הייתן יוצאות עם בחור שמאובחן על הרצף בתפקוד גבוה.
אם הייתן יודעות את זה מהבירורים זה היה מקל עליכן או שאם הייתן מגלות את זה אחרי היכרות קצרה זה היה יותר מקל עליכן?
הייתן יוצאות עם בחור שמאובחן על הרצף בתפקוד גבוה.
אם הייתן יודעות את זה מהבירורים זה היה מקל עליכן או שאם הייתן מגלות את זה אחרי היכרות קצרה זה היה יותר מקל עליכן?
יצאתי בעצמי עם בחור שהוא באמת לא מהעולם הזה ג'נטלמן ממש ,חתיך ,חכם בצורה יוצאת דופן, מצטיין דיקן באחד מהתארים הקשים בארץ, ולפי הבירורים המשפחה מקסימה קיצור הצעה הסוג שלא פוגשים כל יום..
ובכל זאת, במהלך הדייט,משהו בתחושת הבטן שלי היה ברור מאוד אני כמעט בטוחה שהוא על הרצף. לא אמרתי כלום לשדכנית ולא שיתפתי אף אחת..
לא כל אחת תבחין בניואנסים – וזה טבעי. אני פשוט רגישה לזה מתוך העבודה שלי עם האוכלוסייה ועם הזמן מתחדדת היכולת לשים לב לפרטים הקטנים: השפה הלא מדוברת,התגובות, המעברים, הריכוז, הדקויות..
אני גם יודעת שלי, עם האופי שלי והצרכים שלי בקשר זה כנראה פחות יתאים. אבל יש בנות שזה יכול להסתדר להן מצוין, וזה ממש יפה בעיניי.
ובכללי
הרבה אנשים סביבנו לא מאובחנים...
אצל גברים לפעמים זה יותר גלוי, אבל אצל נשים האבחון של הרצף יכול להיות מאתגר.. הן לומדות לחקות להתאים את עצמן, להסתיר – וזה דורש עין מאוד מאובחנת כדי לאבחן..
בקיצור כמו בכל קשר – צריך כנות, רגישות, ולדעת מה נכון ואם מתאים לך מהמם
האם לומר בהתחלה לפניי הפגישה שלצורך העניין יש את האבחנה או לנסות להפגש ובמהלך הפגישות לתווך את זה?
זה לא מדע מדויק.
אבל האם להגיד לפניי לא מבריח את הצד השני?
יכול להיות שיש אנשים שיעדיפו שיגידו להם לפני .. ויכול להיות כאלה שגם יחתכו .. מה לך עדיף?
בכל מצב צריך לשקף לצד השני
אין לי נוסחא שהיא עובדת כל הזמן. יש פעמים שעדיף לפניי ויש פעמים שאולי צריך קודם לראות את הבן אדם ואז לתווך לו
לא להגיד לפני, כי הרצף הוא באורך 3,000 ק"מ ועל כל מ"מ יש רמה מסויימת מאוד.....
באה לומר שזה לא אומר באמת כלום על הבן אדם, וההיכרות של הבחורה עם איזשהו בחור אחר על הרצף, אפילו אח או קרוב משפחה...
או חברה בכיתה - ייכנסו לתוך ההגדרה הזאת
בעוד - שאין מצב שאתה בתפקוד דומה להם, או בתכונות דומה להם.
בקיצור - זה לא שם של מחלה.
אחרי היכרות ותוך כדי שיחות מעלים נקודות שונות שמאפיינות אותך כאחד על הרצף..
ולהווי ידוע שהילדים היקרים שמה שנקרא 'על הרצף' הם מוכשרים ומדהימים ומכוונים לתקופתנו המהממת - שניה לפני סוף ה-6,000
זו צורת תקשורת שונה. אנשים על הרצף יכולים להיות מאד מוצלחים (ע"ע אילון מאסק), אבל הם מדברים אחרת, מפרשים מחוות אחרת, בקיצור הכל אחרת. בעבודה הם מסוגלים לעטות מסיכה של אנשים רגילים (למרות שאני שונא להשתמש במונח הזה בהקשר הזה), אבל בבית הם יורידו אותה, וירצו שיקבלו אותם בלי לגלם דמות שהם לא, כמו שכולם רוצים.
סתם לדוגמא: היא יכולה להגיד לו: "ישראל, אתה רעב? הכנתי סלט וחביתות. יצא מעולה." והוא יענה: "לא, אני לא רעב עכשיו, אבל תודה." כשהוא ממשיך לקרוא ספר ואפילו לא מסתכל עליה, בעוד שאנשים רגילים יבינו שהיא לא מציעה לו לאכול בדווקא, אלא סתם רוצה לשבת לדבר.
הם בסוף נשמות כמוני וכמוך להגיד לא ממליץ לאף אחד להיכנס לזה? מי שמך ?
ממליץ לאנשים אחרים לא זה השיא
והדוגמא שנתת בוא .. חצי מהגברים היו מגיבים כך
כמו שלאנשים מותר להמליץ לא להכנס לקשר של דתי וחילוניה בגלל פערי השקפה, מותר לי להמליץ לא להכנס לקשר של אוטיסט ונוירוטיפיקל בגלל פערי תקשורת.
"הם בסוף נשמות כמוני וכמוך", ומה זה אומר? שלא מגיע להם להתחתן עם מישהי שתבין את המורכבות שהם נמצאים בה? שאנשים צריכים להקריב את התקשורת הבין אישית שלהם רק בשביל שהם יהיו "שווים"? ההמלצה שלי שקולה לעצה לא להתחתן עם מישהי שמדברת רק אנגלית כשאתה בקושי מסוגל לראות מתכון לחביתה בלי כתוביות.
וזה נכון גם לאוטיסטים. חבל על כל העצבים שהקשר הזה יביא להם. הם מצפים לשמוע שאם האשה עייפה ואין לה כוח לשטוף כלים - שתגיד, והוא יעשה בשמחה. הוא לא מבין מה היא תרצה מהחיים שלו כשתגיד "לא, לא הכל בסדר, אני אעשה." ואחר כך תקום לעשות כלים בעצבים. הוא ישאל "למה את כועסת? אמרת שזה בסדר שאני לא אשטוף" והיא סתם תדפוק את הראש בקיר. לא חבל?
אפשר לתווך אפשר לגשר על הפערים זה קצת עבודה אבל זה בהחלט אפשרי
זה לא מובן מאליו כל זה. באמת לא סתם שאלתי , זו דילמה שאני מתמודד איתה בייחוד עכשיו שאני מכין את עצמי לדייטים ולקשר שיוביל לחתונה
ובאמת עם תיווך טוב ועבודה של 2 הצדדים אפשר לבנות גשר
אמנם הטון שלי יחסית בוטה, אך אני לא מתייחס לאוטיזם כלקות או נכות. אוטיסט בתפקוד גבוה זה מונח שלדעתי הוא מתעתע, משום שהוא מקבע בתודעה שאוטיסט זה מישהו לא בעל מסוגלות, אבל ספציפית האוטיסט הזה חריג. אני חושב שמונח הרבה יותר נכון יהיה לומר "אוטיסט בקצה הרצף" או "אוטיסט גבולי". הרבה פעמים אנשים חושבים שאוטיזם שווה פיגור, וזה ממש לא ככה. כמו שציינתי מקודם, יש אנשים אוטיסטים שעוקפים את כולנו בהליכה מבחינת אינטליגנציה, כישורים ויכולות, אבל אני לא חושב שלקשר זוגי זה יכול לעבוד (לפחות לא בקלות). אני לא חושב שבני אדם שרגילים לתקשר בצורה קונקרטית יוכלו לחוות קשר זוגי איכותי עם מישהי שמתקשרת בצורה סימבולית, וכמובן להיפך. אין פה מישהו לקוי או לא בסדר.
תעשה לי היכרות עם גברים עם תקשורת טובה
תעשה סטטיסטיקה ותחזור אלי
אפשר להגיד אותו דבר גם על נשים, שבמקום להגיד מה הן רוצות, הן הולכות סחור סחור ובעקיפין ומצפות שיבינו אותן.
אכן גברים הם לא נשים, ותקשורת בין גברים עובדת אחרת, אבל תצאי מנקודת הנחה שהגבר רוצה להבין אותך, אז הוא יתשדל בשבילך לנסות לקלוט רמיזות ותקשורת עקיפה ואת תשתדלי לתווך לו מה שאת רוצה באופן ישיר
אני לא יודעת מה דעתי בנוגע לנושא השרשור, אבל רציתי לדייק שזו לא בעיה שאופיינית דוקא לאנשים עם לקויות תקשורת.
שחצי מהבנים היו מגיבים ככה, זה לא מדויק.
רוב הבנים היו גם רומזים במחוות כאלו ואחרות שהם לא מעוניינים לדבר. לפעמים זה יהיה מחווה ממש קטנה, כמו מבט קטן בעין, תזוזה של הרגל, קפאון של הגוף אינטונציה מסוימת וכדו'. הוא פשוט לא יתחס לסאבטקסט, או ליתר דיוק, לא ישים לב שיש כזה. וזה אפילו עוד יותר מתסכל, כי זה נותן תחושה שלא מבינים אותך, לא תחושה של חוסר עניין זמני.
חד משמעית!!
חוץ מהגברים הנשיים.....
ראיתי הרבה בחיים ויש באמירה הזאת הרבה מאוד מהאמת.
אם שלך לא, זכית!!
לק"י
זה בהנחה שאת מתכוונת שכולם מנותקים רגשית או לא מבינים רגשות.
(למרות שבתור מי שעובדת בבית ספר ללקויות תקשורת, יש ילדים על הרצף ששמים לב לסביבה שלהם יפה מאוד, ויודעים להביע רגשות).
הכוונה ליכולות התקשורת שלהם. ולשיח הרגשי...
חד משמעית!
ורוב מוחץ של הבחורות לא בנוי לזה.
מסתובבים בין האנשים שאת מכירה מלא גברים ובטח נשים לא מאובחנים ומאובחנות אבל בגלל חוסר ידע את לא מבינה שהם כאלה..
אז בואי אל תצאי בהצהרות
העולם הטיפולי (יעוץ זוגי) של זוגות כאלו יחסית בראשיתו
יש גם דור שלם שלא מאובחן
אי אפשר להמליץ לאף בחורה להיכנס לזה. אבל כל בחורה צריכה לדעת מה המשמעויות האפשריות של זוגיות כזאת. יכולת ההצלחה היא פונקציה של רמת המודעות והנכונות ועדין זה קושי תקשורתי שתמיד יהיה קיים שמה.
ולא קיבל הכרה בישראל.
בכל מקרה, מישהו מכיר מחקרים על הכיוון ההפוך (גברים הנשואים לבת זוג שהיא על הרצף)?
זה אחד המחקרים הראשוניים והיחידים בתחום. אז יפה שיש מי שכבר מעביר ביקורת .
במקרה ההפוך הוא יותר קשה למחקר כי בנות הרבה פחות מאובחנות (מראש יש פחות וגם יותר מורכב לאבחון) ואז יותר קשה לבצע מחקר מן הסתם.
זאת יכולת של אנשי רצף אינטלגנטיים במיוחד (לא כולם כמובן) - להציג עובדות בצורה מאוד חד מימדית שתשרת את האינטרס שלהם או נקרא לזה בעדינות חוסר היכולת לראות את האחר\המורכבות - סיבה אשר לכשעצמה מספיקה כדי לחשוב 8 פעמים האם להיכנס איתם לזוגיות.
הספר מקיף מאוד והכותבת מציינת שמה הרבה דברים שהלוואי וילמדו במהרה במערכת המשפט וייושמו בצורה הנכונה בכל הקשור לניכור הורי.
המחקר שלה יחסית ראשוני ויחודי.
והיא ממש לא כותבת את מה שמתואר.
אבל אם הדוקטורט שלה לא מוכר בארץ, או באופן כללי.
כדאי שידעו את זה.
זה שזה מחקר ייחודי זה כמובן נכון, השאלה היא אם המחקר עצמו אמין מספיק, ואם עמד בקריטריונים מקובלים של מחקר.
הוא לא מספיק טוב ולכן זאת סיבה להכפיש אותה?
זה לא אוניברסיטת דרבי או תואר במדעי הדשא. מה אתה רוצה?
זה לא נושא רגיש, זה חוסר רגישות.
הדיאלוג מולך הוא קלאסי לאנשי רצף אני מתנצלת . אני לא ממשיכה את הדיון. רוצה להכפיש מישהי תביא עובדות.
אם זאת אוניברסיטה מדומיינת
או אם זייפה את התעודה שלה
או אם מי שאישר לה את הדוקטורט זה שדים ורוחות.
להישען על זה שהמחקר לא בהכרח מאושר בארץ זה מגוחך.
מתוך סקרנותאני לא מאובחן על הרצף, הכול בסדר.
דווקא התחברתי לספר שלה מכיוון הפוך וד"ל, אבל הבנתי שהוא לא מבוסס מספיק.
אין לי שום עניין להכפיש, רק להציג את הצד השני.
הנה גם כתבה בהארץ, זהו- הכול בסדר מכאן.
תואר ד"ר בפסיכולוגיה, שאינו מוכר בישראל, יעלה לכם 40,000 דולר - אשה עובדת
צריך סיבות ענייניות להטלת ספק במחקר של מישהו.
"חוסר הכרה בארץ" לא מעיד כלום על איכות\אמינות המחקר אלא על אי עמידה בכל מיני קריטריונים של הכרה במוסד.
הקריטריונים האלה יכולים להיות קשורים לפוליטיקה של מוסדות, לגילדות מקצועיות ועוד אי אלו דברים.
אז אם אתה רציני, תציג את התמונה המלאה ולא רק עובדה נקודתית שמספיקה כדי להטיל ספק.
אני לא ממליצה לאף בחורה להיכנס לזוגיות עם בחור על הרצף לפני קריאה של הספר הזה.
אחרי זה הייתי עושה מחקר סופר מעמיק עם אנשים שחיים ממש עם הבחור. החבר`ה מהתיכון והשבט זה לא בהכרח מספיק. אולי אם היו שותפים לחדר בפנימיה הם יכלו לראות דפוסים.
ומי שמחליטה לנסות - צריך ליווי צמוד משלבים מאוד התחלתיים של מטפלים מומחים .
אני כן אומר - אני לא יודעת מה רמת התמיכה של המדינה לאנשי רצף בתפקוד גבוה שמצליחים להחזיק עבודה. למבוגרים מהדור הלא מאובחן התמיכה היא אפסית (אין תמיכה בכלל) . וההוצאות על ליווי טיפולי לא זניחות.
ושמה אותי ב"צד" מסוים...
כאמור, להיפך - דווקא התחברתי לספר שלה, אבל יחד עם זאת הצגתי דברים אחרים שנאמרים (אני לא מומחה בנושאים של הכרה בתארים, אבל נראה לי שכדאי שיכירו גם את הטענות נגד זה, זה הכול).
ותשאל את עצמך למה אתה בוחר לזרוק לחלל הערה שמטילה דווקא את המחקר בספק. (אחד מיחידים, שמונגש גם בשפה העברית).
כנרקסיסט/על הרצף וכיו"ב, אז כדאי לקחת את הטרנדים האלו בעירבון מוגבל.
שוב, אני דווקא הּתחברתי לספר הזה מהצד ההפוך, ועדיין יודע שצריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.
לא מבין מה הקפיץ אותך כל כך.
אם אתן את עצמי בתור דוגמא אז ניואנסים בשיחות ורמזים אני לא אבין אני אצטרך אמירה ישירה ומפורשת. יש עוד היבטים שקשורים לתחומים אחרים
כי אם כן זה באמת כמו לדבר שפות שונות- שפה אפשר ללמוד, לא?
ועוד שאלה, כי זה באמת מסקרן.
מישהו על הרצף עם מישהי על הרצף הקשר אמור לזרום טוב ביניהם?
אני אישית יודע שזה לא יעבוד לי עם בחורה על הרצף התקשורת תהיה כמו ששני תיירים נפגשים וכל אחד מהם מגיע מארץ אחרת.
שבכל קשר (גם נוירוטיפיקלי) צריך לעבוד על התקשורת, דווקא במקרה של בחורה אוטיסטית -
יכול להיות (אמנם עדיף להתייעץ עם אנשים שיותר מבינים) , שדווקא זה שהיא לא תשים לב לניואנסים קטנים, מכך אולי גם לא תצפה לדברים מסוימים , יכול דווקא להתאים .
שזה לא סוף העולם
נשמע שאתה מודע ומכיר את עצמך, לכל אחד יש את ה"לקויות שלו" גם אם אנחנו כביכול לא מאובחנים. זה מאוד תלוי בתפקוד עצמו בעצם ועל מה זה משפיע מבחינת החיים עצמם
צריכה להיות שקיפות אבל לגבי העניין, בכל ההיבטים
לדעתי אחרי היכרות קצרה ולא מראש (כמו שכתבתי לבחור עם מכשיר השמיעה) אבל לא לדחות יותר מדי
ממש כיף לקרוא את מה שאני כותב.
לצערי יצא לפגוש חבר'ה עם תקשורת מיוחדת שלא מתווכים את הייחודיות שלהן בקטע התקשורתי ונראה מהצד שזה מערים עליהם קשיים
אצל כל אחד זה מאפיינים אחרים אבל זה יכול להיות כל דבר מהרבה -
קשב וריכוז
חוסר יכולת לראות את האחר\דעה אחרת
שיחות שהם יותר חקירה משפטית
הימנעות מסיטואציות חברתיות
יש כאלה שמתקשים להחזיק עבודה
חוסר הבנה של סיטואציות
זה דברים שבדייטים מאוד קשה לשים לב אלא רק במגורים משותפים ובמקרה של דתיים זה לא אפשרי.
שאוטיזם זה מעין גבריות בהגזמה.
יש פרופסור בשם מורדי בן חמו שמסביר את זה יפה

אם כן, אתה יכול להסביר את זה (אוטיזם בתפקוד גבוה) ? או שרק "מהצד" יכולים להסביר ?
לדעתי, אם היית נותן את ההסבר *שאתה* מתכוון לתת לבחורה,
אז בפורום היית מקבל פידבק ממספיק אנשים כדי שיענו לך בכנות ,
האם להגיד את מה שסיפרת כרגע -לפני- פגישה או אחרי פגישה. ( בהנחה שאתה והם אנונימיים )
עדיין לא יודעים איפה בדיוק יושב האוטיזם בגנים. זה עדיין במחקר (עד כמה שאני יודעת).
ועזר לי לדעת על זה בתחילת הקשר
רק אם את אנונימית כמובן ובלי משהו שיכול לזהות בן אדם.
מה זה אומר -בפועל ? במציאות ?
תני דוגמא למשהו "כבד", שלא כל אחד יוכל לעכל בקלות...
ומשהו "קליל", שזה בקטנה.
הבלבול לדעתי בגלל שמדובר בהגדרה אחת למגוון רחב -מאוד-. זו התחושה שלי.
שוב, רק אם בא לך לשתף זה יעזור לאחרים להבין במה מדובר.
תודה.
תקשורת זה דבר כל כך בסיסי בחיי נישואין שהייתי צריכה סיבה ממש ממש טובה כדי להסכים לזה
ודבר שני- אמון. הזוי בעיני לא לגלות דבר כזה ורק על זה הייתי מסיימת את הקשר
ניסיתי פעם אחת, והבנתי שזה לא בשבילי. (הדבר היחיד שהפריע לי אצלו זה האוטיזם, וזה עוד היה לפני שהוא אובחן)
יכול להיות סבבה לגמרי בשביל בנות אחרות
אמרת כאן משהו שאשמח לדבר איתך עליו בארבע עיניים
ממליצה את זה לשניכם.
לא הפריע לי האוטיזם עצמו, הבנתי שההתבטאות של אוטיזם בתקשורת במערכת יחסים לא התאימה לי אישית כי הנקודה הזאת היא משהו שמאוד קריטי לי.
אוטיזם בכללי לא מפריע לי
הנייר שכתוב עליו מה הפסיכיאטר חושב, לא ממש משמעותי.
יש לי קרוב משפחה, שדי דומה לתיאור שהופיע כאן באחת ההודעות: חתיך, חכם, מעניין, משהו לא מהעולם הזה. רק שאני ידעתי מאחיו, שבתוך המשפחה הגרעינית הוא אדם נוראי ובלתי נסבל, עם התפרצויות איומות וחרדות חברתיות ודיכאונות ודברים הזויים שאי אפשר להאמין.
הנקודה היא שקשה לדעת את זה כשאתה טיפה רחוק. כשהוא במניה הוא יפרוק אותה על הקרובים אליו וכשהוא בדיפרסיה הוא בדיוק לא מרגיש טוב
ובדייטים הם יכולים להיות מקסימים ונורא מעניינים וחכמים. אותו קרוב משפחה שלי הוא אדם מאוד מצליח בתחומו, הוא כמובן לא אובחן מעולם (לפני 40 שנה מי חשב על זה בכלל?), אבל הצטברות הסימנים והאבחנה של שניים מילדיו לא הותירה לנו ספק... ושוב, רק אנחנו בני המדפחה שלו (ואשתו דאז, שכמובן ברחה ממנו מזמן אבל עסוקה בעניינים שלה). אז אני עדיין פוגש אנשים שממש מספרים לי להתהלבות וגאווה על הקשר שלהם איתו, ואני בלב רק מרחם עליהם כי הם לא מבינים את המשחק - שכשאתה רחוק הוא ינסה לרצות אותך בצורה לא פרופורציונלית, וכשאתה מתקרב הוא נכנס לחרדה חברתית וזה נהיה מסוכן - פשוטו כמשמעו.
דבר נוסף שבן/בת זוג צריך לדעת, שאנשים על הרצף מנהלים תקשורת קצת מוזרה, וככל שהם חכמים יותר (מה שנקרא "תפקוד גבוה"), הם יסתירו הרבה דברים לא הגיוניים שהם עושים. למשל אותו קרוב משפחה שלי היה שורץ שעות בבית הוריו כי הוא היה מרגיש שם בטוח, וגם היה מבזבז המון זמן וכסף כדי לקנות חברים (כפי שתיארתי קודם, כל הזמן הוא צריך את החיזור הזה, כי זה השלב היחיד שהוא מסוגל לקיים תקשורת לא מאיימת ולא מחייבת). אז זה שלא שהוא בגד בה (באותם מעשים), אבל היא עובדתית היה הכרח שהיא תחיה בחוסר מודעות מסוים לגבי מעשיו.
אני כמובן מצייר דוגמה אחת, ואוטיזם זה קשת רחבה עם המון גוונים (מי שמכיר את הביטוי "הקשת האוטיסטית",שמחליף את המושג "הרצף האוטיסטי"). ברור שיש כל מיני סוגים שונים ומשונים, ובכלל יש אנשים - גם בתפקוד גבוה - שהם הרבה יותר מופנמים ואין אצלם תיאורים של אלימות ואימפולסיביות אלא ביטויי חרדה מסוג אחר לגמרי.
מה שען חשוב לדעתי, זה שהצדדים יידעו על מה מדובר וייכנסו לחופה בעיניים פקוחות!!
אני חושבת שאם הייתי מכירה את הבן אדם מראש, והיה נוצר ביננו קשר טוב, לא הייתי מפסיקה את הקשר כשהייתי מגלה את הפרט הזה.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..
תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.
כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30. הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..
ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..
לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?
יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.
אחרת באמת חבל בשביל שניכם.
להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.
אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.
ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.
לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.
כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.
נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.
מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.
צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.
ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.
אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים
ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.
נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30
פחד שחולף ברגע שקופצים
כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.
אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..
(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..).
כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר
בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב
לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...
אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה
מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת
מי אמר שהיא בככל גם כזאת
אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא
אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה
אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה
וחטץ מזה בכללי
מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול
יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות
וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו
אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך
לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות
אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק
ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך
נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו
אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט
בורא עולם שלא יצא חס וחלילה שפגעתי בה בכלל זה
וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי
מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??
מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...
אם זה לא קשור אז מחילה...
שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.
אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.
(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)
נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.
אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.
וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט
וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך
אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).
זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..
בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.
לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.
בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.
מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.
ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך
מלא בהצלחה דוד🙏
איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?
נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.
זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת! תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.
אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.
לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.
אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).
בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )
ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!
אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה
מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה
מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה
אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה
אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?
אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים
אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב
אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור
אז מה הבעייה?
חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה
איך אתה בכללי עם אנשים?
אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?
יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל
יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר
אבל זה לא לפורום
אם זה מעניין אותך שלח מסר
לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.
אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.
מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...
אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.
אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.
חברה הכי טובה שלי מתחתנת
ואני כבר לא יכולה
אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..
אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה
עד כמה הקשר ישתנה
האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?
אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??
האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי?
איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44
אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת
שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן
זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן
זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת
היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים
ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים
תצאו לדייטים גם אתן
אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה
אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה
נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה
וכמה שהוא אוהב אותה
הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת
יש לו חסרונות שהם יתרונות גם
חח
קיצר אל תלחצי תשארי את
תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם
היא לא תוותר עלייך
אני אומרת לך מנסיון.
כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן
אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה
קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה
ותמיד תשארי לצידה
תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו
אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן
אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח
ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.
תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים
זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה
תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן
ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת
כי זה היה חשוב לי.
שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊
ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.
וכנל גם עליהם
אני לא היחידה שמבקשת את הקשר
הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה
לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה
שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה
תודה לה' עליהן
ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.
הרווקות כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה
כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח
זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר
תודה על התשובה שלך,
כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.
אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה
אבל איך עוברים את ההר הזה?
אני צריכה כלים.
כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה
למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..
אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה
הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.
אז זה עזר לי מעט
הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ
שאלתי לשלומם
התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת
וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)
מה עוד ?
יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי
וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק
אז חזרתי לקרוא מלא
לטייל לבדי בים
לעשות איפוס בחדר
להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז
ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת
אל תוותרתי
אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל
באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה
תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי
העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה
והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר
ותאמר שהיית חסרה לה
אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון
וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות
) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)
אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום
אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון
יש עוד שאלה או משהו
לא יודעת אם נגעתי בהכל
אבלזה בערך
וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי
אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי
אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰
וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע
ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה
ומצטרפת לכל מילה שאמרת
דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה
יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין
ממש כמו שתיארת
וזו מתנה ענקית
כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי
גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן
אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה
תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.
וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.
את תראי שהנתק יהיה לטובה.
השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.
רק משהו חשוב מאוד:
בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...
תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.
אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...
אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.
וגם זה קשה,
לסלוח
לאהוב מחדש
לפתוח את הלב שוב
לתת אמון מחדש.
אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.
זה לא יצליח
הולכת לעבור עלייך תקופה קשה
מאתגרת.
וואו
שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...
אוח, כמה שזה קשה
שורף את הלב...
עד היום לא התאוששתי מזה.
וואו,
תהיי חזקה
ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.
לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה
ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.
אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..
לדעתי חבל לוותר מראש.
לרוב הצורך הוא הדדי.
זה לא כיף,
תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים.
בחיים יש כל מיני שינויים
החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל.
תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון.
זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה.
רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר..
ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה
ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב
אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי
תשמחי במה שיש לך
את בריאה? תודי על זה
את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .
גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה
את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן
כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה
זה לא שאני מקנאה,
תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה
העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד
פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)
הבנת?
ואני לא באמת יעזוב
רק השאלה איך להתמודד
הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .
נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח
דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר
..
תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..
להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..
עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר
האם זה מאכזב? כן
האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא
לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..
זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,
אבל קודם כל טוב שאת מודעת..
מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.
וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.
בהצלחה!
נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?
נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?
כן, זה באמת פחות הקנאה
זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה
ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...
אין יותר מדי מה להגיד לך..
בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.
מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.
.. יש לך שם יפהה🥰
ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60
יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.
חינוך.
אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח
חשבתי על זה רגע
ולא חסר
יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.
אילת השחרתודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.
בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים... 
נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.
אני לא מהנדירים האלו (: