בעיני 

אני פשוט לא מבינה למה תופסים את זה כמשהו יותר חמור מכל עוול אחר, חמור ככל שיהיה.

למה גבר מכור לפורנוגרפיה זה לא גרוע באותה מידה?

שמדמיין את כל העולם ואשתו איתו במיטה יחד עם אשתו?

מבחינת ההלכה זה נורא ואיום, אז מה להתגרש?

של תרבות. יש תרבויות שהאישה חייבת להיות 100% בהכל. אבל הכל. מרגע לידתה ועד יום מותה וכל תזוזה מהמשבצת הופך אותה ל"מוצר פגום". זאת תפיסת עולם, אי אפשר לקחת את זה מאנשים.

בסין למשל, שזאת מדינה לא דתית בכלל יש מושג שנקרא "שנג נו". שזה "שאריות נשים" שמתייחס לנשים שלא התחתנו בגיל ה 20 המאוחר והן נחשבות לסוג ב'.

הוא יכול להתחתן עם ברוריה בת רבי מאיר ועדיין יכול להיות שזה יקרה.

שום דבר בחיים לא מובטח.

אם עשתה תשובה, עדיף את הלא נודע הזה מאשר לא נודע אחר. בעיקר אחרי שכבר נישאו.

ידך קלה על ההדק, ידידי 

א. לענ"ד השרשור מיצה את עצמו.

ב. לפותח השרשור - מציעה להתייעץ בעולם האמיתי ולקבל מענה ראוי לכל מה שמתחולל בך, וביניכם.

ג. על סמך פירוט ודיווחים בפרטי, ישנה אפשרות שהשרשור עלול לעשות יותר רע מאשר טוב,

בעיקר מהבחינה שלא יודעים במי מדובר (לא הפותח על המגיבים - כאן ובפרטי,

ולא המגיבים על הפותח - מי הוא ומה כוונותיו, האם הסיפור אמיתי, וגם על המגדר וכו' שלא תמיד מי שמציג עצמו כגבר הוא גבר ומי שמציגה עצמה כאישה היא אישה.

וגם בתוכן - לא תמיד מי שמוצג בתוכן כאישה היא אישה ומי שגבר כגבר).

גם על סמך כוויות עבר שנאמרו לי בפרטי על מצבים דומים בהם הסיפור היה לא אמיתי ולקחו ללב / נפגעו בעצמם/ן מפותח השרשור שיצר קשר בפרטי לאט ובערמומיות /

המגיבים עצמם פגעו בפותח/ת / מדובר בהטרלה / מדובר במתחזה לגבר/לאישה / אנשים ש"רוכבים" על שרשור כזה ומוציאים ממנו רע ועוד רע / אחר.

ואם אכן הכל אמיתי אז חוזרת להתחלה - שולחת חיזוק ואת סעיף ב'. כך או כך השירשור מוצה ורק הולך למקומות לא שייכים.

בשורות טובות ב"ה 🙏

אולי עדיף לא להסתכל...

נשימה עמוקה

בתפילה לרוגע❤️

למרות שבעלי מעורב בנושא.
לא מעניין אותי.
מרגיש כאילו כל אחד מוכשר עכשיו לכתוב איזו זווית ראייה שלו, וכותבים לו "תודה שכתבת", ולפעמים זה לשה"ר ממש.
 

לא בגלל איך שיתנפלו עליי כאן כעדת כלבים מזי קצף - לזה אני לא רק רגיל אלא כבר מחוסן בפני הכלבת - אלא כמובן מפני שאתוייג מייד כבנטיסט מרעיל בארות, אוכל מוות [והפעם כמובן מהצד שמותר לכנותו כך...] והדיון יתמקד במה שלא שייך. אבל נו, שיהיה, הרי מאז ומתמיד תפקידי כאן זה להיות ההוא שמעז לדבר גם כשאף אחד לא במקום של לשמוע.
בקיצור נמרץ, הנקודה היא: היו הרבה שה"חג שמח" של האמא עשה להם טריגר שלא ברא השטן, אבל בפורום הזה נוח מאוד להתעלם, ולהציף רק כשפתאום יש איזה עניין שמסיבות מאוד מסויימות, ובכן, מציף.
סיימתי להפעם.

עריכה: בעצם לא, יש עוד דבר שחייבים לפרוק, אם כבר התחלנו. ההתקרנפות האיומה של וולדיגר. היא, מכל חברי וחברות כנסת הכתם הנורא, התיימרה להבין ולהיטיב עם התמודדות הנפש. לעסוק בזה, להיות לימין הציבור בזה. ועכשיו מה? ברגע האמת, רגע שבו הכרחי שתדפוק לבצלאל על השולחן ותכריח אותו להביט למציאות בעיניים, ולומר לאורית שעם כל הכבוד, היא לא יכולה לנהוג כאילו כלום ולהישאר בתפקיד שרה, חברת קבינט, חברת כנסת, בכירת מפלגה, בקרב הציבור. בטח כשמתיימרים לדבר בשם חברה שלמה, שאיפה גדולה. שתוכיח שהיא מבינה את חומרת המצב, את האש הבוערת, שתפרוש ותטפל בכאב מבית. שתתייצב באומץ ושתשמש דוגמא לציבור שנוהג אחרת מכולם, שיודע להתאבל ולשבת בקרן זווית ועימו אנוכי בצרה. זה ברור לגמרי שאורית לא איתנו, לא מסוגלת לקבל את ההכרח ותיאחז בקרן המזבח שאין לה בה כל שייכות עוד. אבל מה עושה מיכל? מתראיינת, צועקת בלחץ, מגוננת בציפוף שורות סובייטי על החונטה בצלאל והשותפים. זו חרפה מזעזעת, שבצלאל כנראה לא באמת קולט מה תעלה לו אלקטורלית באיזור שאיננו בכיסו, מהקו הירוק מערבה. אולי באמת הקו הירוק עדיין קיים - רק עבור הציונים הדתיים. עניין שבנפש.

אסור לה לפרוש. אם היא תפרוש זה ייפתח פה לשמועות שהיא באמת פגעה בביתה (שזה שטויות גמורות כמובן)

מבחינתי רק הוכחת פוליטיזציה בסגנון סטאליניסטי.
אבל זכותך.

או בהכפשת אורית סטרוק.

ייפרשו. רשעים ארורים.

כל מי שתמך בשקמה ברלסר ימ"ש

האמת היא שאני מצטער עכשיו שכל זה בפורום נשו"ט. כאילו, מה שייך. מבין לגמרי אם יימחק, יועבר, יינעל וכדומה.

אינני יודעת כיצד להעביר פורום,

@משה האם תוכל להעביר את השרשור הזה לפורום אקטואליה?

וכמובן נא לשמור על מילים מכבדות ולהימנע מהשמצות וכו' גם של אנשי ציבור.

תרצה לנעול כאן?

לא כ"כ נכנסת לעומקי הדברים המובאים אך לא רוצה שהשרשור יתפתח ויגלוש ללשון הרע או השמצות וכו' גם לא של אנשי ציבור

את וולדיגר?

את הוועדה העליונה המייעצת (שכוללת כמובן אנשים נהדרים כמו הרב שמעון כהן)?

והאמת, גם הבוחרות.

העברת האשמה לסמוטריץ זו תסמונת האשה המוכה שתמיד אשמה