עד גיל 67 סבבה לדעתכם?
ו70?
עד גיל 67 סבבה לדעתכם?
ו70?
שאלת עד מתי סבבה לקחת משכנתא.
ברור שאם היית שואל בצורה יותר נכונה למציאות - היית מקבל תשובה יותר מדוייקת
הלוואה זה מוצר גאוני ומתחייב, העולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום לא היה יכול להתקיים בלי הלוואות.
עסקים לא היו נפתחים, אנשים לא היו יכולים לקנות דברים (כי אין מה לקנות כשאף אחד לא מסוגל לייצר כלום), אנשים לא היו רוכשים השכלה (בארצות הברית מקובל לקחת הלוואות בשביל לממן את הלימודים), ועוד ועוד ועוד.
החכמה היא לדעת איזו הלוואה לקחת ואיזו לא, עבור איזה צורך לקחת ועובר איזה צורך לא.
ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.
אין חוב טוב.
יש חוב גרוע, ויש חוב גרוע יותר.
שאין לה הלוואות.
גם לא מדינה.
אז אתה בעצם חולק על כל האנשים שאחראים על הכסף של כל החברות והמדינות בעולם? כווולם טועים?
המשפט שציטטת מדבר על הלוואה לצורך אכילת לחם, וזה באמת מצב שלא רצוי להגיע אליו.
אבל הלוואה בשביל לקנות מכונת תפירה או משאית או מלאי או תואר או אינסוף דברים אחרים - היא טובה מאוד.
למעשה, כלכלה לא יכולה להתקיים בלי הלוואות.
הבאת דוגמאות מעולות,
לחברות עצומות,
שלא היו מגיעות לאן שהגיעו בלי לקחת הלוואות גדולות בתחילת הדרך.
גם אם זה נכון (ואני לא משוכנע בפרט לגבי בקשייר האתווי) זה לא הופך את החובות שלהם לדבר טוב.
הן מתחרטות על ההלוואות?
כנראה הגזמתי כשכתבתי 100% מהחברות, מסכים.
אבל הרעיון נשאר זהה- בלי הלוואות העולם לא יוכל להתפתח.
אתה אוהב לשאול את הצ'אט, אז תשאל לדעתו...
ההלוואה גרועה, חוב זה רע, כל סוג של חוב.
אני לא מתעניין בדעתו.
הוא כלי לחיסכון בזמן לעומת גוגל, תו לא.
אבל לא זכיתי בלוטו ואין לי הורים עשירים.
למה זה רע לקחת הלוואה?
אני רוצה להקים רשת סופרים חדשה אבל אין לי איך למלא את המדפים, למה החוב הזה הוא רע?
נקודה נוספת:
איך היה נראה העולם בלי הלוואות?
את זה החלטתי לשאול את הצ'אט:
ChatGPT
You said:
איך היה נראה העולם שלנו אם לא היה דבר כזה הלוואות?
האם כל הלוואה היא דבר רע?
ChatGPT said:
שאלות מצוינות!
אם לא היו הלוואות בכלל, העולם היה נראה שונה מאוד כמעט בכל תחום כלכלי וחברתי. הנה כמה תוצאות אפשריות:
פחות יזמות וצמיחה כלכלית – הרבה עסקים קטנים וסטארטאפים לא היו יכולים להתחיל לפעול בלי מימון חיצוני. בלי אפשרות לקחת הלוואה, רוב האנשים היו תלויים בהון עצמי בלבד.
שוק הדיור היה נראה אחרת – רוב האנשים לא היו יכולים לקנות דירה בלי משכנתא. זה היה גורם לכך שפחות אנשים היו בעלי דירות, ויותר היו גרים בשכירות.
פערים חברתיים היו גדלים - מי שאין לו כסף לא יכול היה לקבל מימון ללימודים, לבית, או לעסק – אז ייתכן שהיה לו קשה יותר להתקדם.
השלטון לא היה יכול לממן גירעונות – מדינות רבות מממנות פעילות (כולל ביטחון, רווחה ותשתיות) באמצעות הנפקת אג"ח – סוג של הלוואה. בלי זה, הממשלות היו צריכות להתנהל בתקציב מאוזן בלבד, מה שהיה מונע מהן לבצע השקעות עבור העתיד כמו בניית תשתיות או פיתוח צבאי.
האם כל הלוואה היא דבר רע? ממש לא. הלוואה היא פשוט כלי – כמו סכין: תלוי איך משתמשים בה.
הלוואה חכמה היא כזו שמשמשת למשהו שצפוי להניב תועלת בעתיד – למשל, מימון לימודים שיגדילו הכנסה בעתיד, או השקעה בעסק.
הלוואה מסוכנת או "רעה" היא כזו שנלקחת בלי מחשבה על ההחזר – למשל, הלוואה לצריכה מיידית בלי יכולת להחזיר, או חוב בכרטיס אשראי שנושא ריבית גבוהה מאוד.
אני מתקשה להבין מה רצונך בזה שאתה ממשיך להתווכח איתי בנושא כשכבר הברתי לך את עמדתי.
בכנות אני לא מצליח להבין מה הטעם, אמרתי לך שגם חוב להצלת חיים ולבית המקדש הוא גרוע ושעמדתו של צאט גיפיטי לא מעניינת אותי, מה רצית להראות לי בהודעה זו?
לא יודע, אני קצת נבוך מההשקעה שלך ולא מצליח להבין על מה.
אולי אני קשה הבנה.
1. חוב הוא רע מהגדרתו.
כולל חוב ללא ריבית.
2. איך העולם היה נראה ללא סרטן?
עד שהלל הזקן נאלץ להמציא את תקנת הפרוזבול - כי שמיטת חובות היא גזרה שהעולם אינו יכול לעמוד בה.
אכן מבחינה כלכלית - הלוואה מאפשרת לבעל החוב למנף את החוב להשקעות שיניבו רווחים, כך שמחיר הכסף (עלות ההלוואה- ריבית והצמדה) משתלם ביותר.
רק אתחיל מלצטט באופן מלא את מה שכתבת, כי זה מאד משפיע על המשמעות.
"ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם."
הכוונה היא שלא נגיע למצב שבו הקיום שלנו תלוי בהלוואה,
אבל אם נשתמש בהלוואה כדי לקדם את העולם (ואגב גם כדי להרוויח),
אז לענ"ד נראה שגם מחבר הברכה יסכים שזה יהיה חוב טוב.
אתן דוגמא במספרים כדי להמחיש את הרעיון..
אם נגיד יש לאדם רעיון למשהו שיועיל לעולם והוא ירוויח ממנו לדוגמא 1,000,000 ש"ח תוך 5 שנים (שנה אחת לפיתוח הרעיון ואח"כ 250,000 ש"ח רווח לשנה),
כדי לממש את הרעיון הוא צריך כרגע 400,000 ש"ח שאין לו אותם.
נגיד שכרגע הוא מרוויח 15,000 נטו (שמתוכם הוא צריך כ-10,000 למחיית הבית).
אז במקום שייקח לו 80 חודשים לחסוך את הכסף שהוא צריך כדי לממש את הרעיון (בהנחה שאין אינפלציה),
ייקח הלוואה של 400,000 ש"ח ל-10 שנים עם החזר חודשי של 4000 ש"ח ופתח יציאה מההלוואה.
אחרי כ-שנתיים וחצי הוא יוכל לסגור את ההלוואה..
אם נסתכל על המאזן הכספי של מי שלא לקח הלוואה לעומת מי שלקח הלוואה לאחר 10 שנים:
לא לוקח הלוואה:
התחיל לפתח לאחר 80 חודשים, התחיל להרוויח כסף לאחר 92 חודשים - לאחר 10 שנים יהיה לו רווחים של שנתיים וארבע חודשים (28 חודשים) מפיתוח הרעיון (כ-20,833.33 לחודש) + החסכונות (5000 לחודש).
סה"כ - 723,333.33 ש"ח
לוקח הלוואה:
התחיל לפתח מיד, והתחיל להרוויח לאחר שנה.
לאחר שנתיים וחצי סגר את ההלוואה, כלומר שילם 96,000 ש"ח עד סגירת ההלוואה + 375,000 ש"ח לסגירת ההלוואה וחסך 1,000 ש"ח בחודש.
כלומר לאחר שנתיים וחצי הוא נשאר עם יתרה של 30,000 ש"ח.
אבל מאותו השלב, 7.5 שנים (90 חודשים) הוא מרוויח כ-20,833.33 לחודש מהרעיון + 5,000 לחודש חסכון.
סה"כ - 2,355,000 ש"ח
נכון שהוא הפסיד לבנק תוך כשנתיים וחצי 71,000 ש"ח על ההלוואה, אבל בסוף הוא יצא עם שורה תחתונה של רווח של יותר מפי 3.25 ב-10 שנים.
נראה לי שזה נקרא חוב טוב, או שבעיניך זה עדיין חוב גרוע??
אם זה חוב שהעולם מתפתח ממנו וכולם מרוויחים ממנו, אז מה גרוע בו?
אני מבין שמבחינתך לא צריך לוגיקה,
זה פשוט כמו להגיד "היטלר" באמצע דיון ולפוצץ אותו 
אלא רק קובע ''אקסיומה'' תוך התעלמות מטיעונים.
משל למה הדבר דומה?
לבן מלך שיגיד בפורום ''שומן באוכל זה רע'', וגם אחרי שיראו לו באותות ובמופתים ובמחקרים שהגוף לא יכול לשרוד בלי שומן, ושיש ויטמינים שלא נספגים ללא שומן, ויש סוגי שומן שמאוד מאוד מועילים לגוף כשלוקחים אותם במידה הנכונה וכו',
עדיין בן המלך יגיד ''שומן באוכל זה רע'' תוך התעלמות מכל מה שאומרים האחרים.
אתה משווה בין משכנתא עכשיו לבין משכנתא בעבר.
אם אתה רוצה להוכיח שאני טועה תצטרך להראות שמשכנתא יותר יקרה מהלוואה אחרת, באותה תקופה.
אלא יותר יקרה היום מבחינת כמות משכורות שנדרשות כדי להחזיר את המשכנתא.
עם הזמן הולך ונעשה קשה יותר לקנות דירה.
ואם תאמר - לא חייבים לקנות דירה בשנים שאנחנו צעירים, אפשר לחיות בשכירות, מה תעשה לעת זקנה, שאין הכנסות מפנסיה שיכולות לממן שכירות גבוהה?
אבל למה שלא תהיה פנסיה? אם אתה לא מושך פיצויים ועובד מגיל צעיר. למה שלא תהיה פנסיה?
בחסכון פנסיוני
כשאתה שכיר, זה מוסדר ע״י המעביד.
אך כשאתה עצמאי, והפקדות חודשיות לחסכון פנסיוני הן באחריותך הבלעדית , ורק על חשבונך (ולא כמו בשכירים שבערך ⅓ מההפקדות הפנסיוניות על חשבון העובד, סביב 7%, ובערך 2/3, 7% תגמולים ועוד 8.33% פיצויים, על חשבון המעביד) - להפקיד סביב 20% מההכנסה החודשית השוטפת לחסכון פנסיוני, רבים מאוד מהעצמאים לא מתנהלים בצורה מסודרת ולא מבטיחים את העתיד שלהם.
לא כ"כ משנה מה גובה הריבית היום
יש לכם יכולת כלכלית לשלם אותה
אם בזמן לקיחת המשכנתא אתם יודעים שבגיל הזה לא תעמדו בהחזר החודשי אז או לצמצם תקופה או לקחת פחות או לחשב מסלול, אבל כל עוד יכולים לעמוד בהחזר אין בעיה
אם נניח משלמים עד גיל 60 אחוזים גבוהים מהמשכנתא ואז נניח נשאר חוב קטן של כ50,000 לצורך הדוגמא, אבל את כל השאר הזוג שילם כל השנים - מה קורה במקרה כזה? האם משעבדים את הבית למרות שכל השנים הם שילמו ורק נשאר טיפה?
בכל מקרה, השיעבוד נשאר כל עוד יש להחזיר לבנק את המשכנתא. כשהיא תסתיים יתבטל השיעבוד
כל הכבוד שאת חושבת ומתכננת רחוק ככ
אם מכל סיבה שהיא הם לא שילמו את הקצת הזה שנותר - נניח ל"ע נפטרו או פתאום בחובות או כל תרחיש אחר, ונשאר קצת.
האם בפועל הבנק יקח להם את הבית כאשר הם שילמו כל השנים ונשאר רק חוב קטן?
יקח את הבית.
ימכור אותו (במכירה פומבית שיכולה להיות נמוכה מהמחיר הראלי שלו)
יגבה את חובו
ויחזיר את השארית להם/יורשים.
בפועל כנראה הם/היורשים יטפלו בזה לפני שהבנק יתערב
אם נפטרים (בגיל 25 או 120) כשיש משכנתא על הבית - ביטוח החיים משלם את יתרת החוב (חובה לעשות ביטוח חיים כאשר לוקחים משכנתא, הבנק הוא המוטב של הביטוח).
אם מדובר בתרחיש אחר - הבנקים עושים כל מאמץ לא "לקחת את הבית" למי שנקלע לחוב, אלא לאפשר לו לשלם את החוב בדרך אחרת (פריסה חדשה, עיכוב בתשלומים, הלוואות אחרות).
לא חושב שיש דבר כזה שבגלל כמה עשרות אלפי שקלים, הבנק מממש את השעבוד של הבית.
בכל מקרה, זה לא משהו לחשוש ממנו. מי שלוקח משכנתא צריך לבדוק שיש לו איך לשלם את ההחזר החודשי, לא להתעסק היום במה יקרה אם בעוד 28 שנים הוא ייקלע למצוקה. אין לדבר סוף.
אין אפשרות לא לעשות ביטוח חיים וביטוח דירה.
עושים סקר שוק
עדיף להשוות בין כמה חברות, מה שיהיה יותר זול עבורי לא יהיה יותר זול עבורך.
אנחנו לא באותו גיל, לא לוקחים את אותו הסכום, לא לאותו מספר שנים, הנכס שלנו לא באותו המקום, לא באותו הגודל, לא באותו השווי...
אין לי שום דרך לנחש מה יהיה טוב לך ומה לא.
אם מישהו ל"ע נפטר הביטוח חיים מכסה מה שנשאר, בדיוק בשביל זה מחייבים לעשות ביטוח חיים.
אם יש מציאות אחרת הבנק ינסה למצוא פתרונות
לא ישר לקחת את הבית, בטח אם נשאר סכום קטן.
כל מקרה לגופו
מה שכן,
אם היתרה קטנה ודחוף לכם להסיר את השעבוד, אפשר פשוט לשלם אותה...
כי אחרת האלטרנטיבה היא לשלם שכירות בגיל הזה.
רצוי שגובה המשכנתא לא יהיה גבוה מהשכירות הראלית עבור הבית. למרות שמאוד קשה לתכנן מה יהיה עוד 20-30 שנים.
ואם כבר. אם לוקחים משכנתא לכל כך הרבה זמן. עדיף למעט במסלולי צמודי מדד
שזוג שהתחתן מאוחר נניח יתחילו לשלם משכנתא רק בגיל 40 ויצליחו אם יש להם עבודות סבירות סה״כ?
כלומר האם אפשרי להתחיל לשלם כזה מאוחר ולסיים בגיל 70? יש דבר כזה? זה נפוץ?
הכל תלוי ביכולת ההחזר והבנק עושה מספיק שיעורי בית לפני נתינת המשכנתא, כמובן שיכול להיות הרבה דברים בטווח של 30 שנים אבל מראש עושים מספיק בדיקות
בכל מקרה מאוד מומלץ שההחזר לא יעבור 30 אחוז שלא לומר 25 אחוז מההכנסות
כמה שפחות יותר טוב
לשלם מעט אכן נותן מרחב נשימה
אבל גורם למשכנתא להתארך = לשלם יותר ריבית.
עדיף למקסם את התשלום בטווח שלא חונק את העו"ש
יהיה החזר גבוה אולי לא יעמדו בו בכלל
בקיצור, זה מאוד מורכב שלא יודעים את כל הפרטים.
יכול להיות שעדיף כלכלית להאריך את המשכנתא תמורת החזר יותר נמוך, ולהשקיע את ההפרש בבורסה. בטווח הארוך התשואה בבורסה תהיה כנראה יותר גבוהה מהריבית על המשכנתא.
אל תשכח שיש 25% מס רווח הון על הרווחים
זה הימור.
לעיתים ההימור מצליח ולעיתים לא
אם זה היה כזה בטוח הבנק לא היה נותן לך הלוואה
אלא משקיע בעצמו
אבל אסור לו... יש הגבלות של בנק ישראל (וכל בנק מרכזי אחר בעולם).
אגב, בפועל הבנק מרוויח הרבה יותר מ-5% (נניח שזו ריבית על משכנתא) מכל משכנתא שהוא נותן, כי הוא ממונף. הוא מלווה כסף שלא שייך לו, אלא שייך לאנשים שהפקידו בו פקדונות וכו'.
כלומר אם אני מפקיד בבנק 100 ש"ח והבנק נותן 110 ש"ח כהלוואה למישהו אחר (100 שאני נתתי ועוד 10 מעצמו), אז הבנק מרוויח 5.5 ש"ח בשנה על השקעה של 10 ש"ח - 55% תשואה.
2. תשואה שנתית ממוצעת בשוק ההון לטווח ארוך במדד מנייתי זה אזור ה10%.
ריבית לבנק ישראל 4% נניח
עדיין יש פער של תשואה נטו 6% לטובת מי שהשקיעו בשוק ההון...
ונכון שיש מס של 25% על הרווחים אבל גם אחרי המס, התשואה נטו נשארת גבוהה משמעותית מהריבית לבנק.
וגם נטו לדעתי...
החזר של 8 מתוך 20 נטו, זה 40% מהשכר. גבוה מדי.
אם ה-20 זה ברוטו אז הבעיה כבר חמורה הרבה יותר.
בכל מקרה, את השאלות האלה כדאי ורצוי לברר מול הבנק עצמו. הבנק לא ייתן לכם להסתכן גם אם תרצו, הוא מגדר את עצמו.
אם הבנק יסכים לתת לכם סכום מסוים לתקופה מסוימת, סימן שלדעתו אתם תעמדו בזה.
כמה לוקחים משכנתא
ובהתאם כמה החזר חודשי ואיך הוא ביחס להכנסות. משם להתקדם
יש משכנתא של 9,000 שח בחודש, וההכנסות נטו שלנו 24,000. מסתדרים בלי עין הרע יפה. שכירות של דירה כמו שלנו, באזור שלנו, היא בערך 6,000, שזה בערך כמו העמלות שהולכות לבנק, סכום שהיינו מוציאים בכל מקרה. אז זה אקסטרה 3,000 כדי שיהיה לנו בית משלנו.
במשך השנים אחוז העמלות מהתשלום החודשי יורד, והסכום שהולך לכיסוי המשכנתא עולה.
זה טוב או רע? 😅
כאילו, ברור שהיה עדיף שילך וירד.. אבל במחירי הדירות של היום קשה למצוא משכנתא טובה באמת
או שהתכוונת, אולי אנחנו פורסים רק ל25 שנה ולכן התשלום החודשי גבוה? אם כן, אז אנחנו משלמים ל30 שנה. קנינו רק בשנה האחרונה, והמחירים לא שפויים לצערי
אנחנו משלמים פחות, פחות שנים, ושכירות פה עולה כמו אצלכם אפילו יותר אז תמהתי לי
אבל מניחה שזה תלוי בהמון פרטים ששונים אצלנו כמו הון עצמו וגובה המשכנתא, ריביות, אזור בארץ ועוד
אבל בואי נגיד שהמצב שלנו עוד יחסית סביר.
זה בהחלט תלוי בהרבה פרמטרים... אפילו רק מתי קנית את הדירה. דירה כמו שלנו לפני 6 שנים עלתה 800,000 שח פחות....

השונים שכתבתי עליהם בעצם
מחשבון רגיל ולא עסקי,
סכום שהייתם מוצאים בכל מקרה??
או שלא קראת טוב.
אולי התכוונתי להגיד ריבית.
הכוונה היא ש-3000 הולכים להורדת המשכנתא ו-6000 הולכים כרווח לבנק.
והיינו מוציאים זאת על שכירות בכל מקרה.
חשוב לדייק….
לא כולם מבינים במושגים בנקאיים 😃
ולהגנתי אגיד שכל חודש שולחים לי הודעת סמס מהבנק ואומרים לי כמה "עמלה" אני משלמת על המשכנתא ככה שלא אני המצאתי
כי אם לא אז איך אפשר לדעת שכל ההוצאות מצליחות להיכנס מלבד המשכנתא?
אם כן ואתם מעריכים שההוצאות ישארו דומות בשנים הקרובות אז אולי אפשרי בכל מקרה לא הייתי לוקחת משכנתא שמשאירה אותי עם אפס מרווח בתזרים.
https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2025/persons_income22_1949/t06.pdf
למשל:
השכר החציוני של אקדמאים שכירים בגיל 35-44 הוא 13.9 אלף ש"ח, ובגיל 45-54 זה כבר 16.8 א' ש"ח - גידול של 21%.
אצל שכירים לא אקדמאים (לרבות הנדסאים, פקידים, עובדי מכירות ושירותים וכו') הגידול באמת קטן עד לא קיים.
בכל מקרה מדובר בחציון, שמורכב מן הסתם מהמון פרטים שהשכר שלהם התנהג בצורה אחרת לגמרי. כלומר סביר להניח שיש מאות אלפי לא אקדמאיים שהשכר שלהם כן עולה, הכל תלוי ביכולות.
הם גם יכולים לעבוד אחרי שנתיים להפוך לממוני בטיחות או מנהלי עבודה.
ההנחה שלי הייתה שכבר שני בני הזוג עובדים בעבודה מבוססת לעומת שנות ה20-30 שם לרוב אחת מבני הזוג סטודנט או בשכר מאוד התחלתי בתחום. בכל מקרה פותח השרשור יכול להעריך בעצמו יותר טוב מה צפי עליית השכר שלהם.
אגב אתה משווה למשל משהו אקדמאי לאורך השנים אבל בשנים הראשונות אנשים הופכים מלא אקדמיים לאקדמיים או מלא מקצועיים לבעלי מקצוע אז הקפיצה הגדולה היא דווקא בדילוג בין הקטגוריות בגיל 40 בדרך כלל כבר נשארים באותה קטגוריה.
יש גם כאלה שהתחתנו בגיל 17 וקונים בית ראשון בגיל 40,
ויש כאלה שקנו בית ראשון בגיל 30 אבל בגיל 40 וגם 50 החליטו לשפר דיור ולעבור לבית גדול ויקר יותר...
זול או יקר יותר - מה עושים עם המשכנתא?
כאילו מה שמשלמים לזוג על המכירה זה בבת אחת הולך לבנק לסגור תוך רגע את המשכנתא?
והתנאים שלה
אכל הבנק ישמח תמיד לקהל כסף.
אם זה מוקדם מהזמן יכול להיות שתשלמו עמלת פירעון מוקדם ולפעמים היא גבוהה.
הכל תלוי על מה חתמתם ומה המסלולים
או שמגלגלים לבית הבא
מה שבטוח שאם אין המשך גלגול ומכרתם את הבית צריך לכסות את מה שנשאר מהמשכנתא
להסתקרן זה מבורך,
אבל יש לי תחושה שזה לא מגיע מסקרנות אלא מתוך לחץ.
אין סיבה להיות היום בלחץ ממה יהיה עוד 30 שנה, ומאם תרצו לעבור דירה בעוד 15 שנה וכו'.
אנשים ממחזרים את המשכנצא כל כמה שנים, כשאפשר לקבל תנאים טובים יותר, מוסיפים עליה כדי לקנות בית גדול יותר או לשפץ את הקיים, ולפעמים גם כדי לקבל כסף זמין לעזור לילדים בקנית הדירה שלהם.
בעוד 10 שנים כבר ישאר לכם פחות לשלם, תוכלו למחזר ולהקטין את ההחזר החודשי.
ממש ממליצה על יועץ משכנתאות שיעזור לכם להבין בענין , יכול לחסוך הרבה כסף.
אני לא מבינה כלום בנושא, כל מה שכתבתי הוא מהנסיון האישי בחיי הפרטיים.
מיחזרנו כבר פעמים מאז,שלקחנו משכנתא לפני 17 שנה, וגם הוספנו כסף לצורך שיפוץ.
יש אפשרות לפריסות הרבה יותר נוחות
ובקשר לשאלה לא לגיטימי בעייני לשלם עד גיל שישים
כלומר 25\30 שנה קדימה כן לא יותר
גרתי בשכירות 10 שנים בהם לא חסכתי כלום.
קניתי דירה שעלתה מיליון וחצי מ 400 אלף שהיו לי לפני שהתחתנתי עם עזרה מההורים (נתנו 100).
. והיום אחרי 10 שנים שאני משלמת משכנתא גיליתי שיש לי עוד חצי מיליון לשלם. אז המשכנתא שלי נגמרת עוד כמה שנים ולא אצטרך לשלם בפנסיה שכר דירה. הללויה איזה מזל שקניתי דירה אין שמחה ממני.
שכל אחד יעשה את החישובים שלו.
בהצלחה
מרתק!
המלצות/דיס המלצות על המקום?
בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.
מה זה "ההיבט האנושי"?
הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?
מועיל.
מקווה שיהיו עוד תשובות
אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.
תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).
הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.
אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.
(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).
הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים
אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.
היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן
הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים
דרומית לכינר.
כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).
הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.
בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.
המין האנושי נוטה להיות חברותי, עם מנעד רחב למדי. מעט מאוד אנשים סכיזואידיים (אבל לא unheard of) והשאר איפשהו על המנעד.
מערכת משפחתית פירושה להיות דבוקים לחברה 24/7, ליותר מאדם אחד, באופן מאוד אינטנסיבי.
גם אם אנשים זקוקים לחברה, המרחק בין "אנשים צריכים חברה במידה משתנה" לבין זה, גדול.
ואמנם, לרוב בני האדם זה מסתדר, אך אני יכול להבין מדוע לחלק זה לא כזה מעניין או קורץ.
זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.
זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.
זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.
זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.
זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.
זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.
זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.
זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.
ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.
- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.
שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.
שיש לנו רצון להיות יחד.
שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.
ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.
לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,
ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.
ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו
אמונה באשתי
אמונה בבעלי
אמונה ותקווה גם לעתיד.
ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -
ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:
לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.
לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.
אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!
כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.
הוא מזיז משהו.
מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.
גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!
ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.
אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.
זה שורף. מאוד מאוד מאוד.
זה משבר.
זה שבר.
ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.
ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.
אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -
נוכל להתחיל ולסדר מחדש
לסדר את החיים שלנו טוב יותר
נכון יותר
גדול יותר
נוכל לצמוח.
לצמוח אישית
לצמוח זוגית
לצמוח משפחתית.
נוכל להביא גם ללידה.
כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.
גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.
להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.
להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.
וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.
אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.
אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.
אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.
וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.
אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.
ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,
אבל אנחנו גם בלידה.
בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.
ונזכור -
אחרי התוהו ובבוהו
אפשר לסדר מחדש
אפשר להתחיל
מבראשית
אפשר לגדול
ולהיות יותר טובים
ביחד. ❤
ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.
אז לדעתי זוגיות תקינה:
כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)
ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)
מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס
אני מחלק דירוג
כי מן הסתם תרצי שמישהו
יתן לך דירוג
ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים
לפידבק ממך.
שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת
מכילה ומקבלת ולא שיפוטית
מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים
ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.
החכמתם אותי.
תנו עוד.
לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.
אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.
זה הבסיס לדעתי.
בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה
מכאן זה עולם ומלואו.
לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.
תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי
ברור שכל אחד מההשקעה שלו
וכן למרות שזה כללי
זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו
מה זה זוגיות תקינה
מצד שני
עולה לי חשש עכשיו
שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו
בזמן שכן תקין אצלו
בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות
כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.
בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר
בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה
או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל
מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי
יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...
חברות
אהבה
כבוד
תקשורת טובה
חשמלית ושמה תשוקה
מחוייבות לקשר.
הערכה הדדית.
אישות טובה.
מעבר לכך
מילה.
. מגע.
מתנות.
שרותים.
זמן.
שום דבר לא המצאה שלי.
פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה
בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע
כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..
מרגישה שאני הולכת על ביצים
תוך רגע מגיעים למריבה
וזה ממש ממש מבאססס
ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור
אבל זה לא ממש שינה משהו
זה ממש מתסכל אותי
זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה
אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..
תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל
בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.
מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.
עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.
ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.
אז זה מתבטא במריבה.
מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.
קשה ככ
עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה
בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....
גם לפותחת @רק שואלת10
אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.
אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.
ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.
יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם
בהצלחה רבה רבה
אבל זה גם לא קל
כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך
וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.
גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..
אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל
והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו
אבל תודה רבה לך!
מקווה לטוב
אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)
לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.
לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב
אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.
למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.
זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.
עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.
לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.
יש הכל
יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?
לק"י
מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).
מובן בפורום פתוח.
ממליץ:
למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.
לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...
כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.
מול הילדים וגם לא מולם.
באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי
זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......
נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.
בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.
טיפול.
בן אדם שחי מהחולשות שלך
אתה לא רוצה להיות נשוי לו.
דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.
או מפציצים אותו באהבה ובחמלה
בתקווה שהוא יצליח להתיישר
כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ
ולהתנהג לא יפה
ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה
ואומר איזה ילדה טובה
ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה
ואז מרוב הלם היא מוחמאת
וחוזרת לתלם.
אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה
שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.
שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!
באמת חצה גבולות
הבן אדם בבעיה.
האשה משפילה אותו מול הילדים.
הוא סופג ניכור הורי.
וניכור אישי.
לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.
מה אתה מציע לו לעשות?
הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול
מבחינתי זו אמירה ריקה
כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו
וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו
השכם והערב
אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן
והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול
לכן תרגיעו.
יש לבן אדם בעיה
תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות
לא עם דיקלומים.
ובטח לו להוציא את התסכול עלי.
בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא
דברים נחמדים על אנשים שטוב
להם בחיים
והם נהנים.
בשביל זה יש פורום גרושים גרושות
שם מכיייפים (:
בחרת להכנס לפורום הקשוח
של נישואין טריים.
אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים
ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.
תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.
מה קשור להתקומם נגדי?
נראלי זה פחות מתאים.
זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.
אדם פרו
מגיב ממש טוב
(:
אני מגיב סבבה
עיינו ב200 תגובות
אחרונות (:
תודה ממש הייתי צריך את העידוד
מידי פעם נוהגים לחבוט בי
בפורום זה או אחר.
הבעיה היחידה שיש בי,
שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"
אני חושב שחבר טוב
שנמצא ועבר דברים דומים,
אם כי לא זהים.
הוא הכתובת לתמיכה.
כי הוא יבין אותך
יודע לתת לך עצה מהזוית שלך
וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני
אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו
הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים
שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים
אותך.
אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30
אבל לא נורא אני אתעודד ממך
אם אתה מתעקש
אנשים כותבים בפורום
לא כדי שיגידו להם: טיפול.
אגב אני בטיפול רגשי
ועדיין
השיחה עם אנשים על בסיס חופשי
כמו בפורום או עם חברות
יש להם איכות אחרת
טיפול רגשי הוא חשוב מאוד
יחד עם זאת
זה לא הדבר היחיד שעוזר.
הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.
אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.
ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.
אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.
אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.
טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.
והמסקנה שלי
באופן מכליל
ואני ממש לא מומחית
בהכללה גסה מאוד
אני משערת
שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר
ככה גם מתרחקים
וקשה להסביר איך הריחוק התחיל
זה יושב על הרבה דברים
זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.
למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.
יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)
בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.
רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות
אבל אני לא כאן כדי להתווכח 
וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.
ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.
מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.
ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך
גבר ואישה לא אמורים להיות דומים
על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.
וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.
כאב עצום ממש
תודה על הארת העיניים
מלהגיד טיפול טיפול טיפול
קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.
אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.
כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.
בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג
יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.
במה מפעיל אותך.
היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.
תאמין, ותלך בצדקת דרכך.
האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,
סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.
ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.
תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.
אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.
ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.
בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.