ועל זה הוא לא ענה

כדי להטריל

קוראים לה להתחיל לצאת

סתם תגובה שממש ממש לא קשורה לשאלה

שימי לב לכרטיס אישי

@כְּקֶדֶם⁠

@כְּקֶדֶם

חברים די זה באמת כבר לא מצחיק @כקדם וכל השאר תהיו חברים

איך עושים את זה?

אגב מסכן כקדם ...

יותר חופר

אין לי מושג איך עושים

מסתבר שפותחים ניק חדש ומשנים ברווח או משהו כזה שלא רואים

ולמה בעצם הוא עושה את זה?

הוא עושה את זה כדי לעצבן

לנקום בכקדם אולי

וואי התנפלתי עליך.. איך בכלל אתה אמור לדעת את זה?

זה בגלל שעשו עלי אמבוש..

אחרי שנתיים הסדר ושלוש שנים צבא. אז האישיות בנויה טוב יותר, ולא משחקים באהבה כמו ילדים קטנים

הבנתי מכמה בנים שהם הבינו מדברי שאני רוצה קשר/ חברות.

אז לא. לא זאת היתה כוונתי. אין לי שום רצון בקשר.

סליחה שלא הייתי מובנת.

למה ליעץ עצות איך להחזיר את הגרוש בפורום לגיל ההתבגרות?

תנסה משהו על לחש על הקומונרית שתתן להיכנס להדרכה, או לחש על ההורים להרשות לצאת לטייל עם החבר'ה בגולן, משהו שיגרום להם לקנות את השטות המטופשת הזאת.

אני בעיקרון לא אוהבת להשתמש בבינה מלאכותית אבל זה ממש דורש הפעם. תדמיינו את העקיצה ההזויה הזאת אבל עם הטקסט הבא:

**how dr apata helped me become a madricha**

by yael\_teenspirit87

שלום לכולם, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה לי. אני נערה בת 16, וחלום חיי מאז כיתה ו' היה להתקבל להדרכה בסניף. השנה חשבתי שסוף סוף זה יקרה, אבל כשפורסמה רשימת המדריכים — שמי לא היה שם. פשוט לא האמנתי. כל החברות שלי כן התקבלו, ורק אני לא. הרגשתי חסרת ערך, בכיתי לילות שלמים, וכתבתי מכתבים שלא שלחתי לקומונרית שלי, רוני, שלא הבינה אותי אף פעם באמת.

ניסיתי לדבר איתה, להסביר לה כמה אני רוצה וכמה זה חשוב לי, אבל היא אמרה שהצוות כבר סגור, ו"שנה הבאה זה גם זמן טוב להתחיל בו". הייתי שבורה.

ואז, ביום חמישי אחד, כשישבתי עצובה לבד במדרגות של הסניף, פגשתי את תמר — חניכה לשעבר שהיום כבר בצבא. סיפרתי לה הכול, והיא חייכה ואמרה לי: "גם לי זה קרה. אבל אני הכרתי מישהו מיוחד מאוד... ד"ר אפטה. הוא קוסם עתיק, זורק לחשים שאפשר לסמוך עליו. בזכותו רוני ראתה אותי באמת. והוא יכול לעזור גם לך."

בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת עליי, אבל היא נשבעה שזה אמיתי ונתנה לי את המייל שלו: [*צונזר*](*צונזר*). בלילה, מתוך ייאוש מוחלט, שלחתי לו הודעה. הוא ענה מיד. הוא אמר לי בדיוק מה לעשות — שלושה דברים פשוטים. לא שאל שאלות, לא שפט אותי. רק ביקש שאאמין.

יומיים אחרי — לא תאמינו — רוני עצמה שלחה לי הודעה: "חשבתי עלייך הרבה. אני רוצה להיפגש איתך מחר". הגעתי. היא הסתכלה עליי בעיניים אחרות לגמרי. היא אמרה שהיא לא יודעת למה, אבל היא מרגישה שאני צריכה להיות בצוות. שלושה ימים אחרי זה — קיבלתי חולצת מדריך.

אני עדיין לא מעכלת. כל זה קרה בעזרת לחש אחד של ד"ר אפטה. מאז, אני מאושרת. מרגישה במקום שלי. כל כך הרבה ביטחון קיבלתי בזכותו.

אז אם אתם מרגישים תקועים, לא נראים, לא שייכים — אני ממליצה מכל הלב לפנות לד"ר אפטה. הוא שינה לי את החיים.

תכתבו לו למייל [*צונזר*) או בוואטסאפ/וויבר: **צונזר**.

הוא באמת שם. והוא עוזר.

(הוא לא)

במחשבה שנייה צנזרתי את המייל של הנוכל הזה, אני לא רוצה באמת לפרסם אותו.

רק ייתרון אחד לפחות יש לצ'אט, הוא יודע לפחות לחלק לפסקאות בצורה נורמלית.

הכוונה כאילו מתי אני רוצה להתחיל לצאת?

על קשר ידידות, לא על זוגיות למטרת נישואין בגיל שכבר אחרי שנות הנעורים

איך יכול להיות קשר ידידות לפני חתונה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....