שרשור חדש
א' אדר א 19:39
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך א' באדר תשפ"ב 20:46

בשעה טובה ומוצלחת יוצאים לדרך! 

כדי שיהיה נעים לשהות בפורום ובכדי שהפורום יממש את תפקידו הנה מספר כללים שיעזרו לכולם לשמור על הפורום ולאפשר שיתוף ודיון בצורה פורה ומפרה -

 

1. הפורום נועד לדיבור שיתוף ודיון על כל מה שקשור לעבודת ה' ברגש, בשכל, בגוף, במחשבה, בתחושה, בדמיון ובכל רבדי החיים. אין הגבלת גיל כי עבודת ה' היא בכל גיל  

 

2. אפשר לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת בצורה ברורה וחדה ועם זאת מתחשבת ורגישה כלפי הזולת. יש להמנע מלעסוק בדמיות רבניות עצמם אלא לעסוק בעקרונות המנחים אותנו בעבודת ה' בלי להמעיט מערכה של דמות כזאת או אחרת כדי שהפורום יהיה מרחב נוח ומאפשר לכולם.

 

3. הפורום עוסק בעבודת ה' אך אין הוא מתיימר להתייחס לעבודת ה' במלוא היקפה. אפשר להשפיע הרבה שפע וטוב בעולם, הפורום הוא מסגרת מצומצמת לכך ולכן גם כדאי לקחת דברים הנאמרים פה (מכל משתמש שהוא) בשיקול דעת ובערבון מוגבל (גם תוכן שאינו הלכתי).

 

4. מומלץ מאוד לשמור על פרטיות ולא לחשוף לכל משתמש בפורום פרטים אישיים.

בקשר לזהירות כללית בפורומים מומלץ לקרוא כאן - כללים לגלישה בטוחה בערוץ - צעירים מעל עשרים

 

5. כל שאלה שנאמרת בצורה מכובדת והיא קשורה לנושא הפורום תתקבל בברכה. אין לחשוש מ'שאלות כפירה'.. כל שאלה נובעת מאמונה ולכן נשמח מאוד לאפשר דיונים על גב הפורום בכל נושא שהוא. יש דרכים שונות בעבודת ה' ומטבע הדברים מה שמתאים לפלוני לא יתאים לאלמוני וזה בסדר גמור

 

6. לכל הארה, הערה, ביקורת עניינית או כל מה שלא יהיה שאתם חושבים שכדאי שנדע - מוזמנים בשמחה לשתף בש.א את מנהלי הפורום.

ב' באב תשע"ד 21:01

שלום לכל חברי הפורום המיוחד הזה !

 

נתחיל בלומר דברי שבח וחיזוק למנהל הפורום הזה שיש בידם זכות גדולה של זיכוי הרבים ! 

ועושים מלאכת קודש בלחזק עוד ועוד את עמ"י בתקופה קשה זו

בע"ה הקב"ה ישלם לכם שכרכם הטוב וזוכויות אלו יעמדו לכם בשמים וישמרו עליכם תמיד !

 

רציתי להעלות כאן עניין שדי מטריד ,

ב"ה כולם עם כוונות טובות ורוצים לעזור ולתמוך אחד בשני

ואכן כולנו עוברים את אותם ניסיונות יחסית

אבל דבר אחד אנחנו שוכחים

אני זה לא משהו אחר 

וההלכה היא לא תמיד מה שאני חושב או מה שאני זוכר ממנה

 

אני רואה פה הרבה מהשיחות אשר ניתנות עליהן תשובות הלכתיות לפי עניות דעתם של העונים

וזה ששואל את השאלה הולך לפי תשובות אלו כאשר אין להם הוכחה הלכתית אם הן נכונות או לא 

והדבר הזה הוא כל כך מסוכן ויש המון אחריות לכל מי שעונה שאלות

 

אנא מכם ,

לפני שאתם עונים על שאלות הלכתיות

תחשבו קצת ותבדקו את הנושא

זה לא בושה לומר שאינכם יודעים את התשובה

להפך הדבר יגרום לכם לחפש את התשובה ולדעת אותה בעצמכם

יש הצע רחב היום של לשאל רבנים ברשת והם יענו באימיילים

או מענה טלפונים מהירים 

 

אל תהיו פזיזים לתת תשובות

אם חס וחלילה נתתם תשובה שאינה נכונה 

ושוב מדובר רק על ענייינם הלכתיים !

תחשבו שכל עבירה של כל אלו שהקשיבו למה שאמרתם

עומדת עליכם ! 

וה' ירחם !

 

וחבל כי כל מה שאתם עושים הוא למטרה כל כך טובה !

ובאמת יישר כוח לכולם

ובע"ה שהקב"ה יעזור לנו להתחזק מעלה מעלה עוד ועוד ויצליח את דרכינו !

 

תודה רבה 

ולילה טוב .

היום 15:30
ה' במקומות מוזרים? כביכול ש-ה' רוצה שמעלה את הניצוץ שם.
הבנתי שזה מה שה'בן איש חי' אמר אחרי שהיה בכלא.
היום 16:12


*😀אל תיתן לעולם לשנות לך את החיוך-

תן לחיוך שלך לשנות את העולם😀*

אחיה ערקי ז"ל

 

 

היום 19:36
בס"ד
אביא כדוגמא לתחושה כזו אצלי.. הייתי בטיול שנתי עם תלמידים וראיתי תלמידים שבאו והכינו קפה תה לרבנים ואמרתי לעצמי רק בשביל זה היה שווה לצאת לטיול..לרגע הקטן הזה שהם נותנים כבוד למחנכים שלהם זה היה פשוט תענוג עבורי. פשוט רגע קטן של כבוד תורה שמתגלה מהטיול וההליכה, רגע קטן של אכפתיות זה עושה לי טוב כל כך.
ט"ז אייר 11:35

למה להתפלל?

היום 16:40
"אם כן כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד, אלא שבני האדם הפכום לרעה. כגון דרך משל, אם יטמין אדם כלים תחת כנפיו, אין זה מעשה רע, אבל אם יקח טלית של חבירו על מנת לגנבה ויתנה תחת בגדיו, זהו רע."
פרסומת
ז' אייר 02:22
למה לעבוד את השם?
איך לעשות שהשם יהיה יותר נוכח בחיי?
איך מגיעים ליראת השם ואהבת השם?
מה גורם לשאוף להיות עובדת השם כל שניה?
ז' אייר 14:20

החלק הרגשי של עבודת השם הוא לא מה שנקרא "מדע מדויק", אין תשובה אחת שמתיישבת על הלב עבור כולם. קצת כמו במתמטיקה, יכולים להיות מספר פתרונות שונים לאותה משווה וכולם מביאים לאותו מקום בסוף.

 

יש שיגידו באופן מפורש שהסיבה היא "למען ייטב לך" - הרמב"ם יגיד שזאת לא המדרגה הכי גבוהה, אלא שצריך להתבונן ולהגיע לאהבת ה', חב"ד יגידו שאנחנו אמורים להרגיש תחושה של שליחות בעולם הזה, יש שיגידו שמתוך חיבור לעם ישראל מגיעים לחיבור לתורה ולמצוות ולשאר העניינים.

 

אני אישית - בצעירותי, פחות הייתי חשוף לגישות השונות לשאלה ובאמת הטריד אותי, איך ייתכן שלפי הרמח"ל, לכאורה, כל המטרה של קיום המצוות זה בסך־הכל למלא רצון אגואיסטי (שוב לכאורה) של שכר בעוה"ב, זה הטריד אותי ברמה שמאוד היה קשה לי להרגיש מחובר לעבודת ה' מעבר לעשיית הדברים הטכניים, אבל נראה שהבעיה היא לא במסילת ישרים ח"ו - וגם לא בי - אלא בחוסר ההתאמה, כמו שכתוב בהקדמה לתניא:

 

"הנה מודעת זאת כי [...] אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השגת ותפיסת שכלו באשר הוא שם ואם שכלו ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו בעבודת ה' בקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנוז בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש ובר מן דין הנה ספרי היראה הבנויים ע"פ שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש כי אין כל השכלים והדעות שוות ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו."

 

כלומר יכולה להיות בעיה א' של בלבול או חוסר הבנה ויכולה להיות בעיה ב' של חוסר התאמה, בהמשך הוא מפרט כיצד מצד מבנה הנשמות יש נשמות שהן נמשכות יותר לעבודת ה' כזאת או אחרת וביתר אריכות באגרת הקדש י"ג. 

 

העולה מכל האמור, אפשר להפנות לספרים ספציפיים וכיו"ב אבל לא בטוח שזה יקלע בול.

 

לגבי השאלה השנייה, לדעתי פשוט לנסות להכניס יותר קדושה ליום־יום, לדוגמה יותר ללמוד תורה, או לקחת כמה דקות ביום להתבוננות, לשמוע שיעורים, כמו שלהבדיל חוקר פילים יחשוב הרבה על פילים גם לא בשעות העבודה, ואולי גם ידבר עם חברים שלו על התגליות המופלאות שלו על פילים, להבדיל מי שמקיף את עצמו בקדושה ובמחשבות של עבודת ה' זה יהפוך להיות "מאגר האסוציאציות" ותחום העניין שלו, בסופו־של־דבר המוח שלנו הוא כמו פלסטלינה (עד גבול מסוים).

 

לגבי השאלה השלישית, המדרש המפורסם "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה" - עבור משה זה מילתא זוטרתא, עבורנו לא כל־כך... מרבית הספרים מדברים על איך שאפשר להגיע לעורר את הרגש על־ידי התבוננות בנפלאות ה' או בנושאים כאלה ואחרים כמו ברמב"ם או בתניא, עליי אישית זה לא כל־כך עובד. אז אם לא הולכות העצות היעוצות, מה שנותר זה "לעשות כמו רובוט" ואת המחשבה של לרצות להיות ירא שמיים הקב"ה מצרפה למעשה.

בעל התניא גם מסביר שבמידה מסוימת זה תלוי ברצון ה' הטוב עלינו, לפעמים הוא משרה עלינו מעין רוח הקודש כזאת שגורמת לנו להרגיש ממש אהבה והתפעלות ולפעמים יש ימים אפורים לגמרי, וזה בסדר גמור, צריך פשוט לדעת מה לעשות עם כל אחד מהמצבים.

ח' אייר 22:45
ממש הביא אותי למסקנות, תודה
י' אייר 12:32

הרמח"ל אומר שהתכלית היא להתענג על ה', לא שהתכלית היא ההנאה מצד עצמה.

 

זה כמו ההבדל בין אם אני אגיד לך שתכלית הזוגיות זה לשמוח עם אשתך ולגדל משפחה מדהימה ונהדרת, או שאני אגיד לך שהמטרה היא שאשתך תעשה אותך שמח והמשפחה שלך תעשה לך נחת רוח.

י' אייר 13:00

ברור שמדובר בדברים עמוקים יותר.

אבל מבלי לסטות מהפשט, מה מבין הקורא את הפסקה הבאה?

 

"והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם."

 

האם כל־אחד יכול לקחת את הדברים האלה כבסיס שלו לעבודת ה'?

 

אם תשאל אותי אישית מה מניע אותי לשמור שבת ולהניח תפילין, לא זאת אצטט לך, אני אגיד לך שאני מרגיש בחוש שזה הדבר הנכון לעשות וכשאני מקיים מצווה אני מרגיש מחובר לשורשים שלי.

י' אייר 13:36

כשהוא מדבר על מידת הזהירות, אז הוא מונה 3 מדרגות במניע לעבודת ה'- האמת והיושר, קבלת כבוד והערכה, ושכר ועונש.

גם הוא בסוף מזכיר שיש מדרגה גבוהה יותר ונכונה יותר - מדרגת שלמי הדעת, לקיים את התורה כי זה הדבר הנכון לעשות.

 

ולגבי הניסוח בהתחלה- הוא באמת ניסוח שפונה לכולם כאחד.

ז' אייר 18:33
בס"ד
למה לעבוד את ה', יש מליון תשובות וגם אין שום תשובה..
אני אוהב ללכת לתנ"ך ולפסוקים ומשם אני מוצא את האמונה שלי והרצון ואחת הנקודות בהקשר הזה אפשר ללמוד אצל פרעה ביציאת מצרים פרעה מנסה להבין אם אתם הולכים לעבוד את ה' בקורבנות שילכו הגברים, אם זה בריקודים ותפילה אז שהצאן ישאר ואז משה עונה לו אתה לא מבין זה לא אנחנו שבוחרים לעבוד במה לעבוד "ואנחנו לא נדע במה נעבוד את ה' " אנחנו לא יודעים בסופו של דבר עבודת ה' היא לחיות עם ה' אין פה למה, זה לא רצון אישי זה לא סיבה אחת הסיבה היא שטחית עובדים את ה' כי זה החיים כי זה מה שטוב זה מעל לרצון מסיום זה כל הרצונות גם יחד.

ועכשיו עולות השאלות איך אני יכול להרגיש את כל הרצונות האלה את האור הגדול? איך אני מרגיש שה' מקנה לי את החיים? או במילים למטה מה גורם לי לשאוף לעבוד את ה'..
וזה שאלה קשה זה עבודה לעורר את הרצון ולהרגיש אותו וזה תהליך, הדרך לדעתי זה להיות בו לנסות לחשוב, לנסות להרגיש להסתכל במבט לאחור על איפה השכינה התגלתה לי בחיים, עוד נקודה זה ללכת למקום שבו אין לי צורך אם עכשיו הכל מושלם יש לך כסף אוכל את לא עייפה מה את עושה? לשחרר את כל העטיפות של המציאות ואז ניתן להגיע לראות את הרצון..

אני חושב שאני הסתבכתי עם עצמי יותר אבל בגדול זה עניין של להכיר את הרצון הפנימי שלנו את החלק אלוקה את כך שהכל בסופו של דבר ה' מהווה את המציאות וזה תהליך של מחשבה להרחיב כל יום לחשוב על זה קצת לנסות לפתוח את הדמיון הרצון והמחשבה של מה זה אהבה איך ה' דואג לי נותן לי לנשום נותן לי לייות איזה טוב ונעים להיות פה להיות עם ה' מה הייתי אומר אם היה לי יכולת להודות וזה תהליך של התבוננות ועוד התבוננות בכל נקודה ומכל דבר שה' נותן לי לעבר הטוב הזה הגדול הזה.. מקווה שנתן משהו..
ח' אייר 22:47
ומורגש שהכותב עושה את זה..👍🏼👍🏼
ח' אייר 22:48
אנשים ענקיים... מגניב
אם לא יהיו תכניות בע"ה אלך...
ז' אייר 23:19

אנסה בע"ה לענות תשובות בסיסיות...

למה לעבוד את ה'? יושרה פנימית. מחויבות לאמת. יש מאמר יפה באתר לדעת להאמין שמדבר על זה: מה מחייב אותי לשמוע בקול ה

איך לעשות שה' יהיה יותר נוכח בחיי? זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי. לדעתי לימוד אמונה הוא הכי עוזר, וכמובן דיבור קבוע עם ה'. אולי קביעת חברותא בלימוד ספר תורני מעניין, לימוד קצר על התפילה כל בוקר וכדו'.

איך מגיעים ליראת ה' ואהבת ה'? כנ"ל, לימוד, לימוד ושוב לימוד. יש אינספור ספרים ושיעורים מדהימים באמונה וביטחון שמאוד עוזרים להגיע לידי יראה ואהבה.

מה גורם לשאוף להיות עובדת ה' בכל שניה? לדעתי, מידת האמת והיושר. אבל מי יודע, אולי אצל כל אחד זה נובע ממקום אחר.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

ח' אייר 22:49
יכולה להרחיב איך האמת והיושר גורמים לזה?
ח' אייר 23:08

אם את מגיעה למסקנה שה' קיים והתורה היא ממנו, אז האמת והיושר מחייבים אותך לעבוד את ה'. אדם ששואף לאמת ישאף לכל מה שיתברר לו כאמת.

רוצה הוכחות? וואו אני יכולה להפנות אותך לבלי סוף ספרים, מאמרים ושיעורים מדהימים בנושא, רק מה הסגנון שאת מתחברת אליו ו... תסכימי לקנות ספרים או שאת מעדיפה דרך האינטרנט?

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

ח' אייר 23:25
החיוב לעבוד את השם הוא משהו גדול אז רציתי לדעת מה הדבר שהכי מחייב לזה... שגורם לך שתחיי כיהודיה שאכפת לה מרצון השם כל רגע, חוץ מזה שהיא דתיה כי היא מאמינה
ח' אייר 23:38


"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

ט' אייר 00:08
י' אייר 12:28

וזה לא סיבה רק מהזווית של הכרת הטוב. אלא מכל זוית שתרצי.

 

הקשר שלנו עם ה' הוא מהות החיים. הרי הוא זה שמחיה אותנו.

כמו שברור לנו שיש בעולם דברים חיצוניים יותר ופנימיים יותר, ושהפנימיות של דבר היא המהות האמיתית שלו וגם הקיום שלו- ככה גם בזה. הרי גוף מת גם אם הוא שלם- הוא מת, וגוף חי גם אם הוא חסר- הוא חי.

ממילא כל הקיום שלנו, וכל החיות שלנו- הפנימיות של הכל זה החיבור עם ה'. (ואני מדגיש שאני לא מדבר כאן על זה שבעצם אנחנו תלויים בה' בהקשר של שכר ועונש, למרות שגם זה נכון. מה שאני אומר זה הרבה מעבר לזה- אנחנו לא קיימים בלי ה'. לא רק בגלל שהוא יעשה לנו משהו- אלא כי זו הפנימיות של המציאות...)

 

הנ"ל משפיע בסופו של דבר גם על כמה יהיה לנו טוב- אם אנחנו מחוברים לפנימיות שלנו או לא. ובסוף גם הנשמה מחפשת משמעות וחיים ערכיים. 

וזה עוד בלי שכר ועונש שבא כתשלום על מה שעשינו.

 

ובעצם יש פה גם נקודה מוסרית של אמת ושקר, כי ללכת אחרי חיצוניות והבל זה שקר וזה רדוד וזול, וללכת אחרי הפנימיות שבדברים- אחרי השורש שלהם- זה האמת, וזה ראוי להערכה.

 

ולגבי הכרת הטוב- פעם הבנתי את הסיבה להכרת הטוב שכאילו אנחנו חייבים להחזיר לה' על מה שהוא נתן לנו, וזה היה לי מאד קשה להבין, כי: א'- לא בחרתי להיוולד, ה' בחר בזה- אז למה אני חייב לו על מה שהוא בחר? ב'- יש בזה משהו שבסוף כבר לא משאיר לי מקום- כי או שאת כל החיים שלי אני נותן לה' ואז מה בעצם קיבלתי, או שאני לא באמת מכיר טובה כי כל מה שאעשה לא יספיק...

ולאחרונה חשבתי שאולי ההסבר מאחורי הענין של הכרת הטוב זה לא כתשלום וכגמול למי שנתן לי. ואתן משל למה הדבר דומה-  משל לבן שההורים שלו גידלו אותו כדי שיהיה בן אדם טוב ומצליח, והם הרעיפו עליו אהבה, וחינכו אותו בדרך טובה, והשקיעו בו זמן ומרץ, וכל מה שהם רוצים ממנו זה שיהיה בן אדם טוב ושיעשה טוב בעולם ויהיה לו טוב. ואותו הבן הלך והדרדר לסמים ולשתיה, ונהיה עבריין וגנב ונוכל וההורים שלו מאוכזבים ממנו- אז יש פה חוסר הכרת הטוב עצום- השקיעו בך ונתנו לך הזדמנות להיות בן אדם טוב, ושיהיה לך הכי טוב שיכול להיות, ובמקום שתממש את ההזדמנות הזו שנתנו לך אתה מפנה עורף והורס הכל- כשבראש ובראשונה אתה זה שמפסיד, ואת מי שגידל אותך ורק רצה להיטיב לך- אתה מאכזב.

 

 

האמת שיש לי עוד המון מה להגיד, אבל כבר הארכתי...

י' אייר 12:55
היום 15:32
ו'דרך ה' ' לספרים אלו יענו לך באופן מסוים בתמציתיות.
י"ד אייר 18:54
שלום, מי מכיר שיעור קבוע לנשים/ מעורב
בבני ברק/ תל אביב/ נתניה?
י"ד אייר 19:16


להיות חלק מההמון - אפשר רק במחיר הניתוק מעצמנו

י"ד אייר 19:55

ll 144 ללמוד וללמד מודיעין יהדות

 

יש אפשרות לחפש שיעורים רק בת"א או רק בנתניה (שיעורי תורה וחברותא בסרגל למעלה ואז בחירה בעיר המבוקשת).

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

ט"ו אייר 11:20
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ט"ו באייר תשפ"ב 11:38
חודש חדש נפלא 🪄🪄🪄
באופן מיוחד השיעור השבועי של הרבנית
יתקיים *מחר -יום שני*
בשעה 20:30 כיבוד
*21:15* מתחיל שידור

אצל לינור אברג'יל
בכתובת:
מנחם סבידור 72 ד, נתניה.

💟לצפייה דרך היוטיוב:
https://youtube.com/c/הרבניתרחלבזק
▶️לצפייה דרך הזום:
Join our Cloud HD Video Meeting
סיסמה: 0000
••••••••
🔅לקבלת שיעורי הרבנית בווצאפ: https://je0.short.gy/הרבנית-רחל-בזק

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' אייר 22:04

היה אצלינו בשבת האחרונה איזה שתי חבר'ה דתלשים שבאו לאכול אצלינו בערב שבת ואז אחד שם שאל אם השם יודע מה נעשה אז למה יש לנו בחירה חופשית כי הוא יודע מה נעשה...

קצת מסובך אבל הבנתם?

*😀אל תיתן לעולם לשנות לך את החיוך-

תן לחיוך שלך לשנות את העולם😀*

אחיה ערקי ז"ל

 

 

י"ב אייר 00:15

אז מה זה משנה אם הוא מוגבל בזמן או לא..

 

אני בטוח שאמורה להיות סיבה אחרת איך הוא יודע - בלי הקטע של ציר זמן

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

פרסומת
ח' אייר 23:20
אני חשבתי לעצמי והגעתי למסקנה, שאני יותר מידי מאמין בהשגחה פרטית ופחות מידי מאמין בבחירה חופשית.
יש לכם טיפים איך לחזק את האמונה בבחירה חופשית?

עין טובה = חיים טובים!

ט' אייר 00:41
שהבנתי נכון-
הקונפליקט הוא בין ביטחון להשתדלות?
ט' אייר 10:21
בין האמונה שכבני אדם יש לנו יכולת לבחור חופשית מה לעשות לבין האמונה שהקב"ה משגיח ומנהל את העולם.

עין טובה = חיים טובים!

ט' אייר 11:09
איך זה מתבטא?
ט' אייר 11:53
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ט' באייר תשפ"ב 13:04

גם אני לא ממש הבנתי מה הכוונה "מאמין יותר מידי"  ומה ה"בעיה" 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

ט' אייר 15:45
במצוות אמונה, צריך להאמין שיש בחירה חופשית וצריך להאמין שיש השגחה.

עין טובה = חיים טובים!

ט' אייר 17:16

אבל מעניין אותי לפי מה הוחלט המינון

לפי מה הגעת למסקנה מה אצלך "יותר מידי" ומה "פחות מידי"

 

בכל אופן, לפי מה שאני יודע,

האדם רשאי לעשות עבירות או מצוות ולא מונעים ממנו או מכריחים אותו לעשות...

מה שכן, משמים מזמנים אדם אחד שהולך לבחור ברע או בטוב לאדם אחר שמגיע לו לקבל את אותו הדבר.  או שישמרו עליו וימנעו מאחרים לעשות לו משהו

אבל בכל מקרה הבחירה נתונה רק מפגישים בין האנשים שצריך להפגיש

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

ט' אייר 13:33

אם אתה מרגיש שאחד גובר על השני, כנראה שאתה רואה סתירה ביניהם...

אני תוהה אם כדאי להיכנס עכשיו לדיון פילוסופי על מהות האלוקות, המציאות וההשגחה.. זה נושא מאוד מורכב.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

ט' אייר 15:30

להבנתי בחירה חופשית היא היכולת שלי להחליט כיצד לחשוב או לפעול, והשגחה פרטית היא איך שהקב"ה מסובב את העולם כך שאני אישית אתקל בדיוק במצבים שנדרשים לי / אני נדרש בהם, לכן אני לא רואה סתירה של ממש בין השניים

ט' אייר 15:46
אם הקב"ה שולט על הכל אז בעצם הוא גם שולט באים אחרים יגיבו לי ואיך אני אגיב לאחרים, אז איפה בדיוק נכנסת הבחירה חופשית שלי?

עין טובה = חיים טובים!

ט' אייר 16:48

למעשה הסתירה נובעת משתי נקודות הנחה לא מתאימות, א' זה שהקב"ה שולט שליטה מוחלטת בכל, ב' זה שבחירה חופשית משמעותה לא להיות נתון לשליטה מוחלטת.

 

איך אומר הרמב"ם? (הלכות תשובה ה')

 

"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן.

ואל תתמה ותאמר: היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ"? דע שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו! כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות."

 

כלומר בפשטות ה' לא רוצה לשלוט שליטה מלאה על מעשי בני־אדם, ולית לן בה לעניין השגחה פרטית, אפשר לסובב בהשגחה פרטית כך ששני אנשים ייפגשו או שמישהו ייקלע לסיטואציה מסוימת מבלי לפגוע באופן מהותי בקיום חופש הבחירה שלהם, או בקיום המושג השגחה פרטית.

 

השלב הבא, כמו שכתוב במכתב מאליהו - בחירה חופשית אין פירושה לעשות כל מה שעולה על רוחך, הראייה, אם אגיד לך עכשיו לרצוח אדם היקר לך אין לך למעשה היכולת להסכים לכך, כך שבדברים מסוימים אין למעשה בחירה חופשית וזה בא "באופן טבעי" - כמובן, על־ידי הצטברות בחירות אנחנו יכולים לשנות את הטבע שלנו אבל זה עניין אחר.

 

זה מה שנקרא התירוץ ה"נקודתי". אבל אם כבר הזכרנו את הרמב"ם, בהלכה ה' (שם) נמצא גם התירוץ המהותי:

 

"שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה. ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק - אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע - הרי לא ידע הדבר על בוריו?

 

[...] כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה."

 

כתוב במדרש שצדיקים במיתתם נקראים חיים, איך משהו יכול להיות גם מת וגם חי בו־זמנית?

 

לפי החסידות "אין עוד מלבדו" כפשוטו ממש, העולם הוא לא יותר מאשר אשליה שבטלה ביטול גמור באורו של השי"ת, ומצד שני עינינו הרואות שיש עולם, קשיא?

 

אז אם ללכת צעד אחורה, מה זאת אומרת שמשהו "הגיוני" מבחינתנו? זה אומר שהוא פועל יוצא ממערכת האקסיומות הבסיסיות לאדם, למשל זה ש-1 = 1 מבוסס על אקסיומת המעבר שהיא מספיק בסיסית כדי שכל בר דעת יודע אותה באופן מובנה, בעולם הגשמי האקסיומות וההיגיון הנובע מהן עובדים כי כך העולם נברא כך שהוא מתנהג לפי הכללים האלו, שלנו ניתן השכל להבין. גם התורה הקדושה שלנו ניתנה "מלובשת" בעניינים גשמיים על־מנת שניתן יהיה לתפוס אותה בשכל אנושי.

 

האם כל מה שלא מסתדר בשכל הוא שגוי? אם אגיד לך שראיתי פעם צ'יטה שנראית כמו גמל בגובה 6 מטרים, אם בחיים שלך לא ראית ג'ירפה יש סיכוי שתחשוב שזה מופרך, אבל לג'ירפה עצמה לא כזה מזיז מה חושבים עליה.

 

כלומר דברים שנראים סותרים יכול לנבוע אכן או מקוצר הבנתנו או שהם אינם ניתנים להבנה באופן מהותי כמו מהות הצמצום שהזכרנו, אבל ההבנה שלנו מה שנקרא "לא מעכבת".

 

המורם מכל האמור ייתכן שדברים רוחניים יתנהלו באופן שונה ממה שההיגיון שלנו נועד להבין.

 

ובחזרה למילים המודגשות, "אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם [...] ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה."

 

כתוב בתורה "ובחרת בחיים" - אלמא יש בחירה, תהפוך את זה איך שבא לך.

 

אלא, לענ"ד, הרמב"ם רוצה לומר שאנחנו לא צריכים להאמין בבחירה חופשית במה שנקרא "אמונה מעל השכל", תסכים איתי בחירה חופשית מרגישה כל־כך טבעית, אינטואיטיבית ובסיסית, שלמעשה היא לא פחות טובה מאשר שאר האקסיומות שעליהן מתבסס ההיגיון שלנו, כמו שאפשר לאהוב או להרגיש עצוב מבלי להיכנס למהות הדברים, ובכל־מקרה להיות משוכנע בקיומן של עצבות ואהבה, אותו רעיון כאן.

 

העולה מזה, בסופו־של־דבר בין אם יש איזה פלפול לוגי מרתק על איך המערכת הזאת עובדת הלכה למעשה ובין אם אין, זה לא מונע ממך להניח תפילין ולשמור שבת, וזה העיקר.

ג' אייר 13:50

אני מרגיש שיש אנשים שיותר מתחבר לעבודת ה' כללית ואחרים שיותר מתחברים לדקדוקי מצוות ולפרטים בשמירת הלכה ועבודת ה' ברגש באופן אישי.

 

מזדההים?

אולי זה בגלל שעדיין יש משהו שנתפס כ'פחות דתית' בצד הלאומי של הימים הבאים עלינו לטובה? אולי זה בגלל שגם מי שמנותק מתורה ומצוות מחובר אליהם?

 

האם יש קשר בכלל בין הזדהות עם מדינת ישראל ומוסדותיה השונים לעבודת ה'?

אשמח לשמוע את דעתכם בעניין או במה שזה מזכיר לכם

ד' אייר 12:45

יש מאמר בזוהר לגבי זה שיש חסידים וצדיקים ומארי תורה, לכל אדם יש נטייה אישית להתחבר לחלק שלו בתורה ואכן על־מנת שהעולם יתקיים צריך גם אנשים שיתעסקו בענייני כלל וגם תלמידי חכמים שיהיו עמוק באהלה של תורה. לא למדתי מספיק כדי לומר שיש עדיפות לאחד על פני השני אבל לוּ הייתה מדוע לא היינו נבראים בדיוק אותו דבר?

 

יש הרבה דברים בענייני כלל ישראל, שלכאורה לא נראים ממש כמו עבודת ה'. מילא, יישוב הארץ, לא נשמע כזה בעייתי (עד שמגיעים לקו הירוק אני מניח). אבל דברים כמו צבא, שהמהות שלו היא נשק ואלימות? איך עובדים את ה' בפוליטיקה הגרועה שלנו? איך אמורים לשמוח ביום העצמאות אם עבור חצי מהתושבים כאן זה יום שמסמל גירוש ורצח?

זאת במיוחד כשהציונות הדתית אוהבת לשים דגש על נושאים די שנויים במחלוקת או שטמונות בהם בעיות מוסריות (והלכתיות) לא פשוטות.

 

מה לעשות - זה מרתיע. ומצד אחד, זה טוב שזה מרתיע, זה טוב להתייחס לנושאים האלה בכובד ראש, עבודת ה' בגשמיות דורשת פי אלף יותר זהירות מאשר ברוחניות, זה לא רק סיסמאות של "לקדש את החומר", ומצד שני, צריך לדעת גם להתגבר על הרתיעה הזאת.

 

לי אישית העניין הלאומי פחות מרכזי בעבודת השם כי אני לא ממש יודע מה לעשות בו מלבד זה שאני עובד ומשלם מיסים, מה בדיוק אמורים לעשות? לשרת בצבא? לצאת להפגנות? להשתתף בפוליטיקה? לעשות על האש ביום העצמאות? אני פשוט לא רואה את עצמי מתעסק בסוגיות האלה.

ד' אייר 20:25

עצם קיומה של מדינת ישראל היא דבר שהוא חשוב דתית, לא?

ההודאה על כך היא לא דבר שמתבקש?

 

אני לא חושב שיום ההעצמאות מסמל את כל מעשי המדינה מראשית שנותיה עד ימינו. יום העצמאות מסמל את כך שהקב"ה עשה ניסים אדירים במלחמת העצמאות ונהיינו ריבון בעצמנו. זה שאנחנו (עמ"י) לוקחים את הכוח שנתן לנו הקב"ה ומשתמשים גם בצורה לא טובה ושלא תעשה לו נחת רוח, זה אומר שאנחנו אמורים להוסיף חטא על פשע ולא להודות לו על הבטחון שהוא נתן לנו?

 

ברובד הכי בסיסי של "בית לאומי בא"י", גם אם זאת לא גאולה - פשוט שראוי להודות על על כך, לא?

 

העניין הלאומי בעבודת ה' זה לא קשור בהכרח למדינה אלא יותר לעמ"י. המדינה היא כלי שברשות ידיו של עמ"י. לעשות מצוות ומעשים טובים וללמוד תורה לטובת עמ"י בכללותו היא נראה לי העיקר בעניין הזה. עבודת ה' שעסוקה רק בקשר האישי עם הקב"ה היא חסרה את הדאגה לכלל ישראל שזהו רצונו העיקרי של הקב"ה כפי שמופיע באופן פשוט בתנ"ך.

ד' אייר 21:34

זה שמדינה ריבונית ויישוב הארץ וחידוש המצוות התלויות בארץ וחידוש מלכות ישראל (על כל כברת הדרך שהיא צריכה עוד לעבור) זה עניין חיובי וגדול, זה פשיטא, מלבד כמה פלגים חרדיים אני לא חושב שיש מישהו שחולק על זה. אז בוודאי אנחנו אסירי תודה שאנחנו כאן.

 

כיוון שהזכרת את המדינה התמקדתי דווקא במדינה, אבל אם אנחנו מדברים על "עבודת ה' של כלל ישראל", זה מושג קצת מעורפל לטעמי, מה בדיוק הכוונה? אתה יכול לתת דוגמאות ספציפיות?

 

אם הכוונה לענייני מדינה ופוליטיקה וכיו"ב, כמו שנראה שהציונות הדתית מדגישה, שוב, אין עניין שכל העולם כולו יתעסק בזה, כשם שיש מארי תורה ופוסקי הלכה יש אנשים שכל היום בגמ"חים ואי־אפשר לומר שהאחד רצוי והשני לא.

 

אם הכוונה להרגיש חלק מעם ישראל ולכלול את התפילות ואת לימוד התורה ואת קיום המצוות עם כלל ישראל, ובכן, לא צריך ללכת רחוק מדי בשביל זה, איך כתוב בשער הכוונות?

 

"קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך" ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי. ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים שלו. [...] ואם יש איזה חבר מהם בצרה -- צריכים כולם לשתף עצמם בצערו, או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי ז"ל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו."

 

אז בין אם רוצים ובין אם לא, זה עניין חשוב בעבודת השם.

 

לדעתי כאן המקום להפנות לתניא אגרת הקדש יג,

 

"הנה בכלל עובדי ה' יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת ימין ושמאל דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה' כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. [...] והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר [...] אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל."

 

אני לא יודע כמה אפשר לצפות מכולם להרגיש חיבור עצום ונפלא לעם ישראל כמו שאני לא יודע כמה אפשר לצפות מכולם להרגיש חיבור עצום ונפלא לשבת, ללימוד תורה, לארץ ישראל, לכל אדם יש נקודות חזקות יותר וחלשות יותר, כמובן "מזה ומזה אל תנח ידך" אבל זה לא פסול אם מישהו מחליט להתמקד בבחינה אחרת בעבודת ה'.

ה' אייר 00:11

ולכן נראה לי שההסתכלות על המדינה ומוסדותיה צריך לבוא מתוך ערך אהבת עמ"י והבנת ייעודו. 

בהודעה לפני כתבת "איך אפשר לעבוד את ה' בצבא ובפוליטיקה וכו'?" - אז התשובה נראת לי פשוטה - הצבא שומר על עמ"י ותושבי הארץ והפוליטיקה מקדמת את עם ישראל ותושבי הארץ - מה יותר אהבת ישראל מזה? לכוון כוונות בתלמוד תורה ותפילה זה מדהים, אך ללא העזרה הפיזית הכל כך חשובה נראה לי שזה חסר. אהבת עמ"י מתממשת דרך המדינה הממשלה וכולי, אחרת מה הביטוי של האהבה הזאת? איזה ביטוי יות חזק מהגנה בגוף ובנפש על עמ"י? אם יהיה משהו שאנחנו אוהבים ודואגים לשלומו אנחנו לא רק נתפלל או נלמד להצלחתו אלא נעזור בצורה הכי טכנית שיש.. פשוט שעזרת ישראל מיד צר (ובכלל) זאת עבודת ה'.. פספסתי משהו?

 

אין לי ציפייה ברמה הריגשית או המעשית, הדיון מבחינתי הוא על הרמה התודעתית. למה גמ"ח ולימוד תורה יחשב עבודת ה' אבל השתתפות בהגנה על עמ"י בכללותו לא יחשב? או יחשב פחות?

קשה לי עם עצם המחשבה שתחומים חשובים שמשפיעים על עמ"י דרך המדינה נחשבים 'פחות דתיים' אם בכלל. סדר עדיפיות תקין זה עניין שכדאי שיהיה לכל אדם באשר הוא. נטיית נפש במה לעסוק ובמה לא - זה טבעי והגיוני שיהיה שונה מאדם לאדם

ה' אייר 11:08

לא אמרתי ששירות בצבא / עניינים מעשיים שנוגעים למדינה אינם עבודת ה', אבל אפשר להבין איך אנשים לא רואים בהם עבודת ה' מעליא או גם אם כן מבינים בשכל לא מרגישים את זה.

 

אם אתה שואל אותי היכן אני מרגיש חיבור אמיתי לעם ישראל, אני אגיד לך שבלימוד תורה, והאמת, יש לי כמה חברים שהם הרבה יותר "לאומיים" ממני מה שנקרא, והתגייסו עם המון מוטיבציה, עכשיו אחרי שנתיים של שירות אם אשאל אותם אם הם מרגישים מחוברים לעם ישראל יותר כשהם נשארים שעות ביציאה או כשהם לומדים תורה, בבסיס או בבית הכנסת, אני יודע גם מה תהיה התשובה.

 

עזרה פיזית זה כמובן חשוב ובסופו־של־דבר גם אלה שלא עוסקים בענייני ציבור כן משלמים מסים ותורמים חלקם בדרך כזאת או אחרת, אני לא חושב שלבבא סאלי זצ"ל "חסר משהו", אמנם בבחינה הלאומית יש צורך בכל גווני הקשת אבל בפן האינדיבידואלי כל חד וחד לפום שיעורא דיליה.

 

כוונתי היא, ביחס לשאלה המקורית, שאנשים שמתרכזים בעבודת ה' פרטית מה שנקרא, זה לאו דווקא חיסרון. עבודת ה' כללית זה גם לשרת בצבא אבל זה גם לקרוא תיקון חצות ולהתאבל על החורבן, או ללמוד תורה לזכות עם ישראל, וזה לא רק "מדהים" אלא מהותי ביותר.

ד' אייר 14:12
שתפקיד הנשיא בעם ישראל היה תפקיד יותר כללי ואב בית הדין היה יותר פרטי ודקדוקים

לסרטונים בנושא חתונה ומופנמים: https://www.youtube.com/channel/UC9R7wmiTmLYz7Lh5JI-nJWg

קבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים עם נטיה למופנמות להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 😊

 

ד' אייר 20:26


ה' אייר 13:32
שמעיה ואבטליון וכדומה

לסרטונים בנושא חתונה ומופנמים: https://www.youtube.com/channel/UC9R7wmiTmLYz7Lh5JI-nJWg

קבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים עם נטיה למופנמות להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 😊

 

ד' אייר 14:20

וההוכחה שאנשים שאינם מאמינים בה' בכלל יכולים לציין את שני הימים האלה, והם בעצם עומדים מאחורי יסודם של שני הימים האלה.

אפשר כמובן לעבוד את ה' בכל הקשר

ד' אייר 20:03

גם אם יש אנשים אתאיסטים שחוגגים את היום הזה מסיבות כאלה ואחרות, השאלה עלינו בתור אנשים מאמינים ביחס ליום הזה או ביחס למדינת ישראל היא השאלה שהעלתי.

 

בתור ראייה אמונית לא נראה לי שזה מנותק מעבודת ה' אלא היסוד שלה.

היסוד של אהבת עמ"י וייעודו הוא בסיס לעבודת ה', לא? 

אחרת, נראה לי שעבודת ה' הופכת לעבודת ה'אני הרוחני' ח"ו.

ד' אייר 22:42

אני לאנראה לי מזדהה כי הגיוני שיש מישהו שמתחבר לכמה דברים...

 

וחד משמעית יש קשר בין מדינת ישראל לעבודת ה'.

אברהם אבינו יצחק אבינו יעקב אבינו משה...

כל הזמן מזכירים את ארץ ישראל בתורה

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"

"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:"

(ויש עוד מלאהה...)

יש גם את בית המקדש...

 

כל הדברים האלה הם מדברים על ארץ ישראל=מדינת ישראל...

*😀אל תיתן לעולם לשנות לך את החיוך-

תן לחיוך שלך לשנות את העולם😀*

אחיה ערקי ז"ל

 

 

ה' אייר 12:16

אבל זה לא פוטר אותנו ממחויבות... הרגש לבדו הוא המון, אבל הוא לא מספיק. וכנ"ל גם השכל. קצת קשה לי עם זה שהרבה מוותרים לעצמם כי "אני מאוד אוהב את השם, אבל קשה לי עם כל ההלכות ועדיף שאני אעשה חלק מאשר כלום". ברור שעדיף, אבל למה זה פוטר אתכם?? לכולנו קשה, למי יותר ולמי פחות, אבל באנו כדי לעבוד. אני לא מבקרת אדם ספציפי, שח"ו אף אחד לא יפגע מהדברים, קשה לי רק עם עצם הרעיון בכללותו.

 

לדעתי יש המון קשר בין ההזדהות עם המדינה לבין עבודת ה', הרב קוק מסביר מדהים את העניין.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ"ג ניסן 12:06

נניח שנהיה יום אחד צדיקים ותלמידי חכמים ויבקשו מאיתנו עצה בדבר שלא יצא לנו להתנסות בו.

האם אדם (צדיק ותלמיד חכם גדול בקיא בתורה ככל שיהיה) יכול להגיע להבנה בתחום שהוא לא עבר דרכו ולא התנסה בו על גופו?? 

 

לדוגמא הבנה וייעוץ בחינוך למרות שלאותו צדיק אין ילדים ולכן לא התמודד עם הדבר הזה

וכן על זה הדרך...  

מה דעתכם? 

 

(אם אני זוכר נכון לדוגמא כדי להיות בסנהדרין ולשפוט בדיני נפשות חובה להיות עם ילדים כדי שאותו אדם יהיה רחמן.. תקנו אותי אם אני טועה)

 

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 13:46

פעם היו צדיקים שהגיעו לרמות רוחניות כאלו גבוהות שמגבלות גשמיות כאלו פשוט לא היו רלוונטיות לגביהם.

לדעתי כיום אין צדיקים כאלה, לכן צריך לפנות לרב רק בשאלות הלכתיות, השקפתיות או מוסריות. כל השאר - לפנות למומחה המתאים, בברכת הרב כמובן.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ"ג ניסן 13:51

לפני הדיון האם פעם שונה מהיום

אשמח קודם כל למקורות כלשהן האם זה בכלל היה אפשרי אי פעם. 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 15:28

זה מה שמצאתי:

 

האם צריך להתייעץ עם הצדיק אפילו על דברים קטנים? - ברסלב שלי

 

עשה לך רב- מה הגבול? | ערוץ 7

 

לגבי פעם יש סיפורים מסמרי שיער על מופתים גלויים והוראות שנראה שצפו את העתיד. מכאן מגיעה דעתי זו

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ"ג ניסן 16:08

האם אותו צדיק שמייעץ צריך להיות אחד שחווה את ההתמודדות בעצמו או לא...

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ה ניסן 16:49

ש(לדעתי) פעם היו צדיקים שהיו מעל הטבע (כמו שכתב החזון אי"ש: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה, הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה"). הם ידעו מה לייעץ כי הם יכלו להבין מה עובר עליו גם בלי להתמודד באותה ההתמודדות שלו, והייתה להם היכולת להבין מהלכים גבוהים.

תחשוב, אם הם לא יכלו לעשות זה אז גם אם הם עברו את אותו הדבר הם עדיין לא יוכלו להיכנס לנעליים של אותו האדם שבא להתייעץ איתם, כי הם לא חולקים את אותן התכונות ואת אותן הנסיבות. בדרך הטבע הרגילה אין אפשרות בכלל להבין עד הסוף התמודדות של מישהו אחר.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ"ג ניסן 14:57
לדעתי כן
קודם כל, אפשר לתת עצה מהשכל בלבד, ובמיוחד שלת"ח יש "שכל של תורה" שזו ראיה ממקום גבוה יותר
חוץ מזה שאפשר לחוות את רוב דברים מההבנה והדמיון גם בלי לחוות אותם באמת
אם כי זה לא יהיה אותה הבנה כמו מניסיון
אבל לפעמים מספיק שכל של תורה ולב להכיל מצוקות ומצבים קשים של אחרים
הרי גם אם מדובר על אותו ניסיון עצמו כביכול (נגיד לא להיפקד בילדים לא עלינו), שני האנשים לא יעברו את זה אותו דבר
כדי לתת עצה טובה צריך להיות אדם גדול, גם חכם וגם עם לב וזה בדיוק תלמידי חכמים של עמ"י...
חוץ מזה שבגלל שהם שליחי ציבור ה' נותן להם סמכות מיוחדת וכוח במילים שלהם

כ"ג ניסן 16:22

 

ראי תגובה למטה נזכרתי בכמה מאמרים שמשמע להפך - שאי אפשר לחוות בדמיון או רק מהשכל.

 

ואגב, אני לא מתכוון על להבין את הצרה של האדם, אלא לייעץ לו איך להתמודד עם זה בצורה הכי טובה. 

גם אני כחוזר בתשובה יכול להבין חוזרים בתשובה, זה לא אומר שאני יכול לייעץ להם איך להצליח

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 15:33
בס"ד
בגדול כפי שציינת א יש העדפה לסנהדרין לאדם שהתנסה שגדול שמכיר נושאים..ולרוב זה הדרך, אם זאת יש משפט מופרסם מהבעל שם טוב אדם נמצא במקום שמחשבותיו נמצאות,וזה הדרך להסביר כיצד צדיק גדול יכול לפסוק גם בדברים שלא התנסה בהם הסיבה היא שאדם גדול יכול במחשבתו להגיע אל הדברים, הוא יכול ללמוד לפעמים ובאמת להתנסות בתעודתו גם בדברים שלפעמים לא יתנסה בהם, העניין בו זה הכי קיים הם הלכות הקשורות לפיקוח נפש שברוך לא תמיד הרב נמצא במצב סכנה זה אך מכיוון שהוא מבין והוא חושב הוא יכול לתאר ולחוות מתוך מחשבתו זה לדעתי כיצד ניתן לפסוק גם אם לא חוויתי בפועל, אבל בהחלט יש עוצמה גדולה לאדם המכיר ממש את פרטי הדברים
כ"ג ניסן 16:12
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ג בניסן תשפ"ב 16:28

הבעל שם טוב אמר את זה על קישור לעולמות עליונים או לגשמיות לפי המחשבות של האדם.

 

(האמת שככל שאני חושב על זה אני נזכר במאמרים שמשמע מהם שאי אפשר להבין במשהו שלא חווינו...  

לדוגמא "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן"  

או עכשיו עלה לי לראש שאם אני לא טועה העלי שור כותב שתלמיד חכם כמה שילמד על נושא מסויים כל עוד הוא לא התנסה בעצמו הוא לא באמת יבין איך הכל נכנס במקרה הנ"ל) 

 

@אניוהוא  אני זוכר שאתה קראת את הספר, אשמח לתגובתך

 

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 17:49
בס"ד
אם אתה רוצה להכיר בהרחבה אז אני למדתי מהספר של הרב ד"ר משה רט פנטזיהדות על הנושא אבל אנסה להגיד בקיצור את הנקודה הרלוונטית לעינינו

מה העיקר האם הגוף או התודעה והנשמה?
נראה לי ביהדות ובחסידות רובם יגידו לך שהעיקר זה הנשמה והתודעה באופן פשוט(בלי להיכנס לשאלה האם הגוף הוא אמיתי או רק חוויה של התודעה שזה שאלה פילסופית שמועלה בספר)

הנקודה שאם אני מבין שעיקר העצמי שלי הוא הנשמה היא התודעה דרכה אני חווה את הדברים אז אם אהיה מספיק מודע לה אוכל באמת להיות במקום בו מחשבותי לפחות העיקר שלי התודעה שלי תוכל לפרוש כנפיים ולהתקרב לעומקים ולמקומת רחוקים, זה לא דבר שכל אדם יכול, להתחבר כל כך למהות הנשמתית ואלוקית שבו שבעצם הוא חלק אלוקה ממעל וממילא יש בו מכל ההוויה אבל צדיקים גדולים באמת יכלו מעט לפי הבנתי לגעת במרכז זה שהנשמה ולהיות עם המחשבה והתודעה גם בתחושות וחווית רחוקות מהם בדרך העולם והמיצאות זה לא עיקר דרך הפסיקה, עיקר הפסיקה הוא במציאות ה' רצה שנוריד את התורה לעולם הזה למציאות הגשמית מה שהיא לא תיהיה(תודעה אלוקית המהווה את העולם הזה זה הכיוון שלי) אז כדרך פסיקה לא זו ההנחייה אבל גדולים באמת נראה לי יכולים להגיע למקומת אלא ואף נצרכים לפעמים לפסוק בדיני נפש מלחמה ומדינה שהם לא באמת יוכלים לחוות עד הסוף..למשל הרב הראשי צריך לפסוק בעניין חלוקת התקציבים של התרופות וגם עם הוא לומד את נתוני החולים והכל עדיין את כל הרגשות והמצב של כל גורם הישפוע מהדבר והרגש לכאורה הוא לא יכול לדעת ולחוות עם זה בכח המחשבה הוא מנסה לתאר ולחשוב כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר..מקווה שמובן יותר..
כ"ג ניסן 17:59
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ג בניסן תשפ"ב 19:55

כי גם את זה שהצדיק יכול לעלות ולהתחבר לנשמה ולדעת וכו' וכו'

אפשר להגיד מסברא ופילוסופיה ותכלס אולי מי שאמר את זה לא באמת חווה את הדברים והמציאות היא אחרת

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 22:14
בס"ד
מבחינת המקור לתאוריית אז כמו שאמרתי הספר של הרב משה רט והמשפט של הבעל שם טוב מסבירים את העניין שבעצם אדם יכול לשים את עצמו גם בחוויה שלא חווה כי העיקר של האדם זה התודעה.

באופן כלליההמלצה היא כן להכיר כמה שיותר המשנה באבות אומרת אל תדון אאדם עד שתגיע למקומו, האדם צריך להיות באותו מקום ומצב של האדם השני כאשר הוא בא לדון אותו ואם נמשיך באידאל גם העונש הוא ממש מידה כנגד מידה "עין תחת עין, שן תחת שן" כך היה ראוי להיות, כך היה אמור להיעשות אלא האידאלים..
אלא שלא תמיד הכל מתיישם במציאות כפי האידאות ואיננו מוצאים את העין למי שמוציא עין או הורס מפה לבעל המכבסה שעשה כתם במפה שלך וכו' אנחנו מנסים לאמוד את הצער ולמצוא את הדרך הנכונה..

וכנ"ל לעיניינו הדיין לא בהכרח יכול לעסוק בכל המלאכות לדעת את הלחץ של בעל המכבסה את הערך הסמנטי של הבגד של מי שנהרס לו עד כמה לא ניתן להחליף וכמה בדיוק יהיה הסכום הנכון לשלם..
אבל יש דרך להתחבר הדיינים בבית מקשיבים לנידונים כל אחד בתורו, אין כמעט עורכי דין אין שאלות מכוונת אלא רצון להבין ולנסות במחשבה לפחות לשמוע ולנסות לעמוד במקום השואל, כנראה שאף פעם לא תיהיה אדם אחר גם אם הרב נשוי הוא לא נשוי לאותה אשה של השואל בדוגמא שהבאת אבל הוא מקשיב הוא מנסה להיכנס לנעליו, אם הוא נשוי זה יעזור לו כנראה לנסות להיכנס אבל אם הוא גדול מספיק והרגש והנשמה שלו מחוברת מספיק גם בלי זה הוא יוכל להקשיב ולנסות להבין את מקום השואל.

לסיכום באידאל צריך כמה שיותר להכיר "אל תדון אדם עד שתגיע למקמו" במציאות לרוב הדרך להגיע קרוב למקומו זה על ידי ההקשבה והמחשבה..ואדם גדול יכול להרחיב ולהקשיב גם בדברים שהוא פחות מכיר, יש העדפה שיכיר מה שיכול אבל לא ניתן לעשות הכל..
כ"ד ניסן 00:13

שמע, המשפט של הבעל שם טוב - אני מאד בספק אם לזה הוא התכוון, לדעתי לא.

אשמח לדעת מי זה הרב משה רט המדובר.

 

אם אתה מדבר על לשפוט אחרים, הדיין לא חייב לדעת את הערך וכו' יש כבר הלכה שמחליטה כמה צריך לשלם.  אני מדבר על סיטואציה חברתית

לגבי זה שהיועץ לא נשוי לאותה אשה ואין לו אותם ילדים, אתה צודק, אבל יש כללים בנפש האדם שמאפיינים גבר ומאפיינים נשים.  וככל שיש לאדם ניסיון הוא די ידע מה תהיה התגובה של כל פעולה כלפי השני ולפעמים זה מאד מורכב.  וממה שאני ראיתי בחיים ככל שהאדם יותר מתנסה בסיטואציות חברתיות הוא ידע יותר לזהות כל סיטואציה מה השני רוצה לשמוע במצב הזה.

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ד ניסן 14:06

בס"ד

 

ביחס לרב משה רט קישור לויקפדיה אם אתה רוצה לדעת קצת יותר עליו

 

ביחס למשפט לא סתם הבאתי את עניין המכבסה כי זה מקרה ששמעתי עליו כמקרה שהגיע לבית דין של אדם ששם במכבסה מפות לפני פסח ובעל המכבסה איבד אותן והיה ויכוח על הזמן שבו בא הבן אדם לאסוף האם עברו 30 יום של האחריות או לא בדיוק{הוא גם לא גר באותה עיר זה חלק מהסיבה שבגללה בא ממש לקראת סוף ה30 יום או קצת אחריהם עם מחשבים את ימי חול המועד}

עכשיו כדיין שבא לשפוט אתה צריך לנסות להבין גם את צד האדם שלא גר בעיר ובא לקראת סוף השלושים יום וגם את הלחץ של בעל המכבסה בטח בתקופה לפני פסח שהרבה מכבסים ולדון עד כמה זה היה רשלנות או שזה אונס וכמה בדיוק לחייב{חלק מסכום המפות כל הסכום, או רק סכום סמלי של אחריות, או שמא בכלל לא} הבאתי את זה כדי להמחיש את הצורך להכיר ולהקשיב שזה התפקיד של הדיינים וכן יש העדפה לרוב למי שמכיר מקרוב את התחום.

אבל לרוב הדרך לשפוט בצורה המיטיבית ההיא הקשבה הקישור המחשבתי.

 

בעניין התייעצות

כמו במשפט וכמו שאמרת עדיף אדם שחווה שמכיר את הנושא במידה כלשהי, אך עצה טובה יוכלה להגיע מעוד מקומות, ואינה מחייבת את הנסיון, הנסיון נותן.. אבל יותר מזה לדעתי זה ההקשבה, היכלות לשים את עצמי בנעלים של האחר.

 

אם אקח דוגמא למקרה בו האדם חסר נסיון אבל ברור שיכול לתת עצה טובה, נגיד אתה נשוי טרי ויש לך חבר טוב  חבר שהיה חבר שלך שנים חברותא של ממש אבל הוא עדיין רווק, והגעת לישיבה אחרי ריב קטן עם האשה, האם לא תוכל להתייעץ איתו? האם הוא לא יכול לתת לך עצה טובה מהיכרות איתך? לעזור לך לנתב את הרגשות?

נראה לי שתסכים איתי שכן, בעיני גדול אמיתי יכול להתקשר לנפש שלך גם  בשמיעה הסיפור, כלומר גם כשהוא לא לגמרי בתוך העניין אתה שואל אותו ואתה מרגיש שהוא מקשיב לך ומנסה לתת לך עצה המתאימה לך.

 

אביא דוגמא מעשית שקשורה לנוכחות שלנו בפורומים השונים, אני נכנסתי לפורמים כנער והיה לי שיחות פתאום שיחות אישיות עם בנות כדי לעזור לחזק בכל מיני מקרים, אבל לא ידעתי מה נכון, מצד אחד אני רוצה לעזור ולא רוצה להתעלם מצד שני כן הבנתי שיש בזה משהו לא בריא, אז הלכתי לשאול כמה רבנים את המחנך שלי, ואת הרב זילברשטיין ועוד רב בישיבה כרם ביבנה שהייתי שם במחנה תורני, להגיד את האמת כנראה שרובם לא יודעים מה זה פורמים וגם לא בהרכח קל להגדיר מה זה עזרה, ויש רמות וצרכים שונים של עזרה, ויתכן שעדיף היה שהרב ידע מה הולך בפורמים כדי לייעץ אבל למרות זאת בהחלט היה ביכולתם להקשיב לשאלה לחוויה שלי, לתחושות שלי ולייעץ לי בהתאם

 

בקיצור תמיד היינו רוצים שהאדם ידע ויכיר מחוויה דומה, אך זה שאדם לא מכיר לא פוסל ממנו לייעץ או לשפוט, כי החלק העיקרי במשפט ובייעוץ הוא ההקשבה בעיני, היכולת להקשיב ולנסות לשים את מחשבותיי במקום של מי שמולי, ולעזור לו לשקף את עצמו לעצמו.

כ"ד ניסן 14:19
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ד בניסן תשפ"ב 15:10

לא לאדם שמייעץ לך בקטע של לשאול שאלות שיעזרו לך להבין את עצמך או את הצד השני וכו'

או לתת איזה רעיון כללי 

 

אני מתכוון לאדם שממש קובע כללים "עשה" ו"לא תעשה" באותו תחום

אולי הדרכה זו המילה הנכונה - לא ייעוץ

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ג ניסן 17:45

אני לא מתכוון לפיקוח נפש ודברים שהם ניכרים במציאות

אלא למצבים שצריך להבין מה עובר על האדם במצב כזה ומה ההשלכות, כמו לייעץ על שלום בית (להבין איך הגבר או האשה מרגישים בסיטואציות מסויימות) או חינוך ילדים (להבין מה הילד מרגיש ואיך הוא יגיב למצב מסויים) כשאדם מעולם לא ניסה ולא חווה את הדברים...

 

היית מתייעץ עם רווק על שלום בית או אדם בלי ילדים על חינוך ילדים?

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ו ניסן 00:18

א' - האם ידע בתורה או עצם המציאות של ת"ח על כל רמותיה מקנה ידע פרקטי

ב' - האם אפשר לעזור בנושא שלא התנסת בו.

 

לגבי א' - באמת יש בזה גישות שונות כיום, באופן אישי, בעניין הזה אני נוטה לחשוב שהפרדה בין חול לקודש זה דבר חשוב.

לגבי ב'  -  כן. אפשר לעסוק בעקרונות חינוכיים שקשורים לנפש האדם בלי להיות עם ילדים. לצורך העניין. אולי יש מקרים שצריך יותר להכיר באופן נקודתי.

כ"ו ניסן 00:40

אם נגיד שאפשר לעסוק בעקרונות חינוכיים גם בלי להיות עם ילדים (כמו שענית לשאלה השניה)

מה לגבי הדרכה לפרטי פרטים - מה לעשות ומה לא לעשות.  האם ידע בתורה מספיק או שלזה כבר צריך התנסות בשטח עם ילדים. 

 

(לא ממש הבנתי למה כתבת "הפרדה בין קודש חול" בעניין הזה, איפה יש כאן קודש וחול)

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

ג' אייר 13:46

הבנת המקרה לפרטי פרטים, אם יש את זה - למה לא?

אם מדובר על שאלה בקשר ליכולות רוחניות גבוהות שנותנות ידיעה גם בצורה שהיא לא רגילה - מודה שאני לא יכול להתייחס לכך.

 

(לגבי הסוגריים - הנחת היסוד שלי היא ששואלים ת"ח בתחומים שבעיקר קשורים לקודש או יש להם השקה מסויימת לקודש ונושאים  של חול שאולים מומחה שמבין בעניין, זה מה שרציתי להפריד. אם זה לא קשור לדבריך אז יכול להיות שבאמת אמרתי את זה ללא ההקשר המתאים)

ג' אייר 13:29

ראשית, האם ניתן לייעץ במה שלא התנסינו בו? כן, כשם שפסיכיאטר יכול להיות מומחה להפרעות נפש גם אם מעולם לא חווה אותן בעצמו, אלא על סמך לימודיו וניסיונו, ואכן לעזור לאנשים באמצעות המומחיות שלו, כך בכל תחום אחר.

 

לכן אם מדובר בענייני הלכה או השקפה מן־הסתם תלמיד חכם אמיתי יוכל לתת את התשובה, כמובן צריך לדעת להפעיל שיקול דעת ולדון מקרה לגופו. לצורך העניין אם מתעוררת שאלה בנוגע לחינוך ילדים לגבי ילד שמתרחק מהדת ח"ו, לא חייבים למצוא רב שהיה לו ילד כזה, הרי גם אם ימצאו כשם שפרצופיהן שונים כו', כל אדם הוא שונה ונמצא בסביבה שונה לכן אם זה מצד ניסיון אישי הסיכוי לקלוע תמיד בול הוא נמוך.

 

ואם מדובר בשאר ענייני דעלמא, איך כתוב בתניא?

 

"לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כ"א לנביאים ממש."

פרסומת
י"ד אדר א 23:53

היכן הנוער הציוני דתי ספרדי?

מי הם רבניו?

מהי דרכו?

ג' אייר 13:42

במקומות עם רוב ספרדי תמצא ישיבות תיכוניות עם ספרדים ובמקומות עם רוב אשכנזי תמצא ישיבות תיכוניות עם אשכנזים. למעשה אין הבדל של ממש בתוכן או בהשקפה. לכן גם אין צורך לדעתי להגדיר את זה כ"מגזר" שונה, אם ההבדלים הם טכניים הלכתיים.

 

זאת בניגוד לציבור החרדי שבו ההבדל הרבה יותר ניכר, ספרדים לצורך העניין שמים דגש על לימוד הלכה, ייש הבדלים משמעותיים ביחס אל המדינה, אל פרנסה, אל הקבלה ועוד.

ג' אייר 09:00

רבש"ע כמו שהכנסת את האדם

בבחינת בעל כרחך אתה נולד, 

בבחינת בעל כרחך אתה חי, 

ובבחינת בעל כרחך אתה סובל. 

כן ברצוני לומר לך רבש"ע 

בעל כרחך אתה נמצא 

ואין עת אל מציאותו.

 

וכשאתה נמצא. 

אתה בעצם נמצא 

בכל מקום ובכל זמן 

ולית מחשבה תפיסי ביה כלל. 

הכל יכול וכוללם יחד 

די ביסט אללעס 

און אללעס איז די 

(אתה הכל והכל בך)

 

"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים החופש והצמיחה שלנו."
 ויקטור פרנקל

 

ל' ניסן 23:33
שהכל לטובה, שהכל בהשגחה עליונה, שכל מה שקורה זה הדרך הכי טובה בשבילנו עד הפרטים הכי קטנים?
איך מרגישים את זה באמת?

ואיפה אני בין כל המשפטים ההגיוניים האלה?

א' אייר 00:05

אני יכול להגיד לפי מה שהבנתי, אם מדברים אמונה כל הזמן הדיבורים נכנסים אל הלב.

 

אבל לא הגעתי לשם.. אפילו לא קרוב

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

א' אייר 14:01
וזה אוטומטית אמור לחזק אצלך את האמונה.
א' אייר 15:45
מנסים לראות את זה בכל מאורעות החיים

שומעים שיעורים של רבנים שחיים את זה
משתכנעים בשכל משיבים ללב, וכשקורים דברים שברגש אוטומטית זה סותר עובדים על ליישם את מה שאנחנו יודעים, זה בירור עמוק יותר
א' אייר 22:13

צריך תמיד תמיד לחזק את זה

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

פרסומת
ב' ניסן 23:41

פעם קרה לכם שהוכתם בתדהמה כי נפלה לכם ההבנה,
שאינכם טובים, לאחר שתקופה ממושכת חשבתם שאתם בסדר?

תמיד ידעתי שאני עושה דברים לא בסדר, אבל עד היום קלטתי את זה עם תירוץ מקומי (ובאמת היו מקרים שהיה הדבר הנכון),
אבל פתאום היום נפלה לי ההבנה שכבר אי אפשר לתרץ מקומית ומדובר בשינוי מהותי.
וזה מבאס :/
כי עכשיו אני קולט שיש כל כך הרבה תחומים מבין אדם לחברו בין אדם למקום עסקי הקודש ועסקי החול שאני צריך לטפל,
גם על נושאים שחשבתי שאני בסדר יחסית ועברתי אותם. אין כמעט נושא אחד שאני לא צריך לבצע בו כלכך הרבה תיקונים,
אבל החורים כבר כל כך גדולים, והזמן כל כך דוחק ורחבות העיסוקים כה רבה שנראה שאני פשוט מתגלגל בירידה.
ותוספת לכל זה שהיום קצר והמלאכה רבה, והפועלים עצלים.......

 

ג' ניסן 00:19
גם " ההכי טוב" שלנו זה לא מספיק 😒
כל הכבוד על ההבנה ככה, לקחת את עצמך בידיים
רק שים לב לא ליפול למחשבות השליליות
כי זה בד"כ לא עוזר להתקדם..
בהצלחה בהמשך
ג' ניסן 19:01

אבל לפעמים זה כי דברים שחשבנו שאנחנו כבר טובים בהם מתברר שהשתנו.

ג' ניסן 19:32
ג' ניסן 12:50
חלק מעבודתו ה' זה להשלים עם המדריכה שאני נמצא וכעת ולקבל את עצמך כפי שאתה. ומשם, מאותו מקום שאתה נמצא - להתקדם ביתר שאת. המטרה היא ההשתלמות, התהליך, הדרך ולא היעד. והכל שמבינים את זה יותר קל להמשיך הלאה ולהתקדם.
ג' ניסן 19:05

לא בטוח שזה מדויק,

האם אכן המטרה זה רק ההשתדלות  או גם התוצאה הסופית?

נניח נקח חטאים שבין אדם לחברו נשמע מוזר שהתוצאה הסופית לא משנה.

בבין אדם למקום אני יכול יותר להבין. וגם שם זה תלוי אולי.

 

זכור לי שיש שתולים זאת במחלוקת שמופיעות בכמה סוגיות. אבל לא זוכר כרגע, מקווה שלא הפוך </...

ג' ניסן 21:07
"לא עליך המלאכה לגמור", המטרה היא לא להשיג הכל ולהיות הכי טוב, ואעפ"כ- "אי אתה בן חורין ליבטל ממנה", את הדרך אתה חייב לעשות...
ככה זכור לי, לא זוכר בשם מי
ד' ניסן 10:46

עיין תפארת ישראל על המשנה ;)
 

ד' ניסן 00:02
אדם נולד במציאות מסויימת שהוא לא בחר בה.
אדם נקלע לסיטואציות שונות ומשונות שהוא לא בחר בהם. וגם כאדם בחר בהחלטות מסויימות לא היה לו כלים לדעת מה ההשלכות המדויקות של בחירותיו.
ואדם כטבעו - עושה גם טעויות. זה חלק בלתי נפרד מהמסגרת האנושית בה אנחנו נמצאים.

האדם הוא ייצור בחירי. וזה מה שיש לו. אתה רואה עוד מה שיש באדם? אדם מחליט על תוצאות בעולם הזה?! ממתי?!

האדם הוא בשלב הצעקה, התפילה, ההשתדלות
הקב"ה הוא בשלב הגאולה, הישועה, התוצאה.

לגבי שאלתך - אדרבה, גם בבני אדם לחברו הצפייה היא לא 'לא לטעות' אלא לטעות ולבקש סליחה. אדם שגנב ולא מחזיר את הגניבה הוא לא רק אשם בתוצאה אלא אשם ברמת ההשתדלות (במידה והוא יכול להחזיר, במידה והוא לא יכול להחזיר הוא אכן אנוס).

נשמע מאוד הגיוני שגם הבנאדם לחבריו המוקד הוא בהשתדלות. כי זה מה שאני יכול לעשות... איך אפשר לצפות ממני משהו שאני לא יכול לעשות?!(שלא תמיד אני יכול להחליט על התוצאה). "הקב"ה לא בא באירוניה עם בריותיו" - הוא לא מצפה מהם משהו שהם לא יכולים לעמוד בו. גם הרמב״ם אומר בהלכות תשובה שעניין חופש הבחירה מצדיק שכר ועונש. בלעדי זה - מה המשמעות של חיינו שווה?
ד' ניסן 10:40

כאשר אתה מדבר על מקרי קצה. וכאשר את מכנה כל החלטה ובחירה בשם השתדלות. נשמע שזה נכון.

גם אני חשבתי ככה בנוגע לבן אדם לחברו. אני חושב שבמעל ל6 שנים. אבל כיום אני לא חושב שזה גישה וסמנטיקה נכונה.אלא להפך דווקא בגלל הסמנטיקה הזאת נוצרים הרבה יותר חטאים בעיות וצרות, כי השימוש במונח זה לרוב טומן בתוכו את "הנפילה" (כפי שאתה באמת הכנסת אותו בשרשור כאן). כמו הסמנטיקה של בקשת סליחה תמיד (וגם עליו רמזת)..

יש דברים שאי אפשר "להרשות" בהם ליפול.

נכון שבדיעבד צריך סליחה, ותמיד יש מקרי קצה, וכו' וכו' אבל השימוש בגישה הזאת בתחום הזה של בנ"א לחברו מרגיש לי לא נכון.

 

בעיקרון לגבי הטענה שלך עם שכר ועונש זה דווקא להפך, כי אתה צריך לחפש מקורות של אנוס...

ואדם מועד לעולם (וכלעיל).

ד' ניסן 16:05
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ד' בניסן תשפ"ב 16:19
עיקר התגובה הראשונה שלי כלפי ההודעה הפותחת שלך היתה - שההשתדלות והדרך מדגישות את כך שהעיקר בחיים הוא התהליך ולא התוצאה. ובכך יותר קל להשלים עם המקום האישי לא מתוך חולשה אלא מתוך מוטיבציה להתקדם הלאה מהמקום הנוכחי.

לגבי התגובה הזאת שאני מגיב עליה כעת -
אתה חושב שאתה לא מסכים איתי הסימנטיקה או בתוכן?

מה אתה חושב שנותן מוטיבציה להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי?
מה אתה חושב
ד' ניסן 08:21
בס"ד
וויכח שם אצל רבי עקביא מעשי מי חשובים יותר של האדם או הבורא ורבי עקיבא לו מתבלבל ועונה שמה עדיף לחם או חיטה?
ה' ברא את העולם וכן אותנו לא שלמים, העבודה שלנו היא לשים לב איך אנחנו יכולים מהדברים שקיבלנו לצור יותר טוב, למצוא את הנקודות שבהן אני יכול להפוך את עצמי והעולם יותר טוב, ה' לא רצה שניהיה מושלמים, יש לנו משרתים כאלה מלאכים שהוא ברא שעושים רק רצונו ה' ברא אותנו שנעשה נס מכל נסיון.
חודש ניסן הוא חודש הניסים, חודש הלידה של העם היהודי הקבלה של מצוות קידוש החודש, שמלמדים אותנו כמה אנחנו יכולים לשנות, כן היינו בשפל המדרגה, היינו במ"ט שערי טומאה ועלינו מצאנו את הניסים והנסיונות שבהם אנחנו מקדשים את הזמן מחליטים להתחדש להתקדם ליצור משהו יותר טוב לגלות אור נוסף ובסוף זה דרך החיים, למצוא לגלות דברים חדשים בי ובעולם לגלות ולעלות לעבר השלמות לעבר ה', לא נצפה מתינוק לדעת לקרוא ולכתוב, ולא נצפה מילד לצאת לעבודה, ולא נצפה מנער לחדש חידושים, יש פעמים שזה קורה ויש ניצוצת של אור להזכיר לנו את הדרך אבל זה תהליך כל יום להיות יותר טוב מהיום של אתמול .
ולשאלה שלא נשאלה וקשורה כבר אמרתי פעם חשוב גם להסתכל אחורה על הצעדים שכבר עשינו על השנים שעברנו על ההצלחות והיצירות שלנו כי כן עשינו כן אנחנו הולכים ובדרך אבל כן עשינו ועלינו להמשיך ולהסתכל קדימה.
ד' ניסן 10:47

לא הבנתי את השורה האחרונה יש לך שם נראלי מס' טעויות כתיב או שלא קראתי נכון?

ד' ניסן 20:43

היי,

וואי תחושות מובנות.. 

 

אולי עצם ההבנה שאני לא במקום גבוה היא התקדמות בפני עצמה.

 

מעבר לזה, חשוב לא ליפול ליאוש, ולמקום של הכל רע, כי זה לא נכון,

התקדמות יכולה בעיקר לנבוע ולהתממש (דווקא) מתוך ראיית הטוב על עצמנו.

 

ההסתכלות שלנו על העבודה שיש לעשות יכולה להיות מתוך מקום ששואף ורוצה להשתלם לשם, שרוצה להיות שלם, משתלם..

כמו הרצון לשמח מישהו בצורה הכי מושלמת, כמו לארגן משהו בצורה טובה, כמו להצליח במבחן גדול.. כמה אנחנו נשמח להצליח, לראות את ההצלחה בעיניים, "לקנות" את זה אלינו. 

 

הדרך למקום הזה כוללת אתגרים, משברים, שמחות וגם זמנים שפחות..

אבל שמבינים שההשתדלות היא העניין ולא (רק) התוצאה, זה מקבל צורה אחרת.. יש ערך לדרך, לא רק לשלימות הסופית. 

 

בהצלחה..

 

 

 

 

 

א' אייר 19:08
לדעתי כתבתי קצת מסורבל, לא נורא
כ"ט ניסן 21:34

שיעור של הרב ראובן פיירמן על התפילה: תפילה - Archives - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

התפילה היא לא כלי לגרום לה' לעבוד בשבילנו, היא כלי לגרום לנו לעבוד את ה'!

מתחבר לשאר שיעוריו של הרב על האחדות הכוללת. מדהים.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ"ו ניסן 22:43
יש בפייסבוק אדם בשם משה רוט, שכותב דברים שמתחברים ליהדות.
הוא לא מכנה עצמו רב אבל בתגובות יש אנשים שקוראים לו רב.
מישהו יודע משהו לגבי?
כ"ח ניסן 00:13

כתב את "פשוט להאמין" - ספר אמונה חזק ומומלץ, כותב באתר "לדעת להאמין" ובעלון "שבתון". זה מה שאני יודעת עליו.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

פרסומת
כ"ו ניסן 14:19

"עיקר עבודת ה' בבירור האחרון"
כ"ו ניסן 14:20
@לב אוהב תודה בזכותך הכרתי את הגאון הינוקא תודה רבה!
כ"ו ניסן 19:35

יש לו שיעורים יפים..

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ו ניסן 19:38
חחחח
תראי @לב אוהב מה את עושה...
(עד שהיא תתחבר בטח יבוא משיח)
כ"ו ניסן 20:13


"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ז ניסן 17:10

פורום עבודת ה

באחדות ישראל נביא את הגאולה

כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי  הנשמה היהודית

 

כ"ז ניסן 18:30
והנה יש ניסים
כ"ז ניסן 17:10

פורום עבודת ה

באחדות ישראל נביא את הגאולה

כל יופי הבריאה הוא כדי לתאר את יופי  הנשמה היהודית

 

כ"ו ניסן 16:38
עם מגמה שמעריכים תלמידי חכמים שיש להם זיכרון צילומי על פני אחרים שמתאמצים אולי אפילו יותר.
התורה היא לא ידע אלא תורת חיים וכחלק מזה - גם ידע.
כ"ו ניסן 16:48
לא היה ידוע לי על מגמה כזאת אז לא הפריע לי כלום אבל כמו שכתבת הוא באמת ענו עצום דוקא בגלל שהוא כזה גאון ועדיין כזה ענו אני חושבת כמה הוא גדול...
אבל זה לא משנה, אני נהנית מהתורה שלו- זה העיקר

והאמת שאני מבינה מה יש לכבד באדם כזה גאון למרות שהוא חונן משמיים:
•הוא ניתב את הגאונות שלו לתורה
•הוא וודאי השקיע מצד עצמו להתקדש
•לדעתי זה מעיד שיש לו נשמה גבוהה
ואין מה לעשות, עם מתנה גדולה בא תפקיד גדול תחשוב על האחריות שיש עליו
והוא צעיר מאוד
כ"ו ניסן 18:49

שמעתי רק את ה-2 דקות הראשונות 

וממש נכון מה שהוא אומר

לא מכיר את הרב הזה, יפה שאת מרגישה שהוא מחזק אותך

כל אחד צריך איזה רב שיחזק אותו

Souls don't die

 

 

~ענק הברזל~

כ"ו ניסן 20:33
כ"ז ניסן 22:24


ט"ו אדר א 03:13

דוסמסע של תפילהדוס

"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"
הולכים שלוש צעדים נכנסים לבית המקדש אל מול הקודש,

ומבקשים לפתוח שערי שמיים,

והנשמה עולה ונעמדת מול כסא הכבוד, ומקופת באור ואהבה מהבורא. 

ואתה פשוט משתחווה בהודיה

"ברוך אתה ה' !!" 

והאור העוטף מעמיד אותך חזרה, 

והאבות הקדושים  באים לידך לעזור לך לעמוד

 "אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב"

ואיתם לידי והאהבה לבורא, כשעומדים מול כיסא הכבוד, אפשר להתחיל לפתוח תודה

ל"האל הגדול" בחסד כפי שגילה אברהם אבינו, {בחסד הגדול שעשה בעולם בהכנסת אורחים קירוב לבבות}

"הגיבור" בדין כפי שגילה יצחק אבינו, { שנלחם בדין לזכות אותנו שעמד בעקדה והיה מוכן לתת  את כולו למצוות הבורא}"והנורא" כפי שגילה יעקב אבינו { ישראל הקשר ישר לאל הקריבה לקדושה לאור אינסוף, אבי השבטים ועם ישראל כל אחד ברמתו}

"אל עליון" מעל לכל דמיון ומידה..{ פשוט באור אין סוף שנגלה בטוב בכל העולם .}

 

 

אבא שמע קולי,
הקשב לתפילותי,
פתח לבי אליך,
פתח שפתי לזמר בשבחך,

 

{אני יודע שזה באמצע הברכה אצלי פשוט החלק השני של הברכה הוא כמעט כברכה בפני עצמה בגדול ממש אברהם אבינו מוליך את החלק הבא של הברכה ועליו גם חתימת הברכה {מגן אברהם} אשמח לשמוע תגובות, וכמובן אם רוצים, ואם יש מישהו שמבין באנימציה ורוצה לנסות להפוך את הדברים לעוד יותר בציור אנימציה אשמח מאד כמובן.}

הדמיון בגדול הוא על פי פירושים על המילים של התפילה הלכות שאומרת שצריך שאדם יראה עצמו עומד בבית המקדש ומול כסא הכבוד והדרך שלי בסופו של יום כאשר אני מגיע לתפילה עמוקה ולמפגש יותר גדול עם ה'.

מקווה שהדברים יהיו לטוב.

 

 

 

כ' אדר א 19:13

בס"ד

חלק השני של ברכת אבות:

 

אברהם אבינו מתקרב וטפח לי על הגב ומגלה לי מחסדו של הבורא:

"גומל חסדים טובים, וקונה הכל" 

ואני מבין איך ה' נותן את כל הטוב שבעולם, איך הכל שלו ובהנהגתו ו"מה אשיב לך והכל שלך"

"זוכר חסדי אבות"

ואתה ה' זוכר את החסדים של האבות הקדושים, ואת האהבה של אברהם שקידש שמך בעולם. ועבור זה אני יכול לעמוד לפניך בתפילה ואתה:

"וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה."

מביא לנו גאולה, ומקרב אותנו לשמך באהבה, מתוך אותה התחברות לחסד ולטוב האינסופי שלך שאברהם אבינו 

 

{בעשרת ימי תשובה: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
תן לנו חיים, תזכור אותנו לחיים, לאהבה לחסד הטוב של החיים, ואנחנו למענך רוצים, כדי שנוכל לאוהב אותך ולגדל שמך אנו מבקשים.}

 

מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן,

אתה תומך בי ועוזר לי ואני אומר לך תודה שאתה מאפשר לי להיות פה קרוב אליך ושומר עלי
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:
כמו ששמרת על אברהם אבינו והיית לו מגן, גם שהוא היה ראשון ויחידי ונגד כל העולם וכך גם אם אני הכי לבד או מרחוק אברהם מגלה שאם אאמין וארצה בקשר ובאהבה שלך תיתן לי מקום גם כאשר אין לי זכות אבות..

י"ז אדר ב 18:47
בס"ד

"אתה קדוש" - נבדל מכל דמיון אין דרך לראות ולהבין מה זה האור של ה', (מדמיין מעין חושך של הניתוק מכך שאין יכולת להבין ובמקביל תחושה של אור קדושה שבעורת בך בפנים)
"ושמך קדוש" השם י - ה - ו - ה מצטייר מולי מאש לבנה בהוקת הגילוי האלוקי בעולם, ההנגה בכל אירועי ההיסטוריה של ה'..והאור הזה ה' מקיף אותי
"וקדושים" אנחנו זוכים לקדושה שלך לחיבוק מאורו של ה' שמקיף אותנו ומהווה אותנו ואיתו ובזכותו
"יהללוך סלה" בוקעת תודה של אהבה ואור אינסופי
"כי אל מלך גדול וקדוש אתה" נאה לקדוש פאר מקדושים ותודה לך ה' על האור האלוקי הבוער בקרבי על כך שקידשתנו בקדושתך וזכינו לעמוד לפניך ולפתוח בתפילה, "ברוך אתה ה' האל הקדוש!!!" פשוט תחושת תודה ואהבה של ה' שמקיפה אותנו של כך שה' מקשיב לנו הקשר הישר שלנו אל ה' אל הקדושה עם ישראל ישר אל (מה שגילה יעקב אבינו) ופשוט תודה.
"נאה לקדוש פאר מקדושים, אתה ה' מלך מלכי המלכים האל הגדול הקדוש מעל לכל דמיון ואוהב אותנו (אל מידת חסד) ונחתן לנו מעט מקדושתך לגלות בנו ובעולם הזה.
כ' ניסן 09:23

בס"ד

אני אעשה את חלק זה בצורה קצת אחרת, פה אדבר יותר בכללי על כל הברכות האמצעיות ותפילת שמונה עשרה אולי ארחיב בנפרד יותר על מרכז התפילה של תפילות שבת וחג כי לי יוצא פשוט בדרך כלל למצוא פנאי להגיע להרחבת המחשבה ותפילה כזו בעיקר בימים אלה, אבל מה שנקרא אני רוצה לפתוח פתח.

 

אני אתחיל במה שאני בעצם ראיתי בכללי בתפילה נקרא לזה, יש 4 סגנונות של תפילה שמופיעים שעברנו עליהם

א' התפילה העצמית - {ראו חלק א' ה' שפתי תפתח, המקום האישי שלי מול הבורא..}

ב' תפילת החסד ואברהם אבינו {ראו חלק ב' - מגן אברהם}

ג' תפילת הגבורה במידת יצחק {ראו חלק ג' ברכת מחיה המתים- גבורות גשמים הדין שמגלה את העומק}

ד' יעקב, ישראל מידת האמת והקדושה {ראו חלק ד' ברכת אתה קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה, הקשר שלנו כעם ישראל ישר אל ה' היכולת לקדש לראות את חותם האמת של ה' הקדושה שהיא נבדלת וקדושה כל כך}.

 

עכשיו לדעתי הרצף הזה ממשיך וחוזר שוב

 

א' אתה חונן לאדם דעת חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, אחרי שראינו את התגלות הגדולה של ה' בכל המידות התפללנו עם האבות אנחנו מבקשים לקבל גם מעט מזה לקבל לנו

חכמה - אור ראשוני, אברהם אבינו היה יחידי הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני אב המון גווים הוא הפתח של האבות האור הראשון שמראה שלא משנה מי אתה ואפילו הגרים שאין להם זכות אבות בכוח האמונה יכולים לזכות לקשר עם הבורא.

בינה - להבין דבר מתוך דבר ,בניין הגבורה הדין הם מה שבונים הסערה מצמיחה, גבורות הגשם.

ודעת - החיבור והקשר אל הדבר הקשר ישר -אל ישראל קשר ישיר חיבור עמוק לקדושה שמפעמת גם בנו.

 

ב' אברהם אבינו ברכת השיבנו אבינו לתורתך, התשובה מאהבה הרצון לקשר של אהבה תשובה של אהבה.

 

ג' יצחק מידת הדין, ברכת סלח לנו ומחל לנו, פה נוהגים גם להכות על החטא עם היד שזה מסמן בעיני את העניין של הכוח של הדין שהוא מכה לפעמים והוא מרפא הוא פותח את הסליחה והמחילה לקבל את עצמי מחדש.{כפרת עוונת וכו'}

 

ד' יעקב,  ישראל אמת וגאולה.  ברכת הגאולה "ראה נא בעינינו וריבה ריבנו" הקשר הישיר שמבקש מה' לראות את הצרות שלנו לחוות את הקשיים שלנו שמבין שאיתך אנוכי בצרה, ומתוכו מבקשים גואלה ואור יותר גדול שיתגלה בעולם והסיום  "גואל ישראל" בעיני מזכיר לי ורומז חזרה לישראל.

 

 

לדעתי רצף זה ממשיך כנראה גם בברכות הבאות, אבל כרגע אעצור כאן ובהמשך אשתדל לכתוב על הברכות האחרות..

י"ז אדר ב 19:02
בס"ד
יצחק אבינו עומד לצידי ומחזק בגבורה ועוצמה, (הוא זה שמגלה את עניין הברכה.)
"אתה גיבור לעולם אדני"
הגבורה שלך היא נצחית הדין שלך וכל מה שאתה עושה הם אמיתיים וקיימים, "מחיה מתים אתה רב להושיע" אתה זה שמחיה אותי, שבעלדיך אני כמת, ואתה מושיע מתוך עומק החשכה,

"מוריד הטל" "משיב הרוח ומוריד הגשם"
הטל האינסופי מכוון את הגשמים בכמיות שמחיה אותנו שיצמחו, מכוון את הקשיים
שיאירו את חיינו.

"מכלכל חיים בחסד"
נותן לנו את כל מה שאנחנו צריכים מעורב ברחמים גם בעומק הדין יש את החסד שלך שאתה הוא זה ש"מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים רופא חולים מתיר אסורים" בכל דין אתה גם זה שמחיה מתיר ומרפא מערב רחמים בדין ומדייק את הכל שנקבל בדיוק
"מי כמוך בעל גבורות" מי יש לו גבורה כמו שלך כל כך מדיוקת "ומי דומה לך מלך ממית ומחיה" ומי יכול להידמות לגבורה שלך שמצמיחה חיה לך מלך ממית ומתוך כך אף מחיה.
"ונאמן אתה להחיות מתים"
האמונה שלי בך בדיוק שלך בעוצמה שלך שאתה מחיה מתים וגם אם אני בחשכה אני מאמין באור שלך.
"ברוך אתה מחיה המתים"
תודה לך על האמונה בך שמאפשרת לי לחיות לחיות באמונתך בדיוק שלך שכל מה שקיבלתי הוא בדיוק עבורי לגדול להתגבר ולהיות מעל ומעבר.
כ"ה אדר ב 15:43
זה באמת מבאר כזה אפילו שהתפילה די מובנת.. תודה!!

~שום דבר אינו יכול לעמעם את האור שבא מבפנים~

תאירו לעולם, העולם יאיר אליכםחצי חיוך

מחר 23:32
יכולה לנסות לשבת על איורים...
כ' ניסן 09:24


כ"א אדר ב 07:58
בס"ד
ותכתחשבו איזו תוכנה אתם מעריכים אצלה?
האם התוכנה הזו קיימת אצלכם ברמה כלשהי?
האם הייתם רוצים להשיג אותה יותר?

אצלי אחת הדמיות האלו זה הנועם אלימלך, שהיום כ"א אדר זה יום פטירתו
התכונה שאני מאד מעריך ממנו זה קדושת המחשבה והדמיון.
אסביר בקצרה על התוכנה מי שרוצה ללמוד עליה ממולץ לקרוא בצטיל קטן שזה הנהגות ממנו ובו הוא מדבר בהנהגה הראשונה על לדמיין עמוד של אש שהאדם מוסר נפשו לתוכו, ובהמשך יש שם לדמיין דמות לידך שמזכירה לאדם על ההנהגות, ובכוונה באכילה לדמיין שטעם האוכל זה הניצוצת של הקדושה שבמאכל..כמובן זה עבודה ענקית והיא עוד רחוקה ממני, אך אני משתדל מאד להרחיב את המחשבה ואת הדימוי של הקדושה בתפילה, לראות כיאלו נכנסים לבית המקדש או עומדים לפני כסא הכבוד, להרגיש את אש הבורא יתברך..
אני חושב שזכיתי למעט מהאור שבאמת מעצב לי בחיים.
אשמח לשמוע מי הדמות שלכם, ומהתוכנה שקיבלתם ממנה.
כ"א אדר ב 10:43
בגדול אני יותר מתחברת ולוקחת לי השראה
דווקא מהדמויות של אנשים בחיים שלי,
כמו סבא שלי. שעבר הרבה
חברה שהתייתמה בגיל נורא צעיר
והיא דואגת גם לאחים שלה , ומנסה להישאר שמחה.
או מורה שנשארה כל כך מוערכת בעיני
ויש לי עוד הרבה כאלה, מנסה ללמוד מכל אחד משהו
כנראה בגלל שאני מרגישה שאיכשהו הגיוני בשבילי להתקרב למה שיש בהם...

ואני כן אכתוב דמות אחת, שברור כמה היא גדולה:
החפץ חיים



כ"א אדר ב 14:39
כל דמות שאני נפגש עם התורה שלה בעקביות...
נגיד הרב קוק אבל יש גם הרבה אחרים
כ"ב אדר ב 15:39
בס"ד
רק רוצה לחדד תנסו לחשוב מה התכונה שאתם מעירכים בדמות? האם התכונה הזו היא חלק מהכוחות שלכם גם? הם אתם רוצים להכניס אותה לחייכם?

שבת שלום.
כ"ב אדר ב 15:41
אני מתבונן בהן הרבה
כ"ג אדר ב 21:36

קשר לת"ח זה א' ב'...

 

אבחור בדמות אחת שיצא לי טיפה לקרוא עליה - הרב גורן זצ"ל.. הוא היה גאון ושקדן וחדשן בצורה בלתי רגילה. פעל ללא חת.. הלוואי להתקרבה לכך. יש לו אוטוביוגרפיה ממש יפה

כ"ג אדר ב 21:41
חשבתי שתלך על הרב שג"ר או הרב פרומן זצ"ל
כ"ג אדר ב 21:48

לרב שג"ר עצמו לא יצא לי יותר מדי להתחבר, 

כשקראתי קצת מה שיצא לי מהספרים הבנתי את השאלות שלו אבל לפעמים שהוא מדבר תשובות אני לא מבין.. גם בתור דמות לא יצא לי יותר מדי להתחבר (יצא לי לראות את הסרט עליו וזה היה יפה אבל לא בצורה שאני ממש אקח את זה הלאה לנפש שלי).

ג' ניסן 22:42

עבורי מדובר באדם פשוט

Souls don't die

 

 

~ענק הברזל~

ד' ניסן 00:05
משהו בפשטות הוא שובה את הלב.
גדלות ופשטות הם דברים שהולכים ביחד
ד' ניסן 08:28
בס"ד
אבא אמא סבא סבתא אח גדול, ולנסות לחשוב מה התכונה המייחדת אותם ואיפה היא אצלי? בתהליך קיימת בקטנה? אני רוצה אותה יותר?

(בחרתי בנועם אלימלך גם כי זה היה יום הפטירה שלו, וגם כי הוא אכן דמות שגדלתי עליה)

אם אקח דמות מהפשוטים אקח את אמא שלי שאני רואה בה את היכולת לא לוותר, והיצירתיות.
אצלי אני מאמין באמונה הזו שלא לוותר ושתמיד ניתן להתקדם אבל אני חושב שבכללי אני פשוט פחות מוכשר זה התחושה שלי, ואיפהשהוא אני רוצה מאד להצליח יותר אבל כנראה שתמיד ארגיש שהיא יותר טובה ממני (יש בזה גם משהו טבעי כי היא אמא שלי ועדיין, הייתי אומר שזה כמו סוג של תחרות אישית שלי בלב לדעת לא לוותר לקשיים)
ד' ניסן 13:58
על הכל בטוב וענווה.
בכלל כשלומדים את הקבלה שלו, רואים ומרגישים שהוא אדם מיושב ורגוע והכל אצלו בזרימה.
הוא גם היה דיין וגדול בצורת הנגלה.
ד' ניסן 20:53

הדברים שכתבת על רבי אלימלך מליז'נסק על קדושת המחשבה והדמיון חשובים, וצריכים הרבה לימוד מכוון.. בשביל לא להגיע לידי טעויות בנושאים הרגישים האלו.

 

השנה הדמות היא - בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי.

תכונה מוערכת -יש הרבה. אבל אולי בין המרכזיות זה ההבנה שלו את נפש האדם. 

 

כשלומדים תניא ממש אפשר ללמוד לעומק את הנפש, היכולות, המניעים, איך אפשר להתגבר, מהי המודעות שצריכה להיות. 

יש הרבה מה להאריך..

 

 

י"א ניסן 11:54

אבל בשבילי, כרגע, הדמות הזאת היא חברה שלי.

 

המצב הרוחני שלה לא טוב יותר משלי אולי אפילו פחות😶

אבל יש לה אמונה ורצון מטורפים!

הלוואי עלי טיפה מהכח האדיר הזה של ההשתוקקות.

זה באמת מחזק אותי, מעמיד לי מטרה לשאוף אליה.

 

מתפללת על שתינו, ועל כל עמ"י, שנזכה לעבוד אותו באמת. מתוך שמחה.

"דַּע אֶת אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם"

(דברי הימים א פרק כח פס' ט)

כ' ניסן 01:54
..... תות"ח! אחרונה

הרב זצ"ל.....!

התכונה של הרב שהוא מאחד את הכל, מצד אחד הוא תקיף ואיש אמת, מצד אחד איש שלום, "האמת והשלום אהבו". זה תפקיד מאוד גדול וחשוב, וקשה מאוד לעמוד בו, אבל מצד אחד לא לחפף ולהיות פשרן כזה, ומצד שני לא להגיע לפילוגים ומחלוקות אלא להיות איש שלום.

וגם אני ממש אוהב את השיטה הזאת של הרב, שהיא לא תופסת דברים באופן שטחי, באופן חיצוני, אלא לראות את הדברים העמוקים, את הרבדים היותר נסתרים ושפחות גלויים לעין, ולהגיד אותם בתור אמת צרופה וכך להתייחס לזה הלכה למעשה ממש. עין טובה מדהימה, שרואה את הדברים במבט נכון, עמוק, רחב, צלול, ואמיתי, שנזכה.

ואני גם ממש אוהב את המיוחדות שבדמות הזאת, דמות של תורת א"י, שהוא מחבר שמים וארץ, יש לו שירים שהוא כותב, הוא מאוד מעריך את החול ואת פיתוח החול, ורואה בו את הקדושה והעומק, ומצד שני הוא הכי "דוס" ורוחני שיש, ממש מאורו של משיח, זה מופלא ביותר. כ"כ הרבה דברים נפלאים וגדולים, תורה מופלאה ועמוקה.

אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.  
וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה,  נאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות"


תעברו עם העכבר ותראו, אם בא לכם

לא מתכתב עם "נשים" באישי
פרסומת
י"ז אדר ב 19:38
(אם כן מה אפשר להגיד על רבנים גדולים שעובדים את ה' בעמל רב בלי זה)
י"ט ניסן 15:12

(לא עיינתי בכל השרשור, אז מחילה אם אני חוזר על דברים של אחרים....).

בסוף אפשר לשאול את אותה שאלה על אותם רבנים שלא עלו לארץ לפני השואה, והרי זה חסר.

רעיון דומה אפשר לראות כבר בגמרא, שיש את רבה ועולא שאמרו על דור המשיח: "ייתי ולא אחמיניה", אך רב יוסף אמר: "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ויש את הגמרא שאומרת שכל התורה הבל היא בפני תורתו של משיח, וכן יש כמה בתי מדרש למעלה, ומי שרוצה להיכנס לבית המדרש של המשיח צריך להפוך אור לחושך, מר למתוק וכו'...זאת אומרת, רואים שיש גדולים שהם נמצאים במן מצב עליון רוחני כזה, ולא מסוגלים להיות במצב של גללי החמור, במצב שיש חוצפא יסגי או התעוררות החומר, וזה אומר שיש להם תפקיד אחר, אך יש את תלמידי החכמים שהם אמורים להיות החיבור של שמים וארץ, האיחוד של החומר והרוח, שזה בית מדרשו של הרב זצ"ל, והמשיח שימשיך את זה ויביא לגאולה השלימה, וזה לא אומר שום דבר על פחיתותם, גם משה רבינו לא אכל ולא שתה 40 יום ו-40 לילה ופרש מאשתו, זה תפקיד אחר, הוא אמור להיות נותן התורה. (חוץ מזה שמשה רבינו לפי דעתי נמצא בדרגה עוד יותר עתידית ועליונה מהגאולה ומהמשיח, והתפקיד של המשיח הוא אמנם מאוד עליון ונעלה, אבל הוא פחוּת במדרגתו ממדרגת משה רבינו, אבל אם אתה רוצה זה באישי....).

(אגב, אם אתה רוצה סיפור שיהווה דוגמא להמחשה, באישי....)

אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.  
וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה,  נאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות"


תעברו עם העכבר ותראו, אם בא לכם

לא מתכתב עם "נשים" באישי
מחר 10:26

אהלן. במיוחד בחופש חשובה ההודעה הזאת. הקמתי לפני שנה מיזם לממן סינון בחינם לכל נער\ה שרוצה, כמה דמעות, כמה חורבן. כל נשמה מתמודדת לבדה על נשמתה ונופלת לשאול תחתיות רק בגלל הורים שלא מבינים, לצערינו, מה הילדים שלהם עוברים. אשמח לעזור במימון אם זה מה שמונע אתכם, נתקשר דרך האימייל Adino.shimon@gmail.com

ואם יש קומונרית שרוצה לעשות איזה מבצע סינונים לסניף שלה זו ממש הצלת נפשות