אני חושבת שהיום זאת הדרך הנכונה לעבוד את ה', ובגלל שהציבור שלנו מחפש תמיד את האמת, את הדרך הכי טובה, בלי להתחשב במה שהיה, לכן הכי קל לו להגיע לחסידות

בניגוד לחרדים, ששם אתה או ליטאי או חסידי, וזהו, דתי יכול לקרוא קצת חסידות להתלהב ועם זאת לא להתחייב לשום מנהג חסידי.

אם אתה נתנה לקרוא חסידות, אבל אין לך שום אדמו"ר וכל הקונצפט הזה נשמע לך מוזר, אפשר לקרוא לך נמשך לחסידות?

אי אפשר באמת לכמת את זה בצורה מחולטת בגלל שדתיים לא מתחייבים לא לפה ולא לפה.

אם כבר אפשר לטעון שצורת הלימוד הליטאית של ניתוח ופלפול שכלתני היא זאת שתפסה את כמעט כל הישיבות הציוניות, וגם אלו שמכניסות לימודי חסידות עושות רק בחלק מאוד קטן של היום ורוב הזמן מוקדש ללימוד עיוני.

שאמר שציונים דתיים לומדים יותר חסידות מהחסידים עצמם.

לפי דבריך אפשר לומר גם הרב קוק לא נתפס בציבור הציוני דתי, כי לומדים ברוב הזמן גמרא ורק בזמן מועט אפשר ללמוד את כתביו.

יש בתי מדרש שפחות שמים דגש על חסידות וגם שם תוכלי למצוא ספרים כאלה וזה יעניין חלק מהלומדים, שזה כבר לא מובן מאליו. יש גם בתי מדרש שנותנים מקום יותר נוכח לחסידות. טיש זה לא דבר זר לציונים דתיים.

אנחנו משתדלים לקחת מכל דעה ושיטה את הטוב שבה אז למה שלא גם מהחסידות?

אולי גם זה מאזן קצת את הכלליות הקוקניקית

אז החסידות דואגת יותר לפרט גם

צריך לדעת איפה אדם עומד בעבודתו ה' וממה הוא לוקח.

אני אישית עובד טכנית בבניית מאגרי מידע בחסידות, אבל אני יותר מסתכל על זה מבחוץ, אבל יש לזה השפעה גדולה עלי.

נגיד אתמול תוך כדי עבודה למדתי/קראתי 'תפארת חיים' שיש שם תורות של השרף ממוגלניצא (דמות מרתקת) ומעוד צדיקים והתורות חודרות.

אני חושב שאנשים לא נחשפים היום מספיק לדרכים המגוונות של עבודת ה' בחסידות.

גם קווניקיות אני מסתכל עליה מבחוץ, זה לא איפה שאני עומד נפשית והשקפתית.

בקווניקיות, זה יותר גרוע, כי זה יכול לעלות לי על העצבים. חסידות התורות מאוד מעניינות אותי וגם חלק מדרכי העבודות ה', חלק גורם לי דחייה.

מסכים שחב"ד וגור וקוצק יותר "אליטיסטיות" (או שעדיף לומר רדיקליות). אבל תנועת החסידות במקורה היא של העם

היא מאוד גבוהה ולא מתאימה להמונים.

ר' נחמן יש לו תורות עמוקות וגם סיפורי מעשיות עמוקים. הוציאו כל מיני משפטים ורידדו את המסר.

תיקח את כל תלמידי המגיד ממעזריץ אף אחד לא פנה להמונים.

אמנם נכון יש המון סיפורים עם רבנים, אבל הבסיס של כל החסידות. איך שהכל התחיל, תסתכל בסיפורים, העיקר הוא היהודים הפשוטים, הבעש"ט מאד כיבד ונתן מקום מאד מכובד (לפעמים אפילו יותר מאשר ת"חים) דווקא את היהודים הפשוטים.

יש המון סיפורים כאלה. שהבעש"ט היה מגיע לכפרים ומספר שם סיפורים ומחזק דווקא את היהודים הפשוטים,

גם אח"כ בדורות הבאים, תמיד היה גם את הת"חים ואת היהודים הפשוטים, ופנו תמיד לכולם

מחילה אבל זה לא נכון, תקרא לדוג' בספר הזכרונות של הרבי הרייצ מליובאוויטש (סיפורים שהוא אמר ששמע מאביו שקיבל דור אחרי דור התקופת הבעש"ט).

ובכלל, מה זה סיפורים שנצרו אחרי זה? אתה טוען שהם הומצאו? אם כן אז אין לי מה להגיד לך אם אתה לא מאמין, לא יעזור לי שום טיעון אם על כל דבר אתה עלול להגיד שזה המצאה.

ואם אתה מתכוון שזה היה פשוט יותר מאוחר, בדורות הבאים. אז לא, זה עוד מלפני שהבעש"ט התגלה (עוד בהיותו צדיק נסתר)

החסידות מאז ומעולם [עוד מלפני שהתגלה הבעש"ט] הגיעה לכולם, דווקא ב'גדולים' היה רוב ההתנגדות אבל בפשוטים הכל התחיל, תקרא קצת בספרים שמספרים על תחילת החסידות, זה ממש לא מה שאתה אומר,

ומאיפה הגעת למסכנה שנכבר אורה??? במה זה מתבטא? שעבר יותר מ200 שנה מאז שזה התחיל ועדיין יש מליונים של יהודים שחיים ככה וכל החיות שלהם היא מגיעה מהחסידות?

רוב החסידות היום מסתכם בטבילה במקוה, טישים, ניגונים, והליכה לאדמו"רים לברכות, וסיסמאות. הרבה מזה זה עדר.

זה לא ההתעמקות בתורת החסידות או עבודת ה' בצורה של מסירות נפש של פעם.

החסידות הפכה מתנועה לארגון שמטרתו להגן מהחילונות

החסידות קדמה בהרבה לחילוניות.

היא נפוצה במזרח אירופה, החילוניות היתה מאוחרת יותר ובמערב אירופה.

אחת התוצאות של הרדיפה של החסידות היא שזאת הפכה לתנועה גדולה. היא היתה עממית.

החסידות אגב לא היגרה למערב אירופה היא נשארה איפה שהיתה האוכלוסיה הפחות משכילה ויותר חלשה.

זה כמו קליקות פוליטיות שס נגד אגודה. רבו על מי יהיה יותר קרוב לפריץ.

אבל אלו לא החסידים שאני מכיר. נכון, הדורות השתנו וכמעט אין היום צורך במסירות נפש בפועל, אבל זה לא אומר שזה לא קיים, (וחוצמזה, בזה מסתכמת אצלך החסידות של פעם? במסירות נפש? נכון, זה חלק חשוב. אבל זה ממש ממש לא הכול)

יש היום הרבה אנשים שכל הקשר שלהם עם השי"ת הוא דרך החסידות, דרך הקשר שלהם עם האדמו"ר שלהם, דרך לימוד של תורת החסידות לעומק ותפילה מתוך התבוננות אמיתית וכו', לא יודע למה אתה מגדיר את זה כמוות של החסידות

הבעל שם טוב היה נרדף . הרבנים רדפו אותו והתנגדו לו.

אבל המסורת העממית באותם אזורים שפעה כישופים וקמעות וצוענים ועוד, ואנשים נמשכו לזה (כי הרבנות היתה דווקא האליטיסטית והיה צריך יותר להתאמץ כדי להתקרב לתלמידי החכמים ולשמורתורה ומצוות).

מפה הלכה והשתכללה השיטה.

מצומצם של מקובלים שיצרו לעצמם דרך מסויימת.

הרבנות הרגילה ראתה בזה סכנה.

והם שרו וכל מיני כי מספיק שהצדיק דבק בה' כדי שהחסיד יהיה פטור. הוא מנקה את מצפונו באמצעות תרומה.

זה כמו כל הבאבות של נתיבות. אותה חרטה.

וזה אומר

שכנראה לא הבנת את הסיפור עד הסוף

בגלל זה היום אחוזים גבוהים מהחסידים חוגגים בחדרי חדרים (וגם החסידות אגב).

אנוסים קוראים להם.

ותרבות הבאבות היא שלילית כשזה קרוב למרוקאים, כשזה קשור לאשכנזים זה אדמור מיוחס ולא קשור לכל מיני תרבויות צועניות וויקינגיות שהיו מצויות במזרח אירופה.

החסידות לא צמחה סתם משום מקום

השורש שלה חזק מכדי לערער אותו

הייתי מציעה פשוט לשמוע

מאנשים רציניים ומחוברים באמת

ולא מהתקשורת

צוענים? וויקינגים?

על מה את מדברת

בחייאת.

מי שלא רוצה לשמוע ולחקור

גם אלף שיעורים לא יעזרו לו

חבל.

כי זאת לא חסידות אמיתית מה שאת מכירה.

מציעה לך להכיר מקרוב, ללמוד מה זה  ולשמוע ממי שמבין בזה באמת, לא מחרטטנים.

את לא חייבת להתחבר לענף הזה, אבל לפחות תביני שיש לו שורש רציני ויהודי אמיתי. 

תצליחי!

ולקיות מצוות , גם מצוות פשוטות של לא תעשה. אין קשר לחסידות או לא. 

עדיין לא זכה להיות אמיתי, 

ולעבודת ה מתוך יראת רוממות.

וזה באמת חבל.

זה באמת פספוס. 

זה שהצדיק צינור

זה ממש לא פותר את החסיד מלעבוד את ה ולקיים מצוותיו ולהיזהר בהן קלה כחמורה.

הזלזול הזה בקיום המצוות

כי יש מי ש"עובד בשבילי"

לא קיים ביהדות

ובטח לא אצל החסיד המקושר באמת לרבו.

באבות

חרטה?

מציעה לך להיזהר ולא לזלזל גם אם את לא מסכימה עם הרעיון ופחות מתחברת,

כי אלו דברים שיסודם יציב וקודש.

ללכת לקבר באומן ולהתפלל באומן ביום הדיו יסודו קודש.

נכון

זה לא חכמה לגשת לברר עניין מתוך מניפולציה.

במנהגים - יש מושג של "מנהג ישראל- תורה הוא" וממילא היחס צריך להיות של כבוד ולא יחס מזלזל חלילה.  

אפשר לקחת את המנהג לצדדים פגאניים כמו שאת עושה

ונכון יותר לקחת את זה כחלק בעבודת ה'.

(ולרקוד סביב מדורה זה לא קשור רק לחסידות, רוקדים ושמחים ביום הזה כי כך ציווה רשב"י לתלמידיו וכך מנהג ישראל גם היום. )

אם את מתקטננת אז אכתוב

גזירת השער לנשים ממש ממש לא קשורה ל"חסידות", היא קשורה לצניעות על מנת שלא ייתגלה שיער , זה שלא כל עם ישראל נוהג ככה , לא הופך את זה מושא ללעג כמו שאת עושה !

האם גם לחבוש אוסף שערות תפור בחוט זה נקרא מנהג שיסודו קודש? אין קשר

זה שוב, קשור למצוות כיסוי ראש של נשים באופן כללי.

אולי זה גם טוב ללעוג לחובשות פיאה?!

נסיעה לציון ר נחמן באומן- אין צורך להכביר, כתבו על זה רבים וטובים לפניי

מי שלא מבין - באמת זה קשה לקבל את הקשר הזה בין החסידים לרב

ויש חסידויות גם כיום

שהחסידים נוסעים לרבה כדי להתחזק

ולאסוף כוחות ושמחה

בשביל עבודת ה

בשום פנים ואופן

לא בשביל עבודת הרבי ולא עבודת אליל!!!

ואם את התרשמת שזאת "תורת החסידות"

אני ממש מבשרת לך שזאת לא החסידות

מה שהיה בימי הבעל שם טוב

והמשיכו תלמידיו הגדולים,

ותלמידי תלמידיו,

זה הבסיס לחסידות היום.

אז למה יש הרבה חסידויות?

ולמה יש דקויות בעבודת ה', שכל חסידות נתנה להן דגשים אחרים?

כי כשאור מופץ וכל אחד קולט רסיס ממנו, הוא ממשיך אותו הלאה

זה לא מבטל את האור הגדול של הפנס

מבינה?

והאור הזה נמשך ע"י גדולי ישראל

גם מי שלא חסיד 'פרופר'

גם כיום.

זה המצאה של פסיקה אשכנזית חסרת ביסוס בתלמוד. שיסודה בדברים שקרו בשטח ואין להם סימוכין בשום מקום אבל מישהו זוכר שסבא רבא רבא שלו עשה משהו והפך את זה להלכה פסוקה.

יש אגב מנהג טעות

יש מנהג רע

יש עוד סוגי מנהגים.

בגלל זה חלק מקפידים לא לאכול בוטנים בפסח וחלק מקפידים לא לאכול אורז בפסח.

והמושג קטניות רק הולך ומתרחב מדור לדור.

זה שילוב של בורות עצלנות וגאווה. ועדר מאמינים שלא שואל שאלות.

בכל אופן אין טעם ממש להתווכח איתך.

אישה שגוזרים לה את השיער זאת אישה שמשפילים אותה כדי שתהיה משועבדת לאדיוט התורן שמחתנים אותה אליו ולא תברח לשום מקום . ככה גם אף אחד לא יפזול לכיוון שלה כי היא מראש עוברת תהליך של כיעור.

זה יותר מזכיר הלכות אישה יפה (וגויה) במלחמה מאשר הלכות קידושין שמכבדה יותר מגופו.

אין שום צורה ושום דרך להצדיק מנהג רע כזה ואני בטוחה שאם נחקור נגלה שהמקור שלו זה טקסי עבודה זרה קדם נוצריים.

כדאי להתחיל בספר

"טעמי המנהגים ומקורי הדינים"

יש עוד ספר של שאול מייזליש

שאני לא זוכרת את שמו כרגע 

לא מתווכחת

אבל גם לא מנסה ,

ממילא ההתנצחות לא תועיל

כל מה שרציתי זה להבהיר 

שלא כל מה שנראה פשוט ומגוחך

הוא אכן כזה.

ויש דברים שזה לא פשוט לומר עליהם "מגוחך"

דומה לפני כן אצל צדיקי צ'רנוביל באוקראינה.

בהתחלה החסידות הייתה לה תורה ועבודת ה' אליסטית.

אני לא אומר שאי אפשר למצוא בכלל סימנים קדומים של העממיות שהתפתחה אחר כך, אבל זאת לא הייתה עיקר תנועת החסידות בראשיתה.

ה'מאור עיניים' זה לא היה חצר.

אצל המגיד ממעזריטש למדו תלמידים, זה לא היה חצר.

לגבי תלמידי המגיד ממעזריטש, אלו שפתחו דברים דומים לחצרות, זה היה כדי ללמד את העם תורה. רבי שניאור זלמן מלאדי כותב בפירוש שהוא לא מעוניין להתעסק בגשמיות, וברוח דומה כותבים שאר התלמידים. חוץ מזה שרוב התלמידים לא פתחו חצרות.

המגיד מקוזניץ מזהיר בספר 'אם לבינה' מהפיכת החסידות לעממית.

רק בדורות אחרי זה זה הפך יותר לחצרות במובן המקובל היום.

בדורותם זה לא מה שעניין אנשים,

אז היו את האנשים היו שקועים כמעט רק בעבודת ה' ומהם האדמו"ר הזקן לא רצה לשמוע דברים בגשמיות כי רבי זה אחד שנועד בשביל קשר עם הקב"ה, אבל וודאי שהיה גם דברים כאלה אז, היה המון 'יהודים פשוטים' שלא היו יודעים אפילו א"ב,

ודרך אגב, עם דיברת שע האדמו"ר הזקן, אז מסופר ששם היו מתגלגלים מופתים מתחת השולחן ואף אחד לא טרח להתכופף להרים אותם.

אדורות האלה הגשמיות תפסה הרבה פחות מקום.

בדורינו הגשמיות תופסת הרבה מקום, ולכן זה ככה, זה לא בגלל שום דבר אחר חוץ מירידת הדורות, או יותר מדוייק 'עקבתא דמשיחא'

שיעור שהועבר בג' אלול בישיבת שיח יצחק, שנקרא "הספד למשנת הרב קוק".

אני חושב שתחיית החסידות בציבור הדת"ל היא עדות לפספוס הטראגי של תורת הרב קוק, שהפכה להיות עוד חלק במישמש של עבודת ה' הרגשית-אינטואיטיבית והרדודה

(החלק הראשון של השיעור עוסק בנקודה הזו, בשיא האותנטיות הכאב והסרקסטיות האופיינית לרב חיים; החלק השני עוסק בקווים מקבילים בין משנת הרב שג"ר והרב קוק

יש את אלה שהתקרבו לברסלב הם חיפשו להתחזק ומצאו את תורת רבי נחמן ורבי נתן

יש מי שהתקרב לחב"ד ולתורות העמוקות שלהם

ויש את מי שהגיעו לטישים בכל מיני חסידויות במאה שערים והתחזק משם והוא הולך לשם בקביעות ומושפע מהתורות שלהם.

הזניחו את נושא הפיתוח הרוחני האישי בשם ערכים לאומיים ואז נוצר צמא.

לדעתי פשוט לא למדו את הרב קוק כמו שצריך, הוא הרי היה צדיק וחסיד וקדוש אמיתי.

מסתדר?

כדי שיגיע מהמקום שאתה מתאר, צריך הרבה שנים של לימוד גמרא, תורת הרב זצ"ל, מהרל, כוזרי וכו'. ואז החסידות מגיעה כהשלמה ועילוי. 

בפועל לצערנו אצל רוב הציבור זה לא המצב. 

מוסר ואמונה שאדם צריך לבנות, אבל זה לא סותר שחלק מהזמן יוקדש ל"תורתך שעשועי", וזה יכול להיות ספרי חסידות. זה מרחיב ומרומם את המבט.

חוץ מזה, יש ספרי חסידות שלפי דעתי חלק מהבניין, כמו הבני יששכר שמסדר לך את מהלך השנה.

ממש.

למה להתאמץ ללמוד פסיקות הלכה כשיש כל מיני סיפורי אגדות על הארי הקדוש שבגלל זה עושים דברים.

כל המופע של אומן ומירון זה קלאסי. אבל זה מה שטוב להמונים. 

שמחה

שלווה

אני אקח צעד קדימה עם כל מיני רבני עבודה זרה שאונסים בחורות בתוך מסגרת טיפולית דתית.

איפה שאין שכל יש סיפורי מעשיות.

אומן שזה מקלט לעבריינים ופגועי נפש. תיירות דתית שלמה סביב עסקנים שחוגגים על טיפשות של אנשים.

וחסיד אמיתי

חס ושלום לומר שעושה דברים הפוכים מזה

ה' ישמור.

זה שיש שוליים בעייתיים/ אנשים בעייתיים, זה נכון.

זה לא משליך על כולם . ממש לא.

בכלל לא.

אל תקחי כותרות ותהפכי אותן לחזות הכל

כי זה לא ככה.

יש הרבה אנשים טובים

שבאמת באים כדי להתרומם וכדי לקיים את העצה הזאת של "תחזיקו עצמכם יחד"

ו" איש לא יעדר" באומן, ראש השנה.

אנא הזהרי במילותייך.

אפשר להתעקש אבל אני לא יודע על סמך איזה מדד אתה רוצה להסתמך.

אם יש מדף "חסידות" בדברי שיר זו תופעה? ישנם ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר חסידיות אבל כמה הן מהמכלול? מעט מאוד.

הרב שג"ר זה חסידות? הרב שטינזלץ? לא יודע, זה מאוד בשוליים.

ישיבות 

רמת גן

רמת השרון

מגדל העמק

שבי שומרון

תקוע

יצהר

עתניאל

תורת החיים

צפת

מדרשות

תכלת

שובה

כל המוסדות הנ"ל הם מוסדות שחסידות היא דבר לא זניח אצלם בכלל, אצל רובם גם דבר עיקרי מאוד.

משמע, יש כאן תופעה.

הייתי מדוייק במה שכתבתי בהודעה שהגבת אליה - הם מספיק כדי לקרוא לזה תופעה.

תלמידי הרב שטיינזלץ והרב שג"ר הם מיעוט ביחס לצה"ד אך הם עדיין מספיק אנשים ומוסדות ורעיונות שמשפיעים כדי לקרוא לכל מה שסביבם בשם "תופעה".

אז הרוב? כנראה שלא. האם זה תופעה? חד משמעית כן. מסתבר שצריך להתעקש כדי לא לקרוא לזה תופעה או להגדיר מחדש את המושג תופעה.

אגב, לא כתבתי את ישיבת שיח, כי בעיני גם אם הרב שג"ר עסק בחסידות הישיבה באופי יותר מחקרי והאופי החסידי כנראה פחות תפס, ממה שאני מתרשם לפחות.

כמו כן, בקרב לימוד תורה לנשים, תורת החסידות אף יותר נפוצה. זאת גם תופעה בעיני.

ובפירוש הנאו-חסידות הליברלית ממש לא עממית אלא אלטיסטית

לקיים את המצוות מתוך התלהבות ושמחה ..

מרגיש לי כמו אמת .

זה הרבה יותר נוח. מספק חוויה בלי מחויבות .

אז קל לדחוף כל מיני שטויות בטח כשהם ממוסדות.

חב"ד זה קלאסי. וזה יפה שהרוב מתחברים להיבטים החסידיים ופחות לזה שזה הרמבם הדוק.

ברסלב זה בכלל.

אגב אותו ואקום נכנס היה בעדות המזרח ונכנס לשם המיסיון של הציונות הדתית.

אין מסורת בית אבא, אין כלום. תתיישרו אלינו.

עדות המזרח בהרבה מקומות בארץ היו ללא הנהגה מסודרת ומי שנכנס לשם זה מי ששלט במוסדות.

נראה לי עיקר מה שמושך לחסידות זה הפשטות והנוחות, אתה ללא צריך להתאמץ יוץר מדי ואפשר להשאיר גם את כל ההתאמצות בצורה חיצונית של שינוי מראה חיצוני ופחות עבודה עצמית. יותר מזה החסידות בנויה יותר על  עבודת הפרט פחות מדברת על עבודת הכלל, וזה יותר נוח  לאדם ההתעסקות בעצמו מאשר באידאלים ענקיים של תיקון העולם, יש פה בריחה מהאידיאל הגדול של הציונות הדתית של לתקן עולם בכל המצבים ובכל האופנים

חסידות זה לא מה שאתה מתאר, מי שכשהו מחליט להיות חסיד אז מה שהוא עושה זה ללכת לחנות כובעים אז זה ה"י,

וגם מאיפה הבאת שבחסידות העיקר זה לתקן את עצמנו ומזניחים את תיקון העולם? לא יודע איזה חסידים אתה מכיר, אבל זה לא ככה, ככה זה אצל ליטאים, (ידוע הסיפור על אותו רב שרצה לתקן את כל העולם, ואז התייאש ואמר שיתקן רק את המדינה שהיה גר בה, אחרי שהתייאש אמר שיתקן רק את המחוז ואחרי שהתייאש אמר שייתקן על כל פנים רק את העיירה, ואחרי זה הגיע למסכנה שלפחות את המשפחה ובסוף אמר שקודם כל ייתקן את עצמו)

[אפילו שמעתי פעם בשם החסיד הרב גינזבורג שאמר על הסיפור הנ"ל שאצלנו [אצל החסידים] מתחילים הפוך, מתיקון האדם, ומהר מאד מתייאשים מעצמינו, ואז הולכים לתקן את העולם...]

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.