"ונציג דוגמה כללית, כי אמרו החכמים, שעל האדם להתלמד מן טבע הצבי, כמו שאמר הכתוב השבעתי אתכם בצבאות או באילות השדה, וטבע הצבי הוא, בעת שהצייד רודף אחריו להשיגו, בורח הוא ממנו אל היער, ורץ בתוכו להימלט על נפשו, ולפי שיודע שענפי האילנות מפריעים אותו על דרכו, כי יסתבך בהם בקרניו המפוצלות, לכן מיד כשנכנס אל היער, שובר מקודם את קרניו באילן, ואחר־כך הוא מתחיל לרוץ ריצה חופשית בלי מפריע כלל. כן האדם, יש לו עולם אשר יפריע לו על דרכו ומסתבך הוא בו, כל שכן שצריך לראות את הנולד ולשבור מידותיו הרעות, כדי שלא יילכד על־ידי האורב הפנימי.

אמנם, אם נתבונן בהנדון נראה כי הבדל גדול יש בין היער של הצבי, ובין היער של האדם. כי שם יש יער במציאות, ואם לא ישבור את קרניו, וודאי שיפריע לו היער על דרך מרוצתו. אבל בהנדון של האדם אין יער במציאות כלל, ואין היער גורם מה שהאדם מרגיש קשיים ועיכובים להשיג בחירתו. אלא אם יש עיכוב, אם מרגיש שאין לו חירות בעולמו, וקשור הוא כבעבותות עגלה – וכל דבר שנמלך בעשייתו ישקול רק מה יאמר זה, ומה ידבר זה, ואם יהיה נרצה בעיני העולם – אין העולם עיכובו, אלא הוא בעצמו, הקרניים שלו עושים להם יער, וללא הקרניים אין יער במציאות כלל [...] כן בעיניו הוא רואה דמיון בתוך דמיון. [...]"

במקום לבוא עם מיליון דעות קדומות, שמפריעות רק לדמיון שלנו של איך דברים צריכים להיראות ו"הזוגיות המושלמת", אפשר פשוט להכיר את האדם שמולנו ולראות שטוב ונחמד לנו.

האם זה שהחתן יהיה מעדה מסוימת, ערובה לכך שהנישואים יהיו יותר טובים, ואם יהיה מעדה אחרת, הם יהיו גרועים יותר? ובכן, תלוי עד כמה אנחנו מאכילים את הראש שלנו בדמיונות ופנטזיות ותרחישים היפותטיים.

שיכולה להיות אחת שלא יכולה לחיות יום אחד בלי אורז

ומה תעשה עם אשכנזי בפסח.

נוסח השאלה גרם לזה להישמע כאילו זה יותר נוגע לענייני דעלמא

אבל אם מישהי רוצה ספציפית להידבק בעדה מסוימת ובמסורות שלה וכו' אז OK אני מניח?

ועדיין יש כל־מיני פתרונות, אם חשוב לה ניגונים אשכנזיים אז יש ספרדים משתכנזים ואפשר במקרי קיצון גם ללכת לבתי כנסת שונים

לפעמים מצופה ממך שאתה תהיה "הרב של הבית" (יכול להיות גם אצל בנות, קחו את העיקרון), וכמה שזה קרוב - עדיין קשה לתמרן במנהגים שאתה לא מכיר, יש הרבה פרטים שאין לך מושג שעדה אחרת נוהגת אחרת.

באופן אישי כשאני יצאתי העדפתי את העדה שלי, אבל לא היה אכפת לי "חצי חצי" ושאר התופעות הגזעניות שמקורן בתורת הגזע (מנטליות, ושאר מילים יפות). והתחתנתי עם אשתי שמבחינת מנהגים היא כמוני, והדם שלה הוא לא רק מהגזע המשובח שלי, וזהו.

מצליח להבין מה הבעיה בלרצות מישהו/מישהי מעדה ספציפית.

גם אם זו העדה שלך, זה שאת רוצה דבר שמתאים לך לא אומר בהכרח 

שאת חושבת דבר שלילי על השאר, את פשוט רוצה מה שאת רוצה.

זה שאני רוצה סוזוקי לא אומר שאני חושב ששאר הרכבים פחות טובים 

זה רק אומר שמצאתי דבר מסויים שהבנתי שמתאים לי.

תחפשי ובעזרת ה' תתחתני עם מי שרצית ומתאים לך(:

בעזרת ה', אמן.

לא יודע עד כמה זה נכון בימינו לגבי אתיופים, אם בכלל.

פעם בחורה בדייט סיפרה לי שיש קהילות של בריה"מ לשעבר (קווקז, בוכרים וכדומה) שאצלם אישה היא עקרת בית וצריכה ללמוד לבשל בדיוק כמו האמא של הבחור.

במצבים כאלה אפשר לצאת עם הבן אדם ולהקשיב לו ולבדוק האם יש דברים לא מתאימים במערכת האמונות שלו.

ולכן צריך לדון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות החברתיות, קהילתיות, סטנדרטים מקובלים - של מי שמעדיפים להכיר ולהתחתן עם אותו מוצא עדתי.  

לומר שזה לטפס סתם על עצים, מתעלם מהעובדה שיש כאלו שאצלם זה מאוד לא מקובל.

ויש מגזרים וקהילות ששיעור הנישואים המעורבים בהם הוא בשיעור עצום, אפילו רוב הזוגות הם כאלו (למשל בחברה הדתית לאומית שאני חי בתוכה).  

ואני מאמינה שעם השנים זה נעשה נפוץ יותר.

אבל עדיין תופעה נדירה יחסית.

אבל לומר באופן גורף (התגובה לעיל שהגבתי אליה) שהעדפה עדתית זה מיותר, כולנו חיים באותה תרבות,  היתה לטעמי לא מדוייקת.  

כמה נשים אמרו לי מי שפוסל עדה מסוימת לא לשדך להן

גם אם הבחורה מהעדה שהוא רוצה – אני לא אשדך אותה למי שפוסל עדות אחרות.

גם להן וגם לי אין אמונה באנשים צרי עין שמסתובבים עם סטיגמות.

לא נעים להגיד אבל שידוך טוב מתחיל בלב פתוח, לא ברשימת פסילות..

ולכן אנשים כאלה לברוח ...

אז מה כן? אני מבינה רצון בסגנון מסוים ,שיהיה חם, עומק, חיבור לתרבות שגדלת בה. 

זה טבעי ובסדר .

 אבל ויש אבל גדול 

יש הבדל בין העדפה אישית לבין פסילה גורפת , שזה גורם לי לאלרגיה .

חברה של חברה רצתה מאוד שאני אציע לה בחורים 

.. במשפט האחרון היא זרקה לי .. תשדכי לי את כל הסגנונות רק לא אשכנזים ..

אמרתי לה למה את מתכוונת? תסבירי

היא אמרה פשוט מאוד מי שהוא אשכנזי לא יתאים לי..

אמרתי לה מותק אני לא מעוניינת לשדך אותך..

אם היית אומרת לי אני מעדיפה שזופים או סגנון חם הייתי אומרת סבבי ..

אבל לפסול עדה שלמה? מי את? ממש לא יקום ולא יהיה.. זה גזענות .

שלפעמים אישה מחפשת בחור מעדה מסויימת כי חשוב לה המסורת?

לא פוסלת את האדם, אבל רוצה להמשיך את המסורת שלי. זה לא "צרות עין".. 

לפעמים המנהגים שונים....

אבל גם אם לא, למצוא בן זוג זה לא קסם. אז אני מציעה להתמקד בדברים בסיסיים, ולא להוסיף עליהם מעבר. אם יגיעו עוד דברים, אז סבבה.

זה לא שיש לי יותר מידי 'דרישות' , אבל זה כן מרגיש לי חשוב להמשיך את המסורת. 🙈

לק"י

ולשמור על המסורת אפשר גם עם בן זוג מעידה אחרת.

מה חשוב לך בעצם?

תפילות? אל תחליפי נוסח.

שירים ומאכלים? אין מניעה להמשיך איתם.

מנהגים? את חלקם לפחות תוכלי להמשיך.

פשוט זה לא שאת מקבלת רשימת חתנים מתאימים, שאת רק בוחרת מתוכם.

אז לצמצם את זה גם לעידה, בעיני זה חבל.

(ואני באמת לא התחשבתי בזה. אגב, אני ג'רבאית, שזה בתוניסיה. ובעלי תוניסאי מצד אמא שלו, ויש הבדלים גם ככה. כי ג'רבה שונה במנהגים שלה משאר הארץ).

לק"י

זה באמת מעניין...

(בסוף אם לא מדובר בעידה קטנה מאוד, יהיו מי שישמרו על המסורת שלה).

זה כי אני רוצה אצלי בבית את ההוואי והמסורת וההלכה הזאת. וזה לא יקרה אם בעלי יהיה מעדה אחרת.

אוף, מרגיש לי שאף אחד לא מבין.

כמו שיש סגנון דתי, יש גם סגנון עדתי 🙁

לק"י

גם אני אוהבת את המסורת שלי מהבית.

אבל בעיני זו לא סיבה לפסול עידות אחרות (אם תקבלי הצעות מתאימות שהן גם בעידה שלך, אז למה לא?

השאלה מה יקרה אם לא... פה אני מציעה לחשוב מה חשוב יותר). 

הוא יכול להיות אחלה בן זוג,

אבל כשאני חושבת קדימה על ילדים ובית שהופך כבר למשפחה, עם כל זה שהוא איכותי, הוא לא יוכל לתת למשפחה שלי את המסורת הזאת, ואני משום מה לא מצליחה לדמיין את עצמי לא מגדלת את הילדים שלי לתוכה..

זה חריג שאני ככה ושזה קריטי לי? 

בסוף זה לא דיקטטורה ויש דברים שאפשר לדבר עליהם

ואז הוא מכיר בחורה עשירה בתוכן שגאה בעצמה, שזה פלוס ענק ;)

וגם בעניינים ההלכתיים. אם האמא ספרדייה למשל והבחור אשכנזי, המציאות תהיה (או אמורה להיות) שהבית הופך לאשכנזי מבחינת הלכות ומנהגים. להיות פלורוליסטיים ולקבל דברים גם מבית האמא זה נחמד, אבל יש איך שזה אמור לעבוד. ואם זה לא מתאים לאשה, או לא מתיישבת לה לשנות עדי כדי כך את המנהגים שהיא גדלה איתם, זה לגיטימי בעיניי. זו לא חובה בשום צורה, אבל אם זה יושב על ליבה, אז כאמור, זה לגיטימי בעיניי לחפש דומה לה לכתחילה. בדרך שאדם הולך מוליכין אותו.

ולא לפסול ישר כי העדה שונה, כי יכולות להיות הפתעות

וזה גם בא בעיניי ממקום אובייקטיבי. אני אישית מאוד מבינה את זה.

כמו שדתי לאומי לא יצא עם חרדי או להפך

או שיש סגנון ישיבות שיעדיפו וישיבות שיעדיפו שלא

אותו דבר עדות והכל טוב

זה לא גזעני

בשידוך צריך לחפש מה שטוב לי

רק אחרי הנישואין הופכים לאחד

ואז ההתחשבות היא הדדית

אף אחד לא יחשוב שזה גזעני שמישהי דתית לאומית תפסול מישהו כי הוא חרדי (וכן להפך). זה הגיוני מאוד. 

יש הבדלי השקפה ויש הבדלי מנטליות.

זה מאד לא מכבד הר"ת ד"ל, בבקשה תשתמשי בר"ת דת"ל

לא ידעתי שיש הבא אמינא כזו, שזה לא מכבד לכתוב ד"ל!

גדלתי בבית ובחינוך ד"ל, או לבקשתך 'דת"ל'.

שזה אקסקלוסיבי לחרדים. ואני לא מבינה למה אתה אומר שהם אוהבים להשתמש בזה.

כמה התנשאות יש להם 🤮

כל פעם שאני נתקל בחרדי שמדבר או כותב ככה, מקפיד לתת לו בראש על זה

לק"י

הילדים שלנו, שהם רבע אשכנזים (מצד חמי), מתפללים בבתי הספר בנוסח עדות המזרח.

אז כרגע הם ממשיכים את המסורת שלי בתחום הזה😂 אפילו בלי שאני אטרח על זה.

(מאמינה שבעתיד יעברו לנוסח אשכנזי. אבל לא יודעת).

כמישהו או מישהי דורשים רק בהירות או בהירים או רק שזופות או שזופים?

ולצורך העניין, לי יש דרישה לבהירות בלבד או מראה "אשכנזי" יחסית נטו רק כי זה פשוט הטעם שלי (לא נמשך לשחומות...)

כי להגיד לא נמשך לשחומות זה גם מוזר

אפשר להגיד אני ממש אוהב מראה בהיר..

מנגד יש לי 3 חברות אשכנזיות יותר כהות ממני בפער ואני תמניה

די תתקדמו

בכללי זה תחום מאוד רגיש ולכן כדאי להתייחס אליו ככה.

אם מישהו אומר העדפה מסויימת ביחס למראה הוא צריך להיות רגיש ולדעת איך להגיד את זה.

יכול להיות שהוא סגור לסגנונות אחרים שהוא לא רגיל אליה, אז הוא פשוט פראייר אבל קשה להגיד שזה לא לגיטימי..

כל אחד יגדיר לגיטימי בעיניו

הלגיטימי שלך לא כמו שלו 

עדיין תעיפי אותו?

יש אצלי במשפחה מורחבת גם אשכנזיות שחומות, וכמובן שהייתי מעדיף ספרדיה בהירה מאשר אשכנזיה שחומה חחח

היה אחד שממש פחד שאני תימניה , אמרתי לו שאני מאוד אוהבת שזוף ואני רק אלך ועוד יותר אשתזף .. אז תפחד

אחרי הדייט הוא אמר לי מהיום אני יוצא רק עם שזופות..

היום הוא נורמטיבי מברך אותי שפתחתי לו את השכל

ובכלל זה לא בושה איך שנולדים, כל אחד ואחת והטעם שלהם.
הרבה אומרים למשל שלבן או בהיר זה מכוער, ואני חושב הפוך.

חוץ מזה, חייב לדחוף הערה שעם כל החשיבות לאהוב את עצמנו ואיך שאנחנו, זה לא מבטל את הצורך לעשות שינויים במידת הצורך, ואני בעצמי עדיין לצערי בעודף משקל ורואה שיש שמנים שמתעקשים שאין צורך בדיאטה ואני בעצמי הבנתי שבשביל לצאת עם בנות ולהתחתן, בין היתר באמת חייבים להוריד במשקל למשקל תקין או קרוב אליו (להיות עם BMI מתחת ל-26 אצל גברים), ובסוף אופן לא להראות בתמונות עם סנטר כפול בשום רמה.

שמישהו תעשה אם היא בהירה תשתזף?

אם היא שזופה? תתבהר חחחחחחחח

ואז כולם יהפכו למוקה, כמו בני ישראל שיצאו ממצרים

מה שכתבתי במודגש זה היה בלי קשר, כי נדהמתי לראות אנשים שחושבים שזה בסדר שהם שמנים ששוקלים 150 קילו ועם זה יתחתנו כי "ככה הם נולדו" ולא מבינים למה אף אחת לא מתקרבת אליהם (אצלי ב"ה לא הבעיה, אבל יש תמונות שמשדרות כך לצערי :/ )

יש אנשים שהם שמנים/כהים/מחוצ'קנים. לא הכל בר שינוי ולא לכולם יש כוח להשתנות, ואני מאוד מאמין שלא בהכרח הבנות היפות נחטפות ומתחתנות ראשונות. וכן, אני מכיר בנות יפות ברמות קיצוניות שתקועות כבר מליון שנה וחא בגלל שהן בררניות, וגם יש לי מלא חברים ממש חתיכים וכריזמטיים שהיה מעניין אותי מי שהאישה שלצידם, ובוא מגיד שבהרבה מקרים יופי לא היה הצד החזק שלהן. זה לא סיבה לא לעשות שינויים, אבל כדאי מאוד להבין שזה לא הדרך היחידה לחופה.

מה שכן וזה חשוב, לא מזמן ניסיתי לשדך למישהי שבפרנציפ הביאה לי תמונה שזה נראה שכל הגוף שלה נשפך, שאתה רואה את התמונה ומתרחק כדי לא לטבוע במאות הקילוגרמים האלה 🤣🤣

אז ברור שגם זה לא חכם, כי תכלסכשאני מביא לבחור תמונה, גם אני משדר משהו והוא קולט שזה פשוט מראה מזעזע (וזו אגב הייתה התוצאה, שהבאתי את התמונה לחבר שהיה נשוי לפילה מהספארי, והוא הוריד מיד). אז ברור שצריך להביא תמונה או להציג את עצמך בצורה מחמיאה מבחינה אובייקטיבית, אבל לא להגזים ולא לעשות מה שאתה לא

יש בעיה ממש קשה שמשום מה הצילומים תמיד עושים את האדם שמן הרבה יותר במציאות.
לפעמים בנאדם ששוקל רק 90 קילו נראה בתמונה כמו אחד ששוקל 120 קילו...

לק"י

לרדת במשקל זה לא הוקוס פוקוס. ומשקל גם לא תמיד נראה על הבנאדם, זה תלוי גם במבנה הגוף.

ונכון שאם מישהו נדחה כל הזמן בגלל המשקל, הייתי מציעה לו לנסות לעשות עם זה משהו. אבל צריך להבין שזה לא פשוט.

וגם @שלג דאשתקד סליחה שנתפסתי לחלק קטן מההודעה שלך, אבל לתאר מישהי כ"פילה" זה פוגע.

וגם לשמנים מגיע להיות אהובים

יש מראה שבאמת יכול ליצור דחייה, מבינה ומקבלת. יש מצב לפעמים שהגוף מאבד כל פרופורציה. כנל. לא חייב לאהוב. והשמנת יתר עד איבוד כל פרופורציה  זו מחלה לכל דבר שיש בה הרבה רבדים נפשיים רגשיים רפואיים שמסבכים את העניין. גם אני לא מתחברת. אבל מפה ועד פילה בספארי.. לא מכבד בכלל

הכוונה הייתה להגזים ולתאר תיאור קיצוני.

תודה על ההערה!

בכל מקרה לדעתי אין כאן שאלה לדעתי, האם "מגיע לשמנים שתהיה להם אהבה". כאילו השמנים איזה מסכנים שצריך לרחם עליהם.

לקוצר דעתי, טעם של אנשים הוא מאוד אינדיבידואלי. בסוף כל אחד שירצה - ימצא אהבה. כמובן שיש אנשים עם דימוי עצמי נמוך או אנשים שעושים בחירות שגויות, אבל בעזרת השם המראה לא מונע מאף אחד למצוא זוגיות טובה.

ודרך אגב, כפי שזה עולה מתוך התיאור, בסופו של דבר זה מתאר חלק משמעותי מאד מהמצב הבריאותי של האדם והשלמות שלו, רק מהדיאטה שעשיתי, מרגיש באמת המון השפעה לטובה ב"ה

בגובה 181, והייתי עד לפני לפחות מחצי שנה במשקל מעל 97 קילו ולמרות שלא נראה ממש שמן (ועדיין נחשב עודף משקל רציני), ורק בגלל שבתמונות יצאתי מעוות במיוחד עם הסנטר, זה גרם לבנות להרגיש דחיה למרות שאני נראה יחסית די טוב.

מאז ב"ה הורדתי את המשקל ל-90 קילו, החלפתי תמונות עוד לפני שעדיין לא הכי מושלמות, אבל הרבה יותר טובות וזה יחסית מורגש.
בלי קשר יש באמת המון רווח מעבר למספר הטכני ובנושא הזוגיות

לק"י

אבל רצוי לא להתקבע על משהו מאוד ספציפי (בהירה עם עיניים ירוקות), ולקחת בחשבון שלפעמים כשמכירים בנאדם לעומק ומחבבים אותו, המראה פחות חשוב כבר. או שמתחילים לחבב גם את המראה שלו.

אצל רוב הבנים שאני מכיר וזה כולל גם אותי, יש שלושה סוגים של מראה: אהוב, ניטרלי ולא אהוב.

אם לבחורה יש מראה אהוב ואופי טוב ברור שזה יהיה מעולה.

אם לבחורה יש מראה לא אהוב, גם אם היא מתאימה לי 100% באופי זה לא יעבוד.

אם לעומת זאת הבחורה לא דוחה אותי וגם לא מושכת אותי ממבט ראשון, אבל יש לה אופי טוב אז המוח כבר לבד יעשה את הקישור בין המראה לתכונות, גם אם היא מתחת למטר ששים או שיש לה שיער מתולתל ולא חלק.

כדי שזה יהיה כבר אהוב ואז עוברים לשני סוגים במקום שלושה.
אז אצלי זה יצא גס יותר שדי קל עם רוב הבהירות

ולהגיד שהם יוצאים גם לא טוב..

מי ירצה לשדך אותם נו באמת...

מה עם כל הבנות שחצי חצי או 1/4 1/4 ..

הם סתם יורים לעצמם ברגל

וזה גם מראה על כמות שכל מצומצמת

אבל שיהנו

לא נראה לי שלמישהו כזה משנה מי חצי או רבע או שמינית, תנסי להסתכל על זה יותר בכללי.
אם מישהו למשל אומר לך שהוא מעדיף סגנון אשכנזי ומראה בהיר, אז תביני שמדובר בסגנון ומראה כללי, לא איזה סוג דם יש לה ומה השורשים שלה כאילו מדובר פה במגזר החרדי.
ויש גם את הצד הדומיננטי וזה, יצאתי למשל עם מישהי שהציגה את עצמה בתור אשכנזיה, למרות שהיתה חצי מרוקאית, לא שזה משנה לי, ואז בפגישה עצמה אמרה שהיא לא מרגישה בנוח עם אשכנזים, אז שאלתי למה, בסוף היא כדרך אגב החליטה לא להמשיך

כמות הבנים שאמרו לי זה (שדכי לי בהירות / אשכנזיות) ואז התחילו איתי

פשוט מביכה בשבילכם אני אומרת ...

אחיין שלי חצי אשכנזי עיניים ירוקות ( שהוא קיבל בכלל מהצד התמיני) לשיער שטני.

 בדיוק שאלתי אותו מה חושב על זה .. והוא אמר שאם מישהי תפסול את הצד התמני בו הוא יפסול אותה .

אתם חייבים להבין שאני למשל וגם הוא .. לא נולדנו למנטליות מסויימת 

הכל אצלנו מעורבב

אז כן זה מוזר 

אם מישהו יגיד לי אני יוצא רק עם תמניות אני אעיף אותו גם.

זה ממש מוזר לי השחור לבן הזה ולא גדלתי על פילוג

אתה בכלל ראית את מואנה שאתה מדבר? 

זה נשמע שאת יוצאת מנקודת הנחה שאם מישהו אומר שהוא מעדיף או לא מעדיף מישהי מעדה מסויימת זה בגלל שהוא מרגיש שהעדה ההיא נחותה משלו ולא בכבוד שלו. עם כל הכבוד, זו הנחה מפליגה ואפילו חצופה. באופן סטטיסטי, ככלל, לעדות שונות יש אופי, מנהגים, ניראות, והדברים האלה הם לא דבר לזלזל בו. מן הראוי לשאול את האדם שמדבר איתך על עדות למה הוא כן/לא רוצה - אם יש לו סיבה, תפדלו. זו זכותו המליאה, הלגיטימית, וההגיונית. אין פה לא גזענות ולא נעליים. זה עוד תכונה כמו מיליארד תכונות שאנשים מחפשים בבני זוג.

אל תניחי שאת יודעת למה האדם השני מחזיק בהעדפה מסויימת - תבררי. את מדברת על אהבת ישראל? זו אהבת ישראל. ולא להעניש מישהו, או לנסות לחנך אותו, אפילו בלי לבדוק.

שונים, אך אין ספק כשמנסים להדמות לעדה שנחשבת לאליטה, או במציאות, השתכנזות, היא מבישה יותר מכל זה.

כי מזרחי שמנסה להיות אשכנזי, בעצם משדר לכולם שהוא לא שווה בגלל היותו מזרחי...

אז את גדלת שונה, למה את קובעת דברים עליה גברת..?!  ברמה שאת לא מכבדת את ההעדפה שלה ולא מוכנה לשדך אותה? תגידי "אין לי מישהו מתאים" אם אין לך, אבל ממש לא יפה שאת ככה מאשימה אותה ולא מכבדת את הרצונות שלה.

מדהים..

היא אמרה משהו קצת יותר מוקצן מלא מתאים ..

אבל כמובן שאת ישר תוקפת 

מעניין אותי אם קראת את הכל או שוב כהרגלך מסתכלת על הרע

אני לא סובלת גזענות ובדייטים את הכי שמה לב

שוב אומרת אם זו העדפה או נטו פסילה גורפת

שלא מקובלת בשום מקום

אני לא באתי להתקיף אותך הייתי בהלם ממה שאת כותבת וזה הקפיץ אותי, גם שאת לא מכירה בהבדלים בין העדות ובמשמעות של זה, וגם שאת מנסה לחנך מה שלא בא לך טוב. 

 זה לא שונה ממישהי שמתעקשת על בחור בגובה 2 מטר או מיישוב דווקא ולא עיר, או כל ג'וק אחר. זכותה. היא לא עושה עבירה בזה, כך שבלעזור לה למצוא בחור את לא מואשמת ב"מסייע.." 

נניח שזה הפסד שלה, אז ככה מגיבים? 

יש הבדל בין העדפה לבין פסילה גורפת

אז אני מבינה זכות להעדפה ,זה טבעי ולגיטימי.

אבל כשזה מגיע לפסילה גורפת, כמו "אני לא יוצאת עם מזרחיים/אשכנזים", זו כבר לא העדפה אלא אפליה.

זו אמירה שמבטלת בני אדם רק בגלל שיוך עדתי ,בלי להכיר, בלי לבדוק, ובלי מקום לבחון.

ברגע שזה לא בחור מסוים שלא מצא חן , אלא כל קבוצה שלמה שנמחקת מראש ,

הרי גם אם הייתי מציעה לה בחור אשכנזי שהולך לפי הסטנדרטים שלה ..

היתה מתרחשת פסילה . כי מה שמפריע לה זה השיוך העדתי .

אני שואלת ומבררת , אם לבחורה מפריע נניח בחור אשכנזי בגלל צבע.. אז אשדך לה בחור שזוף יותר ואם מפריע לה .. החום , אשדך לה בחור חם יותר

אבל הוא בהחלט יכול להיות גם אשכנזי .

למה לפסול באופן גורף זה הזיה אני לא מוכנה להיות חלק מזה.

זה מנוגד לערכים שלי, ולא משהו שאני יכולה לשתף איתו פעולה, גם אם הכוונה לא רעה.

ולכן האמירה לא יוצאת עם ...גם אם הוא לפי הסטנדרטים שלי

מראה הרבה על מי הבן אדם.

זו גזענות די להתייפיף 

יש השלכה הלכתית לאשכנזי/ ספרדי בכל מיני דברים

זה לא גזענות בכלל

לק"י

מבעס ללמוד הלכות חדשות, אבל אני לא מרגישה שזה כזה מסובך או נוגע לי בכל חלק בחיים.

(אני ספרדיה, ובעלי אשכנזי מצד האבא).

(אני חושבת שזה לא בהכרח גזענות, אבל סתם קטע מטופש. מקווה שלא פגעתי במישהו, לא מצאתי מילה מתאימה יותר. לא בהכרח שעידה אחרת זה הבדל מהעידה שלי, זה לפי בנאדם. אבל כתבתי פה את דעתי, אז לא אכתוב שוב).

א. אני לא חושבת שזה הזיה. 

ב. אף אחד לא יכריח אותך לשדך מישהי שלא בא לך, אבל את לא עושה בזה שום דבר טוב.

דוגמא: 

אני לא חושבת שזה הוגן שיש בחורים שמוכנים לצאת רק עם בנות שלהורים שלהן יש כסף. זה התנהגות שנוגדת את הערכים שלי.

יבאס אותי מאד לשמוע שאלו הדרישות של הבחור. אבל האם זה מעיד עליו שהוא אדם רע שאני לא יכולה לשדך לו אף אחת בגלל זה? 

לא. זה עדיין חיצוני.

בסוף אני יכולה להחליט לא לחפש לו שידוך, אבל זה יהיה ממניע אישי ולא רציונלי. ולמעשה זה יהיה הפסד שלי, כי השידוך שלו מלמעלה ואני הפסדתי להיות אולי שליחה.

במקרה של החברה שלך את גם יכולה להחליט שלא בא לך לשדך מישהי שזה נוגד את הערכים שלך, אבל תביני שככה היא כרגע, אין לך מה לנסות לתקן אנשים.

היא לא פוגעת באף אחד בזה שיש לה רצונות מסויימים ודעות מסוימות אפילו שנוגדים את דעתי.

יש עוד חילוקי דעות בעלי משמעות ויש להם מקום. זה לא מוציא אף אדם מכלל ישראל.

כשאת אומרת "אין לזה השלכות", את מתעלמת מהמציאות.

יש אנשים שיצאו מצולקים מדברים כאלה מהשידוכים שנפלו רק בגלל עדה.

לכי תגידי לבחור כזה שהוא היה יכול להיות השידוך המושלם אם רק היה נולד בעדה אחרת.

הכאב שהוא סוחב זה לא "סתם טעם אישי"  זו תחושת דחייה עמוקה שנשארת לאורך זמן.

ולמה? בגלל מה????

אז לא, זו לא נאיביות מצדי , זו עמדה מאוד תקיפה ונכונה.

וכן, אני עומדת בה לגמרי.

אני לא מוכנה לפגוע באף בחור או בחורה רק בגלל העדה שלהם.

יש לך מושג כמה בחורות בכו בגלל זה? כמה בנים נפגעו?

וזה לא יקרה אצלי. לא בשידוך שאני מעורבת בו, ולא בשתיקה שלי.

עד פה.

מה כבר אמרתי שאת משתוללת?

לא מוכנה פסילה גורפת

כן מוכנה טעם ..

ולכן בפעם המיליון אם בחורה תגיד לי שהיא מחפשת בחור חם .. אשדך לה אחד כזה אבל לא אפול לעולם בחור שהוא אשכנזי רק בגלל שכמה החליטו שהוא לא מספיק חם.

אני תמיד אנסה להבין מה קורה מאחורי הקלעים ואנסה להבין מה הטעם .. ומה טוב לה.

ונסה להתאים לה בעדינות

אבל שוב הפעם המיליון .. יש לי אפס סובלנות לגבי הכללה גורפת שזה גזענות - לא יוצאת עם .. נקודה .

ויש השלכות יש תפסיקי להיות נאיבית

זה לא שהבחור מקבל מבחר של בחורות לבחירתו, מצביע על מישהי - ואת אומרת לו: לא! זו לא רוצה אשכנזים

הידע נשאר אצלך, את מי להתאים למי. והם לא אמורים לדעת מזה בכלל. אז איפה כל העוגמת נפש שאת מדברת עליה?

מודה שלא הצלחתי להבין

בראש שלי- בחורה אומרת שהיא לא רוצה אשכנזי. זכותה.

לו הייתי שדכנית - לא מציעה אשכנזי ואין עוגמת נפש לבחור. באיזה צלקות מדובר בדיוק? מה שלא יודעים לא כואב

עושים את זה חכם. .

יצא לי לשמוע על בחורה שהציעו לה בחור והיא אמרה כן ..

ואז הוא פסל אותה על עדה למרות שאת הפרטים שלה הוא רצה .

אדם כזה מראש צריך להציב את הגבולות שלו.. כדי שהשדכן יראה אם בכלל הוא רוצה לשדך אותו

אין לך מושג כמה הבחורה בכתה

אני מראש חושבת שחבל על הדמעות על דביל כזה

רגישויות בנושא, כדאי לשאול מראש ולחסוך עוגמת נפש

לטמוןן את הראש בחול ולצעוק אפליה וחוסר צדק לא בבית ספרי מונע מהרבה זוגות פוטנציאלים כן להיפגש

ההבדל היחיד הוא שאלה מקדימה

היית רוצה לפגוש גם אשכנזים/ מזרחיים? כן לא שלום וביי

ברגע שזה בכלל לא עולה אצלך כאופציה לפסילה,עד כדי לא להזכיר את זה בכלל לפני פגישות והיכרות, לדעתי זה קצת מנותק מהשטח האמת כי העובדה היא שיש אנשים להם  זה כן משנה בסוף

למרות שאת שאר הפרטים שלו היא רוצה?

אין מה לעשות.. כאילו.. אנחנו אנשים בוגרים. לא לכל אחד הפרטים שלנו יתאימו, איך הדוגמא הזאת מייצגת את נוראות הגזענות בדיוק🙄

אני לא רואה הבדל בין זה שמישהו לא ירצה את העדה שלי לבין זה שמישהו לא ירצה את צבע העור שלי. וזה קרה לי. וב"ה יש בחורים אחרים.. מאחלת לו שימצא מה שהוא רוצה. כמו שצבע העור שלי הוא חלק מהזהות שלי, גם העדה שלי היא חלק מהזהות שלי. ואני מעוניינת להתחתן עם מישהו שיודע לכבד אותה, ולא להכריח בחור שאין לו קשר בכלל להתחבר אליי. זה יכול לקרות אבל זה מאתגר. ואת יוצאת מנקודת הנחה שאין כמעט הבדלים כי את גדלה במקום כזה אולי, אבל לא בכל המקומות זה ככה. והמשפחה זה גם מרכיב משמעותי.

אני באופן אישי מבינה שזה לא חכם לשלול על עדה, במיוחד כשמגיעים לגיל מסוים. אבל אני לא חושבת שזו גזענות.

אם היית אומרת לי את זה הייתי חושבת שזו פשוט חוצפה מצידך להתערב לי בהעדפות.

כאילו בסדר, אז את נגד. אבל אני לא מבינה מה את רוצה לעשות עם זה. לחנך אנשים? בהצלחה.

אני חושבת שזו לא הדרך.

תקשיבי טוב 

מה שכתבת זאת בדיוק הדוגמה למה שמייאש בשיח הזה.

לא רק שאין הבנה אמיתית לכאב, יש גם ביטול, התנשאות, ולבסוף עטיפה ב"אני רק מציגה עמדה אחרת"" ואת חצופה"

לקרוא לחוויות של אנשים "חוצפה", רק כי הן לא נוחות לך לשמוע זו עיוורון במקרה הטוב וניתוק במקרה הרע.

לא כל שיח הוא במה לניתוח שלך. לפעמים פשוט צריך לשתוק ולהקשיב.

מה שנאמר פה הגיע, מחוויה של אכפתיות

וזה שדווקא על זה בחרת להרים גבה  רק מראה כמה את לא במקום שמסוגל להכיל, אלא רק לשפוט.

ועוד להוציא את זה עלי

אז אם אין לך את היכולת להבין פשוט תכבדי ותעברי הלאה.

לפני שאת זורקת משפטים כאלה זה לא עושה אותך חכמה .

רק ציפו שתכבדי 

לא נפגעתי

עזבי אותה

ביי שלום

מחר זאת @אני)))) 

אתה לא ניק חדש.

זה פצלש. נכון?

זה בנות רבות עלי?

פצל"ש במובן שהיה לי פעם ניק אחר פשוט אני לא משתמש בו יותר

כבר כמה זמן ומעולם לא היה מפורסם ונחשב

@צדיק יסוד עלום נראה לי הצלחת לבלבל אותה

מכל הקונספט של סוד

אבל סתם מעולם לא הייתי איזה ניק חשוב ונכבד

יש מספיק תימנים לכולם

😉

שני סוגי יהודים שאני מאוהבת בהם אבל לא נראה לי שאני אתחתן עם אחד מהם. בסוף הם רחוקים מנטלית מאד. אבל הם באמת חלק מהלב שלי.

סתם אבל מזכיר לי את הראפר ניסים בלאק שהתגייר ועכשיו הולך עם קפטן ושטריימל משהו מגניב

https://www.youtube.com/@nissimblackofficial/videos

הוא מפרסם שירים ויש לו גם כל־מיני motivational talks כאלה מאוד חמוד

אחלה בלאק

מהתגובות המתנשאות שלך לאנשים פה ובמיוחד לחברה שלי (:

או בלעז..מלבה את האש וד"ל

כמו ילד בן 4 שלקחו לו את הסוכריה והוא בוכה וחושב שהוא צודק

נ.ב

וכו'

אכן הערה חשובה

וכו'

היסוד עולם קצת מעולמם של חתולים?

נראה שהוא חסר אותם מאוד

דוד נעים זמירות ישראל

Not cool david, bruh

געוולד זה מאוד רעפארם

לא יודע אם זה פחות רעפארם אבל הכיפה של גוש אמונים

חתול זה בעצם עלום

זה אותו קונספט מבחינת המשמעות המקורית של המילה

מחתול - שאינו מטיל רעי בפני אדם, ומכסה צואתו

טיטול זה ההפך של חתול?

אז מה זה?

מעשה קוף ב.... 🙈

היה לי יום קשה ושנצ מפרק

עד 1:00 אהיה ישן

שהינך כבד פה וכבד לשון, דוד

אה... משה

(זאת היתה מסיבה כשמשה בתיבה התגלה לי... הוא נראה כמו נקניק מצופה בבצק מגולגל. כשאחזתי אותו בין ידיי - התרגזתי לראות שהוא חי. אבל אז הוא רמז שאצא אחריו אל הגן)

לטיפולך ידיד נפשי @ים התכלת

אני אשוב אל ביתי אשוב להביט בעיניי

ערב שוב יורד וכבר נהיה מאוחר

בהמשך לתימניאדה אני מכריז בזאת שאני יוצא רק עם בנות משבט המים הדרומי

אבל גם פתוח לשמוע הצעות מאומת האדמה ובתנאי שהן מכזנות גת

נסתדר

רק מראה לך שאני לא תימני אמיתי

למרות שלא ראיתי בחיי הקצרים עד עתה מישהי שמכזנת, אולי יש לטעון בהפך, איפכא מסתברא, מקח טעות איכא מתי? כאשר עולימתא אכן מכזנת..הא לא מכזנת ליכא מקח טעות אכן שמע מינה

לכתוב לבד

ואם היא צריכה דוברת שתמנה אחת.

ומה לעשות שזה מפריע לשתינו?

אפרופו השיח התימני כאן:

אולי שני סוגי ריקוד

עליך לחדול מיד כדי למנוע הסלמה ולחזור לגבולות 67

Kazaria אנחנו חוזרים אלייך

אני לא הרמיוני אבל... אני קטרה

אתה פשוט עוד לא היית כאן...

לגטימי כן. אבל עדיף שלא. - לקראת נישואין וזוגיות

(למרות שאת צודקת)

בסופו של דבר, כן יש הבדלי מנטליות.

נגיד אני אעדיף משמעותית ספרדי מאשר אשכנזי, ואם יציעו לי אשכנזי אני אבדוק טוב טוב איך הוא מהבחינה של הרגש ופתיחות וחום. וכן, אני סטודנטית אולי, אבל זה לא סתם.

אבל אני כן מבינה ספרדיות שלא מוכנות לצאת עם אשכנזי מלא ולהיפך. כי זה באמת פער גדול. מניסיון…

לגבי עדה זה כבר לדעתי ספציפי וקטנוני מדי, אבל לא שופטת, מי שרוצים זה עניין שלהם, גם אם לא מסכימה איתם. 

בעצמך יצרת את הסטיגמות מהם ברחת!

לפסול מישהו שרוצה עדה מסוימת, ולחשוב שהוא וודאי "צר עין ואנוכי" זו סטיגמה...

כל אחד יכול לבחור עם מי הוא רוצה להתחתן, אי אפשר לתבוע אותו על אפליה.

אבל מי שמפעיל סינון שכל כך מצמצם את האפשרויות, צריך לחשוב טוב עם עצמו האם יש לו סיבה מספיק טובה לעשות סינון כל כך רחב, ואם הוא לא מקשה על עצמו סתם.

לפסול בחור רק בגלל העדה שלו זו גזענות , כאילו הבחורה אומרת אם רק הוא היה מעדה אחרת שייך למקום אחר .

הייתי מקבלת את ההצעה , איפה את ? איפה הראש שלך יקרה .. לעבוד מהר על אהבת ישראל.
 

אז א יש פה עוגמת נפש

לשדכנית - מרגישה במקום לייצר חיבורים מייצרים פילוגים , מה היא תגיד לבחור שכל כך רצו אותו אבל נפסל מעצם היותו מעדה מסוימת ?

ב - למדויט שלא נתנה לו אפשרות להיות נוכחים באמת כי נפסלו לפני שהכירו אותם.. זה כמו לפסול על סוג דם.., לא לגיטימי.

והכי חשוב ג - מראה על המידות שלך , אתה מתעסק בתוויות ,בחיים שלך ,במקום להפעיל את הראש והלב.

ד- למצוא זיווג זה לא פשוט, לצמצם את זה, עד כדי כך, לעדות מסוימת, זה כבר בגדר הבלתי אפשרי.

@עלמה1 

אני חושבת שטיפה הגזמת 🙁

אני לא יכולה להעיד על עצמי, אבל אני חושבת שאנשים שמכירים אותי יכולים להעיד שאני לא בן אדם גזען בשום צורה 🙈

אבל להחליט שלא מתאים להתחתן עם עדה מסויימת זה לא גזענות, זה לא שאני לא מקבלת אותם כבני אדם ולא חושבת שעדה משפיעה על איכות, אבל היא יוצרת מאפיינים אחרים כמו הלכה מסורת ומנטליות שמרגישים לי משמעותיים בבחירת בן זוג.

וההיפך, כשאומרים לי שבחור לא רוצה אותי רק כי הוא מחפש עדה מסויימת, זה אמור להקל, לא? כי זה הרי לא מעיד על האיכות שלי.. 

לק"י

בטח בקרב הדור הצעיר.

אני וחמותי מאותה עידה, ואני לא חושבת שיש ביננו דמיון רב😂

תעשי בסוף מה שנכון לך ..

אבל אם תמצאי בחור מעדה שלא חשבת עליה

אל תפסלי

זה באמת חשוב מאד לחרדים כל השידוך על בסיס עדות ופלגים, כאילו אם יש להם סיבות טובות או שזה נטו סטטוס?

שנקראת פשוט ספרדים ליטאים, כאילו חרדים ספרדים בעלי סגנון ליטאי, שזה בקיצור השתכנזות שזה ההיפך מגישת המרן זצ"ל (ואני אשכנזי שלם לצורך העניין), בעיניי זה לא טוב כי במקום לראות גאים במורשת ובמסורות היפות שהביאו מתרבויות המזרח, הם זורקים הכל לטובת הומוגניות חרדית ליטאית, בנוסף לכובע וחליפה (שזה אני גם נגד)

כי למדתי ביסודי עם אח שלה. אמרתי לעצמי שהיא מטומטמת והתקדמתי. לא צריך לעשות סיפור מפסילות.

אחיה יכל להמליץ עליך לה

שהסינון הזה

הוא לא רק "צמצום" הוא גם "מיקוד"

נראה לי שיש קונסזוס בחברה הישראלית שפערים עדתיים פחות משמעותיים כיום מאשר פעם.

מה שמוזר לי שמתרגשים מדי ממי שכן מסנן לפי זה.

והופכים את זה ל"גזענות". אולי נקבע שגם לחפש בחור דתי זה גזענות כלפי מי שלא דתי?

יש היום הסכמה רחבה בחלקים מאוד נרחב בציבור שכיום אין פערים משמעותיים בין העדות ולכן לא טוב לשמר את הריחוק בין העדות שפעם אולי היה יותר מוצדק מבחינה מסויימת.

לפעמים גם דברים נכונים וטובים יכולים להשמע לא טוב ויכולים לפגוע. אולי ניתן לנסח את זה בצורה יותר עדינה? אולי אפשר לשים דגש שמדובר בעניין תרבותי/מנטלי?

זה נטו סגנון, מנטליות ומראה כללי בהתאם למה שאני מחפש וממש לא לפי סוג דם, ולא בושה לתאר זאת בכללי בלי קשר למי זה אופייני יותר

תתארי לך מה אנג היה מרגיש אחרי שהיה אומר לקטרה שהוא בעניין שלה?

אממ אנג אתה ממש מתוק אבל אתה כשף אוויר ואני משבט המים הדרומי.

שבט המים הדרומי ממש פצפון איךהיא תמצא שידוך שם??

ומה אנג יעשה שכל האומה שלו נכחדה על ידי כשפי האש?

מזכיר לי גם קצת את הסיפור עם שבט בנימין אחרי מה שהיה עם פלגש בגבעה ושלאט לאט שבט בנימין התחיל להיכחד ח"ו כי שאר השבטים נידו ולא התחתנו איתם.

קיצר הכל עניין של החלטה וזה כן מראה על איכויות יפות שיש בך שחשוב לך כל כך המסורת וכל זה.

אבל עדיין.. זה מעלה הרבה קשיים

זו תכונה כמו כל תכונה שאדם (אישה בנדו"ד) יכולה לרצות בבן הזוג שלה. מותר לה לחפש סגנון ברסלב אבל אסור לה לחפש סגנון מזרחי? למה?

היחידים שתקועים בשירשור הזה, אלה כל מי שרואים בכל דבר "גזענות". תתקדמו. אנחנו בשנת 2025, התשפה למנייננו. אי אפשר להניח יותר כברירת מחדל במגזר שלנו שכולם גזענים. 

צריך להוכיח את דבריו.

אחרת אתה סתם פשיסט

תתקדם אתה(;

לא קשור לדעתי לגזענות, פשוט עניין שזה מצמצם הרבה יותר אפשרויות. כאילו המנעד הדתי לאומי לא נדיר כבר ככה? אז למה לצמצם אותו עוד יותר? לדעתי זה סתם מכביד

אבל נושא הפוסט הוא עקרוני.

גם אישה שתחליט שהיא רוצה רק לוחם עלולה להיתקל בקשיים (ואם אני זוכר נכון, היו כאן כאלה שחיפשו דווקא לוחמים)

אז אגיב לכך שמי שמתחתנת עם מישהו מעדה שונה יכולה להמשיך להתפלל ולברך בנוסח שהיא מכירה.

ואני חושב שאפשר וכדאי לוותר על אורז או עדשים למשך שבוע בשנה בשביל להתחתן. אותו הדין לגבי העברה של מים רותחים לעוד כוס, עבור מי שרוצה לשתות תה בשבת.

ואת העדשים כמובן לבשל כל השנה, ואת הפסטה לא מכניסים

יש תונסאים מתוניס הבירה ויש תוניסאים מג'רבה, חוץ מזה ששניהם אוכלים פקעילה המוח שלהם הפוך לגמרי.

@יעל מהדרום

האמת שעכשיו אני אוחזת שהג'רבאים שאני מכירה שונים לחלוטין מהמעט תונסאים שיצא לי להכיר.

איזה מרתק זה.

יוצאי מרוקו, וזה משנה מאיזה עיר הגיעו

תכלס עשינו בסוף מיקס ממה שנראה לנו לנכון וזהו

כשהכינוי מרוקאים הוא למגורשי ספרד?

כמו כל תכונה שזכותך לחפש בבעלך לעתיד. יש אנשים שזה "מטרגר" אצלם משהו, אבל זו בעיה שלהם.

את מעדיפה אופי מסויים? מעדיפה להישאר עם עולם הלכתי מסויים? מעדיפה צבע עור מסויים? מעולה. זה שלך.

את זו שצריכה להתחתן עם בחיר ליבך ולכן את זו שמחליטה מה את מחפשת בו.

כמובן צריך לזכור שרוב האנשים לא מתחתנים עם רשימת המכולת שלהם, אבל זה לא אומר שאסור לחפש אותה,

זה רק אומר שבהחלט יכול להיות שהקב"ה יגלגל לפתחך מישהו ששונה במשהו מהרשימה - וגם זה בסדר.

ה"רשימה" היא נקודת מוצא ולא נקודת סיום בהכרח, אבל וודאי שזכותך לחפש דברים מסויימים בדווקא.

בהצלחה

לבנים - לגיטימי, אבל מטופש מאד, במיוחד בציבור הדתי לאומי שהגבולות בין העדות יותר מטושטשים.

לבנות - קצת יותר מתקבל על הדעת. יכול להיות שהיא מחוברת למנהגים של המשפחה ורוצה להמשיך אותם, או שיש לה למשל שפע של בנים מעדות המזרח ולא מתאים לה פתאום לא לאכול קטניות בפסח או להחמיר יותר בטהרת המשפחה (אם כי את זה רובן לא יודעות...). אבל לדעתי עדיין טפשי.

ולא הכי מציאותי לבנות סטיגמות מנסיון על הרבה עדות.

אבל הפוך לפסול עדה אחת וכל השאר כן, נשמע יותר הגיוני שיקרה.

אם כי סטיגמות לא תמיד עומדות במבחן המציאות.

לא כ"כ, כי זה רק מראה חיצוני, אפשר להתרגל אליו מהר, זה מעיד על שטחיות מסויימת... עדיין לגיטימי אם זה ממש מפריע אבל כדאי לקחת דברים בפרופורציות...

אבל...
זה לא המקרה פה...
עלמה1 ציינה שחשוב לה עניינים של מסורת ומנהגים, גם לה וגם למשפחה, זו סיבה רצינית, חשובה, לגיטימית.
אפשר להתווכח, לא ברור שזה מה שהכי חשוב, גם מאוד מובן שלפחות כעדיפות יש יתרון רציני לעדה כזאת על פני אחרת, אך מפה ועד ללא לגיטימי? מוגזם... בקיצור עמדה לגיטימית, גם אם לא מוסכמת או פופולרית.

זה הולך לעצבן אנשים.

אני באמת חושבת שיש מקום להבדלי מנטליות, במיוחד כאשר מדובר בחיבורים מסויימים ואני מדברת מנסיון. בנישואיי הראשונים, באתי בראש פתוח (אפילו שהתחתנתי עם משהו חצי-חצי, אבל החצי הדומננטי היה תימני), וחשבתי שהכל דעות קדומות. אבל מהר מאוד גליתי שלא מספיק צריך לגשר על פערים בין בעל ואישה, אלא יש כל כך הרבה פערים במנטליות שצריך לגשר. 

מה שגם, יש ציפיה מסויימת מאישה אשכנזית למעמד שוויונית (אז דווקא אולי לא נורא שבעל אשכנזי יתחתן עם אשה מזרחית - דווקא עובד היתב), כאשר יש רצון סמוי או צפייה האישה תהיה במעמד נחות יותר ותשרת את בעל המזרחי. "שייחיות".

אני אומרת את זה אחרי שהתנסתי יותר מעשור שנים ונסיתי להסתדר, באמת.

יש גם קטע של "עליונות מתוך נחות" שצריך להגיד שאשכנזים כביכול פחות טובים כדי להוכיח שמזרחיים לא נחותים.

אחר כך התחתנתי עם בעל אשכנזי, ממדינה אחרת ומנטליות אחרת, אבל יש בסיס משותף וזה גרם להכל להיות הרבה יותר קל.

בטח יש יוצאים מן הכלל, וזה גם עניין של מידות- שזה ממש חשוב והכי חשוב, בעצם.

מצד שני, אני רואה שהבת שלי זקוקה לבעל תימני - גם במחינת המסורת ומנהגים, וגם הדפוס התנהלות, והיא תראה בבעל אשכנזי "לא גבר", כי יש לה דמות של גבר דומננטי.

לק"י

אני בטוחה שיש הבדל בין אנשים בני 50+, שחלקם עלו לארץ, ובאמת היה הבדל במנטליות, לבין כאלה שנולדו והתערבבו פה (ונולדו להורים מעידות שונות), וההבדל לא קשור לעידה.

(ואולי יש גם הבדל בין מגזרים- אלה שתקועים על ההבדלים, ואלה שלא).

כשהתחתנתי הייתי בת 20 , 3 שנים אחרי שעליתי ארצה. עכשיו גדלתי קצת...
אבל גם ראיתי את התופעה אצל חברות אשכנזיות ילידות הארץ שהתחתנו עם תימנים.

אין לי משהו נגד תימנים (רואה שאת תימניה לפי ה"לקי"י")

לק"י

זה לא כל כך משנה באיזה גיל התחתנת.

מה שאת מתארת מזכיר לי יותר את התקופה של סבא וסבתא שלי😉

ההורים שלי שניהם ספרדים, אבא שלי בן קרוב ל-70, ושייח הוא לא....

ובעלי חצי ספרדי וחצי אשכנזי, וחלק מהבנים אצלם בבית עובדים יותר בבית וחלק פחות (ואני לא בטוחה שחמי האשכנזי עבד בבית יותר מאבא שלי).

כך שאני לא מסכימה בכלל עם מה שכתבת.

בכל מקרה, כשלכתחילה בוחרים ללכת עם משהו עם מנטליות מאוד שונה, אז הנסיון והקושי הרבה יותר גדול. צריך המון עבודה על המידות - לא אומרת שזה לא אפשרי, רק שזה מכפיל את מה שכבר ככה קשה.

ראיתי פשוט את ההבדל. ואני האמנתי שהכל שטויות.

לכן אני בכלל לא חושבת שזה "אסור" או "לא בסדר" לכתחילה לחפש משהו יותר דומה, יותר קרוב.

לק"י

לפי העידות.

הרבה מהאנשים היום מעורבים בעצמם, חיים בקרבת מגוון אנשים.

מנטליות שונה מאוד היתה לפני הרבה שנים.

אולי כשההורים שלי התחתנו לפני 40+ שנים.

על המון אנשים צעירים אני רואה הבדלי מנטליות. ברור שיש כאלה שיותר וכאלה שפחות. אבל מנטליות משפחתית ועדתית זה משהו שנספג מאוד מאוד עמוק בעיצוב אישיות של בנאדם. על כל הרגליו וציפיותיו.

עדיין מרגיש שעם כל הערבוב, אנחנו די אשכנזים ולא מתחבר אישית לתרבות מזרחית...

 לאיזה דור את  "שייכת". לא שאת חייבת לענות כמובן.

1. אם הסיבה הזו תדחה את החתונה בעוד שנה/שנתיים לרווקות אבל תגרום לזה שתקבל/י את הסינון שרצית, האם כדאי לסנן?

2. עוד עשר שנים, האם זה ישפיע על הבית שיהיה לדעתך?

אם התשובות הן כן, אז זה לגיטימי וטוב, אחרת, חבל לסנן לפי זה.

מותר למחפש זוגיות לסנן על מה שבא לו, כמה שבא לו. 
כל דבר. כל סינון.
מהפרט הכי קטן והזוי ועד הכי גדול וברור. הכל תופס.
כולל "אם הוא פעם  נסע בפסח לחו"ל, אז הוא לא בשבילי" 
"אם הוא לא מתקלח פעמיים כל יום, בוקר וערב הוא לא בשבילי"
"אם אין לו דירה בבעלותו ובצוואה מחכות לו עוד 3 דירות בירושה, אז הוא לא בשבילי".
הכל הולך. גם עדה. גם כסף. גם -הכל-.

כל עוד וזה הנקודה הכי קריטית  
כל עוד, הוא לא מתלונן למה הוא לבד ובלי זוגיות.

אבל,
זה לא מספיק להיות צודק אלא צריך גם להיות חכם.
לא צריך להגיד בקול את -כל- מה שעובר לנו בראש.

שומרים את הסינון -בראש,בלב-
מקבלים הצעות ומסננים לפי הסינון שחשוב לנו  -בראש, בלב-.
אם זה סינון עדתי או ויזואלי, אז מבקשים תמונה או פרטי עדה ואז כשמסננים, לא מסבירים את סיבת הסינון
פשוט מבטלים את הצעה כבר בהתחלה. זה הכל.


אבל מי שיגיד בקול , חס וחלילה "אל תכיר לי בבקשה מעדה הזו והזו". זה בעייתי. לא צריך לומר את זה במפורש,
כי בעצם זה גם משפיע על אחרים ודי פוגעני.
אבל אם זה סינון (בראש,בלב ) כמו "בא לי מישהו אשכנזי" "בא לי מישהו מרוקאי", אני לא רואה כאן בעיה. 
במיוחד אם את מודעת לאפקט הסינון (את יכולה לפספס אחרים שיתאימו אפילו יותר ממה שתשיגי עם הסינוֹן)

מה שכן,
אם הסינון מוגזם מדי,
אני אישית, מאמין (אמונה) שיש לזה מחיר בשמיים. 
מזה צריך להזהר. ואהבת לרעך כמוך. לתת צ'אנס לאנשים בלב פתוח זה דבר טוב גם לבן אדם עצמו.

בהצלחה.

מבינה את הרצון שלך לשמור על המסורת והמנהגים של המשפחה שלך. רק דבר אחד לא ברור לי- למה את חושבת שלא תוכלי לעשות זאת במשפחה עם מישהו מעדה אחרת?

נכון, זה לא יהיה באופן מושלם. אבל מכירה הרבה משפחות שיש להם שילוב במנהגים משתי העדות של בני הזוג. אם יש מנהגים/מסורות שאת מאוד מחוברת אליהם- תוכלי לקיים אותם גם בבית שתקימי, תלוי מאוד במוטיבציה וברצון שלך.

וגם מבחינת תפילות- את לעצמך יכולה להתפלל בנוסח שלך מהבית. את לא חייבת לשנות.

חברה טובה מאוד שלי חיפשה רק אשכנזי, מאותה עדה שלה. והבנתי אותה.. זה יותר נוח, פחות שוני. בסוף היא בחרה להיפתח ומצאה בחור ספרדי עם אופי אשכנזי.

כנ"ל חברה אחרת שרצתה אך ורק ספרדי. ובסוף נפתחה ומצאה בחור אשכנזי, כן יש שינויים וצריך זמן להתרגל, אבל אז מה?

כשאדם הולך להינשא, יהיו שינויים. לא יכול להיות שהבית שתקימי יהיה העתק של הבית שלך. זה יכול לעורר חשש, אבל מזווית אחרת זה גם מאפשר גיוון, הפריה הדדית והתפתחות מתמדת- לא שווה?!

בכללי, לחפש מנטליות דומה ומנהגים דומים נשמע הגיוני סה"כ

השרשור הזה עשה לי חשק לריב חבל"ז.. אבל פתאום, פתאום זה היכה בי. "בין המצרים"... ואז אמרתי יאלה תראה מזה, איזה באסה.

אה ו... טוב לא חשוב אני אשתוק. 

אני אשים לי מדבקה אחרי זה במחברת לאות גבורה.

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

@הפי 

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה

הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)

להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)

להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי

גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...

זהו  כל השאר מלמעלה

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

אם זה חסר טאקט זה שלה אבל כנראה היא רצתה ממש לשתף... 

היא כותבת לכן את זה דווקא בתור בנות שמבינות את הכאב ואת גודל הנס!!

אני בטוחה שהיא מתפללת עליכן!! ואולי היא חושבת שזה שקרה לה כזה נס יכול לעודד אתכן שבקרוב גם לכן זה יקרה!

זה לא טוב המבט הזה ששם במרכז את הכאבים של עצמו, לכולם יש כאבים... אז נשתף רק בדברים עצובים?? 

אומרים שיותר מלהשתתף בצער הזולת קשה להשתתף בשמחתו...  

מובן שיש קושי ומותר קצת להתמסכן אבל זה לא צריך להיות הלך הרוח שלנו אנחנו צריכים לחזק אחד את השני! 

אני לא שופטת אותך באופן אישי בטוחה שהיה כואב לקרוא דבר כזה... אבל זה ציבורי ואני חייבת להביע את התנגדותי כלפי המגמה והאוירה הזאת אצל רווקים... זה משגע אותי😟

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !