לך אין שליטה על אף אחד בעולם חוץ מעל עצמך.. וגם זה לא באמת.

מה אצלך? איך מקדמים את החיים שלך? איך עושים שלך יהיה נעים יותר בעולם?

(או בצד השלילי: מה כואב לך?)

לצערי זה בהחלט יכול לקרות, אבל אני לא רוצה.....

הכוונה, למלא את עצמי בעולם שלי.

האושר שלך לא נמצא בכף היד של אף אחד אחר

התפיסה שאדם אחר צריך לשנות כדי שיהיה לי טוב הרבה פעמים תוקעת אותנו כי יש לנו עבודה לעשות בעצמנו אבל הציפייה מבן הזוג ממסכת אותה

זה נכון שיש ציפייה מהגבר וזה בריא, אבל תמצי קודם את מה שבידך לעשות עבורך. אל תשבי לחכות לאף אחד

יש הבדל בין למשל להיות מרוקנת ולרצות לצאת למסעדה או לבילוי ולשבת לרטון על הספה - אתה לא מוציא אותי, לא אכפת לך מהזוגיות, אנחנו תקועים וכו (גם אם זה בינך לבין עצמך)  לבין לספק לעצמך את הצורך בבילוי, ולהנכיח חוסר - היה לי ממש כיף בהופעה, אבל אם היית בא איתי הייתי נהנית יותר. לא רק מולו, גם ובעיקר מול עצמך

הרבה פעמים כשאנחנו מרוקנים בעצמנו נוח לנו גם להשליך את זה על בן הזוג. אם עד עכשיו ככה התנהלתם, ולא היה על זה שיח, או לא שמת את האצבע על מקום החוסר שלך, סביר להניח שהוא לא יבין מה את רוצה ממנו

בקיצור - תתמקדי בך קודם

לגבי מה שכתבת

זה נושא שמעסיק אותי הרבה לאחרונה.

אני שואלת

האם מהות הזוגיות היא לא שותפות??

כלומר זוגיות זה שותפות.

אז אם כל אחד עושה את מה שטוב לו

איפה נכנס העניין של לבוא אחד לקראת השני?

הרי זוגיות זה גם הקרבה..

התחלתי לחשוב שאני תופסת לא נכון את המבנה שבו זוגיות אמורה להתנהל.

חשבתי שצריך להקריב הרבה בשביל שלום בית

מסתבר שאני טועה

זוגיות זו הקרבה

לדעתי, הקרבה של ההרגלים שלנו להיות קורבניים.

ברור שזוגיות זו שותפות. אבל יש הבדל בין שותפות לתלות רגשית ונואשות שמביאה אותנו למצב קורבני ומאשים ועושים את זה באמצעות נפרדות. אני צריכה להיות אישה שמחה ומלאה גם בלי קשר לבעלי, ובלי תלות בו כמקור האושר היחיד למרות שהוא החצי שלי, במה שקשור אליי אישית. וכנל גם הוא. גם לפני שהתחתנו היו לנו חיים, לא?

כשאנחנו במקום טוב עם עצמנו, אנחנו רוצים טוב בזוגיות ממקום בריא

כשאנחנו במקום לא טוב וחסר מצד תחושת משמעות, סיפוק, שמחה במה שיש לנו והנעה עצמית ומחכים שמישהו ימלא אותנו כל הזמן - זה כבר פחות טוב, וגם לא באמת עובד בסוף. כי העיקר עדיין חסר

אז נכון,גם בתוך זוגיות יש תלות מסוימת מטבע הבלעדיות של מערכת היחסים הזו ב"ה. וצריך להקריב ולוותר, אבל לשים לב כי יש גבול דק בין לוותר מתוך מקום נפשי שנותן לי לבין לוותר ממקום נפשי שבו אני מרגישה שלוקחים לי

זו הדעה שלי בעניין. מקווה שמתיישב לך

מכיר מאוד מה שאת מתארת

חשוב מאוד לדבר איתו, לפתוח איתו את הדברים בצורה נעימה שיבין מה *את* מרגישה.

אם את היותר אקטיבית תנסי ליזום זמנים זוגיים: סדנאות, הליכות, משחקים, יציאות, כל דבר זוגי שאפשר ועולה על רוחך.

מזדהה לגמרי

אם תמצאי פתרון תספרי לנו

ממש לא רואה שום בעיה.

אוהב אותי, כיף לו, לא משעמם לו.

כל מה שאני לא מרגישה (:

התחושות ידועות

1. לא להתייאש

2. תמלאי גם את הזמן שלך, לעצמך, כמו שהציעה לך פה מאוד יפה @עוד מעט פסח, תשקיעי גם בעצמך, והרבה, תתני לך רגעים וחוויות טובות עבור עצמך כדי שכאדם תרגישי טוב.

3. אם את מרגישה ככה את לא ממציאה, תנסי בכל דרך להעביר לו את ההרגשה *שלך* בלי האשמה כלפיו אלא ברצון משותף לשינוי

להקשיב לך הוא מוכן? איך התקשורת ביניכם?

היה איזה ערב שנורא רציתי שנשב ונדבר, ולא היה לבעלי כח.

אז כתבתי בקבוצת וואטסאפ של חברות למי בא לארח אותי- ונסעתי לבקר חברה. היה לי ממש כיף, חזרתי באורות, ולמחרת בערב פתאום היה לו חשק לזמן זוגי...

קחי לך כלל אצבע-

לא כיף להיות עם מישהו עייף, שחוק וממורמר.

אז אם תטפלי בעצמך, תדאגי להיות במיטבך, וככל הנראה הוא כבר ירצה בקירבה.

וכן, כמובן שחשוב גם להגיד מה את רוצה ומה ישמח אותך (אני אישית לא הבנתי מה הודעה שלך אם מה שאת רוצה זה טיפול זוגי, לימוד משותף או טיסה יחד לחו''ל).

שווה לברר עם עצמך מה באמת חסר לך, לומר לו, ואחר כך- להרפות.

ללכת לשמח את עצמך גם אם מה שביקשת לא קורה כרגע, ולסמוך עליו שבסוף הוא ירצה לשמח אותך ולתת לך את מה שחסר לך, גם אם הוא לא מרגיש בחוסר.

(כמובן, כותבת לך כי את זו שהתייעצת כאן, ואת יכולה לשנות רק את הצד שלך).

בשבוע האחרון התחלתי לשים לב כל הזמן, אם אני כיפית, מקרבת, נעימה. אני בהחלט משתדלת.

הוא די עייף אחרי מילואים ארוכים.

מבינה אבל די, לא במשמרת שלי.

חושבת שצריך טיפול, הלוואי והוא היה מסכים!!!

שאת לא צריכה להיות כיפית נעימה ומקרבת *כלפיו*.

תהיי כיפית לעצמך.

לא כי את כפויית טובה או כי לא אכפת לך ממנו. אלא בגלל ש-

א. ככה הוא ירגיש בחסרון שלך. אם יהיה לך כיף ונהדר עם הילדים, עם המשפחה ועם חברות, והוא פחות יפגוש אותך- אולי הוא קצת יותר יתגעגע וירצה להשקיע.

וכמובן, אני לא מתכוונת לעשות עליו חרם או ברוגז. פשוט לא לכרכר סביבו ולא לתלות בו את כל עולמך.

ב. (וכנראה יותר חשוב) ככה את לא תצברי מרמור כלפיו, שאת משקיעה ועושה בשביל הקשר והוא לא. לכי לדאוג לעצמך, לפי מה שכיף לך, לא לפי מה שאת חושבת שהוא רוצה ממך.

עופי על עצמך ועל החיים. וכשהוא ירצה- הוא יצטרף. 

את לא מבינה איזה אוויר הכנסת לי.

תודה

אז  זה סרט אחר לגמרי. בעיניי לפחות.  ועדיין את צריכה ל היות נחמדה וגדולה ואופטימית ולא תלויה  בו.

אפשר לראות בזה הזדמנות , מתנה - לפתוח משברים/מטענים שהצטברו.

זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי, אבל יתכן שגם משהו שנראה לכאורה קטן/שולי/ש"התגברנו עליו" (אבל לא באמת) - יעיב, יחצוץ, ירחיק ביננו...

וחבל.

תשקיעי בעצמך. ייתכן והעולם שלו מלא במה שהוא מכיר ולכן לא צריך /יודע שיש חיים מחוץ לבלון שלו.

הוא צריך להיפגש בעולם חדש.

ואם תצרי לעצמך עולם חדש ויפה הוא ישמח להצטרף.

זוגיות היא דינמיקה, ושינוי מצד אחד יכול להשפיע על כל ההתנהלות.

עוד מעט תהיה תקופה טובה.

(מאת מגיד עתידות)

כתבו לך פה דברים מהממים.
2 כיוונים- הראשון זה לדבר את הלב שלך. להקביל את החוסר שלך במשהו מהעולם שלו שהוא מבין בו  (גבר שמפריע לו לקרוא את זה מוזמן להתקדם מהתגובה- גברים בד"כ מבינים מהר מאוד גשמקבילים את החוסר באינטימיות רגשית את החוסר במיניות- ממש ככה- לא יודעת אם זו המציאות וזה לא משנה, תגידי לו- לי מספיק שאנחנו יחד פעמיים בחודש. לא מבינה מה חסר לא רוצה טיפול. איך תרגיש? אותו דבר בחוסר אינטימיות זוגית מהצד שלי כאשה)
והכיוון השני לפתח את עצמך כמה שאת יכולה.

ממני, שבעצמי מחפשת את התשובות והדרך הנכונה, ממש כמוך, ונתרמת מהשרשור בעצמי..

האיום, והדרדור אמצעים

היא שגויה.

ולא יהיו תוצאות טובות.

איכשהו טעיתי ולא קראתי נכון

ואני שמח מאוד שטעיתי ושלא ניסתה להמריד

אמלול הצד השני ע"י השימוש של מניעת יחסים רק כדי לגרום לו תסכול (לא מדברת על מקום שאחד מבני הזוג לא מרגיש מספיק שרוצה, יכול

 פתוח וכו') זה אחד הדברים הכי קשים..

לפעמים אפילו מסכים איתך נקודתית

ועדיין נושבת אנרגיה מאוד מאוד כבדה ומיואשת מההודעות שלך. ולא נעים לקרוא. עושה כיווץ.

היא הציעה דרך להסביר

על ידי נתינת דוגמה

הוא לא חושב שיש בעיה כי שום דבר לא חסר לו. או שהוא לא מרגיש את מה שחסר לו.

אז נסי לראות איך את גורמת לו להבין שכן. בלי להגיד לו ישירות, ובלי להתחנן אליו בשום צורה.

אני לא מכירה את הדינמיקה בינכם.
 

אבל אם את מובנת מאליה, אם הוא מקבל יחס מסויים ללא מאמץ מצידו, אם את לוקחת אחריות במקומו,

או לחילופין, הוא התרגל ליובש...

תאזני את זה. תגרמי לו להבין שיש לו מה להפסיד. לא בדיבורים, במעשים.

בשביל אהבה צריך לעבוד, ואם אין עבודה, אין משכורת.

ואת לא תלויה בו, את יודעת לדאוג לעצמך ולבחון אם משהו עומד בסטנדרטים שלך.
 

דינמיקה זוגית צריכה לשמור על מתח מסויים.

יש לי מה להרוויח, ולהפסיד כשאני לא פועל למען אותו רווח.

הוא לא עושה לך טובה, הוא עושה טובה לעצמו.

את צריכה להאמין שיותר ממה שאת מפסידה אותו במצב הזה, הוא זה שמפסיד אותך.

בד"כ זה עושה את העבודה בלי שום מאמץ נוסף.

לא לעשות את זה מרגש שלילי חלילה. לא מנקמנות או מרמור או כעס.

אלא מתוך הקשבה לעצמך.

נניח שאת תמיד דואגת ועושה לו גם כשלא מתחשק לך, תראי אם את לא בנתינת יתר.

ותעצרי כשפחות מתאים לך.

לפעמים המרמור או החוסר מגיע מחוסר הדדיות לא מכוון.

מהרגשה שלא רואים אותי, שאני גם כאן, הי, מה עם הצורך שלי? כל הזמן אני רואה אותך!

ואתה לא רואה אותי (כי אני משדרת חוזק) ובעצם גם אני לא רואה אותי (כי אני עסוקה בנתינה לאחר)

בהנחה שזה הסיפור -

אני מניחה שאת לא התכוונת להיות על תקן המעניקה באופן חד צדדי, והוא לא רצה שתעניקי לו בלי חשבון. והוא בכלל לא מבין מה רע לך (כי טוב לו, את מפנקת והוא מניח שגם לך טוב).

כמו שאמרה סוסה אדומה, פשוט צריך לשנות במעשים.

אפילו קטנים ממש, ברמת להכין את מה שמתחשק לך לאכול גם אם האחרים פחות אוהבים. קצת יותר להתחשב בך ולא להתמקד באחר.

במיוחד שאם היה במילואים, מן הסתם היית בנתינה כל הזמן "בתפקיד" ויש לך ציפייה להיות קצת בצד המקבל.

* אם הוא חווה קושי במילואים, או אם הוא הרגע נחת, כדאי לראות אם זה פשוט תקופת הסתגלות. או דורש התייחסות רצינית יותר.

אבל מכיוון שכתבת שזה היה גם לפני כן הרשיתי לעצמי.

אם מה שכתבתי לא רלוונטי, כמובן אל תתייחסי.

אז עכשיו הוא צריך להיות בצד הנותן בבית..

מי אמר לך שבמילואים הוא היה בצד המקבל?

לכן אמרתי שאם זה תקופת הסתגלות, אולי צריך התייחסות רצינית יותר.

זה שהוא היה במילואים בנתינה, לא סותר את זה שהיא הייתה לבד בנתינה!

זה מרוקן את שני הצדדים.

ואז משווים ועושים סדר עדיפויות

אם שני אלה לא הולכים אז באמת הייתי מצד אחד מנסה את הכיוון של להעצים ולחזק את עצמך גם בלי קשר וגם ללכת לייעוץ/אימון/טיפול לבד אצל מישהי שיודעת לעבוד גם עם אחת מבני הזוג.

בהצלחה!

יש הרבה אנשים שנרתעים מטיפול/עבודה נפשית. יש לזה כל מיני סיבות, חלקן מוצדקות וחלקן לא. רושם מוטעה, נסיון עבר, חשש מפגיעות, אי רצון לגעת בנושאים כואבים ועוד אלף ואחת סיבות. בטיפול זוגי עלול להצטרף גם תחושה שבן/בת הזוג רוצה טיפול רק בשביל להוכיח שהוא צודק, או חשש שבשונה מטיפול אישי, בן הזוג עלול להעלות נושאים בקצב שלו שלא מתאים בהכרח לשני.

כמובן, טיפול טוב אצל מטפל טוב, יכול להעשות בזהירות המתאימה שתפיג את החששות, אבל לא כולם משתכנעים בזה. 

יש על זה הרחבות בספר המוח הנשי וגברים מנוגה נשים ממאדים

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.