גם אני לא תמיד מצליח להתפלל הרבה פעמים התפילה שלי חלולה וריקה ולפעמים יש לי תפילה עם  ברען וגישמעאק . תפילה היא שריר שצריך לפתח 

כן גם אצלי זה ככה... וזה יכול לקרות לכל אחד כפי מדרגתו..

אנחנו יכולים וצריכים לעבוד על להעלות את הערך של התפילה שלנו בכמה רמות.

כדי לדעת שהקושי באמת מתחיל ביחס לתפילה, אתה צריך קודם כל לראות 1 שאתה באמת ישן את מספר השעות שאתה זקוק להם. 2 שאתה ישן מספיק טוב. 3 שאתה לא דורש מעצמך לקום בבהילות, אלא מתכנן בוקר רגוע, אולי אפילו עם זמן לשבת במרפסת עם כוס שוקו. 4 שאתה מתפלל במניין שאתה מרגיש בו בנוח.

אח"כ אתה יכול להתחיל ללמוד (עם חבר אם אפשר) את דיני התפילה מספר הלכה שמתאים למנהגך ושמדבר אליך,

ואז להעמיק יותר עם ספרים שמדברים על ערכה של התפילה.

החיבור יגיע עם הזמן בעז"ה.

בעניין האשמה, לא טוב להיות עם מצפון על העבר לגבי משהו שכבר לא בידך לתקן (בכל תחום). אז גם אם הבוקר לא התחיל כפי שציפית מעצמך, עדיף לך להסתכל הלאה, ולהיות שלם עם הרגע הנתון בלי קשר למה היה קודם.

"וְכָל אָדָם אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בַּכֹּל כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' כְּסֵדֶר אָמֵן." (שיחות הר"ן מח)

חוץ מזה, ממליץ מאוד לקרוא את הספר "ועמך כולם צדיקים" של הרב אלישע ינון. 

הנושא שהזכרת הוא לא הנושא של הספר, אבל אני חושב שהוא נותן כלים טובים להתמודד עם התחושות שהעלית.

סליחה אם ציפית לתגובות יותר נעוריות

בתכל'ס, יש גם בעיה להתחבר לתפילה, בגלל שהרבה פעמים זה מרגיש איזשהו טקסט שיש למלמל, לגמור ולצאת ידי חובה. מרגיש כמו נטל, לא כמו דבר רצוי. לא מובן כל כך.

כשאנחנו מתפללים, אנחנו אמורים לדבר עם ה', עם המלך. לא מספיק לעצום עיניים חזק ולהתנדנד כמו בלונה פארק. אנחנו צריכים לכוון בתפילה. מה זאת אומרת לכוון? השו"ע כותב "יכוון בפירוש המילות". אבל מה זה אומר? להבין מה אני קורא? לשמור ולתייק לשימוש מאוחר יותר, שה' הוא אל גדול ונורא, קדוש, רופא חולים?

הכוונה האמורה היא לא הבנת הנקרא. הכוונה היא שתתכוון במה שאתה קורא. אתה כרגע מדבר עם ה'. תעשה את זה עם עיניים עצומות, פקוחות, בהתנדנדות מצד לצד או קדימה, זה לא משנה.

מה שמשנה זה שאתה תתכוון במה שאתה מוציא מהפה. אתה לא סתם "מדבר". אתה "מתפלל".

הכוונה היא פרספקטיבה שונה לחלוטין על התפילה, זה לא טקסט בלתי ברור, זה לא מנהג פגאני למלמל טקסטים עתיקים, זו שיחה עם האלהים.

אתה מברך אותו ומשבח אותו על מעלותיו ומעשיו. ואתה מבקש ממנו, את בקשותיך.

לא תמיד קל לברך אותו. לא תמיד קל לשבח אותו. לא תמיד קל לדבר איתו.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....