ועל זה הוא לא ענה

כדי להטריל

קוראים לה להתחיל לצאת

סתם תגובה שממש ממש לא קשורה לשאלה

שימי לב לכרטיס אישי

@כְּקֶדֶם⁠

@כְּקֶדֶם

חברים די זה באמת כבר לא מצחיק @כקדם וכל השאר תהיו חברים

איך עושים את זה?

אגב מסכן כקדם ...

יותר חופר

אין לי מושג איך עושים

מסתבר שפותחים ניק חדש ומשנים ברווח או משהו כזה שלא רואים

ולמה בעצם הוא עושה את זה?

הוא עושה את זה כדי לעצבן

לנקום בכקדם אולי

וואי התנפלתי עליך.. איך בכלל אתה אמור לדעת את זה?

זה בגלל שעשו עלי אמבוש..

אחרי שנתיים הסדר ושלוש שנים צבא. אז האישיות בנויה טוב יותר, ולא משחקים באהבה כמו ילדים קטנים

הבנתי מכמה בנים שהם הבינו מדברי שאני רוצה קשר/ חברות.

אז לא. לא זאת היתה כוונתי. אין לי שום רצון בקשר.

סליחה שלא הייתי מובנת.

למה ליעץ עצות איך להחזיר את הגרוש בפורום לגיל ההתבגרות?

תנסה משהו על לחש על הקומונרית שתתן להיכנס להדרכה, או לחש על ההורים להרשות לצאת לטייל עם החבר'ה בגולן, משהו שיגרום להם לקנות את השטות המטופשת הזאת.

אני בעיקרון לא אוהבת להשתמש בבינה מלאכותית אבל זה ממש דורש הפעם. תדמיינו את העקיצה ההזויה הזאת אבל עם הטקסט הבא:

**how dr apata helped me become a madricha**

by yael\_teenspirit87

שלום לכולם, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה לי. אני נערה בת 16, וחלום חיי מאז כיתה ו' היה להתקבל להדרכה בסניף. השנה חשבתי שסוף סוף זה יקרה, אבל כשפורסמה רשימת המדריכים — שמי לא היה שם. פשוט לא האמנתי. כל החברות שלי כן התקבלו, ורק אני לא. הרגשתי חסרת ערך, בכיתי לילות שלמים, וכתבתי מכתבים שלא שלחתי לקומונרית שלי, רוני, שלא הבינה אותי אף פעם באמת.

ניסיתי לדבר איתה, להסביר לה כמה אני רוצה וכמה זה חשוב לי, אבל היא אמרה שהצוות כבר סגור, ו"שנה הבאה זה גם זמן טוב להתחיל בו". הייתי שבורה.

ואז, ביום חמישי אחד, כשישבתי עצובה לבד במדרגות של הסניף, פגשתי את תמר — חניכה לשעבר שהיום כבר בצבא. סיפרתי לה הכול, והיא חייכה ואמרה לי: "גם לי זה קרה. אבל אני הכרתי מישהו מיוחד מאוד... ד"ר אפטה. הוא קוסם עתיק, זורק לחשים שאפשר לסמוך עליו. בזכותו רוני ראתה אותי באמת. והוא יכול לעזור גם לך."

בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת עליי, אבל היא נשבעה שזה אמיתי ונתנה לי את המייל שלו: [*צונזר*](*צונזר*). בלילה, מתוך ייאוש מוחלט, שלחתי לו הודעה. הוא ענה מיד. הוא אמר לי בדיוק מה לעשות — שלושה דברים פשוטים. לא שאל שאלות, לא שפט אותי. רק ביקש שאאמין.

יומיים אחרי — לא תאמינו — רוני עצמה שלחה לי הודעה: "חשבתי עלייך הרבה. אני רוצה להיפגש איתך מחר". הגעתי. היא הסתכלה עליי בעיניים אחרות לגמרי. היא אמרה שהיא לא יודעת למה, אבל היא מרגישה שאני צריכה להיות בצוות. שלושה ימים אחרי זה — קיבלתי חולצת מדריך.

אני עדיין לא מעכלת. כל זה קרה בעזרת לחש אחד של ד"ר אפטה. מאז, אני מאושרת. מרגישה במקום שלי. כל כך הרבה ביטחון קיבלתי בזכותו.

אז אם אתם מרגישים תקועים, לא נראים, לא שייכים — אני ממליצה מכל הלב לפנות לד"ר אפטה. הוא שינה לי את החיים.

תכתבו לו למייל [*צונזר*) או בוואטסאפ/וויבר: **צונזר**.

הוא באמת שם. והוא עוזר.

(הוא לא)

במחשבה שנייה צנזרתי את המייל של הנוכל הזה, אני לא רוצה באמת לפרסם אותו.

רק ייתרון אחד לפחות יש לצ'אט, הוא יודע לפחות לחלק לפסקאות בצורה נורמלית.

הכוונה כאילו מתי אני רוצה להתחיל לצאת?

על קשר ידידות, לא על זוגיות למטרת נישואין בגיל שכבר אחרי שנות הנעורים

איך יכול להיות קשר ידידות לפני חתונה?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...