שרשור חדש
פורום עבודת ה'... יצאנו לדרך!! ~~~~שרשור כללי הפורום ~~~~advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך א' באדר תשפ"ב 20:46

בשעה טובה ומוצלחת יוצאים לדרך! 

כדי שיהיה נעים לשהות בפורום ובכדי שהפורום יממש את תפקידו הנה מספר כללים שיעזרו לכולם לשמור על הפורום ולאפשר שיתוף ודיון בצורה פורה ומפרה -

 

1. הפורום נועד לדיבור שיתוף ודיון על כל מה שקשור לעבודת ה' ברגש, בשכל, בגוף, במחשבה, בתחושה, בדמיון ובכל רבדי החיים. אין הגבלת גיל כי עבודת ה' היא בכל גיל  

 

2. אפשר לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת בצורה ברורה וחדה ועם זאת מתחשבת ורגישה כלפי הזולת. יש להמנע מלעסוק בדמיות רבניות עצמם אלא לעסוק בעקרונות המנחים אותנו בעבודת ה' בלי להמעיט מערכה של דמות כזאת או אחרת כדי שהפורום יהיה מרחב נוח ומאפשר לכולם.

 

3. הפורום עוסק בעבודת ה' אך אין הוא מתיימר להתייחס לעבודת ה' במלוא היקפה. אפשר להשפיע הרבה שפע וטוב בעולם, הפורום הוא מסגרת מצומצמת לכך ולכן גם כדאי לקחת דברים הנאמרים פה (מכל משתמש שהוא) בשיקול דעת ובערבון מוגבל (גם תוכן שאינו הלכתי).

 

4. מומלץ מאוד לשמור על פרטיות ולא לחשוף לכל משתמש בפורום פרטים אישיים.

בקשר לזהירות כללית בפורומים מומלץ לקרוא כאן - כללים לגלישה בטוחה בערוץ - צעירים מעל עשרים

 

5. כל שאלה שנאמרת בצורה מכובדת והיא קשורה לנושא הפורום תתקבל בברכה. אין לחשוש מ'שאלות כפירה'.. כל שאלה נובעת מאמונה ולכן נשמח מאוד לאפשר דיונים על גב הפורום בכל נושא שהוא. יש דרכים שונות בעבודת ה' ומטבע הדברים מה שמתאים לפלוני לא יתאים לאלמוני וזה בסדר גמור

 

6. לכל הארה, הערה, ביקורת עניינית או כל מה שלא יהיה שאתם חושבים שכדאי שנדע - מוזמנים בשמחה לשתף בש.א את מנהלי הפורום.

הדלקת נר חנוכה אצלכםזיויק

1. מדליקים וזהו, אם שרים זה ככה בהרצה

2. מדליקים ושרים בנחת ושמחה

3. מדליקים, שרים בשמחה, ואח"כ מתבוננים בנרות

4. מוסיפים עוד משהו? לימוד?

יש משו ממש ממש עןצמתיכְּקֶדֶם
בלהדליק נר לבד בחושך ואז להתבונן בו בשקט
מבין אותךזיויק
מצד שני: נר איש וביתו
..פצלשי"ת
מדליקים, שרים, לומדים ואוכלים ביחד.. 
אשזיויק
ממש
איזה יופי של שאלה !!נפש חיה.אחרונה
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:20

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

יש לכם רב?זיויק

אולי יותר מרב אחד?

אולי בכלל לא?

כמה הוא משמעותי בחייכם?

מה אתם שואלים אותו?

ומה לא?

תשובות:קגג

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

יש לי כמה רבנים לשאלות הלכתיות,פתית שלג

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

היו לי רבנים גדולים שכולם נפטרו. אני שואלחסדי הים

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.


 

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב אחיימח שם עראפת

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

רבנית נחשב?פצלשי"ת

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..


שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

כן אבלזיויק

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.

אם אני מחזיקה ממנה, כנראה שאני תופסת ממנה אמיתיתפצלשי"ת
סומךזיויקאחרונה
רק מסקרן
איך אתם עם בזיונות? יש לכם מטרה לשמוח בהם?פתית שלג
לשמוח? עדיין לא ממשאני:)))))

בעיקר עובדת על הנעלבים ואינם עולבים.

מרגיש רע,advfb

אולי מטרת על

אבל בדרך אליה מרגיש שיש לי מלא עבודה.

ולכן מה שהקב"ה מצפה ממני זה להתקדם לפי הנקודה שאני נמצא בה כעת אז אני משתדל לקבל את המדרגה בה אני נמצא כעת ומתוכה לפעול.

לא כיף שיש פער בין האידיאל לבין המקום בו אני נמצא בעבודת המידות אבל אלו החיים

למה זאת מטרה בכלל?נעמי28

אני יודעת שיש עניין כזה בדברי חז"ל

אבל כיום, לנו האנשים הפשוטים, סביר להניח שזה לא יושב על גדלות נפש ויותר על בעיות בערך העצמי.


ויש 613 מצוות ואלפי הידורים בעבודת הלב,

על ההקפדות השנויות במחלוקת כדאי לשמור אחרי שהקפדנו בכל השאר(;

למה שזאת תהיה הקפדה שנויה במחלוקת?פתית שלג

אני דוקא חושב שכל אחד יכול להגיע למשהו מהמדרגה הזאת. החל מלא לשאוג על אותו אחד שמבזה, לתרץ שלו יש איזה טריגר שגורם לו להתפרץ, לרחם עליו, להסית את המחשבה, להזכיר לי שהקב"ה הוא היחיד שמנהיג את העולם ושלא צריך להתרגש מאף אחד וכו'. כל אלה שלבים לפני המטרה המושלמת לדעתי.

ואני חושב שאנחנו רואים את זה לפעמים על עצמנו. לדוגמה כשמקבלים בזיון מילד קטן או איזה בוט באינטרנט ויודעים להחליק את זה יחסית.

אגב גם בתוך הלשמוח בבזיון יש מדרגות. אבל אני לא חושב שזאת מטרה שאין לנו שייכות בה.

 

חוץ מזה- לא פתחתי את *ספר ההידורים השלם בעמוד אקראי והופיע הרעיון הזה,

אלא יותר זה משהו שנתקלים בו ביום יום, שכשנופלים לכעס או לעצבות בגללו, המציאות הזאת זועקת לתיקון.

 

*בטוח יש ספר כזה חחח

שים לב להבדלנעמי28

בין להתנהל מול ביזיון לבין *לשמוח* מבזיון.


אני לא אגיב כשמישהו מטיח בי עלבונות מהסיבה הפשוטה שאני מכבדת את עצמי ודואגת לעצמי ואני אצא ולא אחזור לאותו מקום.

ולא מהסיבה שאני שמחה בעלבונות או שהם מזככים לי את הנפש.

דרגה כזאת מתאימה אולי לספגנים ולא לדורנו.


להבנתי האיפוק הזה הוא כבר צעד אחד בכיווןפתית שלג

גם אדם ששמח בבזיון הוא לא בהכרח נראה כנוע ונחות.

הוא גם ממשיך להתפלל כל יום "אל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון",

אבל ברגע האמת גם כשהדברים לא מסתדרים לו כמו שהוא רצה הוא עדיין שמח בהנהגת ה'.

כנראה שהמדרגה הבריאה של לשמוח בבזיון באה יחד עם עין טובה על הכל, ואמונה גדולה בקב"ה.

אם לא אולי באמת מדובר בבעיות בערך העצמי.

יפהנחלת

יפה. יש ספר שנקרא "הצד השני של הסיפור" - יהודית סמט.

זה עוזר אם חוזרים על זה. יש בו דוגמאות יומיומיות שכולנו פוגשים ואיך אפשר לראות אותן אחרת.

 

ישנה גם הדרך של ביירון קטי, בספריה (גם השני) ולהבדיל הדרך של הצדיק ר' אושר פרוינד, זצק"ל.

 

מי שמעבירה את דרכו היא הרבנית שולמית פישר שתח' ושמעתי מאנשים שאני מאוד מעריכה

שזה שינה להם דברים רבים. 

 

ישנו גם ספר שנתקלנו בו לאחרונה בשם: "חובת האדם בעולמו" - הדרכה מעשית בכל התחומים. מקסים 

ומאתגר. עם דוגמאות. כתוב בצורה פשוטה מאוד ונוחה מאוד לקריאה. המחבר נשאר עלום.

 

בשיעור ששמעתי פעם, אמרה הרבנית כך:

 

"אם מישהו פוגע בנו, במילים או במעשה, מותר להעלב. אבל אם אפשר, להניח את

הכבוד שלנו בצד ולחשוב: מסכן אם הוא מתנהג כך.

 

זה הקושי: לראות את השני בסיטואציות כאלה, אולי לא מייד, אבל להבין שגם הוא/היא מגיבים

כך כי.... ולא לראות זאת רק מהצד הפגוע שלנו.

 

דוגמא קטנטנה אישית: נסעתי עם בתי לנופש קטן. במקום היו גם חילונים. 

היא אמרה משהו שהרגיז אותי. הערתי לה על כך. לא עבר זמן רב ו"קיבלתי"

זאת בחזרה.... כמובן, רק לאחר שנעלבתי למהדרין, נזכרתי בזה...

 

בהצלחה לכולנו עם כל זה: כבני אדם....כיהודים!

בוודאי שיש מטרה ויש גם סיבההרמוניה

קודם כל זה מעיד על אדם שיש לו סנטר חזק, שהוא יודע לשמוע דברים של אנשים ולעשות הבדלה בין דברי ביקורת אמיתיים שהוא יכול להוציא ולקחת מזה, לבין להיעלב ולהבין ש: א) "ה' אמר לו קלל". ב) הצורה שבה אדם מדבר מעידה ביותר על עצמו.

 

בנוסף זוכה שהעולם מתקיים על ידו... "תולה ארץ על בלימה"... 

ונאמר עליו "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"

וזוכה לכפרת עוונות הטובה ביותר כי אין בה הפרעה לעבודת ה', זה לא ייסורים בבריאות וכד' שמונעים אותו מכך, ואם הבנתי נכון סימן שזה ייסורים של אהבה.

 

אז בטחחח שיש לי מטרה להצליח לעמוד בזה ולהיות חזקה באמונה, אבל ב"ה לא התנסיתי בבזיונות קשים.

נשמע לי כמו לטאטא את הבעיותנעמי28
מתחת לשטיח ולעטוף אותם בפסוקים.


אדם שסופג עלבונות קשים מהסביבה צריך כנראה לשנות סביבה ולהציב גבולות או לפשפש במעשיו למה הסביבה מגיבה לו בעלבונות קשים.


לקבל עלבונות ולשתוק אולי מתאים לגדולי דור או צדיקים שהיו להם מתנגדים רוחניים.


ככה סתם זה לא מצב תקין.

וואי אני חושבת שזה תלוי נטו בדרגה של האדם באמונה.הרמוניה

דוד המלך ספג בזיונות כל חייו.

צדיקים רבים הציגו את עצמם כשוטים כדי שלא לקבל כבוד, ואפילו חיבבו את הבזיונות.

יחסית לא מזמן נפל לי האסימון כמה התקלקלתי באמונה בגלל כל הדיבורים האלה היום! 

כל הזמן אומרים "לעמוד על שלך" "לא להיות פראייר" וכולי, והדיבורים האלה הם שטויות במיץ עגבניות, והם יוצרים כל כך הרבה מריבות בין אנשים, שהמושג "לוותר" הפך למושג שלילי אצלם, כי מלמדים אותנו לשים את עצמנו במרכז. זה כ"כ טעות!

יש מצבים חריגים, לדוגמא אם כבוד התורה נפגע או שיכול להיווצר חילול ה', או פגיעה בסמכות של מישהו שחשוב שתהיה לו סמכות, שצריך לפעול בצורה שעומדת על הכבוד. אבל כשזה משהו אישי, המטרה היא לא להיות מושפל בשקט, אלא להיות חזק מבפנים כך שזה לא ישפיל אותך. שדברים של אנשים לא יהיו כ"כ ברי השפעה עליך, רק ה' משפיל ומרומם. האמת בלב צריכה להיות יותר חזקה.

וזה לא סותר מה שכתבתי גם מקודם שאפשר לבודד את הביקורת האמיתית בדברים ולקחת אותה לתשומת לבנו.

בד"כ אנשים שיש להם ענווה אמיתית ויראת שמיים יהיו אהובים על אנשים ולא להיפך, אבל תמיד יש אנשים מקולקלים או קנאים ואם ה' שלח אותם לבזות אותך תדע שזה ניסיון מאת ה' לרומם אותך, אין להם כוח מעצמם. 

אוקיי. ואת דוד המלך או צדיקים רבים?נעמי28
לא נכון בעיניי לשאוף להתחזק בשפיץ של השפיץ של הצדיקים כשכנראה והעיקר עדיין ריק.


ויש הבדל בין ביקורת לעלבון.

אני לא, אבל אני שואפת לזההרמוניה

אני מאמינה שדרגה כזאת באמונה יכולה להיות נחלת כל אחד מאיתנו.

 

ברור שבן אדם צריך לחיות בשאיפה של מתי יגיעו מעשיאני:)))))

למעשי אבותי.

את צודקת.

אני חושבת שיש דבריםנעמי28

מאוד יפים ביהדות אבל אם הם לא מגיעים ממקום מאוד יציב וגבוה בנפש כמו שכנראה הגיע אליו דוד המלך, הם כנראה מגיעים ממקומות הפוכים - מקומות מאוד חלשים ונמוכים בנפש.

וצריך להיזהר עם זה.


יש הרבה דברים יפים וחשובים שכדאי להתחזק בהם קודם, כרגע זה מבחינת לעשר את המלח.

זה בדיוק מה שאני אומרתהרמוניה

על לימוד גמרא לבנות

 

וברצינות, אמונה זה העיקר. וזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו.

דווקא עם זה אין לי שום בעיהנעמי28

ואם אישה יכולה ללמוד תארים ודוקטורט אין שום סיבה שלא תלמד תורה וגמרא.

רוב גדולי הדור חושבים ככה ב150 שנה האחרונות.

אוישהרמוניה

אבל לימוד תורה לא קשור לחכמה הוא קשור ליראת שמיים...

 

די לא הכנסת את הנושא הזה עכשיו😯פתית שלג

חחח לא התאפקת

לא בשמיים היא ולא מעבר ליםאני:)))))

כתוב בפרשה האחרונה.

אני מתארת לעצמינעמי28

שאם אנחנו פה בפורום ולא באמצע לכתוב את התהילים, כנראה שלכולנו יש עוד דרך ארוכה.

 

לשאוף זה יפה, אבל להתחיל להשתפר מהסוף יכול להגיע ממקום לא בריא ולא נכון.


 

 

לא קשור אם אנחנו שם או עוד רחוקאני:)))))

השאלה הייתה אם אנחנו שואפים.

גם זה שאנחנו שואפים לזה לא אומר שנגיע לזה.

ובכלל כדאי לשאול ל100 ולהגיע ל80 מאשר לשאוף ל80 ולהגיע ל60.

אםנחלת

אם הפער בין הרצוי למצוי לא מכניס אותנו למרה שחורה...

יפה!נחלת

מאוד.

פחותכל קול קן כן

שמח בבזיונות כבזיונות

אך המחשבה שעוברת אחרי ביזיון כלשהו שאם לא זה

אז היה הולך לי הרכב או משהו בסגנון...

משמח אותי שהרכב עדיין איתי(:  

אי אפשר כמעט לבזות אותי, כי עפר אני בחייחסדי הים
ואינני מרגיש כמעט ביזיון. חבל שאין לי את הזכות.
אשריךפתית שלג

רק אומר שלא תמיד חוסר התבזות מגיע מענווה..

בדרך כלל זה הולך איתי כמה שעותזיויק
ואז עובר 🙃
בדיוק שמעתי שיעור על זה👇 מומלץפתית שלג
אם כבר קרה, אז כן.פצלשי"ת

כי את הנעשה אין להשיב, אבל יש מעלה גדולה בלעמוד מול הביזוי וללמוד ממנו.

בין אם זה לעבוד על נקודה שצריכה שיפור שהסיטואציה האירה לי, ובין אם זה ללמוד לקבל את הבושה של הבזיון, ענווה.. 

מדויק ויפהזיויקאחרונה
אנחנו דור של נשמות צמאות? או של טרנדים חולפים?פתית שלג

יש תופעה של התחזקות מסוימת ברשתות החברתיות השונות, בתרבות ובמציאות. 

נראה שארגוני החזרה בתשובה מאוד מחזיקים מהמהלך הזה.

האם אתם מאמינים בזה? חושבים שיש פה תהליך של תיקון אמיתי וקרבה לדרך ה' שאולי גם יכול להעיד על צימאון נשמתי?

או כשם שבא העיסוק בתחום הזה כך סופו ללכת?

וואי איזה קטע..הרמוניה

גם אני חשבתי לאחרונה... שזה נראה שכל מתחזק נהיה רב יוטיוב.

לא חושבת שזה תהליך חולף. גם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה... חוץ מזה, יש באמת צימאון.

 

הרבה אומנים חוזרים בתשובה וזה ניכר בתרבות. פתאום כפיר צפריר, אודיה, בן צור, שאולוב ועוד... על מה השירים שלהם? המסר שרץ עכשיו הוא: לא צריך להיות דתי כדי להיות קשור להקב"ה. זה המחסום שיורד. זה חזרה למשהו טבעי מאד שהתרחקנו ממנו...

משם תיבנה הקומה הבאה לדעתי.

דווקאקגג

כן צריך להיות דתי בשביל להתחבר עם ה'

מכבדת את מה שאתה אומרהרמוניה

ומעריכה שאתה אומר את זה. אני גם לא באה לוותר על האמת או על פיפס ממצוות התורה.

ונכון; אין להשוות אדם שמקיים את התורה והולך בדרכיה לאדם שעושה עבירות ובוודאי יש לו מחסומים ומסכים שמונעים אותו מלהתקרב לה' יתברך...

אבל יחד עם זה, מכל מקום שקוראים לה' באמת הוא בא, לכל אחד באשר הוא שם...

רק ה' יודע מה קורה לאדם בלב. יכול להיות אדם שמקיים מצוות אבל יצר מחשבותיו רק רע כל היום, ולעומת זאת אדם שכרגע הוא חיצונית רחוק אבל הלב שלו צמא ומוריד דמעות והוא באמת רוצה להסיר מעליו את ה"בגדים המלוכלכים" שהוא לובש ולהחליף אותם בסט חדש לבן וצח.

 

אני אוסיף שאני מסכימה איתך שלפעמים מרגיש שיש בזה קצת צביעות. ולפעמים יש לי הרגשה שבחור חמוד שיפרסם שהוא מניח תפילין יקבל על זה מלא שאפו אבל הבחור ההוא שפשוט שומר את העיניים ומשתדל להתפלל במניין 3 פעמים ביום מי יגיד לו כל הכבוד על האיכות הזאת.

ובמקביל ילדת טיקטוק ששמה חצאית תקבל על זה מלא מחיאות כפיים בחברה אבל מישהי שהולכת פשוט לפי ההלכה היחיד שימחא לה כנראה יהיה הקב"ה למרות שהיא הרבה יותר צנועה ממנה וגם לא מייחצנת את זה.

אז... ככה עובדת החברה שלנו. וזה מבלבל... גם אותי. רק משתדלת לזכור שאמת ויראת שמיים זה איך אתה מול הקב"ה לא מול בני אדם. וה' הרבה יותר מחשיב את המעשים שנעשים בשקט, בצנעא, מכל הלב לשם שמיים...

 

מה שהתכוונתי ב"לא צריך להיות דתי כדי להיות קשור להקב"ה" -

בדור שלפני, להאמין בבורא עולם (בתרבות המערב) היה משהו פרימיטיבי, לא הגיוני. חיינו במטריאליזם, המדע החליף את אלוקים. ועכשיו פתאום אנשים אומרים בקול שהם מאמינים, בלי להתבייש, מבינים שהקב"ה לא מחוץ לתחום רק בגלל שהם לא דתיים, גם להם מותר להתעניין ולהסתכל על העולם אחרת. 

אני רואה בזה דבר חיובי לכל בן אדם אפילו לגוי, לנסות לדבר עם מי שברא אותו, לזכור שהוא קיים, להתחבר לזה שהוא עושה פה את הכל. להרים מבט בענווה שהיא שורש כל המידות הטובות ומה שמאפשר חזרה בתשובה בכלל. והדור הזה צועק הצילו שהאמונה הזאת באה אליו כמים קרים להלך במדבר.

 

סליחה אם חפרתי מדי...

 

תהליך גדול מאדזיויק
ממש לא טרנד
אניקגג

חושב שאמנם כרגע מתייחסים לזה כאילו זה לא סותר ובאמת יש הרבה רבני טיקטוק שמחזירים בתשובה אנשים אבל זה בעייתי  עדיין וחבל שזה בא מתוך דבר טמא...

...הרמוניה

א. כרגע טיקטוק זה דבר טמא. 

ב. יש גם רבנים שהם לא רבני טיקטוק שפונים לפלטפורמה הזאת כי הם יודעים ששם הם יגיעו לאנשים.

לפעמים כדי לנקות צריך קצת להתלכלך/ לרדת למצריים כדי להעלות ניצוצות לא שאני מבינה בזה אבל הרעיון...

ג. זה אינדיבידואלי וצריך פה הפרדה והכלת מרכבות. עבור אדם אחד לראות סרטוני רבנים בטיקטוק זה יהיה עליה, עבור אחר זו תהיה ירידה. לא צריך להכשיר את זה חד משמעית ולא לאסור את זה חד משמעית. קצת מצער שהדברים לא פשוטים יותר, אבל אין ברירה, ולפעמים צריך לעבור תהליך גדילה כדי להכיל את זה. (דרך חיים של שמירה על סטריליות רוחנית הרמטית היא לא חסינה. אדם כזה שיום אחד לא על אף אחד הבן שלו מוריד את הכיפה לא בהכרח יהיה לו כלים בסיטואציה... צריך לשמור במידה ולפתח כלים במקביל)

תגדירי טומאהימח שם עראפת
הטומאות שאני מכיר מתחלקות לשלוש סוגים: טומאות היוצאות מן הגוף, טומאת מת ושרץ, וגזרות חכמים, כגון הבא ראשו ורובו במים שאובים.


איזו מהן היא טומאת הטיקטוק?

טומאת ארץ מצריםחסדי הים
פרט נמק והסבר.ימח שם עראפת
יש שיעור שאני ממש אוהב שמדבר על זהadvfb
תודה על זהפצלשי"תאחרונה
השטחיות מעורר את העמקותחסדי הים
אני מאמין שעד שלא יבוא מנהיג/נביא,ימח שם עראפת
זו תמשיך להיות תופעת טרנדים.
תלוי את מי אתה פוגש, כנראהנקדימון

במעגלים שאני פוגש, הציבור הוא די טרנדי,

ומה שמחזיק יותר, זה כי יש לו מזה קצת בבית.

שלושה דבריםימח שם עראפת
א'- מה הקשר לשרשור?!


ב'- אתה בן המזדהה כלאה. מקסים.


ג'- אל תברבר את השכל, לא וודו ולא כישוף, רק פתי וטירוף.

קיצור הלכות חנוכה למנהגים השוניםעיתים לתורה

ניתן ללמוד את עיקרי הלכות חנוכה בתמציתיות על פי המנהגים השונים בעמוד קיצור הלכות חנוכה וכן בקובץ המצורף.20251207222511.pdf

 

או ישירות לפרק הנדרש:

 

זמן הדלקת נרות חנוכה – מפרט ארבע מדרגות בזמן ההדלקה מהמהודר לקל.

 

אכילה, לימוד ומלאכה קודם הדלקה – כפשוטו.

 

החייבים בהדלקת נר חנוכה – דין איש ואשתו, קטנים, בחורי ישיבות, חתן וכלה בערב חתונה, שותפים בדירה.

 

משפחה שמתארחת בחנוכה – דין השתתפות בפרוטה, יש להם יחידת דיור נפרדת. הבעל והאשה מתארחים במקומות שונים.

 

חיוב הדלקה מפני החשד – אורח עם פתח משל עצמו. בית עם שתי פתחים והדין בימינו.

 

מקום העמדת נרות חנוכה בבתים שונים – מקום לכתחילה לדירת קרקע. לבניין מגורים. למתגוררים בקומות גבוהות.

 

הדלקה נרות חנוכה מחוץ לבתים – הדלקה במלון, רכבת, ספינה, מטוס ואוהל.

 

הדלקה בבית הכנסת – זמן ההדלקה.הדלקה חוזרת בביתו.

 

'הדלקה עושה מצווה' – הדלקה במקום רוח. במיעוט שמן. טלטול הנרות. נרות שכבו.

 

פתילות ושמנים לנר חנוכה – הידור בשמן זית. שמן למאור. פתילה מצופה בשעווה. נורה חשמלית.

 

הברכות על נרות חנוכה וסדר ההדלקה – ברכות ההדלקה. ברכות לאדם שרואה נר חנוכה. דגשים בהדלקה.

 

מלאכה לנשים – המנהג להמנע ממלאכה. זמנו. וגדרי המלאכות שנמנעו.

 

שבת חנוכה – תפילה והדלקה ערב שבת. טלטול חנוכיה בשבת. הבדלה.

 

כיבוי נרות חנוכה ושימוש באורן ובשמן – שימוש בנרות. לאחר שיעור המצווה. שימוש של מצווה. כיבוי הנרות. הנאה מהשמן הנותר.

 

הלל ועל הניסים בחנוכה  – סדרי התפילה ודין שוכח. חיוב הלל לנשים.

 

הספד, תענית והנהגות האבל בחנוכה‎ - תענית יחיד, יארצייט, ערב ראש חודש. הספדים. דיני אבלות. בית עלמין.

 

מנהגים, הנהגות וסגולות בחנוכה – אוסף מנהגי חתונה בתפוצות ישראל השונים.

 

 

 

 

 

טוב, זה הזמן לשאול: מה זה חנוכה בשבילכם?זיויק

משפחה?

המצווה?

האווירה?

האוכל?

הקדושה?

ההיסטוריה?

הניצחון?

המקדש?

ועוד מלא דברים שאפשר לכתוב...

מה מודגש לכם?

החגoo

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

נכון!זיויק
גבורה נשית.. שכחתי
..פצלשי"ת

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

זה נכוןזיויקאחרונה
אבל בטוח שחנוכה זה הרבה מעבר בשבילך
חסידים וחסידותאביעד מילוא

שאלה קצת מורכבת היום תנועת החסידות תופסת חלק רחב והרבה בחורים לומדים את התורה הנפלאה הזו (ואני הקטן בתוכם) תהיתי עם יש גם אנשים שלקחו את זה קדימה קצת והתחילו לנהוג ממש מנהגים מקהילות חסידיות והולכים לחסידויות או שזה תופס תאוצה?

ועוד שאלה שהיא קצת מורכבת יותר האם כמו שהרבה בחורים וגברים לומדים חסידות והולכים גם לטישים ולאדמו"רים האם גם נשים שלומדות חסידות זה באותו ראש?

..אני:)))))

עונה על השאלה השנייה, כן. אבל לא כולן. יש כאלה אוהבות רק את התורה ויש כאלה אוהבות רק את האווירה והניגונים ויש כאלה שאוהבות הכל. 

עד כמה זה נעשה נפוץאביעד מילוא

אני אגיד על עצמי אני לומד חסידות וגם באופן אישי נקשרתי לחסידות לעלוב (בבית שמש)  לא רק בגלל שיש לי שם משפחה אלא כי הקהילה והעבודת ה' שם משכו אותי. 

כמה זה נפוץ שבחורות באולפנות ומדרשות גם נמשכות לזה בצורה כזו?

 

כמה נפוץ? בכלל לא נפוץ.אני:)))))

יש מעטות כאלה.

אנחנו זן מועט ממשאביעד מילוא

אבל עד כמה? אני יודע שאצלנו הבנים זה סגנון שמאפיין בד"כ בחורים שמגיעים מישיבות ספציפיות כמו רמת גן יצהר כמה ממרכז ועל זו הדרך. 

האם אלו בנות שמגיעות מאולפנות ספציפיות או שכל אחת מהעולם שלה? ובכלל  איך בנות מגיעות לעולם החסידי? 

אני פשוט רק מכיר את זה מהצד שלנו הגברים 

יש ללא ספק יותר בנים כאלה.אני:)))))

אמנם יש הרבה בנות שרוצה בחור כזה אך הן לא באמת כאלה.

בנות שמגיעות לזה זה בדר"כ בנות מבתים כאלה (יש כאלה שמגיעות לזה מעצמן) , ויש אולפנות ומדרשות שיותר מרכזות בנות כאלה, האולפנות התורניות.

הבנתי...אביעד מילוא

זה באמת מסקרן האם בנות נהנות מטיש של איזה רב'ה ומה הן שואבות משם.  

אני מניח שהן באות מאולפנות ספציפיות כמו ראשית תהילה וכדומה. 

..אני:)))))

אני מניחה שכן(אני נהנית מאוד)... בפורים אני הולכת עם חברות לטישים במאה שערים ואנחנו פוגשות בנות אולפנא גם כאלה תורניות רגילות, וגם כאלה מאולפנות יותר חסידיות (נראה לי אחת היתה מטוהר) אבל לא רק בפורים ובמאה שערים גם בשאר הארץ בנות מגיעות, הן נדירות אך ישנן.

אני לא חושבת אבל שזה כזה קריטי אצל האישה..אפילו לא אצל האיש.

מה שואבות משם? את האווירה בעיקר. חוויה של התרוממות רוח.

נכון, אבל יכול להיות גם מסתם אולפנא סטנדרטית, יש כאלה.

וואו ממש מענייןאביעד מילוא

זה שונה מאוד ממה שאני מכיר כבחור שמחובר לחצר מסוימת זה לא שאני מקבל את האווירה ושואב מממנה זה שאני חלק מהשולחן של הרבי וגם והוא במובן מסוים גם הרבי שלי

 

וואו ממש מסקרן. שיש גם בקרב הבנות חסידותאביעד מילוא

צ"ע

טוב לבנות יש פחות אפשרות להיות ממש חלק.אני:)))))

בשביל בנות הגעה לטיש זה בעיקר בבחינת 'לראותם בלבד'.

(תנסה גם את אולפנת תפארת)ברגוע
אני יודע שאצלן החסידות זה יותר בלימודאביעד מילוא

שזה מבורך מאוד שיש בנות שבקיאות בתניא ובלירוטי מוהר"ן ואפילו בספרים כמו בת עין ותפארת שלמה

 

יכול להיות שהן גם הולכות לטישים אני פחות מכיר לצערי

תודה רבה נפתח לי עולם חדשאביעד מילוא

@אני))))  דייקת אצלי משהו חשוב בחיפוש גם בנושא השידוכים תודה רבה

בכיףאני:)))))

אבל אני דווקא לא חושבת שזה כזה חשוב אצל אישה..

כמו כמעט כל הבנות שקשורות לחסידותברגוע
רק נתתי לך עוד אופציה
ד"אברגוע

זה שהן לא הולכות לטישים זה לא אומר שהחסידות נשארת רק בלימוד.

אפשר לעבוד את ה' בדרך החסידות (כולל התוועדויות) בלי ללכת לטישים.

יש הרבה בנות שמתחברות לתורת החסידות.תפוחית 1

לא חושבת שבהכרח לחסידות קטנה ספציפית

שמעתי שכמעט הוקמה חסידות דת"לנעה ונדה

בנשיאות הרב יהושע שפירא והרב דוד דודקביץ'

אבל הרעיון נגנז..

לפניהם היה כבר ניסיוןאביעד מילוא

שמעת על בית אברהם? לרב קוק היו תלמידים בחו"ל והם ניסו להפוך אותו לרבי הוא לא הסכים זו הקבוצה שחלק ממנה הקימו את כפר עציון

הרב קוק לא היה חסיד..נעה ונדה

אבל כיום יש זרם נכבד בתוך הציונות הדתית שמאוד מתחבר לחסידות.

לדעתי זה שילוב מעניין וקצת סותר

הרב קוק בא ממשפחה מעורבתאביעד מילוא

אמא מחב"ד אבא מתנגד. אמרתי שהייתה קבוצה של תלמידים של הרב קוק בפולין שרצו להפוך אותו לרבי שלהם לקבוצה קראו בית אברהם

הרב קוק התנגד לזה, "אל תהיו לי קוקיסטים"נעה ונדה
...יהודי חסידי

זה ממש לא מדויק, יש לרב זצ"ל תלמידים שונים, לדוג' הרב נריה זצ"ל שהחזיק מהרב זצ"ל בתור חסיד גדול. 

 

כך גם הרב זצ"ל היה עושה סעודות שלישיות כל שבת לציבור הרחב - ממש כמנהג החסידים.

 

על שולחנו היה מונח תדיר ספרי חסידות והרב זצ"ל עבר עליהם כל שבוע ושבוע, יש עדויות על זה.

 

כמובן שהוא לא היה חסיד ממש, כך גם אפשר לראות את בנו הרצי"ה שהחזיק מאבא שלו מתנגד, וכך גם הוא נהג....

יש את חסידות פאשקיןניל"ס

אדמו"ר שהוא תת-אלוף במיל' זה לא דבר נפוץ

הוא צאצא לבית רוז'ין הוא נכד של הרבי מפאשקןאביעד מילוא
נכון. הכוונה שזו חסידות עם תפיסה ציוניתניל"ס

לפחות בשני האדמו"רים האחרונים.

הוא לא אדמו"ריהודי חסידי

הוא צאצא של אדמורי רוזין אך לא נוהג כיום כממשיך בדרך החסידות, הולך מידי פעם עם קפוטה וספודיק, לא מעבר.

חוץ מחב"ד וברסלב, כיום בחסידויותנוגע, לא נוגע

מה שנשאר זה בעיקר המסגרת-טישים, כללים, הנהגות, אדמו"ר וכו', ולא התוכן הפנימי.

אני לא רואה טעם כלשהו בלקחת מנהגים מקהילות חסידיות.

 

עקרונות החסידות- פשטות, חיבור לטבע, חיבור לעמ"י, לא"י, לתפילה, עומק בעבודת ה'- נמצאים כיום בעיקר בצה"ד. ובאופן אירוני נראה לי גם שמי שמחובר לחסידות בצה"ד לומד יותר חסידות מחסיד ממוצע.
 

לא צריך להתלהב מחיצוניות, גם לא מחיצוניות של דברים רוחניים.

מי שלדוג' מחפש קדושה שלמה ודבקות בה' יכול להידבק בהרבה ת"ח נגישים, מלאי צניעות, ענווה וחיבור אמיתי לעמ"י שעזבו הכל ויצאו להילחם בעזה ובשאר הגזרות. הם אולי לבושים פשוט ונראים פשוט, אבל כנראה גדולים יותר מכל האדמו"רים של ימינו, גם אם אין להם אלפי חסידים ומעמד וכו'.

 

אפשר לשמוע שיעור "פשוט" ביוטיוב של ת"ח שמספר כבדרך אגב ובלי לעשות מזה סיפור על עבודת ה' המיוחדת שהייתה לו בעזה או בלבנון ולא להתלהב יותר מדי, אבל אם זה איזה אדמו"ר וכדו' שאומר איזה משהו די בנאלי עושים מזה וואו.

אנחנו לא מספיק מעריכים את האוצרות כפשוטו שקרובים אלינו. וחבל. כמה אנחנו וכמה עמ"י מפסיד מזה.

לא בדיוקאביעד מילוא

שוחחתי שלשום עם הנכד של הרבי ממכנובקא על העניין הזה הוא אמר פשוט שם זה כדרך חיים אז הלימוד העיוני נגיד בתפארת שלמה או נעם אלימלך לא כל כך נפוץ 

זה ממחיש את מה שאמרתינוגע, לא נוגע

שנשארה רק המסגרת.

הרי ברור שבלי לימוד מעמיק הלב לא יהיה שם באמת.


 

(הוספתי על ההודעה הקודמת אחרי שענית)

כשזה דרך חיים זה יותר מלימודאביעד מילוא

כשחיים את התורה הזו כדרך חיים ב"מסגרת" זה נכנס הרבה יותר עמוק. 

יש הבדל גדול בין דרך חיים למסגרתנוגע, לא נוגע

דרך חיים מבוססת על הזדהות אמיתית.

הזדהות לא חייבת לבוא מתוך לימוד, אפשר לדוגמא להזדהות עם התפילה מתוך הרגל מילדות להיות ליד אבא שמתפלל כראוי, אבל כדי להגיע להזדהות עמוקה יותר צריך ללמוד.

זה גם לא כ"כ הגיוני להיות מחובר למשהו ולא לרצות ללמוד אותו ולהעמיק בו.

 

בוא נבדוק בתחום אחר- עד כמה מרגישים על החסידים שאתה מכיר שהם באמת מחוברים לעמ"י?

השאלה איך אתה מודד את זהאביעד מילוא

כי אם אתה מודד חיבור כאהבת ישראל אז יש חיבור גדול מאוד הרבה מפעלי חסד כמו יד עזרא ושערי רחמים שדואגים לכלל ישראל בענייני צדקה   וגם במלחמה הרבה חסידים ארחו מפונים ועוד כל מיני יוזמות כאלה ואחרות.  

וכן יש רצון להעמיק ב"ה בתורה זו של הבעש"ט ותלמידיו יש מיזם שיצא מתולדות אהרון בשם יחידתי שהם מוציאים ספרים ועלון קבוע בלימוד חסידות והרבה לומדים דרכם. ומכון אש החסידות הוציאו ספרים המנגישים כל מיני נושאים בחסידות 

זה יפהנוגע, לא נוגע

אבל לא מספיק.


לגבי ההמשך- אז זה מראה שבאמת יש שם חוסר בתוכן והם מבינים את זה.


אבל בכל אופן, מה שבעיקר באתי לומר (בכללי, לאו דווקא לך) זה לא מה אין אצל אחרים, אלא שאנחנו לא מספיק מעריכים את מה שיש אצלנו.

כי גם אם נניח שהחסידויות היום היו המשך אמיתי של החסידויות של פעם- בסופו של דבר זה צדדים מסויימים בתורה ובעבודת ה'. והמטרה שלנו בא"י היא תורת א"י המאחדת ומחברת ומתוך זה מגיעה לחיבור שלמם לה', להבנה אמיתית בפשט התורה, לעולם מחשבתי עשיר ומגוון שמכיל סתירות וניגודים מתוך נשמה שאצלה הכל מאוחד והנ"ל הם רק דרכי גילוי יפות של האחדות (כאור לבן שמתפצל לכל צבעי הקשת). זה כמו שחתן וכלה מתוארים בהרבה דרכים, אבל הכל זה בסה"כ התפרטות של האחדות שביניהם.

מי שלא לומד ומסתכל על דברים מתוך המבט המאחד- מפסיד המון.


חשוב ללמוד חסידות, ובפרט בגיל צעיר, כי זה מלהיב את הנפש, אבל אסור לעצור שם. צריך גם את המבט החסידי- שכלי החב"די, את קו החשיבה וסגנון עבודת ה' הליטאי (המקורי, של נפש החיים), ואז לעסוק בעיקר בהעמקה במרן הרב זצ"ל ולראות ולהבין איזה אור ענק הוא השאיר לנו- את הדרכים לדבקות שלמה בקב"ה דרך תורת א"י, תורה שלמה מכל הבחינות. להשקיע יותר מדי בחסידות בא על חשבון חתירה לעומק הזה ממה שאני רואה.

בגלל שהחסידות לא התקדמה עם התקדמות ההסטוריה, הם לא לקחו את הרעיונות שלהם קדימה- קידוש החומר לדוג' נשאר במסגרת הפרטית, בניגוד לרב שלקח את העקרון שלהם והלביש אותו גם במסגרת הכללית של עמ"י וא"י. אז בפועל, מבחינה מהותית, כשאתה מיישם את תורת הרב אתה מיישם את עקרונות החסידות יותר מהחסידים..


יש הרבה ת"ח שממשיכים את האור הגדול של הראי"ה ועוד ואנחנו לא מספיק נדבקים בהם כי אנחנו לא מבינים את גדלותם שנמצאת מבעד לפשטות.

יש בספרים של הרב נריה הרבה סיפורים מדהימים על הרב זצ"ל, ואין לזה מספיק מודעות.


שבת קמה: מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה. רש"י- מצויינין - מציינין עצמן בלבושים נאים. שאינן בני תורה - כל כך לכבדם כבני ארץ ישראל מחמת תורתם מכבדים אותם מחמת לבושיהן שנראין חשובים.

מי ששואף להיות בן תורה מודד לפי הפנימיות ולא לפי המסביב. הרי אם לדוג' ניקח את הרב שרקי, נלביש אותו כאדמו"ר, נקרא לו הרב אברהם עמוס שערקי, האדמו"ר מקרייס מוישה, וניתן לו להעביר לחסידים שחושבים שהוא אדמו"ר אמיתי רק לא מוכר- שיעור על פ"ש מהסדרה שלו, הם יעופו על זה הרבה יותר מדברי תורה של כל אדמו"ר אחר.

שיעור של הרב אייל ורד בסדרת נפש הפרשה זה שיעור בסגנון חסידי מחזק מאוד.


וכמובן שהחיבור של כל זה ללימוד פשט תנ"ך בעומק ממלא את הנפש ובונה אותה ברמה אחרת לגמרי.


גם החסידות כל הדורותיהודי חסידי

כל החסידויות במשך כל הדורות עיקר ענינם היה המסגרת - "היהודי הפשוט שיושב ועובד כל היום ובערב בא לומר תהילים בבית כנסת במתיקות", בעיקר בחב"ד היו משקיעים בלימוד החסידות, בפיאסצנה היו גם חבורות של "עובדים" גדולים וכך גם בכל החסידיות, אבל רוב האדמורים (חוץ מחבד ופשיסחא), היו בעיקר אנשים פשוטים שהתקרבו לצדיק ועל ידו התקרבו להשי"ת, זה היה עיקר העניין, לא "לימוד החסידות", היום הדתלי"ם שלא מכירים את ההיסטוריה החסידית חושבים שעיקר העניין הוא הלימוד, אבל עיקר העניין היה הקרבה הפשוטה להשי"ת, ואח"כ מי שזוכה כמובן יש הרבה במה להעמיק.

 

כמובן שמסגרת החסידית היום יש הרבה בעיות, זה שהיא קשורה לחלוטין לתרבות החרדית (שהיא כנראה לא מקורה בחסידיות אלא בפרישות), וזה יוצר הרבה בעיות בפני עצמה, אבל המסגרת של הטישים הפשוטים והחבורה שמסביב לרבה' זה המשך של מה שהיה, פחות או יותר.

 

אבל גם כיום יש תרבות של 'משפיעים'  - יהודים עובדי השם שאינם אדמורים אבל השפעתם בציבור גדולה מאד - בראשם הרב מוטל זילבר - שיש לו קצת קהילה, והוא כן נקרא קצת אדמו"ר אבל לא סטנדרטי, יש גם כמובן את ר' מיילך בידרמען, הרב מנחם ארלנגר, הרב יצחק משה ארלנגר, הרב צבי מאיר זילברברג (יותר מתעסק בפרישות מאשר בחסידות), ועוד ועוד.

 

 

👍נוגע, לא נוגעאחרונה
אני מתנגד לדפוסי ההתארגנות של חצרותחסדי הים
חסידיים, ומאוד מתחבר להרבה תורות, רעיונות ועבודת ה' חסידיים.
חסר לי בצורה מסויימת שלא שמשתי רב גדולחסדי הים

שמתמקד בחלק הרגש של עבודת ה'. (ניסיתי קצת למצוא אבל לא מצאתי.)

זכיתי ללמוד תורה, עבודת ה', מידות ודרך ארץ מזקני וגדולי הדור, אבל כל מי שלמדתי אצלם היו בצורה מסויימת מופנמים מבחינת הרגשות, כמובן לא לגמרי.

כשאני קורא על עבודת ה' של החתם סופר ושל גדולי חסידות, הבכי, ההתלהבות וההתלהטות, זה מושך אותי מאוד ואני מנסה ללכת בדרכם. אני מרגיש שזה כל כך מתאים לנפש שלי ולערגה שלי ל-ה'.

אבל למדתי את זה מדברי תורה, ספרים וסיפורים, לא מגדולים חיים. סבא רבה שלי שלמד אצל הנין של החתם סופר, ר' עקיבא סופר, נפטר לפני שנולדתי, ומה שנשאר זה סיפורים ושירים.

אני עדיין החלטתי שאני ילך בדרכם הנפלאה ויהי מה. 

בהצלחה בעז"הנוגע, לא נוגע

אני חושב שאת העניין של הרגש אפשר ללמוד מילדים, נערים ומנשים (במיוחד מבוגרות). אפילו מגברים מבוגרים שיש להם אופי פשוט יותר.

לקחת מהם את הפשטות של הרגש, ולהכניס לתוכו את האורות של התורה והרוחניות שלך.

אתה צודק שזה לא יהיה כמו לראות את החת"ס בוכה בתיקון חצות, אבל גם זה משהו (ואגב, בדורות של החת"ס וגדולי החסידות, האופי הטבעי של האנשים היה תמים יותר ורגשי יותר, ככה שיותר קשה להגיע לזה היום).


לי חסר שלא פגשתי את הרב קוק.

לראות אותו, אולי קצת לדבר איתו, ולקבל וייב של ישן עם חדש, עבר עם עתיד, קודש עם חול, שכל חד יחד עם רגש חם, אהבה יחד עם קנאות, אמת יחד עם הכלה, כיסופים גדולים יחד עם סבלנות, ענווה יחד עם עזות דקדושה, תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, פשטות עם פלפול, פשט עם סוד, תורה עם מדע, חרדיות יחד עם לאומיות וחול, אשכנז יחד עם עדות המזרח, גלות יחד עם א"י. והכל יחד בכפיפה אחת מתוך דבקות שלמה בה'.

הרב קוק היה משהו מיוחד בעבודת ה',חסדי הים
אבל בעיקר השפעת הרצי"ה הייתה בהמשכיות הישיבה, והיה פחות דגש על עבודת ה' ברגש.
אגב, תראה מה קראתי השבתנוגע, לא נוגע

(מהספר שירת הי"ם על הרב חרל"פ שיום פטירתו השבוע ז כסלו)


לא הכרתי. מדהים. הרב חרל"פ והרב הנזירחסדי הים
היו מלאים רגש פורץ.
מטורףזיויק
כן.. הספרים עליהם מכניסים אותך לעולם אחרנוגע, לא נוגע
מרגיש לי רחוקadvfb

קטע שאתם מתרגשים מזה

אותי זה הכי מרגש שישנוגע, לא נוגע

כי יש פה הרבה דברים- משהו רוחני שמתבטא בצורה מוחשית ואי אפשר להחליף אותו בהסבר פסיכולוגי או רגשי. חיבור בין העולם פה לעולם הנשמות. עולם הקבלה המעשי ולא רק הלמדני. חיבור מוחשי לעבר (האר"י). רבנים שהיו מחוברים בצורה מוחשית לא רק לקדושה שבטבע אלא גם לקדושה שמעל הטבע. וכמובן שזה יותר מרגש כשאלו הרבנים שאני הכי מחובר אליהם.

מילת המפתח כפי ששמים לב- מוחשי

מדהים!advfb

ממה שאני מבין אתה מרגיש שזה נוגע במידת מה לחיים שלך ויש לך אפשרות לשאוב מזה השראה ב"ה.

הארמח"ל מביא במסילת ישרים בקנית מידת החסידות (פרק כ"א) שסיפורי חסידים זה העניין שלהם, י"ר שנזכה כל אחד בדרכו הוא להתחבר למעשיות מרוממות

חלום שליאושפיזין מהירחאחרונה
קרה לכם שנשחקתם?הננח הנודד

קרה לכם שהרגשתם שאתם שחוקים (מלשון שחיקה)? יעני לא באותה רמה רוחנית כמו שהייתם פעם. למשל פעם הפריע לכם חוסר צניעות או משהו אחר ואחרי השחיקה פחות, איך התגברתם על זה? ואיך זהיתם שאתם נשחקים?

עצם השאלה שלך היא התשובהלאחדשה

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

יש לגמרי תקופות כאלהadvfbאחרונה

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת

שרשור שהעליתי בנוג''ה אולי קשור גם פהיהודי חסידי

מי שמעניין או שמע שבוע שעבר ביום חמישי יצאו הרבה בחורי ישיבות (וגם כאלה שלא), לרחובות תל אביב למבצע 'טולולב' - נוטלים לולב בתל-אביב. והציעו ליהודים ליטול לולב.

ב''ה הייתי שותף לאירגון של האירוע, אז רציתי קצת לשתף:
כמה עובדות:
1. מעל 10,000! יהודים נטלו לולב!
2. יותר מחצי בירכו 'שהחיינו'!
3. מעל 300 סטים חולקו ליהודים במהלך היום!
4. יותר ממאתים בחורים הסתובבו ברחובות מעל לשעתיים!
5. כל בחור שהשתתף נטל בממוצע ל48 יהודים!
 

 

וזה קצת סיפורים:

 

1. באותו יום שבו התקיים המבצע לולב ל''ע נחתמה עסקה עם השטן, לשחרור חטופים ב''ה, אחד מהאברכים הלך לכיכר החטופים הסמוכה לזכות את משפחות החטופים גם הם בנטילת לולב, יש שם 'אוהל מעשים טובים לזכות החטופים, הגיע אותו בחור לאח של חטוף והציע לו ליטול לולב האח התרגש מאד ונטל את הלולב, אח''כ אמר שבזכות הלולב אח שלו השתחרר!


2. אחד הבחורים הלך לתומו ברחוב דיזינגוף והציע לעוברים ושבים ליטול לולב, הוא בא להציע לנהג מונית נחמד, ואז הנהג מונית עצר את הרכב באמצע הכביש, ונטל לולב, ואפילו שיכנע כמעט בכוח את הנוסע ליטול גם הוא.


3. הציעו לאישה אחת ברחוב, היא אמרה שהיא כבר נטלה אבל אחותה צריכה, ושאלה היכן ניתן להשיג אותנו, אמרו לה אנחנו פה ברחוב מסתובבים, היא הסתכלה וראתה מון יהודים מציעים לולב לעוברים ושבים התקשרה לאחותה וקראה בקול, בואי תרדי לדיזינגוף ליטול לולב, 'כל דיזינגוף מלאה לולבים'!!

 

 

 

בסוף הערב התקיימה גם שמחת בית השואבה והתוועדות למעוניינים.

 

קיצר אירוע יפה, מענייין לקבל תגובות, שמעתם על זה לפני כן? מכירים מישהו שהיה שם? הייתם רוצים להשתתף שם שנה הבאה? 

 

 

 


 טוֹלוּלוּלוּלוּלוּלוּלב אחי!

כתבה שפורסמה בקרוב אליך לפני שבוע וחצי
מצו''ב גם מודעה שפורסמה בכתבה

אוהבים את הרב שניאור

מו"ר הרב שניאור זצ"לקגג

בטח ממש שמח מהשמיים, יהודי צדיק וירא שמים שרק רוצה להוסיף עוד טוב, והנה קיימו את ה"צוואה" שלו - להוסיף כמה שיותר אור וטוב לעולם!

מדהימים!!!!!!! רבש"ע תראה את עם ישראל,נפש חיה.
לא שווה לך לגאול אותנו?
ישר כח!עשב לימון
אוהבים את הרב שניאור
וואו מטורף אחיזיויקאחרונה
הסבר למושגהרמוניה

כל הזמן אומרים: לתקן עולם במלכות ש-די

ולא כ"כ מובן לי מה זה אומר...

חוץ מהסבר אשמח אם מישהו יכול להפנות למקור/ שיעורים בנושא

כמו כל דברשלג דאשתקד

תמצא חזה פרשנויות שונות, כלומר משמעויות שונוצ ללמה כל כך חשוב שהעולם יהיה מתוקן, ומי זה בכלל העולם הזה שאנחנו רוצים שייתקן.

סתם כהתחלה וכיוון חשיבה, היה בעלון של בר-אילן השבוע (ניצבים תשפ"ה) מאמר מעורר חשיבה של הרב פרופ' יואל אליצור שיח'. עיין עליו.

אולי יכול להועיל, גם לי לא לגמרי ברורצדיק יסוד עלום

1. מה זה השם "אל ש-די"

2. מה זה לתקן עולם במלכות ה'


לגבי השם "אל ש-די": מחד, מעניין שזה אחד משבעה שמות שאינם נמחקים (לפחות לדעת הרמב"ם, לא יודע מה נפסק בשו"ע). מאידך, הפעם האחרונה שהוא מוזכר במקרא זה במעמד הסנה. ה' אומר למשה שהוא נגלה לאבות בשם "אל ש-די" "ושמי ה' לא נודעתי להם"...


בויקיפדיה אלה הפירושים שלוקטו מהראשונים על השם:


בכיוון מעט אחר, זכור לי ששמעתי פעם שיעור של הרב קשתיאל שאל ש-די זה מלשון שדיים, אמצעי הנקה של שפע...  "יותר משהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה להניק".

אחד מעיקרי ה"תועלת" של אברהם יצחק ויעקב היה השפע והשגשוג שהם זכו לו. אבימלך אומר לאברהם: "וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה"... כלומר שפע. יצחק מוצא מאותו כוח מאה שערים, ויעקב מפיק מעדר לבן עדר שלם עבור עצמו...


לא יודע לגבש מזה מסקנה מעצמי לגבי החלק השני.

----


לגבי מלכות ה' -

אני למדתי שעיקר המשמעות של מלכות היא *סדר* כשמופיע המלך ורצונו מופיעה תחתיו גם הממלכה וחוקיה. כלומר מלך זו עובדה מציאותית חקוקה ומוטבעת בטבע הכפוייה על המציאות. "מלך ממית ומחייה ומצמיח ישועה". אנחנו מתים בעל כרחנו, חיים בעל כרחנו, והולכת ונחשפת בנו המגמה האלוהית דרך ההיסטוריה עד לישויה השלמה.


לכן בכל פעם שמדברים על המלכת ה' אני מבין שהכוונה היא להיפגש עם המציאות העובדתית הזו, שרצון ה' הוא עומק טבע החיים, ושההרמוניה השלמה "ממקומך תופיע, ותמלוך עלינו"...

הרב קוק קרא להיסטוריה "הסתר-יה", כי באופן יסודי הוא טען שהעולם מעלים את מציאות בוראו. דרך תהפוכות ההיסטוריה נשאר עם אחד שחרף רצונו ה' הוא מלכו וכל גורלו מוכתב על ידי אותה ברית כרותה עם מלכות ה', לקדם את המגמה האלוהית, לשמוע בקולה, להופיע שכינה ולהאיר לעולם.


לתקן עולם במלכות ה' הכוונה, לחשוף את האמת מההעלם, ולהודיע שהמציאות האלוהית היא עובדה. שההרמוניה השלמה שנותנת לכל פרט ולכל גוון את מקומו תופיע. הרב צוקרמן זצ"ל אמר שהאומות ישאלו את המשיח "על מה אנחנו יכולים לברך 'אשר בחר בנו מכל העמים?' לכם הוא נתן את התורה, אבל מה חובתנו בעולם?" והנביא יסביר להם איך להתחבר לסיסטמה הזו של מלכות ה', שבה כל הטבעים מופיעים דרך האנשים.


למה דווקא אל ש-די? לא יודע

מעניין תודה רבה!הרמוניה
אולי "שאמר לעולמו די"נפש חיה.

הכוונה לגבולות

אז

להביא את העולם למצב מתוקן

שבו מבינים ורואים כולם את מלכות ה'

שולטת בכל, ואין גבול לשליטה הזו

ו(ממילא) כל בני בשר יקראו בשמו באמת

וכמו שממשיכה תפילת עלינו לשבח.

הגדרה של הרב צוקרמן:צדיק יסוד עלום

דקה 6:34-9:20:


מלכות ה' הכוונה - חברה שלמה שחיה על פי חוקי חייה השמימיים: משפט, צדקה, אהבה; חברה שמופיעה את חוקי השמיים ביומיום שלה ומחליפה סמים ועריות בעדינות וטהרה. הוא קרא לזה "לתקן עולם במלכות שדי"

חסום לי😯🥴הרמוניה
תיקון הברית בכל המובנים.חסדי היםאחרונה
קדושת צניעות. ענוה. קשר עם ה'. קשר עם עם ישראל המתחברים ל-ה'.
יש בקהלכל קול קן כן

מישהו שעלה להר הבית?

מבלי להכנס לעניין ההלכתי שבדבר

מישהו יודע במה זה כרוך?

 

יש פורום לזה בערוץadvfb
טבילה במקווה כשר.צחקן

לפי כל דיני החציצה.

ולעלות בלי נעלי עור, למקומות המותרים.
יש עוד פרטים, אבל זה בגדול.

מבחינה הלכתיתתות"ח!

צריך גם לבדוק שלא זבים. ואכמ"ל

כן. טובלים לפי ההלכה עם ברכה ופשוטחסדי היםאחרונה
עולים בלי נעלי עור עם קבוצה מאורגנת. יש כמעט תמיד קבוצה שאפשר להצטרף אליו. לא מבקשים תעודת זהות, לפחות בפעם האחרונה שהייתי בחול המועד סוכות.
הרצח הראשון נבע מדבקות בה'כְּקֶדֶם

רבים מבינים את רצח הבל בצורה פשוטה ומעט ילדותית - קין הביא מנחה עלובה להשם, הבל הביא מנחה טובה וה' בחר במנחתו. קין כמו ילד קטן התעצבן רצה להעניש את הבל והרגו.

ראשית כדאי לשים לב לעניין חשוב מאד שכרוך באישיות של קין. "ויהי הבל רעה צאן וקין היה עובד אדמה" רש"י מסביר שם למה הבל רעה צאן: "לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה"

הפרט הלכאורה בנאלי ושולי הזה הוא היסוד למחלוקת הגדולה שהייתה בינהם. וגם מלמד אותנו על טיבם של אותם גדולי עולם. קין, אע"פ שידע שכעת האדמה מקוללת המשיך לעבדה, ואילו הבל פרש לעבודה פחות סיזיפית ומקוללת(המפרשים שם מזכירים שרעית צאן נחשבת עבודה רוחנית כי יש פנאי לדבר עם ה' וכן העבודה עצמה בונה תכונות של מנהיג ולכן רוב המנהיגים שלנו רעו צאן)

חז"ל מזכירים במדרשים שהשמיים היו שייכים להבל, ולקין האדמה. 

הכלי יקיר מנסה לנתב אותנו לטיב המחלוקת בינהם: "נראה לומר על צד הרמז כי קין והבל חלוקים היו בשלימות האדם מה הוא. אם העולם הזה והצלחותיו סוף שלימות האדם ואין עולמות אחריו, או אם יש עוד עולם אחר נצחי וכפי הנראה שקין אוהב אדמה סבר שאין חשבון בשאול(במוות). והעולם הזה אינו משאיר אחריו מאומה. והבל סבר כי יש עוד עולם אחר נצחי אשר בו ישיג האדם לתכלית האחרון על כן בחר לו להיות רעה צאן הגורם להתבודדות"  לע"ד אין הכוונה שאחד לא האמין בעולם הבא והשני כן, אלא הכוונה לעניין הרבה יותר פנימי ביחס לעבודת השם: האם העולם הזה הבל הבלים כולו הבל, או האם העולם הוא הכלי העיקרי והכמעט בלעדי לקניית רצון ה' "ותאמר קניתי איש את ה'". כלומר האם אנחנו מצפים רק לגאולה השלימה שבעולם הבא או האם אנחנו מצפים לראות את הגאולה השלימה בעולם הזה (מחלוקת מהר"ל-רמב"ן)

יש לזה נפקא מינא עצומה, כאשר העולם הזה הוא הבל, יש לנסות לפחות למצוא את המנחה המשובחת ככל הניתן. וכאשר העולם הזה כולו כלי לתקן. כל מנחה שהיא תתקבל ולכן רש"י שם : מפרי האדמה - מן הגרוע, דבר אחר מפרי - מאיזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר"

באותם ימים העולם היה זך ומזוכך כמעט לחלוטין, השכינה הופיעה במלוא כוחה ובני האדם היו בדרגה נבואית גבוהה ביותר, דבקות היה הכל. כאשר קין נוכח שהשם בחר דווקא במנחתו של הבל

הדבר עורר זעם אצל קין מרוב התדבקותו בהשם שכעת נוצר פער והבל זוכה במשהו רוחני והוא לא, ושנית משום שהשקפת עולמו לעבוד את השם לא נבחרה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות כאשר אדם רואה אדם אחר נוגע באשתו ומלפרטט איתה הזעם שלו יגבר ביותר (ככל שהאדם אוהב יותר את אשתו כך מידת הכעס תגבר)

במעשה הרצח של הבל קין קודם כל ביטא את אהבתו לה' ושנית, הוא גם גדע במידה מסוימת את השקפת עולמו של הבל מן העולם. 

מדוע אם כן ה' לא דן את קין למיתה? יש הרבה דעות לכאן ולכאן, אני חושב שהסיבה שהוא לא יכל לדון אותו, הייתה משום שהשם כביכול היה נגוע בדבר. הרצח נעשה נגרם כביכול בעקיפין בגללו. ולכן יש לו קשר מסוים ולכן הוא גם לא יכול לגזור את דינו. ולכן דמיו של הבל צועקים אל השם בדווקא. "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה"

דבר נוסף, למה עונשו של קין היה "נע ונד תהיה בארץ"? עונשיו של השם הם מידה כנגד מידה, כוונתו של קין הייתה שרק העולם הזה הוא הקביעות והוא התיקון וכאן הכל. לכן עונשו - נע ונד, לא תהיה לך אחיזה בשום חלקה בעולם הזה. 

עניין נוסף שמעניין לשים לב אליו, כאשר הבל נרצח דמו נבלע בארץ, נראה היה שמרוב שלקין היה חיבור לאדמה, האדמה הושפעה ממעשיו ועשתה את רצונו "ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך". 

 

בסופו של דבר רוב העולם כיום צאצאים של שת וגם של קין.. נעמה אשתו של נח הייתה צאצית של קין. נראה שבמידת מה באופן מוזר ומתעתע רשמים מהשקפת עולמו של קין שרדה

ונדע רק לעתיד לבוא בגאולה השלימה במי השם באמת בחר.

לא יודעת איך להגיבאני:)))))
הצעות:כְּקֶדֶם

1. שכויחח

2. עלה והצלח שפתים ישק

3. חזק וברוך

4. לך תידרס כופר חיי בסרט

5. חיזקת אותי ממששש דבר תורה מתוק מדבש

חחחחאני:)))))

אני פשוט לא מבינה את ההסקת מסקנות שלך

זה לא מתאים יותר לפורום בית המדרש?הרמוניה
כי זה מחלוקות בעבודת ה'כְּקֶדֶם
קודם הערה קטנה: גלות הוא לרוצח בשוגגחסדי היםאחרונה

אולי ה' דן אותו כרוצח בשוגג כי הוא לא ידע שמכתו תרצח אותו. (אם כי בבראשית רבה ובאבות דרבי נתן משמע שזה היה בכוונה)

לענין העקרוני, אהבתי את המהלך. אם כי לא הייתי אומר מאהבת ה'. נראה לי שהתסכול של אי היכולת של לחיות קדושה בטבע גרמה לקין כעס שהוביל לרצח.

מלחמה או שלוםכל קול קן כן

אנחנו מסיימים בכמה מקומות בתפילה וברכת המזון

"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל"

אנחנו עם שרודף שלום ולפעמים זה נראה כאילו אנחנו מנותקים מהעולם

אך זה משהו שטמוע בנו, בנשמה שלנו, אם זה לא מתאים למישהו מאיתנו התלונות

לקב"ה.

אני מוצא את עצמי מייחל לשלום אך מבקש כרגע מלחמה, שהמלחמה לא תפסיק ולא תפסק

מתפלל שה' עוז לעמו יתן ומתוך העוז הזה נגמור את כל איובינו ונכניע אותם מבית ומבחוץ, כל מדינות ערב

ועוזריהם ומתוך כך ה' יברך את עמו בשלום.

המציאות שבה המלחמה הזו נגמרת בצורה שכזו עם כל הצדדים, איראן תימן מצרים טורקיה לבנון ירדן הרשימה עוד ארוכה

והיא כוללת גם את רוסיה וסין ועוד כמה מדינות מערביות ברור לכולנו שלא תביא שלום ואני מוצא את עצמי מתפלל להמשך הלחימה עד כניעה מוחלטת, או כפי שאמר מר ביבי בטחון ניצחון מוחלט.

יש מישהו שמזדהה עם זה, מרגישים שזה חלק מעבודת ה' או נוגד לכך?

 

 

כמו שכתבת יפהadvfb

מלחמה היא אמצעי כדי להגיע לשלום.

שלום זה לא חיוכים ודיבורים יפים.

שלום זה חיבור בין הפכים, איש ואישה, עמים אוייבים, החול והקודש.

 

 

דבריך מאוד גם מזכירים לי את נוסח "עלינו לשבח"

בחלק הראשון אנחנו משבחים את הקב"ה על כך שזכינו לעבוד אותו לא כמו שגויי הארצות לא זכו לכך. אני מדגישים את הייחודיות של עמ"י. שבח מיוחד יש לנו על כך.

בחלק השני, מ"ועל כן" עד הסוף אנחנו מייחלים לכך שכולם יעבדו אותו, "יכירו וידעו כל ישבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון... ויקבלו כולם את על מלכותך"

אך כדי שזה יקרה אנחנו מייחלים לכליון הרשע באופן מוחלט, שאליו צריכים להיות שותפים כולם - "להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון... וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ".

 

וגם ברמה האישית - הקונסטלציה של גוף ונשמה ביחד בבנאדם יוצרת מאבק מתמיד. אך מה מהמטרה של המאבק הזה? ליצור שלום, להעלות את העולם לרמה רוחנית יותר גבוה שהרמח"ל מסביר במסילת ישרים - ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם (חגיגה יב.): "כיון שראה אור שגנזו לצדיקים, שמח", שנאמר (משלי יג ט): "אור צדיקים ישמח". ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו (חולין צא:): "אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו".

 

יש דבר שמצריך בירורכל קול קן כן

במה שכתבת בחלק השני

אני אומנם מסכים עם זה וגם עם החלק הראשון ודאי

אך בחלק השני מדובר על מציאות שבה אנו כעם הנבחר 

מראים/מגלים לעולם את האמת ומתוך כך כל עובדי עבודה זרה

חוזרים בתשובה.

דבר זה לא מחייב שזה יבואע ל ידי מלחמה והרס, יש מספיק גויים שקיבלו על עצמם 7 מצוות בני נח

מתוך הבנה שאנחנו העם הנבחר או מתוך עשיית טוב מהצד שלנו שגרמו להם לחשב מסלול מחדש.

בנוסף להתפלל שכלום יכירו בקב"ה ויקבלו עליהם את מלכותו זה לא בהכרח דבר שקשה לעשות מוסרית

לעומת זאת להתפלל שתהיה מלחמה עם שונאינו זה דבר אחר, לי כי כואב הלב על אלו שימותו באיראן לבנון עזה וכו'

אלא כי אתה יודע שבמלחמה יהיו נופלים, יהיו צדיקים קדושי עליון שימסרו נפש כמו שראינו ועדיין רואים, על אלו ועל 

אלו שיכולים לנדב את עצמם באהבה טוטאלית עליהם כואב הלב ובנקודה הזו אתה לא יודע אם זה נכון להתפלל על זה.

הכי טוב לבקש שה' יכריע את אויבינו ואזקעלעברימבאר
יהיה שלום. למשל בסוריה ה' הכריע את הציר השיעי באמצעות שחרב איש באחיו היתה, ואנחנו עמדנו מהצד בלי להתאמץ כמעט.


אנחנו לא שמחים במלחמה כשלעצמה, אבל אם ה' שם אותנו במצב שהיא נצרכת, אנחנו עובדים דרכה את ה' ועל ידה ה' מתגדל ומתקדש וקרן ישראל צומחת

מבין מה שאתהכל קול קן כן

כותב, אך אל תשכח שעדיין אחד מהם נשאר עומד

כך שהאויב עדיין נשאר אויב, טורקיה ומצרים יכולים מבחינתנו

להרוג אחד את השני ואנו נשמח מהצד כי שניהם רוצים להשמיד אותנו

אך אחד מהם ישאר וכך גם הרצון להשמיד אותנו, ב"ה סוריה לא מהווה את אותו איום כמו לפני 3 שנים

אך זה לא אומר שאין שם איום לחלוטין ואולי ישנו היווצרות לאיום יותר גרוע משם רק שכרגע לא מזהים זאת.  

עת שלום ועת מלחמהחסדי היםאחרונה
כולם רוקדיםכְּקֶדֶם

תלמידי ישיבות, רבנים, זקנים

בהושענות, שמחת תורה

אבל מה?

רוקדים כמו זומבים

רק לי מרגיש שזה כזה יבש ועצוב ואם כבר לרקוד ככה אז לא לרקוד בכלל?

אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו רוקדים

אנחנו רוקדים כי צריך. ולא כי באמת אנחנו מרגישים משו

סופריקה

וואו, מבין אותךtna

למרות שההכללה קצת קשה לי,

לא מרגיש לי שזה כולם,

אבל מאוד מבין.

וזה מתסכל.

מצטרף

לא יודעימח שם עראפת
אני יותר מתחבר למעגלי ריקוד(אולי אצלך זה כמו זומבים, לא בכל מקום זה ככה..) מאשר לקפיצות המוזרות ונפנופי הידיים לכל עבר, כל אחד רוקד עם עצמו, לעצמו..
חחחחתאמת שהתלבטתי אם לשאול אותך אם אתה רוקדכְּקֶדֶם

מעגלי ריקוד זה חמוד אבל זה עדיין מרגיש יבש ממש

לצורך העניין בטח יצא לך ללעת לחתונות של חברים ושם רוקדים שונה וגם מרגישים שונה, אתה אשכרה שמח ולא סתם רוקד כי צריך

כבודו כבודוחוואיתחייאתית
עבר עריכה על ידי חוואיתחייאתית בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 18:34

קפיצות מוזרות? שוו האדא
כשמתאפשר לרקוד כחסידים.... וואו האורות גוווועלד
ומול ספר תורה נגיד כחוסיד? אויש המתיקות והשמחה והזכות, ממש בבחינת לרקוד מול השם יתברך.... בכל דרך שהיא, הגעגוע האינסופי לאינסוף אורו של קודשא בריך הוא  
 

ימח שם עראפת
ברוכה הבאה מתנחלת נוספת, אני רואה שאת מאד נלהבת בקשר להיותך כזו. באיזו חווה את?
אז תלך לבית כנסת אחר מה זה המקומות האלה...הרמוניה
באמת קשה לי לרקודadvfb

אבל רק את נפשי שלי ידעתי

איך היה?הרמוניה
תאמתכְּקֶדֶם

שהייתי קצת שיכור🙈

ורקדתי לבד בגג

הרמוניה

לאאאא😢

בארור שרקדתי במעגל עם הדוסים גםכְּקֶדֶם
אבל יותר מדיי אני לא מסוגל זה קרינג'י
...הרמוניה

שמע, אתה מוזמן לבית כנסת תימני.

פשוט שמחה.

לא מנסים להוכיח כלום לאף אחד.

גם אצלנו יש שתיה חריפה ;)

אבלללל 4ני לא מבין מה הם אימריםכְּקֶדֶם

הם לר מדברים עבריצ

והם טוענים שזלהם זה המקורי???

משתתפת בצערךהרמוניה

צריך זכות להיוולד לעדת תימן הקדושה

הכל מקורי חוץ מ ג'ימל ו קוף.קעלעברימבאר

ששמעתי שהשרעבים דווקא עושים ג עם דגש כמו ג ולא ג' (ו ג בלי דגש כמו שאר התימנים ר כזאת כמו בערבית, שזה ג בלי דגש המקורית). ו ק כמו ק. אז הן הכי מקוריים 

נכוןהרמוניה

יודעת למה אתה מתכוון. 

וואי דקדוק זה הדבר שהכי חשוב לתימנים בעולם... יו כפרה על הילד שלי שיהיה לי עם פאות כאלה חמודות וילך למארי

וגםקעלעברימבאר
אף אחד כיום כולל התימנים לא מבדיל בין ש שמאלית ל ס, בהגיה המקורית היה הבדל ביניהם
וואו זה מענייןהרמוניה
תאמת שבאמת יש מתיקות מיוחדת בתימנים אבלכְּקֶדֶם
העדה שלי יותר טובה טנקס
מה העדה שלך?קעלעברימבאר
משו טובכְּקֶדֶם
טייב או גוטמן?קעלעברימבאר
מה הקשר?ירחמיאל

זה שבן יהודה החליט שהעברית המדוברת תהיה בהגיה ספרדית זה אומר שהיא המקורית?

 

לא. אולי זה אומר שככה הוא חשב אבל מי הוא שיכריע בענינים שכאלה,

אז הוא הצליח שכולם ידברו ביום יום בהגיה ספרדית אבל זה לא אומר שהיא המקורית

לזכרוני זה החלטה של החלוצים עוד לפני בן יהודה,קעלעברימבאר

ובסוף זה מה שהתקבל על הדור, אז ייתכן שיש פה השגחה, או שלא.

 

ההגיה הכי קרובה זה התימנית, עם כמה שיפוצים.


 

אבל מי אמר שצריך לדבר בהגיה המקורית? גם מצוות דרבנן זה לא היהבימי משה ועדיין הם חביבים יותר מיינה של תורה מצוות דאוריתא

אדרבהירחמיאל
חחח למה ככהadvfb
וגם עכשיו אני קצת שיכור🙉כְּקֶדֶם
אאא
אתה באמת צריך איזה כאפההרמוניה

של הרב עובדיה כזאת

זה בסדר הריקודצים כוזר לאלכוהול לרדץכְּקֶדֶם
ממש מזדהההרשפון הנודד

קשה לי מלא פעמים לרקוד באמת אם אני לא ממש חווה את המילים שאני שר ועולה לי מלא פעמים המחשבה שהאנשים האלו היו רוקדים באותה עוצמה גם במסיבת טבע וסתם הופעה

"ושעירים ירקדו שם"חסדי היםאחרונה
😂
זמין! - דפי מקורות וסדרת שיעורים ללימוד הלכות שבתעיתים לתורה

שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.

כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.

ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.

 

בהצלחה רבה!

 

כבוד ועונג השבת

הדלקת נרות שבת ודין אורחים

 הלכות קידוש

הלכות הבדלה

ממצוא חפצך ודבר דבר

איסורי קריאה בשבת

הכנה משבת לחול וליום טוב

 

איסור מוקצה

מבוא להלכות מוקצה

מוקצה מחמת גופו

מוקצה מחמת חסרון כיס

כלי שמלאכתו לאיסור

בסיס לדבר האסור

 מבטל כלי מהיכנו

 

בישול בשבת

יסודות בישול בשבת

בישול בעירוי ובכלי שני ושלישי

בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה

איסור שהייה בערב שבת

גזירת הטמנה בערב שבת ובשבת

חזרה ונתינה בשבת ודין פלטה

 

הנאה ממעשה שבת

 אמירה לנכרי והנאה ממעשיו

מעשה שבת של ישראל

מלאכה על ידי קטן בשבת

 

מלאכות שבת

מלאכת מלבן - ניקוי בגדים בשבת

מלאכת בונה

 בנין בכלים

סתירה בכלים ופתיחת אריזות

אוהל ומחיצת ארעי בשבת

 מלאכת צד

מלאכת הקושר והמתיר

מלאכת בורר

מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת

 מלאכת טוחן

מלאכת לש

תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין

מלאכת תופר והדבקה בשבת

מלאכת הכותב והמוחק

מלאכת צובע

מלאכות ממחק וממרח

 

רפואה בשבת

רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים

פיקוח נפש בשבת

חולה שאין בו סכנה וקטן בשבת

 

כללי מלאכות שבת

מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה

מלאכת מחשבת ב' – שינוי ומקלקל

גרמא במלאכת שבת

 

 

יש מתכום סודי ללחיות באמת אצה צריךכְּקֶדֶם

אבל עין טובה תמיד ולהיות אמיתי תמיד

אתה צריך להיות בקיא בברמה הבסיסית+ בכל מקצועות התורה ואז השם נותן לך לראות עין הטובה שגל דבר

ותה שם קורטוב חוצפה ושטוטניקיות ויוצא לך חיים אמיתיים מתובלים בתורה ואומץ ואתה לא פוחד מכלום וחיי הכל על טורבו

אבל צריך גם סיעתא דשמיא כי בדלות אפשר ליפול הכי למטב

כל עוש השם יודע שזה ממקום אמיתי וטוב אז זה אפשרי והדברים שאצה מגלה למטה עם העמך והזבל

גורם לי להשתוקק לטבוע בעם ישראל

חח אלוף אתה, זה גם משתנה ביחס לאופי של הבנאדםadvfb

יש אנשים שהקב"ה ברא אותם כבדים באופי והם גם צריכים לעבוד את ה' יתברך בדרך שלהם ;)

 

לגבי לימוד תורה - פחות מעניין מבחן התוצאה אלא מסירות הנפש של האדם וההשתדלות והעבודה על לימוד תורה. אם המקסימום זה לקרוא תהילים גם זה לא קצת, תלוי באיזו יהודי מדובר ובמה היכולות שלו והעניין שלו בחיים.

 

וואי ועין טובה ולהיות אמיתי זה סופר חשובבב וסייעתא דשמיא זה חשוב גם כן כדי לא לשכוח את המטרה של כל עבודת ה'

 

אשריך!

 

 

איך?נחלתאחרונה

בס"ד

 

 

איך נהיים בעלי עין ט ובה? ועוד תמיד...?

 

אנא, אנא, מתכון!

ישכל קול קן כן

כאן עוד מישהו שההסכם הזה

משום מה לא הולך יד ביד עם ושמחת בחגך?

ברמה פרטנית שמח על שחרור כל החטופים 

אך ברמה הכללית מרגיש כמו חילול ה' גמור

ושוב ערך עם ה' יורד כאשר הייתה מציאות 

לקדש שם שמיים ע"י החזרת הכבוד של העם היהודי

וכמובן החזרת שטחי ישראל 

 

לא הכל מסתדר עם הזמנים.תות"ח!

גם שמחת תורה לא הייתה בדיוק שמיחה לפני שנתיים.

הגדלוּת היא לשמוח בדברים הטובים למרות הנסיבות והמאורעות, להתעלם ולהדחיק זמנית את הדברים הרעים. יהיה זמן להתמרמר עליהם אחרי החג. עכשיו לבחור בשמחה. אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכינו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. אין יותר שמחה מזה.

בחגים כמו בשבת צריך לחשוב רק על דבריםקעלעברימבאר
שמחים ולהסיח את הדעת מדברים מעציבים. יהיה לך שנה שלימה עד פסח (לא כולל שבתות חנוכה ופורים) לחשוב על העסקה. שבוע מתעסקים בדברים אחרים
..הרמוניה

תודה על השאלה ועל התשובות

כל פעם שצריך עין טובה- הרב אליהו הכתובת(;הרמוניה
פחותכל קול קן כן

מתחבר אליו, לעומת זאת השיעורים של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל

זה מעין עולם הבא.(:

כן. אניסודית

אבל משתדלת להתגבר על זה.

משתדלת כן לשמוח ועושה פעולות שמשמחות אותי.

כי ההסכם הזה הונחת עלינו בכוח למחרת יום כיפור.

ז.א. אחרי שכל התפילות עלו והשתדלנו הכי להיות נקיים בעיני ה', זאת הייתה התשובה. אז קורה כאן משהו שאנחנו לא מבינים. שלא תלוי בנו, מהלך שהוא ההפך הגמור משנתיים של לחימה ומסירות נפש.

לא יכול להיות שמסירות נפש כזאת והזכויות שלה הלכו לאיבוד. לכן יש פה תוכנית אלוקית ואולי זה היה הרגע שכל הגויים נלחמו בנו ואנחנו מתרעשים להיכן נלך ונבוא כשבעצם הכל הקב"ה עושה לטובתינו. בלי להבין, פשוט לשמח את עצמנו בחג. ולסמוך על הקב"ה שישמור עלינו ולא תבוא עלינו רעה ח"ו מההסכם שנאנסנו אליו.

לזכור שהחטופים לא הביאו עלינו את זה, לא המשפחות שלהם ולא מטה קפלן. אלא לב מלכים ביד ה', ככה ה' החליט, ובלי להבין לסמוך עליו שיגאל אותנו 

הסתכלותכל קול קן כן

מעניינת.

תודה

השמחה היא עבודהadvfb

הקב"ה מוריד שפע למציאות בדרכים שונות ומגוונות, לא תמיד יש לנו שליטה עליהם.

השמחה היא לא רק במבחן התוצאה, טוב אז אם המציאות X אז ראוי לשמוח ואם המציאות Y אז לא ראוי לשמוח.

המציאות היא כמו שהקב"ה שהיא צריכה להיות, עם כל הפגמים והחולשות שהקב"ה שם בה.

מפה מתחילה עבודת השמחה. להודות על מה שיש, לשמוח בזה שיש לנו אפשרות לתקן. לשמוח בתקווה.

בחיי הכלל ובחיי הפרט - שמחה זאת עבודה ולא קשר סיבה ותוצאה ביחס למציאות הנתונה.

אהבתיכל קול קן כן

דברים טובים לעבודת ה' באופן כללי

ומבט בריא, אשרייך אח צדיק

משהו שאלישע ירד כתב:קגג

הגיע הזמן להגיד את זה: לא, אין לי שום "תחושות מעורבות". הזעם, הדאגה ותחושת ההפקרה הם לא "לצד השמחה על שחרור החטופים", הם, ורק הם, כרגע מה שנוכח אצלי ואמור לשרור בקרב כל יהודי מפוכח. למה? לפני הכל משום ש20 היהודים הללו, צדיקים ומסכנים ככל שיהיו, הם כאין וכאפס לעומת המחיר ששולם בשבילם. מדינה שלמה שנמכרה ואלפי רוצחים ששוחררו עבור אחוז זעום ממספר היהודים שירצח כתוצאה מהשחרור. עבור פחות מחמישה אחוזים מהלוחמים שנפלו במלחמה הזאת שהסתיימה בכניעה שלנו בגלל ביכור 20 החטופים על פני השמדת האויב לכל אורך המלחמה. אלו "המאוזנים" שכותבים 'עין במר בוכה ולב שמח', מנסים להשוות ולהציב אחד מול השני את מכירת המדינה ופתיחת השער לחיות הטרף - כמחיר שווה ערך ל"הישג" המביך של שחרור החטופים. הסכם משולב רע וטוב, שלצד ההישגים הכבירים יש גם צפרדעים שצריך לבלוע. אז לא, כיהודי במלחמה, ולצערי על אחת כמה וכמה כאחד הבודדים שעוד מתריעים כאן בשער ועיניהם לא טחו מראות את הטירוף, אסור לנו בשום פנים ואופן לתת לאיזה פסטיבל רגשי להמשיך ולהוביל אותנו. לא שמחה ולא ריקוד, אפילו לא לרגע. את ההודיה לקב"ה על ניסיו במלחמה וגם על שחרור החטופים נעשה בפעם אחרת, לא עכשיו. יום שחרור המחבלים והחתימה על הסכם הכניעה צריך להיחרט כיום אבל, כיום שהתרגש עלינו אסון ובעיקר כיום של התפכחות לעתיד וחשבון נפש. לרגע לא כאיזה יום הודיה ושמחה בו "בנינו שבו לגבולם". זה לא סמנטיקה, זה מה שיקבע האם נפיק את הלקחים הקיומיים לפני הטבח הבא שכבר מתקתק עלינו או שחלילה שוב נפתע ונזעק בהלם כשנתעורר מהאופוריה "איך לא שמנו לב שמרחץ הדמים הזה קרב ובא"?!

אהבת ישראלהרשפון הנודד

ברור לי שלהיות אדיש לחזרה של החטופים בא גם עם ניתוק רגשי מהציבור הזה בין אם זה רגש כהה ובין אם זה כי זה הפך אצלו לקטע של שמאלנים

מהקגג

פתאום! כל ישראל ערבים זה לזה , אני עם פאות וכיפה ואם תרצה תקרא לי מתנחל (למרות שאני בכלל לא גר ביו"ש אלא בלוד) ואני עדיין דואג לכל חייל שמת באשר הוא גם אם אני חולק עליו כמו המשפט שמיוחס לוולטר או לסיכום דבריו על חופש הביטוי "אני לא מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני אגן עד מוות על זכותך לומר זאת." אם הייתי חייל והיה חטוף יהודי ששונא אנשים עם פאות (נניח אנרכיסט שמציק לרועים בגבעות) עדיין הייתי נלחם עד טיפת דמי האחרונה ואם היה צריך בשביל להחזיר אותו שאני ח"ו אפצע או אמות היית מת - כי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" ו - "אין מצווה יותר גדולה כפדיון שבויים" (רמב"ם ,שם) וככה על כל יהודי לא משנה ימני או שמאלני ספרדי או אשכנזי כל עוד הוא יהודי אני אמסור את נפשי בשביל שח"ו או לא יפגע! על מה שכתבתי עכשיו אני בטוח שרוב האנשים השפויים מסכימים איתי כולל אלישע ירד, אבל ויש אבל גדול מפה ועד לשחרר חטוף לא משנה מאיזה זהות הוא על אלפי יהודים קדושים שימותו, יחטפו, יאנסו וכו' זה כבר מוגזם! אני אוהב כל יהודי באשר הוא בתנאי שלא פוגע ביהודים אחרים! 

היה נחמד אם היית קורא מה אמרתיהרשפון הנודדאחרונה

לא אמרתי בשום צורה שצריך לשחרר מחבלים תמורת חטופים,אלא שאם זה כבר קרה צריך לשמוח בזה שהחטופים חזרו ולזעוםצ ולהתאבל על המחבלים ששוחררו

 

בדיוקכְּקֶדֶם
אני מנחם תעצמי שזה הקטע בקמעה קמעה זה אשכרה קצת קצת באמת קצת עד כדי כך שלעיתים אתה תוהה אם זה בכלל נחשב התקדמות
למרות הרע, מדינת ישראלקעלעברימבאר
הציבה את עצמה עד סוף שנה שעברה כמעצמה של המזרח התיכון והציר השיעי קרס. עיני כל השמרנים בעולם נשואות לישראל מבחינת סמל מוסרי וישראל הפכה לסמל במאבק בפרוגרס העולמי. וכיום בעולם הסמל שמייצג את המאבק בפרוגרס בכל העולם זה אם אתה בעד ישראל או נגד.


בארץ הדיפ סטייט בתהליך קריסה. הצפי שבעוד כמה שנים בתהליך הדרגתי מהמלחמה מי שיקבל את המשוכות זה המחנה הדוגל במסורת. תראה איפה היינו לפני המלחמה לפני שנתיים עם השליטה המוחלטת של הדיפ סטייט וההפיכה הצבאית נגד הרפורמה המשפטית. תראה איפה אנחנו היום ולאן התקדמנו. צריך אמנם לפטר את היועמשית ועוד הרבה עבודה אבל תראה את המגמה הכוללת.


ישראל שאחרי המלחמה היא לא זאת שלפני. ולטובה

מסכים חלקיתקגג

ברור שכל הזמן עמ"י בתהליך עלייה כמו שהרב קוק אומר, ודווקא לכן יהיה יותר שנאת חינם ויותר שנאת חינם עד שיהיה כמו בחורבן מצרף סרטון של הרב זלמן מלמד על זה:

, ודבר שני זה לא קשור דווקא לישראל אלא לעזה ויו"ש - עזה ויו"ש עדיין מלאים בכמויות אדירות של מחבלים ועשינו את הטעות הזאת שוב פעם ושוב פעם - תחשוב שאם במלחמת לבנון הראשונה היינו כובשים את השטח ומתיישבים אז זה היה מונע את מלחמת לבנון השנייה אבל זה הבעיה שלנו - מסירת שטחים, החל מאסון אוסלו ועד - ההתנתקות - ועכשיו, העניין הוא שבקרוב הולך להיות עוד מלחמה אם זה בעזה או ביו"ש או טנדרים בכפר סבא!! זה הנקודה!

זה יותר מזכיר את הפילוג בעםקעלעברימבאר
בראשית ימי דוד. שהיתה מלחמה בין צבא אבנר לצבא יואב. כי דוד עלה אז האליטה הישנה ככסה על זה. ושאול השתגע והיה עוין את דוד ורדפו.


השמאל היום מתנהג בצורה משוגעת ורודף את הימין באובססיה כמו שאול את דוד. (ההבדל הוא ששאול היה צדיק עד הרגע האחרון).


השמאל הישן זה משיח בן יוסף שאול בנימין, הדתיים שעולים כהנהגה זה מבשר את מגמת בן דוד. שאול עוין את דוד

מסכימהדומיה תהילה

לי זה גם הרגיש ככה...

אבל למרות הכל, בעיקר כי יש מצווה לשמוח

אז השתדלתי לשמוח למרות הכל, בידיעה שה' מנהל את העולם, גם אם אני לא יודעת עכשיו למה זה טוב

קדושה ותחושה - שאלה לחגיםזיויק

אתם מרגישים את הקדושה של הסוכה?

של 4 המינים?

של השמחה בחג?

פיזי? ברגש?

כמה זה ודאי אצלכם?

בבקשה בבקשה לפרט.


חג שמח!

זה משתנה מאדם לאדם לפי דפוס האישיות.קעלעברימבאראחרונה
יש אנשים שדברים כאלה משפיעים עליהם אוטומטית ברגש ויש כאלה שלא 
איך מתרגמים את הקדושה של יום כיפור למעשה?תמימלה..?

ברוך ה' הצום עבר בטוב, היה מרומם ולא קשה אבל השאלה היא מה עכשיו....

בכל ההרצאות והשיעורים ששמעתי אמרו שצריך קבלה קטנה, שכל דבר קטן עוזר, שלא ירגיש לי שאם אני לוקחת משו קטן זה לא משנה... הייתי בטוחה שאני מבינה שכל דבר משנה ועכשיו פתאום קלטתי שמה פתאום?! אם אני אקח על עצמי נניח לא לדבר לשון הרע בין עשר לאחת עשרה בבוקר-במה זה יעזור?! או שלא יהיה לי ניסיון בזה או שאני לא אזכור את זה או שאני לא אצליח לעמוד בזה...

ואני יודעת שצריך לקחת קבלה שמתאימה לי, משו קטן שאני צריכה להתחזק בו ואצליח לעמוד בו אבל אני פשוט לא מצליחה למצוא רעיון מספיק טוב......

אולי זו בעיה שלי? הבנתי לא נכון את העניין עם הקבלות? יש למישהו עצה, עזרה או משו...?🙏🙏

עצה שלי תסתכלי על עצמך לפי עוד שניםלב אוהב

ולא רק לפי שנה שעברה ואיזה קבלה לקבל לפי זה

תסתכלי על כל מיני נושאים

את מול ה'

את מול אנשים

איך היחס שלך מולם

איך את מתמודדת בשעת כעס, מריבה

איך את מתמודדת במשבר ואיך כשאת בטוב

איך היחס לתפילה כללית ואיך לתפילה אישית פשוטה מהלב

ואת יכולה גם מול מצוות ספיצפיות כמובן

שמירת הלכה, כוונת הברכות, כיבוד הורים, לשון הרע וכו' 

אני חושבת שאני די בסדר... כאילו, לא בסדר, זתומרת,תמימלה..?

אני חושבת שכשיש לי משו שאני מבינה שאני צריכה לתקן אני מנסה לתקן אותו בלי לחכות ליום כיפור....

בשנים האחרונות אני הרבה יותר רגועה בריבים, וכשאני לא רגועה אני לא אצליח לגרום לעצמי להירגע...

כיבוד הורים ברוך ה' מאוד קל לי....

לאחרונה אני מנסה ששירים שאני שמה לעצמי יהיו שירים טובים שמקרבים אותי לה' ומשמחים אותי וברוך ה' אני עומדת בזה אבל זה לא מרגיש לי קבלה במיוחד ליום כיפור .... כאילו, יכול להיות שזה אולי יותר "נחשב" להגיע עם דבר כזה ליום כיפור ולהראות לקב"ה שאני עושה עם עצמי משו אבל זה מרגיש לי לא בזכות יום כיפור, כאילו, התרוממתי ביום כיפור, באמת, הייתי רוצה לקחת משו משם...

אוליהרמוניה

הדבקות בה'... שיוויתי ה' לנגדי תמיד. בזה תמיד יש מה להתחזק...

6 המצוות התמידיות

 

רעיונות להוסיף טוב ביומיום-

 2 הלכות אחרי שחרית, כמה פרקי תהילים כל יום, התנדבות- חסד כלשהו

 

משהו שיראה להקב"ה שהוא מקום ראשון אצלך

 

וואי איזה מדהים המקום שאת נמצאת בו. הלואי שהייתי ברמה כזאת... באמת האתגר בלהיות במקום גבוה הוא למצוא תמיד מה אפשר לשפר. זה כל כך חשוב כי אם אין תחושת צימאון וחוסר שמניעים להתקדמות אז יורדים בסוף.

מי שעובד את ה' במודעות במהלך השנהלב אוהבאחרונה

לדעתי באמת הקבלות של כיפור וראש השנה יהיו מאתגרות יותר בשבילו.

כי כל יום הוא מנסה לתקן ולשפר ואם צריך הוא יקבל על עצמו קבלות גם במהלך השנה הוא לא יחכה לזה לסוף השנה...

וכל הכבוד לך, נשמע שאת במקום טוב

גם לי קשה החלק הזה של הקבלות...


מודעותהרשפון הנודד
לפי איך שלמדתי חוויתי יום כיפור זה זמן שבו אני מתנתק המצרכים והרצונות של הגוף בשביל ללמוד איך להתייחס אליהם בצורה נכונה ובריאה אז אולי את יכולה לנסות לראות מתי את מגיעה למקומות פחות טובים שהמקום של הגוף והריחוק מה' מוביל אותך אליהם ולרסן טיפה את הגוף ולראות מחדש איך מתייחסת לרצונות האלו.