ההקבלה של דייטים לפגישה עסקית היא מעניינת, כי בשונה מפגישה עסקית שהיא טכנית ועניינית, דייט אמור להיות ההיפך מה שבעצם הופך את כל העניין למסובך...
פגישה עסקית היא מכוונת אינטרסים ומה אני יכול להשיג, האדם שיושב מולי הוא אובייקט, כלי בדרך למטרה ולא מטרה בפני עצמו.
בדייט האדם הוא מטרה, הוא מעניין אותי בתור אדם ולא בתור אובייקט.
והרצון והציפיה להתנהל בצורה גלויה ומשתפת מאוד הם בהחלט מאתגרים למול המציאות שבה עומדים שני זרים זה מול זה ומנסים להבין מה בעצם קורה פה
ואני אגיד שבכללי אני שונאת את כל ההודעות המנומסות של מה שלומך? וכאלה
כאילו, תגיעו לפאנצ. אין פאנצ? אל תשלחו
אז כשההודעות הן מלכתחילה ללא פאנצ (מעבר לסימון וי על התעניינות) זה מרגיש לי מיותר, כי מה שלומך זו שאלה שמזמינה תשובה של ב"ה מה איתך ולא מפתחת שיח
ולא שיש עניין בשאלות שמפתחות שיח, כי בעיני, בשלב ההתחלתי השיח צריך להיות פנים אל פנים כדי שיווצר קשר טוב ואמיתי.
תכלס בעיני עד דייט רביעי, יש אפשרות לחתוך אחרי כל דייט ולכן אחרי כל דייט צריך לדבר בטלפון לראות ששני הצדדים מעוניינים להמשיך.
אז הקשר הוא מינימלי ברמת הלשלוח הודעה מתי מתאים לדבר, ואז שיחה קצרה של שלום שלום, האם ממשיכים, מתי ואיפה וזהו
שקט עד הדייט הבא
שוב, אני בכללי אדם דיי סגור וכבד, אז אני לא ככ יודעת איך להתנהל עם זה וכל ההודעות של מה איתך וכו' גורמות לי להרגיש מבוכה וסרבול
*לגבי זה אכן יש בינינו הסכמה
**ברור שזה לא חטטנות אלא נחמדות, טוב לב, נימוס, קלילות וזרימה. את 3 האחרונים אין לי ולכן אני לא אוהבת את זה. כשכתבתי את זה היה לי בראש מקרה ספציפי שבו היה דייט ראשון בחמישי, בשישי דיברנו וקבענו להיפגש בשני, ובמוצש הוא שלח לי הודעה של מה איתך ואיך הייתה שבת.
הרגיש לי מאוד מוזר ולא מתאים. בעיקר כי לא ציפיתי. אם היה לי בראש שזה אופציה שהוא ישלח, הייתי מגיבה אחרת כנראה. אבל הייתי מופתעת וזה גם חיזק את ההרגשה שלי שהוא מאוד נלהב ורץ קדימה כשאני עוד חושבת אם זו הייתה טעות להמשיך לדייט שני..
