התקשורת בווצאפ/סמס בין הדייטים בלתי נסבלתצדיק יסוד עלום
כנראה שהדרך בעולם הדייטים לא תהיה קצרה. יוצא עכשיו עם בחורה, לכאורה* איכותית ואני מרגיש שיש אווירה מאוד מוצלחת בדייטים מבחינת אווירה וכימיה בזרימה בתקשורת.


היו שני דייטים, ואחרי שניהם התמסורת בהודעות גרועה. חוסר ודאות וקריאה של המדוייטת שמאוד גורם להתלהבות לרדת


*לכאורה - נושא אחר, אבל מרגיש שהאוריינטציה שלי בנושא של התאמה מבולבלת מאוד בנושא (עזבו את הסרגלים שבניתי). היו בעבר בנות מדהימות שיצאתי איתן, אבל אני משתדל להימנע מלחפש את ההכי הכי מדוייקת עבורי ובפועל מתמסר בדייטים גם לבנות שאני לא "עף" מהן אלא רק מרוצה ורגוע. אז גם היא יחסית כזאת

..שפלות רוח
למה לא לחפש מישהי מדויקת עבורך לא הצלחתי להבין


נדירות מדיצדיק יסוד עלום
ואין הבדל, גם למדוייקות יש חסרונות. עדיף מישהי מספיק טובה שיהיה אפשר לעבוד איתה במערכת זוגית ארוכה, לא?
..שפלות רוח
לא חושב, אולי ההגדרה דלנו למדויקת שונה קצת אבל מסכים שגם עם מישהי מדויקת יש חסרונות ברור פשוט היא יותר מדויקת לי זה כל העניין אז היתרונות גוברים על החסרונות ואם היא מדויקת לי אז כנראה להיות איתה בזוגיות הרבה יותר מתאים לי ובאופן כללי זה עבודה בין מישהי מדויקת בין לא כל כך..לדעתי יותר קל לעבוד עם מישהי מתאימה וכו'
ברור שהייתי מעדיף מדוייקתצדיק יסוד עלום

אבל באמת שזה אחת ל100 ואין לי כוח לברור. אני באמת נמנה על האנשים שמאמינים שאהבה היא תולדה של התמסרות ולא קסם רומנטי בנאלי של אהבה ממבט ראשון.

מדוייקת זו פנטזיה עילאית, של התאמה מעולה ותדר מדויק. מבחינתי אוכל לזהות את המתאימה לי כשהיא תבקש מאדם אחר שיעביר לה את המלח. עד כדי כך אני פנאט... אבל שוב, זה רק בפוטנציאל... האם בחורה עם סט כישרונות נפשיים/נשמתיים/קוגנטיביים כאלה שאוכל לזהות אותה מקילומטרים, אבל המידות / דעות שלה לא מתוקנות - עדיפה על בחורה פשוטה ונורמטיבית יותר עם מידות טובות ויכולת לעבוד עבודה פנימית ולהתמסר ללמידת אהבה? לא יודע

אתה יוצא מנקודת הנחהשפלות רוח
שמי שמתאימה לך "בחורה עם סט כישרונות נפשיים/נשמתיים/קוגנטיביים כאלה שאוכל לזהות אותה מקילומטרים" היא אוטומטית לא מתוקנת במידות "אבל המידות / דעות שלה לא מתוקנות" למה?


ואני מסכים שזה אחת ל100 הסכמתי גם בהודעה הקודמת שלך שהן נדירות מאוד עכשיו אני רואה שלא כתבתי את זה אז כותב.


וההשוואה שעשית מזכירה לי קצת שדיברתי עם מישהי קרוב לגבי מה אני מחפש ועלתה שם המילה יפה..וישר הוא הזדעק "אז אם היא יפה אבל מבפנים לא וואו תיקח?" ואנוכי הקטן לא הבנתי את זעקת נפשו מודה. איך קרב זה אל זה בכלל?

זה רק מעלה את מידת הנדירותצדיק יסוד עלום
אנשים כשרוניים ברוח המון פעמים נופלים בגאווה / לא מוצאים מענה רוחני ברמה שלהם והולכים לאיבוד ברוח. נדיר למצוא כאלה שגם מגיעים לעבודת ה' תמימה ומסורה...


התכוונתי רק שאני לא בונה על זה. אבל אולי זו טעות


לגבי אישה יפה וסרת טעם - מקווה שגם אם היא תהיה מלכת היפהפיות - אהיה מספיק פיכח בשביל לא להמשיך לדייט שני אם אשתעמם כשלא אמצא רמז לעולם פנימי אצלה

..שפלות רוח

אתה צודק אח לגבי אנשים כשרוניים וכו'..באמת זה ככה לרוב נכון

בונה על מה על למצוא אישה שמתאימה לך?


וגם אמת לגבי הסיפא

על אישה שמאימה "בול"צדיק יסוד עלום

העיקר שיהיה נעים, שיהיה עניין הדדי, שיחסית תהיה שפה משותפת והבנה יחסית דומה של הדברים החשובים באמת בחיים.


שוב, זה חצי טראגי כי נראה לי שעם אישה "בול" זה יכול היה להיות הרבה יותר שלם. גם מבחינת המוטיבציה האותנטית לחזר...

נחיה ונראה

..שפלות רוח

הפסקה השניה שלך היא הסיבה שאני לא מסכים עם פתיחת דבריך דוד רק בגלל זה.

ומפתיע אותי כמה אתה מבין בנושא ולמרות שאתה מבין אתה עדיין בוחר באופציה יותר עדינה נקרא לזה וזה מפתיע האמת

לא מרגיש שיש לי פריוויליגיה או כוח להיות בררןצדיק יסוד עלום
ואני מאמין באמונה שלמה שאפשר לחוות אהבה וקשר עמוק עם כל אדם כל עוד יש תנאים מינימליים מתאימים.
..שפלות רוח

מסכים, אבל מרגיש לי שאם אעשה כמוך זאת התפשרות.

לא שיש לי בעיה להתפשר אם יש חסרונות מסויימים..פשוט הגישה הזאת מלכתחילה באה מצד פשרה ולדעתי העניה היא לא הכי בריאה אלא אם כן אתה באמת שם, אם אדם ינסה לחיות ככה בלי באמת להיות שם זה רק יפגע בו

השאלה היא האם אפשר לקרוא ל*זה* התפשרות...צדיק יסוד עלום
אפשר לקרוא התפשרות לחתונה עם אישה לא יפה, או התפשרות לאישה לא פורייה... אבל אם היא בחורה טובה וכבר יש ביניכם אהבה (לא רומנטיקה, אלא קשר שייכות וההדיות שאין בין סתם אנשים) אז אולי היא כבר בפועל האדם הכי יקר לך בעולם, ולא ויתרת על כלום חוץ מעל ציור אידיאלי של אישה שלא היה רלוונטי.


אתה בטח מכיר את העמדה הרדיקלית שבחופה אדם אומר "כל נשות העולם קופות"... זו התמסרות והתחייבות למוכנות להתמסר לאהוב להשתייך ולחשוב רק אישה אחת. כל עוד זה נעשה בטהרה אין שם התפשרות... וFOMO תמיד יהיה לאדם בלי טהרה

מה זה פומו?ישן וליבי ער
Fear Of Missing Outצדיק יסוד עלום

יעני פחד להחמיץ דברים טובים

כשאדם צריך לבחור בין קרטיב אדום לצהוב, הוא בוחר בצהוב אבל מתייסר מהמחשבה על האדום שהוא הפסיד.

בזוגיות זה מחלה ממארת, ובעוד מיליון דברים אחרים. זה ההפך להתמסרות ולאינטימיות

אבל בן אדם שמכיר בעצמו שהוא כזהשפלות רוח
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ל' באב תשפ"ה 19:47

לא הייתי ממליץ לו להתפשר כמו שאמרתי לעיל, זאת תכונה טובה למי שבאמת חי את זה לא למי שמנסה להגיע לשם אבל בפועל לא שם או רחוק משם.

ויש אנשים שמשיכה תעזור להם להתמסר הרבה יותר לקשר - עובדה מוגמרת לא נתון לוויכוח, לאדם כזה לא נכון בכלל להתפשר

..שפלות רוח

אני מבין מה אתה אומר, אבל אצלי זה שונה אשמח לפרט בפרטי אם תרצה לא כאן

אבל בגדול היו לי קשרים טוביםעם פתיחות וכו' אף פעם לא הייתה משיכה(ממש אף פעם)

הכי פחדני זה אלו שלא פותחים הודעה בגלל הווי הכחולישן וליבי ער
אחרי זה האלו שבכללי יש להם ווי אפור, אבל האנשים שאני באמת מעריך, זה אלו שיש להם ווי כחול אבל לא מתקבלת מהם כל תגובה.


לפעמים אפשר לשלוח להם הודעה אחר הודעה עם סימן שאלה ולקבל בחזרה רק ווי כחול.


זה מן טמטום טהור, סוג של כנות שמחפה על הסניליות של ההתעלמות.

לא מסכים בכלל חביביצדיק יסוד עלום
אני עם ווי כחול אבל בלי "מחובר"/"נראה לאחרונה". אדם לא אמור להיות זמין 24/7 ובנושא הזה חייב לתת ספייס


ואדם שאני יכול לקרוא הודעות שלו ולא לענות והוא לא יכעס זה אדם goated וחבר לכל החיים. ישנם כאלה

מסכים איתךישן וליבי ער
אדם שקורה את ההודעות ולא מגיב זה באמת בדרך כלל חבר טוב ויש בזה משהו חברי ממש, ברצינות.


לגבי האלו שכאילו לא פתחו את ההודעה שכחתי לציין: זה לא שסתם עבר שבוע בלי שהם פתחו את הוואצפ, זה אנשים שיש להם ווי כחול והם לא פותחים את ההודעה שבוע כשבמקביל הם מנהלים שיחות סוערות בקבוצות וואצפ משותפות ביננו!


למה לא לעשות שיחות במקום וואטסאפ?קעלעברימבאר
עניתי לאחרים, תודה על ההדהודצדיק יסוד עלום
נחמד לראות שמזדהים 👍
לכאורה הבחורה פשוט פחות מחוברת לטלפוןישן וליבי ער
לא הייתי לוקח את זה אישי
היא פחות דוסית ממניצדיק יסוד עלום
וכן מחוברת לוואטסאפ. התגובה שלה היתה קרירה בצורה מורידה, כלומר או שהיא לא נהנתה / עוד לא נפתחה / שומרת על עצמה - או שבאמת לי היה יותר טוב מאשר לה...


הנ.ב בהודעה הראשית באשכול קשורה לנושא הזה... אני מרגיש שבגלל אובדן האוריינטציה אני מתמסר לקשרים לא אותנטיים מספיק, ומתלהב רק בגלל שויתרתי מראש על מה ששייך לי... לא רלוונטי, בדייט עצמו היה לי בעיקר נעים

יש אנשים שפשוט הצורת התנסחות הרגילה שלהםתפוחית 1

בהודעות די יבשה

לא הייתי מסיקה מזה מסקנות וודאיות

שונא את התקשורת בהודעותadvfb

למה לא לדבר טלפונית? הודעות לא תמיד הולך עם כל אחד/ת ויכול לגרום לאלף אי הבנות

גם בטלפון אתה יכול להסביר ב10 שנים מה שבהודעות יקח לך להסביר 3 דקות. זאת תקשורת הרבה יותר טובה.

צודק, וכיף לראות שמזדהים...צדיק יסוד עלום

צ'אט זה אכן כר פורה לספקות וחוסר ודאות. עם בנות קודמות סיכמנו שנפנה לשיחה קולית...

נחיה ונראה

אני שונאת הודעות בין דייטיםספסלים

לפחות בהתחלה, עד דייט שלישי-רביעי

מרגיש לי מוזר, מעיק ולפעמים אפילו חטטני

כאילו, נפגשנו פעם אחת, החלטנו להמשיך לפעם שנייה

למה אתה שולח לי במוצש הודעה של איך הייתה שבת?

מה לי ולך? למה שארצה לשתף אותך?

זה מעצבן אותי ואני תמיד גם קצת מייבשת כי לא יודעת איך להתנהל עם זה


 

אני מרגישה בנוח כשהקשר נבנה לאט, לא רואה צורך לשוחח בין דייט לדייט עד דייט רביעי נניח. אני לוקחת את ה2-4 ימים שבין דייט לדייט לחשוב על איך היה, מה אני מרגישה וכו

ההודעות גם מרגישות לי מאוד מאולצות ו"מזויפות" כאלה

לא כל כך מבינה גם מה הצורך בתקשורת בין דייט לדייט..

כאילו, בוא נתחיל לבנות קשר, שיהיה טיפה משהו ואז נתכתב

 

אבל כנראה שהרוב לא יסכימו איתי

תשובה מצוינת דווקא!צדיק יסוד עלום

יכול להיות שמראש כל הsetting גרוע כי גם אני שונא את זה, ובכלל - שונא את כל האלמנטים החיצוניים והלא אותנטיים שבדייטים. כלומר היעדר האותנטיות מייצר תגובות מסוייגות שמגבירות את היעדר הוודאות. אבל כל מה שאמרת לגבי רתיעה מזיוף נוגע בול בנקודה.

יש גישה שלפעמים מסתדרת לי, שדייטים הם כמו פגישה עסקית. אתה בא בטוב ובנועם לפגוש אדם שאתה לא מכיר במטרה לבחון התאמה. זה מסגור מאוד קריר וציני בתוך מרחב ששמים בו נתח גדול מהלב על השולחן, אבל זה כן חצי מסתדר...


אשמח לשאול איך בעינייך נראית תמסורת הודעות אידיאלית עד דייט חמישי, בוא נאמר ככה.


*לא דיברתי בכלל על שיחות שלא קשורות לדייטים עצמם, ולא על שליחת אמוג'י פרחים (קרינג'י משהו) לפני כניסת שבת, אלא רק על תיאום לקראת פגישה הבאה / מעט אחרי פגישה, לוודא שיחסית באותו הראש. מסכים לגמרי שהציפייה לצ'וטט אחרי דייט ראשון או שני היא תלושה


**יש הפרש בין חטטנות לבין נימוס. לא נראה לי שהגבר מחטט כשהוא שואל איך היתה שבת, אלא מוצא ניסוח משלים לשאלת הנימוס "מה שלומך?" שלא אמורים לענות עליה ברצינות אף פעם. אני קיבלתי תשובה קרירה במיוחד להודעה נלהבת מצדי. כל מה שזה תורם זה הורדת ההתלהבות מצדי...

אוקיי ככהספסלים

ההקבלה של דייטים לפגישה עסקית היא מעניינת, כי בשונה מפגישה עסקית שהיא טכנית ועניינית, דייט אמור להיות ההיפך מה שבעצם הופך את כל העניין למסובך...

פגישה עסקית היא מכוונת אינטרסים ומה אני יכול להשיג, האדם שיושב מולי הוא אובייקט, כלי בדרך למטרה ולא מטרה בפני עצמו.

בדייט האדם הוא מטרה, הוא מעניין אותי בתור אדם ולא בתור אובייקט.

והרצון והציפיה להתנהל בצורה גלויה ומשתפת מאוד הם בהחלט מאתגרים למול המציאות שבה עומדים שני זרים זה מול זה ומנסים להבין מה בעצם קורה פה


ואני אגיד שבכללי אני שונאת את כל ההודעות המנומסות של מה שלומך? וכאלה

כאילו, תגיעו לפאנצ. אין פאנצ? אל תשלחו

אז כשההודעות הן מלכתחילה ללא פאנצ (מעבר לסימון וי על התעניינות) זה מרגיש לי מיותר, כי מה שלומך זו שאלה שמזמינה תשובה של ב"ה מה איתך ולא מפתחת שיח

ולא שיש עניין בשאלות שמפתחות שיח, כי בעיני, בשלב ההתחלתי השיח צריך להיות פנים אל פנים כדי שיווצר קשר טוב ואמיתי.


תכלס בעיני עד דייט רביעי, יש אפשרות לחתוך אחרי כל דייט ולכן אחרי כל דייט צריך לדבר בטלפון לראות ששני הצדדים מעוניינים להמשיך.

אז הקשר הוא מינימלי ברמת הלשלוח הודעה מתי מתאים לדבר, ואז שיחה קצרה של שלום שלום, האם ממשיכים, מתי ואיפה וזהו

שקט עד הדייט הבא


שוב, אני בכללי אדם דיי סגור וכבד, אז אני לא ככ יודעת איך להתנהל עם זה וכל ההודעות של מה איתך וכו' גורמות לי להרגיש מבוכה וסרבול


*לגבי זה אכן יש בינינו הסכמה


**ברור שזה לא חטטנות אלא נחמדות, טוב לב, נימוס, קלילות וזרימה. את 3 האחרונים אין לי ולכן אני לא אוהבת את זה. כשכתבתי את זה היה לי בראש מקרה ספציפי שבו היה דייט ראשון בחמישי, בשישי דיברנו וקבענו להיפגש בשני, ובמוצש הוא שלח לי הודעה של מה איתך ואיך הייתה שבת.

הרגיש לי מאוד מוזר ולא מתאים. בעיקר כי לא ציפיתי. אם היה לי בראש שזה אופציה שהוא ישלח, הייתי מגיבה אחרת כנראה. אבל הייתי מופתעת וזה גם חיזק את ההרגשה שלי שהוא מאוד נלהב ורץ קדימה כשאני עוד חושבת אם זו הייתה טעות להמשיך לדייט שני..

קראתי שוב את ההודעה הפותחתספסלים

אם אתה מדבר על הודעות קונקרטיות ביחס לדייטים עצמם אז מה בעצם אתה מגדיר תמסורת הודעות גרועה?

זה קצת יותר גמישצדיק יסוד עלום

אני לא מצליח לדמיין תמסורת הודעות עניינית בלבד. ואמנם גם עלי זה מאוס אבל קיבלתי על עצמי עול התנהגות מעט חיצונית בשביל שתהיה זרימה. מרגיש לי מגוחך שההודעות יהיו קצרות ורשמיות.


הבעתי התעניינות אותנטית בעקבות הדברים שדיברנו עליהם בדייט (השיחה היתה מאוד נעימה, פתוחה, זורמת והדדית - גם אם היא לא עפה עליי ולא בטוחה שמעוניינת להמשיך - זה ודאי נכון שהיה נחמד בדייט), ושיתפתי אותה שהיה לי טוב. שאלתי אותה איך היה לה. היא ענתה בקרירות מעט מייבשת. יכול להיות שכמו שאת אומרת היא היתה קצת overwhelmed וחוסר החינניות של ההודעה הרתיעה אותה וגרמה לה לייבש...

מממ באלי לומר כמה דבריםadvfb

א' - התחושות שלך לגיטימיות לגמרי. אין תחושה שהיא לא לגיטימית. גם התחושה שמי שרוצה קשר בין לבין היא לגיטימי בודאי. מה לעשות שתחושות מתנגשות? בעיני, כדאי לחשוב על פשרה כלשהי באמצע אם זה ניתן לגישור.

ב' - יש ייבוש ויש ייבוש. בעיני אם שאלו אותך שאלה - כדאי מאוד לענות! לענות קצר, אבל לענות. אפשר לענות שני משפטים קצרים ולא לפתח את זה לשיחה שלימה - זה מעולה! זה עושה את העבודה בדר"כ. גם הצד השני מבין שאת לא רוצה להאריך וגם הוא מרגיש שאת מכבדת אותו ולא מתעלמת מהרצון שלו לשמוע אותך. למדתי את זה בשני הצדדים של המתרס.

ג' - מה ההבדל בין דייט לבין שיחת טלפון תוך כדי? בעיני שמדברים אחד עם השני תו כדי, הכי טבעי שבעולם זה להתעניין זה בזו וזו בזה. כאילו דייט ראשון יש התעניינות מסויימת ודייט חמישי יש התעניינות אחרת. הצד השווה שבהן - התעניינות היא עניין אנושי טבעי ואיננו מצריך טקסיות ונימוסים. אם הכל כל כך מאולץ, אז גם הדייטים מאולצים, אז לא נתעניין באף אחד.

ד' - יש חשיבות ליצור רצף בין הדייטים. יש כאלה שצריכים את זה באופן ריגשי.

ה' - העניין באדם השני עצמו הוא לא שהוא בן זוג פוטנציאלי אלא בגלל שכרגע נכנס לאינטרקציה משותפת ולכן אכפת לי ממנו ואתעניין בו. גם אם לצורך העניין הייתי יודע שלא אבלה איתו שארית חיי אז הייתי מתעניין בו באותו פרק זמן. שוב, התעניינות היא אנושית, היא לא רומנטית.

ו' -  מאוד מאוד מאוד מזדהה עם זה שאת שונאת פוזות ונימוסים. אני גם לא סובל את זה. אבל כיף לדבר אז מדברים. אם לא הייתי חושב שזה אנושי וכיף להתעניין לא הייתי מתעניין. ובאמת יש גבול עד כמה אני מתעניין התחלה.

ז' - מצד אחד אם את לא רוצה לדבר ותדברי רק כדי לרצות - זה רע רע רע. הכי גרוע. אבל אם את מצליחה את היופי הזה שהתעניינות ואכפתיות זה סבבה גם בתחילת קשר, זה אולי יכול ליצור גשר מסויים. 5 דקות לדבר בטלפון זה כזה מאולץ ודוחה? בעיני, זה טבעי. להיפך, הרתיעה מזה היא תנועה נגדית של "אנטי" והיא לא טבעית.

ח' - במהלך קשר מראים מחווה מסויימת של רצון להמשיך. אם רק ממשיכים בלי להראות מחווה זה טיפה מבלבל. כי אנחנו בני אדם ולא רובוטים. אנחנו להרגיש שהבנאדם איתנו. כמובן שכל אחד רוצה להביע לחוות שונות ולקלוט מחוות שונות, לכן כדאי להיות רגיש לכך.

ט' - שני אנשים מדברים על הא ועל דא - זה הכי טבעי בעולם. מצד שני, זה גם טבעי להתעניין ברמה מאוד מסויימת.

י' - דיבור על הא ועל דא הוא דיבור שממנו אפשר ללמוד המון על בנאדם, לפעמים יותר משיחות עומק.

 

זאת הזוית שלי, מאמין שהיא ממש לא היחידה, אך חשוב לי להביא אותה לכאן בתקווה להפרייה הדדית מזויות שונות

ניסית טלקס?חתול זמני

אבל השיטה האמיתית היא דואר בולים. ככה אם אתה לא עונה מקסימום אתה יכול להאשים את דואר ישראל. ובנות נוטות להשקיע מאוד בדברים האלה.

אני מתקשר מגוביינאצדיק יסוד עלום

והחיוב עליה 😼

מה שכן חשוב מאוד לשלם הכל במסעדה! ולתת טיפ!

העץ אנדיב 🥬


אחי אתה מתקשר בגוביינאחתול זמני

ובזמן שזה נותן לך לומר את השם אתה אומר את מה שיש לך לומר בקצרה

כפרה עלייך רגעעע אל תנתקיצדיק יסוד עלום
נו בקיצור תספרי קצת, איך היה שבת??? היה נחמד? כמה הייתם בבית???
אחי אתה תגמור לה את הטלכרטחתול זמני
סליחה על הנצלוש, כמה זמן מתכתבים לפני דייט ראשון?.מתוך סקרנות

אני קצת חדש בעולם הזה (לקראת פרק ב' בעז"ה), ובפרק א' הייתי בסגנון חרדי יותר של שידוכים רשמיים.

אתם ממליצים להציע דייט די בהתחלה, או שבדרך כלל מתבחששים בווצאפ קודם?

לא לא, לדבר כמה דקות ולקבוע דייט.ישן וליבי ער

כל ההתבחבשות הזאת יכולה להיות דרך מצויינת שאחד הצדדים יחתוך כי בוואצפ לא באמת מכירים  את הבן אדם האמיתי.

תודה, אתה מתכוון לשיחה טלפונית של כמה דקותמתוך סקרנות
לפני הדייט, או שיחות בהתכתבויות?
טלפונית.ישן וליבי ער

לשלוח הודעה "היי מתי אפשר לדבר?"

שיחה של 5-10 דקות שלא יהיה מלחיץ כזה רק לקבוע פגישה ולנתק.

לדבר על סתם נושא קצר וכמו שאמרו פה -בשתיקה המביכה הראשונה לקבוע פגישה מיקום וזמן.

עדיף כמה שפחות להתכתב לדעתיצדיק יסוד עלום

א. זו התבחבשות

ב. עדיף לפתח התרשמות + רגשות כלפי אישה אחרי שרואים אותה ולא לפני(קידושין מ"א וכו'). (לראות = במציאות)

ג. באופן כללי להעדיף כמה שיותר מפגש פיזי. ההיררכיה: אם לא פיזי אז קולי ואם לא קולי אז וואטסאפ, אבל בלי להתכתב... לא מועיל ועם טונות של רשמים מוטעים (יכולה להיות בחורה מבריקה אבל מתנסחת לא מדהים בכתב / להפך)


בקיצור לדעתי לחתור לשיחת טלפון קצרה של בערך 10 דק', בשיחה טיפה לדבר על נושא לא פרגמטי (לא יודע, איזה מזג אוויר או משהו כזה, סתם בשביל שיהיה חופש לשמוע ולהתרשם מההתנסחות שלה), ובשתיקה המביכה הראשונה להציע להיפגש

תודה על הטיפים החשוביםמתוך סקרנות
.
בכיף אחישן וליבי ער
טעויות שנכתבו לי בדם חחח
כתיבה דיגיטלית לא מתאימה לשיח טעון רגשיתנעימת הליכות

לעתי התכתבות בוצפ בכללי צריך לשים לב

גם בין חברות אחיות וכו **לא עבור ליבון נושאים עם מטען רגשי**...  זה פשוט לא נכון

בטח ובטח תחילת קשר ששם גם "איך היה בשבת" זה ככ רגיש ועדין .. כי צריך לשמוע את הטונציה את ההתענינות...ההדדיות וכו וכו.. זה ככ חשוב לא להסתמך על סמיילים למינהם..

ממליצה פשוט להגיד אני מעדיף לשוחח..

זה מה שעשיתי פשוט ביקשתי לעבור לשיחה.. אפשר גם לא באותו רגע..  לתאם זמן לשיחה... ומי שאין לו זמן לשיחה אולי לא פנוי לקשר...

 

אגב זה קורה לי גם עם בנות כשאני מזהה הימנעות משיחה ישירה והעדפה של תכתובת אני שמה את זה על השולחן...קשר זה שיחה ולא כתיבת ספרים דיגיטלים...

 

הרבה בהצלחה!!

 

מסכימה ממש! ממני, שההתכתבות העמוקה היחידההמקורית

שלי היא פה בפורומים.

אין כמו פשוט לדבר

מעניין, איך את מסבירה את זה שבפורומים זה שונה?מתוך סקרנות

בגלל האנונימיות?

כי אין אופציה אחרת ואני רוצה להיות פה 🙃המקורית
לא כל אחד חזק בכתיבהזיויק
יכול לקחת זמן עד שמכירים מספיק כדי שההודעות יזרמוelico

יש כאלו שמדמיינים שהכל זורם בהודעות כאשר בפועל זה לא ככה.
תתמקד בפגישות ואולי תמצא שעדיף מישהי במציאות מאשר בהודעות ;)

אין לי מטרה להתכתב בשיחת צ'אט ארוכהצדיק יסוד עלום
פשוט מכיוון שבפועל יש לי זמן רק לדייט אחד בשבוע, אז בשביל לתאם יום לדייט צריך להתכתב בווצאפ (או כמו שהציעו - להיות פנאט על שיחת טלפון). עדיין זו נחלת האי ודאות
שלח לה בדוא"לחתול זמני
נגמר לנו הדיו במכונת הפקסימיליהצדיק יסוד עלום
יש מכונת כתיבה תמידקעלעברימבאר
מברק בטלגרף הכי מהירחתול זמני
תם ונשלםצדיק יסוד עלום

היא נכנסה לקשר כשהיא עמוסה בעבודה אינטנסיבית. בשל כך לא יכלה להתמסר לקשר. אמרתי לה שאעדיף לסיים והיא התקשרה להודות / להתנצל...


נקסט

פעם הבאה רק שיחות קוליות

נראה שהחלטת נכון מתגובתהארץ השוקולד

בהצלחה רבה בהמשך!

כותבת בכוונה אחרי שנגמר הענייןמבולבלת מאדדדד

אני שונאת שיחות טלפון (אין לי בעיה עם שיחות וידאו) ומתקשרת מעולה בוואטסאפ, כולל שיחות עמוקות ורציניות, וככה הכי נוח לי.


ברור שיש דברים שיותר נוח לדבר בטלפון, אבל בעיקרון אני ממש נגד שיחות טלפון. ולא לגמרי הבנתי את רוב התגובות פה…

מבחינתי מישהו שלא טוב בלתקשר בהודעות, לא מתאים לי, כי זו צורת התקשורת שלי (ואני לא צריכה שתגידו לי שלא מורידים על זה וכו', תודה). אין לי בעיה עם תקשורת בוואטסאפ אבל פשוט לא אוהבת את זה. (עדיף יונת דואר!) וכן, יש אנשים שלא טובים בתקשורת בהודעות או בטלפון. אם זה מפריע לך- לגיטימי לגמרי להוריד.


זהו, סליחה שאני לא מתייחסת לשאר, הייתי חייבת לכתוב את זה.


ובהצלחה! בע"ה בקרוב תמצא את שלך בקלות ובלי ספקות

אם מותר לי להתייחסארץ השוקולד

דווקא נראה לי שצורת תקשורת שונה זה סיבה מאוד טובה להיפרד.

תקשורת טובה זה אחד הדברים הכי חשובים בקשר

תודה!מבולבלת מאדדדדאחרונה
אל תאמר "כנראה שהדרך בעולם הדייטים תהיה ארוכה"קעלעברימבאר
תמיד יש הפתעות, והאחת שלך יכולה להגיע עוד חודש בדיוק כמו עוד שנה
הכל יכול להיותצדיק יסוד עלום

יחסית לחברים בגילי לא יצאתי המון אבל גם אני לעתים רחוקות צולח את רף הדייט השלישי/רביעי...

התכוונתי להדגיש לא רק את האתגר העצמי בחיפוש אישה - מתאימה או לא מתאימה נטו, אלא גם את הפרוצדורה וה"בירוקרטיה" שכרוכה בדייטינג. כלומר המון תחומים חיצוניים מעט מלחיצים / מתישים ששגיאה באחד מהם עולה בכאב ראש.


הפער בין הוודאות בדייט עצמו לבין השבוע שעובר בין דייט לדייט והערפל בווצאפ הוא אחד מהגורמים הבלתי עצמיים שמתישים.

אבל יכול להיות שאתה צודק. ברגע של חולשה, כהרגלי, הרשיתי לעצמי להתמרמר

אולי עדיף לעשות 2 פגישות בשבוע? פגישהקעלעברימבאר
אחת בשבוע גורמת שעד הפגישה הבאה עלוך קצת מתמסמס. וגם לדבר בשיחות ארוכות במהלך השבוע בפלאפון.
לדעתי עדיף להגדיל את מספר הפגישות עם הזמןארץ השוקולד
אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטוריאחרונה

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

את מי תעדיפו לחתונה, לוחם או מי שלומד תורה כל היוםמוקי_2020

אותו אופי. אותו מראה.

אחד לוחם שהגן על עם ישראל במלחמה האחרונה ועכשיו הוא עובד בעבודה רגילה. דתי או חרדי. שומר מצוות.

השני לומד תורה כל יום (באמת לומד תורה) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך ללמוד תורה, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך ללמוד תורה ויחזור בערב. אפילו התה והוופלה לימון יהיה קבוע ועוד מלא דברים אחרים.

רק חשוב לי להדגיש,

שאני באמת לא מכוון לאפשרות "טובה" מול "רעה" ( ולי מותר, בכל זאת זו אחת הפריבלגיות של חילוני-מסורתי)

ואני באמת באמת מאמין, בלב תמים ושלם, שיש בנות שהכי מתאים להם אפשרות אחת וחלק אפשרות אחרת.

לי אישית, קשה לי מאוד שאני תלוי בצד השני או שאני לא זה שאחראי על נושא שהוא קריטי כמו פרנסת הבית

זו הסיבה (יש כמובן סיבות רציניות וכבדות יותר), שרק אם יום אחד יושבים לי 20 מיליון שקל בבנק, אני למחרת בבוקר וכשאני אומר למחרת בבוקר

אני מתכוון לזה, פשוט עוצר אחת אחת ברחוב מ 6:00 בבוקר עד חצות, מסביר לה את הסיפור ושואל "את רוצה להקים משפחה של 12 ילדים ?"

הראשונה שאומרת כן, אני אשאל אותה ...."כן כן.." או "כן..."

והיא תענה "כן..נו.. כן כן, הבנתי כן".

אז אני אקשה "זהו, הכן הזה, לא חוזרים ממנו כי כל דקה שכרגע עוברת, מבחינתי זה בזבוז זמן. אני צריך מישהי שחיכתה כל השנים לזה ושהכל ברור לה מאוד

אז היא בטח תגיב שוב "כן..".אבל רגוע כזה...

כמובן כדי לשלול שהיא לא חיה בסרט,

אז אני אגיד לה "מעולה, איפה את גרה, נוסעים להורים שלך"

אם היא תכנס לרכב ולא תגיד כלום (כלומר נוסעים להורים שלה), אז אנחנו על המסלול.

אם היא תגיד "אבל" "רגע", אני אענה לה (בחיוך ובנימוס), "גברת, אני מצטער, כל דקה שאני מבזבז עכשיו זה דקה שאני לא רואה את הילדים שחיכיתי להם כל החיים. אני צריך ללכת, מצטער" ואני אטוס משם לבחורה הבאה ועד חצות אמצא את הבחורה שחיכתה לי בא.מ.ת.

למה אני מספר את כל זה ואיך הכל התחיל בפוסט ?

תנו לי לגלול ולבדוק...אה כן,

אז את מי תעדיפו לחתונה

לוחם ועובד או לומד תורה כל היום ?

תמיד טוב לדבר על זה. כאן זה המקום למקרה שמישהו מקשיב ויתחיל לארגן את המציאות.

שבוע טוב והצלחה במציאת זוגיות ואהבה ובניית תא משפחתי שמח, לכולם.

תכלסכְּקֶדֶם

הקשרים שהיו ונגמרו

-הלוואי שהייתה בי תיכולת הקרה והנכונה הזאת להתנתק מהם מהר ולהמשיך הלאה

חלום כי באמת כל רגע שעדיין יש חיבור זה בזבוז זמן יקר

מסקרן מתי האבא מגדל את הילדים? ומחנכם?ראומה1

אם כשמגיע וכשהולך ללימוד תורה הם ישנים? ומתי הוא ואישתו זוכים לזמן זוגי אישי רוחני נפשי היות וכשהוא מגיע הביתה זה למקלחת שינה ואוכל?

נראה לי יש לך דמיונות בנוגע לאברכיםנקדימון

מה זה שונה מאדם שהולך לעבודה ונמצא מחוץ לבית 9 שעות לא כולל נסיעות? או מאדם שמשמש כקצין קרבי ונמצא רוב זמנו בפעילות צבאית? או טייס אזרחי שנמצא הרבה בשמיים ובמדינות אחרות, או באיש עסקים שעסוק ומתרוצץ בניהול העסק?

אצל אברך, להיפך, אין לו נסיעות כמעט כי הוא פשוט יגור בקהילה ליד הישיבה/כולל.

שאלתי נקודתית לגביי מה שהוא מתאר שמחפש.ראומה1

ברוב הישיבות אברכים חוזרים הביתה ב6 בערבחושבת בקופסא

לא שונה מהרבה מקצועות אחרים, כמו שכתבו מעליי.

הרוב של אברכים לא רק הולכים וחוזרים מהלימודחושבת בקופסא

בלי איזשהי מטרה או או הישג במשך עשרות שנים.

יש המון דרכים להתפתח בלימוד תורה, לימודי רבנות, כתיבת מאמרים תורניים, העברת חַבּוּרוֹת ושיעורים בישיבה, לימודי דיינות, כתיבת מאמרים תורניים, וכולי.

מי שסדר היום ומטרות הלימוד שלו במשך עשרות שנים נראות בדיוק כמו בשיעור א', שווה למי שנשאר קופאי בסופר בעולם העבודה ולא מחפש להתפתח בזה.

הרבה דרכים להתפתח בלימוד התורה גם מביאות בסוף למשרות תורניות שגם מביאות פרנסה, למרות שמאוד קשה להתקבל אל הדברים הרציניים באמת.

אני מסכימה שבחור שרוצה לצאת לדייטים ואין לו מושג מהחיים שלו, לא רק לפרנסה שהיא מחוץ לישיבה, אלא לפחות מטרות ויעדים בתוך עולם הישיבות, כנראה שהוא לא בוגר מספיק ולא בשל לנישואים.

מה שכתבת בסוף על לאסוף בחורות זרות ברכב לצורך נישואים, נראה לי כדאי שתשקול בתרחיש המדומיין שלך מה תעשה כשהבנות החביבות שפחות זורם להן להיות מכונת ילדים, יתקשרו למשטרה.

השוואה מוזרה ותיאורים מוזריםנקדימון

השני יועץ משכתנאות כל יום (באמת יועץ משכנתאות) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך לייעץ לאנשים, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך לייעץ לאנשים ויחזור בערב. אפילו הקפה והבדיחות מסדרון יהיו קבועים ועוד מלא דברים אחרים.

בולרקאני

קשה לקרוא את ההודעה הפותחת

כי היא כתובה עם המון תפיסות ברורות של הכותב

הלוחם שכרגע עובד בעבודה רגילה,

הולך לעבודה כל יום וחוזר בערב? למה הוא לא נשאר קבוע עם אותם וופלים?

פעם, באיזה מדרשה שהייתי בה דנו בזהאשר ברא

סגנון הר המור.

אמרו שלצערם במשך שנים טיפחו את עניין הצבא ושבנות יעדיפו מישהו שעושה צבא מאשר אברך.

לענ"ד,

לא סותר שאפשר גם וגם. ואם הבחור תלמיד חכם אז שיתגייס בחוק טל וכו'

יש עניין בלהביא את התורה לחיי המעשה.

ואין לזה באמת תשובה של שחור לבן, זה תלוי בהרבה משתנים.

דבר אחד ברור לכולנו, תורה מצלא ומגנה וזה עיקר חיינו.

ואת זה המדינה והצבא וכו' צריכים לזכור, שלימוד תורה הוא מה שמחזיק אותנו ולא להפך.

לעומת דברים אחרים.. זה וודאי לא פרדוקס, אלא עובדה- תורה קדמה. תורה תישאר.

וזה העיקר.

את יודעת כיצד פירשו רש"י והרמב"ם מה זה דרך ארץארץ השוקולד

שקדמה לתורה?

דרך ארץ=עבודה.

שלא להזכיר את הביאורים על "מגנא ומצלא"נקדימון

יש הנחה לא מבוססת שאם כולם ילמדו תורה אז לא יהיו מלחמות. הבעיה המרכזית היא שיש שלל ראיות הופכיות מהמציאות, מהמצוות ומהתנך לכך שזה שגוי.

מילא היו אומרים "כולם יקיימו צורה ואז לא יהיו מלחמות" עוד היה אפשר להבין, כי לכאורה זה יהיה גאולה - וגם זה עוד טעון ראיה שהרי הרמבם כותב במפורש שמלך המשיח יילחם לישראל. אבל להגיד שהלימוד הוא הקובע? מוזמנים לשאול את חזקיה ורבשקה אם הלימוד לבד מועיל.

מצחיק שהבאת דווקא את חזקיהו כהוכחהכְּקֶדֶם

שהציל את דורו בזכות הכפייה הדתית

בזכות הכפייה הדתית?ארץ השוקולד

מקור?

לא הציל את דורו בכללנקדימון

הקב"ה במפורש אומר "וגנותי את העיר למעני ולמען דוד עבדי", קרי חסד גמור ושמירת הברית לדוד - וגם זה לאחר שכל יהודה נחרבה תחת כיבוש רבשקה. אותה יהודה שכל ילד ידע בדיני טהרות וכו'.

כדאי לחזור לתחילת ישעיהו ולקרוא על אותו הדור. לימוד התורה הוא רק מצוה אחת, והיא לא הכריעה כלום.

לא לימוד תורה הציל אותם. ממש לא.

זה לא אומר שאין ערך ללימוד תורה חלילה. זה רק אומר שאין קשר בין לימוד תורה להיעדר מלחמות.

כל יהודה ברחו לירושליםכְּקֶדֶם

גם 1 מכל 8 יהודים ממלכת ישראל ברחו לירושלים. העיר בתקופת חזקיהו גדלה אסקפונציאלית, יש לזה גם הוכחות ארכיאולוגיות.

וכן חדמשמעית שניצלו בזכות התורה

בזכות דוד העונש נדחה לדור אחר

אנא צרף ראיותיךנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באלול תשפ"ו 10:35

מילים כמו "חדמשמעית" או "אקספוננציאלית" זה לא ראיה, כידוע. זה רק נשמע טוב.

אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד? ואם זכותו של דוד הצילה - כמו שהנביא אומר - אז לימוד התורה לא הספיק? לא יכלו להוסיף עוד אמירת תהילים או עוד חצי שעה של העמקה הסוגית רוב וקרוב? וכיוון שלמדו ללא הפוגה, עד שאפילו רוכבים לסוסים לא היו להם - למה עונש? וכי יש נעלה יותר מזה? הרי זה בדיוק הפנטזיה החרדית שאתה מציג?

אלא, שפשוט וברור שלימוד תורה אינו העניין בכל הנוגע למלחמות ישראל. לשיטתך, אחזיה מרד במלך אשור ורצה ליטול עצמאות בחזרה לעם ישראל למרות שידע שאין לו צבא (כי כולם לומדים) וכי חשב שהלימוד מספיק כדי שהמציאות תתיישר... שלא לדבר על השוחד הכושל שהוא שלח לסנחריב. וכל זה למה? הרי לימוד התורה מגנא ומצלא?

בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים, הנביא מיכה מתאר "כי אנושה מכותיה, כי באה עד יהודה, נגע עד שער עמי עד ירושלים", הנביא ישעיה מתאר את המצב של כל אותם לומדי תורה של יהודה.

גם במלכים וגם בישעיה מדובר במפורש על השארית ועל הפליטה.

במצבות הפאר של סנחריב הוא מתאר את כיבוש יהודה ומדבר שם על מאות אלפי בני אדם, איש ואישה, קטן וגדול. התנך מתאר בפועל את כיבוש ערי יהודה. האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם?

זה השיבוש החרדי. העירבוב בין קיום תורה ללימוד תורה. בעוד אחד הוא כל המצוות וכל האמונה, השני הוא מצווה אחת ואמונה מומצאת.

כשיש מלחמה אז מלהגים על הכרח הלימוד, אבל כשיש חוק גיוס אז צריך לצאת לרחובות ולימוד לא מספיק.

כשאחד מגדולי הדור החרדיים נמצא על ערש דווי אז חשוב לעשות גם עצרות תפילה לקרוע את השמיים, אבל כשאלף איש נרצחים ביום אחד ומרחפת סכנת השמדה על מדינת ישראל אז מספיק רק לכוון יותר (מבלי לומר מה זה אומר בכלל ואיך עושים את זה).

למזלנו, זהו מעוות שכן יוכל לתקון. אם ירצו. היום. אם בקולו תשמעון.

לא יודע אם שמת לב למה שכתבתכְּקֶדֶם

אבל יש בליל גדול מאד של שטוית ובילבולים ואני חייב להעמיד את הדברים על דיוקם כי זה גובל בחרפה.

א. אמרת שאחזיה מרד באשור? אחזיה היה עבד נרצע שלהם. אז כנראה שהתבלבלת והתכוונת לחזקיהו (אלף אלפי הבדלות) לא ברור לי איך אפשר להתבלבל בין משיח השם לבין אחד המלכים הגרועים שלנו (מתלבט אם ראוי לומר עליו יימח שימו)

ב. "אם הדור ניצל בזכות לימוד התורה אז מה לנו צורך בזכותו של דוד" נראה לי שכאן שורש העיוות שלך. זה לא שדוד הוא איידול. שרק בזכותו לבד נינצל חלילה. זה בזכות הברית שהשם כרת איתו (שהייתה על תנאי) שים לב למה שדוד המלך אומר בעצמו :"וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם לְמַעַן יָקִים ה אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם"

"למעני ולמען דוד עבדי" - רוצה לומר למען כבוד שמי ובעבור בריתי עם דוד עבדי שאם ישמרו בניו את מצותי לא תסור מלכות מהם" (רלב"ג)

כזכור על חזקיהו הכתוב מעיד שעשה הישר כדוד אביו ולא היה אחריו ולא לפניו מלך (לבד דוד) שעשה הישר בעיני השם כמוהו .

"בַּה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, בָּטָח; וְאַחֲרָיו לֹא-הָיָה כָמֹהוּ, בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה, וַאֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו"

ובדברי הימים מפורט יותר פועליו בחנוכת המקדש ובפסח שחגג כל העם.

"עַתָּה, עִם-לְבָבִי, לִכְרוֹת בְּרִית, לַה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

כלומר בזכות הברית שחזקיהו חידש בין עם ישראל והשם הברית שהשם כרת עם דוד יכלה להתקיים. אחרת כדבריך, אם זה לא התנאי ומספיק להיסמך על דוד כאדם איך תסביר שנחרב הבית הראשון והשני? הרי היה דוד המלך. שנניצל בזכותו. לא?

אגב, חז"ל לומדים גם שברית אבות עמדה עד דורו של חזקיהו ולא כולל (כלומר לדור של חזקיהו לא היה זכות אבות כי היא תמה)

ג. "בפועל התנך מתאר שרבשקה כבש את כל ירושלים" כאן הכעס שלי כבר באמת גבר מאז שהדלקת אותי אתמול "מוזמנים לשאול את חזקיהו ואת רבשקה אם לימוד התורה מועיל" לפני שאתה מוכיח אחרים בלימוד תורה תעשה טובה קטנה ובדוק את הדברים שאתה כותב. כי אתה מבולבל. מאד. רבשקה לא היה מלך והוא בטח שלא כבש את ירושלים... רבשקה היה יהודי מומר שהשמיץ את השם בנוכחות יהודים רבים שהיו בחומות ירושלים. "אל דבר איתנו יהודית" זוכר? ואז ויגבה קולו. אתה לא שמת לב אבל כל הדברי נאצות שרבשקה אמר שם במודע או שלא במודע אתה ציטטת והבאת כראיה...

"וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-ה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר"

בחזקיהו עסקינן, ולא בחורבן הבית. ירושלים לא נחרבה. היא ניצלה בזכות חזקיהו ודורו שהיו צדיקים (חז"ל בפסחים כמדומני) אומרים שלא היה כדורו של רבי שמעון בר יוחאי וכשל חזקיהו שלא נראתה הקשת בימיהם.

רק ערי המטרופולין של ירושלים נחרבו, כלומר לכיש, גזר וכן הלאה

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם (לא ירושלים!!!)

אך לא לפני שכל הגולים עלו לירושלים (כולל ממלכת שומרון ) וזה מביא אותנו לנושא הבא שגם בו גילית בורות.

בימי המרד באשור ירושלים גדלה ויש לזה הוכחה כמובן גם בארכיאולוגיה ראה ערך חומות חזקיהו

וכן יש לזה רמז בכתובים "יוְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה" וכן בדברי הימים "והוא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ" כלומר ציון שממערב לעיר יבוס.

אם אתה לא מודע לאסכולה השלימה הזאת בארכיאולוגיה אז אין לי דרך וכוונה להמשיך להסביר. פשוט תלך לרובע היהודי ותראה את החומה הרחבה שנבנתה בימיו.

וההוכחה שגם ממלכת שומרון עלו לירושלים : " בפאת מטה אלו קצת עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ופלטו עמהם בפאת מטה מלמד שלא פלטו מישראל אלא אחד משמנה שבהם " (רד"ק עמוס ג יב)

ועכשיו לדובדבן שבקצפת

ומצטער אם אערער לך מעט את האידיאולוגיה "האנטי חרדית" שלך. במחילה אבל זה לא אידיאולוגיה חרדית. זו פשוט אידיאולוגיה יהודית. זה הבסיס של הבסיס של הכל ועצוב לראות קוקניקים שקצת התבלבלו בדרך. התורה היא הכל. כמובן שצריך לעשות את מה שבחלקנו אבל התורה היא המגינה. והנס בדורו של חזקיהו שבאופן אירוני הבאת הוא ההוכחה הגדולה לכך. וכן כן ידוע לי מה הרב בעין איה אומר על הניסים באותו דור, וזה נכון, ושוב אין סתירה.

"וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל-הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם לֵאמֹר

חִזְקוּ וְאִמְצוּ--אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ כִּי-עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה "

ובכך ניצלה הממלכה. ואותו מלך דגול היה מועמד להיות המשיח שלנו.

אגב, הרב איפשהו באגרות כמדומני אומר שהתברר לו שהוא משורש נשמתו של חזקיהו מלך יהודה

בויקיפדיה קוראים לזה "להניח כוונות טובות"נקדימון

א. אכן נפלה טעות תחת ידי, טעות סופר. זה קורה לפעמים כשמגיבים באמצע היום.

התכוונתי לחזקיה ולא לאחזיה, וכמו שכתבתי נכונה בתגובה הראשונה. וכמו שהמעשים שתיארתי שם היו מעשיו של חזקיה. וכמובן שהתכוונתי ליהודה ולא לירושלים, כמו שציטטתי נכונה את הפסוק.

מיהרת לכעוס ידידי, או שחיפשת אמתלאות כדי להוסיף פסקה או שניים לתגובה שלך.

ב. לפני שניכנס לפרטים נצטרך להבהיר שוב, כי זה שורש המרי, יש קיום תורה ויש לימוד תורה. כל הראיות החרדיות - כולל אלה שלך כאן - עוסקות בקיום התורה אך במסקנתה שלהן מוחלפת המילה "קיום" במילה "לימוד". זהו שורש האמונה שהוא שורש המרי.

ייתכן והמוח החרדי רואה זהות מוחלטת בין המילים הללו והוא מאחד אותם לעניין אחד, וזה באמת עיוות חמור.

ג. במה שקשה לך על לימוד תורה וזכותו של דוד: ראשית, "זכות אבות" זה ביטוי שמור ומשמעותו היא זכות 3 האבות ולא זכותו של דוד. וזה לא מענייננו, גם לא הזכרתי את האבות.

שנית, אם לימוד תורה מגן מצד עצמו אז אין צורך בזכות של אף אחד שהרי זכותו של הדור עצמו בגלל הלימוד מספיקה כי בכלל מאתיים מנה. וכל זה לשיטתך, או לשיטת החרדים שאת שיטתם אתה מייצג להבנתי בדיון הזה.

ג.2. ומה שהבאת מרלב"ג יפה ונחמד אך אינו יוצא מכלל דברי האברבנאל (בפסוק לג): "היה הש"י מגן ומחסה על העיר להושיעה, לא בזכות העם היושב בה כי אם למען כבוד שמו ית' ובעבור הברית אשר כרת לדוד עבדו, שאם ישמרו בניו את מצוותיו לא יסור המלכות מהם... והעיר הנביא בזה שזכות חזקיהו וצדקתו תגין על העיר". בעברית מודרנית אומר האברבנאל שחזקיהו הוא זה שניצל, והעם ניצל אגב חזקיה.

ד. לגבי הרחבת העיר, אני לא רואה איך זה משנה משהו בטיעון או שאני לא מבין את האמירה הארכאולוגית. האם כל שטח ממלכת יהודה התרוקן מיושביו ונס לתוך ירושלים? אם כן אזי שאלתי מקודם עומדת בעיניה: האם אתה רוצה לטעון שלומדי התורה הפקירו את הארץ וברחו לירושלים ונתנו לצבא אשור להשתלט על ערים ריקות? לומדי התורה לא האמינו בכוח הלימוד שלהם? למה יאמרי הגויים איה אלוהיהם?

ואם השטח לא התרוקן אזי בוודאי רבים מלומדי הצורה גם לא ניצלו אלא חוו את הכיבוש על נזקיו, שבוייו, פצועיו והרוגיו. וביניהם בוודאי הנמצאים בערי הבצורות.

ה. הדובדבן שבקצפת הוא קצת רקוב לדעתי, בכל הנוגע לכוחו בטיעון. הרי אתה רוצה לומר שלימוד תורה בהיקף החרדי של היום הוא מה שמציל ולצורך כך מביא ראיה את דברי חזקיהו הנהדרים, אך מה כתוב באותו פסוק שציטטת? שמא נעלם ממך במודע או שלא במודע אך כתוב שם "ויתן שרי מלחמות על העם". קרי, חזקיה יצר צבא. ובפשטות אלה דברי חיזוק לעם היוצא למלחמה, ואחרי נבואת ישעיהו נאמרו (או שאני טועה?).

מצד עצמו הוא רעד עד אימה מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר, כמו שידוע לנו ממאמר חזל על כך שלא היה לו כח לא לרדוף, לא להרוג ולא לומר שירה. כל זה למה לו? הרי למדו תורה בכמויות!

אלא, ושוב הדברים חוזרים לפשוטם הפשוט, לימוד אינו ממלא את הפונקציה שהטענה החרדית רוצה שהוא ימלא.

אם תגיד לי שאתה רוצה לדבר על קיום תורה, כאשר לימוד הוא מצווה מהמצוות שיש לקיים, זה כבר יהיה דיון אחר.

הרבה מלל שהוא בעצם כלוםכְּקֶדֶםאחרונה

אפילו את דברי האברבנאל שהבאת ראוי לך לקרוא שוב "שזכות חזקיהו וצדקתו תגן על העיר"

טעות סופר אעלק גבר לפחות תודה שאתה קצת חלוד אולי קצת הרבה.

"רעד מהצלחת סנחריב לבקוע את העיר'

ירושלים? דיברנו על זה כבר לא..?

"אני ישן במיטתי ואתה עושה" זה לא נשמע לי כמו מישהו שרועד מפחד.

נסיים את "הדיון" כאן כי זה ממש לטחון מים

עבודה =תפילהכְּקֶדֶם

ודרך ארץ קדמה לתורה ב26 דורות לפני המעמד

עד מתי נביא "הוכחות" מפילפולי דרש?

מה שהבאתי זה לא פלפולי דרש אלא דברי גדולי הפרשניםארץ השוקולד

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

רש"י בפירושו שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:"

הרמב"ם בפירושו על המשנה שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא בפירושו שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז:

"

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"."

רש"י בפירושו שם:

"אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ"ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד"א:"

הרמב"ם על המשנה שם:

"רוצה לומר בזה, שכל שנים מאלו, כל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו."

הרב עובדיה מברטנורא על המשנה שם:

"אם אין דרך ארץ וכו' - סוף שתורתו משתכחת ממנו נג:"

עיקר תוספות יום טוב על המשנה והרב עובדיה מברטנורא:

"אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"

אעיר שדבריי אינם דרוש בלבד, אלא נפסקו להלכהארץ השוקולד

כי הרמב"ם, הטור והרמ"א פסקו את זה בהלכות תלמוד תורה. (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, בטור ובשולחן ערוך בסוף סימן רמו ביורה דעה)

הטור, הבית יוסף והב"ח הביאו את הדברים להלכה בהלכות משא ומתן (אור חיים סימן קנו)

בכלל, אחת התופעות התמוהות זה החשיבות הגדולה המוענקת ללימוד תורה במקומות רבים ועדיין לא לומדים שם הלכות תלמוד תורה. מובן לנו שצריך ללמוד הלכות שבת כדי לדעת איך לנהוג בשבת והלכות חנוכה לקראת חנוכה, למה לא לומדים הלכות תלמוד תורה לפני שלומדים כל היום תורה?

עבודה זה משא ומתן כפי שהבאתי את דברי הקדמוניםארץ השוקולד

הם לא קראו לזה עבודה, אני קראתי לזה עבודה, הם כתבו פרנסה כפי שהבאתי פה למטה:

יפהכְּקֶדֶם

אגב מה שלומך??? קטע שאת פו

זה הפוסט הכי רנדומלי שקראתי כאן צדיק יסוד עלום

כרגיל התיאורים שלך מאוד דיכוטומייםהסטורי

בגדול -

  1. לא סביר שלשתי הדמויות שהצגת, יש את אותו אופי.

  2. בהנחה שהציבור כאן הוא בגדול 'דתי לאומי' ואם יש חרדים שגולשים בערוץ 7, הם לא 'מיניסטרים' - יש מעט מאוד אברכים שעונים על התיאור שהצגת.

  3. כמעט כל האברכים בציבור הדתי לאומי, (למעט עשרות בודדות) עשו שירות צבאי כזה או אחר ומשרתים במילואים בשגרה ובוודאי במלחמה.

  4. כמעט כל מי שמתחתן בציבור הדתי לאומי על דעת שהוא אברך בתקופה הקרובה ולא מתחייב להמשך. יש מי שכבר עם תכנית יציאה (עד סוף ההסדר/התעודת הוראה וכד') ויש מי שעדיין לא, אבל גם הוא, כמעט אף פעם לא חותם קבע.

  5. רוב מי שנשאר אברך מעבר לגיל שלושים - זה או עם תכנית ספציפית (כולל דיינות וכד'), או בסוג של מחקר תורני - כמו מכון הלכה ברורה, המכון של הרב רימון, הר ברכה וכד'.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255אחרונה

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

על פערים בקשרעַלְמָה

היי, אז יוצאים תקופה וב"ה טוב וכיף והכיוון רציני.

אבל יש ביננו כמה פערים,

אלו לא פערים שנוגעים לסגנון חיים שנרצה לחיות בעתיד, אלא דברים שיותר קשורים למנטליות, למקום שממנו כל אחד מגיע, לאופי...

אנחנו מדברים על הנושא הזה אבל אני מרגישה שאני לא באמת מצליחה לבוא בפתיחות מושלמת ולומר לו בצורה ברורה את מה שמפריע לי בפערים האלו, אולי גם קצת מפחדת לפגוע או חוששת שלא אצליח להעלות נקודות רגישות בצורה שהוא יקבל בטוב.

יש לנו חיבור טוב, אבל הפתיחות לא מושלמת... איך עובדים על זה? עצות...?

בדיוק העליתי פוסט ולא הבנתי איך הפוסט שלך לפניימוקי_2020

אבל גם את פרסמת עכשיו.

לשאלתך.

זה חשש טבעי,

אבל אם אלה דברים חשובים, אז בסופו את צריכה לומר את זה.

וכן, לקחת בחשבון שהוא "יפגע" או לא ירצה לשנות כלום, כי זה קו אדום שלו או כי לא בא לו.

זה חלק מהזוגיות, ללטש את הפערים ולגלות את הקלפים.

העניין הוא שלפעמים הצד השני (וגם את )לא יודע מה באמת הקווים האדומים שלו,

וכמה באמת הוא מוכן לעשות עבור הצד השני.

וזה החלק המעניין : הקו האדום והמעשים יכולים להשתנות מאוד כאשר ההפסד מאי המשך הקשר לא ישתלם לו.

אז אם למשל את אומרת לי דברים שמפריעים לך, אבל הקשר בינכם עדיין לא פלדה, את לוקחת סיכון.

מצד שני, אולי את חייבת לומר עכשיו את הדברים שמפריעים לך כדי שבסופו של דבר הקשר יהיה פלדה ?

מה למדנו מזה ?

  1. אין כאן חוקים ברורים. כל מקרה לגופו ובפורום יהיה קשה מאוד לדעת את תמונת המצב שאת רואה מולך.

  2. הכי חשוב שאת באה באמת באמת מכוונה טובה ואת מסתכלת באמת על שניכם ולא רק עלייך. אם זה המצב, לכי על זה ותגידי לו מה שמפריע לך.

בהצלחה.

נשמע רגיל לגמריזיויק

מה מהותי בעינייך?

מתישהו לוקחים סיכון שאפשר להיפגע ולפגועארץ השוקולד

נראה שזה בעיקר חשש, זה לא קל, יהיו טעויות בדרך , אבל בשלב מסוים בקשר מתגברים עליו ולוקחים סיכון כזה כדי שהקשר יתפתח🌷

כי בקשר זוגי שחיים יחד, ברור שלפעמים ניפגע ונפגע, מה שמייחד את הקשר זה האהבה והיכולת לנהל שיח ולהתגבר על טעויות שיהיו.

המון בהצלחה!

פערים במנטליות ובסגנון הם טבעיים לחלוטיןפ.א.

בפרט בציבור הדת"ל, המתאפיין בשיעור ניכר של זוגיות ונישואים בין עדתיים.

(לעומת המצוי אצל חרדים - נדיר ביותר למצוא נישואין מעורבים)

ואיזה כייף להיות בהרגשה שהקשר רציני והולך בכיוון טוב 🙂

מציע שתשתפי אותו בקושי עצמו, תגידי לו: יש משהו שיושב עלי ואני קצת חוששת להעלות אותו כי חשוב לי לא לפגוע, אבל אני רוצה שנוכל לדבר על הכל באמת.

תתחילי מהנקודה שהכי מפריעה לך - כשקורה X, קשה לי כי אני רגילה ל-Y..

תשאלי אותו איך הוא רואה את הפערים האלו, לפעמים כשהצד השני מדבר ראשון זה מוריד את ההגנות.

ופתיחות היא לא קסם של רגע, היא עבודה בהמשכים. ככל שתעברו שיחות כאלו בשלום, הפחד ייעלם.

בהצלחה רבה!

לאט לאטחקלאיאחרונה

לאט לאט ליצור אמון ולא להיבהל, בהלה לוקחת 50 אחוז מאנרגיה שלנו. זה יבוא.

קשר צעירפצלשלי

טוב התלבטתי הרבה אם לכתוב פה או לא כיוון שמצד אחד אני מאוד נהנה לקרוא פה וללמוד ולהחכים מחכמת אנשים אחרים בעלי יותר ניסיון ומצד שני לא בטוח שאצליח להבהיר את עצמי נכון.

יש לי חברה מהממת שאנחנו יוצאים כבר כמה חודשים, וכמובן בהתחלה הייתה את התקופה הזו של ההתאהבות שבה הייתי בטוח שהינה זו האחת (היא הראשונה יש לציין), אבל עם הזמן קלטתי כמה פערים שאני מאוד מתלבט עליהם. אני מדבר בתחום התורני (שכן מבחינה אישיותית היא אדם מדהים), אנחנו גדלנו בחברה יחסית ליברלית והיא יותר נוטה לכיוון הזה, בין אם זה המקום של התורה בבית, או היראת שמיים או חיי שליחות, ו(כןכןכן אני יודע שזה ויכוח אינסופי אבל בכל זאת אני אכתוב) צניעות (מכנסיים, שרוולים די קצרים, שאלה פשוט דברים שכן די מפריעים לי, לא יודע אם בצדק או שלא). עכשיו אני קצת בצומת דרכים, אני בסוף השמינית (כן כן די צעיר לכל העסק הזה מסכים ולא הייתי נכנס לזה סתם - ) אבל נכנסתי לכל הזוגיות הזו מכל מיני סיבות של בעיות במשפחה ואני ממש מרגיש שהיא הנקודה של אור וחום שלי, בקיצור עכשיו עם היציאה לישיבה זה אמור להיפתר...

היא גם הולכת למדרשה.

בקיצור בקיצור בקיצור, אני פשוט מרגיש מתוסבך מכל הכיוונים של אולי זה לא זה, אולי אלה פערים יחסית מהותיים ואני נותן לעצמי להתעוור משאר התכונות שלה, וכדאי לחתוך וחבל למשוך. או אולי כן כדאי לתת לזה הזדמנות ולראות לאן הישיבה\מדרשה לוקחת.

כך או כך אני מרגיש בפלונטר ואשמח לשמוע מה יש לחכמת ההמונים להציע.

תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה.

מקווה שמתאים לפה

יש הבדל בין לפני שאתה בקשר ואחרי שאתה בקשרintuscrepidam

בסופו של דבר העיקר זה הקשר עצמו. אם הקשר שלכם בוגר וטוב, אז כדאי לנסות להתגבר על הפערים, ותמיד יש פערים כלשהם.

מכיוון שאתם עוד בשלב גמיש בחיים, כדאי לנסות לבדוק את ההתאמה בשאיפות וערכים. וגם אם יש פערים, אולי השאיפה להתחזק יחד חשובה יותר מהיעד. שהרי בסופו של דבר כשהתחיל הקשר החולשות האלה היו קיימות.

תודהפצלשלי

מה זאת אומרת ההתייחסות לתחילת הקשר? אני לא לגמרי בטוח שזה התחיל מהמקום הכי רציונלי ונכון מהבחינה הזו

יש הבדל בין קשר ראשוני לקשר שכבר התבססintuscrepidam

אני אדייקפצלשלי

קצת, זה מתלווה לאיזו מין הרגשה של התפשרות, ואולי מצד אחד אני לא נמצא במקום שצריך להתפשר (הן הגיל וזה שאני לא מבקש איזה משהו מטורף מידי) ואולי מצד שני כן כדאי וחשוב להתפשר ואני זקוק לכלים ולהבנה של הסיבה והנושא

התפשרות מאיזו בחינה?intuscrepidam

משהו תפס אותי במה שכתבתדרייב

"נכנסתי לזוגיות הזו בעקבות מורכבות במשפחה". ממליץ מאוד להיזהר בזוגיות שמגיעה בסיטואציה כזו.. באופן אישי הקשרים הארוכים והלא טובים שלי היו בתקופות כאלו בחיים, כשהבית לא עשה לי טוב ונשארתי בקשר עם הבחורה למרות שזה לא באמת הלך, ולא נהנתי. כנראה מתוך תחושה בתת מודע של זה העוגן שלי בתקופה הזו והקרן אור לעתיד היותר טוב שבחוץ.

אתה בחור צעיר ועומד בפני החלטה משמעותית לכל החיים, וצריך לקבל אותה בשיקול דעת. לא מתוך מפלט שאחרי כך נצטער עליו..

חשוב לי לומר שזה לא יוריד לך מהבחורה, יכול להיות שהיא האחת שלך לגמרי! בטח אם הולך לכם טוב. רק שים לב למצב, אל תגרר לקשר הזה רק כי יש משהו ביד. תמיד יכולה לבוא אחת אחרת. תפתח עוד עין בהחלטה הזו כי המצב שלך יותר רגיש מאחרים.

ולגבי רמה דתית, נראלי בגיל הזה עדיין לא סגורים על השאיפות התורניות לטוב או לרע. ייתכן מאוד שאם אתה תוביל טון תורני יותר בזוגיות היא תלך בעקבותיך (קרה אצל הורים שלי) , בטח אם היא הולכת למדרשה וכו'. אז יש שמקום לאופטימיות שהמצב גמיש. אבל ככלל זה כן נקודה חשובה בעיניי רמה דתית שמשפיע על איך נראה הבית חינוך ילדים וכו'.

הצלחה גדולה אחי! מעריך אותך על היכולת שלך להיות בקשר בגיל צעיר גם כשמורכב.

הייתי נזהרת מפעריםשבורת,לב

ומקשר שהוא בריחה.

אתה לא מספיק מכיר את עצמך.

היי, אני ממש יכולה להבין את הדילמה.מדרשיסטית20

מצד אחד יש לך מקום בטוח, מקור חום, קבלה, שיח נעים. מאוד קשה עד מרגיש בלתי אפשרי להיפרד ממקום כזה.

ומקום כזה חד משמעית הוא גם מקום מרכזי בזוגיות בריאה וטובה. חברות היא הבסיס הכי טוב לזוגיות.

אבל, מצד שני עלה בך קול משמעותי וחשוב (שמעיד על בגרות!) ששואל את עצמו- רגע, האם זה שייך לבית שאני רוצה להקים?

אני חושבת שזו שאלה סופר קריטית. שקריטי לעצור ולהתבונן בה. חברות וכו' זה אמנם קריטי, אבל הערכים וסגנון הבית שאתה רוצה להקים זה חשוב לא פחות, בעיני (ובסוף אגב יכול להשפיע גם על החברות ויכולה ליצור לא מעט תקלים שקשה מאוד להתמודד איתם).

הישיבה זה מקום מצוין לעצור רגע, לנשום, להכיר את עצמך יותר, לבנות לעצמך תפיסת עולם יציבה יותר, ו-להתבונן מחדש על הקשר הזה. הייתי אולי אפילו לוקחת איזה הפסקה בקשר, רק כדי להתבונן עליו רגע מבחוץ, עם פחות עירבוב רגשי.

יכול להיות שיש בקשר הזה משהו שממשיך קצת מכוח האנרציה, כי פשוט טוב. גם אם הוא לא נכון לך באמת. וזה שלב טוב לעצור רגע ולהבין מי אתה באמת ומה אתה רוצה, ומתוך כך איזה סוג בית אתה רוצה להקים והאם הפערים האלה שציינת ימנעו ממך להקים בית כזה.

אחרי שלב הבירור אני חושבת שנכון לשתף אותה, לשמוע מה יש לה לומר בנושא- אולי היא מזדהה עם הערכים שאתה מחפש? אולי היא מחפשת להיות במקום אחר מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו?

בהצלחה רבה! בע"ה שתהיה בהירות הדרך

אני חושב שכדאי להוריד מינון ולתת לישיבה ולמדרשהנוגע, לא נוגע

לעשות את שלהם (וגם בלי קשר לעניין, כדי שהישיבה תחדור מומלץ כמה שיותר להיות עם הראש בישיבה).

יכול להיות שאחרי כמה זמן כבר יהיה ברור לכם לאיפה זה הולך. ואם תהיה פרידה, טוב שזה יבוא ככה, בהדרגתיות, ולא בבום של פרידה.

זה תלוי גם לאיזו מדרשה היא הולכת. אם היא הולכת למדרשה שהקו שלה דומה למה שאתה רוצה, יש יותר סיבה לתת הזדמנות.

עזוב תחולצה מכנסיים.. המה שתפס אותי זהכְּקֶדֶם

המקום הנפשי שממנו נכנסת לקשר.

כל דבר שמשמש מעין בריחה הוא שלילי

נכון, אנחנו לא אמורים לבוא לקשר מושלמיםץכל אחד והשריטות שלו. אבל קשר שהוא בסופו של דבר מעין בריחה זה לא נכון לך וזה לא פייר גם כלפי הצד השני (במידה והיא באמת בונה עליך)

רק כששני הצדדים לא רציניים לחתונה אני יכול להבין את ההיגיון במהלך כזה כי מלכתחילה זה לא רציני. אבל גם זה שלילי, רק פחות

אגב העניין עם הצניעות הוא מאד חשוב, אבל הוא יותר גמיש ודינאמי.

>>ברוקוליאחרונה

טוב שאתה נכנס לישיבה והיא למדרשה. תדאג לתת לעצמך זמן להיבנות בישיבה, ותנצל את הליווי הרוחני והדמויות שתפגוש שם.

ותזכור לא נכנסים לקשר ולא מתחתנים בשביל לפתור בעיות. קשר טוב יכול לתת הרבה כוח וטוב, אבל הוא לא אמור להיות הפתרון לקשיים שכל אחד מביא איתו.

כדאי מאוד שיהיה לך ליווי מיטיב של אדם שאתה סומך עליו, שמכיר אותך ויכול לעזור לך להסתכל על הדברים גם מבחוץ ולא רק מתוך הסיטואציה.

ומסכימה עם מה שכתבו לך @מדרשיסטית20 ו @נוגע, לא נוגע

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

מלח ופלפל ברוקוליאחרונה

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקוליאחרונה

אנלא יודע איך זה במשפחות דוסיותכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ח באב תשפ"ו 22:55

כאילו, כמה פתוחים אתם שם וכמה אתם מראים אהבה? אפילו כשזה "לא מכבד" |הגיה אשכנתוזית|

אבל אצלנו בבוקר יש קרב אימתנים (קרב במובן של התנהלות בחופשיות ללא הססנות) בין אבא לאמא שלי. אבא שלי תמיד זה שמתחיל ביריית פתיחה

אבל אמא שלי נותנת פייט. ואז מתחילות הצעקות והיא מעיפה אותו מהחדר. ממש כמו פיוונה ושרק ואז הם צוחקים על זה בקולי קולות ואז צורחים עוד פעם. ואז אוכלים.

אני מסתכל עליהם מהצד כשהם בבית או כשאני לוקח אותם לטייל. והאהבה שלהם היא כמו ריקוד. האהבה שלהם אמיתית. והם ככה כבר 40 שנה. ואמא דתיה והוא לא. ועדיין.

בשורה תחתונה? אני רוצה שאשתי תראה שהיא אוהבת אותי גם דרך צרחות וכו' אני רוצה שהיא תהיה בחופשיות וכנל אני. אני לא מעוניין באהבה הססנית כזאת

שחוששים להגיד מה שחושבים. כזאת שמשאירים בבטן תרתי משמע. אני רוצה אהבה אותנטית אמיתית של תכלס!

וחאלס כבר עם המחשבות על הלא ראוי. לא ראוי זה להסתיר ולהתבייש

צחוק הוא תגובה למשהו לא צפוייהודי שואף לטוב

משני סוגים.

מפתיע במקוריותו, מבריק.

או מפתיע בגסותו.

זהו.

ועכשיו לדיון עצמו. יש דברים שיכולים להיווצר במהלך קשר. מין שפה משותפת שנוצרת לאורך הזמן (השנים? לאט דווקא. תלוי בטיב הקשר ובעניין), אבל אם הם יופיעו בתחילת הקשר זה יהיה גם סופו.

אם אתה מחפש מישהי שכשהיא פתוחה היא יודעת לעשות שטויות, אז תשאל את החברות שלה.

מסכימה על לשאול את החברותמרגול

ומסכימה שיש דברים שבתחילת הקשר לא מתאימים

סיפור שכזה למשל, מתאים בעיניי להופיע רק לאחר הנישואים כשכבר ישנים יחד באותו חדר וחיים באותו בית, וזה בלתי נמנע שיהיה לזה ביטוי כלשהו (גם חוסר ביטוי מוחלט הוא ביטוי במקרה כזה)

אבל בהחלט יש כאלו שגם בקשרים קרובים נוטות להישאר אסופות, לפחות בחלק מהתחומים. וזה משהו שחברות קרובות תדענה להעיד עליו יותר (איך הגברת המיועדת מתנהגת מולן)

*מניחה שתקף גם לגבי גברים, אני מכירה את הצד הנשי בעיקר (מתוקף היותי אישה שגדלה בחינוך נפרד וכו)

פתיחות והרגשת נוחות מקסימלית בין בני זוג והסרתפ.א.

'חסמים' וגבולות של דברים שנהוג ו/או יותר מנומס לעשות בפרטיות - נבנית במהלך הזמן.

לא על היום הראשון והשבוע הראשון והחודש הראשון לחיים הזוגיים ביחד.

וגם אחרי זמן, קשור לאופי האישי. עד כמה נפתחים / מתביישים / שומרים על גבולות

נכון שקרבה אינטימית שנוצרה לאורךנחלת

השנים "מזמינה" התנהגויות שלא מתקבלות יפה בסיטואציה אחרת...ובכל זאת,

סלח לי קדם, אני לא הייתי רוצה יחסים המתאפיינים בצעקות (למרות ההתפייסות וחוזר חלילה..)

וגם לא כאלה שמתבטאים בחופשיות....בדברים מסויימים.

נכון שזה קשה כשחיים בקרבה כה גדולה, אבל חז"ל אמרו כבר "להתרחק מדברים מכוערים"..

לא קל. אבל בכל זאת חושבת שצריך לשמור על גבולות כלשהם ומכובדות עצמית ושל הזולת.

אבל, כל אחד ומה שהתרגל אליו, ומה שחשוב לו. ואל תתפלא אם השם ישלח לך בדיוק את ההיפך מהאינטימיות

שאתה מחפש....יש לו חוש הומור, כידוע.

משהו כאן לא מוצא חן בעיניינקדימון

לא השפה, לא הגרפיקה, לא האינטימיות.

אני תוהה אם מישהו פרץ למשתמש של כקדם.

זה כי חונכת במנטליות מסוימת. שאינה שייכת אלי למזליכְּקֶדֶם

ופחח נו בעמת. כאילו במצבים אחרים אני מתבטא אחרת

היה לי רושם אחר לגביךנקדימון

או שאני מבלבל בינך לבין משתמש אחר

זה מאוד מאוד הולם את האופי של כקדםצדיק יסוד עלום

מופתע שאתה מופתע

כנראה התבלבלתי עם משתמש אחרנקדימון

יש יוזר בשםצדיק יסוד עלום

@קדם , אולי אליו התכוונת

אבל קדם יקר זה לא שייך למנטליות בכללנחלת

ואם לא אכפת לך אני דווקא למדתי בחינוך חילוני. לצערי.

גם במצבים אחרים, למה שלא תעדן טיפה את ההתבטאויות (לא מכירה כל כך, אבל זה

מה שאתה אומר). זה לא סותר להיות "דוגרי". בכלל לא.

אף פעם לא ברור לי (כשהתגובה מופיעה לאחר כמה מגיביםנחלת

איך עלי להבין שתגובה מסוימת שייכת אלי....פ.א. - אני צריכה ליטול סרגל ולמדוד את המרחק והזווית?.........

למשל - לגבי המנטליות האחרת שמישהו גדל בה (תגובת קדם) הוא התכוון אל תגובתי או אל תגובת נקדימון?....

כי זה עלול להיות דו שיח מגוחך (ולפעמים, מביך) של חרשים....

יש לך אפשרות לראותמבולבלת מאדדדד

בתגובה אל

👍 זה בד"כ עובד (אבל להתכונן שיש מקרים שלא)פ.א.

שבכלל לא מופיעה האפשרות 'בתגובה אל'

תודה! כמה פשוט!נחלת

החינוך החילוני של פעם הוא שמים וארץ משל היוםכְּקֶדֶם

הודעה לא נעימה לקריאהאדם פרו+

לא כל דבר צריך להגיד.

גם אם זה אמת.

לא צריך לדווח על מה כל אחד עשה בשרותים.

מסכימה.נחלת

ובהזדמנות זו, אם אני מביאה איזו גרסא דינקותא לא שייכת שלי, נא להעיר לי. תודה רבה.

(בפרוזה כתבתי משהו על המוסיקה שאהבתי אוהבת, אתם לא מכירים וזה חילוני. אבל

ז ה לא כל כך נורא. נכון?

מה את צריכה אישור מהאחר?הפי

סימן שההורים שלך - לא אוכלים בריאשנונימי

כל מיני צטולנטים או בישולים לא טריים שמתקלקלים מהר - עושים קילקולי קיבה.

דרך אגב צומות ותעניות זה מאוד בריא,

לנקות את הקיבה ולהוריד את הכרס.

ידוע שגורם מספר 1 לכל המחלות זה תזונה לא נכונה.

תודה על בדיחות הדעת. באמת. עשית לי מצב רוח טוב...נחלת

כְּקֶדֶם

צולנט זה של אשכנתוזים

לפחות אנחנן אוכלים טעים

הכי פשוט להגיד ככה אניהפי

כדי לא להשתנות..

לפעמים יש יותר מדי צעקות, שוכחים שאפשר גם להשתנות.

לפעמים האישה נכנסת יותר מדי בגבר והוא יותר מדי בה..

האם אני בעד כנות? ברור. שונאת את כל הפייק אבל עדיין צריך לכבד את מי שעומד מולך.

תהיו ישראלים, תדברו, תגידו מה מפריע לכם, אל תשמרו בבטן אבל תזכרו שגם בדרך שבה אומרים דברים יש משמעות.

ולא, אני לא מדברת על המשפחות שיושבות ולא מדברות כי זה "לא מנומס".. בסוף זה סתם מתפוצץ להם בפנים ונתקע להם הפרצוף חמוץ

לא לזה אני מתכוונת.

אומרת את זה בחורה שצריכה לשתוק לפעמים מרוב כנות.

הכי הצחיק אותי כל פעם שאיכשהו נקלעתי למקלט לראות את כל האנשנים עם האופי אשכנזי במקלט רבים חחח

זה באמת כישרון

כשהם עושים את זה, זה לא נקרא לריבנוגע, לא נוגע

זה נקרא לדון בקול..

כמו שכל התרבות שהאשכנזים החילונים ייצרו ומייצרים זו לא פריצות, בהמיות והחפצה, זו אמנות.

כמו שכל הסטיות שהם דוחפים אליהן, הן לא סטיות אלא חלק מובנה מנפש האדם, ועובדה שיש על זה מחקרים אקדמאיים.

כמו שלסווג את מצביעי הליכוד לכמה רמות ולהמשיל כל רמה לסוג קוף אחר, זו לא גזענות אלא ניתוח קר ומודעות לאמת (ועוד הם טוענים שהיהדות גזענית)

מי מחק לי את כל הפלוצים איפפפפכְּקֶדֶםאחרונה

איזה פורום סאחי נשבעע דיי כבר

אולי יעניין אותך