יצאתי בעצמי עם בחור שהוא באמת לא מהעולם הזה ג'נטלמן ממש ,חתיך ,חכם בצורה יוצאת דופן, מצטיין דיקן באחד מהתארים הקשים בארץ, ולפי הבירורים המשפחה מקסימה קיצור הצעה הסוג שלא פוגשים כל יום..

ובכל זאת, במהלך הדייט,משהו בתחושת הבטן שלי היה ברור מאוד  אני כמעט בטוחה שהוא על הרצף. לא אמרתי כלום לשדכנית ולא שיתפתי אף אחת..

לא כל אחת תבחין בניואנסים – וזה טבעי. אני פשוט רגישה לזה מתוך העבודה שלי עם האוכלוסייה ועם הזמן מתחדדת היכולת לשים לב לפרטים הקטנים: השפה הלא מדוברת,התגובות, המעברים, הריכוז, הדקויות..

אני גם יודעת שלי, עם האופי שלי והצרכים שלי בקשר זה כנראה פחות יתאים. אבל יש בנות שזה יכול להסתדר להן מצוין, וזה ממש יפה בעיניי.

ובכללי

הרבה אנשים סביבנו לא מאובחנים...

אצל גברים לפעמים זה יותר גלוי, אבל אצל נשים האבחון של הרצף יכול להיות מאתגר.. הן לומדות לחקות להתאים את עצמן, להסתיר – וזה דורש עין מאוד מאובחנת כדי לאבחן..

בקיצור כמו בכל קשר – צריך כנות, רגישות, ולדעת מה נכון ואם מתאים לך מהמם

האם לומר בהתחלה לפניי הפגישה שלצורך העניין יש את האבחנה  או לנסות להפגש ובמהלך הפגישות לתווך את זה? 

זה לא מדע מדויק. 

אבל האם להגיד לפניי לא מבריח את הצד השני?  

יכול להיות שיש אנשים שיעדיפו שיגידו להם לפני .. ויכול להיות כאלה שגם יחתכו .. מה לך עדיף?

בכל מצב צריך לשקף לצד השני 

אין לי נוסחא שהיא עובדת כל הזמן.  יש פעמים שעדיף לפניי ויש פעמים שאולי צריך קודם לראות את הבן אדם ואז לתווך לו

לא להגיד לפני, כי הרצף הוא באורך 3,000 ק"מ ועל כל מ"מ יש רמה מסויימת מאוד.....

באה לומר שזה לא אומר באמת כלום על הבן אדם, וההיכרות של הבחורה עם איזשהו בחור אחר על הרצף, אפילו אח או קרוב משפחה...

או חברה בכיתה - ייכנסו לתוך ההגדרה הזאת

בעוד - שאין מצב שאתה בתפקוד דומה להם, או בתכונות דומה להם.

בקיצור - זה לא שם של מחלה.

אחרי היכרות ותוך כדי שיחות מעלים נקודות שונות שמאפיינות אותך כאחד על הרצף..

ולהווי ידוע שהילדים היקרים שמה שנקרא 'על הרצף' הם מוכשרים ומדהימים ומכוונים לתקופתנו המהממת - שניה לפני סוף ה-6,000

זו צורת תקשורת שונה. אנשים על הרצף יכולים להיות מאד מוצלחים (ע"ע אילון מאסק), אבל הם מדברים אחרת, מפרשים מחוות אחרת, בקיצור הכל אחרת. בעבודה הם מסוגלים לעטות מסיכה של אנשים רגילים (למרות שאני שונא להשתמש במונח הזה בהקשר הזה), אבל בבית הם יורידו אותה, וירצו שיקבלו אותם בלי לגלם דמות שהם לא, כמו שכולם רוצים.

סתם לדוגמא: היא יכולה להגיד לו: "ישראל, אתה רעב? הכנתי סלט וחביתות. יצא מעולה." והוא יענה: "לא, אני לא רעב עכשיו, אבל תודה." כשהוא ממשיך לקרוא ספר ואפילו לא מסתכל עליה, בעוד שאנשים רגילים יבינו שהיא לא מציעה לו לאכול בדווקא, אלא סתם רוצה לשבת לדבר.

הם בסוף נשמות כמוני וכמוך להגיד לא ממליץ לאף אחד להיכנס לזה? מי שמך ?

ממליץ לאנשים אחרים לא זה השיא

והדוגמא שנתת בוא .. חצי מהגברים היו מגיבים כך

כמו שלאנשים מותר להמליץ לא להכנס לקשר של דתי וחילוניה בגלל פערי השקפה, מותר לי להמליץ לא להכנס לקשר של אוטיסט ונוירוטיפיקל בגלל פערי תקשורת.

"הם בסוף נשמות כמוני וכמוך", ומה זה אומר? שלא מגיע להם להתחתן עם מישהי שתבין את המורכבות שהם נמצאים בה? שאנשים צריכים להקריב את התקשורת הבין אישית שלהם רק בשביל שהם יהיו "שווים"? ההמלצה שלי שקולה לעצה לא להתחתן עם מישהי שמדברת רק אנגלית כשאתה בקושי מסוגל לראות מתכון לחביתה בלי כתוביות.

וזה נכון גם לאוטיסטים. חבל על כל העצבים שהקשר הזה יביא להם. הם מצפים לשמוע שאם האשה עייפה ואין לה כוח לשטוף כלים - שתגיד, והוא יעשה בשמחה. הוא לא מבין מה היא תרצה מהחיים שלו כשתגיד "לא, לא הכל בסדר, אני אעשה." ואחר כך תקום לעשות כלים בעצבים. הוא ישאל "למה את כועסת? אמרת שזה בסדר שאני לא אשטוף" והיא סתם תדפוק את הראש בקיר. לא חבל?

אפשר לתווך אפשר לגשר על הפערים זה קצת עבודה אבל זה בהחלט אפשרי 

זה לא מובן מאליו כל זה. באמת לא סתם שאלתי , זו דילמה שאני מתמודד איתה בייחוד עכשיו שאני מכין את עצמי לדייטים ולקשר שיוביל לחתונה 

ובאמת עם תיווך טוב ועבודה של 2 הצדדים אפשר לבנות גשר 

אמנם הטון שלי יחסית בוטה, אך אני לא מתייחס לאוטיזם כלקות או נכות. אוטיסט בתפקוד גבוה זה מונח שלדעתי הוא מתעתע, משום שהוא מקבע בתודעה שאוטיסט זה מישהו לא בעל מסוגלות, אבל ספציפית האוטיסט הזה חריג. אני חושב שמונח הרבה יותר נכון יהיה לומר "אוטיסט בקצה הרצף" או "אוטיסט גבולי". הרבה פעמים אנשים חושבים שאוטיזם שווה פיגור, וזה ממש לא ככה. כמו שציינתי מקודם, יש אנשים אוטיסטים שעוקפים את כולנו בהליכה מבחינת אינטליגנציה, כישורים ויכולות, אבל אני לא חושב שלקשר זוגי זה יכול לעבוד (לפחות לא בקלות). אני לא חושב שבני אדם שרגילים לתקשר בצורה קונקרטית יוכלו לחוות קשר זוגי איכותי עם מישהי שמתקשרת בצורה סימבולית, וכמובן להיפך. אין פה מישהו לקוי או לא בסדר.

תעשה לי היכרות עם גברים עם תקשורת טובה

תעשה סטטיסטיקה ותחזור אלי

אפשר להגיד אותו דבר גם על נשים, שבמקום להגיד מה הן רוצות, הן הולכות סחור סחור ובעקיפין ומצפות שיבינו אותן.

אכן גברים הם לא נשים, ותקשורת בין גברים עובדת אחרת, אבל תצאי מנקודת הנחה שהגבר רוצה להבין אותך, אז הוא יתשדל בשבילך לנסות לקלוט רמיזות ותקשורת עקיפה ואת תשתדלי לתווך לו מה שאת רוצה באופן ישיר

אני לא יודעת מה דעתי בנוגע לנושא השרשור, אבל רציתי לדייק שזו לא בעיה שאופיינית דוקא לאנשים עם לקויות תקשורת. 

שחצי מהבנים היו מגיבים ככה, זה לא מדויק.

רוב הבנים היו גם רומזים במחוות כאלו ואחרות שהם לא מעוניינים לדבר. לפעמים זה יהיה מחווה ממש קטנה, כמו מבט קטן בעין, תזוזה של הרגל, קפאון של הגוף אינטונציה מסוימת וכדו'. הוא פשוט לא יתחס לסאבטקסט, או ליתר דיוק, לא ישים לב שיש כזה. וזה אפילו עוד יותר מתסכל, כי זה נותן תחושה שלא מבינים אותך, לא תחושה של חוסר עניין זמני.

חד משמעית!!

חוץ מהגברים הנשיים.....

ראיתי הרבה בחיים ויש באמירה הזאת הרבה מאוד מהאמת.

אם שלך לא, זכית!!

לק"י

זה בהנחה שאת מתכוונת שכולם מנותקים רגשית או לא מבינים רגשות.

(למרות שבתור מי שעובדת בבית ספר ללקויות תקשורת, יש ילדים על הרצף ששמים לב לסביבה שלהם יפה מאוד, ויודעים להביע רגשות).

הכוונה ליכולות התקשורת שלהם. ולשיח הרגשי...

חד משמעית!

ורוב מוחץ של הבחורות לא בנוי לזה.

מסתובבים בין האנשים שאת מכירה מלא גברים ובטח נשים לא מאובחנים ומאובחנות אבל בגלל חוסר ידע את לא מבינה שהם כאלה..

אז בואי אל תצאי בהצהרות

העולם הטיפולי (יעוץ זוגי) של זוגות כאלו יחסית בראשיתו

יש גם דור שלם שלא מאובחן

אי אפשר להמליץ לאף בחורה להיכנס לזה. אבל כל בחורה צריכה לדעת מה המשמעויות האפשריות של זוגיות כזאת. יכולת ההצלחה היא פונקציה של רמת המודעות והנכונות ועדין זה קושי תקשורתי שתמיד יהיה קיים שמה.

ולא קיבל הכרה בישראל.

בכל מקרה, מישהו מכיר מחקרים על הכיוון ההפוך (גברים הנשואים לבת זוג שהיא על הרצף)?

זה אחד המחקרים הראשוניים והיחידים בתחום. אז יפה שיש מי שכבר מעביר ביקורת .

במקרה ההפוך הוא יותר קשה למחקר כי בנות הרבה פחות מאובחנות (מראש יש פחות וגם יותר מורכב לאבחון) ואז יותר קשה לבצע מחקר מן הסתם.

זאת יכולת של אנשי רצף אינטלגנטיים במיוחד (לא כולם כמובן) - להציג עובדות בצורה מאוד חד מימדית שתשרת את האינטרס שלהם או נקרא לזה בעדינות חוסר היכולת לראות את האחר\המורכבות - סיבה אשר לכשעצמה מספיקה כדי לחשוב 8 פעמים האם להיכנס איתם לזוגיות.

הספר מקיף מאוד והכותבת מציינת שמה הרבה דברים שהלוואי וילמדו במהרה במערכת המשפט וייושמו בצורה הנכונה בכל הקשור לניכור הורי.

המחקר שלה יחסית ראשוני ויחודי.

והיא ממש לא כותבת את מה שמתואר. 

אבל אם הדוקטורט שלה לא מוכר בארץ, או באופן כללי.

כדאי שידעו את זה.

זה שזה מחקר ייחודי זה כמובן נכון, השאלה היא אם המחקר עצמו אמין מספיק, ואם עמד בקריטריונים מקובלים של מחקר.

הוא לא מספיק טוב ולכן זאת סיבה להכפיש אותה?

זה לא אוניברסיטת דרבי או תואר במדעי הדשא. מה אתה רוצה?

זה לא נושא רגיש, זה חוסר רגישות.

הדיאלוג מולך הוא קלאסי לאנשי רצף אני מתנצלת . אני לא ממשיכה את הדיון. רוצה להכפיש מישהי תביא עובדות.

אם זאת אוניברסיטה מדומיינת

או אם זייפה את התעודה שלה

או אם מי שאישר לה את הדוקטורט זה שדים ורוחות.

להישען על זה שהמחקר לא בהכרח מאושר בארץ זה מגוחך.

אני לא מאובחן על הרצף, הכול בסדר.

דווקא התחברתי לספר שלה מכיוון הפוך וד"ל, אבל הבנתי שהוא לא מבוסס מספיק.

 אין לי שום עניין להכפיש, רק להציג את הצד השני.

הנה גם כתבה בהארץ, זהו- הכול בסדר מכאן.

תואר ד"ר בפסיכולוגיה, שאינו מוכר בישראל, יעלה לכם 40,000 דולר - אשה עובדת

צריך סיבות ענייניות להטלת ספק במחקר של מישהו.

"חוסר הכרה  בארץ" לא מעיד כלום על איכות\אמינות המחקר אלא על אי עמידה בכל מיני קריטריונים של הכרה במוסד.

הקריטריונים האלה יכולים להיות קשורים לפוליטיקה של מוסדות, לגילדות מקצועיות ועוד אי אלו דברים.

אז אם אתה רציני, תציג את התמונה המלאה ולא רק עובדה נקודתית שמספיקה כדי להטיל ספק.

אני לא ממליצה לאף בחורה להיכנס לזוגיות עם בחור על הרצף לפני קריאה של הספר הזה.

אחרי זה הייתי עושה מחקר סופר מעמיק עם אנשים שחיים ממש עם הבחור. החבר`ה מהתיכון והשבט זה לא בהכרח מספיק. אולי אם היו שותפים לחדר בפנימיה הם יכלו לראות דפוסים.

ומי שמחליטה לנסות - צריך ליווי צמוד משלבים מאוד התחלתיים של מטפלים מומחים .

אני כן אומר - אני לא יודעת מה רמת התמיכה של המדינה לאנשי רצף בתפקוד גבוה שמצליחים להחזיק עבודה. למבוגרים מהדור הלא מאובחן התמיכה היא אפסית (אין תמיכה בכלל) . וההוצאות על ליווי טיפולי לא זניחות. 

ושמה אותי ב"צד" מסוים...

כאמור, להיפך - דווקא התחברתי לספר שלה, אבל יחד עם זאת הצגתי דברים אחרים שנאמרים (אני לא מומחה בנושאים של הכרה בתארים, אבל נראה לי שכדאי שיכירו גם את הטענות נגד זה, זה הכול).

ותשאל את עצמך למה אתה בוחר לזרוק לחלל הערה שמטילה דווקא את המחקר  בספק. (אחד מיחידים, שמונגש גם בשפה העברית).

כנרקסיסט/על הרצף וכיו"ב, אז כדאי לקחת את הטרנדים האלו בעירבון מוגבל.

שוב, אני דווקא הּתחברתי לספר הזה מהצד ההפוך, ועדיין יודע שצריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.

לא מבין מה הקפיץ אותך כל כך.

אם אתן את עצמי בתור דוגמא אז ניואנסים בשיחות ורמזים אני לא אבין אני אצטרך אמירה ישירה ומפורשת.  יש עוד היבטים שקשורים לתחומים אחרים

כי אם כן זה באמת כמו לדבר שפות שונות- שפה אפשר ללמוד, לא?

ועוד שאלה, כי זה באמת מסקרן.

מישהו על הרצף עם מישהי על הרצף הקשר אמור לזרום טוב ביניהם? 

אני אישית יודע שזה לא יעבוד לי עם בחורה על הרצף התקשורת תהיה כמו ששני תיירים נפגשים וכל אחד מהם מגיע מארץ אחרת. 

שבכל קשר (גם נוירוטיפיקלי) צריך לעבוד על התקשורת, דווקא במקרה של בחורה אוטיסטית -

יכול להיות (אמנם עדיף להתייעץ עם אנשים שיותר מבינים) , שדווקא זה שהיא לא תשים לב לניואנסים קטנים, מכך אולי גם לא תצפה לדברים מסוימים , יכול דווקא להתאים .

שזה לא סוף העולם

נשמע שאתה מודע ומכיר את עצמך, לכל אחד יש את ה"לקויות שלו" גם אם אנחנו כביכול לא מאובחנים. זה מאוד תלוי בתפקוד עצמו בעצם ועל מה זה משפיע מבחינת החיים עצמם

צריכה להיות שקיפות אבל לגבי העניין, בכל ההיבטים

לדעתי אחרי היכרות קצרה ולא מראש (כמו שכתבתי לבחור עם מכשיר השמיעה) אבל לא לדחות יותר מדי

ממש כיף לקרוא את מה שאני כותב. 

לצערי יצא לפגוש חבר'ה עם תקשורת מיוחדת שלא מתווכים את הייחודיות שלהן בקטע התקשורתי ונראה מהצד שזה מערים עליהם קשיים

אצל כל אחד זה מאפיינים אחרים אבל זה יכול להיות כל דבר מהרבה -

קשב וריכוז

חוסר יכולת לראות את האחר\דעה אחרת

שיחות שהם יותר חקירה משפטית

הימנעות מסיטואציות חברתיות

יש כאלה שמתקשים להחזיק עבודה

חוסר הבנה של סיטואציות

זה דברים שבדייטים מאוד קשה לשים לב אלא רק במגורים משותפים ובמקרה של דתיים זה לא אפשרי.

שאוטיזם זה מעין גבריות בהגזמה.

יש פרופסור בשם מורדי בן חמו שמסביר את זה יפה

אם כן, אתה יכול להסביר את זה (אוטיזם בתפקוד גבוה) ? או שרק "מהצד" יכולים להסביר ?

לדעתי, אם היית נותן את ההסבר *שאתה* מתכוון לתת לבחורה,

אז בפורום היית מקבל פידבק ממספיק אנשים כדי שיענו לך בכנות ,

האם להגיד את מה שסיפרת כרגע -לפני- פגישה או אחרי פגישה. ( בהנחה שאתה והם אנונימיים )

עדיין לא יודעים איפה בדיוק יושב האוטיזם בגנים. זה עדיין במחקר (עד כמה שאני יודעת).

ועזר לי לדעת על זה בתחילת הקשר

רק אם את אנונימית כמובן ובלי משהו שיכול לזהות בן אדם.

מה זה אומר -בפועל ? במציאות ?

תני דוגמא למשהו "כבד", שלא כל אחד יוכל לעכל בקלות...
ומשהו "קליל", שזה בקטנה.

הבלבול לדעתי בגלל שמדובר בהגדרה אחת למגוון רחב -מאוד-. זו התחושה שלי.

שוב, רק אם בא לך לשתף זה יעזור לאחרים  להבין במה מדובר.

תודה.

תקשורת זה דבר כל כך בסיסי בחיי נישואין שהייתי צריכה סיבה ממש ממש טובה כדי להסכים לזה

ודבר שני- אמון. הזוי בעיני לא לגלות דבר כזה ורק על זה הייתי מסיימת את הקשר

ניסיתי פעם אחת, והבנתי שזה לא בשבילי. (הדבר היחיד שהפריע לי אצלו זה האוטיזם, וזה עוד היה לפני שהוא אובחן)

יכול להיות סבבה לגמרי בשביל בנות אחרות

אמרת כאן משהו שאשמח לדבר איתך עליו בארבע עיניים

ממליצה את זה לשניכם.

לא הפריע לי האוטיזם עצמו, הבנתי שההתבטאות של אוטיזם בתקשורת במערכת יחסים לא התאימה לי אישית כי הנקודה הזאת היא משהו שמאוד קריטי לי.

אוטיזם בכללי לא מפריע לי

הנייר שכתוב עליו מה הפסיכיאטר חושב, לא ממש משמעותי.

יש לי קרוב משפחה, שדי דומה לתיאור שהופיע כאן באחת ההודעות: חתיך, חכם, מעניין, משהו לא מהעולם הזה. רק שאני ידעתי מאחיו, שבתוך המשפחה הגרעינית הוא אדם נוראי ובלתי נסבל, עם התפרצויות איומות וחרדות חברתיות ודיכאונות ודברים הזויים שאי אפשר להאמין.

הנקודה היא שקשה לדעת את זה כשאתה טיפה רחוק. כשהוא במניה הוא יפרוק אותה על הקרובים אליו וכשהוא בדיפרסיה הוא בדיוק לא מרגיש טוב ובדייטים הם יכולים להיות מקסימים ונורא מעניינים וחכמים. אותו קרוב משפחה שלי הוא אדם מאוד מצליח בתחומו, הוא כמובן לא אובחן מעולם (לפני 40 שנה מי חשב על זה בכלל?), אבל הצטברות הסימנים והאבחנה של שניים מילדיו לא הותירה לנו ספק... ושוב, רק אנחנו בני המדפחה שלו (ואשתו דאז, שכמובן ברחה ממנו מזמן אבל עסוקה בעניינים שלה). אז אני עדיין פוגש אנשים שממש מספרים לי להתהלבות וגאווה על הקשר שלהם איתו, ואני בלב רק מרחם עליהם כי הם לא מבינים את המשחק - שכשאתה רחוק הוא ינסה לרצות אותך בצורה לא פרופורציונלית, וכשאתה מתקרב הוא נכנס לחרדה חברתית וזה נהיה מסוכן - פשוטו כמשמעו.

דבר נוסף שבן/בת זוג צריך לדעת, שאנשים על הרצף מנהלים תקשורת קצת מוזרה, וככל שהם חכמים יותר (מה שנקרא "תפקוד גבוה"), הם יסתירו הרבה דברים לא הגיוניים שהם עושים. למשל אותו קרוב משפחה שלי היה שורץ שעות בבית הוריו כי הוא היה מרגיש שם בטוח, וגם היה מבזבז המון זמן וכסף כדי לקנות חברים (כפי שתיארתי קודם, כל הזמן הוא צריך את החיזור הזה, כי זה השלב היחיד שהוא מסוגל לקיים תקשורת לא מאיימת ולא מחייבת). אז זה שלא שהוא בגד בה (באותם מעשים), אבל היא עובדתית היה הכרח שהיא תחיה בחוסר מודעות מסוים לגבי מעשיו.

אני כמובן מצייר דוגמה אחת, ואוטיזם זה קשת רחבה עם המון גוונים (מי שמכיר את הביטוי "הקשת האוטיסטית",שמחליף את המושג "הרצף האוטיסטי"). ברור שיש כל מיני סוגים שונים ומשונים, ובכלל יש אנשים - גם בתפקוד גבוה - שהם הרבה יותר מופנמים ואין אצלם תיאורים של אלימות ואימפולסיביות אלא ביטויי חרדה מסוג אחר לגמרי.

מה שען חשוב לדעתי, זה שהצדדים יידעו על מה מדובר וייכנסו לחופה בעיניים פקוחות!!

אני חושבת שאם הייתי מכירה את הבן אדם מראש, והיה נוצר ביננו קשר טוב, לא הייתי מפסיקה את הקשר כשהייתי מגלה את הפרט הזה. 

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳