אבל באמת שזה אחת ל100 ואין לי כוח לברור. אני באמת נמנה על האנשים שמאמינים שאהבה היא תולדה של התמסרות ולא קסם רומנטי בנאלי של אהבה ממבט ראשון.

מדוייקת זו פנטזיה עילאית, של התאמה מעולה ותדר מדויק. מבחינתי אוכל לזהות את המתאימה לי כשהיא תבקש מאדם אחר שיעביר לה את המלח. עד כדי כך אני פנאט... אבל שוב, זה רק בפוטנציאל... האם בחורה עם סט כישרונות נפשיים/נשמתיים/קוגנטיביים כאלה שאוכל לזהות אותה מקילומטרים, אבל המידות / דעות שלה לא מתוקנות - עדיפה על בחורה פשוטה ונורמטיבית יותר עם מידות טובות ויכולת לעבוד עבודה פנימית ולהתמסר ללמידת אהבה? לא יודע

ואני מסכים שזה אחת ל100 הסכמתי גם בהודעה הקודמת שלך שהן נדירות מאוד עכשיו אני רואה שלא כתבתי את זה אז כותב.

וההשוואה שעשית מזכירה לי קצת שדיברתי עם מישהי קרוב לגבי מה אני מחפש ועלתה שם המילה יפה..וישר הוא הזדעק "אז אם היא יפה אבל מבפנים לא וואו תיקח?" ואנוכי הקטן לא הבנתי את זעקת נפשו מודה. איך קרב זה אל זה בכלל?

התכוונתי רק שאני לא בונה על זה. אבל אולי זו טעות

לגבי אישה יפה וסרת טעם - מקווה שגם אם היא תהיה מלכת היפהפיות - אהיה מספיק פיכח בשביל לא להמשיך לדייט שני אם אשתעמם כשלא אמצא רמז לעולם פנימי אצלה

אתה צודק אח לגבי אנשים כשרוניים וכו'..באמת זה ככה לרוב נכון

בונה על מה על למצוא אישה שמתאימה לך?

וגם אמת לגבי הסיפא

העיקר שיהיה נעים, שיהיה עניין הדדי, שיחסית תהיה שפה משותפת והבנה יחסית דומה של הדברים החשובים באמת בחיים.

שוב, זה חצי טראגי כי נראה לי שעם אישה "בול" זה יכול היה להיות הרבה יותר שלם. גם מבחינת המוטיבציה האותנטית לחזר...

נחיה ונראה

הפסקה השניה שלך היא הסיבה שאני לא מסכים עם פתיחת דבריך דוד רק בגלל זה.

ומפתיע אותי כמה אתה מבין בנושא ולמרות שאתה מבין אתה עדיין בוחר באופציה יותר עדינה נקרא לזה וזה מפתיע האמת

מסכים, אבל מרגיש לי שאם אעשה כמוך זאת התפשרות.

לא שיש לי בעיה להתפשר אם יש חסרונות מסויימים..פשוט הגישה הזאת מלכתחילה באה מצד פשרה ולדעתי העניה היא לא הכי בריאה אלא אם כן אתה באמת שם, אם אדם ינסה לחיות ככה בלי באמת להיות שם זה רק יפגע בו

אתה בטח מכיר את העמדה הרדיקלית שבחופה אדם אומר "כל נשות העולם קופות"... זו התמסרות והתחייבות למוכנות להתמסר לאהוב להשתייך ולחשוב רק אישה אחת. כל עוד זה נעשה בטהרה אין שם התפשרות... וFOMO תמיד יהיה לאדם בלי טהרה

יעני פחד להחמיץ דברים טובים

כשאדם צריך לבחור בין קרטיב אדום לצהוב, הוא בוחר בצהוב אבל מתייסר מהמחשבה על האדום שהוא הפסיד.

בזוגיות זה מחלה ממארת, ובעוד מיליון דברים אחרים. זה ההפך להתמסרות ולאינטימיות

לא הייתי ממליץ לו להתפשר כמו שאמרתי לעיל, זאת תכונה טובה למי שבאמת חי את זה לא למי שמנסה להגיע לשם אבל בפועל לא שם או רחוק משם.

ויש אנשים שמשיכה תעזור להם להתמסר הרבה יותר לקשר - עובדה מוגמרת לא נתון לוויכוח, לאדם כזה לא נכון בכלל להתפשר

אני מבין מה אתה אומר, אבל אצלי זה שונה אשמח לפרט בפרטי אם תרצה לא כאן

אבל בגדול היו לי קשרים טוביםעם פתיחות וכו' אף פעם לא הייתה משיכה(ממש אף פעם)

לפעמים אפשר לשלוח להם הודעה אחר הודעה עם סימן שאלה ולקבל בחזרה רק ווי כחול.

זה מן טמטום טהור, סוג של כנות שמחפה על הסניליות של ההתעלמות.

ואדם שאני יכול לקרוא הודעות שלו ולא לענות והוא לא יכעס זה אדם goated וחבר לכל החיים. ישנם כאלה

לגבי האלו שכאילו לא פתחו את ההודעה שכחתי לציין: זה לא שסתם עבר שבוע בלי שהם פתחו את הוואצפ, זה אנשים שיש להם ווי כחול והם לא פותחים את ההודעה שבוע כשבמקביל הם מנהלים שיחות סוערות בקבוצות וואצפ משותפות ביננו!

הנ.ב בהודעה הראשית באשכול קשורה לנושא הזה... אני מרגיש שבגלל אובדן האוריינטציה אני מתמסר לקשרים לא אותנטיים מספיק, ומתלהב רק בגלל שויתרתי מראש על מה ששייך לי... לא רלוונטי, בדייט עצמו היה לי בעיקר נעים

בהודעות די יבשה

לא הייתי מסיקה מזה מסקנות וודאיות

למה לא לדבר טלפונית? הודעות לא תמיד הולך עם כל אחד/ת ויכול לגרום לאלף אי הבנות

גם בטלפון אתה יכול להסביר ב10 שנים מה שבהודעות יקח לך להסביר 3 דקות. זאת תקשורת הרבה יותר טובה.

צ'אט זה אכן כר פורה לספקות וחוסר ודאות. עם בנות קודמות סיכמנו שנפנה לשיחה קולית...

נחיה ונראה

לפחות בהתחלה, עד דייט שלישי-רביעי

מרגיש לי מוזר, מעיק ולפעמים אפילו חטטני

כאילו, נפגשנו פעם אחת, החלטנו להמשיך לפעם שנייה

למה אתה שולח לי במוצש הודעה של איך הייתה שבת?

מה לי ולך? למה שארצה לשתף אותך?

זה מעצבן אותי ואני תמיד גם קצת מייבשת כי לא יודעת איך להתנהל עם זה

אני מרגישה בנוח כשהקשר נבנה לאט, לא רואה צורך לשוחח בין דייט לדייט עד דייט רביעי נניח. אני לוקחת את ה2-4 ימים שבין דייט לדייט לחשוב על איך היה, מה אני מרגישה וכו

ההודעות גם מרגישות לי מאוד מאולצות ו"מזויפות" כאלה

לא כל כך מבינה גם מה הצורך בתקשורת בין דייט לדייט..

כאילו, בוא נתחיל לבנות קשר, שיהיה טיפה משהו ואז נתכתב

אבל כנראה שהרוב לא יסכימו איתי

יכול להיות שמראש כל הsetting גרוע כי גם אני שונא את זה, ובכלל - שונא את כל האלמנטים החיצוניים והלא אותנטיים שבדייטים. כלומר היעדר האותנטיות מייצר תגובות מסוייגות שמגבירות את היעדר הוודאות. אבל כל מה שאמרת לגבי רתיעה מזיוף נוגע בול בנקודה.

יש גישה שלפעמים מסתדרת לי, שדייטים הם כמו פגישה עסקית. אתה בא בטוב ובנועם לפגוש אדם שאתה לא מכיר במטרה לבחון התאמה. זה מסגור מאוד קריר וציני בתוך מרחב ששמים בו נתח גדול מהלב על השולחן, אבל זה כן חצי מסתדר...

אשמח לשאול איך בעינייך נראית תמסורת הודעות אידיאלית עד דייט חמישי, בוא נאמר ככה.

*לא דיברתי בכלל על שיחות שלא קשורות לדייטים עצמם, ולא על שליחת אמוג'י פרחים (קרינג'י משהו) לפני כניסת שבת, אלא רק על תיאום לקראת פגישה הבאה / מעט אחרי פגישה, לוודא שיחסית באותו הראש. מסכים לגמרי שהציפייה לצ'וטט אחרי דייט ראשון או שני היא תלושה

**יש הפרש בין חטטנות לבין נימוס. לא נראה לי שהגבר מחטט כשהוא שואל איך היתה שבת, אלא מוצא ניסוח משלים לשאלת הנימוס "מה שלומך?" שלא אמורים לענות עליה ברצינות אף פעם. אני קיבלתי תשובה קרירה במיוחד להודעה נלהבת מצדי. כל מה שזה תורם זה הורדת ההתלהבות מצדי...

ההקבלה של דייטים לפגישה עסקית היא מעניינת, כי בשונה מפגישה עסקית שהיא טכנית ועניינית, דייט אמור להיות ההיפך מה שבעצם הופך את כל העניין למסובך...

פגישה עסקית היא מכוונת אינטרסים ומה אני יכול להשיג, האדם שיושב מולי הוא אובייקט, כלי בדרך למטרה ולא מטרה בפני עצמו.

בדייט האדם הוא מטרה, הוא מעניין אותי בתור אדם ולא בתור אובייקט.

והרצון והציפיה להתנהל בצורה גלויה ומשתפת מאוד הם בהחלט מאתגרים למול המציאות שבה עומדים שני זרים זה מול זה ומנסים להבין מה בעצם קורה פה

ואני אגיד שבכללי אני שונאת את כל ההודעות המנומסות של מה שלומך? וכאלה

כאילו, תגיעו לפאנצ. אין פאנצ? אל תשלחו

אז כשההודעות הן מלכתחילה ללא פאנצ (מעבר לסימון וי על התעניינות) זה מרגיש לי מיותר, כי מה שלומך זו שאלה שמזמינה תשובה של ב"ה מה איתך ולא מפתחת שיח

ולא שיש עניין בשאלות שמפתחות שיח, כי בעיני, בשלב ההתחלתי השיח צריך להיות פנים אל פנים כדי שיווצר קשר טוב ואמיתי.

תכלס בעיני עד דייט רביעי, יש אפשרות לחתוך אחרי כל דייט ולכן אחרי כל דייט צריך לדבר בטלפון לראות ששני הצדדים מעוניינים להמשיך.

אז הקשר הוא מינימלי ברמת הלשלוח הודעה מתי מתאים לדבר, ואז שיחה קצרה של שלום שלום, האם ממשיכים, מתי ואיפה וזהו

שקט עד הדייט הבא

שוב, אני בכללי אדם דיי סגור וכבד, אז אני לא ככ יודעת איך להתנהל עם זה וכל ההודעות של מה איתך וכו' גורמות לי להרגיש מבוכה וסרבול

*לגבי זה אכן יש בינינו הסכמה

**ברור שזה לא חטטנות אלא נחמדות, טוב לב, נימוס, קלילות וזרימה. את 3 האחרונים אין לי ולכן אני לא אוהבת את זה. כשכתבתי את זה היה לי בראש מקרה ספציפי שבו היה דייט ראשון בחמישי, בשישי דיברנו וקבענו להיפגש בשני, ובמוצש הוא שלח לי הודעה של מה איתך ואיך הייתה שבת.

הרגיש לי מאוד מוזר ולא מתאים. בעיקר כי לא ציפיתי. אם היה לי בראש שזה אופציה שהוא ישלח, הייתי מגיבה אחרת כנראה. אבל הייתי מופתעת וזה גם חיזק את ההרגשה שלי שהוא מאוד נלהב ורץ קדימה כשאני עוד חושבת אם זו הייתה טעות להמשיך לדייט שני..

אם אתה מדבר על הודעות קונקרטיות ביחס לדייטים עצמם אז מה בעצם אתה מגדיר תמסורת הודעות גרועה?

אני לא מצליח לדמיין תמסורת הודעות עניינית בלבד. ואמנם גם עלי זה מאוס אבל קיבלתי על עצמי עול התנהגות מעט חיצונית בשביל שתהיה זרימה. מרגיש לי מגוחך שההודעות יהיו קצרות ורשמיות.

הבעתי התעניינות אותנטית בעקבות הדברים שדיברנו עליהם בדייט (השיחה היתה מאוד נעימה, פתוחה, זורמת והדדית - גם אם היא לא עפה עליי ולא בטוחה שמעוניינת להמשיך - זה ודאי נכון שהיה נחמד בדייט), ושיתפתי אותה שהיה לי טוב. שאלתי אותה איך היה לה. היא ענתה בקרירות מעט מייבשת. יכול להיות שכמו שאת אומרת היא היתה קצת overwhelmed וחוסר החינניות של ההודעה הרתיעה אותה וגרמה לה לייבש...

א' - התחושות שלך לגיטימיות לגמרי. אין תחושה שהיא לא לגיטימית. גם התחושה שמי שרוצה קשר בין לבין היא לגיטימי בודאי. מה לעשות שתחושות מתנגשות? בעיני, כדאי לחשוב על פשרה כלשהי באמצע אם זה ניתן לגישור.

ב' - יש ייבוש ויש ייבוש. בעיני אם שאלו אותך שאלה - כדאי מאוד לענות! לענות קצר, אבל לענות. אפשר לענות שני משפטים קצרים ולא לפתח את זה לשיחה שלימה - זה מעולה! זה עושה את העבודה בדר"כ. גם הצד השני מבין שאת לא רוצה להאריך וגם הוא מרגיש שאת מכבדת אותו ולא מתעלמת מהרצון שלו לשמוע אותך. למדתי את זה בשני הצדדים של המתרס.

ג' - מה ההבדל בין דייט לבין שיחת טלפון תוך כדי? בעיני שמדברים אחד עם השני תו כדי, הכי טבעי שבעולם זה להתעניין זה בזו וזו בזה. כאילו דייט ראשון יש התעניינות מסויימת ודייט חמישי יש התעניינות אחרת. הצד השווה שבהן - התעניינות היא עניין אנושי טבעי ואיננו מצריך טקסיות ונימוסים. אם הכל כל כך מאולץ, אז גם הדייטים מאולצים, אז לא נתעניין באף אחד.

ד' - יש חשיבות ליצור רצף בין הדייטים. יש כאלה שצריכים את זה באופן ריגשי.

ה' - העניין באדם השני עצמו הוא לא שהוא בן זוג פוטנציאלי אלא בגלל שכרגע נכנס לאינטרקציה משותפת ולכן אכפת לי ממנו ואתעניין בו. גם אם לצורך העניין הייתי יודע שלא אבלה איתו שארית חיי אז הייתי מתעניין בו באותו פרק זמן. שוב, התעניינות היא אנושית, היא לא רומנטית.

ו' -  מאוד מאוד מאוד מזדהה עם זה שאת שונאת פוזות ונימוסים. אני גם לא סובל את זה. אבל כיף לדבר אז מדברים. אם לא הייתי חושב שזה אנושי וכיף להתעניין לא הייתי מתעניין. ובאמת יש גבול עד כמה אני מתעניין התחלה.

ז' - מצד אחד אם את לא רוצה לדבר ותדברי רק כדי לרצות - זה רע רע רע. הכי גרוע. אבל אם את מצליחה את היופי הזה שהתעניינות ואכפתיות זה סבבה גם בתחילת קשר, זה אולי יכול ליצור גשר מסויים. 5 דקות לדבר בטלפון זה כזה מאולץ ודוחה? בעיני, זה טבעי. להיפך, הרתיעה מזה היא תנועה נגדית של "אנטי" והיא לא טבעית.

ח' - במהלך קשר מראים מחווה מסויימת של רצון להמשיך. אם רק ממשיכים בלי להראות מחווה זה טיפה מבלבל. כי אנחנו בני אדם ולא רובוטים. אנחנו להרגיש שהבנאדם איתנו. כמובן שכל אחד רוצה להביע לחוות שונות ולקלוט מחוות שונות, לכן כדאי להיות רגיש לכך.

ט' - שני אנשים מדברים על הא ועל דא - זה הכי טבעי בעולם. מצד שני, זה גם טבעי להתעניין ברמה מאוד מסויימת.

י' - דיבור על הא ועל דא הוא דיבור שממנו אפשר ללמוד המון על בנאדם, לפעמים יותר משיחות עומק.

זאת הזוית שלי, מאמין שהיא ממש לא היחידה, אך חשוב לי להביא אותה לכאן בתקווה להפרייה הדדית מזויות שונות

אבל השיטה האמיתית היא דואר בולים. ככה אם אתה לא עונה מקסימום אתה יכול להאשים את דואר ישראל. ובנות נוטות להשקיע מאוד בדברים האלה.

והחיוב עליה 😼

מה שכן חשוב מאוד לשלם הכל במסעדה! ולתת טיפ!

העץ אנדיב 🥬

ובזמן שזה נותן לך לומר את השם אתה אומר את מה שיש לך לומר בקצרה

אני קצת חדש בעולם הזה (לקראת פרק ב' בעז"ה), ובפרק א' הייתי בסגנון חרדי יותר של שידוכים רשמיים.

אתם ממליצים להציע דייט די בהתחלה, או שבדרך כלל מתבחששים בווצאפ קודם?

כל ההתבחבשות הזאת יכולה להיות דרך מצויינת שאחד הצדדים יחתוך כי בוואצפ לא באמת מכירים  את הבן אדם האמיתי.

לשלוח הודעה "היי מתי אפשר לדבר?"

שיחה של 5-10 דקות שלא יהיה מלחיץ כזה רק לקבוע פגישה ולנתק.

לדבר על סתם נושא קצר וכמו שאמרו פה -בשתיקה המביכה הראשונה לקבוע פגישה מיקום וזמן.

א. זו התבחבשות

ב. עדיף לפתח התרשמות + רגשות כלפי אישה אחרי שרואים אותה ולא לפני(קידושין מ"א וכו'). (לראות = במציאות)

ג. באופן כללי להעדיף כמה שיותר מפגש פיזי. ההיררכיה: אם לא פיזי אז קולי ואם לא קולי אז וואטסאפ, אבל בלי להתכתב... לא מועיל ועם טונות של רשמים מוטעים (יכולה להיות בחורה מבריקה אבל מתנסחת לא מדהים בכתב / להפך)

בקיצור לדעתי לחתור לשיחת טלפון קצרה של בערך 10 דק', בשיחה טיפה לדבר על נושא לא פרגמטי (לא יודע, איזה מזג אוויר או משהו כזה, סתם בשביל שיהיה חופש לשמוע ולהתרשם מההתנסחות שלה), ובשתיקה המביכה הראשונה להציע להיפגש

לעתי התכתבות בוצפ בכללי צריך לשים לב

גם בין חברות אחיות וכו **לא עבור ליבון נושאים עם מטען רגשי**...  זה פשוט לא נכון

בטח ובטח תחילת קשר ששם גם "איך היה בשבת" זה ככ רגיש ועדין .. כי צריך לשמוע את הטונציה את ההתענינות...ההדדיות וכו וכו.. זה ככ חשוב לא להסתמך על סמיילים למינהם..

ממליצה פשוט להגיד אני מעדיף לשוחח..

זה מה שעשיתי פשוט ביקשתי לעבור לשיחה.. אפשר גם לא באותו רגע..  לתאם זמן לשיחה... ומי שאין לו זמן לשיחה אולי לא פנוי לקשר...

אגב זה קורה לי גם עם בנות כשאני מזהה הימנעות משיחה ישירה והעדפה של תכתובת אני שמה את זה על השולחן...קשר זה שיחה ולא כתיבת ספרים דיגיטלים...

הרבה בהצלחה!!

שלי היא פה בפורומים.

אין כמו פשוט לדבר

בגלל האנונימיות?

יש כאלו שמדמיינים שהכל זורם בהודעות כאשר בפועל זה לא ככה.
תתמקד בפגישות ואולי תמצא שעדיף מישהי במציאות מאשר בהודעות ;)

היא נכנסה לקשר כשהיא עמוסה בעבודה אינטנסיבית. בשל כך לא יכלה להתמסר לקשר. אמרתי לה שאעדיף לסיים והיא התקשרה להודות / להתנצל...

נקסט

פעם הבאה רק שיחות קוליות

בהצלחה רבה בהמשך!

אני שונאת שיחות טלפון (אין לי בעיה עם שיחות וידאו) ומתקשרת מעולה בוואטסאפ, כולל שיחות עמוקות ורציניות, וככה הכי נוח לי.

ברור שיש דברים שיותר נוח לדבר בטלפון, אבל בעיקרון אני ממש נגד שיחות טלפון. ולא לגמרי הבנתי את רוב התגובות פה…

מבחינתי מישהו שלא טוב בלתקשר בהודעות, לא מתאים לי, כי זו צורת התקשורת שלי (ואני לא צריכה שתגידו לי שלא מורידים על זה וכו', תודה). אין לי בעיה עם תקשורת בוואטסאפ אבל פשוט לא אוהבת את זה. (עדיף יונת דואר!) וכן, יש אנשים שלא טובים בתקשורת בהודעות או בטלפון. אם זה מפריע לך- לגיטימי לגמרי להוריד.

זהו, סליחה שאני לא מתייחסת לשאר, הייתי חייבת לכתוב את זה.

ובהצלחה! בע"ה בקרוב תמצא את שלך בקלות ובלי ספקות

דווקא נראה לי שצורת תקשורת שונה זה סיבה מאוד טובה להיפרד.

תקשורת טובה זה אחד הדברים הכי חשובים בקשר

יחסית לחברים בגילי לא יצאתי המון אבל גם אני לעתים רחוקות צולח את רף הדייט השלישי/רביעי...

התכוונתי להדגיש לא רק את האתגר העצמי בחיפוש אישה - מתאימה או לא מתאימה נטו, אלא גם את הפרוצדורה וה"בירוקרטיה" שכרוכה בדייטינג. כלומר המון תחומים חיצוניים מעט מלחיצים / מתישים ששגיאה באחד מהם עולה בכאב ראש.

הפער בין הוודאות בדייט עצמו לבין השבוע שעובר בין דייט לדייט והערפל בווצאפ הוא אחד מהגורמים הבלתי עצמיים שמתישים.

אבל יכול להיות שאתה צודק. ברגע של חולשה, כהרגלי, הרשיתי לעצמי להתמרמר

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"