יצאתי בעצמי עם בחור שהוא באמת לא מהעולם הזה ג'נטלמן ממש ,חתיך ,חכם בצורה יוצאת דופן, מצטיין דיקן באחד מהתארים הקשים בארץ, ולפי הבירורים המשפחה מקסימה קיצור הצעה הסוג שלא פוגשים כל יום..

ובכל זאת, במהלך הדייט,משהו בתחושת הבטן שלי היה ברור מאוד  אני כמעט בטוחה שהוא על הרצף. לא אמרתי כלום לשדכנית ולא שיתפתי אף אחת..

לא כל אחת תבחין בניואנסים – וזה טבעי. אני פשוט רגישה לזה מתוך העבודה שלי עם האוכלוסייה ועם הזמן מתחדדת היכולת לשים לב לפרטים הקטנים: השפה הלא מדוברת,התגובות, המעברים, הריכוז, הדקויות..

אני גם יודעת שלי, עם האופי שלי והצרכים שלי בקשר זה כנראה פחות יתאים. אבל יש בנות שזה יכול להסתדר להן מצוין, וזה ממש יפה בעיניי.

ובכללי

הרבה אנשים סביבנו לא מאובחנים...

אצל גברים לפעמים זה יותר גלוי, אבל אצל נשים האבחון של הרצף יכול להיות מאתגר.. הן לומדות לחקות להתאים את עצמן, להסתיר – וזה דורש עין מאוד מאובחנת כדי לאבחן..

בקיצור כמו בכל קשר – צריך כנות, רגישות, ולדעת מה נכון ואם מתאים לך מהמם

האם לומר בהתחלה לפניי הפגישה שלצורך העניין יש את האבחנה  או לנסות להפגש ובמהלך הפגישות לתווך את זה? 

זה לא מדע מדויק. 

אבל האם להגיד לפניי לא מבריח את הצד השני?  

יכול להיות שיש אנשים שיעדיפו שיגידו להם לפני .. ויכול להיות כאלה שגם יחתכו .. מה לך עדיף?

בכל מצב צריך לשקף לצד השני 

אין לי נוסחא שהיא עובדת כל הזמן.  יש פעמים שעדיף לפניי ויש פעמים שאולי צריך קודם לראות את הבן אדם ואז לתווך לו

לא להגיד לפני, כי הרצף הוא באורך 3,000 ק"מ ועל כל מ"מ יש רמה מסויימת מאוד.....

באה לומר שזה לא אומר באמת כלום על הבן אדם, וההיכרות של הבחורה עם איזשהו בחור אחר על הרצף, אפילו אח או קרוב משפחה...

או חברה בכיתה - ייכנסו לתוך ההגדרה הזאת

בעוד - שאין מצב שאתה בתפקוד דומה להם, או בתכונות דומה להם.

בקיצור - זה לא שם של מחלה.

אחרי היכרות ותוך כדי שיחות מעלים נקודות שונות שמאפיינות אותך כאחד על הרצף..

ולהווי ידוע שהילדים היקרים שמה שנקרא 'על הרצף' הם מוכשרים ומדהימים ומכוונים לתקופתנו המהממת - שניה לפני סוף ה-6,000

זו צורת תקשורת שונה. אנשים על הרצף יכולים להיות מאד מוצלחים (ע"ע אילון מאסק), אבל הם מדברים אחרת, מפרשים מחוות אחרת, בקיצור הכל אחרת. בעבודה הם מסוגלים לעטות מסיכה של אנשים רגילים (למרות שאני שונא להשתמש במונח הזה בהקשר הזה), אבל בבית הם יורידו אותה, וירצו שיקבלו אותם בלי לגלם דמות שהם לא, כמו שכולם רוצים.

סתם לדוגמא: היא יכולה להגיד לו: "ישראל, אתה רעב? הכנתי סלט וחביתות. יצא מעולה." והוא יענה: "לא, אני לא רעב עכשיו, אבל תודה." כשהוא ממשיך לקרוא ספר ואפילו לא מסתכל עליה, בעוד שאנשים רגילים יבינו שהיא לא מציעה לו לאכול בדווקא, אלא סתם רוצה לשבת לדבר.

הם בסוף נשמות כמוני וכמוך להגיד לא ממליץ לאף אחד להיכנס לזה? מי שמך ?

ממליץ לאנשים אחרים לא זה השיא

והדוגמא שנתת בוא .. חצי מהגברים היו מגיבים כך

כמו שלאנשים מותר להמליץ לא להכנס לקשר של דתי וחילוניה בגלל פערי השקפה, מותר לי להמליץ לא להכנס לקשר של אוטיסט ונוירוטיפיקל בגלל פערי תקשורת.

"הם בסוף נשמות כמוני וכמוך", ומה זה אומר? שלא מגיע להם להתחתן עם מישהי שתבין את המורכבות שהם נמצאים בה? שאנשים צריכים להקריב את התקשורת הבין אישית שלהם רק בשביל שהם יהיו "שווים"? ההמלצה שלי שקולה לעצה לא להתחתן עם מישהי שמדברת רק אנגלית כשאתה בקושי מסוגל לראות מתכון לחביתה בלי כתוביות.

וזה נכון גם לאוטיסטים. חבל על כל העצבים שהקשר הזה יביא להם. הם מצפים לשמוע שאם האשה עייפה ואין לה כוח לשטוף כלים - שתגיד, והוא יעשה בשמחה. הוא לא מבין מה היא תרצה מהחיים שלו כשתגיד "לא, לא הכל בסדר, אני אעשה." ואחר כך תקום לעשות כלים בעצבים. הוא ישאל "למה את כועסת? אמרת שזה בסדר שאני לא אשטוף" והיא סתם תדפוק את הראש בקיר. לא חבל?

אפשר לתווך אפשר לגשר על הפערים זה קצת עבודה אבל זה בהחלט אפשרי 

זה לא מובן מאליו כל זה. באמת לא סתם שאלתי , זו דילמה שאני מתמודד איתה בייחוד עכשיו שאני מכין את עצמי לדייטים ולקשר שיוביל לחתונה 

ובאמת עם תיווך טוב ועבודה של 2 הצדדים אפשר לבנות גשר 

אמנם הטון שלי יחסית בוטה, אך אני לא מתייחס לאוטיזם כלקות או נכות. אוטיסט בתפקוד גבוה זה מונח שלדעתי הוא מתעתע, משום שהוא מקבע בתודעה שאוטיסט זה מישהו לא בעל מסוגלות, אבל ספציפית האוטיסט הזה חריג. אני חושב שמונח הרבה יותר נכון יהיה לומר "אוטיסט בקצה הרצף" או "אוטיסט גבולי". הרבה פעמים אנשים חושבים שאוטיזם שווה פיגור, וזה ממש לא ככה. כמו שציינתי מקודם, יש אנשים אוטיסטים שעוקפים את כולנו בהליכה מבחינת אינטליגנציה, כישורים ויכולות, אבל אני לא חושב שלקשר זוגי זה יכול לעבוד (לפחות לא בקלות). אני לא חושב שבני אדם שרגילים לתקשר בצורה קונקרטית יוכלו לחוות קשר זוגי איכותי עם מישהי שמתקשרת בצורה סימבולית, וכמובן להיפך. אין פה מישהו לקוי או לא בסדר.

תעשה לי היכרות עם גברים עם תקשורת טובה

תעשה סטטיסטיקה ותחזור אלי

אפשר להגיד אותו דבר גם על נשים, שבמקום להגיד מה הן רוצות, הן הולכות סחור סחור ובעקיפין ומצפות שיבינו אותן.

אכן גברים הם לא נשים, ותקשורת בין גברים עובדת אחרת, אבל תצאי מנקודת הנחה שהגבר רוצה להבין אותך, אז הוא יתשדל בשבילך לנסות לקלוט רמיזות ותקשורת עקיפה ואת תשתדלי לתווך לו מה שאת רוצה באופן ישיר

אני לא יודעת מה דעתי בנוגע לנושא השרשור, אבל רציתי לדייק שזו לא בעיה שאופיינית דוקא לאנשים עם לקויות תקשורת. 

שחצי מהבנים היו מגיבים ככה, זה לא מדויק.

רוב הבנים היו גם רומזים במחוות כאלו ואחרות שהם לא מעוניינים לדבר. לפעמים זה יהיה מחווה ממש קטנה, כמו מבט קטן בעין, תזוזה של הרגל, קפאון של הגוף אינטונציה מסוימת וכדו'. הוא פשוט לא יתחס לסאבטקסט, או ליתר דיוק, לא ישים לב שיש כזה. וזה אפילו עוד יותר מתסכל, כי זה נותן תחושה שלא מבינים אותך, לא תחושה של חוסר עניין זמני.

חד משמעית!!

חוץ מהגברים הנשיים.....

ראיתי הרבה בחיים ויש באמירה הזאת הרבה מאוד מהאמת.

אם שלך לא, זכית!!

לק"י

זה בהנחה שאת מתכוונת שכולם מנותקים רגשית או לא מבינים רגשות.

(למרות שבתור מי שעובדת בבית ספר ללקויות תקשורת, יש ילדים על הרצף ששמים לב לסביבה שלהם יפה מאוד, ויודעים להביע רגשות).

הכוונה ליכולות התקשורת שלהם. ולשיח הרגשי...

חד משמעית!

ורוב מוחץ של הבחורות לא בנוי לזה.

מסתובבים בין האנשים שאת מכירה מלא גברים ובטח נשים לא מאובחנים ומאובחנות אבל בגלל חוסר ידע את לא מבינה שהם כאלה..

אז בואי אל תצאי בהצהרות

העולם הטיפולי (יעוץ זוגי) של זוגות כאלו יחסית בראשיתו

יש גם דור שלם שלא מאובחן

אי אפשר להמליץ לאף בחורה להיכנס לזה. אבל כל בחורה צריכה לדעת מה המשמעויות האפשריות של זוגיות כזאת. יכולת ההצלחה היא פונקציה של רמת המודעות והנכונות ועדין זה קושי תקשורתי שתמיד יהיה קיים שמה.

ולא קיבל הכרה בישראל.

בכל מקרה, מישהו מכיר מחקרים על הכיוון ההפוך (גברים הנשואים לבת זוג שהיא על הרצף)?

זה אחד המחקרים הראשוניים והיחידים בתחום. אז יפה שיש מי שכבר מעביר ביקורת .

במקרה ההפוך הוא יותר קשה למחקר כי בנות הרבה פחות מאובחנות (מראש יש פחות וגם יותר מורכב לאבחון) ואז יותר קשה לבצע מחקר מן הסתם.

זאת יכולת של אנשי רצף אינטלגנטיים במיוחד (לא כולם כמובן) - להציג עובדות בצורה מאוד חד מימדית שתשרת את האינטרס שלהם או נקרא לזה בעדינות חוסר היכולת לראות את האחר\המורכבות - סיבה אשר לכשעצמה מספיקה כדי לחשוב 8 פעמים האם להיכנס איתם לזוגיות.

הספר מקיף מאוד והכותבת מציינת שמה הרבה דברים שהלוואי וילמדו במהרה במערכת המשפט וייושמו בצורה הנכונה בכל הקשור לניכור הורי.

המחקר שלה יחסית ראשוני ויחודי.

והיא ממש לא כותבת את מה שמתואר. 

אבל אם הדוקטורט שלה לא מוכר בארץ, או באופן כללי.

כדאי שידעו את זה.

זה שזה מחקר ייחודי זה כמובן נכון, השאלה היא אם המחקר עצמו אמין מספיק, ואם עמד בקריטריונים מקובלים של מחקר.

הוא לא מספיק טוב ולכן זאת סיבה להכפיש אותה?

זה לא אוניברסיטת דרבי או תואר במדעי הדשא. מה אתה רוצה?

זה לא נושא רגיש, זה חוסר רגישות.

הדיאלוג מולך הוא קלאסי לאנשי רצף אני מתנצלת . אני לא ממשיכה את הדיון. רוצה להכפיש מישהי תביא עובדות.

אם זאת אוניברסיטה מדומיינת

או אם זייפה את התעודה שלה

או אם מי שאישר לה את הדוקטורט זה שדים ורוחות.

להישען על זה שהמחקר לא בהכרח מאושר בארץ זה מגוחך.

אני לא מאובחן על הרצף, הכול בסדר.

דווקא התחברתי לספר שלה מכיוון הפוך וד"ל, אבל הבנתי שהוא לא מבוסס מספיק.

 אין לי שום עניין להכפיש, רק להציג את הצד השני.

הנה גם כתבה בהארץ, זהו- הכול בסדר מכאן.

תואר ד"ר בפסיכולוגיה, שאינו מוכר בישראל, יעלה לכם 40,000 דולר - אשה עובדת

צריך סיבות ענייניות להטלת ספק במחקר של מישהו.

"חוסר הכרה  בארץ" לא מעיד כלום על איכות\אמינות המחקר אלא על אי עמידה בכל מיני קריטריונים של הכרה במוסד.

הקריטריונים האלה יכולים להיות קשורים לפוליטיקה של מוסדות, לגילדות מקצועיות ועוד אי אלו דברים.

אז אם אתה רציני, תציג את התמונה המלאה ולא רק עובדה נקודתית שמספיקה כדי להטיל ספק.

אני לא ממליצה לאף בחורה להיכנס לזוגיות עם בחור על הרצף לפני קריאה של הספר הזה.

אחרי זה הייתי עושה מחקר סופר מעמיק עם אנשים שחיים ממש עם הבחור. החבר`ה מהתיכון והשבט זה לא בהכרח מספיק. אולי אם היו שותפים לחדר בפנימיה הם יכלו לראות דפוסים.

ומי שמחליטה לנסות - צריך ליווי צמוד משלבים מאוד התחלתיים של מטפלים מומחים .

אני כן אומר - אני לא יודעת מה רמת התמיכה של המדינה לאנשי רצף בתפקוד גבוה שמצליחים להחזיק עבודה. למבוגרים מהדור הלא מאובחן התמיכה היא אפסית (אין תמיכה בכלל) . וההוצאות על ליווי טיפולי לא זניחות. 

ושמה אותי ב"צד" מסוים...

כאמור, להיפך - דווקא התחברתי לספר שלה, אבל יחד עם זאת הצגתי דברים אחרים שנאמרים (אני לא מומחה בנושאים של הכרה בתארים, אבל נראה לי שכדאי שיכירו גם את הטענות נגד זה, זה הכול).

ותשאל את עצמך למה אתה בוחר לזרוק לחלל הערה שמטילה דווקא את המחקר  בספק. (אחד מיחידים, שמונגש גם בשפה העברית).

כנרקסיסט/על הרצף וכיו"ב, אז כדאי לקחת את הטרנדים האלו בעירבון מוגבל.

שוב, אני דווקא הּתחברתי לספר הזה מהצד ההפוך, ועדיין יודע שצריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.

לא מבין מה הקפיץ אותך כל כך.

אם אתן את עצמי בתור דוגמא אז ניואנסים בשיחות ורמזים אני לא אבין אני אצטרך אמירה ישירה ומפורשת.  יש עוד היבטים שקשורים לתחומים אחרים

כי אם כן זה באמת כמו לדבר שפות שונות- שפה אפשר ללמוד, לא?

ועוד שאלה, כי זה באמת מסקרן.

מישהו על הרצף עם מישהי על הרצף הקשר אמור לזרום טוב ביניהם? 

אני אישית יודע שזה לא יעבוד לי עם בחורה על הרצף התקשורת תהיה כמו ששני תיירים נפגשים וכל אחד מהם מגיע מארץ אחרת. 

שבכל קשר (גם נוירוטיפיקלי) צריך לעבוד על התקשורת, דווקא במקרה של בחורה אוטיסטית -

יכול להיות (אמנם עדיף להתייעץ עם אנשים שיותר מבינים) , שדווקא זה שהיא לא תשים לב לניואנסים קטנים, מכך אולי גם לא תצפה לדברים מסוימים , יכול דווקא להתאים .

שזה לא סוף העולם

נשמע שאתה מודע ומכיר את עצמך, לכל אחד יש את ה"לקויות שלו" גם אם אנחנו כביכול לא מאובחנים. זה מאוד תלוי בתפקוד עצמו בעצם ועל מה זה משפיע מבחינת החיים עצמם

צריכה להיות שקיפות אבל לגבי העניין, בכל ההיבטים

לדעתי אחרי היכרות קצרה ולא מראש (כמו שכתבתי לבחור עם מכשיר השמיעה) אבל לא לדחות יותר מדי

ממש כיף לקרוא את מה שאני כותב. 

לצערי יצא לפגוש חבר'ה עם תקשורת מיוחדת שלא מתווכים את הייחודיות שלהן בקטע התקשורתי ונראה מהצד שזה מערים עליהם קשיים

אצל כל אחד זה מאפיינים אחרים אבל זה יכול להיות כל דבר מהרבה -

קשב וריכוז

חוסר יכולת לראות את האחר\דעה אחרת

שיחות שהם יותר חקירה משפטית

הימנעות מסיטואציות חברתיות

יש כאלה שמתקשים להחזיק עבודה

חוסר הבנה של סיטואציות

זה דברים שבדייטים מאוד קשה לשים לב אלא רק במגורים משותפים ובמקרה של דתיים זה לא אפשרי.

שאוטיזם זה מעין גבריות בהגזמה.

יש פרופסור בשם מורדי בן חמו שמסביר את זה יפה

אם כן, אתה יכול להסביר את זה (אוטיזם בתפקוד גבוה) ? או שרק "מהצד" יכולים להסביר ?

לדעתי, אם היית נותן את ההסבר *שאתה* מתכוון לתת לבחורה,

אז בפורום היית מקבל פידבק ממספיק אנשים כדי שיענו לך בכנות ,

האם להגיד את מה שסיפרת כרגע -לפני- פגישה או אחרי פגישה. ( בהנחה שאתה והם אנונימיים )

עדיין לא יודעים איפה בדיוק יושב האוטיזם בגנים. זה עדיין במחקר (עד כמה שאני יודעת).

ועזר לי לדעת על זה בתחילת הקשר

רק אם את אנונימית כמובן ובלי משהו שיכול לזהות בן אדם.

מה זה אומר -בפועל ? במציאות ?

תני דוגמא למשהו "כבד", שלא כל אחד יוכל לעכל בקלות...
ומשהו "קליל", שזה בקטנה.

הבלבול לדעתי בגלל שמדובר בהגדרה אחת למגוון רחב -מאוד-. זו התחושה שלי.

שוב, רק אם בא לך לשתף זה יעזור לאחרים  להבין במה מדובר.

תודה.

תקשורת זה דבר כל כך בסיסי בחיי נישואין שהייתי צריכה סיבה ממש ממש טובה כדי להסכים לזה

ודבר שני- אמון. הזוי בעיני לא לגלות דבר כזה ורק על זה הייתי מסיימת את הקשר

ניסיתי פעם אחת, והבנתי שזה לא בשבילי. (הדבר היחיד שהפריע לי אצלו זה האוטיזם, וזה עוד היה לפני שהוא אובחן)

יכול להיות סבבה לגמרי בשביל בנות אחרות

אמרת כאן משהו שאשמח לדבר איתך עליו בארבע עיניים

ממליצה את זה לשניכם.

לא הפריע לי האוטיזם עצמו, הבנתי שההתבטאות של אוטיזם בתקשורת במערכת יחסים לא התאימה לי אישית כי הנקודה הזאת היא משהו שמאוד קריטי לי.

אוטיזם בכללי לא מפריע לי

הנייר שכתוב עליו מה הפסיכיאטר חושב, לא ממש משמעותי.

יש לי קרוב משפחה, שדי דומה לתיאור שהופיע כאן באחת ההודעות: חתיך, חכם, מעניין, משהו לא מהעולם הזה. רק שאני ידעתי מאחיו, שבתוך המשפחה הגרעינית הוא אדם נוראי ובלתי נסבל, עם התפרצויות איומות וחרדות חברתיות ודיכאונות ודברים הזויים שאי אפשר להאמין.

הנקודה היא שקשה לדעת את זה כשאתה טיפה רחוק. כשהוא במניה הוא יפרוק אותה על הקרובים אליו וכשהוא בדיפרסיה הוא בדיוק לא מרגיש טוב ובדייטים הם יכולים להיות מקסימים ונורא מעניינים וחכמים. אותו קרוב משפחה שלי הוא אדם מאוד מצליח בתחומו, הוא כמובן לא אובחן מעולם (לפני 40 שנה מי חשב על זה בכלל?), אבל הצטברות הסימנים והאבחנה של שניים מילדיו לא הותירה לנו ספק... ושוב, רק אנחנו בני המדפחה שלו (ואשתו דאז, שכמובן ברחה ממנו מזמן אבל עסוקה בעניינים שלה). אז אני עדיין פוגש אנשים שממש מספרים לי להתהלבות וגאווה על הקשר שלהם איתו, ואני בלב רק מרחם עליהם כי הם לא מבינים את המשחק - שכשאתה רחוק הוא ינסה לרצות אותך בצורה לא פרופורציונלית, וכשאתה מתקרב הוא נכנס לחרדה חברתית וזה נהיה מסוכן - פשוטו כמשמעו.

דבר נוסף שבן/בת זוג צריך לדעת, שאנשים על הרצף מנהלים תקשורת קצת מוזרה, וככל שהם חכמים יותר (מה שנקרא "תפקוד גבוה"), הם יסתירו הרבה דברים לא הגיוניים שהם עושים. למשל אותו קרוב משפחה שלי היה שורץ שעות בבית הוריו כי הוא היה מרגיש שם בטוח, וגם היה מבזבז המון זמן וכסף כדי לקנות חברים (כפי שתיארתי קודם, כל הזמן הוא צריך את החיזור הזה, כי זה השלב היחיד שהוא מסוגל לקיים תקשורת לא מאיימת ולא מחייבת). אז זה שלא שהוא בגד בה (באותם מעשים), אבל היא עובדתית היה הכרח שהיא תחיה בחוסר מודעות מסוים לגבי מעשיו.

אני כמובן מצייר דוגמה אחת, ואוטיזם זה קשת רחבה עם המון גוונים (מי שמכיר את הביטוי "הקשת האוטיסטית",שמחליף את המושג "הרצף האוטיסטי"). ברור שיש כל מיני סוגים שונים ומשונים, ובכלל יש אנשים - גם בתפקוד גבוה - שהם הרבה יותר מופנמים ואין אצלם תיאורים של אלימות ואימפולסיביות אלא ביטויי חרדה מסוג אחר לגמרי.

מה שען חשוב לדעתי, זה שהצדדים יידעו על מה מדובר וייכנסו לחופה בעיניים פקוחות!!

אני חושבת שאם הייתי מכירה את הבן אדם מראש, והיה נוצר ביננו קשר טוב, לא הייתי מפסיקה את הקשר כשהייתי מגלה את הפרט הזה. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.