אבל אני מבינה שאני צריכה רב גם עכשיו כי עולים דברים שאני צריכה להתייעץ לגביהם..

ואני לא מתחתנת בימים הקרובים.. 🙈 

האמת שרבנים להתייעץ איתם דווקא יש. רבנים שיתנו כיוון לחיים... תלוי כמובן באזור ובסגנון של המחפש, אבל רב כזה אפשר למצוא.

רב שאני לגמרי הולך עם הדרך וההשקפה שלו בלי להגיד על חלק מהדברים שהוא אומר שהם לא מתאימים לי, את זה לצערי עוד לא מצאתי.

אלא לבחור ללכת בדרך שלו (:

אם היא בחרה אותו לבעלה, זה אומר כנראה שהיא רוצה גם את הדרך הרוחנית שלו..

יש דרך רוחנית קצת שונה (לא מדבר על אחד חרדי ואחד דתי, אלא בדברים קטנים יחסית)

זה בסדר אם נוח לה להתייעץ לדוגמא עם רבנית אחרת במקום עם הרב שלו, אבל בסוף כדאי שלבית המשותף שלהם יהיה רב,

המטרה היא להקים משהו משותף, לא רק לחיות ביחד, אז גם החיים התורניים צריכים לאט לאט להשתלב אחד בשני (:

סתם.

היא לא צריכה להתבטל לשיטה של הבעל פשוט רוב הבנות רוצות בעל עם שיטה מסויימת שמתאימה להם, ושהבעל יהיה המנהיג הרוחני של הבית.

לא מחייב ששני בני הזוג יהיו באותו שיטה רוחנית בדיוק

כדאי שהאישה תגיע מיושבת מבחינת הדרך הרוחנית שלה ובטח מבחינה הלכתית.

מכמה סיבות:

1. במידה והיא הופכת את עלה ל"רב" שלה, היא מפסיקה ללמוד הלכות שקשורות אליהה, בוודאי שזה טוב וחושב לשאול את הבעל בעניינים הלכתיים ורוחניים- אבל צריך להגיע עם בסיס וידע ורצון להתחזק גם בכוחות עצמנו.

2. אם הרבנים מאותו קו השקפתי, אני לא מבינה מה הבעיה.. וגם יכולה להיות מישהי שיש לה כמה גישות שבעיניה משלימות אחת את השנייה ואין לה "רב רוחני אחד".

3. וצריך להפריד בין רב הלכתי שצריך לבחור ברגע שמקימים בית ולבין רב רוחני, אם הבעל יותר משוייך לרבנים של הרב המור ואישתו יותר לרבי נחמן {חחח דוגמה מצחיקה בפני עצמה}, אז כן אפשר לשלב בין תורת הרב זצ"ל ורבנו וזה לא סותר.

בעיקר גם שהאישה מביאה תורה יותר עדינה מהגבר ולכל אחד מהם יש נקודה של תורה ששייכת לו להביא בהקמת בית וחינוך ילדים.

היו כאלו שיצאתי איתן וזה היה חידוש בשבילן, "למה לא ללכת על פי רב פלוני?" והן הן אלו שטענו באותה נשימה "אני רוצה שהבעל יוביל את הבית בהלכה ורוחניות" כן..בהצלחה.

הן מחפשות בעל שינהיג אותן בדרך הרוחנית שהרב הזה מייצג.

הן לא מחפשות מישהו, ולא אכפת להם מה הדרך שלו העיקר שינהיג, רוצות שינהיג בדרך שהן מאמינות בה.

אם כן אני באה לפרט לך בפרטי 🤓

לפי הסגנון שלי... 

ובמידה ולא, אולי אוכל לעזור.

בואי בשמחה!

ותלכי בדרך שלו.

אם את לא רוצה להתאכזב.

אין היום רבנים ראויים.

אין להם מסוגלות לעזור לאישה ממקום טהור. או שהם נזהרים מידי, או שהם נוטים ליפול.

לא הייתי סומכת.

סליחה שאני ישירה מידי.

גם אני זוכרת שזה ביאס אותי שאין ככ אפשרות לנשים לקבל השקפה ישירות מרבנים אלא יותר בדרכים עקיפות... וגם האפשרות לשאול ולהתייעץ פחות נגישה...

אצלי לקחתי השקפה דרך שיעורי תורה מהרב שהתחברתי אליו... שיעור תורה בהפרדה כמובן עם מחיצה... (אומרת את זה לא סתם כי כבר ראיתי דברים)

ויש גם המון השקפה בספרי מוסר על הדרך הנכונה בעבודת ה'...וסיפורי צדיקים

בנה אותי מאוד...

הלוואי והיתה קהילה לנשים שמדברים על עבודת ה' שואלים מתייעצים ומשתפים...

האמת שזה אחד החלומות שלי...

(בנים בבקשה אם אפשר לא להגיב לי, תודה) 

יש הרבה אנשים שהבחינה הזאת שהצדיק שלהם הסתלק דווקא טובה להם בעבודת ה' ויש כאלה שמעדיפים רב חי...

כל אחד ומה שמתאימים לו.

כידוע ברסלב זה רבי נחמן ורבי נתן,

שהשאירו כ"כ הרבה עצות וכו'..

אם יש רק אחר זה פשוט לא להיות ברסלבר.

ברסלבר אמיתי לא הופך רב מסויים לרב שלו.. אם כבר קוראים לזה "שיחת חברים" והבן אדם לא חייב להיות רב.

כל הקטע של ברסלב, זה רבנו.. ולא רבנים אחרים.

וגם אם יש היום רבנים גדולים של ברסלב, אנשים שהם חלק מהקהילות שלהם- הם לא ברסלברים אותנטים.

ומי שיש לו רב, שהוא לא רבי נחמן- אז הוא לא ברסלבר, פשוט מאוד.

הוא יכול להיות מחובר לסבא, הרב ארוש, ח"ו לברלנד וכו'... אבל זה לא ממש "ברסלב"- כי יש את ההשפעה של אותו רב חי בתור תיווך לתורת רבנו.

ובשביל מה יש ללכת להתייעץ עם רבנים כשרבנו ורבי נתן השאירו כאלה שפעי עולם?

לגבי חב"ד,

זה גם תלוי. להם יש משפיעים, פחןת שמעתי על "רבנים" שהם מאמצים לעצמם... מי שהולך אחרי הרבי- הוא מאוד כזה.

וכנ"ל גינזבורגרים, שהם זרם אחר בחב"ד.

אבל גם בתוכם יש הרבה ניואנסים.

נ.ב.

אני מדברת נטו על גישה והשקפה רוחנית ולא על רב לשאלות הלכתיות.

רבנו השאיר את התורה שלו בשבילנו. בתור הדרכה. אני לא חושבת (באופן כללי גם לשאר החסידויות)  שאם יש למישהו רב לשאלות כאלו ואחרות זה הופך אותו לחסיד לא אוטנטי ואמיתי... בסופו של דבר בואו לא נשכח שרבנו לא היה חי בדור כמו שלנו והדורות שונים מאוד. לדעתי הרבנים בחסידויות כגון ברסלב קובעים את דרכיהם ע"פ תורת רבנו למשל וככה התשובות שהם נותנים הם בעצם ע"פ הדרך של רבנו... 

ככה זה גם בחסידויות אחרות. כל הרבנים של החסידות עונים תשובות ע"פ דרכו של האדמו"ר אבל זה לא הופך אותם לחסידים פחות אוטנטיים...

אפשר לראות כמה כל התורה שלו עוסקת בדור של היום.

אשר להתייעץ עם רב בסגנון "שיחת חברים" ופחות.. שוב לענ"ד בתור הרב'ה שלך, בשביל להיות חסיד של רבי נחמן.

כל דבר שיש בו תיוווך, הורס את האותנטיות.

אפשר לראות את זה בכמה 'רבנים' של ברסלב שעשו מעשים נוראיים וכו'..

ולהבדיל אלפי הבדול לרבנים שמפרשים את תורת הרב קוק,

כל אחד לפי המוחין שלו והגישה שלו.

אבל זה פחות אותנטי לענ"ד

ומוסיפה:

אם שואלים מישהו מי הרב שלו והוא אומר שם של רב שהוא לא רבי נחמן..

אז איך הוא ברסלבר?

מכירה את אור לנוער של הרב רביד?

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.

מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.

לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

הנרות הדולקים ולהתבונן בהם

אבל גם כשהיא מכובה, זה עדיין חפץ של מצווה.

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..

שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת

אני חושב שאת העניין של הרגש אפשר ללמוד מילדים, נערים ומנשים (במיוחד מבוגרות). אפילו מגברים מבוגרים שיש להם אופי פשוט יותר.

לקחת מהם את הפשטות של הרגש, ולהכניס לתוכו את האורות של התורה והרוחניות שלך.

אתה צודק שזה לא יהיה כמו לראות את החת"ס בוכה בתיקון חצות, אבל גם זה משהו (ואגב, בדורות של החת"ס וגדולי החסידות, האופי הטבעי של האנשים היה תמים יותר ורגשי יותר, ככה שיותר קשה להגיע לזה היום).

לי חסר שלא פגשתי את הרב קוק.

לראות אותו, אולי קצת לדבר איתו, ולקבל וייב של ישן עם חדש, עבר עם עתיד, קודש עם חול, שכל חד יחד עם רגש חם, אהבה יחד עם קנאות, אמת יחד עם הכלה, כיסופים גדולים יחד עם סבלנות, ענווה יחד עם עזות דקדושה, תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, פשטות עם פלפול, פשט עם סוד, תורה עם מדע, חרדיות יחד עם לאומיות וחול, אשכנז יחד עם עדות המזרח, גלות יחד עם א"י. והכל יחד בכפיפה אחת מתוך דבקות שלמה בה'.

(מהספר שירת הי"ם על הרב חרל"פ שיום פטירתו השבוע ז כסלו)

קטע שאתם מתרגשים מזה

כי יש פה הרבה דברים- משהו רוחני שמתבטא בצורה מוחשית ואי אפשר להחליף אותו בהסבר פסיכולוגי או רגשי. חיבור בין העולם פה לעולם הנשמות. עולם הקבלה המעשי ולא רק הלמדני. חיבור מוחשי לעבר (האר"י). רבנים שהיו מחוברים בצורה מוחשית לא רק לקדושה שבטבע אלא גם לקדושה שמעל הטבע. וכמובן שזה יותר מרגש כשאלו הרבנים שאני הכי מחובר אליהם.

מילת המפתח כפי ששמים לב- מוחשי

ממה שאני מבין אתה מרגיש שזה נוגע במידת מה לחיים שלך ויש לך אפשרות לשאוב מזה השראה ב"ה.

הארמח"ל מביא במסילת ישרים בקנית מידת החסידות (פרק כ"א) שסיפורי חסידים זה העניין שלהם, י"ר שנזכה כל אחד בדרכו הוא להתחבר למעשיות מרוממות