אני חושבת שהיום זאת הדרך הנכונה לעבוד את ה', ובגלל שהציבור שלנו מחפש תמיד את האמת, את הדרך הכי טובה, בלי להתחשב במה שהיה, לכן הכי קל לו להגיע לחסידות

בניגוד לחרדים, ששם אתה או ליטאי או חסידי, וזהו, דתי יכול לקרוא קצת חסידות להתלהב ועם זאת לא להתחייב לשום מנהג חסידי.

אם אתה נתנה לקרוא חסידות, אבל אין לך שום אדמו"ר וכל הקונצפט הזה נשמע לך מוזר, אפשר לקרוא לך נמשך לחסידות?

אי אפשר באמת לכמת את זה בצורה מחולטת בגלל שדתיים לא מתחייבים לא לפה ולא לפה.

אם כבר אפשר לטעון שצורת הלימוד הליטאית של ניתוח ופלפול שכלתני היא זאת שתפסה את כמעט כל הישיבות הציוניות, וגם אלו שמכניסות לימודי חסידות עושות רק בחלק מאוד קטן של היום ורוב הזמן מוקדש ללימוד עיוני.

שאמר שציונים דתיים לומדים יותר חסידות מהחסידים עצמם.

לפי דבריך אפשר לומר גם הרב קוק לא נתפס בציבור הציוני דתי, כי לומדים ברוב הזמן גמרא ורק בזמן מועט אפשר ללמוד את כתביו.

יש בתי מדרש שפחות שמים דגש על חסידות וגם שם תוכלי למצוא ספרים כאלה וזה יעניין חלק מהלומדים, שזה כבר לא מובן מאליו. יש גם בתי מדרש שנותנים מקום יותר נוכח לחסידות. טיש זה לא דבר זר לציונים דתיים.

אנחנו משתדלים לקחת מכל דעה ושיטה את הטוב שבה אז למה שלא גם מהחסידות?

אולי גם זה מאזן קצת את הכלליות הקוקניקית

אז החסידות דואגת יותר לפרט גם

צריך לדעת איפה אדם עומד בעבודתו ה' וממה הוא לוקח.

אני אישית עובד טכנית בבניית מאגרי מידע בחסידות, אבל אני יותר מסתכל על זה מבחוץ, אבל יש לזה השפעה גדולה עלי.

נגיד אתמול תוך כדי עבודה למדתי/קראתי 'תפארת חיים' שיש שם תורות של השרף ממוגלניצא (דמות מרתקת) ומעוד צדיקים והתורות חודרות.

אני חושב שאנשים לא נחשפים היום מספיק לדרכים המגוונות של עבודת ה' בחסידות.

גם קווניקיות אני מסתכל עליה מבחוץ, זה לא איפה שאני עומד נפשית והשקפתית.

בקווניקיות, זה יותר גרוע, כי זה יכול לעלות לי על העצבים. חסידות התורות מאוד מעניינות אותי וגם חלק מדרכי העבודות ה', חלק גורם לי דחייה.

מסכים שחב"ד וגור וקוצק יותר "אליטיסטיות" (או שעדיף לומר רדיקליות). אבל תנועת החסידות במקורה היא של העם

היא מאוד גבוהה ולא מתאימה להמונים.

ר' נחמן יש לו תורות עמוקות וגם סיפורי מעשיות עמוקים. הוציאו כל מיני משפטים ורידדו את המסר.

תיקח את כל תלמידי המגיד ממעזריץ אף אחד לא פנה להמונים.

אמנם נכון יש המון סיפורים עם רבנים, אבל הבסיס של כל החסידות. איך שהכל התחיל, תסתכל בסיפורים, העיקר הוא היהודים הפשוטים, הבעש"ט מאד כיבד ונתן מקום מאד מכובד (לפעמים אפילו יותר מאשר ת"חים) דווקא את היהודים הפשוטים.

יש המון סיפורים כאלה. שהבעש"ט היה מגיע לכפרים ומספר שם סיפורים ומחזק דווקא את היהודים הפשוטים,

גם אח"כ בדורות הבאים, תמיד היה גם את הת"חים ואת היהודים הפשוטים, ופנו תמיד לכולם

מחילה אבל זה לא נכון, תקרא לדוג' בספר הזכרונות של הרבי הרייצ מליובאוויטש (סיפורים שהוא אמר ששמע מאביו שקיבל דור אחרי דור התקופת הבעש"ט).

ובכלל, מה זה סיפורים שנצרו אחרי זה? אתה טוען שהם הומצאו? אם כן אז אין לי מה להגיד לך אם אתה לא מאמין, לא יעזור לי שום טיעון אם על כל דבר אתה עלול להגיד שזה המצאה.

ואם אתה מתכוון שזה היה פשוט יותר מאוחר, בדורות הבאים. אז לא, זה עוד מלפני שהבעש"ט התגלה (עוד בהיותו צדיק נסתר)

החסידות מאז ומעולם [עוד מלפני שהתגלה הבעש"ט] הגיעה לכולם, דווקא ב'גדולים' היה רוב ההתנגדות אבל בפשוטים הכל התחיל, תקרא קצת בספרים שמספרים על תחילת החסידות, זה ממש לא מה שאתה אומר,

ומאיפה הגעת למסכנה שנכבר אורה??? במה זה מתבטא? שעבר יותר מ200 שנה מאז שזה התחיל ועדיין יש מליונים של יהודים שחיים ככה וכל החיות שלהם היא מגיעה מהחסידות?

רוב החסידות היום מסתכם בטבילה במקוה, טישים, ניגונים, והליכה לאדמו"רים לברכות, וסיסמאות. הרבה מזה זה עדר.

זה לא ההתעמקות בתורת החסידות או עבודת ה' בצורה של מסירות נפש של פעם.

החסידות הפכה מתנועה לארגון שמטרתו להגן מהחילונות

החסידות קדמה בהרבה לחילוניות.

היא נפוצה במזרח אירופה, החילוניות היתה מאוחרת יותר ובמערב אירופה.

אחת התוצאות של הרדיפה של החסידות היא שזאת הפכה לתנועה גדולה. היא היתה עממית.

החסידות אגב לא היגרה למערב אירופה היא נשארה איפה שהיתה האוכלוסיה הפחות משכילה ויותר חלשה.

זה כמו קליקות פוליטיות שס נגד אגודה. רבו על מי יהיה יותר קרוב לפריץ.

אבל אלו לא החסידים שאני מכיר. נכון, הדורות השתנו וכמעט אין היום צורך במסירות נפש בפועל, אבל זה לא אומר שזה לא קיים, (וחוצמזה, בזה מסתכמת אצלך החסידות של פעם? במסירות נפש? נכון, זה חלק חשוב. אבל זה ממש ממש לא הכול)

יש היום הרבה אנשים שכל הקשר שלהם עם השי"ת הוא דרך החסידות, דרך הקשר שלהם עם האדמו"ר שלהם, דרך לימוד של תורת החסידות לעומק ותפילה מתוך התבוננות אמיתית וכו', לא יודע למה אתה מגדיר את זה כמוות של החסידות

הבעל שם טוב היה נרדף . הרבנים רדפו אותו והתנגדו לו.

אבל המסורת העממית באותם אזורים שפעה כישופים וקמעות וצוענים ועוד, ואנשים נמשכו לזה (כי הרבנות היתה דווקא האליטיסטית והיה צריך יותר להתאמץ כדי להתקרב לתלמידי החכמים ולשמורתורה ומצוות).

מפה הלכה והשתכללה השיטה.

מצומצם של מקובלים שיצרו לעצמם דרך מסויימת.

הרבנות הרגילה ראתה בזה סכנה.

והם שרו וכל מיני כי מספיק שהצדיק דבק בה' כדי שהחסיד יהיה פטור. הוא מנקה את מצפונו באמצעות תרומה.

זה כמו כל הבאבות של נתיבות. אותה חרטה.

וזה אומר

שכנראה לא הבנת את הסיפור עד הסוף

בגלל זה היום אחוזים גבוהים מהחסידים חוגגים בחדרי חדרים (וגם החסידות אגב).

אנוסים קוראים להם.

ותרבות הבאבות היא שלילית כשזה קרוב למרוקאים, כשזה קשור לאשכנזים זה אדמור מיוחס ולא קשור לכל מיני תרבויות צועניות וויקינגיות שהיו מצויות במזרח אירופה.

החסידות לא צמחה סתם משום מקום

השורש שלה חזק מכדי לערער אותו

הייתי מציעה פשוט לשמוע

מאנשים רציניים ומחוברים באמת

ולא מהתקשורת

צוענים? וויקינגים?

על מה את מדברת

בחייאת.

מי שלא רוצה לשמוע ולחקור

גם אלף שיעורים לא יעזרו לו

חבל.

כי זאת לא חסידות אמיתית מה שאת מכירה.

מציעה לך להכיר מקרוב, ללמוד מה זה  ולשמוע ממי שמבין בזה באמת, לא מחרטטנים.

את לא חייבת להתחבר לענף הזה, אבל לפחות תביני שיש לו שורש רציני ויהודי אמיתי. 

תצליחי!

ולקיות מצוות , גם מצוות פשוטות של לא תעשה. אין קשר לחסידות או לא. 

עדיין לא זכה להיות אמיתי, 

ולעבודת ה מתוך יראת רוממות.

וזה באמת חבל.

זה באמת פספוס. 

זה שהצדיק צינור

זה ממש לא פותר את החסיד מלעבוד את ה ולקיים מצוותיו ולהיזהר בהן קלה כחמורה.

הזלזול הזה בקיום המצוות

כי יש מי ש"עובד בשבילי"

לא קיים ביהדות

ובטח לא אצל החסיד המקושר באמת לרבו.

באבות

חרטה?

מציעה לך להיזהר ולא לזלזל גם אם את לא מסכימה עם הרעיון ופחות מתחברת,

כי אלו דברים שיסודם יציב וקודש.

ללכת לקבר באומן ולהתפלל באומן ביום הדיו יסודו קודש.

נכון

זה לא חכמה לגשת לברר עניין מתוך מניפולציה.

במנהגים - יש מושג של "מנהג ישראל- תורה הוא" וממילא היחס צריך להיות של כבוד ולא יחס מזלזל חלילה.  

אפשר לקחת את המנהג לצדדים פגאניים כמו שאת עושה

ונכון יותר לקחת את זה כחלק בעבודת ה'.

(ולרקוד סביב מדורה זה לא קשור רק לחסידות, רוקדים ושמחים ביום הזה כי כך ציווה רשב"י לתלמידיו וכך מנהג ישראל גם היום. )

אם את מתקטננת אז אכתוב

גזירת השער לנשים ממש ממש לא קשורה ל"חסידות", היא קשורה לצניעות על מנת שלא ייתגלה שיער , זה שלא כל עם ישראל נוהג ככה , לא הופך את זה מושא ללעג כמו שאת עושה !

האם גם לחבוש אוסף שערות תפור בחוט זה נקרא מנהג שיסודו קודש? אין קשר

זה שוב, קשור למצוות כיסוי ראש של נשים באופן כללי.

אולי זה גם טוב ללעוג לחובשות פיאה?!

נסיעה לציון ר נחמן באומן- אין צורך להכביר, כתבו על זה רבים וטובים לפניי

מי שלא מבין - באמת זה קשה לקבל את הקשר הזה בין החסידים לרב

ויש חסידויות גם כיום

שהחסידים נוסעים לרבה כדי להתחזק

ולאסוף כוחות ושמחה

בשביל עבודת ה

בשום פנים ואופן

לא בשביל עבודת הרבי ולא עבודת אליל!!!

ואם את התרשמת שזאת "תורת החסידות"

אני ממש מבשרת לך שזאת לא החסידות

מה שהיה בימי הבעל שם טוב

והמשיכו תלמידיו הגדולים,

ותלמידי תלמידיו,

זה הבסיס לחסידות היום.

אז למה יש הרבה חסידויות?

ולמה יש דקויות בעבודת ה', שכל חסידות נתנה להן דגשים אחרים?

כי כשאור מופץ וכל אחד קולט רסיס ממנו, הוא ממשיך אותו הלאה

זה לא מבטל את האור הגדול של הפנס

מבינה?

והאור הזה נמשך ע"י גדולי ישראל

גם מי שלא חסיד 'פרופר'

גם כיום.

זה המצאה של פסיקה אשכנזית חסרת ביסוס בתלמוד. שיסודה בדברים שקרו בשטח ואין להם סימוכין בשום מקום אבל מישהו זוכר שסבא רבא רבא שלו עשה משהו והפך את זה להלכה פסוקה.

יש אגב מנהג טעות

יש מנהג רע

יש עוד סוגי מנהגים.

בגלל זה חלק מקפידים לא לאכול בוטנים בפסח וחלק מקפידים לא לאכול אורז בפסח.

והמושג קטניות רק הולך ומתרחב מדור לדור.

זה שילוב של בורות עצלנות וגאווה. ועדר מאמינים שלא שואל שאלות.

בכל אופן אין טעם ממש להתווכח איתך.

אישה שגוזרים לה את השיער זאת אישה שמשפילים אותה כדי שתהיה משועבדת לאדיוט התורן שמחתנים אותה אליו ולא תברח לשום מקום . ככה גם אף אחד לא יפזול לכיוון שלה כי היא מראש עוברת תהליך של כיעור.

זה יותר מזכיר הלכות אישה יפה (וגויה) במלחמה מאשר הלכות קידושין שמכבדה יותר מגופו.

אין שום צורה ושום דרך להצדיק מנהג רע כזה ואני בטוחה שאם נחקור נגלה שהמקור שלו זה טקסי עבודה זרה קדם נוצריים.

כדאי להתחיל בספר

"טעמי המנהגים ומקורי הדינים"

יש עוד ספר של שאול מייזליש

שאני לא זוכרת את שמו כרגע 

לא מתווכחת

אבל גם לא מנסה ,

ממילא ההתנצחות לא תועיל

כל מה שרציתי זה להבהיר 

שלא כל מה שנראה פשוט ומגוחך

הוא אכן כזה.

ויש דברים שזה לא פשוט לומר עליהם "מגוחך"

דומה לפני כן אצל צדיקי צ'רנוביל באוקראינה.

בהתחלה החסידות הייתה לה תורה ועבודת ה' אליסטית.

אני לא אומר שאי אפשר למצוא בכלל סימנים קדומים של העממיות שהתפתחה אחר כך, אבל זאת לא הייתה עיקר תנועת החסידות בראשיתה.

ה'מאור עיניים' זה לא היה חצר.

אצל המגיד ממעזריטש למדו תלמידים, זה לא היה חצר.

לגבי תלמידי המגיד ממעזריטש, אלו שפתחו דברים דומים לחצרות, זה היה כדי ללמד את העם תורה. רבי שניאור זלמן מלאדי כותב בפירוש שהוא לא מעוניין להתעסק בגשמיות, וברוח דומה כותבים שאר התלמידים. חוץ מזה שרוב התלמידים לא פתחו חצרות.

המגיד מקוזניץ מזהיר בספר 'אם לבינה' מהפיכת החסידות לעממית.

רק בדורות אחרי זה זה הפך יותר לחצרות במובן המקובל היום.

בדורותם זה לא מה שעניין אנשים,

אז היו את האנשים היו שקועים כמעט רק בעבודת ה' ומהם האדמו"ר הזקן לא רצה לשמוע דברים בגשמיות כי רבי זה אחד שנועד בשביל קשר עם הקב"ה, אבל וודאי שהיה גם דברים כאלה אז, היה המון 'יהודים פשוטים' שלא היו יודעים אפילו א"ב,

ודרך אגב, עם דיברת שע האדמו"ר הזקן, אז מסופר ששם היו מתגלגלים מופתים מתחת השולחן ואף אחד לא טרח להתכופף להרים אותם.

אדורות האלה הגשמיות תפסה הרבה פחות מקום.

בדורינו הגשמיות תופסת הרבה מקום, ולכן זה ככה, זה לא בגלל שום דבר אחר חוץ מירידת הדורות, או יותר מדוייק 'עקבתא דמשיחא'

שיעור שהועבר בג' אלול בישיבת שיח יצחק, שנקרא "הספד למשנת הרב קוק".

אני חושב שתחיית החסידות בציבור הדת"ל היא עדות לפספוס הטראגי של תורת הרב קוק, שהפכה להיות עוד חלק במישמש של עבודת ה' הרגשית-אינטואיטיבית והרדודה

(החלק הראשון של השיעור עוסק בנקודה הזו, בשיא האותנטיות הכאב והסרקסטיות האופיינית לרב חיים; החלק השני עוסק בקווים מקבילים בין משנת הרב שג"ר והרב קוק

יש את אלה שהתקרבו לברסלב הם חיפשו להתחזק ומצאו את תורת רבי נחמן ורבי נתן

יש מי שהתקרב לחב"ד ולתורות העמוקות שלהם

ויש את מי שהגיעו לטישים בכל מיני חסידויות במאה שערים והתחזק משם והוא הולך לשם בקביעות ומושפע מהתורות שלהם.

הזניחו את נושא הפיתוח הרוחני האישי בשם ערכים לאומיים ואז נוצר צמא.

לדעתי פשוט לא למדו את הרב קוק כמו שצריך, הוא הרי היה צדיק וחסיד וקדוש אמיתי.

מסתדר?

כדי שיגיע מהמקום שאתה מתאר, צריך הרבה שנים של לימוד גמרא, תורת הרב זצ"ל, מהרל, כוזרי וכו'. ואז החסידות מגיעה כהשלמה ועילוי. 

בפועל לצערנו אצל רוב הציבור זה לא המצב. 

מוסר ואמונה שאדם צריך לבנות, אבל זה לא סותר שחלק מהזמן יוקדש ל"תורתך שעשועי", וזה יכול להיות ספרי חסידות. זה מרחיב ומרומם את המבט.

חוץ מזה, יש ספרי חסידות שלפי דעתי חלק מהבניין, כמו הבני יששכר שמסדר לך את מהלך השנה.

ממש.

למה להתאמץ ללמוד פסיקות הלכה כשיש כל מיני סיפורי אגדות על הארי הקדוש שבגלל זה עושים דברים.

כל המופע של אומן ומירון זה קלאסי. אבל זה מה שטוב להמונים. 

שמחה

שלווה

אני אקח צעד קדימה עם כל מיני רבני עבודה זרה שאונסים בחורות בתוך מסגרת טיפולית דתית.

איפה שאין שכל יש סיפורי מעשיות.

אומן שזה מקלט לעבריינים ופגועי נפש. תיירות דתית שלמה סביב עסקנים שחוגגים על טיפשות של אנשים.

וחסיד אמיתי

חס ושלום לומר שעושה דברים הפוכים מזה

ה' ישמור.

זה שיש שוליים בעייתיים/ אנשים בעייתיים, זה נכון.

זה לא משליך על כולם . ממש לא.

בכלל לא.

אל תקחי כותרות ותהפכי אותן לחזות הכל

כי זה לא ככה.

יש הרבה אנשים טובים

שבאמת באים כדי להתרומם וכדי לקיים את העצה הזאת של "תחזיקו עצמכם יחד"

ו" איש לא יעדר" באומן, ראש השנה.

אנא הזהרי במילותייך.

אפשר להתעקש אבל אני לא יודע על סמך איזה מדד אתה רוצה להסתמך.

אם יש מדף "חסידות" בדברי שיר זו תופעה? ישנם ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר חסידיות אבל כמה הן מהמכלול? מעט מאוד.

הרב שג"ר זה חסידות? הרב שטינזלץ? לא יודע, זה מאוד בשוליים.

ישיבות 

רמת גן

רמת השרון

מגדל העמק

שבי שומרון

תקוע

יצהר

עתניאל

תורת החיים

צפת

מדרשות

תכלת

שובה

כל המוסדות הנ"ל הם מוסדות שחסידות היא דבר לא זניח אצלם בכלל, אצל רובם גם דבר עיקרי מאוד.

משמע, יש כאן תופעה.

הייתי מדוייק במה שכתבתי בהודעה שהגבת אליה - הם מספיק כדי לקרוא לזה תופעה.

תלמידי הרב שטיינזלץ והרב שג"ר הם מיעוט ביחס לצה"ד אך הם עדיין מספיק אנשים ומוסדות ורעיונות שמשפיעים כדי לקרוא לכל מה שסביבם בשם "תופעה".

אז הרוב? כנראה שלא. האם זה תופעה? חד משמעית כן. מסתבר שצריך להתעקש כדי לא לקרוא לזה תופעה או להגדיר מחדש את המושג תופעה.

אגב, לא כתבתי את ישיבת שיח, כי בעיני גם אם הרב שג"ר עסק בחסידות הישיבה באופי יותר מחקרי והאופי החסידי כנראה פחות תפס, ממה שאני מתרשם לפחות.

כמו כן, בקרב לימוד תורה לנשים, תורת החסידות אף יותר נפוצה. זאת גם תופעה בעיני.

ובפירוש הנאו-חסידות הליברלית ממש לא עממית אלא אלטיסטית

לקיים את המצוות מתוך התלהבות ושמחה ..

מרגיש לי כמו אמת .

זה הרבה יותר נוח. מספק חוויה בלי מחויבות .

אז קל לדחוף כל מיני שטויות בטח כשהם ממוסדות.

חב"ד זה קלאסי. וזה יפה שהרוב מתחברים להיבטים החסידיים ופחות לזה שזה הרמבם הדוק.

ברסלב זה בכלל.

אגב אותו ואקום נכנס היה בעדות המזרח ונכנס לשם המיסיון של הציונות הדתית.

אין מסורת בית אבא, אין כלום. תתיישרו אלינו.

עדות המזרח בהרבה מקומות בארץ היו ללא הנהגה מסודרת ומי שנכנס לשם זה מי ששלט במוסדות.

נראה לי עיקר מה שמושך לחסידות זה הפשטות והנוחות, אתה ללא צריך להתאמץ יוץר מדי ואפשר להשאיר גם את כל ההתאמצות בצורה חיצונית של שינוי מראה חיצוני ופחות עבודה עצמית. יותר מזה החסידות בנויה יותר על  עבודת הפרט פחות מדברת על עבודת הכלל, וזה יותר נוח  לאדם ההתעסקות בעצמו מאשר באידאלים ענקיים של תיקון העולם, יש פה בריחה מהאידיאל הגדול של הציונות הדתית של לתקן עולם בכל המצבים ובכל האופנים

חסידות זה לא מה שאתה מתאר, מי שכשהו מחליט להיות חסיד אז מה שהוא עושה זה ללכת לחנות כובעים אז זה ה"י,

וגם מאיפה הבאת שבחסידות העיקר זה לתקן את עצמנו ומזניחים את תיקון העולם? לא יודע איזה חסידים אתה מכיר, אבל זה לא ככה, ככה זה אצל ליטאים, (ידוע הסיפור על אותו רב שרצה לתקן את כל העולם, ואז התייאש ואמר שיתקן רק את המדינה שהיה גר בה, אחרי שהתייאש אמר שיתקן רק את המחוז ואחרי שהתייאש אמר שייתקן על כל פנים רק את העיירה, ואחרי זה הגיע למסכנה שלפחות את המשפחה ובסוף אמר שקודם כל ייתקן את עצמו)

[אפילו שמעתי פעם בשם החסיד הרב גינזבורג שאמר על הסיפור הנ"ל שאצלנו [אצל החסידים] מתחילים הפוך, מתיקון האדם, ומהר מאד מתייאשים מעצמינו, ואז הולכים לתקן את העולם...]

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד