אני חושבת שהיום זאת הדרך הנכונה לעבוד את ה', ובגלל שהציבור שלנו מחפש תמיד את האמת, את הדרך הכי טובה, בלי להתחשב במה שהיה, לכן הכי קל לו להגיע לחסידות

בניגוד לחרדים, ששם אתה או ליטאי או חסידי, וזהו, דתי יכול לקרוא קצת חסידות להתלהב ועם זאת לא להתחייב לשום מנהג חסידי.

אם אתה נתנה לקרוא חסידות, אבל אין לך שום אדמו"ר וכל הקונצפט הזה נשמע לך מוזר, אפשר לקרוא לך נמשך לחסידות?

אי אפשר באמת לכמת את זה בצורה מחולטת בגלל שדתיים לא מתחייבים לא לפה ולא לפה.

אם כבר אפשר לטעון שצורת הלימוד הליטאית של ניתוח ופלפול שכלתני היא זאת שתפסה את כמעט כל הישיבות הציוניות, וגם אלו שמכניסות לימודי חסידות עושות רק בחלק מאוד קטן של היום ורוב הזמן מוקדש ללימוד עיוני.

שאמר שציונים דתיים לומדים יותר חסידות מהחסידים עצמם.

לפי דבריך אפשר לומר גם הרב קוק לא נתפס בציבור הציוני דתי, כי לומדים ברוב הזמן גמרא ורק בזמן מועט אפשר ללמוד את כתביו.

יש בתי מדרש שפחות שמים דגש על חסידות וגם שם תוכלי למצוא ספרים כאלה וזה יעניין חלק מהלומדים, שזה כבר לא מובן מאליו. יש גם בתי מדרש שנותנים מקום יותר נוכח לחסידות. טיש זה לא דבר זר לציונים דתיים.

אנחנו משתדלים לקחת מכל דעה ושיטה את הטוב שבה אז למה שלא גם מהחסידות?

אולי גם זה מאזן קצת את הכלליות הקוקניקית

אז החסידות דואגת יותר לפרט גם

צריך לדעת איפה אדם עומד בעבודתו ה' וממה הוא לוקח.

אני אישית עובד טכנית בבניית מאגרי מידע בחסידות, אבל אני יותר מסתכל על זה מבחוץ, אבל יש לזה השפעה גדולה עלי.

נגיד אתמול תוך כדי עבודה למדתי/קראתי 'תפארת חיים' שיש שם תורות של השרף ממוגלניצא (דמות מרתקת) ומעוד צדיקים והתורות חודרות.

אני חושב שאנשים לא נחשפים היום מספיק לדרכים המגוונות של עבודת ה' בחסידות.

גם קווניקיות אני מסתכל עליה מבחוץ, זה לא איפה שאני עומד נפשית והשקפתית.

בקווניקיות, זה יותר גרוע, כי זה יכול לעלות לי על העצבים. חסידות התורות מאוד מעניינות אותי וגם חלק מדרכי העבודות ה', חלק גורם לי דחייה.

מסכים שחב"ד וגור וקוצק יותר "אליטיסטיות" (או שעדיף לומר רדיקליות). אבל תנועת החסידות במקורה היא של העם

היא מאוד גבוהה ולא מתאימה להמונים.

ר' נחמן יש לו תורות עמוקות וגם סיפורי מעשיות עמוקים. הוציאו כל מיני משפטים ורידדו את המסר.

תיקח את כל תלמידי המגיד ממעזריץ אף אחד לא פנה להמונים.

אמנם נכון יש המון סיפורים עם רבנים, אבל הבסיס של כל החסידות. איך שהכל התחיל, תסתכל בסיפורים, העיקר הוא היהודים הפשוטים, הבעש"ט מאד כיבד ונתן מקום מאד מכובד (לפעמים אפילו יותר מאשר ת"חים) דווקא את היהודים הפשוטים.

יש המון סיפורים כאלה. שהבעש"ט היה מגיע לכפרים ומספר שם סיפורים ומחזק דווקא את היהודים הפשוטים,

גם אח"כ בדורות הבאים, תמיד היה גם את הת"חים ואת היהודים הפשוטים, ופנו תמיד לכולם

מחילה אבל זה לא נכון, תקרא לדוג' בספר הזכרונות של הרבי הרייצ מליובאוויטש (סיפורים שהוא אמר ששמע מאביו שקיבל דור אחרי דור התקופת הבעש"ט).

ובכלל, מה זה סיפורים שנצרו אחרי זה? אתה טוען שהם הומצאו? אם כן אז אין לי מה להגיד לך אם אתה לא מאמין, לא יעזור לי שום טיעון אם על כל דבר אתה עלול להגיד שזה המצאה.

ואם אתה מתכוון שזה היה פשוט יותר מאוחר, בדורות הבאים. אז לא, זה עוד מלפני שהבעש"ט התגלה (עוד בהיותו צדיק נסתר)

החסידות מאז ומעולם [עוד מלפני שהתגלה הבעש"ט] הגיעה לכולם, דווקא ב'גדולים' היה רוב ההתנגדות אבל בפשוטים הכל התחיל, תקרא קצת בספרים שמספרים על תחילת החסידות, זה ממש לא מה שאתה אומר,

ומאיפה הגעת למסכנה שנכבר אורה??? במה זה מתבטא? שעבר יותר מ200 שנה מאז שזה התחיל ועדיין יש מליונים של יהודים שחיים ככה וכל החיות שלהם היא מגיעה מהחסידות?

רוב החסידות היום מסתכם בטבילה במקוה, טישים, ניגונים, והליכה לאדמו"רים לברכות, וסיסמאות. הרבה מזה זה עדר.

זה לא ההתעמקות בתורת החסידות או עבודת ה' בצורה של מסירות נפש של פעם.

החסידות הפכה מתנועה לארגון שמטרתו להגן מהחילונות

החסידות קדמה בהרבה לחילוניות.

היא נפוצה במזרח אירופה, החילוניות היתה מאוחרת יותר ובמערב אירופה.

אחת התוצאות של הרדיפה של החסידות היא שזאת הפכה לתנועה גדולה. היא היתה עממית.

החסידות אגב לא היגרה למערב אירופה היא נשארה איפה שהיתה האוכלוסיה הפחות משכילה ויותר חלשה.

זה כמו קליקות פוליטיות שס נגד אגודה. רבו על מי יהיה יותר קרוב לפריץ.

אבל אלו לא החסידים שאני מכיר. נכון, הדורות השתנו וכמעט אין היום צורך במסירות נפש בפועל, אבל זה לא אומר שזה לא קיים, (וחוצמזה, בזה מסתכמת אצלך החסידות של פעם? במסירות נפש? נכון, זה חלק חשוב. אבל זה ממש ממש לא הכול)

יש היום הרבה אנשים שכל הקשר שלהם עם השי"ת הוא דרך החסידות, דרך הקשר שלהם עם האדמו"ר שלהם, דרך לימוד של תורת החסידות לעומק ותפילה מתוך התבוננות אמיתית וכו', לא יודע למה אתה מגדיר את זה כמוות של החסידות

הבעל שם טוב היה נרדף . הרבנים רדפו אותו והתנגדו לו.

אבל המסורת העממית באותם אזורים שפעה כישופים וקמעות וצוענים ועוד, ואנשים נמשכו לזה (כי הרבנות היתה דווקא האליטיסטית והיה צריך יותר להתאמץ כדי להתקרב לתלמידי החכמים ולשמורתורה ומצוות).

מפה הלכה והשתכללה השיטה.

מצומצם של מקובלים שיצרו לעצמם דרך מסויימת.

הרבנות הרגילה ראתה בזה סכנה.

והם שרו וכל מיני כי מספיק שהצדיק דבק בה' כדי שהחסיד יהיה פטור. הוא מנקה את מצפונו באמצעות תרומה.

זה כמו כל הבאבות של נתיבות. אותה חרטה.

וזה אומר

שכנראה לא הבנת את הסיפור עד הסוף

בגלל זה היום אחוזים גבוהים מהחסידים חוגגים בחדרי חדרים (וגם החסידות אגב).

אנוסים קוראים להם.

ותרבות הבאבות היא שלילית כשזה קרוב למרוקאים, כשזה קשור לאשכנזים זה אדמור מיוחס ולא קשור לכל מיני תרבויות צועניות וויקינגיות שהיו מצויות במזרח אירופה.

החסידות לא צמחה סתם משום מקום

השורש שלה חזק מכדי לערער אותו

הייתי מציעה פשוט לשמוע

מאנשים רציניים ומחוברים באמת

ולא מהתקשורת

צוענים? וויקינגים?

על מה את מדברת

בחייאת.

מי שלא רוצה לשמוע ולחקור

גם אלף שיעורים לא יעזרו לו

חבל.

כי זאת לא חסידות אמיתית מה שאת מכירה.

מציעה לך להכיר מקרוב, ללמוד מה זה  ולשמוע ממי שמבין בזה באמת, לא מחרטטנים.

את לא חייבת להתחבר לענף הזה, אבל לפחות תביני שיש לו שורש רציני ויהודי אמיתי. 

תצליחי!

ולקיות מצוות , גם מצוות פשוטות של לא תעשה. אין קשר לחסידות או לא. 

עדיין לא זכה להיות אמיתי, 

ולעבודת ה מתוך יראת רוממות.

וזה באמת חבל.

זה באמת פספוס. 

זה שהצדיק צינור

זה ממש לא פותר את החסיד מלעבוד את ה ולקיים מצוותיו ולהיזהר בהן קלה כחמורה.

הזלזול הזה בקיום המצוות

כי יש מי ש"עובד בשבילי"

לא קיים ביהדות

ובטח לא אצל החסיד המקושר באמת לרבו.

באבות

חרטה?

מציעה לך להיזהר ולא לזלזל גם אם את לא מסכימה עם הרעיון ופחות מתחברת,

כי אלו דברים שיסודם יציב וקודש.

ללכת לקבר באומן ולהתפלל באומן ביום הדיו יסודו קודש.

נכון

זה לא חכמה לגשת לברר עניין מתוך מניפולציה.

במנהגים - יש מושג של "מנהג ישראל- תורה הוא" וממילא היחס צריך להיות של כבוד ולא יחס מזלזל חלילה.  

אפשר לקחת את המנהג לצדדים פגאניים כמו שאת עושה

ונכון יותר לקחת את זה כחלק בעבודת ה'.

(ולרקוד סביב מדורה זה לא קשור רק לחסידות, רוקדים ושמחים ביום הזה כי כך ציווה רשב"י לתלמידיו וכך מנהג ישראל גם היום. )

אם את מתקטננת אז אכתוב

גזירת השער לנשים ממש ממש לא קשורה ל"חסידות", היא קשורה לצניעות על מנת שלא ייתגלה שיער , זה שלא כל עם ישראל נוהג ככה , לא הופך את זה מושא ללעג כמו שאת עושה !

האם גם לחבוש אוסף שערות תפור בחוט זה נקרא מנהג שיסודו קודש? אין קשר

זה שוב, קשור למצוות כיסוי ראש של נשים באופן כללי.

אולי זה גם טוב ללעוג לחובשות פיאה?!

נסיעה לציון ר נחמן באומן- אין צורך להכביר, כתבו על זה רבים וטובים לפניי

מי שלא מבין - באמת זה קשה לקבל את הקשר הזה בין החסידים לרב

ויש חסידויות גם כיום

שהחסידים נוסעים לרבה כדי להתחזק

ולאסוף כוחות ושמחה

בשביל עבודת ה

בשום פנים ואופן

לא בשביל עבודת הרבי ולא עבודת אליל!!!

ואם את התרשמת שזאת "תורת החסידות"

אני ממש מבשרת לך שזאת לא החסידות

מה שהיה בימי הבעל שם טוב

והמשיכו תלמידיו הגדולים,

ותלמידי תלמידיו,

זה הבסיס לחסידות היום.

אז למה יש הרבה חסידויות?

ולמה יש דקויות בעבודת ה', שכל חסידות נתנה להן דגשים אחרים?

כי כשאור מופץ וכל אחד קולט רסיס ממנו, הוא ממשיך אותו הלאה

זה לא מבטל את האור הגדול של הפנס

מבינה?

והאור הזה נמשך ע"י גדולי ישראל

גם מי שלא חסיד 'פרופר'

גם כיום.

זה המצאה של פסיקה אשכנזית חסרת ביסוס בתלמוד. שיסודה בדברים שקרו בשטח ואין להם סימוכין בשום מקום אבל מישהו זוכר שסבא רבא רבא שלו עשה משהו והפך את זה להלכה פסוקה.

יש אגב מנהג טעות

יש מנהג רע

יש עוד סוגי מנהגים.

בגלל זה חלק מקפידים לא לאכול בוטנים בפסח וחלק מקפידים לא לאכול אורז בפסח.

והמושג קטניות רק הולך ומתרחב מדור לדור.

זה שילוב של בורות עצלנות וגאווה. ועדר מאמינים שלא שואל שאלות.

בכל אופן אין טעם ממש להתווכח איתך.

אישה שגוזרים לה את השיער זאת אישה שמשפילים אותה כדי שתהיה משועבדת לאדיוט התורן שמחתנים אותה אליו ולא תברח לשום מקום . ככה גם אף אחד לא יפזול לכיוון שלה כי היא מראש עוברת תהליך של כיעור.

זה יותר מזכיר הלכות אישה יפה (וגויה) במלחמה מאשר הלכות קידושין שמכבדה יותר מגופו.

אין שום צורה ושום דרך להצדיק מנהג רע כזה ואני בטוחה שאם נחקור נגלה שהמקור שלו זה טקסי עבודה זרה קדם נוצריים.

כדאי להתחיל בספר

"טעמי המנהגים ומקורי הדינים"

יש עוד ספר של שאול מייזליש

שאני לא זוכרת את שמו כרגע 

לא מתווכחת

אבל גם לא מנסה ,

ממילא ההתנצחות לא תועיל

כל מה שרציתי זה להבהיר 

שלא כל מה שנראה פשוט ומגוחך

הוא אכן כזה.

ויש דברים שזה לא פשוט לומר עליהם "מגוחך"

דומה לפני כן אצל צדיקי צ'רנוביל באוקראינה.

בהתחלה החסידות הייתה לה תורה ועבודת ה' אליסטית.

אני לא אומר שאי אפשר למצוא בכלל סימנים קדומים של העממיות שהתפתחה אחר כך, אבל זאת לא הייתה עיקר תנועת החסידות בראשיתה.

ה'מאור עיניים' זה לא היה חצר.

אצל המגיד ממעזריטש למדו תלמידים, זה לא היה חצר.

לגבי תלמידי המגיד ממעזריטש, אלו שפתחו דברים דומים לחצרות, זה היה כדי ללמד את העם תורה. רבי שניאור זלמן מלאדי כותב בפירוש שהוא לא מעוניין להתעסק בגשמיות, וברוח דומה כותבים שאר התלמידים. חוץ מזה שרוב התלמידים לא פתחו חצרות.

המגיד מקוזניץ מזהיר בספר 'אם לבינה' מהפיכת החסידות לעממית.

רק בדורות אחרי זה זה הפך יותר לחצרות במובן המקובל היום.

בדורותם זה לא מה שעניין אנשים,

אז היו את האנשים היו שקועים כמעט רק בעבודת ה' ומהם האדמו"ר הזקן לא רצה לשמוע דברים בגשמיות כי רבי זה אחד שנועד בשביל קשר עם הקב"ה, אבל וודאי שהיה גם דברים כאלה אז, היה המון 'יהודים פשוטים' שלא היו יודעים אפילו א"ב,

ודרך אגב, עם דיברת שע האדמו"ר הזקן, אז מסופר ששם היו מתגלגלים מופתים מתחת השולחן ואף אחד לא טרח להתכופף להרים אותם.

אדורות האלה הגשמיות תפסה הרבה פחות מקום.

בדורינו הגשמיות תופסת הרבה מקום, ולכן זה ככה, זה לא בגלל שום דבר אחר חוץ מירידת הדורות, או יותר מדוייק 'עקבתא דמשיחא'

שיעור שהועבר בג' אלול בישיבת שיח יצחק, שנקרא "הספד למשנת הרב קוק".

אני חושב שתחיית החסידות בציבור הדת"ל היא עדות לפספוס הטראגי של תורת הרב קוק, שהפכה להיות עוד חלק במישמש של עבודת ה' הרגשית-אינטואיטיבית והרדודה

(החלק הראשון של השיעור עוסק בנקודה הזו, בשיא האותנטיות הכאב והסרקסטיות האופיינית לרב חיים; החלק השני עוסק בקווים מקבילים בין משנת הרב שג"ר והרב קוק

יש את אלה שהתקרבו לברסלב הם חיפשו להתחזק ומצאו את תורת רבי נחמן ורבי נתן

יש מי שהתקרב לחב"ד ולתורות העמוקות שלהם

ויש את מי שהגיעו לטישים בכל מיני חסידויות במאה שערים והתחזק משם והוא הולך לשם בקביעות ומושפע מהתורות שלהם.

הזניחו את נושא הפיתוח הרוחני האישי בשם ערכים לאומיים ואז נוצר צמא.

לדעתי פשוט לא למדו את הרב קוק כמו שצריך, הוא הרי היה צדיק וחסיד וקדוש אמיתי.

מסתדר?

כדי שיגיע מהמקום שאתה מתאר, צריך הרבה שנים של לימוד גמרא, תורת הרב זצ"ל, מהרל, כוזרי וכו'. ואז החסידות מגיעה כהשלמה ועילוי. 

בפועל לצערנו אצל רוב הציבור זה לא המצב. 

מוסר ואמונה שאדם צריך לבנות, אבל זה לא סותר שחלק מהזמן יוקדש ל"תורתך שעשועי", וזה יכול להיות ספרי חסידות. זה מרחיב ומרומם את המבט.

חוץ מזה, יש ספרי חסידות שלפי דעתי חלק מהבניין, כמו הבני יששכר שמסדר לך את מהלך השנה.

ממש.

למה להתאמץ ללמוד פסיקות הלכה כשיש כל מיני סיפורי אגדות על הארי הקדוש שבגלל זה עושים דברים.

כל המופע של אומן ומירון זה קלאסי. אבל זה מה שטוב להמונים. 

שמחה

שלווה

אני אקח צעד קדימה עם כל מיני רבני עבודה זרה שאונסים בחורות בתוך מסגרת טיפולית דתית.

איפה שאין שכל יש סיפורי מעשיות.

אומן שזה מקלט לעבריינים ופגועי נפש. תיירות דתית שלמה סביב עסקנים שחוגגים על טיפשות של אנשים.

וחסיד אמיתי

חס ושלום לומר שעושה דברים הפוכים מזה

ה' ישמור.

זה שיש שוליים בעייתיים/ אנשים בעייתיים, זה נכון.

זה לא משליך על כולם . ממש לא.

בכלל לא.

אל תקחי כותרות ותהפכי אותן לחזות הכל

כי זה לא ככה.

יש הרבה אנשים טובים

שבאמת באים כדי להתרומם וכדי לקיים את העצה הזאת של "תחזיקו עצמכם יחד"

ו" איש לא יעדר" באומן, ראש השנה.

אנא הזהרי במילותייך.

אפשר להתעקש אבל אני לא יודע על סמך איזה מדד אתה רוצה להסתמך.

אם יש מדף "חסידות" בדברי שיר זו תופעה? ישנם ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר חסידיות אבל כמה הן מהמכלול? מעט מאוד.

הרב שג"ר זה חסידות? הרב שטינזלץ? לא יודע, זה מאוד בשוליים.

ישיבות 

רמת גן

רמת השרון

מגדל העמק

שבי שומרון

תקוע

יצהר

עתניאל

תורת החיים

צפת

מדרשות

תכלת

שובה

כל המוסדות הנ"ל הם מוסדות שחסידות היא דבר לא זניח אצלם בכלל, אצל רובם גם דבר עיקרי מאוד.

משמע, יש כאן תופעה.

הייתי מדוייק במה שכתבתי בהודעה שהגבת אליה - הם מספיק כדי לקרוא לזה תופעה.

תלמידי הרב שטיינזלץ והרב שג"ר הם מיעוט ביחס לצה"ד אך הם עדיין מספיק אנשים ומוסדות ורעיונות שמשפיעים כדי לקרוא לכל מה שסביבם בשם "תופעה".

אז הרוב? כנראה שלא. האם זה תופעה? חד משמעית כן. מסתבר שצריך להתעקש כדי לא לקרוא לזה תופעה או להגדיר מחדש את המושג תופעה.

אגב, לא כתבתי את ישיבת שיח, כי בעיני גם אם הרב שג"ר עסק בחסידות הישיבה באופי יותר מחקרי והאופי החסידי כנראה פחות תפס, ממה שאני מתרשם לפחות.

כמו כן, בקרב לימוד תורה לנשים, תורת החסידות אף יותר נפוצה. זאת גם תופעה בעיני.

ובפירוש הנאו-חסידות הליברלית ממש לא עממית אלא אלטיסטית

לקיים את המצוות מתוך התלהבות ושמחה ..

מרגיש לי כמו אמת .

זה הרבה יותר נוח. מספק חוויה בלי מחויבות .

אז קל לדחוף כל מיני שטויות בטח כשהם ממוסדות.

חב"ד זה קלאסי. וזה יפה שהרוב מתחברים להיבטים החסידיים ופחות לזה שזה הרמבם הדוק.

ברסלב זה בכלל.

אגב אותו ואקום נכנס היה בעדות המזרח ונכנס לשם המיסיון של הציונות הדתית.

אין מסורת בית אבא, אין כלום. תתיישרו אלינו.

עדות המזרח בהרבה מקומות בארץ היו ללא הנהגה מסודרת ומי שנכנס לשם זה מי ששלט במוסדות.

נראה לי עיקר מה שמושך לחסידות זה הפשטות והנוחות, אתה ללא צריך להתאמץ יוץר מדי ואפשר להשאיר גם את כל ההתאמצות בצורה חיצונית של שינוי מראה חיצוני ופחות עבודה עצמית. יותר מזה החסידות בנויה יותר על  עבודת הפרט פחות מדברת על עבודת הכלל, וזה יותר נוח  לאדם ההתעסקות בעצמו מאשר באידאלים ענקיים של תיקון העולם, יש פה בריחה מהאידיאל הגדול של הציונות הדתית של לתקן עולם בכל המצבים ובכל האופנים

חסידות זה לא מה שאתה מתאר, מי שכשהו מחליט להיות חסיד אז מה שהוא עושה זה ללכת לחנות כובעים אז זה ה"י,

וגם מאיפה הבאת שבחסידות העיקר זה לתקן את עצמנו ומזניחים את תיקון העולם? לא יודע איזה חסידים אתה מכיר, אבל זה לא ככה, ככה זה אצל ליטאים, (ידוע הסיפור על אותו רב שרצה לתקן את כל העולם, ואז התייאש ואמר שיתקן רק את המדינה שהיה גר בה, אחרי שהתייאש אמר שיתקן רק את המחוז ואחרי שהתייאש אמר שייתקן על כל פנים רק את העיירה, ואחרי זה הגיע למסכנה שלפחות את המשפחה ובסוף אמר שקודם כל ייתקן את עצמו)

[אפילו שמעתי פעם בשם החסיד הרב גינזבורג שאמר על הסיפור הנ"ל שאצלנו [אצל החסידים] מתחילים הפוך, מתיקון האדם, ומהר מאד מתייאשים מעצמינו, ואז הולכים לתקן את העולם...]

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).