אין לי רב, הייתי שמחה שיהיה לי אחד כזה.
פחות לשאלות הלכתיות כי בהלכה יש לי ב"ה קו ברור,
אלא יותר לעניינים של דרך חיים ועצות בנושאים שראוי לשאול מישהו שיש לו ידע תורני והסתכלות נכונה על החיים.
אשמח לשמוע על רבנים (או רבניות, גם מעולה) שאתם ממליצים עליהם מנסיון אישי או מהירות קרובה, שפתוחים לייעוץ, שיחות בווטסאפ וכו' 🙏
תודה רבה לכם
אבל אני מבינה שאני צריכה רב גם עכשיו כי עולים דברים שאני צריכה להתייעץ לגביהם..
ואני לא מתחתנת בימים הקרובים.. 🙈
האמת שרבנים להתייעץ איתם דווקא יש. רבנים שיתנו כיוון לחיים... תלוי כמובן באזור ובסגנון של המחפש, אבל רב כזה אפשר למצוא.
רב שאני לגמרי הולך עם הדרך וההשקפה שלו בלי להגיד על חלק מהדברים שהוא אומר שהם לא מתאימים לי, את זה לצערי עוד לא מצאתי.
אלא לבחור ללכת בדרך שלו (:
אם היא בחרה אותו לבעלה, זה אומר כנראה שהיא רוצה גם את הדרך הרוחנית שלו..
יש דרך רוחנית קצת שונה (לא מדבר על אחד חרדי ואחד דתי, אלא בדברים קטנים יחסית)
זה בסדר אם נוח לה להתייעץ לדוגמא עם רבנית אחרת במקום עם הרב שלו, אבל בסוף כדאי שלבית המשותף שלהם יהיה רב,
המטרה היא להקים משהו משותף, לא רק לחיות ביחד, אז גם החיים התורניים צריכים לאט לאט להשתלב אחד בשני (:
סתם.
היא לא צריכה להתבטל לשיטה של הבעל פשוט רוב הבנות רוצות בעל עם שיטה מסויימת שמתאימה להם, ושהבעל יהיה המנהיג הרוחני של הבית.
לא מחייב ששני בני הזוג יהיו באותו שיטה רוחנית בדיוק
כדאי שהאישה תגיע מיושבת מבחינת הדרך הרוחנית שלה ובטח מבחינה הלכתית.
מכמה סיבות:
1. במידה והיא הופכת את עלה ל"רב" שלה, היא מפסיקה ללמוד הלכות שקשורות אליהה, בוודאי שזה טוב וחושב לשאול את הבעל בעניינים הלכתיים ורוחניים- אבל צריך להגיע עם בסיס וידע ורצון להתחזק גם בכוחות עצמנו.
2. אם הרבנים מאותו קו השקפתי, אני לא מבינה מה הבעיה.. וגם יכולה להיות מישהי שיש לה כמה גישות שבעיניה משלימות אחת את השנייה ואין לה "רב רוחני אחד".
3. וצריך להפריד בין רב הלכתי שצריך לבחור ברגע שמקימים בית ולבין רב רוחני, אם הבעל יותר משוייך לרבנים של הרב המור ואישתו יותר לרבי נחמן {חחח דוגמה מצחיקה בפני עצמה}, אז כן אפשר לשלב בין תורת הרב זצ"ל ורבנו וזה לא סותר.
בעיקר גם שהאישה מביאה תורה יותר עדינה מהגבר ולכל אחד מהם יש נקודה של תורה ששייכת לו להביא בהקמת בית וחינוך ילדים.
היו כאלו שיצאתי איתן וזה היה חידוש בשבילן, "למה לא ללכת על פי רב פלוני?" והן הן אלו שטענו באותה נשימה "אני רוצה שהבעל יוביל את הבית בהלכה ורוחניות" כן..בהצלחה.
הן מחפשות בעל שינהיג אותן בדרך הרוחנית שהרב הזה מייצג.
הן לא מחפשות מישהו, ולא אכפת להם מה הדרך שלו העיקר שינהיג, רוצות שינהיג בדרך שהן מאמינות בה.
אם כן אני באה לפרט לך בפרטי 🤓
לפי הסגנון שלי...
ובמידה ולא, אולי אוכל לעזור.
בואי בשמחה!
ותלכי בדרך שלו.
אם את לא רוצה להתאכזב.
אין היום רבנים ראויים.
אין להם מסוגלות לעזור לאישה ממקום טהור. או שהם נזהרים מידי, או שהם נוטים ליפול.
לא הייתי סומכת.
סליחה שאני ישירה מידי.
גם אני זוכרת שזה ביאס אותי שאין ככ אפשרות לנשים לקבל השקפה ישירות מרבנים אלא יותר בדרכים עקיפות... וגם האפשרות לשאול ולהתייעץ פחות נגישה...
אצלי לקחתי השקפה דרך שיעורי תורה מהרב שהתחברתי אליו... שיעור תורה בהפרדה כמובן עם מחיצה... (אומרת את זה לא סתם כי כבר ראיתי דברים)
ויש גם המון השקפה בספרי מוסר על הדרך הנכונה בעבודת ה'...וסיפורי צדיקים
בנה אותי מאוד...
הלוואי והיתה קהילה לנשים שמדברים על עבודת ה' שואלים מתייעצים ומשתפים...
האמת שזה אחד החלומות שלי...
(בנים בבקשה אם אפשר לא להגיב לי, תודה)
יש הרבה אנשים שהבחינה הזאת שהצדיק שלהם הסתלק דווקא טובה להם בעבודת ה' ויש כאלה שמעדיפים רב חי...
כל אחד ומה שמתאימים לו.
כידוע ברסלב זה רבי נחמן ורבי נתן,
שהשאירו כ"כ הרבה עצות וכו'..
אם יש רק אחר זה פשוט לא להיות ברסלבר.
ברסלבר אמיתי לא הופך רב מסויים לרב שלו.. אם כבר קוראים לזה "שיחת חברים" והבן אדם לא חייב להיות רב.
כל הקטע של ברסלב, זה רבנו.. ולא רבנים אחרים.
וגם אם יש היום רבנים גדולים של ברסלב, אנשים שהם חלק מהקהילות שלהם- הם לא ברסלברים אותנטים.
ומי שיש לו רב, שהוא לא רבי נחמן- אז הוא לא ברסלבר, פשוט מאוד.
הוא יכול להיות מחובר לסבא, הרב ארוש, ח"ו לברלנד וכו'... אבל זה לא ממש "ברסלב"- כי יש את ההשפעה של אותו רב חי בתור תיווך לתורת רבנו.
ובשביל מה יש ללכת להתייעץ עם רבנים כשרבנו ורבי נתן השאירו כאלה שפעי עולם?
לגבי חב"ד,
זה גם תלוי. להם יש משפיעים, פחןת שמעתי על "רבנים" שהם מאמצים לעצמם... מי שהולך אחרי הרבי- הוא מאוד כזה.
וכנ"ל גינזבורגרים, שהם זרם אחר בחב"ד.
אבל גם בתוכם יש הרבה ניואנסים.
נ.ב.
אני מדברת נטו על גישה והשקפה רוחנית ולא על רב לשאלות הלכתיות.
רבנו השאיר את התורה שלו בשבילנו. בתור הדרכה. אני לא חושבת (באופן כללי גם לשאר החסידויות) שאם יש למישהו רב לשאלות כאלו ואחרות זה הופך אותו לחסיד לא אוטנטי ואמיתי... בסופו של דבר בואו לא נשכח שרבנו לא היה חי בדור כמו שלנו והדורות שונים מאוד. לדעתי הרבנים בחסידויות כגון ברסלב קובעים את דרכיהם ע"פ תורת רבנו למשל וככה התשובות שהם נותנים הם בעצם ע"פ הדרך של רבנו...
ככה זה גם בחסידויות אחרות. כל הרבנים של החסידות עונים תשובות ע"פ דרכו של האדמו"ר אבל זה לא הופך אותם לחסידים פחות אוטנטיים...
אפשר לראות כמה כל התורה שלו עוסקת בדור של היום.
אשר להתייעץ עם רב בסגנון "שיחת חברים" ופחות.. שוב לענ"ד בתור הרב'ה שלך, בשביל להיות חסיד של רבי נחמן.
כל דבר שיש בו תיוווך, הורס את האותנטיות.
אפשר לראות את זה בכמה 'רבנים' של ברסלב שעשו מעשים נוראיים וכו'..
ולהבדיל אלפי הבדול לרבנים שמפרשים את תורת הרב קוק,
כל אחד לפי המוחין שלו והגישה שלו.
אבל זה פחות אותנטי לענ"ד
ומוסיפה:
אם שואלים מישהו מי הרב שלו והוא אומר שם של רב שהוא לא רבי נחמן..
אז איך הוא ברסלבר?
מכירה את אור לנוער של הרב רביד?
אעבוד אותך ה' בכל כוחי, תהילת אלוהי שגורה בפי.
ענייני העולם גבהו ממני, נחשכו ונסתמו ארובות עיני.
אשליך עליך כל יהבי, אשים בך האל כל מבטחי.
מחשבת חרוץ אך למותר, הרהורי תורתך חפצתי במוֹהַר.
אקריב לך כקרבן את נפשי, אנסה לתת לך לבי ומחשבתי.
הסר ממני מחשבת גאוות תועבה, תטע בקרבי שמחה ואורה.
עזרני לקיים מצוותך באהבה, עזרני לבטוח בך ברוב חיבה.
הרחב פי ותמלאהו מתורתך, תמלא מוחי ממעיין חכמתך.
הסר ממני כל מחשבת דאגה, כל מחשבת צער יגון ואנחה.
הסר מכתיבת תורתי מרמה, כל שקר עיוות טעות שגגה.
אעבוד אותך בלב תמים טהור, תמלא את קרבי מלא אור.
אני מחפש ספר חסידי (לא חב"ד או ברסלב) שנותן הדרכה מעשית בעבודת ה' מתוך החסידות הפולישער'ס דווקא
*advfbעוד כמעט שבועיים, מה אתם רוצים לברך את עצמכם לכבוד חודש אלול?
אנחנו עכשיו היינו באבל של בין המיצרים ושיאו בתשעה באב, ואח"כ הגענו להתרגשות של ט"ו באב.
אוטוטו שנה חדשה מתחילה,
ודווקא בסיומה של השנה באה התבוננות מיוחדת,
יש צורך לסכם את השנה,
מה עבר עלינו השנה
מה השגנו, מה לא השגנו
מה למדנו, מה אנחנו עוד רוצים ללמוד
בסיומים של פרקי זמן ותקופות משמעותיות,
יכול להיות דכדוך מסויים, על דבר שהיה ולא ישוב. היה ונגמר.
יכולה להיות שמחה, על הברכה מאותה דבר שהסתיים ואיתה אנחנו ממשיכים הלאה להיות במדרגה יותר גבוהה
יכולים להיות גם הרבה רגשות אשמה,
בעיני זה טעות לצבוע את כל חודש אלול ברגש האשמה.
זה בקלות יכול ליצור ניכור ורצון להתרחק מהמהות של החודש.
חוץ מזה, בתשובה יש הרבה חלקים, אשמה הוא אחד מהם, ויש עוד חלקים נפלאים בתשובה. הם גם יכולים להיות כלי נפלא לשפע וברכה.
אז אולי באמת כדאי לפתוח את זה,
בדרך כלל "זה לא כיף" לחזור בתשובה.
התשובה היא גוררת איתה צער, בהכרח.
אבל נלע"ד שזה לא העיקר של התשובה.
המסילת ישרים מסביר את תהליך התשובה בצורה פשוטה למדי -
"ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה,
דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו"
התשובה היא עקירת הרצון.
אך למה נועדה עקירת הרצון?
זהו, עקרתי את הרצון. מה הלאה?
מה הלאה? - לשים רצון חדש. רצון יותר טוב. רצון יותר מכוון כלפי רצון ה'.
כדי להשתפר צריך לזהות את החסרון,
זיהוי החוסר גורר כאב וצער,
אך גם מאפשר למלא את החסרון.
אז בחודש אלול, בסיומה של השנה וההכנה לקראת השנה הבעל"ט,
אנחנו מביטים בחסרון וכואבים את מה שלא טוב,
אך זאת לא המטרה, זה רק אמצעי.
המטרה זה לגדול.
מה לא יותר כיף מלהתקדם בחיים?
זה פשוט? לא, בכלל לא.
אבל זה כיף חיים להתקדם.
מוזמנים לשתף הרהורים לקראת אלול המתקרב ובא
אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ
והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה
גם כפרטיים וגם כעם
אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר
והעולם יהיה שלם
וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה
*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח
אז שיחזרתי חלק(:
מחפש רב/שיעורים לתת לי דרייב בעבודת השם. לצערי, אין לי הרבה זמן להקדיש ביום ללימוד, מרגיש שחוק ובלי כוחות. מחפש שיעורים שיעזרו לי להפוך את כל העשייה לעבודת השם, להתמלא בשמחה ובלב טוב כלפי כל הסובבים אותי (בעיקר משפחתי..)
תודה ויום שמח!
השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם
וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.
מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?
כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'
יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...
לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...
כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...
אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷
בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....
בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח.....
מסף ריגוש שעולה כל הזמן
מחפשים חוויות משמעותיות יותר
לדת יש משמעות בשפע
וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה
זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות
קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.
קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.
אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?
לצערי...
יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...
היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.
ולא, זה לא שלא טוב שם.
אני מאד מאד אוהבת להיות שם.
רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.
אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...
עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.
במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.
בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?
עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?
ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?
פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.
התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...
אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,
לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.
כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.
(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)
"אם לא מערבים רגשות בכלל"
בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.
ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.
השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?
כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"
יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין
אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא?
בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...
את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.
"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"
זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.
אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.
אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.
ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.
אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.
לשמור על מרחק מסויים
זה לא סתם כי בא לה
אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)
לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית
אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים
בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת
הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר
אם כוונת הקשר מקצועית
היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית
קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...
מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם
אולי יש אנשים חסרי מודעות
שלא שמים לב למה שהם עושים
(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים
מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי
זה אף פעם לא הלך למקום אחר
לא מצידי
ולא מהצד השני)
